זוהר, וירא כ״טZohar, Vayera 29

Segment 1א׳

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר. (תהלים קכז) אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה, כָּל זִמְנָא דְּאִתְּתָא בְּיַרְכְּתֵי בֵיתָא וְלָא נָפְקָא לְבַר, הִיא צְנוּעָה וְאִתְחֲזֵי לְאוֹלָדָא בְּנִין דְּכָשְׁרָן. כְּגֶפֶן, מַה גֶּפֶן לָא אִתְנַטְעָא אלָּא בְּזִינָהּ וְלָא בְּזִינָא אָחֳרָא. כָּךְ אִתְּתָא דְכָשְׁרָא לָא תֶעֱבַד נְטִיעָן בְּבַר נָשׁ אָחֳרָא. מַה גֶּפֶן לָא אִית בֵּיהּ רְכִיבָה מֵאִילָנָא אָחֳרָא, אוּף הָכִי אִתְּתָא דְּכָשְׁרָא הָכִי נָמֵי.

R. Jose then began to discourse on the verse: Thy wife shall be as a fruitful vine in the innermost parts of thy house; thy children like olive plants, round about thy table (Ps. 128, 3). ‘So long’, he said, ‘as a woman abides in the innermost parts of the house, she remains chaste and is fit to bear worthy children. She is like a vine, for just as a vine is never grafted with another kind but only with its own, so the worthy woman does not bear offspring from a strange man but only from her husband.’

Segment 2ב׳

חֲמֵי מָה אַגְרָהּ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים. מַה זֵיתִים לָא נָפְלֵי טַרְפַּיְיהוּ כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא וְכֻלְּהוּ קְשׁוּרִין (נ"א בסירי) תָּדִיר, אוּף הָכִי בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.

Her reward is to have “children like olive plants, round about thy table”. Just as the leaves of olive trees do not fall off but remain firmly attached to the twigs all the year round, so shall “thy children be like olive plants, round about thy table.”

Segment 3ג׳

מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ. מַאי הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר. הִנֵּה כֵן מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא לְאַסְגָּאָה מִלָּה אָחֳרָא דְּאוֹלִיפְנָא דָּא מִינָּהּ, דְּכָל זִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא הֲוָה צְנִיעָא בְּאַתְרָהּ כְּדְקָא חָזֵי לָהּ כִּבְיָכוֹל בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים אִלֵּין יִשְׂרָאֵל כַּד שָׁרָאן בְּאַרְעָא. סָבִיב לְשֻׁלְחָנְךָ. דְּאָכְלֵי וְשָׁתָאן וּקְרֵבִין קָרְבָּנִין וְחָדָאן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמִתְבָּרְכָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּגִינַיְיהוּ.

The text proceeds: “Behold, surely thus shall the man be blessed that feareth the Lord” (Ibid. 4). The term “surely” seems to be superfluous. It indicates, however, a further lesson, viz. that so long as the Shekinah stayed modestly in her own place, if one may be permitted the expression, then it could be said of her, “thy children like olive plants, round about thy table”, referring to Israel during the time that they dwelt in the Land of Israel; “round about thy table” they were, eating and drinking and bringing offerings and feasting before the Holy One, blessed be He: both all those on high and all those below were blessed through them.