זוהר, אמור י״אZohar, Emor 11

Segment 1א׳

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (ויקרא כ״א:ט״ו) וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְיָ' מְקַדְּשׁוֹ. תָּא חֲזֵי, כָּל מַאן דְּאַפִּיק זֶרַע לְבַטָּלָה, לָא זָכֵי לְמֶחמֶי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, וְאִקְרֵי רָע, דִּכְתִיב (תהילים ה׳:ה׳) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ רָע. הַאי מַאן דְּאַפִּיק לֵיהּ בִּידֵיהּ, אוֹ בְּאִנְתּוּ אָחֳרָא דְּלָא כַּשְׁרָא. וְאִי תֵּימָא דְּאַפִּיק לֵיהּ בְּאִנְתּוּ דְּלָא מִתְעַבְּרָא, הָכִי נָמֵי. לָא. אֶלָּא כְּמָה דְּאַמָרָן.

HE SHALL NOT PROFANE HIS SEED AMONG HIS PEOPLE. Whoever discharges his semen without purpose will never be allowed to behold the divine Presence, and such a one is called wicked. This is not the case, however, if a man’s wife does not conceive; still, a man should pray that God should provide him a fitting vessel so that his seed should not be spoilt.

Segment 2ב׳

וְעַל דָּא יִבְעֵי בַּר נָשׁ מִקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּיַזְמִין לֵיהּ מָאנָא דְּכַשְׁרָא, דְּלָא יַפְגִים זַרְעֵיהּ, מַאן דְּאַפִּיק זַרְעָא בְּמָאנָא דְּלָא כַּשְׁרָא, פָּגִים לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ, וַוי לְמַאן דְּפָגִים זַרְעֵיהּ. וּמַה בִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא כַּךְ, בְּכַהֲנָא דְּקָאִים לְתַתָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא בִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָּה.

For he who discharges his seed into a vessel that is not fitting spoils his seed; and if this is the case with ordinary men, how much more so with the priest who is the counterpart on earth of the supernal holiness.

Segment 3ג׳

בְּעַמָּיו, מַהוּ בְּעַמָּיו. דְּהָא כְּתִיב לְעֵילָּא, אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח, וּכְתִּיב וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. בָּהֶם מִבָּעֵי לֵיהּ, מַהוּ בְּעַמָּיו. אֶלָּא מִלָּה דָּא קְלָנָא בְּעַמָּיו, פְּגִימוּ בְּעַמָּיו, וְעַל דָּא כְּתִיב, כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה, מֵעַמָיו וַדַאי, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשׁוֹ, מַהוּ מְקַדְּשׁוֹ. אֶלָּא אֲנָא הוּא הַהוּא, דְּאִיהוּ מְקַדֵּשׁ לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא, וּבְגִין כַּךְ לָא יַפְגִּים זַרְעֵיהּ, וְלָא יִשְׁתְּכַח בֵּיהּ פְּגִימוּ. (ס"א ובגין דא) דְּהָא אֲנִי יְיָ' מְקַדְּשׁוֹ דַּאֲנָא בָּעֵינָא לְקַדְּשָׁא לֵיהּ וְיִשְׁתְּכַח קַדִּישָׁא בְּכֹלָּא, דְּקַדִּישָׁא יִשְׁתַּמֵּשׁ עַל יְדָא דְּקַדִּישָׁא.

AMONG HIS PEOPLE: that is to say, this is a disgrace, a defect among his people. FOR I AM THE LORD WHICH SANCTIFY HIM: I am He that sanctifies him every day, and therefore he must not spoil his seed nor must any blemish be found in him. He must be holy throughout, so that the Holy One may be served by a holy one.