זוהר, האדרא זוטא ל״חZohar, Idra Zuta 38

Segment 1א׳

חִכּוֹ, בְּאַתְוָון רְשִׁימָן, דְּמִתְגַּלְּפָן בְּעִטְרוֹי גְּלִידִין (גליפין) אחה"ע בַּגָּרוֹן. א', דְּטָרִיד מַלְכִּין, (דניאל ב׳:כ״א) וּמְהַעְדֵּא מַלְכִּין, וּמְהָקֵם מַלְכִּין. ח', דְּטָרִיד וְנָחִית, וְסָלִיק וְעָטִיר, כָּבִישׁ בְּאֶשָּׁא גָּלִיף בְּרוּחָא. ה' יְנִיקָה דְּאִימָא, סָטִיר לְנוּקְבָּא, אִתְפְּשַּׁט לְנוּקְבָּא רַבָּא, בְּתִיאוּבְתָא דְּקַרְתָּא קַדִּישָׁא, (עד דמתקטרי) מִתְקַטְּרֵי אַתְרִין דָּא בְּדָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שיר השירים ד׳:ו׳) הַר הַמּוֹר גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. ע' טִיהֲרָא דְּטִיפְסָא, גְּלִיפָא בְּטִיפְסָא, רְהִיטִין דַּעֲנָפִין מִתְאַחֲדָן, לְסִטְרוֹי לְרוּחִין גְּלִיפִין.

His palate: in inscribed letters that are engraved in its crowns, congealed (a variant reads: engraved) — Aleph-Heth-He-Ayin in the throat. Aleph: which drives kings away, “and removes kings, and sets up kings” (Dan. 2, 21). Heth: which drives and descends, and ascends and crowns; pressed down in fire, engraved in spirit. He: the suckling of the Mother, which inclines toward the female, spreads out to the great female, in the longing for the holy city (a variant reads: until they are bound); places are bound one to another, as you say, “the mountain of myrrh, the hill of frankincense” (S. S. 4, 6). Ayin: the brightness of the mould, engraved in the mould; runners of branches are joined together, to its sides, to the winds, engraved.

Segment 2ב׳

וְהָא בְּרָזֵי דְּאַתְוָון דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, אִתְעַטָּרוּ אִלֵּין אַתְוָון ד', בד' גיכ"ק בַּחֵיךְ כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וְחֵיךְ יִטְעַם לֶאֱכוֹל, (איוב ו׳:ו׳) הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח וְגוֹ'. וּכְתִיב (ישעיהו ל״ב:י״ז) וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. (תהילים י״ט:י׳-י״א) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים וְגוֹ'. מְתוּקִים וַדַּאי.

And behold, in the mysteries of the letters of King Solomon, these four letters are crowned with four — Gimel-Yod-Kaph-Koph — in the palate, as you say, “as the palate tastes food”; “Can that which has no savour be eaten without salt?” etc. (Job 6, 6). And it is written, “And the work of righteousness shall be peace” (Isa. 32, 17). “More to be desired are they than gold, yes, than much fine gold; sweeter also,” etc. (Ps. 19, 10-11). Sweeter, assuredly.

Segment 3ג׳

דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, גַּם עַבְדְךָ נִזְהָר בָּהֶם וְגוֹ'. אַסְהַדְנָא עָלַי דְּכָל יוֹמָאי אִזְדְּהַרְנָא בְּהוּ, דְּלָא לְאַטְעָאָה בְּהוּ, בַּר יוֹמָא חַד דְּעָטִירְנָא עִטְרֵי מַלְכָּא, בִּמְעַרְתָּא דְּמֵרוֹנְיָא, וַחֲמֵינָא בּוּצִינָא דְּאֶשָּׁא מִתְלַהֲטָא אַפּוּתְיָא דְּמֵרוֹנְיָא (נ"א דמערתא), וְאִזְדַּעֲזַעְנָא. מֵהַהוּא יוֹמָא אִזְדָּהַרְנָא בְּדַעְתָּאי בְּהוּ, וְלָא שָׁבִיקְנָא לוֹן כָּל יוֹמָאי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּאִזְדְּהַר בִּמְתִּיקָא דְּמַלְכָּא, וְטָעִים בְּהוּ כִּדְקַחֲזֵי. עַל דָּא כְּתִיב, (תהילים ל״ד:ט׳) טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְיָ' וְגוֹ'. וּכְתִיב (משלי ט׳:ה׳) לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחְמִי וְגוֹ'.

King David said, “Moreover by them is Your servant warned,” etc. I testify concerning myself that all my days I have taken heed of them, not to go astray in them, except one day when I bound the crowns of the King in the cave of Meron, and I saw a lamp of fire blazing across the breadth of Meron (a variant reads: of the cave), and I trembled. From that day I have taken heed of them in my mind, and I have not let them go all my days. Happy is the portion of him who takes heed of the sweetness of the King, and tastes of them as is fitting. Of this it is written, “O taste and see that the Lord is good,” etc. (Ps. 34, 9). And it is written, “Come, eat of my bread,” etc. (Prov. 9, 5).