זהר חדש, ספרא תנינא ס״א–צ׳Zohar Chadash, Sifra Tanina 61–90

Paragraph 64ס״ד

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מָקֵף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא תְּלָת אַבְנִין עִלָּאִין אִנּוּן סְגוֹלְתָּא. תְּלָת טִפִּין עִלָּאִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (איוב ל״ג:כ״ט) הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. וּתְלָת טִפִּין תַּתָּאִין לְקָבְלַיְהוּ סֶגוֹל עָלַיְהוּ אִתְּמַר שָׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' (מיכה ו׳:ב׳). מָאן הָרִים. אֶלָּא הָא תְּלָת אַבְנִין עִלָּאִין לְגַבַּיְכוּ, דְּאִנּוּן סְגוֹלְתָּא. וּלְמָאן מִנַּיְכוּ לְרַבִּ'י וְרַ'ב וְרַבָּ'א דִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה. דִּלְקָבְלַיְכוּ הֲווֹ כָּל רַב מִבָּבֶל. וְרִבִּי מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. וְרַבָּא מִשְּׁאָר אַרְעִין. שָׁמְעוּ דְּאַתְוָן רִיב וּקְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת בַּהֲלָכָה לְעֵלָּא. וְרַבִּ'י וְרַ'ב וְרַבָּ'א מַחֲלֹקֶת וְרִיב וּקְטָטָה בַּהֲלָכָה דִּילְהוֹן לְתַתָּא. וְלֵית בְּכוּ דִּיהֵא רִיב וּקְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת בְּגִין שְׁכִינְתָּא, לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְדַחֲקָא לֵהּ בְּכַמָּה קוּשְׁיָן עַד דְּיָפִיק לֵהּ מִן גָּלוּתָא. וְהָאֵיתָנִים, אִלֵּין תַּנָּאִים דְּמַתְנִיתִין דִּמְתִיבְתָּא דִּלְתַתָּא. הָא תְּלָת אַבְנִין לְגַבַּיְכוּ, דְּאִנּוּן סֶגוֹל. דְּשִׁית נִקּוּדִין אִלֵּין, אִנּוּן שִׁית סִדְרֵי מַתְנִיתִין. וְכָל נְקֻדָּה אִיהִי. עֶשֶׂר וְסַלְקִין לְס' מַסֶּכְתּוֹת, דְּעָלַיְהוּ אָמַר שְׁלֹמֹה (שיר השירים ו׳:ח׳) שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת. וְאִית לֵהּ כַּמָּה בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוּתֶיהָ דַּהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם) וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי תָּגָא עַל כֻּלְּהוּ. תָּגָא דְּזַרְקָא עָלֵהּ אִתְּמַר (משלי ל״א:כ״ט) רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חַיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. וְאִיהִי רִיב וּקְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת וְקוּשְׁיָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין יִשְׂרָאֵל אַחֵיכוֹן. ומ"מ דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא בְּכָל יוֹמָא וְלֵילְיָא בְּגָלוּתָא, אִיהִי רִיב בְּגִינַיְהוּ דְּיִפּוּק לוֹן. וְלֵית מָאן דִּיהֵא רִיב וּקְטָטָה וּמַחֲלֹקֶת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינֵהּ בְּגָלוּתָא.

Paragraph 65ס״ה

קָם סָבָא חֲדָא מבֵּינַיְהוּ וְאָמַר, רָעֲיָא מְהֵימָנָא כַּמָּה תַּקִּיפִין אַבְנִין דְּזָרִיקַת. דְּאִזְדַּעְזְעוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא דִּלְעֵלָּא וְתַתָּא, וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִין עִלָּאִין דְּאִנּוּן סַמְכִין שִׁית דַּרְגִּין דְּכֻרְסֵא וְכֻרְסֵא אִזְדַּעְזְעַת. אֲבָל הָא אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ לְגַבָּךְ דְּאִיהִי שְׁבִיעָאָה אִתְּמַר מִנַּהּ, דְּהָא אַבְנָא דְּזָרִיקַת הָא אִיהִי לְגַבָּךְ דְּאִיהִי תָּגָא עַל כֻּלְּהוּ. שִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, וְשִׁית אָחֳרָנִין לְגַבָּךְ בְּגִין דְּאִיהוּ אָמַר (יחזקאל ל״ו:כ״ב) לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עוֹשֶׂה. הָא שִׁית לְגַבָּךְ כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי הָא שְׁבִיעָאָה לְגַבָּךְ וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּאַנְתְּ הוּא דְּאִתְּמַר בָּךְ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע וְשִׂים בַּסֶּלַע, דְּחִוְיָא לְכַפֵּר עֲוֹנֵךְ קִנֶּךָ. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָנֵי לְכוּ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע, וְאַתּוּן לָא עֲבַדְתּוּן הָכֵי. דְּאִי עֲבַדְתּוּן מֵימְרֵי בְּדִבּוּרָא, הֲווֹ אוֹלְפִין אוֹרַיְתָא בְּלָא סָפֵק וּבְלָא קוּשְׁיָא וּמַחֲלֹקֶת. וּבְגִין דְּאִתְּמַר בָּךְ (במדבר כ׳:י״א) וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע וְלֹא נָפְקוּ מִנֵּהּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין. הָכֵי מִכָּל מָקוֹם אִנּוּן כְּמָאן דְּמָחֵי בַּסֶּלַע. וְאִנּוּן לִישַׁנְהוֹן. כְּפַטִישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע וּפַסְקִין בָּהּ כַּמָּה פְּסָקוֹת דַּהֲלָכוֹת, וְלֹא נַפְקִין מִנַּיְהוּ אֶלָּא טִפִּין טִפִּין וְאִנּוּן לְקוּטוֹת. וּבְגִין דָּא בָּךְ תַּלְיָא כֹּלָּא. הָא אַבְנָא לְגַבָּךְ וְשִׁית אָחֳרָנִין. וּבָךְ תַּלְיָא פֻּרְקָנָא דִּשְׁכִינְתָּא וּבְנָהָא, בְּגִין דְּיִתְקַן בָּךְ מַה דאתהרס בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִין חֲבִיבוּתָא דִּילָךְ, שִׁית טִפִּין דְּגִלְגּוּלָא אִתְחַזְּרוּן לְגַבָּךְ דְּאִנּוּן רְמִיזִין בְּרֵישֵׁי עַנְפִּין דִּלְךָ. אִנּוּן ש ש דְּכָפַל בְּהוּ מֹשֶׁה מֹשֶׁה. אַבְנָא שְׁבִיעָאָה (איכה ב׳:י״ג) מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ וְאִתְּמַר בֵּהּ הַבַּת יְרושָׁלַיִם. וְעָלַהּ אִתְּמַר מָה אֲשַׁוֶּה לָךְ. אִיהִי אֲשַׁוֶּה לָךְ בִּתְבִירוּ דִּילָךְ, וַאֲנַחֲמֵךְ. דְּאִית לָךְ לְהִתְנַחֵם עִמָּהּ. דְּדַיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. וְאַף עַל גַּב דִּיהֵא רַב תְּבִירוּ דִּילָךְ כְּיַמָּא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שם) כִּי גָּדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִ"י יִרְפָּא לָךְ, דְּאִיהִי אִמָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה צָרִיךְ בֵּירָא דִּילָךְ אִתְבַּקְּעַת דְּאִיהִי יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב (שמות י״ד:כ״א) וַיֵּט מֹשֶׁה יָדוֹ עַל הַיָּם וַיֹּלֵךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לְחָרָבָה. ע"כ.