תרומות ד׳Terumot 4

Mishnah

משנה: שִׁיעוּר תְּרוּמָה עַיִן יָפָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים. וְהַבֵּינוֹנִית מֵחֲמִשִּׁים. וְהָרָעָה מִשִּׁשִּׁים. תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם חָזַר וְהוֹסִיף חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. עָלָה בְיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד תְּרוּמָה וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד בְּמִידָּה בְמִשְׁקָל וּבְמִנְיָין. רִבִי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף לֹא מִן הַמּוּקָּף.

MISHNAH: The rate of heave: A generous person one in forty, the House of Shammay say, one in thirty. Average, one in fifty, and stingy, one in sixty. If somebody gave heave and it turned out to be one in sixty, this is heave and he does not have to give more. When he added, [the addition] is subject to tithes. If it turned out to be one in sixty-one, this is heave and he has to add in his usual way, by measure, weight, or count. Rebbi Jehudah says, even from what is not earmarked.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַחִיטִּים וְשִׁשִּׁיתֶם אֵֶת הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים. יָכוֹל תּוֹרֵם בַּחִטִּים אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וּבַשְּׂעוֹרִים אֶחָד מִשִּׁשִּׁים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל תְּרוּמַת כֹּל שֶׁיְּהוּ כָּל תְּרוּמוֹת שָׁווֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר תֵּן שִׁשִּׁית עַל שִׁשִּׁיתֶם וְנִמְצָא תוֹרֵם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים. בֵּינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. אָמַר רִבִּי לֵוִי כְּתִיב וּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחוּז מִן הַחֲמִשִּׁים. כָּל שֶׁאַתָּה אוֹחֵז מִמָּקוֹם אֶחָד הֲרֵי הוּא כְזֶה. מָה זֶה אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. אַף מַה שֶׁאַתְּ אוֹחֵז מִמָּקוֹם אַחֵר הֲרֵי הוּא כְזֶה. וְהָרָעָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים דִּכְתִיב וְשִׁשִּׁיתֶם הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים.

HALAKHAH: It is written ( Ez. 45:13): “One sixth of an ephah from a ḥomer of wheat, and you shall take sixths from an ephah from a ḥomer of barley.” I could think he may give heave one thirtieth from wheat but one sixtieth from barley. The verse says ( Ez. 44:30): “All heave,” that all heaves should be equal. Samuel says, add the sixth to the sixths, it turns out that he gives heave one in forty. “Average, one in fifty.” Rebbi Levi said, it is written ( Num. 31:30): “From the half of the Children of Israel take one part in fifty.” All you take at another place shall be like this; just as this is one in fifty, so what you take at another place shall be like this. “And stingy, one in sixty,” as it is written: “And you shall take a sixth from an ephah from a ḥomer of barley.”

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשְּׁלֹשִׁים. וְשִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחוֹמֶר הַשְּׂעוֹרִים. בֵּינוֹנִית מֵאַרְבָּעִים מִן הָדָא דִשְׁמוּאֵל. וְהָרָעָה מִשִּׁשִּׁים מִן הָדָא דְרִבִּי לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי לֵוִי בַּר חִינָא כָּל הַמּוֹצִיא מַעְשְׂרוֹתָיו כְּתִיקֻּנָן אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם. מַה טַעֲמָא וַעֲשִׂירִית הַחוֹמֶר יִהְיֶה הָאֵיפָה מִן הַחוֹמֶר יִהְיֶה מַתְכּוּנְתּוֹ. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא כְּמָה דָנָן אָמְרִין תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם כֵּן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.

“The House of Shammai say, [one] in thirty.” “One sixth of an ephah from a ḥomer of barley.” Average, one in forty, following Samuel. Stingy, one in sixty following Rebbi Levi. As Rebbi Levi bar Ḥina said, he who takes out his tithes following the rules does not lose. What is the reason? ( Ez. 45:11) “The ephah shall be one tenth of a ḥomer, its measure shall be from the ḥomer.” For what do you need that? As we say, “if it turned out to be one in fifty, this is heave and he does not have to give more;” so the House of Shammai say, if it turned out to be one in fifty, this is heave and he does not have to give more.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בַּר אִיסִי לֹא תַנֵּי בַּר קַפָּרָא אֶלָּא תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ מֵחֲמִשִּׁים וְעַד שִשִּׁים תְּרוּמָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם.

Rebbi Ḥanina bar Issi said, Bar Qappara did not state so, but “if it turned out to between one in fifty and one in sixty, this is heave and he does not have to give more.”

רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּמִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת כִּירְיוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּין לִפְטוֹר אֶת כִּירְיוֹ אֲפִילוּ אַחַת עַל אַחַת.

Rebbi Assi in the name of Rebbi Joḥanan: If he wanted to free his heap. But if he did not do it in order to free his heap, even one on one.

כַּהֲנָא אָמַר כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילוּ אַחַת עַל אַחַת. וְהָתַנִּינָן כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד. שֶׁלֹּא לִפְחוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר כְּמוֹת שֶׁהוּא לָמוּד בְמִידָּה אִם נִתְכַּוֵון לְהוֹסִיף אֲפִילוּ בְּמִידָּה.

Cahana said, “in his usual way.” Rebbi Joḥanan said, even one for one. But did we not state, “in his usual way”? That he should not give less. Rebbi Eleazar said, in his usual way of measurement, but if he wants to add, even one for one.

רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן תּוֹסֶפֶת תְּרוּמָה מַה הִיא. אָמַר לֵיהּ מִשּׁוּם יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ. מַה לְחִיּוּב. מִזֶּה לִפְטוֹר. אִין תֵּימַר לְחִיּיוּב נִיחָא. אִין תֵּימַר לִפְטוֹר וּמַה אִין רִבִּי יוּדָה דְּאִית לֵיהּ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף פָּטִיר. רַבָּנִין דְּלֵית לְהוֹן שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף לא כָּל שֶּׁכֵּן. אָתָא רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תּוֹסֶפֶת תְּרוּמָה חַיֶיבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הַמִּשְׁנָה אָמְרָה כֵן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אִיסִּי הֵיְידָא מַתְנִיתָא וְלָא אֲגִיבֵיהּ. אָמַר לֵיהּ דְּדִילְמָא הָדָא דְתַנִּינָן תָּרַם וְעָלָה בְיָדוֹ מִשִּׁשִּׁים וְאֶחָד תְּרוּמָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִתְרוֹם. וְלֹא תַנֵּי עֲלֵיהּ חָזַר וְהוֹסִיף חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

Rebbi Jonah said, Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan: What is the status of additional heave? He said to him, I am stating that as an isolated opinion. Do you mean for obligation or for freeing? If you say for obligation, that is understandable. If you say for freeing, if even Rebbi Jehudah, who permits from the non-earmarked, frees it, then the rabbis, who do not agree [to take] from the non-earmarked, certainly must so hold. Rebbi Yose, Rebbi Assi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish came: The additional heave is subject to tithes. Rebbi Yose said, the Mishnah said so. Rebbi Zeïra said to Rebbi Assi, which Mishnah? He did not answer him. He said to him, maybe that which we stated: “If he gave heave and it turned out to be one in sixty-one, this is heave and he does not have to give more.” Did we not state on this: “If he added, it is subject to tithes”?

עַד כַּמָּה אָדָם פּוֹטֵר טִיבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה. הוֹרָה רִבִּי יוֹנָתָן אֶחָד לְמֵאָה כִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִִן מָאן שְׁמָעִיתָהּ. אָמַר לֵיהּ מִפִּילְפּוּל חֲבֵרַיָיא שְׁמָעִית הָא. דְּרִבִי יַנַּאי אָמַר אֲפִילוּ אֶחָד מֵאֶלֶף. אָמַר רִבִּי מָנָא לֵית כָּאן שִׁיעוּרָא דִּכְתִיב רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶיךָ וַאֲפִילוּ כָּל שֶּׁהוּא.

How far does a man free his ṭevel by the word of the Torah? Rebbi Jonathan instructed: One in a hundred like heave of the tithe. Rebbi Joḥanan asked him, from whom did you hear this? He said, from arguments of the colleagues I understood this, although Rebbi Yannai said, even one in a thousand. Rebbi Mana said, there is no measure since it is written ( Deut. 18:4): “The first of your grain, cider, and oil;” any amount.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ צֵא וּתְרוֹם תּוֹרֵם כְדַעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת תּוֹרֵם כְּבֵינוֹנִית אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. פָּחַת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה אִם נִתְכַּוֵון לְהוֹסִיף אֲפִילוּ אֶחָד אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. הַמַּרְבֶּה בִּתְרוּמָה רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה כִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֲבָל לֹא לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מֶחֱצָה חוּלִין וּמֶחֱצָה תְרוּמָה. רִבִּי טַרְפוֹן וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמְרִים עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר שָׁם חוּלִין.

MISHNAH: If somebody said to his agent: go and give heave, he gives heave following the intentions of the owner. If [the agent] does not know the intentions of the owner, he gives average heave, one in fifty. If he diminished by ten or added ten, his heave is heave, but if he intended to exceed [the owner’s intention] by even one, his heave is not heave. If somebody increases heave, Rebbi Eliezer says, up to one tenth like the heave of the tithe. The excess he should make heave of the tithe but not for another place. Rebbi Ismael says, half profane and half heave. Rebbi Ṭarphon and Rebbi Aqiba say more, but he must retain some profane produce.

Halakhah

הלכה: עַד כְּדוֹן כְּשֶׁאָמַר לוֹ צֵא וּתְרוֹם לְדַעְתִּי. הָיָה יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא אָמַר לוֹ צֵא וּתְרוֹם לְדַעְתִּי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָא יוֹדֵעַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ כְּמִי שֶׁאָמַר לוֹ.

HALAKHAH: So far, if he said to him, go and give heave following my intentions. If he knew the intentions of the owner but [the owner] did not tell him: go and give heave following my intentions? Let us hear from the following: “If [the agent] does not know the intentions of the owner;” therefore, if he knows even if he did not tell him, it is as if he had told him.

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא הַפּוֹחֵת אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה וְהַמּוֹסִיף אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה. אֲבָל לֹא לְחוּלִין שֶׁאֵין הַפְּחָת וְהַתּוֹסֶפֶת שָׁוִין. הֵיךְ עֲבִידָא. הֲוָה יְלִיף תְּרִים חַד מִן חַמְשִׁין כַּד הוּא תְּרִים חַד מִן אַרְבָּעִין מַפְסִיד לֵיהּ שִׁיתָא רוֹבְעִין. כַּד הוּא תְּרִים חַד מִן שִׁיתִין מִתְגַּר לֵיהּ אַרְבָּעָה רוֹבְעִין.

Rebbi Abun bar Cahana said: If someone diminished by ten it is heave, and if he added ten it is heave. This does not apply to the profane [produce] since diminution and addition are not equal. How is that? If he used to give heave one in fifty, if he gives heave one in forty he makes him lose six quarters. If he gives heave one in sixty, he earns him four quarters.

הָכָא אַתְּ מַר תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וָכָא אַתְּ אָמַר אֵין תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי הִלֵּל כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין לִפְחוֹת כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין לְהוֹסִיף.

Here you say, his heave is heave, but there you say, his heave is not heave! Rebbi Ḥanina ben Rebbi Hillel said, in one case he intended to diminish, in the other to add.

רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תַּנִּינָן תַּמָּן אָמַר לוֹ תֵּן לָהֶן חֲתִיכָה חֲתִיכָה וְהוּא אָמַר טְלוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. וְהֵן נָטְלוּ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ כּוּלָּן מָעֲלוּ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ תַּמָּן מֵחֲתִיכָה הָרִאשׁוֹנָה נִסְתַּיְימָה שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. בְּרַם הָכָא עַל כָּל חִיטָּה וְחִיטָּה נִסְתַּיְימָה שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרָיִים אֶחָד נִתְקַן לְדַעְתּוֹ וְאֶחָד נִתְקַן שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ.

Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: There, we have stated: “If he said to him, give them one piece, but he said, take two each, and they took three each, all committed larceny;” but here you say so? He said to him, there the agency of the owner stopped after the first piece, but here each single grain of wheat is under the agency of the owner. What is the difference? If there were before him two heaps, one put in order by his intention, the other put in order not by his intention.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּאי כְּמָה דְבֵית שַׁמַּאי אָמְרִין קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין. כֵּן רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Joḥanan, Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Rebbi Eliezer follows the House of Shammai; just as the House of Shammai say, it is sanctified as dema‘, so Rebbi Eliezer says it is sanctified as dema‘.

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ קָדַשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְרוּמָה וְהַשְּׁאָר טֵבֵל טָבוּל לְמַעְשְׂרוֹת. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה קַשְׁיָא. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ קָדַשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְרוּמָה וְהַשְּׁאָר טֵבֵל טָבוּל לַכֹּל. וְתַנִּינָן יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּה כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. סָבַר חִזְקִיָּה כְּהָדָא דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה דְּתַנֵּי רִבִּי חִיָיה יוֹתֵר מִיכֵּן יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר.

In the opinion of Rebbi Joḥanan, it is simple. One tenth in it is holy as heave, of the remainder one tenth is heave and the rest is ṭevel for tithes. Therefore, he must declare: “The excess he should make heave of the tithe for another place.” In the opinion of Ḥizqiah, it is difficult. One tenth in it is holy as heave, of the remainder one tenth is heave and the rest is ṭevel for everything. But we have stated: “The excess he should treat as heave of the tithe,” he should make it heave of the tithe for another place. Hizkiah holds with what Rebbi Ḥiyya stated, as Rebbi Ḥiyya stated: “The excess he should treat as heave of the tithe for another place.”

מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל רֵאשִׁית דְּגָנְךָ דַּייוֹ לְרֵאשִׁית שֶׁיְּהֵא כְדָגָן. מְנַיִין שֶלֹּא עָשָׂה כְלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר מִקְצָת. תַּלְמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִׁית וְלֹא כָל רֵאשִׁית.

What is the reason of Rebbi Ismael? ( Deut. 18:4) “The beginning of your grain,” it is sufficient for the beginning to be like the grain. From where that he did not do anything unless he left some remainder? ( Num. 15:21) “From the beginning”, not all the beginning.