תענית ג׳Taanit 3

Mishnah

משנה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵילוּ הָאָמוּר בִּרְבִיעָה הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצּוֹרֶת:

MISHNAH: The order of these fast-days was said for the first period of rains. But about abnormal growth one sounds the alarm immediately. Also if rains stopped for 40 days between rainy periods one raises the alarm about it since it is a sign of drought.

Halakhah

הלכה: סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת הָאֵילוּ הָאָמוּר כול׳. אֵי זֶהוּ מִיָּד שֶׁלְּהֶן. רַב אָמַר. שֵׁינִי וַחֲמִישִּׁי וְשֵׁינִי. שָׁנוּ בַשֵּׁינִי. מָהוּ לְהַתְרִיעַ עֲלֵיהֶן בַּחֲמִישִּׁי. רִבִּי זְעוּרָה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וַיֹּאמֶר אֵלַי אַל תִּירָא דָנִיֵּאל כִּי מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּה אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. כְּבָר נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ. וְכָאן מִכֵּיוָן שְׁנָּתְנוּ בֵית דִּין נַפְשָׁן לַעֲשׂוֹת כְּמִי שֶׁעָשׂוּ.

HALAKHAH: “The order of these fast-days was said,” etc. What is their “immediately”? Rav said, Monday, Thursday, and Monday. If it became abnormal on Monday, what about sounding the alarm on Thursday? Rebbi Ze`ira understood it from the following: He said to me, do not fear, Daniel, since from the first day when you intended to fast before the Eternal, your God, your words were heard. Already your words were heard. And here, since the Court were determined to do it is as if they did.

תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמַּתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בִּשְׁאַר יְמֵי שְׁבוּעַ כָּךְ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים. מָהוּ מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. מִפְּנֵי פַרְנָסַת גּוֹיִם. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר מִפְּנֵי פַרְנָסַת חָשׁוּדִים. אַתְיָיא דְּרִבִּי זְעוּרָה כְרִבִּי. וְדַחֲבֵרַיָיא כְרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. דְּרִבִּי זְעוּרָה כְרִבִּי. חַד סָפָר הֲוָה חָשִׁיד עַל פֵּירוֹת שְׁמִיטְתָא. אַיְיתוּנֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי אֲמַר לוֹן. וּמַה יַעֲבִיד עָלִיבָא וּבְגִין חַיָיו הוּא עֲבַד. וְדַחֲבֵרַיָיא כְרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. רִבִּי בְעָא מִישְׁרֵי שְׁמִיטְתָא. סְלַק רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה עִיבּוּרַיָּא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ. עוּלְשִׁין יָפוֹת. וּמָה עִיבּוּרַיָיא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ. עוּלְשִׁין יָפוֹת. יָדַע רִבִּי דְּלֵית הוּא מְסַכְּמָא עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח רִבִּי מֵיכוּל עִימָּן פֶּטֶל צִיבְחַד יוֹמָא דֵין. אֲמַר לֵיהּ. אִין. מִי נְחִית חָמָא מוּלְוָותָא דְּרִבִּי קַיָימִן. אֲמַר. כָּל אִילֵּין יְהוּדָאיֵי זַיינִין. אֶיפְשַׁר דְּלָא חֲמִי סְבַר אַפּוֹיי. מִן כְּדוֹן [שְׁמָעוּן קָלֵיהּ.] אָזְלוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי. שְׁלַח רִבִּי בָעֵי מְפַיְיסָתֵיהּ. מָטוּן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ. אֲמַר. בְּנֵי קַרְתִּי קוֹרְבִין לִי. נַחְתּוֹן בְּנֵי קַרְתֵּיהּ וְאָקְפוֹן עֲלוֹי. אָמְרוּן לוֹן. רִבִּי דוּ בָעֵי מְפַיְיסָתֵיהּ. שָׁבְקוּנֵיהּ וְאָזְלוֹן לוֹן. אֲמַר. בְּנֵי דִילִי קוֹרְבִין לִי. נַחְתָּת אֵישְׁתָּא מִן שְׁמַיָיא וְאַקְפָת עֲלוֹי. חָזְרוֹן וְאָמְרוּן לְרִבִּי. אֲמַר. הוֹאִיל וְלָא זָכִינָן מִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָלְמָא הָדֵין. נִיזְכֵּי וְנִשְׂבַּע מִינֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתִי.

It was stated: “Just as one sounds the alarm during the other years of a Sabbatical period, so one sounds the alarm during the Sabbatical because of the livelihood of others.” What means “because of the livelihood of others”? The colleagues said, because of the livelihood of Gentiles. Rebbi Ze`ira said, because of the livelihood of the suspect ones. That of Rebbi Ze`ira follows Rebbi, that of the colleagues follows Rebbi Phineas ben Yair. That of Rebbi Ze`ira follows Rebbi: A teacher was suspected in matters of Sabbatical produce. They brought him before Rebbi who said to them, what should this wretch do, he does it for his livelihood. But that of the colleagues follows Rebbi Phineas ben Yair. Rebbi wanted to permit the Sabbatical year. Rebbi Phineas ben Yair went to him. He said to him: how is the grain doing? He answered him: endives are doing fine. He said to him: how is the grain doing? He answered him: endives are doing fine. From this, Rebbi understood that he did not agree with him. He said to him: Would the Rabbi care to eat a bite with me today? He said to him, yes. When he came, he saw the she-mules of Rebbi standing. He said, are all these fed by Jews? He will not see me again! They went and told this to Rebbi. Rebbi sent and wanted to pacify him. They found him in his city. He said, the people of my city should come close to me. The people of his city came and surrounded him. They said to them, Rebbi wants to make peace with him. They left him and went away. He said, my sons should come close to me. Fire descended from Heaven and surrounded him. They returned and told Rebbi. He said, since we did not have merit to eat our fill from him in this world, may we be worthy to eat our fill from him in the World to Come.

Mishnah

משנה: יָרְדוּ לַצְּמָחִים אֲבָל לֹא לָאִילָן לָאִילָן אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וּמְעָרוֹת מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד:

MISHNAH: If they descended on produce but not on trees, on trees but not on produce, on both but not on cisterns, ditches, or caves, one sounds the alarm immediately.

Halakhah

הלכה: יָרְדוּ לַצְּמָחִים אֲבָל לֹא לָאִילָן. צִיבְחַד צִיבְחַד. לָאִילָן אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים. סַגִּין סַגִּין. לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. תַּנֵּי. מַתְרִיעִין עַל הָאִילָן בְּפַרְס הַפֶּסַח. לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת בְּפַרְס הָעַצֶּרֶת. מֵעַתָּה אֲפִילוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. יוֹתֵר מִיכֵּן מַעֲשֵׂה נִיסִּים. וְאֵין מַתְרִיעִין עַל מַעֲשֵׂה נִיסִּים.

HALAKHAH: “If they descended on produce but not on trees,” little by little, “on trees but not on produce,” only heavy downpours, “on both but not on cisterns, ditches, or caves, one sounds the alarm immediately.” It was stated: “One sounds the alarm about trees half a month before Passover, about cisterns, ditches and caves half a month before Pentecost.” Then even later? Later it would be a miracle, and one does not sound the alarm expecting miracles.

רִבִּי בֶרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ פָּפָּא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. פְּעָמִים שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד בִּזְכוּת עֵשֶׁב אֶחָד בִּזְכוּת שָׂדֶה אֶחָד. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָכֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה. לְאִישׁ אֲבָל לֹא לָאֲנָשִׁים. לְעֵשֶׂב אֲבָל לֹֹא לָעֲשָׂבִים. בַּשָּׂדֶה אֲבָל לֹא בַשָּׂדוֹת.

Rebbi Berekhiah, Rebbi Ḥelbo Pappos in the name of Rebbi Eleazar: Sometimes rains fall because of the merit of one person, the merit of one grass blade, the merit of one field. All three are from one verse, and rain showers He will give to you, to a man, grass, in the field. To a man, but not to men. To a grass, but not to grasses. In the field, but not in fields.

Mishnah

משנה: וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים כַּכָּתוּב וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּימָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ: אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת:

MISHNAH: And also a town on which no rain fell, as it is written: I shall give rain on one town and on another town I shall not give rain; one parcel will receive rain but the leaves of a parcel which does not receive rain will wilt. This town fasts and blows the shofar and all its surroundings fast but do not blow the shofar; Rebbi Aqiba says they blow the shofar but do not fast.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב. וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ. זְכוּתָא דְחַקְלָא עָבְדָא.

HALAKHAH: Rebbi Simon said, it is written: I shall give rain on one town and on another town I shall not give rain; one parcel will receive rain but the leaves of a parcel which does not receive rain will wilt. The merit of the field does it.

מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים יוֹרְדִין מִלְּמַעֲלָן. מִפְּנֵי בַעֲלֵי זְרוֹעַ. וּמִפְּנֵי טְלָלִים הָרָעִים. וְשֶׁיְּהֵא הָעֶלְיוֹן שׁוֹתֶה כְנָמוּךְ. וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל תוֹלִין עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם. בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. בִּזְכוּת הָאָרֶץ. בִּזְכוּת הַחֶסֶד. בִּזְכוּת הַיִּיסוּרִין. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד אִם (לְחֶסֶד) [לְשֵׁבֶט] אִם לְאַרְצוֹ אִם (לְשֶׁבֶט) [לְחֶסֶד] יַמְצִיאֶנּוּ.

For four causes the rains fall down; because of violent men, because of noxious dew, and that the high country drink like the low country, and that everybody direct his eyes to Heaven. By the merit of three causes does rain fall. By the merit of the Land, by the merit of charity, and by the merit of sufferings; and all are in one verse: If for (charity) [the stick], if for the Land, if for (the stick) [for charity] you will find it.

בְּעָוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים וּפוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וגו׳. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָה אַף יי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. בְּעָוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתֵךְ וּבְרָעָתֵךְ. מָהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְדָּבָר. וַיִּמָּנְעוּ רְבִיבִים וּמַלְקוֹשׁ לֹא הָיָה. בְּעָוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. כִּי הַדָּם הוּא יָחֹן אַף עַל הָאָרֶץ. בְּעָוֹן פּוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

Four sins cause the rains to be halted. The sins of idolatry, incestuous and adulterous behavior, spilling blood, and of those who pledge publicly for charity but do not pay up. By the sin of idolatry from where? Guard yourselves, that your heart not be led astray so you deviate and worship other powers, etc. What is written next? The Eternal’s rage will be inflamed against you; He will arrest the sky and there will be no rain. By the sin of incestuous and adulterous behavior, from where? You pollute the Land by your whoring and your criminality. What is the punishment for this? It prevents rain showers, and there will be no late rain. By the sin of the spillers of blood, from where? For the blood pollutes the Land. The blood will make anger rest on the Land. By the sin of those who pledge publicly for charity but do not pay up, from where? Clouds and wind but no rain, a man who takes credit for a lying gift.

חַמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ. אֵיד עָב עָנָן נָשִׂיא חֲזִיז. אֵיד מְנַיִין. וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ. עָב [שֶׁהוּא מְעַבֶּה אֶת הָרָקִיעַ]. הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן. עָנָן. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבִּרְיוֹת עֲנָוִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. נָשִׂיא. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲלֵי בָתִּים כִּנְשִׂיאִים. מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. חֲזִיז. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָרָקִיעַ חֶזְיוֹנוֹת חֶזְיוֹנוֹת. יי עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

It is called by five names: fog, canopy, cloud, prince, and storm-cloud. From where “fog”? And fog rose from the earth. “Thick cloud,” [which thickens the sky], behold, I shall come to you in a canopy of cloud. “Cloud”, because it makes people meek with one another. “Prince” because it turns owners of houses into princes: He raises rain-clouds from the ends of the earth. “Storm-clouds” because it turns the sky into multiple visions: The Eternal makes storm clouds.

וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.

“All its surroundings fast but do not blow the shofar;” since we find that on the Day of Atonement one fasts but does not blow the shofar. “Rebbi Aqiba says they blow the shofar but do not fast,” since we find that on New Year’s Day one blows the shofar but does not fast.

Mishnah

משנה: וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּוֹלֶת אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.

MISHNAH: Similarly, a town in which there is an epidemic or a building collapse, this town fasts and blows the shofar, and all its surroundings fast but do not blow the shofar; Rebbi Aqiba says they blow the shofar but do not fast.

Halakhah

הלכה: מוֹתְנָא הֲוָה בְצִיפּוֹרִין. לֹא הֲוָה עֲלִיל גַּו אִשְׁקָקָה דַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה שְׁרֵי בְגַוֵּיהּ. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָמְרִין. מָה הַהֵן סַבָּא בֵינְכִי וִיתָב שְׁלֵם הוּא וּשְׁכוּנְתֵיהּ וּמְדִינְתָא אָזְלָא בְבָאִישׁוּת. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. זִמְרִי אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וְאָנוּ כַמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְדוֹרֵינוּ וְאַתֵּם מִתְרַעֲמִין.

HALAKHAH: There was an epidemic in Sepphoris but it did not touch the avenue where Rebbi Ḥanina was dwelling. The Sepphoreans were saying, why is this old man amongst us sitting in peace while the neighborhood and the town is ruined? He came to preach and said before them: There was one Zimry in his generation but 24’000 fell of Israel. But we, how many Zimry are in our generation and you are complaining?

חַד זְמַן צָרְכוּן מֵיעֲבַד תַּעֲנִי וְלָא נְחַת מִיטְרָא. עֲבַד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ [תַּעֲנִיתָא] בִּדְרוֹמָא וּנְחַת מִטְרָא. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָמְרִין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוּמָאיֵי. וְרִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מַיָּא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. צָרְכוּן מֵיעֲבַד זְמַן תִּינְיָינוּת. שְׁלַח וְאַיְיתֵי לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח מָרִי מֵיפּוּק עִימָּן לְהִתְעַנּוֹת. נַפְקוּן תְּרֵיהוֹן לְתַעֲנִיתָא וְלָא נְחַת מִיטְרָא. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. לָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְחִית מִיטְרָא לַדְּרוֹמָאיֵי וְלָא רִבִּי חֲנִינָה עֲצַר מִיטְרָא מִן צִיפּוֹרָאיֵי. אֶלָּא דְרוֹמָאיֵי לִיבְּהוֹן רַכִּיךְ וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַיָיא וּמִתְכַּנְעִין. וְצִיפּוֹרָאיֵי לִיבְּהוֹן קַשִּׁי וּשְׁמָעִין מִילָּה דְאוֹרַיָיא וְלָא מִיתְכַּנְעִין. מִי עֲלִיל תְּלָה עֵינוֹי וַחֲמָא אֲוֵירָא שַׁיָיף אֲמַר. עַד כְּדוֹן הָכֵין. מִיַּד נְחַת מִיטְרָא. וּנְדַר עַל גַּרְמֵיהּ דְּלָא למֵיעֲבַד כֵּן תוּבָן. אֲמַר. מָה אֲנָא מֵימוֹר לְמָרֵי חוֹבָא דְלָא יַגְבֵּי חוֹבֵיהּ.

One time they needed to proclaim a fast but no rain fell. Rebbi Joshua ben Levi made (one) [a fast] in the South and rain fell. The Sepphoreans were saying, Rebbi Joshua ben Levi brought rain to the Southerners, but Rebbi Ḥanina stopped water for the Sepphoreans. They needed to make a fast a second time. He sent and brought Rebbi Joshua ben Levi. He said to him, would my Master be willing to go with us to fast. They both went to the fast but no rain fell. He came to preach and said before them, not Rebbi Joshua ben Levi brought rain to the Southerners, nor Rebbi Ḥanina stopped water for the Sepphoreans. Only the Southerners’ hearts are soft and they hear words of instruction and submit. But the Sepphoreans’ hearts are hard; they hear words of instruction and do not submit. When he came home he raised his eyes and saw the air clear. He said, is it still like this? Immediately rain fell. He vowed by himself not to do this again. He said, who am I to tell to the creditor not to collect his due?

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַה יַעֲשׂוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאֵין הַצִּיבּוּר נִידּוֹן אֶלָּא אַחַר רוּבּוֹ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁכָּל שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כִּמְנוּדִים לָא הָיָה מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה. שֶׁנֶּאֱמַר. וַיִהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ. וַיְדַבֵּר יי אֵלַי לֵאמֹר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַה יַעֲשׂוּ גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְאֵין הַצִּיבּוּר נִידּוֹן אֶלָּא אַחַר רוּבּוֹ. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ שֶׁאִילוּלֵא שְׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַכַּרְמֶל יי הוּא הָאֱלֹהִים יי הוּא הָאֱלֹהִים לֹא יָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂרְפָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת.

Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Ḥanina: What should the great men of a generation do since the public is judged only according to its majority? So we find that during the 38 years during which Israel were as in a ban, He did not speak with Moses, as it is said: It was when all the warriors finished dying from inside the camp. What is written next? The Eternal spoke to me to give orders. Rebbi Jacob bar Idi in the name of Rebbi Joshua ben Levi: What should the great men of a generation do since the public is judged only according to its majority? So we find that if Israel had not said, The Eternal is the supreme power, the Eternal is the supreme power, no fire would have come down from heaven and burned the sacrifices.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. שְׁלֹשָׁה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתָהָא שֶׁבְּרָאָן. וְאֵילּוּ הֵן. כַּשְׂדִּים וְיִשְׁמְעֵאלִים וְיֵצֶר הָרַע. כַּשְׂדִּים הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה. הַלְוַאי לֹא הָיָה. יִשְׁמְעֵאלִים. יִשְׁלָיוּ אוֹהָלִים לְשׁוֹדְדִים וּבַטּוּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ. יֵצֶר הָרַע. בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יי אוֹסְפָה הַצּוֹלֵיעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה וַאֲשֶׁר הֲרֵעוֹתִי. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יָאִיר בְּשֵׁם רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. הֲרֵי הוּא כְאִילּוּ הֲרֵיעוֹתִי.

Rebbi Joshua ben Yair in the name of Rebbi Phineas ben Yair. Three created the Holy One, praise to Him, and was wondering why He created them. These are the Chaldeans, the Arabs, and evil inclinations. Chaldeans: this is the land of the Chaldeans, of the non-existing people. If only they did not exist. Arabs: unkept tents of robbers, trusted by those who irritate God, those who God brought in His hand. Evil inclinations: On this day, this is the Eternal’s oracle, I shall gather the lame, and collect the disowned, and to whom I did wrong. Rebbi Berekhiah, Rebbi Abba bar Cahana, Rebbi Joshua ben Yair in the name of Rebbi Phineas ben Yair: it is as if I did wrong to them.

רִבִּי לִיעֶזֶר עֲבַד תַּעֲנִי וְלָא אִיתְנְחַת מִיטְרָא. עֲבַד רִבִּי עֲקִיבָא תַעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בָנוֹת אַחַת חֲצוּפָה וְאַחַת כְּשֵׁירָה. אֵימַת דַּהֲוָת בְּעָיָיא הַהִיא חֲצִיפְתָּא עַלַת קוֹמוֹי. הֲוָה אֲמַר. יָבוּן לָהּ מַה דְהִיא בְעָיָיא וְתֵיזִיל לָהּ. וְאֵימַת דַּהֲוָת הַהִיא כְשֵׁירְתָא עַלַת קוֹמוֹי. הֲוָה מַאֲרִיךְ רוּחֵיהּ מִתָחַמֵּד מִישְׁמוֹעַ שַׁוְעָתָהּ. וְאִית שָׁרִי מֵימוֹר כֵּן. אֶלָּא שֶׁלֹּא לְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בֵּירִבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Rebbi Eliezer organized a fast but no rain fell. Rebbi Aqiba organized a fast and rain fell. He preached and said before them: I shall tell you a parable, to what the situation is comparable. To a king who had two daughters, one insolent and one well-behaved. When the insolent one wanted to come before him, he said, give her what she wants and let her go away. But when the well-behaved came before him, he was patient and liked to hear her request. Is it permitted to say this? Only not to desecrate the Name of Heaven through Rebbi Eliezer.

רִבִּי אָחָא עֲבַד תְּלַת עֶשְׂרֵה תַעֲנִיָין וְלָא נְחַת מִיטְרָא. מִי עֲלִיל פְגַע בֵּיהּ חַד כּוּתַיי. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. רִבִּי. עֲצוֹר גּוּלְתָךְ מִן מִיטְרָא. אֲמַר לֵיהּ. חַיָיו דְּהַהוּא גַבְרָא. שְׁמַיָיא מֵיעֲבַד נִיסִּין וְשַׁתָּא מַצְלְחָא וְהַהוּא גַבְרָא לֵית הוּא מֵיחִי. וְעָבְדוּן שְׁמַיָּא נִיסִּין וְאַצְלַחַת שַׁתָּא וּמִית הַהוּא כּוּתַּיָיא. וַהֲווֹן כָּל עַמָּא אָמְרִין. אַיְתוּן חָמוּן פּוֹרִין דְּשֶׁמֶשׁ.

Rav Aḥa organized thirteen fast days but no rain fell. When he went home he encountered a Samaritan who said to him: Rabbi, Rabbi, squeeze your garment because of the rain. He answered him, by the life of this man, Heaven will perform wonders and the year will be successful but this man will not then live. Heaven performed wonders, the year was successful, but this Samaritan died, and people were saying, come and see the fruits of the sun.

וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין וְלֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעִים אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין וְלֹא מִתְעַנִּין.

“All its surroundings fast but do not blow the shofar;” since we find that on the Day of Atonement one fasts but does not blow the shofar. “Rebbi Aqiba says they blow the shofar but do not fast,” since we find that on New Year’s Day one blows the shofar but does not fast.

Mishnah

משנה: אֵיזֶהוּ דֶּבֶר עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי יָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.

MISHNAH: What is an epidemic? A town which could mobilize 500 soldiers and there were taken out three dead persons on three consecutive days.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב יַדְבֵּק יי בְּךָ אֶת הַדָּבֶר. לָאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מַדְבֶּקֶת שְׁלֹשָׁה כִכָּרִים זֶה אַחַר זֶה. הָא עֲבִידָא אֵינוֹ יוֹתֵר מִיכָּן צְרִיכָה שֵׁיעוּר אַחֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲפִילוּ עִיר גְּדוֹלָה כְאַנְטוֹכִיָּא וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. הָדָא אָמְרָה. יוֹתֵר מִיכֵּן צְרִיכָה שֵׁיעוּר אַחֵר. בָּתִּים שֶׁאָמְרוּ בְרִיאִים אֶבָל לֹא מְרוּעָרָעִים. וְדִכְוָתָהּ. בַּחוּרִים אֲבָל לֹא זְקֵינים. תַּנֵּי. אַסְכָּרָה. כָּל שֶׁהִיא שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר וְאֶחָד בְּאַסְכָּרָה. אִיתָא חֲמִי. אַסְכָּרָה כָּל שֶׁהִיא. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. לָכֵן צְרִיכָה. כְּשֶׁהִתְרִיעוּ עַל הָאַסְכָּרָה וְהָלְכָה לָהּ. וְאַחַר כָּךְ מֵתוּ שְׁנַיִם בַּדֶּבֶר וְאֶחָד בְּאַסְכָּרָה.

HALAKHAH: Rebbi Levi said, it is written: The Eternal will stick to you the epidemic. {A parable} of a woman who sticks three loaves together. How is this acted on? Is it not that larger it needs another rate? Let us hear it from the following: Even a city large as Antiochia, and there were brought out three dead persons during three consecutive days. This implies that larger it needs another rate. The houses about which they spoke, healthy but not shaky. And similarly, young people but not old ones. It was stated: Diphtheria any; two by plague and one by diphtheria. Come and see, “diphtheria any” and you are saying so? It is needed for the case that they blew the shofar about diphtheria and it went away and after that two died of a plague and one of diphtheria.

Mishnah

משנה: עַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב מַתְרִיעִין עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת:

MISHNAH: About the following one blows the shofar everywhere: About blight and canker, about locusts and ḥasil, about dangerous beasts, and on war one blows the shofar since it is a moving plague.

Halakhah

הלכה: רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַתְרִיעִין עַל פְּרַגְיָא שֶׁלְפִּשְׁתָּן. מַה טַעַם. שַׁמָּה וְשָׁעֲרוּרָה נִהְיְיתָה בָּאָרֶץ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. מַתְרִיעִין עַל הֶשָׁרָב. מַה טַעַם. קוֹדֵר הִילַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אוֹקִיר לְאַסְיָיךְ עַד דְּלָא תִצְטָרֵיךְ לֵיהּ. מַה טַעַם. הֲיַעֲרוֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם סִידַּרִתָּה תְפִילָּה [לֹא יְהֵא לָךְ צָרֵי עַיִן מִלְּמַעֲלָה. אֶלָּא הַכֹּל יְהוּא מְאַמְּצִין כֹּחֲךָ. וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אִם סִדַּרִתָּה תְפִילָּה] לֹא תְּהֵא מֵיצַר פִּיךָ. אֶלָּא הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ.

HALAKHAH: Rebbi Ḥama bar Uqba in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: One blows the shofar for the failure of the flax crop. What is the reason? Horrible and execrable things happened in the land. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: One blows the shofar about hot East wind. What is the reason? I went black without sun, I rose in the assembly to pray. Rebbi Eleazar said, honor your healer before you need him. What is the reason? If your prayer had preceded your need, and all efforts of power. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Joḥanan said, [if you prayed, no one up high will begrudge you, but all will reinforce your power, and all efforts of power. Rebbi Simeon ben Laqish said, if you prayed,] do not keep your mouth narrow, but open your mouth and I shall fill it.

לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבֶּה אֶלָּא אֲפִילוּ כָנָף. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חָסִיל. שֶׁהּוא חוֹסֵל אֶת הַכֹּל. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ גּוֹבַיי. דּוּ גָבֵי דִינָא דְמָרֵיהּ. לֹא סוֹף דָּבָר חַיָּה רָעָה אֶלָּא אֲפִילוּ בְהֵמָה רָעָה. כְּבָר הָיוּ שָׁנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲמוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית שׁוֹר נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית. לֹא סוֹף דָּבָר חֶרֶב שֶׁלְמִלְחָמָה אֶלָּא אֲפִילוּ חֶרֶב שֶׁלְשָׁלוֹם. שֶׁכְּבָר עָשָׂת רוֹשֶׁם בִּימִי יֹאשִׁיָּהוּ.

Not only a locust but even a wing. And why is it called ḥasil because it eliminates everything. And why is called govai? Because it forecloses the claims of its Master. Not only a dangerous beast but even a dangerous domestic animal. Already there were years in the Land of Israel when a donkey’s bite was deadly, a steer’s bite was deadly. Not only declared war, but also war in peacetime, which already happened in the time of Josiah.

Mishnah

משנה: מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵינִים מִירוּשָׁלִַם לְעָרֵיהֶם וְגָזְרוּ תַעֲנִית עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְּׁקְלוֹן. וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית לְמָחָר עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵיבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ אֶלָּה שֶׁנִּרְאָה:

MISHNAH: It happened that Elders left Jerusalem for their cities to decree a fast since blight to fill an oven was seen in Ascalon. Also they decreed a fast the following day because wolves ate two children in Transjordan. Rebbi Yose says, not that they ate but that they were seen.

Halakhah

הלכה: הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּמְכוּנָס. אֲבָל בִּמְפוּזָר אֲפִילוּ פָּרָא מִיכֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. נִרְאוּ רָצִין אַחֲרֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. נִרְאוּ בְמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לָהֶם.

HALAKHAH: That is, if collected. But dispersed even less than that. Rebbi Mana said, if the are seen one pursues them. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, they were seen at a place inappropriate for them.

Mishnah

משנה: וְעַל אֵילּוּ מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר אַף עַל הַדֶּבֶר וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:

MISHNAH: About the following one blows the shofar on a Sabbath: About a town surrounded by Gentiles or a river, and a ship in danger in the ocean. Rebbi Yose said, to help but not to vociferation. Simeon from Timna says, also about an epidemic but the Sages did not agree with him.

Halakhah

הלכה: רַב אָמַר. עֲנֵנִי יי עֲנֵנִי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. וְהָא תַנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. אֲפִילוּ לִצְעָקָה.

HALAKHAH: Rav said, answer me, Eternal, answer me. The Mishnah disagrees with Rav: “Rebbi Yose said, to help but not to vociferation.” Therefore the first Tanna holds even for vociferation.

לֵוִי בֶּן סִיסִי בָאוּ הַגַּיְיסוֹת לְעִירוֹ. נָטַל סֵפְר תּוֹרָה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג. אָמַר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אִין בָּטְלִית חָדָא מִילָּה מִן הָדֵין סֵפֶר אוֹרַיְתָא יַיעֲלוּן לוֹן. וְאִין לָא יִיזְלוּן לוֹן. מִיַּד אִיתְבְּעוּן וְלָא אִשְׁתַּכְּחוּן. תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן. יָבְשָׁת יָדֵיהּ וְאָזְלוּן לוֹן. תַּלְמִיד תַּלְמִידֵיהּ עֲבַד כֵּן. לָא יָבְשָׁת יָדֵיהּ וְלָא אָזְלוּן לוֹן. לוֹמַר שֶׁאֵין שׁוֹטֶה נִפְגַּע וְלֹא בְשַׂר הַמֵּת מַרְגִּישׁ בָּאוּזְמֵל.

Armies came against Levi ben Sisi’s town. He took a Torah scroll and climbed onto the roof. He said: Master of the worlds. If I neglected one word of this Torah scroll they may come; if not, they shall leave. Immediately they were looked for but not found. His student did the same; his hand was paralyzed and they left. His student’s student did the same; his hand was not paralyzed and they did not leave. To say that the idiot is not hurt and dead flesh does not feel the knife.

Mishnah

משנה: עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבוֹא עַל הַצִּיבּוּר מַתְרִיעִין עָלֶיהָ חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶן צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּקוּ. וְהִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְּזַעַף. אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקְנָן עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. אָמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים.

MISHNAH: One blows the shofar because of any danger which menaces the public except an overabundance of rain. It happened that they said to Onias the circle-drawer, pray for rain. He said to them, go and shelter the Passover ovens so they should not get softened. He prayed but no rain fell. What did he do? He drew a circle, stood inside it, and said: Master of the World! Your children trusted me since I am like a familiar before You. I am swearing by Your great Name that I shall not move from here until You show mercy for Your children. Rain started to drip. He said, that is not what I was asking for, but rain {to fill} cistern, ditches, and caves. It rained in a raging storm. He said, that is not what I was asking for, but rain of goodwill, blessing, and donation. It rained normally until Israel moved from Jerusalem to the Temple Mount because of the rain. They came and said to him, just as you prayed for them to come, so pray to remove them. He told them, go and check whether the losers’ stone was wiped away.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹנָה שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דָּבָר שֶׁאֶיפְשַׁר לָךְ לֹומַר עָלָיו דַּיי הִיא בְרָכָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב אַבָּא בַּר עִילַאי בְשֵׁם רַב. עַד שֶׁיְּבַלְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר. דַּיֵינוּ בְרָכָה דַּיֵינוּ בְרָכָה.

HALAKHAH: Rebbi Jonah, Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: The thing about which it is impossible to say “enough”, that is blessing. Rebbi Berekhiah, Rebbi Ḥelbo, Rav Abba bar Ilay in the name of Rav: Until your lips will wear out saying, we have enough blessings, we have enough blessings.

מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוֹנִי הַמְעַגֵּל הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר לָהֶן צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמָּקוּ. הָדָא אָמְרָה. עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה. וְתַנֵּי כֵן. בְּעַשְׂרִין בֵּיהּ צָמוּן כָּל עַמָּא לְמִיטְרָא וּנְחַת לוֹן.

“It happened that they said to Onias the circle-drawer, pray for rain. He said to them, go and shelter the Passover ovens so they should not get softened.” This implies that it was close to Passover. It also was stated thus: “On the twentieth all the people fasted for rain and it fell on them.”

וְנִתְפַּלֵּל וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שֶׁלֹּא בָא בָעֲנָוָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן גֵּירִיָּא. הָדֵין חוֹנִי הַמְעַגֵּל בַּר בְּרֵיהּ דְּחוֹנִי הַמְעַגֵּל הֲוָה סְמִיךְ לְחָרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא. נְפַק לְטוּרָא לְגַבֵּי פָעֲלֵיי. עַד דּוּ תַמָּן נְחַת מִיטְרָא. עָאַל לֵיהּ לִמְעַרְתָּא. מִן יְתִיב נָם וּדְמָךְ לֵיהּ. וַעֲבַד שְׁקִיעַ בְּשִׁינְתֵּיהּ שׁוּבְעִין שְׁנִין עַד דַּחֲרַב בֵּית מוּקְדְּשָׁא וְאִיתְבְּנִי זְמַן תִּינְיָינוּת. לְסוֹף שׁוּבְעִין שְׁנִין אִיתְעַר מִן שִׁינְתֵּיהּ. נְפַק לֵיהּ מִן מְעַרְתָּא וַחֲמָא עָלְמָא מֻחְלַף. זָוִוי דַהֲוָות כְּרָמִין עֲבִידָא זֵייתִין. זָוִויי דַהֲוָות זֵייתִין עֲבִידָא זַרְעוּ. שְׁאַל לֵיהּ לִמְדִינָתָּא. אֲמַר לוֹן. מָה קָלָא בָעָלְמָא. אָמְרוּן לֵיהּ. וְלֵית אַתְּ יְדַע מָה קָלָא בָעָלְמָא. אֲמַר לוֹן. לֹא. אָמְרִין לֵיהּ. מָאן אַתְּ. אֲמַר לוֹן. חוֹנִי הַמְעַגֵּל. אָמְרוּן לֵיהּ. שְׁמַעְנָן דַּהֲוָה עֲלִיל לָעֲזָרָה וְהִיא מִנְהָרָה. עָאַל וְאַנָהָרַת. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים.

“He prayed but no rain fell..” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, because he did not come in meekness. Rebbi Yudan son of proselytes said, this Onias the circle drawer was the grandson of Onias the circle-drawer {who lived} close to the destruction of the Temple. He went to a mountain to his workers. While he was there, rain fell. He went to a cave; when he was sitting down he slumbered and fell asleep. He stayed in his sleep for 70 years, while the Temple was destroyed and rebuilt. At the end of 70 years he awoke from his sleep. He left the cave and found the world changed. At a place where there had been vineyards were olive trees. At a place were there had been olive trees was a field. He asked about the province, and said to them, what is news in the world? They answered him, do you not know what is news in the world? He said, no. They asked him, who are you? He answered them, Onias the circle-drawer. They told him, we heard that when he entered the Temple courtyard it lit up. He went there and it lit up. He recited about himself, when the Eternal leads back the return of Zion we were like sleepers.

הִתְחִילוּ גְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. אָמְרוּ. לָא בָאוּ אֵילּוּ אֶלָּא לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁלָּזֶה.

“Rain started to drip..” They said, this happened only to eliminate this one’s vow.

אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. יָרְדוּ בְּזַעַף. תַּנֵּי שֵׁמוּאֵל. כְּמִפִּי הַנּוֹד.

“He said, that is not what I was asking for, but rain {to fill} cistern, ditches, and caves. It rained in a raging storm.” Samuel stated, as pouring from a water-skin.

אָמַר לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. יָרְדוּ כְתִקְנָן עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. הָדָא אָמְרָה. הַר הַבַּיִת מְקוּרֶה הָיָה. וְתַנֵּי כֵן. אַסְטָיו לִפְנִים מִסְּטָיו הָיָה.

“He said, that is not what I was asking for, but rain of goodwill, blessing, and donation. It rained normally until Israel moved from Jerusalem to the Temple Mount because of the rain.” This implies that the Temple Mount was covered by a roof. And it was stated so: There was a stoa inside a stoa.

אָמְרוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁנִּתְפַּלַלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרְדוּ כָּךְ הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים. מָה עִיסְקָהּ דְּהָדָא אֶבֶן הַטּוֹעִים. אֶלָּא כָל מָאן דַּהֲוָה מוֹבַד מִילָּה הֲוָה נְסַב לָהּ מִן תַּמָּן. וְכָל מָאן דַּהֲוָה מַשְׁכַּח מִילָּה הֲוָה מֵייבַל לָהּ לְתַמָּן. אָמַר לָהֶן. כְּשֵׁם שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לָאֶבֶן הַזֹּאת לְהִימָּחוֹת מִן הָעוֹלָם. כָּךְ אֵי אֶפְשַׁר לְהִתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אֶלָּא צְאוּ וְהָבִיאוּ לִי פָּר שֶׁלְהוֹדָיוֹת. וְיָצְאוּ וְהֵבִיאוּ לוֹ פָר שֶׁלְהוֹדַיּוֹת. וְסָמַךְ שְׁתֵּי יָדָיו וְאָמַר. רִבּוֹנִי. הֵבֵאתָה רָעָה עַל בָּנֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד בָּהּ. הֵבֵאתָה טוֹבָה עַל בָּנֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד בָּהּ. אֶלָּא יְהִי רְצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתָּבִיא רְוָוחָה. מִיַּד נָשְׁבָה הָרוּחַ וְנִתְפַּזְּרוּ הֶעָבִים וְזָרְחָה הַחַמָּה וְנִתְנַגְּבָה הָאָרֶץ. וְיָצְאוּ וּמָצְאוּ מִדְבָּר מָלֵא כְמֵהִים.

“They said to him, just as you prayed for them to come, so pray to remove them. He told them, go and check whether the losers’ stone was wiped away.” What was the purpose of the losers’ stone. Only that anybody who lost something was taking it from there and anybody who found something was bringing it there. He told them that just as it is impossible for this stone to be wiped off from the world, so it is impossible to pray that the rains should stop. But go and bring me a bull as thanksgiving offering. They went and brought him a bull as thanksgiving offering. He leaned on it with both of his hands and said, my Master! You brought evil on Your children and they could not stand it; You brought benefit on Your children and they could not stand it, but may it be Your pleasure to bring relief. Immediately the wind blew, the clouds dissolved, the sun shone, and the earth dried. They went out and found the desert full of truffles.

שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מֵאֵימָתַי מִתְפַּלְלִין עַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. אָמַר לָהֶן. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם עוֹמֵד בְּקֶרֶן הָעוֹפֶל וּמְשַׁקְשֵׁק אֶת יָדָיו בְּנַחַל קִדְרוֹן. אֲבָל בְּטוּחִים אָנוּ בְבַעַל הָרַחֲמִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. מַה טַעַם. כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבוֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ.

They asked Rebbi Eliezer, when may one pray for the rains to stop? He told them, if a person stands on top of the Ophel and with his hands makes noise in the Kidron brook. But we trust the merciful Father that He will not bring a deluge over the world. What is the reason? This is to Me like the waters of Noe; as I swore not to bring Noe’s waters another time over the earth

Mishnah

משנה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ:

MISHNAH: Simeon ben Shataḥ sent to him and told him, you should be excommunicated, but what can I do since you are misbehaving before the Omnipresent like a son who misbehaves towards his father who does his will. About you the verse says, your father and mother will enjoy and the one who bore you jubilate.

Halakhah

הלכה: שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח. אָמַר לוֹ. צָרִיךְ אַתָּה לִנָּדוֹת. שֶׁאִילּוּ נִגְזְרָה גְזֵירָה כְשֵׁם שֶׁנִּגְזְרָה בִימֵי אֵלִיָּהוּ לֹא נִמְצֵאתָה מֵבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִילּוּל הַשֵּׁם. שֶׁכָּל הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִילּוּל הַשֵּׁם צָרִיךְ נִידּוּי. [תַּמָּן תַּנִּינָן. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים נִמְצֵאתָ מֵבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם. לֹא נִמְצֵאתָ מְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. וְכָל הַמְעַכֵּב רַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה צָרִיךְ נִידּוּי.] וְאָמַר לוֹ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. אָמַר לוֹ. [הֵן.] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַטֵּל גְּזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק מִפְּנֵי גְזֵירָתוֹ שֶׁלְצַדִּיק חֲבֵירוֹ.

HALAKHAH: “Simeon ben Shataḥ sent to him and told him, you should be excommunicated.” For if there had been a decision made as it was decided in the days of Elijah, would you not have caused a desecration of the Name in public? And everybody who causes a public desecration of the Name must be excommunicated. [There, we have stated: Rabban Gamliel sent to him, if you hinder the public you will cause a deluge. Would you not hinder the public from performing a meritorious act? And any who would hinder the public from performing a meritorious act must be excommunicated.] He answered him, but does not the Holy One, praise to Him, cancel His decision because of the decision of a just person? He said to him, [yes]. The Holy One, praise to Him, may cancel His decision because of the decision of a just person, but He will not cancel the decision of one just person because of the decision of his just colleague.

אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא עַל אָבִיו וְהוּא עוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְאִית דְּאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. וְאִית דְּאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רַב מַתָּנָה. וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר לָךְ. אֶלָּא אֲפִילוּ אֲנָא אֲמַר הָכֵין וְאַתְּ אֲמַר הָכֵין. דִּידָךְ קַיְימָא וְדִידִי לָא קַיְימָא. וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. זוֹ יְרִידַת גְּשָׁמִים. אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹדוֹ. כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה. אֲנִי אָמַרְתִּי לְהַשְׁפִּילָן וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְגֵאוֹתָן. דִּידָךְ קַיְימָא וְדִידִי לָא קַיְימָא. וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁיעַ. אֲנִי אָמַרְתִּי לִשְׁחוֹת עֵינֵיהֶן בִּרָעָה. וְאַתָּה אָמַרְתָּ לְהוֹשִׁיעָן. דִּידָךְ קַיְימָא וְדִידִי לָא קַיְימָא. אֲנִי אָמַרְתִּי יְמַלֵּט אִי נָקִי וְאַתָּה [אָמַרְתָּ] יִימַלֵּט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נָקִי. דִּידָךְ קַיְימָא וְדִידִי לָא קַיְימָא. מָהוּ וְנִמְלַט בְּבוֹר כַּפֶּיךָ. בִּבְרִירוּת כַּפֵּיָךָ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְיָדָךְ מֵרֵאשִׁיתָךְ.

“But what can I do since you are misbehaving before the Omnipresent like a son who misbehaves towards his father who does his will.” Rebbi Berekhia, Rebbi Abba bar Cahana, Rebbi Ze`ira in the name of Rav Jehudah. But some say it in the name of Rav Ḥisda, and some say it in the name of Rav Mattanah. You decide the command and He confirms it for you. Why does the verse say, “for you”? But even if I am saying so and you are saying otherwise, yours is enduring, Mine is not enduring. On your paths shines light; Rebbi Ḥiyya bar Abba said, this is rainfall. As heavy as He has loaded the rain-cloud, His light will disperse the cloud. For those humbled you order elevation; if I said to humble them and you say to elevate them, yours is enduring, Mine is not enduring. And the one of low eyes will be saved; I said to bring their eyes down by misfortune but you are saying to save them, yours is enduring, Mine is not enduring. I said, may the not-innocent escape? But you [said], he shall escape even though he is not innocent, yours is enduring, Mine is not enduring. What means, and he will escape by the purity of your hands, by the choice of your hands, by the merit of meritorious deeds and good works which were in your hands from before.

עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר יוֹלַדְתֶּךָ. רִבִּי מָנָא אָמַר. אוּמָּתָךְ. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. שָׁעָתָךְ. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. כְּשֵׁם שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. כָּךְ הוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְקַלְלָהּ בְּכִפְלַיִים. [שֶׁנֶּאֱמַר] כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל וּמֶימֶר לְיוֹלַדְתּוֹ. בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ. מָהו תּוּגַת אִמּוֹ. אָמַר רִבִּי לוּדָה. לִישַׁן גֵּימַטְרִיוֹן הוּא. אַפְרָא בְּעֵיינֵי אִמֵּיהּ. וּמְנַיִין שֶׁהוּא מְשַׂמְּחָהּ בְּכִפְלַיִים. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ.

“About you the verse says, your father and mother will enjoy and the one who bore you jubilate.” Why does the verse say, “the one who bore you”? Rebbi Mana said, your nation. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, your time. But the rabbis are saying, just as he brings double curse, so he brings double joy. [As it is said:] a silly son is anger to his father and bitterness to the one who bore him. A wise son brings joy to his father but a silly son is sadness to his mother. What means tugah of his mother? Rebbi Ludah said, it is encrypted language, ashes in his mother’s eyes. And from where that he brings double joy to her? Your father and mother will enjoy and the one who bore you jubilate.

Mishnah

משנה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמַּה יַשְׁלִימוּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוּד וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לַחֲצוֹת. אָמַר לָהֶן רִבִּי טַרְפוֹן צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב וּבָאוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל: אֵי זֶהוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים וְגוֹמֵר.

MISHNAH: If they were fasting and it rained before sunrise, they do not finish; after sunrise they finish. Rebbi Eliezer says, before noon they do not finish, after noontime they finish. It happened that they decided on a fast at Lydda when it rained before noon. Rebbi Tarphon said to them, go, eat, drink, and make a holiday. They went, ate, drank, made a holiday, and returned in the evening and recited the Great Hallel. What is the Great Hallel? Give thanks to the supreme Power; truly, His kindness is forever. Give thanks to the Master of masters, etc.

Halakhah

הלכה: הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קוֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה לֹא יַשְׁלִימוּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ. עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. אוֹ חֲלַף. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. וְתַנֵּי כֵן. אֵין עֲנִיָיה אֶלָּא סָמֻךְ לַקְרִיאָה. וְאֵין קְרִיאָה אֶלָּא סָמֻךְ לָעֲנֵיָיה. בְּיוֹמוֹי דְּרִבִּי יוּדָן גָּזְרִין תַּעֲנִי וּנְחַת מִיטְרָא בְרוּמְשָׁא. סְלַק רִבִּי מָנָא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. בְּגִין דַּאֲנָא צְחִי מָּהוּ דְנִישְׁתֵּי. אֲמַר לֵיהּ. אוֹרִיךְ. שֶׁמָּא יִמְלְכוּ לְהַשְׁלִים.

HALAKHAH: “If they were fasting and it rained before sunrise, they do not finish,” as it is said, before they will call I shall answer. “After sunrise they finish,” still they are talking and I shall hear. Or may be the other way around? Rebbi Tanḥuma said, it was stated so: there is no answer but close to calling, and no calling but close to answering. In the days of Rebbi Yudan they decided on a fast; then rain fell in the night. Rebbi Mana went up to him; he said to him: since I am thirsty, may I drink? He said to him, wait. Maybe they will take counsel to finish.

רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת עַד שֵׁשׁ שָׂעוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. קוֹדֶם לַחֲצוֹת לֹא יַשְׁלִימוּ. עַד כְּדוֹן צַפְרָא. לְאַחַר חֲצוֹת יַשְׁלִימוּ. כְּבָר עָבַר רוּבּוֹ שֶׁלְיוֹם בִּקְדוּשָּׁה.

Rebbi Aḥa, Rebbi Abbahu, in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: One is forbidden to fast until the sixth hour on the Sabbath. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the Mishnah states this: “before noon they should not finish,” because it is morning; “after noontime they should finish,” since most of the day already was spent in holiness.

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה אֲמַר לְסַפָּרֵיהּ. קוּם לָךְ קוֹמֵי הֵיכְלָא. בְּגִין דְּרִבִּי בָעֵי מְסַפְּרָא וְלֵית בְּחֵיילֵיהּ מִצְטָעֵר. מִיַּד הֲוָה מִטְרָא נְחִית. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה כַּד הֲוָה בָעֵי יֵיחוֹת מִיטְרָא הֲוָה שְׁלַח מְסָאנֵיהּ. כַּד הֲוָה שְׁלַח תְּרֵיהוֹן הֲוָה עָלְמָא טַיַיף. מַפַּלְתָּא הַוְויָין תַּמָּן וַהֲוָה רַב מֵיתַב חַד מִן תַּלְמִידֵיהּ בַּבֵּיתָא עַד דַהֲווֹן מְפַנִּין בֵּיתָא. וְכֵיוָן דַּהֲוָה נְפַק מִן בֵּייתָא הֲוָוה בֵייתָא רְבַע. וְאִית דְּאָמְרִין. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה הֲוָה. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. מַה מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ בְּיָדָךְ. אָמַר לָהֶן. מִיָּמַיי לֹא קִדְּמָנִי אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלֹא הִינַּחְתִּי אָדָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָצָאתִי לִי. וְלָא הִילַּכְתִּי אַרְבַּע אַמוֹת בְּלָא תוֹרָה. וְלָא הִזִכַּרְתִּי דִּבְרֵי תוֹרָה בְּמָקוֹם מְטוּנָּף. וְלֹא הִיצַעְתִּי וְיָשַׁנְתִּי שֵׁינַת קֶבַע. וְלָא צָעַדְתִּי בֵין הַחֲבֵירִים. וְלָא כִינִּיתִי שֵׁם לַחֲבֵירִי. וְלֹא שָׂמַחְתִּי בְתַקָּלַת חֲבֵירִי. וְלָא בָאָת קִלְלַת חֲבֵירִי עַל מִיטָּתִי. וְלָא הִילַּכְתִּי בַשּׁוּק אֶצֶל מִי שֶׁהוּא חַיָיב לִי. מִיָּמַיי לֹא הִקְפַּדְּתִי בְתוֹךְ בֵּיתִי. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.

When Rabban Joḥanan ben Zakkai desired that it rained, he said to his barber: stand in front of the Temple: because my rabbi needs to be groomed and is not strong enough to suffer; then immediately it started to rain. When Rav Ada bar Aḥawa desired that it rained, he took off his shoe. If he took both off the world was swamped. There were building collapses; Rav let one of his students sit there until they had emptied the house. After that one left the house, the house collapsed. But some are saying, this was Rav Ada bar Aḥawah. The Sages sent and asked him, what good deeds did you do? He told them, never came a person earlier than me to the synagogue, and I never left a person in the synagogue before I left. I did not walk four cubits without Torah, but never mentioned words of the Torah at a smelly place. I never prepared my bed and slept deep sleep, and never walked among the colleagues. I never called a colleague by a nickname, and never enjoyed the calamity of a colleague. The curse of a colleague never came on my bed, and I never went in public to a person who was in debt to me. I never was angry with my family, to fulfill what was said, I shall walk in the simplicity of my heart in the midst of my house.

אֵיזוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. רִבִּי פַּרְנָךְ בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד שֶׁעוֹמְדִים בְּבֵית יי. וְלָמָּה בְאִילֵּין תַּרְתֵּין פַּרְשָׁתָא. רִבִּי זְעוּרָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּרִידַת גְּשָׁמִים כְּלוּלָה בָהֶן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. דִּכְתִיב מַעֲלֶה נְשִׂיאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ. וּכְרִבִּי חֲנִינָה מַה. בְּגִין דִּכְתִיב נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. רִבִּי בָּא וְרִבִּי סִימוֹן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הָדָא דִידָן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא אָמַר. הָדָא דִידָן. בַּר קַפָּרָא כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִיָּמֶיהָ שֶׁלְכַּת הַשְּׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יי מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מְמוּעָטִין. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. זוֹ הִיא הַלֵּל הַגְּדוֹלָה. חַד בַּר אַבַּיי עֲבַר קוֹמֵי תֵיבוֹתָא. אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דַנָּה אֲמַר. הָדָא אָמְרָה. לֵית הָדָא דִידָן. [אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דִידָן]. נִיסָּא הֲוָה רַב. בְּגִין כֵּן אֲמַר לוֹן. עַנּוּן בַּתְרַיי מַה דְּאָנָּא אֲמַר.

What is the Great Hallel? Rebbi Parnakh in the name of Rebbi Ḥaninah; Give thanks to the supreme Power; truly, His kindness is forever. Give thanks to the Master of masters; truly, His kindness is forever. Rebbi Joḥanan said, on condition of who stand in the Eternal’s house. Why these two chapters? Because rainfall is included in them. In the opinion of Rebbi Joḥanan it is understandable, for it is written, He brings up vapors from the ends of the earth. How is it for Rebbi Ḥaninah? Because it is written, He gives nourishment to all flesh; truly, His kindness is forever. Rebbi Abba, Rebbi Simon, both are saying, ours. Rebbi Joshua ben Levi said, ours. Bar Qappara said, ours. Bar Qappara follows his opinion, as it was stated: “during the existence of a third group they never reached I am loving; truly the Eternal listened to my voice, my supplication, since its people were few.” Bar Qappara stated, this is the Great Hallel. A patrician stood before the Ark; he said to them, repeat after me what I am saying. This implies that it is not ours. [Rebbi Mana said, it is ours.] The miracle was great; therefore he said to them, repeat after me what I am saying