יומא ג׳Yoma 3

Mishnah

משנה: אָמַר לָהֶן הַמְמוּנֶּה צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ הָרוֹאֶה אוֹמֵר בּוֹרְקִי. מַתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן. וְהוּא אוֹמֵר הֵין:

MISHNAH: The overseer said to them, “go and see whether the time of slaughter has arrived.” When it arrived, the lookout says “it is radiant.” Mathatias ben Samuel says, “was the entire East illuminated up to what is in Hebron?” And he answers “yes”.

Halakhah

הלכה: אָמַר לָהֶן הַמְמוּנֶּה כול׳. מָהוּ בּוֹרְקִי. בַּרֶקֶת. תַּמָּן אָמְרִין. בְּרוֹק בּוֹרְקָה. אַנְהר מַנְהָרָא.

HALAKHAH: “The overseer said to them,” etc. What means borqi? Bareqet. There, they are saying, בְּרוֹק בּוֹרְקָה, getting light, radiant.

וְעֵד אֶחָד נֶאֱמָן. שַׁנְיָיא הִיא הָכָא שֶׁאֵין אַתְּ יְכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו. וְחָשׁ לוֹמַר. עַד דּוּ עֲלִיל וּנְפַק הִיא מַנָהָרָה. חֲכִימָא הִיא מִילְּתָא. אָמַר עֵד אֶחָד. נוֹלַד אִישׁ פְּלוֹנִי בַשַּׁבָּת. מַלִּין אוֹתוֹ עַל פִּיו. חֲשֵׁיכָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת. מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ עַל פִּיו. רִבִּי אִימִּי מְטַלְטֵל עַל פּוּם מְלַוִּיתָא. רִבִּי מַתַּנְיָה מְטַלְטֵל עַל פּוּם אִיבִירִיתָא דְזִהֲרָא. רִבִּי אִמִּי מְטַלְטֵל עַל פּוּם נַשְׁיָיא דְאָמְרָן. שִׁמְשָׁא הֲוָות עַל סוּסִיתָה.

May one witness be believed? It is different here since one cannot control him; should we not worry and say, by the time somebody climbs up and goes out it will shine? The matter can be verified. If one witness says, this male was born on the Sabbath, one circumcises him on his word. Rebbi Immi was carrying on the result of elapsed time. Rebbi Mattaniah was carrying on the saying of the moon shining. Rebbi Immi was (carrying) [circumcising] on the saying of women, the sun was over Hippos.

וְלָמָּה עַד שֶׁהוּא בְּחֶבְרוֹן [וְהוּא] אוֹמֵר הֵין. בָּא לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת.

And why “up to who is in Hebron? And he answers yes”? He comes to commemorate the merit of the Patriarchs.

Mishnah

משנה: וְלָמָה הוּצְרְכוּ לְכָךְ שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרָח וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה וְהוֹרִידוּ הַכֹּהֵן לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ כָּל הַמֵּסִיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה. וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלָיִם:

MISHNAH: Why did they need this? Because once the moon shone and they thought that it dawned to the East; they slaughtered the daily sacrifice and had to bring it outside to the place of burning. Then they brought the Cohen to the place of immersion. This was the rule in the Temple: Everybody who spread his legs needed immersion; and everybody who urinated needed sanctification of hands and feet.

Halakhah

הלכה: מְאוֹר הַלְּבָנָה מְתַמֵּר וְעוֹלֶה. מְאוֹר הַחַמָּה פוֹסֶה עַל פְּנֵי כָל הַמִּזְרַח. עַד כְּדוֹן דַּהֲוָה סוֹפֵיהּ דְּיַרְחָא. הֲוָה רֵישֵׁיהּ.

HALAKHAH: Moonlight comes up as a beam; sunlight spreads over the entire East. So far if it was the end of the month; if it was the start?

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מֵאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד שֶׁתֵּנֵץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. וּמְנַיִין שֶׁמֵּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיָּאִיר הַמִּזְרַח אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִילִין. [שֶׁנֶּאֱמַר] וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר. מִן סְדוֹם לְצוֹעַר אַרְבָּעָה מִילִין. יְתֵיר הֲווֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הַמַלְאָךְ הָיָה מְקַדֵּד לִפְנֵיהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. וּמְנַיִין מִשֶּׁיָּאִיר הַמִּזְרַח עַד הַנֵּץ הַחַמָּה אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָּעַת מִיל. כְּמוֹ וּכְמוֹ. מִילָּה דַמְיָא לַחֲבֵירָתָהּ.

Rebbi Ḥanina said: From the appearance of the “morning hind” until the first rays of light in the East a man can walk four mil. From the first rays of light in the East until sunrise a man can walk four mil. From where do we know that from the appearance of “the morning hind” until the first rays of light on the East there are four mil? [since it is written]: and when the morning came, the angels urged Lot, saying. From Sodom to Zoar there are four mil. It is farther than that. Rebbi Zeˋira said: the angel was flattening the road before them. And from where that from the first rays of light in the East until sunrise there are four mil? When, and when, one thing compares to another.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הָדָא אַיַּלְתָּא דְשַׁחֲרָא. מָאן דְּאָמַר. כּוֹכַבְתָּא הִיא. טָעֵי. זִימְנִין דְּהִיא מְקַדְמָה וְזִימְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה. מַאי כְדוֹן. כְּמִין תְּרֵין דֻּקַרְנִין דִּנְהוֹר דְּסָלְקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין.

Rebbi Yose bar Abun said: Anybody who identifies the “morning hind” with the planet Venus is in error; that planet sometimes is too early and sometimes too late. What is it? It is like two double horns of light that arise from the East and illuminate.

[דִּלֹמָא. רִבִּי חִיָיא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִיָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְי אוֹר לִי. כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.

[Explanation: The great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Simeon ben Halaphta were walking in the valley of Arbela before morning and saw “the morning hind” that started radiating. The great Rebbi Ḥiyya said to Rebbi Simeon ben Halaphta: Great man, so will be the deliverance of Israel; it starts out very small and grows and radiates as it goes on. What is the reason When he shall dwell in darkness, the Eternal is my light. So also at the start Mordocai was sitting at the king’s gate.” After that Mordocai returned to the king’s gate. After that Haman took the garment and the horse. After that: Mordocai left the king’s presence in royal garb. After that: The Jews had light and joy.]

תַּנֵּי. כֹּהֵן שֶׁיָּצָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵירוֹ. אִם לְהַפְלִיג טָעוּן טְבִילָה. אִם לְשָׁעָה טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. וּסְ[מִ]יכָה לֹא שָׁעָה קַלָּה הִיא. שַׁנְיָיא הִיא סְ[מִ]יכָה. שֶׁעָשׂוּ אוֹתָהּ כְּהֶפְלֵג.

It was stated: “A Cohen who left to speak with another person, if to go a distance, he needs immersion; if for a short time he needs sanctification of hands and legs. But is defecation not for a short time? There is a difference for defecation since they treat it as if going a distance.

תַּנֵּי. יָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה. נִתְנַמְנֵם טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִים. וְיָשֵׁן טָעוּן טְבִילָה. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה אֶלָּא לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד. וְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַף לָמַלְכֵי בֵית דָּוִד לֹא הָיְתָה יְשִׁיבָה בָעֲזָרָה. תִּיפְתָּר שֶׁסָּמַךְ עַצְמוֹ לַכּוֹתֶל וְיָשֵׁן לוֹ. וְהָא כְתִיב וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְי. אָמַר רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי. יִישֶׁב עַצְמוֹ בִתְפִילָּה.

It was stated: A person sleeping needs immersion, being drowsy needs sanctification of hands and legs. Does a person sleeping need immersion? Did not Rebbi Ḥiyya state, “there was no sitting in the Temple courtyard except for the kings of the Davidic dynasty;” and Rebbi Immi said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, even for the kings of the Davidic dynasty there was no sitting in the Temple courtyard. Explain it that somebody was supporting himself on a wall and sleeping. But is it not written, King David came and sat before the Eternal? Rebbi Ayvo bar Naggari said, he concentrated in prayer.