זהר חדש, מדרש רות קפ״א–ר״יZohar Chadash, Midrash Rut 181–210

Paragraph 181קפ״א

אָמַר לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁנְּשָׂאָהּ מַחְלוֹן, וְהִיא גוֹיָה, אֶלָּא כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ נִתְגַיְּירָה, וּבְחֶזְקַת אֵימַת בַּעֲלָהּ עָמְדָה הִיא וְעָרְפָּה, בְּעִנְיַן זֶה. כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ בַּעֲלֵיהֶן, עָרְפָּה חָזְרָה לְסוּרְחָנָהּ, וְרוּת עָמְדָה בְּטַעֲמָהּ. דִּכְתִיב, (שם) הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ (שם) וְרוּת דָּבְקָה בָהּ, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בַּתְּחִילָּה. כֵּיוָן שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ, בִּרְצוֹנָהּ דָּבְקָה בַּתּוֹרָה.

Paragraph 182קפ״ב

אָמַר לוֹ, שָׁמַעְתָּ מַה שְּׁמָהּ בַּתְּחִילָּה. אָמַר לֵיהּ, גִילִית שְׁמָהּ. כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ מַחְלוֹן, קָרָא לִשְׁמָהּ רוּת. עָרְפָּה, הָרָפָה שְׁמָהּ, וְחָזְרָה לְסִרְחוֹנָהּ, וְלִשְׁמָהּ, וּלְעַמָּהּ, וְלֵאלֹהֶיהָ, דִּכְתִיב הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ. אֶל עַמָּהּ, לְהִקָּרֵא בַּשֵּׁם הָרִאשׁוֹן. וְאֶל אֱלֹהֶיהָ, לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

Paragraph 183קפ״ג

רַבִּי רְחוּמָאי, וְרַבִּי קִיסְמִי בֶּן גֵּירֵי, הֲווֹ שְׁכִיחֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי בְּאוֹנוֹ, מִשַׁבָּת לְשַׁבָּת. יוֹמָא חַד הֲווֹ יַתְבֵי, וְרַבִּי רְחוּמָאי הֲוָה יָתֵיב וְדָרַשׁ, וְעַמָּא יָתְבֵי קַמֵּיהּ. פְּתַח וַאֲמַר, (ישעיהו כ״ד:ט״ו) עַל כֵּן בְּאוּרִים כַּבְּדוּ ה'. מַאי בְּאוּרִים. אֵלּוּ אוּרִים וְתוּמִים.