זוהר, וירא ל׳Zohar, Vayera 30

Segment 1א׳

רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קי״ט:קכ״ו) עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. עֵת לַעֲשׂוֹת לַיְיָ מַהוּ. אֶלָּא הָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל עֵת, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּאִקְרֵי עֵת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא ט״ז:ב׳) וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ. מַאי וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ז׳:ה׳) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה. וְדָא הוּא (ויקרא י׳:א׳) וַיַּק1ְריבוּ לִפְנֵי יְיָ אֵשׁ זָרָה וְגו'. מַאי טַעְמָא עֵת. בְּגִין דְּאִית לָהּ עֵת וּזְמַן לְכֹלָּא לְקָרְבָא לְאִתְנַהֲרָא לְאִתְחַבְּרָא כְּדְקָא יְאוּת. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהילים ס״ט:י״ד) וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן.

R. Judah discoursed on the verse: It is a time to work for the Lord; they have made void thy law (Ps. 119, 126). It has been laid down that the term ‘eth (time) is a designation of the community of Israel. Why is the community of Israel designated “time” (‘eth)? Because all things with her are regulated by times and periods, when to come near the Deity, when to receive light (from above), and when to commune, as we read, “But as for me, let my prayer be unto thee, O Lord, in an acceptable time” (Ps. LXIX, I4).

Segment 2ב׳

לַעֲשׂוֹת לַיְיָ כְּמָה דִכְתִיב, (שמואל ב ח׳:י״ג) וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם. דְּכָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא כְּאִילוּ עָבִיד וְתַקֵּן הַאי עֵת לְחַבְּרָא לָהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָל כָּךְ לָמָּה בְּגִין דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, דְּאִילוּ לא הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ לָא אִשְׁתַּכַּח פִּירוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִיִּשְׂרָאֵל לְעָלְמִין.

Thus, “the community must be made unto the Lord”, that is, it must be prepared and fitted to commune with God (so the word “made” is used in the verse “and David made himself a name” (II Sam. 8, 13)), and this by means of those who labour in the study of the Torah. And why all this? Because “they have made void thy law”, for if “they had not made void thy law” there would never have been any estrangement between the Holy One and Israel.’

Segment 3ג׳

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כְּגַוְּונָא דָא כְּתִיב, (ישעיהו ס׳:כ״ב) אֲנִי יְיָ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. מַהוּ בְּעִתָּהּ. בְּעֵת ה'. דְּתָקוּם מֵעַפְרָא כְּדֵין אֲחִישֶׁנָּה.

R. Jose said: ‘In this way is explained the verse: “I the Lord will in its time hasten it” (Is. 60, 22). The word b’itah (in its time) may be resolved into b’eth he (in the time of the letter He), i.e. “when the time arrives for the He to rise up from the dust I will hasten it”.’