The Zohar · Zohar Chadash · Midrash Rut
זהר חדש, מדרש רות רי״א–ר״מZohar Chadash, Midrash Rut 211–240
Paragraphs 211–240 of 742 in Midrash Rut — reading 8 of 25
Paragraph 211רי״א
כְשֶׁהָרַג קַיִן אֶת הֶבֶל, גָּזַר עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת נָע וְנָד בָּאָרֶץ. מַה כְּתִיב. (בראשית ד׳:י״ד) הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְגו', וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְסִילְקוֹ לְאַרְקָא.
Paragraph 212רי״ב
כְשֶׁנּוֹלַה שֵׁת, סִילְקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לְמַעְלָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לְתֵבֵל. בְּמָקוֹם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחֶבְרוֹן. וְשָׁם חָצַב לוֹ קֶבֶר, וְעָשָׂה מְעָרָה לִפְנִים מִמְּעָרָה, סָמוּךְ לַגַּן עֵדֶן. וְשָׁם הָיְתָה קְבוּרָתוֹ. וּקְבוּרַת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהָאִמָּהוֹת.
Paragraph 213רי״ג
רַבִּי קִיסְמָא אָמַר, מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, סָמוּךְ לְפֶתַח גַּן עֵדֶן. בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתָה חַוָּה, בָּא אָדָם לְקָבְרָהּ שָׁם. וְשָׁם הֵרִיחַ, מֵרֵיחוֹת גַּן עֵדֶן, בְּאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁהָיָה שָׁם. רָצָה לַחְצוֹב יוֹתֵר, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה דַּיֶּיךָֹּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד, וְלֹא חָצַב יוֹתֵר, וְשָׁם נִקְבַּר. מִי נִתְעַסֵּק בּוֹ. שֵׁת בְּנוֹ, שֶׁהוּא הָיָה בִּדְמוּתוֹ וּבְצַלְמוֹ.
Zohar Chadash — Hebrew edition (public domain), via Sefaria