תרומות ד׳Terumot 4

Mishnah

משנה: הַמַּפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ תְרוּמָה עָלָיו אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף מוֹצִיא הוּא לְמָקוֹם אַחֵר תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת.

MISHNAH: If somebody separates parts of heave or tithes, he takes from this its own heave or tithes but not for another place. Rebbi Meїr says, he may even take it for another place.

Halakhah

הלכה: הַמַּפְרִישׁ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת כו׳. מָתְנִיתָן כְּשֶׁהִפְרִישׁ וּבְדַעְתּוֹ לְהַפְרִישׁ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא מַתְנִיתִין בִּסְתָם. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן מַה וּפַלִּיג. אָמַר לֵיהּ סְתָמוֹ בְּשֶׁהִפְרִישׁ וּבְדַעְתּוֹ לְהַפְרִישׁ.

HALAKHAH: “If somebody separates parts of heave or tithes,” etc. Our Mishnah [is said] in case he separated and it is his intention to separate more. Rebbi Samuel in the name of Rebbi Zeїra, our Mishnah [is said] if he did not say anything. Rebbi Mana said before Rebbi Yudan: Do they disagree? He said to him, if he did not say anything, it is as if it were his intention to separate more.

מַה בֵּין מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו מִמּוֹצִיא מִּמֶּנּוּ עַל מָקוֹם אַחֶר. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו כָּל הַטֵּבֵל עָלָה בְיָדוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עַל מָקוֹם אַחֶר מִזֶּה וּמִזֶּה עָלָה בְיָדוֹ. וְקַשְׁיָא נָטַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו כָּל הַטֶּבֶל עָלָה בְיָדוֹ וְנִמְלַךְ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ עַל מָקוֹם אַחֶר מִזֶּה וּמִזֶּה עָלָה בְיָדוֹ. נָטַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ עַל מָקוֹם אַחֵר מִזֶּה וּמִזֶּה עָלָה בְיָדוֹ וְנִמְלַךְ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו כָּל הַטֵּבֵל עָלָה בְיָדוֹ. פִּיחֵת כָּל הַטֵּבֵל עָלָה בְיָדוֹ הוֹסִיף מִזֶּה וּמִזֶּה עָלָה בְיָדוֹ.

What is the difference between taking from itself for itself and taking from itself for another place? When it is from itself for itself, what comes into his hand is all ṭevel. If he separates from it for another place, both together come into his hand. That is difficult: If he took [produce] with the intention of taking from itself for itself, what comes into his hand is all ṭevel. If he changed his mind to use it for another place, both together come into his hand! If he took [produce] with the intention to use for another place, both together come into his hand. If he changed his mind to take from itself for itself, all that came into his hand is ṭevel! If he gave too little, all that came into his hand is ṭevel. If he added, both together came into his hand.

אַף בְּטוֹעֶה כֵן. הָיָה סָבוּר שֶׁהוּא חַיָיב שְׁתֵּי סְאִין וְאֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹתָהּ הַסְּאָה שֶׁהוּא מַפְרִישׁ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ תְּרוּמָה עַל מָקוֹם אַחֵר. וְהָתַנִּינָן אֲבָל לֹא עַל מָקוֹם אַחֵר. תִּיפְתַּר בְּמַרְבֶּה בִּתְרוּמָה. נִיחָא בְּמַרְבֶּה בִּתְרוּמָה. וּבְמַעְשְׂרוֹת לֹא תַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעְשְׂרוֹת. אֶלָּא טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִכֵּיוָן דּוּ אָמַר כָּל הַטֵּבֵל עָלָה בְיָדוֹ מַה בֵין מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עָלָיו מַה בֵין מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עַל מָקוֹם אַחֵר.

Also if he is in error it is so. If he thought that two se’ot were due but he owed only one, Rebbi Immi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: That [extra] seah which he separated he gives as heave for another place. But did we not state: “but not for another place”? Explain it if he increased the heave. It is acceptable if he increased the heave, but what about tithes? Rebbi Simeon ben Laqish did not state about tithes. But the reason of Rebbi Simeon ben Laqish must be that, since we say that all the ṭevel is now in his hands, what is the difference between taking from it its own heave or that for another place?

מַיי כְּדוֹן בְּשֶׁנִּיתְקָן רוּבּוֹ שֶׁל כְּרִי. לֹא נִתְקָן רוּבּוֹ שֶׁל כְּרִי פְּלוּגְתָא דְחִזְקִיָּה וְרִבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה טֵבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין הַטֵּבֵל בָּטֵל בְּרוֹב. מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לְהַפְרִישׁ נִסְתַּיְימָה כָּל חִיטָּה וְחִיטָּה בִמְקוֹמָהּ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּתַנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֵינוֹ מוֹצִיא לֹא עָלָיו וְלֹא עַל מָקוֹם אַחֵר. עַד כְּדוֹן לֹא נִיתְקַן רוּבּוֹ שֶׁל כְּרִי. נִתְקַן רוּבּוֹ שֶׁל כְּרִי. וְיָיבֹא כְהָדָא הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כִּרְיִין אֶחָד הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעְשֵׂר וְאֶחָד הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ מִקְצָת תְּרוּמָה וּמַעְשֵׂר מָהוּ שִׁיִּתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה. תַּלְמִידוֹי דְרִבִּי חִיָיה רוֹבָא שְׁאָלִין לְרִבִּי חִיָיה רוֹבָא אָמַר לוֹן הַכְּסִיל חוֹבֵק אֶת יָדָיו וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. רִבִי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רֹבָה אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

That is, if most of the heap was put in order. If most of the heap was not put in order, there is disagreement between Ḥizqiah and Rebbi Joḥanan. As Rebbi Simeon ben Laqish said in the name of Ḥizqiah, ṭevel becomes voided by plurality, but Rebbi Joḥanan said, ṭevel does not become voided by plurality. Since it was his intention to give, each single grain of wheat was labelled at its place. Some want to explain following Rebbi Eliezer ben Jacob, as Rebbi Eliezer ben Jacob stated, that he cannot separate either for itself or for another place. This parallels the following: If there were before him two heaps and from each of them he took part of heave or tithes, may he take heave or tithe from one for the other? The students of the elder Rebbi Ḥiyya asked the elder Rebbi Ḥiyya and he said to them ( Eccl. 4:5): “The fool folds his hands and eats his own flesh.” Rebbi Eleazar in the name of the elder Rebbi Ḥiyya: He may not give heave or tithe from one for the other.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁהָיוּ פֵּירוֹתָיו בִּמְגוֹרָה וְנָתַן סְאָה לְבֶן לֵוִי וּסְאָה לְעָנִי מַפְרִיש עוֹד שְׁמוֹנֶה סְאִין וְאוֹכְלָן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מַפְרִישׁ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

MISHNAH: If somebody’s produce was in a storage bin and he gave a seah to a Levite and a seah to a poor person, one may separate another eight se’ot and eat them, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, he separates only according to the computation.

Halakhah

הלכה: רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּפוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaiah: They treated it following the rules of a worker who does not trust his employer.

פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא נִשְׂרְפוּ הַפֵּירוֹת הַתְּרוּמָה בְטֵילָה. נִשְׂרְפָה הַתְּרוּמָה לִכְשֶׁיֵאָכְלוּ הַפֵּירוֹת קָדְשָׁה הַתְּרוּמָה לְמַפְרֵעַ.

The following is obvious: If the produce was burned, the heave becomes invalid. If the heave was burned, when the produce will be consumed, the heave will retroactively have been sanctified.

Mishnah

משנה: שִׁיעוּר תְּרוּמָה עַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים. וְהַבֵּינוֹנִית מֵחֲמִשִּׁים. וְהָרָעָה מִשִּׁשִּׁים. תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם חָזַר וְהוֹסִיף חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. עָלָה בְיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד תְּרוּמָה וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד בְּמִידָּה בְמִשְׁקָל וּבְמִנְיָין. רִבִי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא מִן הַמּוּקָּף.

MISHNAH: The rate of heave: A generous person one in forty, the House of Shammay say, one in thirty. Average, one in fifty, and stingy, one in sixty. If somebody gave heave and it turned out to be one in sixty, this is heave and he does not have to give more. When he added, [the addition] is subject to tithes. If it turned out to be one in sixty-one, this is heave and he has to add in his usual way, by measure, weight, or count. Rebbi Jehudah says, even from what is not earmarked.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַחִיטִּים וְשִׁשִּׁיתֶם אֵֶת הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים. יָכוֹל תּוֹרֵם בַּחִטִּים אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וּבַשְּׂעוֹרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל תְּרוּמַת כֹּל שֶׁיְּהוּ כָּל תְּרוּמוֹת שָׁווֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר תֵּן שִׁשִּׁית עַל שִׁשִּׁיתֶם וְנִמְצָא תוֹרֵם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. בֵּינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. אָמַר רִבִּי לֵוִי כְּתִיב וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחוּז מִן הַחֲמִשִּׁים. כָּל שֶׁאַתָּה אוֹחֵז מִמָּקוֹם אֶחָד הֲרֵי הוּא כְזֶה. מָה זֶה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. אַף מַה שֶׁאַתְּ אוֹחֵז מִמָּקוֹם אַחֵר הֲרֵי הוּא כְזֶה. וְהָרָעָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים דִּכְתִיב וְשִׁשִּׁיתֶם הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים.

HALAKHAH: It is written ( Ez. 45:13): “One sixth of an ephah from a ḥomer of wheat, and you shall take sixths from an ephah from a ḥomer of barley.” I could think he may give heave one thirtieth from wheat but one sixtieth from barley. The verse says ( Ez. 44:30): “All heave,” that all heaves should be equal. Samuel says, add the sixth to the sixths, it turns out that he gives heave one in forty. “Average, one in fifty.” Rebbi Levi said, it is written ( Num. 31:30): “From the half of the Children of Israel take one part in fifty.” All you take at another place shall be like this; just as this is one in fifty, so what you take at another place shall be like this. “And stingy, one in sixty,” as it is written: “And you shall take a sixth from an ephah from a ḥomer of barley.”

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשְּׁלֹשִׁים. וְשִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים. בֵּינוֹנִית מֵאַרְבָּעִים מִן הָדָא דִשְׁמוּאֵל. וְהָרָעָה מִשִּׁשִּׁים מִן הָדָא דְרִבִּי לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חִינָא כָּל הַמּוֹצִיא מַעְשְׂרוֹתָיו כְּתִיקֻּנָן אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם. מַה טַעֲמָא וַעֲשִׂירִית הַחוֹמֶר יִהְיֶה הָאֵיפָה מִן הַחוֹמֶר יִהְיֶה מַתְכּוּנְתּוֹ. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא כְּמָה דָנָן אָמְרִין תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם כֵּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.

“The House of Shammai say, [one] in thirty.” “One sixth of an ephah from a ḥomer of barley.” Average, one in forty, following Samuel. Stingy, one in sixty following Rebbi Levi. As Rebbi Levi bar Ḥina said, he who takes out his tithes following the rules does not lose. What is the reason? ( Ez. 45:11) “The ephah shall be one tenth of a ḥomer, its measure shall be from the ḥomer.” For what do you need that? As we say, “if it turned out to be one in fifty, this is heave and he does not have to give more;” so the House of Shammai say, if it turned out to be one in fifty, this is heave and he does not have to give more.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר אִיסִי לֹא תַנֵּי בַּר קַפָּרָא אֶלָּא תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ מֵחֲמִשִּׁים וְעַד שִשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.

Rebbi Ḥanina bar Issi said, Bar Qappara did not state so, but “if it turned out to between one in fifty and one in sixty, this is heave and he does not have to give more.”

רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּמִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת כִּירְיוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת כִּירְיוֹ אֲפִילוּ אַחַת עַל אַחַת.

Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan: If he wanted to free his heap. But if he did not do it in order to free his heap, even one on one.

כַּהֲנָא אָמַר כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ אַחַת עַל אַחַת. וְהָתַנִּינָן כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד. שֶׁלֹּא לִפְחוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד בְמִידָּה אִם נִתְכַּוֵון לְהוֹסִיף אֲפִילוּ בְּמִידָּה.

Cahana said, “in his usual way.” Rebbi Joḥanan said, even one for one. But did we not state, “in his usual way”? That he should not give less. Rebbi Eleazar said, in his usual way of measurement, but if he wants to add, even one for one.

רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן תּוֹסֶפֶת תְּרוּמָה מַה הִיא. אָמַר לֵיהּ מִשּׁוּם יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ. מַה לְחִיּוּב. מִזֶּה לִפְטוֹר. אִין תֵּימַר לְחִיּיוּב נִיחָא. אִין תֵּימַר לִפְטוֹר וּמַה אִין רִבִּי יוּדָה דְּאִית לֵיהּ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף פָּטִיר. רַבָּנִין דְּלֵית לְהוֹן שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף לא כָּל שֶּׁכֵּן. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תּוֹסֶפֶת תְּרוּמָה חַיֶיבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַמִּשְׁנָה אָמְרָה כֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אִיסִּי הֵיְידָא מַתְנִיתָא וְלָא אֲגִיבֵיהּ. אָמַר לֵיהּ דְּדִילְמָא הָדָא דְתַנִּינָן תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד תְּרוּמָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם. וְלֹא תַנֵּי עֲלֵיהּ חָזַר וְהוֹסִיף חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

Rebbi Jonah said, Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan: What is the status of additional heave? He said to him, I am stating that as an isolated opinion. Do you mean for obligation or for freeing? If you say for obligation, that is understandable. If you say for freeing, if even Rebbi Jehudah, who permits from the non-earmarked, frees it, then the rabbis, who do not agree [to take] from the non-earmarked, certainly must so hold. Rebbi Yose, Rebbi Assi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish came: The additional heave is subject to tithes. Rebbi Yose said, the Mishnah said so. Rebbi Zeïra said to Rebbi Assi, which Mishnah? He did not answer him. He said to him, maybe that which we stated: “If he gave heave and it turned out to be one in sixty-one, this is heave and he does not have to give more.” Did we not state on this: “If he added, it is subject to tithes”?

עַד כַּמָּה אָדָם פּוֹטֵר טִיבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה. הוֹרָה רִבִּי יוֹנָתָן אֶחָד לְמֵאָה כִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִִן מָאן שְׁמָעִיתָהּ. אָמַר לֵיהּ מִפִּילְפּוּל חֲבֵרַיָיא שְׁמָעִית הָא. דְּרִבִי יַנַּאי אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד מֵאֶלֶף. אָמַר רִבִּי מָנָא לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא דִּכְתִיב רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶיךָ וַאֲפִילוּ כָּל שֶּׁהוּא.

How far does a man free his ṭevel by the word of the Torah? Rebbi Jonathan instructed: One in a hundred like heave of the tithe. Rebbi Joḥanan asked him, from whom did you hear this? He said, from arguments of the colleagues I understood this, although Rebbi Yannai said, even one in a thousand. Rebbi Mana said, there is no measure since it is written ( Deut. 18:4): “The first of your grain, cider, and oil;” any amount.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרוֹם תּוֹרֵם כְדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת תּוֹרֵם כְּבֵינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. פָּחַת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה אִם נִתְכַּוֵון לְהוֹסִיף אֲפִילוּ אֶחָד אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. הַמַּרְבֶּה בִּתְרוּמָה רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה כִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מֶחֱצָה חוּלִין וּמֶחֱצָה תְרוּמָה. רִבִּי טַרְפוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמְרִים עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר שָׁם חוּלִין.

MISHNAH: If somebody said to his agent: go and give heave, he gives heave following the intentions of the owner. If [the agent] does not know the intentions of the owner, he gives average heave, one in fifty. If he diminished by ten or added ten, his heave is heave, but if he intended to exceed [the owner’s intention] by even one, his heave is not heave. If somebody increases heave, Rebbi Eliezer says, up to one tenth like the heave of the tithe. The excess he should make heave of the tithe but not for another place. Rebbi Ismael says, half profane and half heave. Rebbi Ṭarphon and Rebbi Aqiba say more, but he must retain some profane produce.

Halakhah

הלכה: עַד כְּדוֹן כְּשֶׁאָמַר לוֹ צֵא וּתְרוֹם לְדַעְתִּי. הָיָה יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא אָמַר לוֹ צֵא וּתְרוֹם לְדַעְתִּי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָא יוֹדֵעַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ.

HALAKHAH: So far, if he said to him, go and give heave following my intentions. If he knew the intentions of the owner but [the owner] did not tell him: go and give heave following my intentions? Let us hear from the following: “If [the agent] does not know the intentions of the owner;” therefore, if he knows even if he did not tell him, it is as if he had told him.

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא הַפּוֹחֵת אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה וְהַמּוֹסִיף אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה. אֲבָל לֹא לְחוּלִין שֶׁאֵין הַפְּחָת וְהַתּוֹסֶפֶת שָׁוִין. הֵיךְ עֲבִידָא. הֲוָה יְלִיף תְּרִים חַד מִן חַמְשִׁין כַּד הוּא תְּרִים חַד מִן אַרְבָּעִין מַפְסִיד לֵיהּ שִׁיתָא רוֹבְעִין. כַּד הוּא תְּרִים חַד מִן שִׁיתִין מִתְגַּר לֵיהּ אַרְבָּעָה רוֹבְעִין.

Rebbi Abun bar Cahana said: If someone diminished by ten it is heave, and if he added ten it is heave. This does not apply to the profane [produce] since diminution and addition are not equal. How is that? If he used to give heave one in fifty, if he gives heave one in forty he makes him lose six quarters. If he gives heave one in sixty, he earns him four quarters.

הָכָא אַתְּ מַר תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וָכָא אַתְּ אָמַר אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי הִלֵּל כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין לִפְחוֹת כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין לְהוֹסִיף.

Here you say, his heave is heave, but there you say, his heave is not heave! Rebbi Ḥanina ben Rebbi Hillel said, in one case he intended to diminish, in the other to add.

רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תַּנִּינָן תַּמָּן אָמַר לוֹ תֵּן לָהֶן חֲתִיכָה חֲתִיכָה וְהוּא אָמַר טְלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. וְהֵן נָטְלוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ כּוּלָּן מָעֲלוּ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ תַּמָּן מֵחֲתִיכָה הָרִאשׁוֹנָה נִסְתַּיְימָה שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. בְּרַם הָכָא עַל כָּל חִיטָּה וְחִיטָּה נִסְתַּיְימָה שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרָיִים אֶחָד נִתְקַן לְדַעְתּוֹ וְאֶחָד נִתְקַן שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ.

Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: There, we have stated: “If he said to him, give them one piece, but he said, take two each, and they took three each, all committed larceny;” but here you say so? He said to him, there the agency of the owner stopped after the first piece, but here each single grain of wheat is under the agency of the owner. What is the difference? If there were before him two heaps, one put in order by his intention, the other put in order not by his intention.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּאי כְּמָה דְבֵית שַׁמַּאי אָמְרִין קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין. כֵּן רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Joḥanan, Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Rebbi Eliezer follows the House of Shammai; just as the House of Shammai say, it is sanctified as dema‘, so Rebbi Eliezer says it is sanctified as dema‘.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ קָדַשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְרוּמָה וְהַשְּׁאָר טֵבֵל טָבוּל לְמַעְשְׂרוֹת. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה קַשְׁיָא. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ קָדַשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְרוּמָה וְהַשְּׁאָר טֵבֵל טָבוּל לַכֹּל. וְתַנִּינָן יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּה כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. סָבַר חִזְקִיָּה כְּהָדָא דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר.

In the opinion of Rebbi Joḥanan, it is simple. One tenth in it is holy as heave, of the remainder one tenth is heave and the rest is ṭevel for tithes. Therefore, he must declare: “The excess he should make heave of the tithe for another place.” In the opinion of Ḥizqiah, it is difficult. One tenth in it is holy as heave, of the remainder one tenth is heave and the rest is ṭevel for everything. But we have stated: “The excess he should treat as heave of the tithe,” he should make it heave of the tithe for another place. Hizkiah holds with what Rebbi Ḥiyya stated, as Rebbi Ḥiyya stated: “The excess he should treat as heave of the tithe for another place.”

מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל רֵאשִׁית דְּגָנְךָ דַּייוֹ לְרֵאשִׁית שֶׁיְּהֵא כְדָגָן. מְנַיִין שֶלֹּא עָשָׂה כְלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר מִקְצָת. תַּלְמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִׁית וְלֹא כָל רֵאשִׁית.

What is the reason of Rebbi Ismael? ( Deut. 18:4) “The beginning of your grain,” it is sufficient for the beginning to be like the grain. From where that he did not do anything unless he left some remainder? ( Num. 15:21) “From the beginning”, not all the beginning.

Mishnah

משנה: בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִין אֶת הַכַּלְכָּלָה בְּבִיכּוֹרוֹת וּבִסְיָפוֹת וּבְאֶמְצַע הַקַּיִץ. הַמּוֹנֶה מְשׁוּבָּח וְהַמוֹדֵד מְשׁוּבָּח הִימֶּינּוּ וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן.

MISHNAH: For three periods one calibrates the measuring box, for early fruits, late fruits, and in the middle of the summer. He who counts is praiseworthy, he who measures is more praiseworthy, and he who weighs is the most praiseworthy of the three.

Halakhah

הלכה: מִמִּי שֶׁהוּא מְשׁוּבָּח. אָמַר רִבִּי חוּנָה מְשׁוּבָּח מִן הַתּוֹרֵם מִן הָעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל מַתְנִיתִין אָמְרָה כֵן וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּפְתָּר בִּשְׁלָשְׁתָּן וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם.

HALAKHAH: He is praiseworthy relative to whom? Rebbi Huna said, praiseworthy relative to one who estimates heave. Rebbi Ḥinena the son of Rebbi Hillel said, does the Mishnah say so? “He who weighs is the most praiseworthy of the three.” Rebbi Ḥinena said, explain it “among the three” and it does not imply anything.

Mishnah

משנה: רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּמֵאָה וְעוֹד. וְעוֹד זֶה אֵין לוֹ שִׁיעוּר. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדַמֵּעַ.

MISHNAH: Rebbi Eliezer says, heave is lifted at the rate of one in 101. Rebbi Joshua says by 100 and more. This “and more” has no measure; Rebbi Yose ben Meshullam says “and more” is one qab per one hundred seah, one sixth of what makes dema‘.

Halakhah

הלכה: מְנַיִין שֶׁאֵין עוֹלִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ. דָּבָר שֶׁאַתְּ מֵרִים מִמֶּנוּ שֶׁאִם יִפּוֹל לְתוֹכוֹ מְקַדְּשׁוֹ. וְכַמָּה הוּא אֶחָד מִמֵּאָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מוֹסִיף סְאָה וּמַעֲלֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מוֹסִיף כָּל שֶׁהוּא וּמַעֲלֶה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדוּמָּע. וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו.

HALAKHAH: From where that they are not lifted? Rebbi Jonah said, it is written ( Num. 18:29): “From all its best its sanctifying part from it.” Something from which you lift it, so that if this falls into anything it sanctifies it. How much is this? One in one hundred. Rebbi Eliezer says, one adds a seah and then lifts. Rebbi Joshua says one adds a small amount and lifts. Rebbi Yose ben Meshullam says “and more” is one qab per one hundred, one sixth of what makes dema‘; practice follows him.

Mishnah

משנה: רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים וְהַקְּטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים. הָעִיגּוּלִין מַעֲלִין אֶת הַמַּלְבֵּנִים וְהַמַּלְבֵּנִים מַעֲלִין אֶת הָעִיגּוּלִין וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּיָדוּעַ מַה נָפְלָה אֵין מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּכְשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כֵּיצַד חֲמִשִּׁים תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת נָפְלָה שְׁחוֹרָה שְׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת וּלְבָנוֹת מוּתָּרוֹת. נָפְלָה לְבָנָה הַלְּבָנוֹת אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת מוּתָּרוֹת. וּבְשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּבְזוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחְמִיר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיקֵל. וְכֵן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיקֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַחְמִיר בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת עַל פִּי הַכַּד וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֶן פְּרוּדוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוּת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מֵאָה כַּדִּים.

MISHNAH: Rebbi Joshua says, black figs lift the white ones, and white ones the black. Large fig cakes lift small ones and small ones lift the large. Round fig cakes lift brick-shaped fig cakes and brick-shaped cakes lift round cakes. But Rebbi Eliezer forbids. Rebbi Aqiba says, if it is known what fell in, they do not lift one another, but if it is not known what fell in, they do lift one another. How is this? If there are 50 black figs and 50 white, if a black one fell, the black are forbidden but the white are permitted; if a white one fell, the white are forbidden but the black are permitted. If he does not know what fell, they lift one another. In the latter case, Rebbi Eliezer is stringent and Rebbi Joshua lenient. And so Rebbi Eliezer is lenient and Rebbi Joshua stringent in case somebody presses a pound of cut figs into the mouth of a pitcher and does not remember which. Rebbi Eliezer says, one considers it as if they were separate and the lower ones help to lift the upper ones. But Rebbi Joshua says one may not lift unless there are 100 pitchers.

Halakhah

הלכה: רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הַלְּבָנוֹת אוֹכֵל אֶת הַלְּבָנוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan: The reason of Rebbi Eliezer [is that] if black figs fell into white ones, one may eat the white ones.

וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כָּךְ הָיָה רִבִּי לִיעֶזֶר מֵשִׁיב אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת מִילְתֵיהּ אָמַר בְּיָדוּעַ מַה נָפְלוּ מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כַּהֲנָא אָמַר אֵין מַעֲלוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא מַה בֵּין רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּשֶׁיָּדַע וְשָׁכַח. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַעֲלֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֵינוֹ מַעֲלֶה. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהִיא שֶׁנָּפְלָה שְׁחוֹרָה אַחַת לְתוֹךְ שְׁתַּיִם לְבָנוֹת כְּדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שֶׁאִם תֹּאבַד אַחַת מֵהֶן יִהְיוּ שָׁם שְׁתַּיִם. אָמַר לֵיהּ וְאוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן.

“ “White ones lift the black.” Rebbi Eleazar said, Rebbi Eliezer answered Rebbi Joshua thus: Do white ones lift the black? His words say, when it is known what fell in they lift one another. Cahana said, they do not lift. In the opinion of Cahana, what is the difference between Rebbi Joshua and Rebbi Aqiba? When he had known but forgot. In the opinion of Rebbi Joshua he lifts, in the opinion of Rebbi Aqiba he does not lift. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: That is only if one black one fell into two white ones, that it may be disregarded in a plurality. Rebbi Zeïra asked before Rebbi Mana: Would it not be reasonable [to say] into three so that if one of them is lost there still will be two? He said to him, that is also my opinion.

בַּר פְּדָיָה אָמַר טוֹחֵן וּמַתִּיר. וְאַף עַל גַּב דְּבַר פְּדָיָה אָמַר אֵין בְּלִילָה אֶלָּא לְיַיִן וּלְשֶׁמֶן בִּלְבַד. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהֵן נִבְלָלוֹת.

Bar Pedaiah said, he grinds and makes it permitted. Even though Bar Pedaiah said mixing applies only to oil and wine, he agrees here that they may be mixed.

מִילַּתְהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגָא. כַּהֲנָא שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל לֹא מִסְתַּבְּרָא הָדֵין מְדוּמָּע דְּתַנִּינָן הָכָא שֶׁרוּבָּהּ תְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ וַאֲנָא סָבַר כֵּן אֶלָּא תְּסַלֵּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁאִיל לָהּ. כַּד סְלַק שְׁמַע הָדָא דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ סְאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע חוּלִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְאוֹתָהּ סְאָה הִיא פוֹטֶרֶת אֶת הַכֹּל. וְכִי עִיגּוּל בְּעִיגּוּלִין דָּבָר בָּרִיא שֶׁתְּרוּמָה עָלְתָה בְיָדוֹ וְאַתְּ אָמַר קַל הוּא וְאַף הָכָא קַל הוּא. וִיתִיבִינֵיהּ שַׁנְיָיא בְעִיגּוּלִין שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ חִיטִּין בְחִיטִּין טוֹחֵן וּמַתִּיר.

The words of the rabbis disagree. Cahana asked Samuel: Is it not reasonable that the dema‘ which we stated here contains mostly heave? He said to him, that is also my opinion, but when you go to the Land of Israel do ask about this. When he went, he heard what Rebbi Yose said in the name of Rebbi Joḥanan, even one seah that fell into 99 [which were] profane. Rebbi Abbahu said, thus did Rebbi Simeon ben Laqish answer Rebbi Joḥanan: That one seah frees everything? Is a fig cake among fig cakes such a sure thing that heave came up in his hand? But you must say it is [to be taken] lightly; here also it is [to be taken] lightly. Could he not have objected: It is different with fig cakes which already are disregarded? Rebbi Jonah and Rebbi Yose, both in the name of Rebbi Zeïra: Even wheat and wheat he may grind and lift.

הָיוּ לְפָנָיו עֶשְׂרִים תְּאֵינִים וְנָפְלָה אַחַת לְתוֹכָן וְאָבְדָה אַחַת לְתוֹכָן וְאָבְדָה אַחַת מֵהֶן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר סְפֵיקוֹ בָטֵל בְּרוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כּוּלָּן נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ. מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם תָּרַם מֵהֶן עַל מָקוֹם אַחֵר אוֹ שֶׁרִיבָה מִמָּקוֹם אַחֵר עֲלֵיהֶן שֶׁסְּפֵיקָן בָּטֵל בְּרוֹב.

If there were 20 figs before him and one [fig] fell into them and was not recognizable among them and then one of them was lost; Rebbi Simeon ben Laqish said, this doubt disappears in the plurality; Rebbi Joḥanan said, all become subject to proof. Rebbi Joḥanan agrees that if he gave heave for them from another place or added to them from another place the doubt would disappear in the plurality.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הָיוּ לְפָנָיו מֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת וְנִתְפַּתְּחוּ. מֵאָה מוּתָּרוֹת וַחֲמִשִּׁים אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁאָר לִכְשֶׁיִּתְפַּתְּחוּ מוּתָּרוֹת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לֹא אָמַר אֶלָּא לִכְשֶׁיִּתְפַּתְּחוּ הָא לְכַתְּחִילָּה אָסוּר.

Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Rebbi Hoshaia: If there were before him 150 amphoras which were opened: One hundred are permitted, fifty are forbidden, and the remainder will be permitted if they were opened. Rebbi Zeїra said, he said only “ if they were opened;” therefore at the start it is forbidden.

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה תְּרוּמָה אוֹסֶרֶת בְּוַודַּיָיהּ בְּמֵאָה וּסְפֵיקָהּ בַּחֲמִשִּׁים. הָא שִׁשִּׁים לֹא שִׁבְעִים לֹא עַד חֲמִשִּׁים צְרִיכָה רוֹב מִיכָּן וָאֵילַךְ אֵינָהּ צְרִיכָה רוֹב.

Rebbi Zeїra in the name of Rebbi Pedaiah: Heave if certain makes forbidden in 100, if it is in doubt in 50. Does that mean not in 60 or 70? Up to 50 it needs a plurality, more it does not need a plurality.

אָמַר רִבִּי חוּנָא כֵּינִי מַתְנִיתָא עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים בְּמִשְׁקָל וּקְטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים בְּמִינְיָין.

Rebbi Ḥuna said, so is the Mishnah: “Large fig cakes lift small ones” by weight, “and small ones lift the large” by count.

הָכָא רִבִּי לִיעֶזֶר מַחְמִיר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיקֵל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן תַּנָּאִין אִינּוּן. נִמְצֵאת אוֹמֵר בְּיָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה. שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוּעַ תַּעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹשׁוּעַ אוֹמֵר בֵּין בְּיָדוּעַ בֵּין בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּיָדוּעַ לֹא תַעֲלֶה בְּשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ תַּעֲלֶה.

Is Rebbi Eliezer stringent and Rebbi Joshua lenient in this case? Rebbi Joḥanan said, it is [a disagreement of] Tannaїm: “You must say that if it is known, it cannot be lifted, if it is not known it may be lifted, the words of Rebbi Eliezer. Rebbi Joshua says, whether it is known or unknown, it can be lifted, the words of Rebbi Meїr. Rebbi Jehudah says, whether it is known or unknown, it cannot be lifted, the words of Rebbi Eliezer; Rebbi Joshua says, whether it is known or unknown, it can be lifted. Rebbi Aqiba says, if it is known, it cannot be lifted; if it is unknown, it can be lifted.”

לִיטְרָא קְצִיעוֹת שֶׁדְּרָסָהּ עַל פִּי חָבִית וְאֵין יָדוּעַ הֵיכָן דְּרָסָהּ. עַל פִּי כַּוֶורֶת וְאֵין יָדוּעַ אֵיכָן דְּרָסָהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה לִיטְרִין יַעֲלֶה וְאִם לָאו לֹא תַעֲלֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פוּמִין תַּעֲלֶה. וְאִם לָאו הַפּוּמִין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִים מוּתָּרִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פוּמִין תַּעֲלֶה וְאִם לָאו הַפּוּמִין אֲסוּרִין וְהַשּׁוּלַיִים מוּתָּרִין. רִבִּי יוֹשֻׁעַ אָמַר אֲפִילוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פּוּמִין לֹא תַעֲלֶה. הָדָא אָמְרָה פּוּמִין עָשׂוּ אוֹתָן כְּדָבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִימָּנוֹת. הָדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר תַּנָּיִין אִינּוּן. הָדָא מְסַיְיעָא לְמָאן דְּאָמַר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר כָּל הַדְּבָרִים מְקַדְּשִׁין. הָדָא מְסַיְיעָא לְמָאן דְּאָמַר תַּנָּיִין אִינּוּן. הָדָא אָמְרָה דְּלַעַת אֲפִילוּ אֶחָד מִמֵּאָה בָהּ אוֹסֵר.

“ A pound of cut figs which somebody pressed into the mouth of an amphora and does not remember where he pressed, into the mouth of a vase and does not remember where he pressed; Rebbi Eliezer says, if there are 100 pounds it may be lifted, otherwise it cannot be lifted; Rebbi Joshua says, if there are 100 mouths there it may be lifted, otherwise the mouths are forbidden and the sides are permitted, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meїr says, Rebbi Eliezer says, if there are 100 mouths there it may be lifted, otherwise the mouths are forbidden and the sides are permitted; Rebbi Joshua says even if there are 300 mouths it cannot be lifted.” This means that they considered mouths as something that usually is counted. This supports Rebbi Joḥanan who said, it is a disagreement of Tannaїm. This supports him who says, the words of Rebbi Meїr that everything sanctifies. This supports him who says it is a disagreement of Tannaїm. This means that even one hundredth of a pumpkin forbids.

דְּרָסָהּ וְאֵין יָדוּעַ אֵיכָן דְּרָסָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל תַּעֲלֶה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בְכָל אַחַת שְׁנֵי לִיטְרִין וְכָל שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב.

“If he pressed it but it is not known where he pressed it, everybody agrees that it may be lifted.” Rebbi Abin said, but each individual [amphora] must contain somewhat more than two pounds so it should have disappeared in a plurality.

Mishnah

משנה: סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוֹרָה וּקְפָאָהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם יֵשׁ בְּקָפוּי מֵאָה סְאָה תַעֲלֶה בְאֶחָד וּמֵאָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה. סְאָה תְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה עַל פִּי מְגוֹרָה יַיקִיפֵּנָּהּ וְאִם כֵּן לָמָּה אָמְרוּ תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּלוּלוֹת הֵן אִם לְאַיִין נָפְלָה. שְׁתֵּי קוֹפּוֹת שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת שֶׁנָּפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילוּ הֵן בִּשְׁתֵּי עֲיָירוֹת מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה בַּחֲמִשִּׁים אֲגוּדוֹת שֶׁל יָרָק שֶׁנָּפְלָה אַחַת לְתוֹכָן חֶצְיָיהּ תְרוּמָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו תַּעֲלֶה לֹא שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁם מֵאָה וּשְׁנֵי חֲצָיִים.

MISHNAH: One seah of heave which fell into the opening of a storage bin and congealed, Rebbi Eliezer says if the congealed part contains 100 seah it may be lifted by 101; Rebbi Joshua says, it should not be lifted [but] a seah of heave which fell into the opening of a storage bin one should compress. If this is so, why did they say, heave may be lifted in 101? If one does not know whether it was mixed in or where it fell. Two boxes, two storage bins, into one of which a seah of heave fell but it is not known into which one it fell, help to lift one another. Rebbi Simeon says, even if they are in two villages they help to lift one another. Rebbi Yose said: There came a case before Rebbi Aqiba about 50 bundles of vegetables into which one [bundle] fell half of which was heave, and I said before him that it should be lifted, not that heave might be lifted in 51 but that there were 102 halves.

Halakhah

הלכה: מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן הוּא אָמַר הַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת הָכָא הוּא אָמַר אִם יֵשׁ בְּקָפוּי הָא אַרְעִיָיתָא לֹא. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם כַּהֲנָא דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמַרְבֶּה מֵזִיד. רִבִּי אִילָא רִבִּי אִסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי רִבִּי לִיעֶזֶר עָשׂוּ אוֹתָהּ כִּסְאָה עוֹלָה מִתּוֹךְ מֵאָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִסִּי מוּתָּר לְרַבּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא אָסוּר לְרַבּוֹת. קָפָה וְחָזַר וְקָפָה עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִיסִּי מוּתָּר. עַַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִיסִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁיֵיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא וְהוּא שֶׁשִּׁיֵיר.

HALAKHAH: The reasoning of Rebbi Eliezer is inverted: There, he says that the lower ones help to lift the upper, and here he says “if the congealed contains”, therefore not the bottom ones. Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, Simeon bar Abba in the name of Cahana: The words of Rebbi Eliezer [imply] that they consider this as if he had added intentionally. Rebbi Hila, Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan: The words of Rebbi Eliezer [imply] that they consider it as a seah lifted from 100. In the opinion of Rebbi Assi, one is permitted to add, in the opinion of Cahana it is forbidden. If it congealed and then congealed a second time, in the opinion of Rebbi Assi it is permitted, in the opinion of Cahana it is forbidden. In the opinion of Rebbi Assi, even if there is no remainder, in the opinion of Cahana only if he left a remainder.

שְׁתֵּי קוֹפּוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת וּשְׁתֵי מְגוֹרוֹת בַּעֲלִיָּיה אַחַת. אֲבָל שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת לֹא בְדָא. מַה בֵּין קוּפּוֹת לִמְגוֹרוֹת. קוּפּוֹת דַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת. מְגוֹרוֹת אֵין דַּרְכָּן לְהִתְפַּנּוֹת.

“Two boxes in two attics, two storage bins in one attic.” But not two storage bins in two attics. What is the difference between boxes and storage bins? Boxes are usually moved around, storage bins are not.

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָפְלָה סְאָה תְרוּמָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן נָפְלָה רָצָה לְהַעֲלוֹת מִזּוֹ מַעֲלֶה מִזּוֹ מַעֲלֶה מֶחֱצָה מִזּוֹ וּמֶחֱצָה מִזּוֹ מַעֲלֶה. וְכֵן שְׁנֵי מִקְווֹת בְּזוֹ עֶשְׂרִים סְאָה וּבְזֵה עֶשְׂרִים סְאָה וְנָפְלוּ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָפְלוּ רָצָה לְהוֹצִיא קוֹוֶיהָ פְּסוּלָה מִזֶּה מוֹצִיא מֶחֱצָה מִזֶּה וּמֶחֱצָה מִזֶּה מוֹצִיא מַעֲלֶה.

Rebbi Zeїra, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Simeon: If two boxes were before him, in each one 50 seah, and one seah of heave fell into one of them but it is not known into which of them, if he wants to lift from any one of them he may do so, or he may lift half from this one and half from the other. Similarly, if there were two gatherings of water, each one containing 20 seah, and three log of drawn water fell into one of them but it is not known into which of them, if he wants to lift from any one of them its water collection he may do so, or he may lift half from this one and half from the other.

רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם בַּר פְּדָיָה הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָפְלָה סְאָה תְרוּמָה בְּתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְיָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה בִּשְׁנִיָיה וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה אָמַר לַמָּקוֹם שֶׁנָּפְלָה הָרִאשׁוֹנָה שָׁם נָפְלָה שְׁנִיָיה. לָמָּה שֶׁתּוֹלִין קַלְקָלָה בִּמְקוּלְקָל. רִיבָה עַל הַיְּדוּעָה וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִיָיה חָזְרָה לְהוֹכִיחָהּ. נִמְצְאוּ שְׁתֵּי סְאִין עוֹלוֹת מִן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְאָה. שְׁתֵּי קוּפּוֹת בְּזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וּבְזוֹ חֲמִשִּׁים סְאָה וְנָפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה שְׁנִיָיה וְיָדוּעַ לְאֵי זוֹ מֵהֶן נָפְלָה אֵין אוֹמֵר לַמָּקוֹם שֶׁנָּפְלָה הַשְּׁנִיָיה שָׁם נָפְלָה הָרִאשׁוֹנָה. רִיבָה עַל אַחַת מֵהֶן וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִיָיה אֲסוּרָה עַד שֶׁיַּרְבֶּה לָהּ שׁוֹגֵג.

Rebbi Simon in the name of Bar Pedaiah: “If before him there were two boxes of fifty seah each; one seah of heave fell into one of them and it is known into which one it fell, then a second [ seah] fell and it is not known into which it fell, one says that the second fell into the place of the first.” Why? Because one attaches the damage to the damaged. If in error he added to the known one and made [the heave] disappear, he lifts and makes it permitted. The second [ seah] returns to be proven. It turns out that two seot may be lifted from 150 seah. “If there were two boxes of fifty seah each; one seah of heave fell into one of them and it is not known into which one it fell, then a second [ seah] fell and it is known into which it fell, one does not say that the first fell into the place of the second.” If in error he added to one and made [the heave] disappear, he lifts and makes it permitted, but the second one remains forbidden until he would add to it in error.

אָמַר מַה שֶׁלְּמַטָּן תְּרוּמָה מַה שֶׁלְּמַעֲלָן חוּלִין מַה שֶׁלְּמַטָּן חוּלִין וּמַה שֶׁלְּמַעֲלָן תְּרוּמָה. לְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. וְאוֹף בְּמִקְוֶה כֵן. אָמַר מַה שֶׁלְּמַטָּן קִיוֶויהָ כְּשֵׁירָה. מַה שֶׁלְּמַעֲלָן קִיוֶייהָ פְּסוּלָה. מַה שֶׁלְּמַטָּן קִיוֶייהָ פְּסוּלָה וּמַה שֶׁלְּמַעֲלָן קִיוֶייהָ כְּשֵׁירָה לְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי.

If he said, what is below is heave, above all is profane, or what is below is all profane, above is heave, it depends on his opinion. Also for a miqweh it is the same: If he said, all water below is usable, above is unusable, or all water below is unusable, above is usable, it depends on his opinion.

אַתְּ אָמַר קוּפּוֹת מַעֲלוֹת וּמְגוֹרוֹת אֵינָן מַעֲלוֹת. הֵיךְ עֲבִידָא שְׁתֵּי מְגוֹרוֹת בִּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת וְנָפְלָה סְאָה תְרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. רִיבָה עַל אַחַת מֵהֶן וּבְטָלָהּ שׁוֹגֵג מַעֲלֶה וּמַתִּיר וְהַשְּׁנִיָיה לִכְשֶׁיִּרְבֶּה לָהּ שׁוֹגֵג הִיא מוּתֶּרֶת וְאֵינָהּ צְרִיכָה עֲלִיָיה שֶׁכְּבָר עָלְתָה תְרוּמָה.

You say, one may lift from boxes but not from storage bins. How is this? Two storage bins in two attics and a seah of heave fell into one of them, both are forbidden. If he added to one of them and made [heave] disappear in error, he lifts and makes permitted; the second bin, once he would accidentally add to it, will be permitted and does not need lifting since heave was already lifted.

תַּנֵּי בָּלוּל מַעֲלֶה וּשְׁאֵינוֹ בָלוּל אֵינוֹ מַעֲלֶה. וְהָא תַנִּינָן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה בַּחֲמִשִּׁים אֲגוּדוֹת שֶׁל יָרָק שֶׁנָּפְלָה אַחַת לְתוֹכָוֹ וְחֶצְיָיהּ תְרוּמָה וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו תַּעֲלֶה הֲרֵי אֵינוֹ בָלוּל וּמַעֲלֶה. הֲוִינָן בָּעַיִין לְמֵימַר דָּבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵינוֹ מַעֲלֶה וּשְׁאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ מַעֲלֶה. הֵיךְ עֲבִידָה. קִישׁוּת טְמֵיאָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵאָה קִישׁוּאִין טְהוֹרִין הוֹאִיל וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ מַעֲלֶה. הוּכְשָׁר הוֹאִיל וְהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתָן אֵינוֹ מַעֲלֶה.

It was stated: “If it is mixed, if may be lifted, unmixed it may not be lifted.” But did we not state: “Rebbi Yose said: There came a case before Rebbi Aqiba about 50 bundles of vegetables into which one [bundle] fell half of which was heave, and I said before him that it should be lifted,” in that case it is unmixed and may be lifted! We want to say that if he resents the admixture, it cannot be lifted but if he does not resent the admixture, it may be lifted. How is that? An impure green melon which fell into 100 pure ones, since he does not resent the admixture, may be lifted, but in case they were prepared for impurity, because then he resents the admixture, it may not be lifted.