תענית ד׳Taanit 4

Mishnah

משנה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבָּעָה פְּעָמִים בַּיוֹם בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים. בַּתַּעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים:

MISHNAH: On three occasions the Cohanim lift their hands four times a day, during morning prayers, musaf, afternoon prayers, and at the closing of the doors: On fast-days, for the bystanders, and on the Day of Atonement.

Halakhah

הלכה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים כול׳. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלַת. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ (שֶׁמִּתְפַּלְּלִין) [שֶׁמִּתְעַנִּין] בַּמַּעֲמָדוֹת. וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִים אַרְבַּע. וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַיּוֹם. וְיִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְאַל יִתְפַּלֵּל. מָצָאנוּ תְפִילָּה בְּלֹא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם וְלֹא מָצָאנוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּלֹא תְפִילָּה. תַּנֵּי. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּעֵירוּבִין וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר.

HALAKHAH: “On three occasions,” etc. One understands from three things. One understands that the bystanders (pray) [fast], and that they pray four times, and lifting of the hands is not during nighttime, only during daytime. Could one not lift his hands without praying? We find prayer without lifting of hands; we do not find lifting of hands without prayer. It was stated, these are the words of Rebbi Meïr. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Joḥanan: In matters of eruvin and public fast-days everybody follows Rebbi Meïr. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name Rebbi Joḥanan: Even about the reading of the Esther scroll everybody follows Rebbi Meïr.

רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי חִיָיה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָה. מִפְּנֵי מַה סָמַךְ הַכָּתוּב פָּרָשַׁת נָזִיר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. לְלַמְּדָךְ כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן כָּךְ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַיַּיִן. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין אַף נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן יוֹשׁוּעַ בַּר גְּזוֹרָה וְרִבִּי זְעוּרָה. חַד יְלִף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וְחַד יְלִף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. וְלָא יָדְעִין מָאן יְלִף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וּמָאן יְלִף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. מָאן דִּילִף מִן הַנָּזִיר. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִים אַף נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אָסוּר בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. וּמָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. אִי מַה הַשֵּׁירוּת אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין אַף נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין.

Rebbi Ze`ira, Rebbi Ḥiyya, Rebbi Joshua ben Levi in the name of Bar Pedaya: Why did the verse join the chapter of the nazir to the chapter of lifting the hands? To teach you that just as the nazir is forbidden wine so lifting the hands is forbidden wine. Then since the nazir is forbidden skins and kernels, also lifting the hands has to be forbidden skins and kernels. Rebbi Jonah said, Joshua the son of the Circumciser and Rebbi Ze`ira disagreed. One infers it from the nazir, the other infers it from Temple service. But we do not know who inferred it from the nazir and who inferred it from Temple service. For him who inferred it from the nazir, since the nazir is forbidden skins and kernels, also lifting the hands has to be forbidden skins and kernels. For him who inferred it from Temple service, since the service is forbidden to bodily defective persons, so lifting the hands has to be forbidden to bodily defective persons.

וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי נַפְתָּלִי הַוָות אֶצְבַּעָתֶיהּ עֲקוּמָה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִיגְלָא הַוָות. בְּגִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָרְכִין. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַעָה דַּעְתִּי.

But was it not stated, if he was known in his town he is permitted? As the following: The finger of Rebbi Naftali was bent. He came and asked Rebbi Mana, who said to him, since you are known in your town it is permitted. Rav Ḥuna disqualified one with sparse facial hair. But was it not stated, if he was known in his town he is permitted? Rebbi Mana said, it was a holiday; so they should not say, we saw a minor lifting his hands. Rebbi Yose said, this implies that one is forbidden to look at the Cohanim at the moment when they are blessing. Rebbi Ḥaggai, when they said, one does not look, was it not because of inattention? By Moses, I shall look and my attention will not be diverted.

מְנַיִין לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו וגו׳. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַיְבָרֲכֵם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי בָם בָּחַר יי אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם וגו׳. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַיי מִכֶּם. וַיְבָרֲכֵם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

From where the lifting of hands? So you shall bless the Children of Israel. So far during the morning prayers. At musaf? Aaron lifted his hands for the people. Is not this verse distorted? Should it not read: he descended from making the purification sacrifice, and the elevation sacrifice, and the well-being sacrifice, and after this, Aaron lifted his hands for the people? But it teaches that while descending from the altar he lifted his hands and blessed the people. And he blessed them, standing. I could think, not while standing. The verse says, the Eternal, your God, selected them to serve Him and to bless in His Name. It combines blessing with service. Since service is done standing, also blessing is done standing. And so it says, the Levitic Cohanim rose and blessed the people. The verse speaks of the generation of Ezechias, when they toiled in the Torah. But in other generations, when they were serving foreign worship, what does it say? When you spread your hands my eyes shall disregard you. And he blessed them, any blessing. But we did not hear which it was until the verse came and explained it: The Eternal shall bless you and guard you. The Eternal shall enlighten His presence to you and show you favor. The Eternal shall turn His presence to you and give you peace.

וּמְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי [לֵוִי]. גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִי בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר. חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבַת בִּתְפִילָּתָהּ קִיצְרָה בְיָמָיו שֶׁלְשְׁמוּאֵל. שֶׁאָמְרָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא אֵין עוֹלָם שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה. וְהַיי דִילוֹן חַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּשְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּיָחִיד. כָּאן בְּצִיבּוּר. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל נֶעֱנֶה.

From where Ne`ilah? Rebbi [Levi] said: Even if you prolong your prayers I shall not hear. From here that everyone who increases his prayers will be answered. The argument of Rebbi Levi is inverted. There says Rebbi Abba the son of Rebbi Pappai, Rebbi Joshua of Sikhnin in the name of Rebbi Levi: In all excitement there is something superfluous; and the word of the lips is but for deficit. Hannah, because she prayed too long, reduced the years of Samuel because she said, he shall dwell there forever but “forever” for a Levite is only 50 years, as it is written: at age fifty he should return from the worshipping hosts. But in fact it was 52. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said two years until she weaned him. And here you say so? One for private, the other for public prayers. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, Rebbi Simeon bar Ḥalaphta in the name of Rebbi Meïr: when she prayed very long; it follows that everyone who extends his prayers will be answered.

עַד אֵימָתַי הִיא נְעִילָה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. רִבִּי יוֹחָנָן. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹנְדְּרִיָּא. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבָּעָה פְּעָמִים בַּיוֹם בַּשַּׁחֲרִית בַּמּוּסָף בַּמִּנְחָה בִּנְעִילַת שְׁעָרִים. אִית לָךְ מֵימַר. נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בַּיּוֹם.

Until when is Ne`ilah? The rabbis of Caesarea say: Rav and Rebbi Joḥanan disagree. Rav said, when the gates of Heaven are locked. Rebbi Joḥanan: when the gates of the Temple are locked. Rebbi Yudan Antordaya said, the Mishnah supports Rebbi Joḥanan: “On three occasions do the Cohanim lift their hands four times in one day, mornings, Musaph, Minḥah, and at the locking of the gates.” May you say that the gates of heaven are locked while it is still daytime?

אַחֲוָה דְּאִימֵּיהּ דְּרַב אָדָא הֲוָה צְיַיר גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְרֵישׁ דִּיקְלֵי אַתְּ יְהִב לִי גוּלְתִּי דְּנִיצְלֵי נְעִילַת שְׁעָרִים. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וָכָא הוּא אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל יְדֵי דַהֲוָה מַאֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ סַגִּין הֲוָה מַגִּיעַ סָמוּךְ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.

The maternal uncle of Rebbi Ada had rolled up the kaftan of Rav on the great fast. He said to him: When you see the sun on the top of the date palms, give me my kaftan so that we may pray the Locking of the Gates. The argument of Rav is inverted. There he says “the locking of the Gates of Heaven” and here he says “the locking of the gates of the Temple.” Rebbi Mattanah said: Since Rav needed a lot of time to pray, he reached the Locking of the Gates of Heaven.

נְעִילָה מָהוּ שֶׁתִּפְטוֹר אֶת שֶׁלְעֶרֶב. רִבִּי בָּא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. אָמַר רִבִּי בָּא לְרַב חוּנָה. וְאֵיכָן הוּא מַזְכִּיר שֶׁלְאַבְדָּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי בָּא. וְהֵיאַךְ יְהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כְבָר אִיתְתָּבַת. אֲמַר לֵיהּ. וּבְגִין דְּאִיתְתָּבַת תִּיבָּטֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַה דְקַשֵּׁי רִבִּי בָּא קַשִּׁי יְאוּת. מַה דְקַשֵּׁי רִבִּי יוֹנָה לָא קַשִּׁי יְאוּת. קַל הֵיקִילוּ עָלָיו מִפְּנֵי תַעֲנִיתוֹ שֶׁיְּהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר לַחֲבֵרַיָיא. מָרַיי. מִן כּוּלְּכוֹן שְׁמָעִית שֶׁאֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְתַנִּי רִבִּי חִיָיה כֵן. בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר.

May Ne`ilah free one from evening prayers? Rebbi Abba, Rav Ḥuna in the name of Rav: Ne`ilah frees one from evening prayers. Rebbi Abba said to Rav Ḥuna: How may he mention havdalah? Rebbi Jonah said to Rebbi Abba: How may seven free one from eighteen? He said to him, did I not already contradict it? He said to him: Because you contradicted it, should it be abandoned? Rebbi Yose said, what Rebbi Abba asked is truly difficult. What Rebbi Jonah asked is not at all difficult; they made it easy on people because of the fast, that seven should free one from eighteen. Rebbi Abba bar Mamal said to his colleagues: From all of them I understand that Ne`ilah does not free one from evening prayers. Rebbi Simon in the name of Rebbi <joshua ben> Levi: Ne`ilah does not free one from evening prayers. Rebbi Yose bar Abun said: Did not Rebbi Ḥiyya state this? “Every day one prays eighteen benedictions, including the end of Sabbath, end of Yom Kippur, and end of public fast days.”

רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בַשַּׁבָּת מַזְכִּיר שֶׁלְשַׁבָּת בִּנְעִילָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁלְחֲנוּכָּה בַמּוּסָף. אוֹסְפוּן עֲלָהּ רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּתַּעֲנִית אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ מַזְכִּיר שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ בִּנְעִילָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְתַעֲנִית אֵיכָן הוּא מַזִכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. בְּהוּדָיָיה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. בָּעֲבוֹדָה. רִבִּי אָבוּנָה אָמַר. אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי בָּא. מַה מָצָאנוּ בְכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אַף כָּאן בְּרָכָה רְבִיעִית. וּנְפַק עוֹבְדָא כְּהָדָא דְרִבִּי בָּא.

Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Joshua ben Levi: If the Day of Atonement happens to be on the Sabbath, one mentions Sabbath in Ne`ilah even though there is no Ne`ilah for Sabbath. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: On a Sabbath that falls on Ḥanukkah, one mentions Ḥanukkah for Musaf even though there is no Musaf for Ḥanukkah. They added to it: If the New Moon happens to be on a public fast-day, one mentions the New Moon in Ne`ilah even though there is no Ne`ilah for the New Moon. When the New Moon falls on a fast-day, how does one mention the New Moon? Rebbi Ze`ira said, in “thanksgiving”. Rebbi Abba bar Mamal said, in “Temple service”. Rebbi Abuna said, one says it as the fourth benediction. Rebbi Abba said, since we find everywhere that one says it as the fourth benediction, here also as the fourth benediction. And so it was acted upon according to Rebbi Abba.

בַּמֶּה קוֹרִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אֲמַר לוֹן רִבִּי מָנָא. בְּגִין מוֹדַעְתּוֹן דִּי תַעֲנִיתָא רְבֵיעֵין עַל מֵעֵיהוֹן. וְלָא יָדְעִין דִּי תַעֲנִיתָא. אֲמַר לֵיהּ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִּי יוּדָן קַפּוֹדַקַיָיא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵה עִם רִבִּי יוּדָה בַּר פַּפַּי. אָמַר לֵיהּ. אַתָּה שָׁמַעְתָּ מִן אָבוּךְ הָדָא מִילְּתָא. אָמַר לֵיהּ. אַבָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא בְעֵיינֵי טָב. עַל יְדֵי דְאִינּוּן יָדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וּשְׁאַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

And what does one read? Rebbi Yose said, one reads “blessings and curses.” Rebbi Mana said to him, since they know it is a fast day they are falling on their bellies, do they not know that it is a fast day? He said to him, to tell you that one reads “blessings and curses.” Rebbi Yudan from Kappadokia said before Rebbi Yose in the name of Rebbi Jehudah bar Pazi, one reads about the New Moon. Rebbi Yose met Rebbi Jehudah bar Pappai; he said to him, did you hear this from your father? He said to him, my father said this only about Eintab. Since they know that it is the New Moon, they are reading about the New Moon. At all other places they are reading “blessings and curses.”

יִרְמְיָה סַפְרָא שְׁאִיל לְרַב יִרְמְיָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שְׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. לַכֹּל מַפְסִיקִין. לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.

Jeremiah the Scribe asked before (Rav) <rebbi> Jeremiah: What does one read if the day of the New Moon is a Sabbath? He said to him: One reads about the New Moon. Rebbi Ḥelbo said before Rebbi Immi: The Mishnah says so: “One interrupts for everything, for New Moons, for Ḥanukkah, and for Purim.”

יִצְחָק סְחוֹרָה שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְחֵיפָה. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָה סַפְרָא שָׂאַל לְרִבִּי מָנָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְחֲנוּכָּה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלָא שִׁבְעָה קְּרוּיִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא שְׁאִילְתֵּיהּ דְּסַפָּר.

Isaac the trader asked Rebbi Isaac: What does one read on a New Moon that falls on Ḥanukkah? He said to him: Three for the New Moon and one for Ḥanukkah. Rebbi Phineas, Rebbi Simon, Rebbi Abba bar Zamina brought it in the name of Rebbi Eudaimon of Haifa: Three read of Ḥanukka and one of the New Moon, to tell you that the fourth one comes only because of the New Moon. Bar Shelemiah the scribe asked Rebbi Mana: Think of it, if the New Moon of Ḥanukkah falls on a Sabbath, do not seven read? How can you say, to tell you that the fourth one comes only because of the New Moon? He said to him: That is a true question of a scribe.

רִבִּי מַפְקִד לְאַבָּא דוּ אֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִיָה בַּר בָּא מַפְקִיד לַאֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַיָים. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֶצֶל פּוּנְדָקִי אֶחָד וְאָמַר לִי. כָּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁלְלֵילֵי שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אִימִּי. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג וְלָא הֲוָה צָרִיךְ מִתְפַּלְּגָה. לָמָּה. שֶׁכֵּן מוֹסִיפִין מִחוֹל עַל קוֹדֶשׁ. וְעוֹד דְּסַלְקוֹן חַמָּרַיָיא מִן עָרָב לְצִיפּוֹרִין וְאָמְרוּן. כְּבָר שָׁבַת רִבִּי חֲנִינָה בֶּן דּוֹסָא בְּעִירוֹ. וְהַיידָא אָמַר. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אֶצֶל פּוּנְדָקִי אֶחָד וְאָמַר לִי. כָּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת. וַאֲפִילוּ עֲלָהּ לָא הֲוָה צָרִיךְ מִתְפַּלְּגָה. דְּרִבִּי מַפְקִד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּיַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קַיָים. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא מַפְקִד לַאֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַיָים. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרִין. עָלָה אָדָם לְמִיטָּתוֹ אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו שֶׁיֵּרֵד. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּל זְמַן דַּהֲוִינָא עֲבַד כֵּן הֶוִינָא מִתְפַּחֵד בַּלַּילִיָיא. לֵית לָךְ אֶלָּא כְּהָדָא דְּרִבִּי מַפְקִד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַיָים. רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא מַפְקִד לַאֲמוֹרֵיהּ. אַכְרִיז קוֹמֵיהוֹן. מָאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְרַמְשָׁא עַד דְּיוֹמָא קַיָים.

Rebbi commanded (Abba who was) his speaker <abdan>: Proclaim before them that he who wants to pray, should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥiyya bar Abba commanded his speaker: Proclaim before them that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥanina said: Rebbi Ismael ben Rebbi Yose drew me to an inn and said to me: Here my father prayed Sabbath {Friday night} prayers on Friday. Rebbi Immi said: Rebbi Joḥanan disagrees but he should not have disagreed since one adds from the profane to the holy time; in addition, donkey drivers come from Arab to Sepphoris and say, Rebbi Ḥanina ben Dosa already did consecrate the Sabbath in his town. But so it has been said, that Rebbi Ḥanina said: Rebbi Ismael ben Rebbi Yose drew me to an inn and said to me, here my father prayed Saturday night prayers on the Sabbath. But even with that he should not have disagreed, since Rebbi commanded his speaker Abdan: Proclaim before them that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥiyya bar Abba commanded his speaker: Proclaim before them that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. In the house of Rebbi Yannai they said: If a man went to bed, one does not bother him to get up. Rebbi Ze`ira said, all the time that I followed this rule, I was afraid in the night. You have only what Rebbi commanded his speaker Abdan: Proclaim before them that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥiyya bar Abba commanded his speaker: Proclaim before them that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְתַנֵּיי תַמָּן. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אַתְיָין אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּהֵינֵּין פְּלוּגְוָותָא. מָאן דְּאָמַר חוֹבָה. אֵין נְעִילָה פוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. מָאן דְּאָמַר. רְשׁוּת. נְעִילָה פוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב.

Rebbi Jacob bar Abba said: There, they did state, what is the status of evening prayer? Rabban Gamliel said, it is obligatory. Rebbi Joshua said, it is voluntary. Rebbi Ḥanina said, this difference parallels the other difference: He who holds that evening prayer is obligatory, holds that Ne`ilah does not free one from evening prayers. He who holds that it is voluntary, holds that Ne`ilah frees one from evening prayers.

מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. רְשׁוּת. וּבָא וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. חוֹבָה. אָמַר לוֹ. וַהֲלֹא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ. לְמָחָר כְּשֶׁאִיכָּנֵס לְבֵית הַוַועַד עֲמוֹד וּשְׁאַל אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת. וְעָמַד אוֹתוֹ הַתַּלְמִיד וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מָה הִיא. אָמַר לוֹ. חוֹבָה. אָמַר לוֹ. וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אַתְּ הוּא שֶׁאוֹמֵר. רְשׁוּת. אָמַר לוֹ. לָאו. אָמַר לוֹ. עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וִיעִידוּךָ. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֶׁב וְדוֹרֵשׁ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו. עַד שֶׁרִינְנוּ בוֹ כָל הָעָם. אָמְרוּ לְרִבִּי חוּצְפִּית הַתּורְגְּמָן. הִפָּטֵר אֶת הָעָם. אָמְרוּ לְרִבִּי זֵינוֹן הַחַזָּן. אֱמוֹר. הִתְחִילוּ וְאָמְרוּ. הִתְחִילוּ וְעָמְדוּ כָּל הָעָם עַל רַגְלֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ. וְכִי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד. מִיַּד הָלְכוּ וּמִינוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה. בֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה וְנִמְלָא כָל רֹאשׁוֹ שֵׂיבוֹת. וְהָיָה רִבִּי עֲקִיבָה יוֹשֵׁב וּמִצְטָעֵר וְאוֹמֵר. לָא שֶׁהוּא בֶן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבֹתָיו. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד לְהִיתָּלוֹת בָּהּ. וּמֶה הָיְתָה יָתֵידָתוֹ שֶׁלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. שֶׁהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. כַּמָּה סַפְסָלִים הָיוּ שָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר סוֹסַיי אָמַר. שְׁמוֹנִים סַפְסָלִים שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שָׁלֹשׁ מֵאוֹת סַפְסָלִין שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִים מֵאַחֲרֵי הַגֶּדֶר. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בַּיְשִׁיבָה. תַּמָּן תַּנִּינָן. זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה. וְכִי כֶרֶם הָיָה שָׁם. אָלָּא אֵילּוּ תַלְמִידִי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. מִיַּד הָלַךְ לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶצֶל כָּל אֶחָד וָאֶחָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְפַיְיסוֹ. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאַשְׁכְּחִיהּ דַּהָוָה עֲבִיד מַחֲטִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִילֵּין אַתְּ חַיי. אֶמַר לֵיהּ. וְעַד כְּדוֹן אַתְּ בָּעֵי מֵידַע. אִי לוֹ לְדוֹר שֶׁאַתְּ פַּרְנָסוֹ. אָמַר לוֹ. נֶעֱנֵיתִי לָךְ. שָׁלְחוּן גַּבֵּי רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַד קַצָּר. וְאִית דְּאָמְרִין רִבִּי עֲקִיבָה הֲוָה. אָמַר לֵיהּ. מִי שֶׁהוּא מַזֶּה יַזֶּה. מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלָא בֶן מַזֶּה יֹאמַר לְמַזֶּה בֶן מַזֶּה. מֵימֶיךָ מֵימֵי מְעָרָה וְאֶפְרְךָ אֶפֶר מַקְלֶה. אָמַר לָהֶן. נִתְרַצִּיתֶם. אֲנִי וְאַתֶּם נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.

It happened that one student came and asked Rebbi Joshua: What is about evening prayer? He said to him: It is voluntary. He asked Rabban Gamliel: What is about evening prayer? He said to him: It is obligatory. He said to him: But Rebbi Joshua told me that it was voluntary. He said to him: Tomorrow, when I enter the assembly hall, stand up and ask me about this practice. The next day, this student stood up and asked Rabban Gamliel: What is about evening prayer? He said to him: It is obligatory. He said to him: But Rebbi Joshua told me that it was voluntary. Rabban Gamliel said to Rebbi Joshua: Are you the one who says it is voluntary? He answered him: No. He said to him: Stand up on your feet so that they may testify against you. Then Rabban Gamliel was sitting down and lecturing while Rebbi Joshua was standing up until the people started talking and said to Rebbi Ḥuṣpit the interpreter: Send the people home. They said to Rebbi Zenon the ḥazan: Start! He said: Start! All the people stood up and said to him: Certainly, on whom did your evil not pass always? They immediately appointed Rebbi Eleazar ben Azariah to the Yeshivah when he was 16 years old; his head became all white. Rebbi Aqiba sat and was sad; he said, not that he is a greater Torah scholar than I am, but he comes from a greater family than I do; hail to the man whose forefathers created merit for him, hail to the man who has a peg to hang on to. What was Rebbi Eleazar ben Azariah’s peg? He was the tenth generation after Ezra. How many seats were there? Rebbi Jacob ben Sisi said: Eighty seats were there of accomplished scholars, not to count those standing behind the railing. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said 300 were there, not to count those standing behind the railing. As we have stated there: “On the day Rebbi Eleazar ben Azariah was appointed to the Academy.” There we have stated: “This inference did Rebbi Eleazar ben Azariah present before the Sages at the vineyard of Jabneh.” Was there a vineyard? It means that the scholars sat there in rows like vines in a vineyard. Rabban Gamliel went immediately to pacify each one in his house. He came to Rebbi Joshua and found him occupied with the making of needles. He asked him: This is how you earn your living? He answered him: Until now you did not know? Woe to the generation whose caretaker you are! He said to him: I humble myself before you. They sent a washerman to Rebbi Eleazar ben Azariah, but some say that it was Rebbi Aqiba. He told him: The sprinkler, son of a sprinkler, should sprinkle. Should anyone who is neither a sprinkler nor the son of a sprinkler say to the sprinkler: your water is water from a cave and your ashes are ashes from a fireplace? He said to him: You made your peace with him! I and you shall go in the morning to Rabban Gamliel’s door. Nevertheless they did not remove him from his dignity but made him head of the court.

Mishnah

משנה: אֵילּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי. וְכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶל כֹּהֲנִים וְשֶׁל לְוִיִּם וְשֶׁל יִשְׂרְאֵל. הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר כֹּהֲנָיו וּלְוִיָיו עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית:

MISHNAH: These are the bystanders. Command the Children of Israel: My sacrifice, My offering as My gift. How could a person’s sacrifice be offered not in his presence? But the earlier prophets instituted 24 watches. For each watch there was a presence in Jerusalem of priests, and of Levites, and of Israel. At the time of service of each watch, its priests and Levites come to Jerusalem, and Israel belonging to this watch congregate in their towns and read about Creation.

Halakhah

הלכה: לָא צוֹרְכָא דִי לָא אֵילּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בָּא לְהַתְחִיל מִתְּחִילַּת הַפָּרָשָׁה.

HALAKHAH: It would only have been necessary: “These are the bystanders; they congregate in their towns and read about Creation.” He comes to start from the beginning of the subject.

אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילֵּין תְּמִידִין קָרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל אִינּוּן. אִם יִהְיוּ כָל יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לִירוּשָׁלִַם. לֵית כְּתִיב אֶלָּא שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ. אִם יְהוּ כָל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין וּבְטֵילִין. וְהָא כְתִיב וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ. מִי אוֹסֵף לָהֶם אֶת הַדָּגָן. אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת. וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עָמוּד בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלְכֹּהֲנִים וְשֶׁלְלְוִיִּם וְשֶׁלְיִשְׂרְאֵל. תַּנֵּי. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף עָמוּד מִירוּשָׁלִַם וַחֲצִי עָמוּד מִירִיחוֹ. אַף יְרִיחוֹ הָיְתָה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא עָמוּד שָׁלֵם. אֶלְּא בִשְׁבִיל לַחֲלוֹק כָּבוֹד לִירוּשָׁלִַם הָיְתָה מוֹצִיאָה חֲצִי עָמוּד. הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָה וְהָלְּוִיִּם לַדּוּכָן וְיִשְׂרָאֵל מוֹכִיחִין עַל עַצְמָן שֶׁהֵן שְׁלוּחֵיהֶן שֶׁלְכָּל יִשְׂרַאֵל.

Rebbi Jonah said, these daily sacrifices are the offerings of all of Israel. Could all of Israel ascend to Jerusalem? Is it not written, three times a year all your males shall be seen? If all of Israel would sit there and do nothing, is there not written, you shall harvest your grain? Who would harvest their grain? But the early prophets instituted 24 watches; from each watch there were [Cohanim, Levites, and Israel] present in Jerusalem. It was stated, twenty-four thousand. A stand-by group from Jerusalem, and half a stand-by group from Jericho. Jericho also could have produced a full stand-by group, but to give precedence to Jerusalem it only produced half a stand-by group. The Cohanim for service, the Levites for the podium, and the Israel as proof that they are the agents for all of Israel.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם וְיִשְׂרָאֵל וְשִׁיר מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. כָּל הַקָּהָל מִשְׁתַּחֲוִים. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. וְהַשִּׁיר מְשׁוֹרֵר אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. וְהַחֲצֹצְרוֹת מַחְצְצרִים אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. עַד לִכְלוֹת הָעוֹלָה. הַכֹּל מְעַכְּבִין אֶת הַקָּרְבָּן. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֵילּוּ הַלְּוִיִּם. לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֵילּוּ הַכֹּהֲנִים. וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַשִּׁיר. וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקּוֹדֶשׁ. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל.

It was stated: “Rebbi Simeon said, Cohanim, Levites, Israel, and song invalidate the sacrifice.” Rebbi Abun in the name of Rebbi Eleazar, the reason of Rebbi Simeon ben Eleazar: The entire congregation were bowing down, these are Israel, and the song was sung, these are the Levites, and the trumpets were trumpeting, these are the Cohanim, everything up to the end of the elevation offering, all are indispensable for the sacrifice. Rebbi Tanḥuma in the name of Rebbi Eleazar understood it from here: And I gave the Levites to Aaron and his sons from the midst of the Children of Israel, these are the Levites, to work the service of the Children of Israel in the Tent of Meeting, these are the Cohanim, and to atone for the Children of Israel, that is the song, so there shall be no plague when the Children of Israel approach the Sanctuary, these are Israel.

מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר קָרוּי כַפָּרָה. חִינְנָה אֲבוֹי דְּבַר נָטָה בְשֵׁם רִבִּי בְנָיָה. לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַשִּׁיר. מְנַיִין שֶׁהַשִּׁיר מְעַכֵּב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בּוּלֶוְוטָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה הַשִּׁיר.

From where that the song is called atonement? Ḥinena the father of Bar Nata in the name of Rebbi Banaia: and to atone for the Children of Israel, that is the song. From where that the song invalidates? Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Simeon βουλευτής, in the name of Rebbi Ḥanina, and to atone for the Children of Israel, that is the song.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת כְּהוּנָה הֶעֱמִיד מֹשֶׁה. אַרְבַּע מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְאַרְבַּע מִשֶׁלְאִיתָמָר. עַד שֶׁעָמַד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם עוֹד שְׁמוֹנֶה. אַרְבַּע מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְאַרְבַּע מִשֶׁלְאִיתָמָר. וּבִיקְשׁוּ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁמוֹנֶה וְלַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וּמָצְאוּ מִשֶׁלְאֶלְעָזָר וְלֹא מָצְאוּ מִשֶׁלְאִיתָמָר. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּמָּצְאוּ בְנֵי אֶלְעָזָר רַבִּים לְרָאשֵׁי הַגְּבָרִים מִן בְּנֵי אִיתָמָר וגו׳. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי חוּנָה רַבָּה דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּית אָב אֶחָד בֵּית אָב אֶחָד אֶחוּז לְאֶלְעָזָר. שֶׁנִּיתּוֹסָף לֹו בָתֵּי אָבוֹת אֲחֶרִים וְאָחוּז אָחוּז לְאִיתָמָר. מַה שֶׁתָּפַס תָּפַס. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר. שֶׁחָזַר הַמַּחְזוֹר לְאֶלְעָזָר.

Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Moses instituted eight watches, four from Eleazar and four from Ithamar, until David and Samuel the Seer added another eight, four from Eleazar and four from Ithamar. They wanted to add another eight to bring them to 24, and found from Eleazar but did not find from Ithamar. This is what is written: it was found that the descendants of Eleazar were more heads than the descendants of Ithamar, etc. Rebbi Jacob bar Aḥa, the Elder Rebbi Ḥuna from Sepphoris in the name of Rebbi Joḥanan: One clan, one clan selected from Eleazar, other clans were added for him; and selected, selected for Ithamar, what he had, he had. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥuna: For Ḥezir, seventeen. The cycle came back to Eleazar.

לַעֲשׂוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אֵין אַתְּ יָכוֹל. דִּכְתִיב הֵמָּה יִסַּד דָּוִד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם. בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם. שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.

One could not make them 23, as it is written, these are the institutions of David and Samuel the Seer in their professionalism. It was a great feat of professionalism that no watch was taking and repeating in inheritance fields before the other could take. Rebbi Abbahu said, I computed it that no watch was taking and repeating in inheritance fields before the other could take.

אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת עָלוּ מִן הַגּוֹלָה. יְדַעְיָה חָרִים פַּשְׁחוּר וְאִמֵּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שְׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָמְדוּ הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן וְעָשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע גּוֹרָלוֹת וְהִטִּילוּם בְּקַלְפֵּי. וּבָא יְדַעְיָה וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא חָרִים וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. [וּבָא פַשְׁחוּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ. וּבָא אִימֵּר וְנָטַל חָמֵשׁ וְהוּא הֲרֵי שֵׁשׁ.] וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ יְהוֹיָרִיב עוֹלֶה מִן הַגּוֹלָה שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת הַמִּשְׁמָר שֶׁלְּפָנָיו אֶלָּא יֵיעָשֶׂה טְפֵילָה לוֹ. וְעָמְדוּ רָאשֵׁי מִשְׁמָרוֹת וְעָשׂוּ עַצְמָן בָּתֵּי אָבוֹת. וְיֵשׁ מִשְׁמָר שְׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה שִׁבְעָה שְׁמוֹנָה תִשְׁעָה. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ חֲמִשָּׁה שְׁלֹשָׁה מַקְרִיבִין שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין אַרְבָּעָה יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁשָּׁה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאֶחָד מַקְרִיב שְׁנֵי יָמִים. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שִׁבְעָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַקְרִיב אֶת יוֹמוֹ. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ שְׁמוֹנָה שִׁשָּׁה יָמִים מַקְרִיבִין שִׁשָּׁה וּשְׁנַיִם מַקְרִיבֵין יוֹם אֶחָד. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בוֹ תִשְׁעָה חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַרְבַּע מַקְרִיבִין שְׁנֵי יָמִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁקָּבְעוּ עַצְמָן לְעוֹלָם. מִשְׁמָר שֶׁהָיָה בַשַּׁבָּת הָיָה בַשַּׁבָּת לְעוֹלָם. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְעוֹלָם. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר. וְיֶשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ מַגְרִילִין עַל כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוֹעַ.

Four watches returned from the Diaspora: Yedaya, Ḥarim, Pashḥur, and Immer. The prophets among them stipulated that even if Yehoyariv would return from the Diaspora that it would not displace the watch taking its place but would be made an appendix to it. The prophets among them took the initiative and made 24 lots which they put in an urn. Yedaya came and took five; with his own this makes six. Ḥarim came and took five; with his own this makes six. [Pashḥur came and took five; with his own this makes six. Immer came and took five; with his own this makes six.] The prophets among them stipulated that even if Yehoyariv would return from the Diaspora that it would not displace the watch taking its place but would be made an appendix to it. The heads of the watches took the initiative and made themselves heads of clans. There were watches containing five, six, seven, eight, or nine. For a watch containing five, three were sacrificing during three days and two were sacrificing during four days. For a watch containing six, five were sacrificing during five days and one was sacrificing during two days. For a watch containing seven, each single one was sacrificing on its day. For a watch containing eight, six were sacrificing during six days, and two were sacrificing on one day. For a watch containing nine, five were sacrificing during five days and four were sacrificing during two days. There were those who fixed themselves permanently. A watch who served on the Sabbath always served on the Sabbath, after the end of the Sabbath always served after the Sabbath. They were those of them which were sacrificing with every watch; and those who drew lots for every week.

רִבִּי הֲוָה מַמְנֵי תְּרִין מִינּוּיִין. אִין הֲווּן כְּדַיי הָיוּ מִתְקַיְימִין. וְאִין לָא הֲווּן מִסִתַּלְּקִין. מִדְּדָמָךְ פְּקִיד לִבְּרֵיהּ. אֲמַר. לָא תַעֲבִיד כֵּן אֶלָּא מְנִי כוּלְּהוֹן כְּחָדָא. וּמְנִי לְרִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה בְּרֹאשָׁה. וְלָמָּה לָא מְנִיתֵיהּ הוּא. אָמַר רִבִּי דְּרוֹסָה. בְּגִין דְּצַוְוחִין עֲלוֹיי צִיפּוֹרָאֵיי. וּבְגִין צְוָוחָה עָבְדִין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. עַל שֶׁהֵשִׁיבוֹ טַעַם בָּרַבִּים. רִבִּי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי. וְזָכְרוּ פְלִיטֵיהֶם אוֹתִי וְהָיוּ אֶל הֶהָרִים כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת כּוּלָּם הוֹמִיּוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ. הֵן קָרִיתָהּ. אֲמַר לֵיהּ. קֳדָם רַב הַמְנוּנָא דְבָבֶל. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחוֹת לְתַמָּן אֱמוֹר לֵיהּ דִּמְנִיָיתָךְ חֲכִים. וִיֵדַע דְּלָא מִיתְמַנִּי בְיוֹמוֹי. מִן דִּדְמָךְ בָּעָא בְּרֵיהּ מַמְנִיתֵיהּ וְלָא קְבִיל עֲלֵיהּ מִתְמַנְיָיא. אֲמַר. לֵית אֲנָא מְקַבֵּל עָלַי מִתְמַנְיָיא עַד זְמַן דִּתְמַנִּי רִבִּי פַס דְּרוֹמָא קָמַיי. וַהֲוָה תַמָּן חַד סָב. אֲמַר. אִין חֲנִינָה קֳדָמַיי אֲנָא תִינְיָין. אִין רִבִּי פַס דְּרוֹמַיָּא קֳדָמַיי אֲנָא תִינְיָין. וּקֵבִיל עֲלוֹי רִבִּי חֲנִינָה מִיתְמַנְיָיא תְּלִיתָאִי.

Rebbi used to ordain double ordinations. If they were worthy of it they were continuing; if not they were disappearing. When he was to die, he commanded his son; he said, do not act thus but ordain all of them together, and ordain Rebbi Ḥama bar Ḥanina first. Why did he not ordain him himself? Rebbi Derosa said, because the Sepphoreans complained about him. And because of complaints one acts? Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, because he corrected him in public. Rebbi was sitting, stating: Their refugees will remember Me, on the mountains like valley doves, all of them cooing. He said to him, all of them cooing. He asked him, where did you study this text? He said, before the Babylonian Rav Hamnuna. He said to him, if you will descend there, tell him that he should ordain you as Ḥakham. He understood that he never would be ordained in his lifetime. After he died, his son wanted to ordain him, but he did not accept to be ordained unless Rebbi Ephes the Southerner was ordained before him. There was there an old man who said, if Ḥanina precedes me, I have to be the second; if Rebbi Ephes the Southerner precedes me, I have to be the second. Rebbi Ḥanina accepted to be ordained as third.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. זָכִית מַאַרְכָה יוֹמִין. אִין בְּגִין הָדָא מִילְּתָא לֵית אֲנָא יְדַע. אִין בְּגִין דַּהֲוִית סְלִיק מִן טִיבֵּרִיָּא לְצִיפּוֹרִין. [וַהֲוִינָא] עֲקִים אִיסִרָטִין מֵּיעוֹל מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא בְּעֵין תִּינָה לֵית אֲנָא יְדַע.

Rebbi Ḥanina said, I merited to live a long life. Whether because of this matter I do not know, or whether when I was climbing from Tiberias to Sepphoris I made a detour to ask about the well-being of Rebbi Simeon ben Ḥalfuta I do not know.

שְׁמוּאֵל וְאִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹא הֲווֹן שְׁאָלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂיָיא בְּכָל יוֹם. וַהֲווֹן אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹה עֲלִין קָדֳמֵיי וְיָתְבִין קָדֳמֵיי. פָּלְגוֹן אִיקָר לִשְׁמוּאֵל וְאַייתִיבוּנֵיהּ קָדֳמֵיי. עָאַל רַב לְתַמָּן וּפְלַג לֵיהּ שְׂמוּאֵל אִיקָר [וְאוֹתְבִינֵיהּ קָדֳמֵיי.] אָמְרִין אִילֵּין דְּבֵית שִׁילֹה. אֲנָן תִּינְיָינִין אֲנָן. וּקְבִל עֲלוֹיי שְׁמוּאֵל מֶיתַב תָּלִיתָאֵי.

Samuel and those of the family Shilo asked about the Patriarch’s well-being every day; those of the family Shilo entered first and sat down first. They honored Samuel and brought him in first. Rav immigrated from there and Samuel honored him [and brought him in first.] Those of the House of Shilo said, we are the second ones. Samuel accepted to sit as third.

שְׁלֹֹשָה סְפָרִים מָצְאוּ בָעֲזָרָה. סֵפֶר מְעוֹנֵי. וְסֵפֶר זַעֲטוּטֵי. וְסֵפֶר הִיא. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב מְעוֹן אֱלֹהֵי קֶדֶם. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם. וְקִיְימוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב וַיִּשְׁלַח אֶת זַעֲטוּטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְקִיְימוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד. בְּאֶחָד מָצְאוּ כָתוּב תֵּשַׁע הִיא. וּבִשְׁנַיִם כָּתוּב אַחַת עֶשְׂרֵה הִיא וְקִיְימוּ שְׁנַיִם וּבִיטְלוּ אֶחָד.

Three scrolls were found in the Temple courtyard, the Meone scroll, the Zaatute scroll, the hee scroll. In one they found written me`ôn is the preexisting God, but in two was written me`ônāh is the preexisting God. They confirmed the two and annulled the one. In one they found written he sent the za` tûtē of the Children of Israel but in two was written he sent the na` rē of the Children of Israel. They confirmed the two and annulled the one. In one they found written nine היא, but in two they found eleven היא. They confirmed the two and annulled the one.

אָמַר רִבִּי לֵוִי מְגִילַּת יוּחֲסִין מָצְאוּ בִירוּשָׁלִַם וְכָתוּב בָּהּ. הִלֵּל מִן דְּדָוִד. בֶּן יָצַף מִן דְּאָסָף. בֶּן צִיצִּית הַכֶּסֶת מִן דְּאַבְנֵר. בֶּן קּוּבִּיסִין מִן דְּאַחְאָב. בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ מִן דְּכָלֵב. רִבִּי יַנַּיי מִן דְּעֵלִי מן יְהוּדָה מִן צִיפּוֹרִין. רִבִּי חִיָיה רַבָּה מִבְּנֵי שְׁפַטְיָה בֶּן אֲבוּטָל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲלַפְתָּא מִבְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. רִבִּי נְחֶמְיָה מִן נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא.

Rebbi Levi said, they found a genealogical scroll in Jerusalem and in it was written: Hillel from David, Ben Yaṣaf from Asaph, Ben Ṣiṣit Hakkeset from Abner, Ben Qubisin from Ahab, Ben Kalba Savua` from Kaleb, Rebbi Yannai from Eli, Men Yehudah from Sepphoris, the Elder Rebbi Ḥiyya from the sons of Shephatya ben Abutal, Rebbi Yose ben Rebbi Ḥalaphta from the sons of Yonadav ben Rekhav, Rebbi Neḥemiah from Nehemiah the governor.

[תַּנֵּי.] סֵדֶר הֵסֵב. בַּזְּמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִיטּוֹת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן [עוֹלֶה] מֵיסַב בְּרֹאשׁ הָעֶלְיוֹנָה. וְהַשֵּׁינִי לוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ. בַּזְּמַן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ מִיטּוֹת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן עוֹלֶה וּמֵיסַב בְּרֹאשׁ הָאֶמְצָעִית. וְהַשֵּׁינִי לוֹ לְמַעְלָה וְהַשְּׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הִימֶינּוּ. וְכֵן מְסַדְּירִין וְהוֹלְכִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אָבוֹת דֶּרֶךְ הֵסֵב הֵן קְבוּרִין.

[It was stated:] “The order of lying on couches. If there are two couches, the most important personality [goes and] lies down at the head of the upper one, and the next one next to him. If they are three couches the most important personality goes and lies down at the head of the middle one; the second one before him and the third one below him. In this way one continues to organize.” Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, the Patriarchs are buried in the way of lying on couches.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. לְעוֹלָם אֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּנוֹת. תַּמָּן תַּנִּינָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיֵרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וָאָשִׂים דְּבָרַיי בְּפִיךָ. זוֹ תוֹרָה. וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. זוֹ גְמִילּוּת חֲסָדִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עָסוּק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילּוּת חֲסָדִים זָכָה לֵישֵׁב בְּצִילּוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ. אֵילּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֵאמוֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי חִינְנָא בַּר פָּפָּא. חִיזַּרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלָא מָצָאנוּ שֶׁנִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל צִיּוֹן אֶלָּא זֶה. וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם. וּשְׁלָשְׁתָּן דָּבָר אֶחָד הֵן. נַעֲשֶׂה הַדִּין נַעֲשֶׂה אֱמֶת. נַעֲשֶׂה אֱמֶת נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּשְׁלָשָׁתָן בְּפָסוּק אֶחָד. אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.

Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yasa: The world only continues to exist by the sacrifices. There, we stated: “Simeon the Just was of the remainders of the Great Assembly. He used to say, the world continues to exist by three things, by the Torah, by worship, and by labors of love” All three are in one verse: I shall put My word in your mouth, that is Torah. By the shadow of My hands I shall cover you, these are labors of love; to teach you that he who is occupied with Torah and labors of love merits to dwell in the shadow of the Holy One, praise to Him. That is what is written, how precious is Your grace, o God, and humans take shelter in Your wings’ shadow. To plant the Heavens and give foundation to the earth, these are the sacrifices, and to say to Zion, you are My people, these are Israel. Rebbi Ḥinena bar Pappa said, we went over all of Scripture and only found this one that Israel was called Zion, and to say to Zion, you are My people. There, we stated: “Rabban Simeon ben Gamliel says, the world is existing on three things, on justice, on truth, and on peace. All three are one: If justice is done, truth is accomplished. If truth is accomplished, peace is established. Rebbi Mana said, and all are in one verse, judge truth and law of peace in your gates.

Mishnah

משנה: בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרִין בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי יִקָּווּ הַמַּיִם יְהִי מְאוֹרוֹת. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. בַּחֲמִישִׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם וְתוֹצֵא הָאָרֶץ. בַּשִּׁשִּׁי וְתוֹצֵא הָאָרֶץ וַיְכוּלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צָבָאָם. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָה בִּשְׁנַיִם וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד. בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת: כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל אֵין בּוֹ מַעֲמָד שַׁחֲרִית. קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ נְעִילָה. וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ מִנְחָה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה קָרְבַּן מוּסָף אֵין בּוֹ מִנְחָה וְקֻרְבַּן עֵצִים אֵין בּוֹ נְעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּאי:

MISHNAH: On Sunday one reads, In the Beginning, there shall be a spread. On Monday, there shall be a spread, the waters shall come together. On Tuesday, the waters shall come together, there shall be lights. On Wednesday, there shall be lights, the water shall swarm. On Thursday, the water shall swarm, the earth shall produce. On Friday, the earth shall produce, the heavens and earth and all their hosts were finished. A large paragraph is read by two persons, and a small one by an individual in the morning and for musaf; for afternoon prayers they were assembling and read by heart as one reads the shema`. Friday afternoon they were not assembling because of the honor of Sabbath. On any day of hallel there is no bystanding for morning prayers, on a musaf sacrifice there is no ne`ilah; on an offering of wood there is none for the afternoon prayers, the words of Rebbi Aqiba. Ben Azzai said to him, so was Rebbi Joshua stating: on a musaf sacrifice there is none for the afternoon prayers; on an offering of wood no ne`ilah. Rebbi Aqiba changed to state following Ben Azzai’s words.

Halakhah

הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְיָיא. רִבִּי אִידִי אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן כֶּהֲנָא וָאַסָּא. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁינִי יְהִי רָקִיעַ יִקָּווּ הַמַּיִם. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָה אָמַר. חוֹתֵךְ. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִין. מָאן דְּאָמַר. חוֹתֵךְ. אֲפִילוּ חוֹתֵךְ לֵית בֵּיהּ. הֵתִיב רִבִּי פִלִּיפָּה בַּר פְּרִיטָה קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וַהֶרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלֵק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיה הִיא. שֶׁהוּא סִדְרוֹ שֶׁלְיוֹם. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בַּר מְרוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וְהָא תַנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים.

HALAKHAH: Rav Ḥuna said, three people reading in the Torah shall not do less than ten verses. Ḥizqiah said, corresponding to the Ten Commandments. But did we not state, “on Sunday, In the Beginning and there shall be a spread”? And these are only eight! Rebbi Idi said, Cahana and Assi disagreed. One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he splits it was evening, it was morning, as a separate verse. But did we not state, “on Monday, there shall be a spread and the waters shall come together”? One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he could not split. Rebbi Philippos ben Perita objected before Rebbi Ze`ira, is there not the paragraph about Amalek? He said to him, there is a difference since this is the topic of the day. Rebbi Eleazar from Merom asked before Rebbi Jonah; was it not stated, the one who reads the conclusion from Prophets should not do less than 21 verses?

תַּנֵּי. אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְעַנִּים בְכָל יוֹם. בַּשֵּׁינִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל מַפְרִשֵׂי יַמִּים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. בַּשְּׁלִישִׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל יוֹצְאֵי דְרָכִים. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם. בָּרְבִיעִי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא תַעֲלֶה אַסְכָּרָה לְתוֹךְ פִּיהֶם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאוֹרוֹת. מְאֹרֹת כָּתוּב. בַּחֲמִישִּׁי הָיוּ מִתְעַנִּין עַל הַמְּעוּבָּרוֹת שְׁלֹּא יַפִּילוּ וְעַל הַמֵּינִיקוֹת שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בְנֵיהֶן. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה. תַּנֵּי. לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין לֹא בָעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּנִי כְבוֹד שַׁבָּת. תַּנֵּי. סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָיְתָה מִתְעַנָּה עִמָּהֶן. וְסַנְהֶדְרִין יְכוֹלָה לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל יוֹם. מְחַלְּקִין הָיוּ עַצְמָן עַל בָּתֵּי אָבוֹת. וְאֵין מִתְעַנִּין עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאַחַת. מִן הָדָא. וַנָּקוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָה. לֹא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא. וְרַחֲמִין לְמִיבְּעֵי מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָא דְּנָא. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. שֶׁאִם הָיוּ שְׁנֵי דְבָרִים. כְּגוֹן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגוֹבַיי. מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן. רִבִּי חַגַּיי כַד דַּהֲוָה נְפַק לְתַעֲנִיתָא הֲוָה אֲמַר קוֹמֵיהוֹן. אָחֵינָן. אַף עַל גַּב דְּאִית בְּלִיבִּינָן עֲקִין סַגִּין אֶלָּא לָהֵן דַּאֲתִינָן.

It was stated: The people of the watch are fasting every day. On Monday they were fasting for travellers at sea; God commanded, there shall be a spread in midst of the water. On Tuesday they are fasting for road travellers; God commanded, the waters under the sky shall congregate. On Wednesday they are fasting for children that diphteria should not develop in their mouths; God commanded, there shall be lights. “Curses” is written. On Thursday they are fasting that pregnant women should not miscarry and that the children of nursing women should not die; God commanded, let the waters teem with living creepers. They fasted neither on Friday nor on Sunday in order to honor the Sabbath. It was stated: The Great Synhedrion was fasting with them. Can the Synhedrion fast every day? They split themselves into clans. “One does not fast for two reasons simultaneously, from the following: we rose and asked of our God for this.” Rebbi Tanḥuma said, not because of this but because of the following, to ask for mercy from the God of Heaven for this secret. For if there were two reasons, such as a drought and locusts, one blows the shofar about them. When Rebbi Ḥaggai went for a fast, he said before them: Our brothers, even though in our hearts are many worries, this is for what we came.

מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. בְּרַם כְּרַבָּנִן. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין מִתְפַּלְּלְין וְהוֹלְכִין לָהֶן. הָא מוּסָף יֵשׁ בּוֹ. מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִֵיר אָמַר. מִתְפַּלְּלְין וְקוֹרִין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא כְּמַתְנִיתָן. אָמַר רִבִּי סִימוֹן סוּכְרָא דְקִיסָּא טְרַד. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי סְעוּדוֹת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. עַל שֵׁם כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.

The Mishnah is Rebbi Meïr’s, as Rebbi Meïr said, one prays and reads, one prays and reads. But following the Rabbis, one prays and reads, one prays and leaves. Therefore on it is a musaf. Is the Mishnah Rebbi Meïr’s since Rebbi Meïr said, one prays and reads? There are Tannaim who state it inversely. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Yasa following our Mishnah. Rebbi Simon said, is the load of firewood such an exertion? Rebbi Mana said, because of the meal of the New Moon. Rebbi Eleazar said, because of “what is more frequent than something else has precedence over the other.”

קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי. אִין תִּימַר. תְּרֵין יַרְחִין הֲווֹן. וְהָא כְתִיב מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם אֶל הַלָּחֶם. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מְפַקֵּד לִכְנִישְׁתָּא דִכוּפְרָא. סַבּוֹן מֵיעוֹל עַד דּוּ אִימָמָא וְאַתּוּן אָמְרִין זְמַנּוֹ וְעִיבּוּרוֹ.

The verse supports Rebbi Joḥanan: It was in the morning of the second New Month. If you would say, there were two months, is it not written: why did Jesse’s son come neither yesterday not today to the meal? Rebbi Ḥiyya bar Abba said, Rebbi Joḥanan commanded those of the Kufra synagogue, make sure that you come home when it is still daytime and you should mention its time and its addition.

Mishnah

משנה: זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם תִּשְׁעָה. בְּאֶחָד בְּנִיסָן בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה. בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה. בַּחֲמִשָּׁה בְאָב בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה. בְּשִׁבְעָה בוֹ בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב. בַּעֲשָׂרָה בוֹ בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּנֵי זַתּוּאֵל בֶן יְהוּדָה וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְשִׁבְטוֹ בְּנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. בְּעֶשְׂרִים בּוֹ בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה. בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל בְּנֵי עָדִין בֶּן יְהוּדָה. בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְנֵי פַרְעֹשׁ שְׁנִיָּה. בְּאֶחָד בְּטֵבֵת לֹא הָיָה בוֹ מַעֲמָד שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל וְקָרְבָּן מוּסָף וְקֻרְבַּן עֵצִים:

MISHNAH: The times of wood offerings of the priests and the people are nine. On the first of Nisan, the family Araḥ from the tribe of Judah. On the twentieth of Tammuz, the family of David from the tribe of Judah. On the fifth of Av, the family of Par`osh from the tribe of Judah. On the seventh, the family of Yonadav ben Rekhav. On the tenth, the family of Senaah from the tribe of Benjamin. On the fifteenth the family of Zatuel from the tribe of Judah, and with them priests and Levites and everybody who is unsure of his tribe. The families of the pestle stealers and the fig hackers on the twentieth. The family of Paḥat Moab from the tribe of Judah on the twentieth of Elul. The family of Adin from the tribe of Judah on the first of Tevet. The family of Parosh came a second time. On the first of Tevet was no bystanding since there was hallel, musaf, and wood offering.

Halakhah

הלכה: מָה רָאָה זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם לְהִימָּנוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה לֹא מָצְאוּ עֵצִים בַּלִּישְׁכָּה. וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן וּמְסָרוּם לַצִּיבּוּר וְקָרְבוּ מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. וְהִתְנוּ עִמָּהֶן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁכָּה מְלֵיאָה עֵצִים [שֶׁיִהְיוּ מְבִיאִין מֵעַצָמָן.] וְעָמְדוּ אֵילּוּ וְנִתְנַדְּבוּ עֵצִים מִשֶּׁלְעַצְמָן. שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּן מִתְקָרֵב אֶלָּא מִשֶּׁלָּהֶן תְּחִילָּה. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵה הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה [מִן] קָרְבַּן יָחִיד (מִקָּרְבַּן) [לְקָרְבַּן] צִיבּוּר. תַּנֵּי. אִשָּׁה שֶׁעָשָׂת כֻּתּוֹנֶת לִבְנָהּ צְרִיכָה לִמְסוֹר לְצִיבּוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אַף הָרוֹצֶה מִתְנַדֵּב שׁוֹמֵר חִנָּם. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי אִילָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. מַה פְלִיגִין. בְּגוּפוֹ שֶׁלְקָרְבָּן. אֲבָל בְּמַכְשִׁירֵי קָרְבָּן כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה [מִ]קָּרְבַּן יָחִיד (מִקָּרְבַּן) [לְקָרְבַּן] צִיבּוּר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. אוֹתָן הַיָּמִים נוֹהֲגִין בָּהֶן בִּשְׁעַת קָרְבָּן וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּשְׁעַת קָרְבָּן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי. אָמַר רִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אָנוּ הָיִינוּ מִבְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִן. וְחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְדָחִינוּ אוֹתוֹ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָיוּ מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

HALAKHAH: For what reason were the times of wood by the priests and the people to be counted? Only that at the time when Israel returned from the Diaspora and did not find wood in the chamber, those came forward and volunteered wood from their own and donated it to the public. It was used to offer public sacrifices. The prophets among them stipulated that even if the chamber was full of wood [they would bring of their own]. If those came and offered and volunteered wood from their own, that the sacrifice should only be brought first from theirs. Rebbi Aḥa said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, also he may volunteer as unpaid trustee. Rebbi Yose in the name of Rebbi Ila, it is the opinion of everybody. Where do they disagree? About the body of the offering. But for enablers of the offering everybody agrees that a private offering can be turned into public offering. It was stated, a woman who made a coat for her son has to surrender it to the public. Rebbi Aḥa said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, also he may volunteer as unpaid trustee. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Ila, it is the opinion of everybody. Where do they disagree? About the body of the offering. But for enablers of the offering everybody agrees that a private offering can be turned into public offering. A baraita disagrees with Rebbi Yose: “Those days are observed at the time of sacrifices and not at the time of sacrifices; Rebbi Yose says, they are observed only at the time of sacrifices.” Also from the following: “Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, we were of the descendants of Senaah ben Benjamin. When the Ninth of Av fell on a Sabbath, we postponed it to the end of the Sabbath and they were fasting but not completing.”

מָהוּ בְּנֵי גוֹנְבֵי עֱלִי בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוֹשִׁיב יָרָבְעָם בֶּן נְבָט פְּרֶסִדִאוֹת עַל הַדְּרָכִים לֹא הָיוֹ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לִירושָׁלִַם. כָּל מִי שֶׁהָיָה כָשֵׁר וִירֵא חֵט בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הָיָה מֵבִיא אֶת בִּכּוּרָיו וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ הַסָּל וּמְחַפֶּה אוֹתָן קְצִיעוֹת וְנוֹטֵל אֶת הַעֱלִי וְנוֹתֵן אֶת הַסָּל עַל כְּתֵיפוֹ וְנוֹטֵל אֶת הַעֱלִי בְיָדוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ בְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ. לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מְעַט קְצִיעוֹת הַלָּלוּ כַפּוֹת אֶחָד שֶׁלְדְּבֵילָה בָּעֱלִי הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֶת אוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיָה מְעַטְּרָן וּמַּעֲלֶה אוֹתָן לִירוּשָׁלִַם. מָהוּ אוֹמֵר בְּנֵי סַלְמַיי הַנְּתִיצָּתִי. אֶלָּא כָּל מִי שֶׁהָיָה מִתְנַדֵּב עֵצִים וּגְיזִירִים לַמַּעֲרָכָה הָיָה מֵבִיא עֵצִים וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין שְׁלָבִין וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין סוּלָּם וְנוֹתְנָן עַל כְּתֵיפָיו. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיָה אוֹמֵר לוֹ. לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר לוֹ. אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא לְהָבִיא שְׁנֵי גוֹזָלוֹת הַלָּלוּ מִן הַשּׁוֹבָךְ זֶה שֶׁלְּפָנַיי בְּסוּלָּם הַזֶּה שֶׁעַל כְּתֵיפַיי. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה עוֹבֵר אֶת אוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר הָיָה מְפָרְקָן וּמַעֲלֶה אוֹתָן לִירשָׁלִַם. עַל יְדֵי שֶׁנָּתְנוּ אֶת נַפְשָׁם לַמִּצְוֹת זָכוּ לִקְנוֹת שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם. וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר זֵיכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

What are “the families of the pestle stealers and the fig hackers”? But when Jeroboam ben Nabat installed border guards on the roads which did not permit Israel to make a pilgrimage to Jerusalem, everybody who was qualified and sin-fearing in that generation brought his first fruits, put them in a basket, covered them with dried figs and took the pestle. He takes the basket on his shoulder and the pestle in his hand. When he reaches that guard-post they were asking him, where are you going? He answered him, I am only going to make these few dried figs into a single fig cake with this pestle in my hand. After he had passed this guard, he adorned them and brought them to Jerusalem. Why does one say, the family of Salmai the puller-down? But anybody who was volunteering logs and firewood for the altar brought wood and makes them into a kind of steps, assembles them into a kind of ladder, and puts them on his shoulder. When he reaches that guard he asks him, where are you going? He answers him, I am only going to bring two pigeon chicks from this dovecote over there using the ladder on my shoulder. After he had passed this guard, he disassembled {his package} and brought it to Jerusalem. Since they put themselves in danger for the meritorious deed that merited a good reputation in the world, and about them he says, the remembrance of the just is a blessing.

Mishnah

משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְהוֹבְקְעָה הָעִיר וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה וְנִלְכְּדָה בֶּיתָּר וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.

MISHNAH: Five things happened to our forefathers on the Seventeenth of Tammuz and five on the Ninth of Av. On the Seventeenth of Tammuz were the tablets broken, the daily sacrifice ceased, the city was breached, Apostomos burned the Torah, and put up an idol in the Temple. On the Ninth of Av was decided that our forefathers would not enter the Land, the Temple was destroyed the first and second times, Betar was taken, and the city ploughed over.

Halakhah

הלכה: כָּתוּב וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יי עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיַּעַל מֹשֶׁה. שְׁבִיעִי שֶׁהוּא לַאַחַר הַדִּיבְּרוֹת וּתְחִילָּה לָאַרְבָּעִים. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. אַרְבָּעִין יוֹמִין אֲנָא מֵיעֲבֲד בְּטוּרָא כֵּיוָן שְׁהִגִּיעַ יוֹם אַרְבָּעִים וְלֹא בָא. מִיַּד וַיַּרְא הָעָם כִּי בוֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִ‌ן הָהָר. וְכֵיוָן שְׁהִגִּיעַ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא. מִיַּד וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ וגו׳. וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ וגו׳. וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. אָמַר מֹשֶׁה. אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל שִׂשִּׁים רִיבּוֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין קוֹל לְקוֹל. וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. אָמַר רִבִּי יָסָא. קוֹל קִילוּס עֲבוֹדָה זָרָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֵין כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אוּנְקִי אַחַת מֵחֶטִיוֹ שֶׁלְעֶגֶל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִיכָּן שֶׁלָּא יְהֵא אָדָם דָּן (עוּמָדוֹת) [אוּמָדוֹת]. דָּרַשׁ מֹשֶׁה מִקַּל וָחוֹמֶר. מָה אִם פֶּסַח שֶׁהִיא מִצְוָה יְחִידִית נֶאֱמַר בּוֹ כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. הַתּוֹרָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלּוּחוֹת וַיְשַׁבֵּר אוֹתָם תַּחַת הָהָר. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ שֶׁיִּשְׁבְּרֵם. [שֶׁנֶּאֱמַר] וְאֶכְתֹּב עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שִׁיבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ. יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁשִּׁיבַּרְתָּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הַלּוּחוֹת הָיוּ אוֹרְכָן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. וְהָיָה מֹשֶׁה תָפוּשׂ בִּטְפָחַיִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטְפָחַיִים וּטְפָחַיִים רֵיוַח בָּאֶמְצָע. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחוֹטְפָן מִיָּדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. וְגָבְרָה יָדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָטְפָן מִמֶּנּוּ. הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בַּסּוֹף וְאוֹמַר וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. יְיֵא שְׁלָמָא עַל יָדָא דְגָבֵרָת עַל מִינָא. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר אַבַּיי. [הַלּוּחוֹת] הָיוּ מְבַקְּשִׁין לִפְרוֹחַ וְהָיָה מֹשֶׁה תוֹפְשָׂן. [דִּכְתִיב] וָאֶתְפּוֹשׂ בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הַכְּתָב עַצְמוֹ פָרַח. רִבִּי עֶזְרָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ מַשּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה וְהַכְּתָב הָיָה סוֹבִלָן. כֵּיוָן שֶׁפָּרַח הַכְּתָב כָּבְדוּ עַל יָדָיו שֶׁלְמֹשֶׁה וְנָפְלוּ וָנִשְׁתַּבְּרוּ.

HALAKHAH: It is written: The glory of the Eternal dwelt on Mount Sinai; the cloud covered it for six days; He called to Moses on the Seventh Day. Moses ascended. The Seventh after the Ten Commandments, the start of the Forty. Moses said to them, I shall be occupied on the Mountain for 40 days. When the fortieth day came and he did not come, immediately the people saw that Moses tarried in descending from the Mountain. When noontime came and he did not come, immediately the people congregated on Aaron and said to him, rise and make us gods which shall go before us, etc. The Eternal said to Moses, descend, for your people corrupted, etc. And Joshua heard the sound of the people in its dealings; he said to Moses, there is sound of war in the camp. Moses said, a man who in the future will rule over 600’000 does not know to distinguish between sound and sound? He said, there is no sound of shouts of strength nor sound of sounds of weakness, a sound of shouts I am hearing. Rebbi Yasa said, a sound of acclaim of foreign worship I am hearing. Rebbi Yudan in the name of Rebbi Yasa: There is no generation in which there is not an ounce of the sin of the Calf. It was when he approached the camp that he saw the Calf and fifes. Rebbi Ḥilkiah in the name of Rebbi Aḥa: From here that a person should not argue from guesses. Moses made an argument de minore ad majus. Since for the pesaḥ sacrifice, which is an isolated obligation, it is said no uncircumcised may eat from it, the Torah in which all commandments are contained not so much more? Moses got angry and he threw the tablets from his hand and broke them below the Mountain. Rebbi Ismael stated, the Holy One, praise to Him, told him to break them, [as it is said,] I shall write on the tablets the words which were on the first tablets luckily you broke. He said to him, you did well that you broke. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: The tablets were six hand-breadths long and three wide. Moses held two hand-breadth, the Holy One, praise to Him two hand-breadth, and two hand-breadths of space were between them. When Israel sinned in that way, the Holy One wanted to seize them from Moses’s hand, but Moses’s hand had the better of it and seized them from Him. That is what the verse praises him at the end and says, and all the strong hand, peace shall be on the hand which had the better on mine. Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yose ben Abbai: the tablets wanted to fly off but Moses held them, [as is written,] I grabbed the two tablets. It was stated in the name of Rebbi Nehemiah, the writing itself flew off. Rebbi Ezra in the name of Rebbi Jehudah ben Rebbi Simon: The tablets were a load of forty seah but the writing was carrying them. When the writing flew off they were too heavy for Moses’s hands, they fell, and broke.

וּבָטַל הַתָּמִיד. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בִּימֵי מַלְכוּת יָוָון הָיוּ מְשַׁלְּשְׁלִין לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין שְׁנֵי כְבָשִׂים. פַּעַם אַחַת שִׁילְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהֶעֱלוּ לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ שְׁנֵי טְלָאִים בְּלִישְׁכַּת הַטְּלָאִים. עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הֵעִיד רִבִּי יְהוּדָה בֶּן אַבָּא עַל תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. אַף בִּימֵי מַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַזֹּאת הָיוּ מְשַׁלְּשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. וּבַסּוֹף שִׁילְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהֶעֱלוּ לָהֶם שְׁנֵי חֲזִירִים. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְמַחֲצִית הַחוֹמָה עַד (שֶׁנָּתַץ) [שֶׁנָּעַץ] הַחֲזִיר וְקָפַץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים פַּרְסָה. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה גָרְמוּ הָעֲווֹנוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְחָרַב הַבַּיִת.

“The daily sacrifice ceased.” Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi: In the time of the hellenistic government they lowered them two boxes with gold and they gave them two lambs to pull up. Once they lowered them two boxes with gold and they gave them two kid goats to pull up. At that moment the Holy One, praise to Him, enlightened their eyes and they found two lambs in the hall of lambs. About that time did Rebbi Yehudah bar Abba testify that the perpetual morning sacrifice was brought at four hours. Rebbi Levi said: Also in the days of the present evil government they lowered them two boxes with gold and they gave them two kid goats to pull up. Once they lowered them two boxes with gold and they gave them two swine to pull up. They did not manage to get to half the height of the wall when the swine (damaged) [clawed] the wall and jumped 40 parasangs from the Land of Israel. At that time the sins caused that the perpetual sacrifice was stopped and the Temple destroyed.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צוֹם הַחֲמִישִׁי. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָיה. צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צוֹם הָעֲשִׂירִי. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁסָּמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם.

Rebbi Simeon ben Yohai stated: So was my teacher Aqiba explaining. So says the Eternal of Hosts, the fast of the fourth, the fast of the fifth, the fast of the seventh, and the fast of the tenth will be for the House of Israel enjoyment and joy. The fast of the fourth is the Seventeenth of Tammuz, the day when the tablets were broken, the daily sacrifice ceased, the city was breached, Apostomos burned the Torah, and put an idol in the Temple. The fast of the fifth is the Ninth of Av, when the Temple was destroyed the first and the second times. The fast of the seventh is the third of Tishre, when Gedalya ben Aḥiqam was murdered. The fast of the tenth is the Tenth of Tevet, the day when the King of Babylonia closed in on Jerusalem.

וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. כָּתוּב בְּתִשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ הוֹבְקְעָה הָעִיר וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי. קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יי אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צּוֹר עַל יְרוּשָׁלַם הֶאָח. מָהוּ הֶאַח. אִין תִּימַר. בְּאֶחָד בְּאַב. עַדַּיִין לָא נִשְׂרַף. אִין תֵּימַר בְּאֶחָד בְּאֶלּוּל. [בְּ]יוֹם וָלַיְלָה נְפַק בַּלְדָּרָה מִן יְרוּשָׁלִַם וְאָתֵי לְצוֹר. אֶלָּא קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ. וְנִתְקַלְקְלוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ וְנִתְקַדֵּשׁ. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי מָנָא בָעִי. נִיחָא נִתְקַלְקְלוֹ לְשֶׁעָבַר. דִּילְמָא לְהַבָּא. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. [מַה בֵינִיהוֹן.] עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. סִימָנָא מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה. מָה הַלּוּז הַזֶּה מִשֶּׁהוּא מוֹצִיא אֶת נִיצּוֹ וְעַד שֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת פֵּירוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. כָּךְ מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. מָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. (בְּשִׁבְעָה עָשָׂר) [בְּאֶחָד] בְּאַב חָרַב הַבַּיִת. מָאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. בְּתִשְׁעָה בְאַב חָרַב הַבַּיִת.

“And the city was breached.” It is written, on the Ninth of the month the city was breached, and you are saying so? Rebbi Tanḥum bar Ḥanilai said, here is an erroneous computation. That is what is written, it was in the eleventh year, on the first of the month, was the Eternal’s word to me, saying: Son of man, since Tyre said about Jerusalem hurrah. What “hurrah”? If you are saying on the first of Av, it still was not burned. If you are saying on the first of Ellul, cannot in one day and night the messenger leave Jerusalem and arrive at Tyre? But here is an erroneous computation. Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Joḥanan said, {a parable} of a king who was sitting and computing computations. They came and told him, your son was kidnapped; his computations became erroneous. He said, let this be the beginning of computations. Rebbi Simeon ben Laqish said, {a parable} of a king who was sitting and computing computations. They came and told him, your son was kidnapped and incapacitated; his computations became erroneous. He said, let this be the beginning of computations. Rebbi Mana asked, one understands this that they were erroneous for the past; maybe for the future? Whether one follows him who said on the ninth of the month, or the one who said on the seventeenth, [in what do they differ?] there are twenty-one days from the day the city was breached to the day the Temple was destroyed. Rebbi Abuna said, an indication, I am seeing an almond stick. Since this almond tree from sprouting its flower to finishing its fruit needs twenty-one days, so from the day the city was breached to the day the Temple was destroyed twenty-one days. He who says on the Ninth of the month, the Temple was destroyed on the first of Av. He who says on the Seventeenth, the Temple was destroyed on the Ninth of Av.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי וגו׳. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צוֹם הַחֲמִישִׁי. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָיה. צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צוֹם הָעֲשִׂירִי. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי דְבַר יי אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ לֵאמֹר בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַם. וַאֲנִי אוֹמֵר. צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה חֲמִשָׁה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁבָּאָת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בִּ[ע]שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּחֲמִישִׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחוֹדֶשׁ בְּגָלוּתֵינוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַם לֵאמֹר הוֹבְקְעָה הָעִיר. אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּין עַל הַמַּעֲשֶׂה. וּבַגָּלִיּוֹת עַל הַשְּׁמוּעָה. רִבִּי עֲקִיבָה דָרַשׁ רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן רִאשׁוֹן. וַאֲנִי דוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת דְּבָרַיי מִדִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.

Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: So was my teacher Aqiba explaining. So says the Eternal of Hosts, the fast of the fourth, the fast of the fifth, the fast of the seventh, and the fast of the tenth will be for the House of Israel enjoyment and joy. The fast of the fourth is the Seventeenth of Tammuz, the day when the tablets were broken, the daily sacrifice ceased, the city was breached, Apostomos burned the Torah, and put an idol in the Temple. The fast of the fifth is the Ninth of Av, when the Temple was destroyed the first and the second times. The fast of the seventh is the third of Tishre, when Gedalya ben Aḥiqam was murdered. The fast of the tenth is the Tenth of Tevet, the day when the King of Babylonia closed in on Jerusalem. That is what is written, the Eternal’s word came to me in the ninth year, in the tenth month, on the tenth of the month, saying: Son of man, write down the name of this day. On this very day the king of Babylonia closed in on Jerusalem. But I am saying that the fast of the tenth is the Fifth of Tevet, the day when the news came to the diaspora. That is what is written, it was in the eleventh year of our exile, in the fifth, on the fifth of the month, the fugitive came to me from Jerusalem, saying, the city was breached. Only that in Judea one fasts on the act, and in the exile on the news. Rebbi Aqiba explains the first last and the last first; but I am explaining the first first and the last last; and I hold my words more intelligible than Rebbi Aqiba’s words.

וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. אֵיכָן שְׂרָפָהּ. רִבִּי אָחָא אָמַר. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּלוֹד. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּטַרְלוֹסָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוּעֲמַד. מָאן דְּאָמַר הוּעֲמַד. צַלְמוֹ שֶׁלְמְנַשֶּׁה. מָאן דְּאָמַר. הֶעֱמִיד. צַלְמוֹ שֶׁלְאַפּוֹסְטוֹמוֹס. מִפְּנֵי מַה לֹא קָבְעוּ אוֹתוֹ תַעֲנִית. חִינְנָא אָבוֹי דְבַר יַנְטָה בְשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה. שֶׁלֹּא קִיבְּלוּ רוֹב צִיבּוּר עֲלֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה חָזַר. וְכָל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה לֹא חָזַר. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. וְאֵין מָאוֹר עֵינָיו שֶׁלְאָדָם חוֹזֵר אֶלָּא לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם.

“Apostomos burned the Torah.” Where did he burn it? Rebbi Aḥa said, at the ford of Lydda. But the rabbis are saying, at the ford of Tarlosa. “And put up an idol in the Temple.” There are Tannaim who state, “was put up.” He who says, “was put up,” Manasse’s idol. He who said, “put up”, Apostomos’s idol. Why was it not fixed as a fast day? Ḥinnena the father of Bar Yanta in the name of Rebbi Banaia: Because most of the community did not accept it as obligation. Rebbi Joshua ben Levi said, all that happened on this was repeated, all that happened on that was not repeated. Rebbi Levi said, it is written, which a person shall do and live by them, and the light in a person’s eyes only returns after 40 days.

הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בְּעֶשְׂרִים בַּחוֹדֶשׁ וגו׳. וְכָתוּב וַיִּסְעוּ מֵהַר יי דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. לְאִילֵּין טַלְיָיא דְמִיתְפַּנֵּיי מִן סִיפְרָא וְנַפֵקוּן לוֹן [בכ]פָרֵיי. בּוֹ בַיּוֹם נִתְאַווּ תַאֲוָה. עַד חוֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם. וּבְשִׁבְעַת יְמֵי מִרְיָם. וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וּבְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל מְרַגְּלִים. וַיָּשׁוּבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם. וַיֵּלְכוּ וַיָּבוֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וגו׳. אֲתוֹן אַשְׁכְּחִינוֹן עֲסִיקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. אָמְרוּ לָהֶן. לָאָרֶץ אֵין אַתֶּם נִכְנָסִין וְאַתֶּם עֲסוּקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. מִיַּד וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הוּא. אָמַר לָהֶן. אַתֶּם בְּכִיתֶם לְפָנַי בְכִיָיה שֶׁלְתִּפְלוּת. חַיַּי. עֲתִידִין אַתֶּם לִבְכּוֹת בְּכִיָיה שֶׁלְמַמָּשׁ. בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה. תַּנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כָּתוּב וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו וגו׳. עַל שֵׁשׁ עֲרָיוֹת שֶׁאָסַר לָהֶן מֹשֶׁה.

That is what is written, it was in the second year in the second month on the twentieth of the month, etc. And it is written, they travelled from the Eternal’s mountain a distance of three days. Rebbi Zacharia, the son-in-law of Rebbi Levi: {a parable} like children who are freed from <school> (books) and leave to run. On that very day they desired a desire; up to a month, until it will come out of your noses. And the seven days of Miriam; Miriam was secluded outside the camp. And the 40 days of the scouts, they returned from scouting the Land at the end of 40 days. They walked and came to Moses and Aaron etc. They came and found them occupied with the rules for ḥallah and orlah. They said to them, you are not going to enter the Land and you are studying the rules for ḥallah and orlah? Immediately, the entire congregation raised their voices; the people cried in that night. He said to them, you cried before Me a pointless crying. By My life, in the future you shall cry a substantial crying. Crying she will cry in the night. Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: It is written 267, Moses heard the people crying for its families, etc. About the six incest prohibitions which Moses forbade them.

אֲמַר לוֹן. אֲפִילוּ כֵן מַה חֲמִיתוֹן. אָמְרוּן לֵיהּ. אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא. כָּל קֵירְוָוא דַהֲוִינָן עָלִין תַּמָּן הֲוִינָן מַשְׁכַּחִין מֵתִין. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם אָמַרְתֶּם אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא. כָּל קִירְיָיה דַהֲווֹן עָלֵין בָּהּ הֲוָה טָב קַרְתָּא מַיִית. עַד דַּהֲווֹן מִיטַפְּלִין בֵּיהּ הֲווֹן מְיַילְּלִין קַרְתָּא וְנַפְקִין לוֹן וּבַר נַשׁ לָא יְדַע בְּהוֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְאַמַרְתוֹן וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. יָדְעִין הֲוִיתוֹן מַה דַהֲוִינָא עֲבַד לְכוֹן בְּאַפֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּיבְּרוּ [דְבָרִים] כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ. כִּבְיָכוֹל אֶפִילוּ לָא יְכִיל לְהוֹן. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדוֹלָה. לְקוֹל (הַמִּילַּה) [הֲמוּלָה] הַגְּדוֹלָה שֶׁאָמַרְתֶּם. הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו.

He said to them, even so, what did you see? They told him, it is a Land devouring its inhabitants; in any town we entered there people had died. The Holy One, praise to Him, said to them: Because of the benefit which I gave you, you are saying it is a Land devouring its inhabitants? In any town which they entered, a head of the town died. While they were occupied with him, they passed through the town and left before anybody noticed them. Not only this, but you said, we were in our eyes like locusts, and so we were in their eyes. You knew what I made you in their eyes. Rebbi Simeon ben Laqish said, they said things against Heaven: for he is stronger than Him; even He can do nothing against them. Rebbi Levi in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: with a big uproar, by the noise of the big (word) [uproar] which you pronounced, He started a fire which broke its branches.

תַּנֵּי. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת הָיָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁלְיְהוֹיָרִיב בְּתִשְׁעָה בִאַב. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יי אֱלֹהֵינוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מָהוֹ לוֹמַר שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וגו׳. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר לֵיהּ. מְאַחַר שֶׁאִילּוּ נְסָכִים הָיוּ זְמַנּוֹ שֶׁלְשִׁיר הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל יוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל.

It was stated: Rebbi Yose says, the day of the destruction of the Temple was after the end of the Sabbath, at the end of a Sabbatical year, during the watch of Yehoyariv, on the Ninth of Av. And so it happened the second time. Both times the Levites were standing on the platform and singing, He turned on them their wrongs, in their malice he eradicates them, eradicates them the Eternal, our God. Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan; may one sing without libations? He said to him, let us hear from what was stated: “both times the Levites were standing on the platform and singing, He turned on them their wrongs, etc.” Rebbi Abbahu said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagreed. Rebbi Joḥanan said, one may sing without libations. Rebbi Simeon ben Laqish said, one may not sing without libations. Rebbi Joḥanan objected to Rebbi Simeon ben Laqish: Was it not stated, “both times the Levites were standing on the platform and singing, He turned on them their wrongs”? Rebbi Simeon ben Laqish said to him, what do you conclude from this? He said to him, since if there were libations it would have been time for the song. Rebbi Joḥanan said, the daily song. Rebbi Simeon ben Laqish said, yesterday’s song.

אָמַר רִבִּי לְוִי. יְהוֹיָרִיב גַּבְרָה מֵירוֹן קַרְתָּה. מְסַרְבֵיי. מְסַר בֵּיְיתָא לִשׂנָאַיָיא. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. [יְהוֹיָרִיב] י״ה הֵרִיב עִם בָּנָיו עַל שֶׁמָּרוּ וְסָרְבוּ בוֹ יְדַעְיָה עָמוֹק צִיפּוֹרִים. יְדַע יָ״ה עֵיצָה עֲמוּקָה שֶׁבְּלִיבָּם וְהֶגְלָם לְצִיפּוֹרִין.

Rebbi Levi said, Yehoyariv, a person. Meron, a town. Mesarbei. He delivered His House to the enemies. Rebbi Berekhia said, [Yehoyariv], Yah quarrelled with His children since they rebelled and rejected Him. Yeda`ya Amoq Sipporim. Yah knew the deep counsel in their hearts and exiled them to Sepphoris.

וְנִלְכְּדָה בֵּיתְתָּר. רִבִּי הֲוָה דְרַשׁ עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה עוֹבְדִין בְּבִּילַּע יי וְלֹא חָמַל. וְרִבִּי יוֹחָנָן דְּרַשׁ אֲשִׁיתִּין. וְרִבִּי יוֹחָנָן יְתִיר עַל רִבִּי. אֶלָּא עַל יְדֵי דְּרִבִּי הֲוָה סְמִיךְ לְחֻרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא הֲוָה תַמָּן סַבִּין נְהִירִין וַהֲוָה דְרַשׁ וְאִינּוּן בָּכֵיי וּמִשְׁתַּתְּקִין וְקַיְימִין לֹון. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִלָעִאי. בָּרוּךְ רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. קוֹלוֹ שֶׁלְיַעֲקֹב צָוַוח מִמָּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ יָדָיו שֶׁלְעֵשָׂו בְּבִיתְתָּר.

“Bettar was taken.” Rebbi used to preach 24 facts about the Eternal swallowed and showed no mercy, but Rebbi Joḥanan 60. So Rebbi Joḥanan more than Rebbi? Only since Rebbi was closer to the destruction of the Temple, there were there old men remembering, and those would cry and continuously silence him. It was stated: Rebbi Jehudah ben Rebbi Illai said, Baruch my teacher used to preach, the voice is Jacob’s voice but the hands are Esau’s hands. Jacob’s voice cries about what Esau’s hands did at Bettar.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. דָּרַךְ כּוֹזִבָּא מִיַּעֲקֹב. רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר כּוֹזִבָּה הֲוָה אֲמַר. דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בֵּן תּוֹרְתָא. עֲקִיבָה. יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֵיךָ (וְאַדַּיִין) [וְעַדַּיִין] בֶּן דָּוִד [לֹא] יָבֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹל אַדְרִיָינוּס קַיְסָר הוֹרֵג בְּבֵיתְתָּר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִיבּוֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים [אֶלֶף] זוּג שֶׁלְתוֹקְעֵי קְרָנוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אֶת בֵּיתְתָּר. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְמוּנֶּה עַל כַּמָּה חַיָילוֹת. וְהָיָה שָׁם בֶּן כּוֹזִבָּה וְהָיָה לֹו מָאתַיִם אֶלֶף מְטִיפֵי אֶצְבַּע. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. עַד אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי מוּמִין. אָמַר לָהֶן. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹדְקָן. אָמְרוּ לוֹ. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ וְעוֹקֵר אֶרֶז מִן לְבָנוֹן לָא יִהיֶה נִכְתָּב בְּאִיסְרַטְיָא שֵּׁלָּךְ. וְהָיוּ לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ וּמָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ. וְכַד דַּהֲוָה נְפַק לִקְרָבָא הֲוָה אֲמַר. רִיבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא. לֹא תִסְעוֹד וְלֹא תִ[כְסוֹף]. הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשָׂה אַדְרִיָינוּס מַקִּיף עַל בֵּיתְתָּר. וַהֲוָה רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק וְעַל הָאֶפֶר וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. בְּעָא אַדְרִיָינוּס מֵיזַל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חַד כּותַיי. לָא תֵיזִיל לָךְ. דַּאֲנָא חֲמִי מַה מֵיעֲבַד וּמַשְׁלִים לָךְ מְדִינְתָא. עָאַל לֵיהּ מִן בַּיְבָא דִמְדִינִתָא. עָאַל וְאַשְׁכָּח רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי קָאִים מַצְלִי. עֲבַד נַפְשֵׁיהּ לְחִישׁ לֵיהּ בְּגַו אוּדְנֵיהּ. חֶמוּנֵיהּ בְּנֵי מְדִינְתָא וְאַיְיתוּנֵיהּ גַּבֵּי בֶּן כוֹזִבָּא. אָמְרוּן לֵיהּ. חֲמִינָן הָהֵן סַבָּא מִשְׁתָּעֵי לַחֲבִיבָךְ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אָמְרָת לֵיהּ וּמַה אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. [אִין] אֲנָא אֲמַר לָךְ מַלְכָּא קְטַל לִי. וְאִי לָא אֲנָא אֲמַר לָךְ אַתְּ קְטַל יָתִי. טַב לִי מַלְכָּא קְטַל יָתִי וְלָא אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲמַר לִי דַאֲנָא מַשְׁלִים מְדִינְתָא. אֲתַא גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה אֲמַר לָךְ הָדֵין כּוּתַיָיא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. מָה אָמְרָת לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. יְהַב לֵיהּ חַד בְּעוּט וְקָטְלֵיהּ. מִיַּד יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה. הוֹי רוֹעִי הָאֱלִיל עוֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ זְרוֹעוֹ יָבֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. הָרַגְתָּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי זְרוֹעָן שֶׁלכָּל יִשְׂרָאֵל וְעֵין יְמִינָם. לְפִיכָךְ זְרוֹעוֹ שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. מִיַּד נִלְכְּדָה בֵיתָתָּר וְנֶהֱרַג בֶּן כּוֹזִבָּה. אַתּוֹן טְעִינִין רִישֵׁיהּ גַּבֵּי אַדְרִיָינוּס. אֲמַר לוֹן. מָאן קְטַל הָדֵין. אֲמַר לֵיהּ חַד כּוּתַיָיא. אֲנָא קְטַלְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי לִי פִטוּמֵיהּ. חֲמִי לֵיהּ פִטוּמֵיהּ. אַשְׁכַּח חֲכִינָה כִרִיכָה עֲלוֹי. אֲמַר. אִלוּלֵי אֱלָהָא דְקָטְלֵיהּ מָאן הֲוָה יְכִיל קָטְלֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי. אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיי הִסְגִּרָם. וְהָיוּ הוֹרֵגִין בָּהֶם וְהוֹלְכִין עַד שֶׁשָּׁקַע הַסּוּס בָּדָם עַד חוֹטְמוֹ. וְהָיָה הַדָּם מְגַלְגֵּל סְלָעִים מַשְּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה עַד שֶׁהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם אַרְבָּעַת מִיל. אִם תֹאמַר שֶׁהִיא קְרוֹבָה לַיָּם. וַהֲלֹא רְחוֹקָה מִן הַיָּם אַרְבָּעִים מִיל. אָמְרוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מוֹחֵי תִינּוֹקוֹת מָצְאוּ עַל אֶבֶן אַחַת. וּמָצְאוּ שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁלְקְצוּצֵי תְפִילִּין שֶׁלְתֵּשַׁע תֵּשַׁע סְאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. תֵּשַׁע שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֵּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתְתָּר. וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוּת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת. וְהָיוּ אוֹמְרִים. אִם בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתּוֹבִים הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן וּמְנַקְּרִים אֶת עֵינֵיהֶם. וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת הָיוּ כוֹרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ. וּמִכּוּלָּם לָא נִשְׁתַּיֵיר אֶלָא אָנִי. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ. עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. כֶּרֶם גָּדוֹל הָיָה לְאַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע. שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל עַל שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל כְּמִין טִיבֵּרִיְּא לְצִיפּוֹרִי. וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר מֵהָרוּגֵי בֵּיתְתָּר מְלֹא קוֹמָה וּפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא גָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ. עַד שֶׁעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר וְגָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ.

Rebbi Simeon ben Yohai stated: Aqiba my teacher used to preach, there appeared a star out of Jacob there appeared Koziba out of Jacob. When Rebbi Aqiba saw Bar Koziba he said, this is King Messias. Rebbi Joḥanan ben Torta said to him, Aqiba! Grass will grow from your jaws and still David’s son (still has to) [will not have] come. Rebbi Joḥanan said, the voice of Emperor Hadrian killing eighty thousand myriads at Bettar. Rebbi Joḥanan said, eighty [thousand] couples of horn-blowers were encircling Bettar, each of which was commanding several army units. There was Ben Koziba who had 200’000 with him missing a finger. The Sages sent, how long will you turn Israel into defective persons? He told them, how would it be possible to test them? They said to him, anyone who riding on his horse cannot uproot a cedar of Lebanon should not be enrolled in your army. He had 200’000 of either kind. When he went into battle he said, Master of the World: Do not support and do not hinder, did not you, God, neglect us, and do not go out with our armies. Three and a half years did Hadrian encircle Bettar. Rebbi Eleazar from Modiin was sitting in sackcloth and ashes, praying every day and saying, Master of the World, do not sit in judgment today, do not sit in judgment today. Hadrian wanted to go away. A Samaritan said to him, do not go away, for I am seeing what to do that the city will submit to you. He went to the city gate, entered, and found Rebbi Eleazar from Modiin standing in prayer. He showed himself as if he would whisper into his ear. The people of the city saw him and brought him to Ben Koziba. They said to him, we saw this old man turning to your uncle. He asked him, what did you say to him and what did he say to you? He answered, if I shall tell you, the king will kill me; but if I do not tell you, you will kill me. It is better that the king should kill me but not you. He told him, he said to me, I will make the town submit to the king. He came to Rebbi Eleazar from Modiin. He asked him, what did this Samaritan say to you. He answered, nothing. What did you say to him? He answered, nothing. He kicked him and killed him. Immediately there came an unembodied voice and said, woe, criminal shepherds, who abandon the flock, a sword on his arm and on his right eye. His arm shall dry up and his right eye darken. You killed Rebbi Eleazar from Modiin, the arm of Israel, and their right eye. Therefore this man’s arm shall dry up and his right eye darken. Immediately Bettar was taken and Ben Koziba killed. They came carrying his head to Hadrain. He asked them, who killed him? A Samaritan said to him, I killed him. He said to him, show me his body. He showed him his body; he found a poisonous snake wrapped around him. He said, if God had not killed him, who could kill him? He recited over him, if not that their Rock had sold them, and the Eternal handed them over. They killed them continuously until the horse was immersed in blood up to his nose. The blood was moving rocks of 40 seah loads, until the blood colored the sea for four mil. If you would say that it was close to the sea, in fact it is 40 mil distant from the sea. They said, 300 children’s brains were found on one stone, and they found three boxes of tefillin capsules of nine seah each, but some say nine of three each. It was stated, Rabban Simeon ben Gamliel says, 500 schools were in Bettar, the smallest one for not less than 500 children. They were saying, if the haters come against us we shall go out against them with these stylos and blind them. When the sins caused, they were binding each single one into his book and burning him; and of them only I remained. He recited referring to himself, my eye hurts my soul more than all daughters of my city. The evil Hadrian had a large vineyard, eighteen mil by eighteen mil, as from Tiberias to Sepphoris. He fenced it in with the slain of Bettar standing up with outstretched arms, and did not decide that they should be buried, until another king arose who decided that they should be buried.

אָמַר רַב חוּנָה. מִשֶּׁנִּיתְנוּ הֲרוּגֵי בֵיתְתָּר לִקְבוּרָה נִקְבְּעָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הַטּוֹב שֶׁלֹּא נִסְרְחוּ. וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּיתְנוּ לִקְבוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עָשָׂת בֵּיתְתָּר לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה חָרְבָה. עַל שֶׁהִדְלִיקָה נֵירוֹת לְאַחַר חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה הִדְלִיקָה נֵירוֹת. שֶׁהָיוּ בּוּלֶוְוטֵי יְרוּשָׁלִַם יוֹשְׁבִים בְּאַמְצַע הַמְּדִינָה. וּכְדוּ דַהֲווֹן חֲמֵיי בַּר נַשׁ סְלִיק לִירוּשָׁלִַם הֲווֹן אָמְרִין לֵיהּ. בְּגִין דְּשָׁמְעִינָן עֲלָךְ דְּאַתְּ בָּעֵי מִתְעַבְדָה אַרְכוֹנְטֶס וּבוּלֶבוּטֶס. וְהוּא אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעֵתִּי. בְּדִיל דְּשָׁמְעִינָן עֲלָךְ דְּאַתְּ בָּעֵי מַזְבְּנָה אוֹסִיָיא דִילָךְ. וְהוּא אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעְתִּי. וֶהַוָה חַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ. מַה אֵתְּ בָּעֵי מֶן דֵּין. כְּתוּב וַאַנִא חֲתַם. וַהֲוָה כְתִיב וְחַבְרֵיהּ חֲתַם. וַהֲווֹן מְשַׁלְּחִין אוּנִיתָא לְבַר בֵייתָה וְאָמְרוּן לֵיהּ. אִין אֲתַא פְּלָנְיָא מֵיעוֹל לְאוֹסְּיָיא דִידֵיהּ לָא תְשַׁבְקִינֵּיהּ דְּהִיא זְבִינָה גַּבָּן. וְכֵיוָן דַּהֲוָה שְׁמַע מִינְהוֹן כֵּן הֲוָה אֲמַר. הַלְּוַואי אְיתְבַּר רִיגְלֵיהּ דַּהֲהוּא גַּבְרָא. וְלָא סלַק לִירוּשָׁלִַם. הָדָא הוּא דִכְתִיב צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ. צָדוּ צְעָדֵינוּ. אַצְדִי אוֹרְחֲתֵיהּ דְּהָהוּא בֵיְיתָא. קָרַב קִצֵּינוּ. קָרַב קִיצֵּיהּ דַּהַהוּא בֵיְתָא. מָלְאוּ יָמֵינוּ. מָלֵא יוֹמוֹי דְהַהוּא בֵייתָא. אוֹף אִינּוּן לָא נַפְקוֹן טַבָּאוּת. שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה.

Rav Ḥuna said, when the slain of Bettar were permitted to be buried, “the good and the benefactor” was fixed. “The good” that they did not decompose, “the benefactor” that they were permitted for burial. It was stated, Rebbi Yose said, 52 years Bettar existed after the destruction of the Temple. And why was it destroyed? For they lit lights after the destruction of the Temple. Why did they light lights? Because the council members of Jerusalem were dominating the center of the city. When they were seeing a person moving to Jerusalem they said to him, since we heard about you that you are aspiring to be made judge or councillor; he would say to them, that is not my intention. Because we heard about you that you intend to sell your property; he would say to them, that is not my intention. His colleague would say to him, what are you arguing with this one, write and I shall sign. He would write and his colleague would sign. They would send the sale document to his house companion and told him, if X comes to enter his property, do not let him, because it is sold to us. When he heard this from them he said, if only this man’s leg had been broken before he came to Jerusalem. That is what is written, they caught our steps, not to walk in our streets. They caught our steps, destroy the way to that House, our end is near, the end of this House is near, our days are fulfilled, the days of this House are fulfilled. They also did not come out well, he who enjoys disaster will not be acquitted.

[שְׁנֵי אַחִים הֲווֹן בִּכְפַר חֲרִיבָה. וַהֲווֹן רוֹמִים אָזְלִין עֲלֵיהוֹן וּמְקַטְּלִין לוֹן. וְאָמְרִין. כָּלַ סַמָּא דְמִילְּתָא נֵיתֵי כְלִילָא עַל רִישֵׁיהוֹן. אָמְרִין. מַבְדִּקִינָן אוֹף חַד זְמַן. מִנָפְקִין פְּגַע בֵּיהּ חַד סַב. אֲמַר לוֹן. בָּריֵיכוֹן סְעוֹדִינְכוֹן. אָמַר. לֹא יִסְעוֹד וְלֹא [יִסְמוֹךְ] <יִכְסוֹף> הֲלֹא אַתָּה אֱלֹקים זְנַחְתָּנוּ.]

[Two brothers were in Kefar Ḥariba; the Romans went out against them and they would kill them. They said, the medicine for this is for us to bring a crown to their heads. They said, let us try a last time. When they went out, an old man met them and said, your Maker may support you. They said, may He neither help nor [support] <obstruct>, did not you, God, neglect us.]

שְׁנֵי אֲרָזִים הָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה. בְּתַחַת אֶחָד מֵהֶן הָיוּ מוֹכְרִין אַרְבַּע חֲנוּיוֹת טַהֲרוֹת. וְהָאֶחָד הָיוּ מוֹצִיאין מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גוֹזָלוֹת בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. וּמֵהֶן הָיוּ מְסַפְּיקִין קִינִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. טוּר שִׁמְעוֹן הֲוָה מַפִּיק תַּלַת מְאָוְָון דְּגַרְבִּין דְּמַרְקוֹעַ לְקַיְיטָא כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָּא. וְלָמָּה חָרַב. יֵשׁ אוֹמְרִים. מִפְּנֵי הַזְּנוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בַּכַּדּוּר. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עֲיָירוֹת הָיוּ בְּהַר הַמֶּלֶךְ. וּלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם אֶלֶף מִכּוּלָּם. וּכְנֶגִדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. וְכוּלְּהֶם חָרְבוּ. שָׁלֹשׁ עֲיָירוֹת הָיָה קטמוס שֶׁלָּהֶן עוֹלֶה לִירוּשָׁלִַם בַּעֲגָלָה. כָּבוּל וְשִׁיחִין וּמִגְדַּל צְבָעְיָיא. וּשְׁלָשׁתָּן חָרְבוּ. כָּבוּל מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקֶת. שִׁיחִין מִפְּנֵי כְשָׁפִים. וּמִגְדַּל צְבָעְיָיא מִפְּנֵי הַזְּנוּת. שְׁלֹשָׁה כְפָרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא כִפְלַיִים כְיוֹצְאֵי מִצרַיִם. כְּפַר בִּישׁ וּכְפַר שִׁיחְלַיָיא וּכְפַר דִּיכְרַיָיא. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר בִּישׁ. דְּלָא הֲווֹן מְקַבְּלִין לְעָבוֹרָאִ. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר שִׁיחְלַיָיא. דַּהֲווֹן מְרַבְּיָין בְּנֵיהוֹן כְּאִילֵּין תַּחְלוֹסַיָיא. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר דִּיכְרַיָיא. דַּהֲווֹן כָּל נְשֵׁיהוֹן יָלְדָן דִּיכְרִין. אִי לָא הֲוָות חָדָא מִינְּהוֹן נַפְקָא מִן תַּמָּן לָא הֲוָות יָלְדָה נוּקְבָּה. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים זוּגִים אַחִים כֹּהֲנִים נִישְּׂאוּ לִשְׁמוֹנִים זוּגוֹת אֲחָיוֹת כֹּהֲנוֹת בְּלַיְלָה אֶחָד בְּהָדָא גּוּפְנָא. חוץ מֵאַחִים בְּלֹא אֲחָיוֹת. מֵאֲחָיוֹת בְּלֹא אַחִים. חוּץ מִלְּוִיִּם. חוץ מִיִּשְׂרָאֵל. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים חֲנוּיוֹת שֶׁלְאוֹרְגֵי פַּלְגֵּס הָיוּ בְמִגְדַּל צְבָעְיָיא. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. שְׁמוֹנִים חֲנוּיוֹת שֶׁלְמוֹכְרֵי טַהֲרוֹת הָיוּ בִכְפַר אִימְרָא. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. שֵׁמוֹנִים שִׁידּוֹת שֵׁלְמַתֶּכֶת הָיוּ בְשִׁיחִין. אָמַר רִבִּי יַנַּיי. שִׁידָּה לָא הָיְתָה בְיָמֵינוּ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָא. אִימֵּר הִיא הָיְתָה קְטַנַּה שֶׁבַּמִּשְׁמָרוֹת. וְהִיא הָיִתָה מוֹצִיאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה.

There grew two cedars on the Mount of Olives. Under one of them there were four shops selling in purity; from the other they were bringing 40 seah of pigeon chicks every single month and from there were providing all of Israel with nests. Mount Simon was producing 200 barrels of fig pieces every Friday. Why was it destroyed? Some say, because of whoring; but some say it was because they were playing ball. 10’000 towns were on King’s Mountain; Rebbi Eleazar ben Ḥarsom owned 1’000 of them, and correspondingly 1’000 ships on the Sea. And all of them were destroyed. Of three villages was the qtmos brought to Jerusalem in carts, Kabul, Shiḥin, and Magdala of the dyers All three were destroyed. Kabul because of quarrel, Sḥihin because of sorcery, and Magdala of the dyers because of whoring. Three villages of which each one was populated by twice the number of those leaving Egypt, the evil village, the cress village, and the boys’ village. Why was it called evil village? Because they did not receive travellers. Why was it called cress village? Because they were growing children like cress. Why was it called boys’ village? Because all their women gave birth to boys. If one of them never left from there she would not give birth to a girl. Rebbi Joḥanan said, 80 pairs of priestly brothers married 80 pairs of priestly sisters at Gufna in one night, not counting brothers but not sisters, sisters but not brothers, not counting Levites, not counting Israel. Rebbi Joḥanan said, in Magdala of the dyers there were 80 establishments of fustian. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, 80 stores selling in purity were in Kefar Imra. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba, 80 metal shidda were in Shiḥin. Rebbi Yannai said, in our time was no shidda. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥuna: Immer was the smallest of the watches, and it was producing 85’000 young priests.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה נֶהֶרְגּוּ עַל דָּמוֹ שֶׁלְזְכַרְיָה. רִבִּי יוּדָן שָׁאַל לְרִבִּי אָחָא. אֵיכָן הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה. בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים אוֹ בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ. לֹא בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְעֶזְרַת הַנָּשִׁים אֶלָּא בְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. וְלֹא נָהֲגוּ בְדָמוֹ לֹא כְדַם הָאַיִל וְלֹא כְדַם הַצְּבִי. תַּמָּן כְּתִיב וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר. בִּרַם הָכָא כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ כָּל כָּךְ לָמָּה. לְהַעֲלוֹת חֵימָה וְלִנְקוֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע בְּלִי הִכָּסוֹת. שֶׁבַע עֲבֵירוֹת עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּאוֹתוֹ הַיּוֹם. הָרְגוּ כֹהֵן וְנָבִיא וְדַיָין. וְשָׁפְכוּ דַם נָקִי. וְטְימְּאוּ אֶת הָעֲזָרָה. וְשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים הָיָה. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּזַרְאַדָּן לְכָאן רָאָה אֶת הַדָּם תּוֹסֵס. אָמַר לָהֶן. מַה טִיבוֹ שֶׁלָּזֶה. אָמְרוּ לֹו. דַּם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְאֵילִים שֶׁהָיִינוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִיַּד הֵבִיא פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים וּשְׁחָטָן עָלָיו (וְאַדַּיִין) [ןָעַדַּיִין] הַדָּם תּוֹסֵס. וְכִיוָן שֶׁלֹּא הוֹדוּ לוֹ תְּלָיָין בְּגַרְדּוֹן. אָמְרוּ. הוֹאִיל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא רוֹצֶה לִתְבוֹעַ דָמוֹ מִּיָּדֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ. דַּם כֹּהֵן וְנָבִיא וְדַיָין הוּא שֵׁהָיָה מִתְנַבֵּא עָלֵינוּ [כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ]. וְעָמַדְנוּ עָלָיו וְהָרַגְנוּהוּ. מִיַּד הֵבִיא שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה וּשְׁחָטָן עָלָיו. וְאַדַּיִין הַדָּם תּוֹסֵס. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא נְזַף בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ בָּעֵי נוֹבַד כָּל אוּמָּתָךְ עֲלָךְ. מִיַּד נִתְמַלֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא רַחֲמִים וְאָמַר. מַה אִם זֶה שֶׁהוּא בָשָׂר וָדָם וְאַכְָזָרִי נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל בָּנַיי. אָנִי שֶׁכָּתוּב בִּי כִּי אֵל רַחוּם יי אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיַּד רָמַז לַדָּם וְנִבִלַע בִּמְקוֹמוֹ.

Rebbi Joḥanan said, 80’000 young priests were slaughtered for the blood of Zachariah. Rebbi Yudan asked Rebbi Aḥa, where did they kill Zachariah? In the women’s courtyard or in Israel’s courtyard? He said to him, neither in Israel’s courtyard nor in the women’s courtyard but in the priests’ courtyard. They treated his blood neither as ram’s blood nor as gazelle’s blood. There is written, he shall pour out its blood and cover it with dust. But here, for its blood was in its midst, on a bare rock he put it. Why all this? To arise rage, to avenge vengeance, I put its blood on a bare rock, without being covered. Seven sins did Israel commit on that day. They killed a priest, prophet, and judge, spilled innocent blood, defiled the Temple courtyard, and it was a Sabbath and Day of Atonement. When Nebuzaraddan came here and saw the blood bubbling, he asked them, what is the matter with this? They told him, it is the blood of bulls, sheep, and rams, which we were sacrificing on the altar. Immediately he brought bulls, rams, and sheep and slaughtered them on it, but the blood still was bubbling. Since they did not confess, he hung them on gallows. They said, since the Holy One, praise to Him, wants to ask for his blood from us, they told him, it is the blood of a priest, prophet, and judge who was prophesying for us [all that you are doing to us.] We conspired against him and killed him. Immediately he brought 80’000 young priests and slaughtered them on it, but the blood was still bubbling. At this moment he got angry with him, and said to him, do you want to destroy your entire people because of you? Immediately the Holy One, praise to Him, was filled with mercy and said, if this one who is flesh and blood, and cruel, is filled with mercy for My children, I, where it is written about Me, for a compassionate power is the Eternal, your God, He will not destroy you nor forget the covenant of your forefathers, not so much more? Immediately he indicated to the blood and it was absorbed on its place.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה בָּרְחוּ לָהֶם לְתוֹךְ קַלְתּוּתִים שֶׁלְבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכוּלְּהֹם נִשְׂרְפוּ. וּמִכּוּלָּם לֹא נִשְׁתַּיֵיר אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא זֶה אוּד מוּצָּל מֵאֵשׁ.

Rebbi Joḥanan said, 80’000 young priests fled into the hollows of the Temple, and all of them were burned. Of all of them only Joshua ben Yehoṣadaq the High Priest was left, as it is said, is he not a wooden poker saved from fire?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה (בָקֵעוּ) [בָּרְחוּ] לְתוֹךְ חַיָילוֹתָיו שֶׁלְנְבוּכַד נֶצַר. וְהָלְכוּ לָהֶן אֶצֶל יִשְׁמְעֵאלִים. אָמְרוּן לוֹן. הָבוּ לָן נִישְׁתֵּי דַּאֲנָן צָהֵיי. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶן מִינֵי מְלוחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחוֹת. אָמְרוּן לוֹן. אָכְלוּן וְאַתּוֹן שָׁתֵיי. וְכֵיוָן דַּהֲוָה חַד מִינְּהוֹן שָׁרֵי זִיקָא וִיהַיב לֵיהּ גַּו פּוּמֵיהּ. הֲוָה רוּחָא נְפַק וַהֲוָה חֲנַק לֵיהּ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מַשָּׂא בַּעְרָב. מְטוּל רַב בַּעֲרָבִיָיא. בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ. מִי נְתוּנִים בְּיַעַר הַלְּבָנוֹן בַּעְרַב תָּלִינוּ. אֶלָּא אוֹרְחוֹת דְּדָנִים. כֵּן אוֹרַחְהוֹן דִּבְנֵי דוֹדַיָיא עָבְדִין. יִשְׁמָעֵאל שֶׁצָּמָא לֹא לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם. וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם. לָא מִן טֵיבוּתְכוֹן אָתוּן לְגַבֵּיכוֹן. כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשִׁה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְשַׁמֵּר אֶת שְׁמִיטֵּיהֶם. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ. וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְשַׁמֵּר שַׁבְּתוֹתֵיהֶם. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹורְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּמִפְּנֵי כּוֹבֶד מִלְחָמָה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁלְתּוֹרָה. [כְּמַה דְאַתְּ אָמַר] עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יי.

Rebbi Joḥanan said, 80’000 young priests (broke through) [fled to] Nebuchadnezzar’s armies and went to the Ismaelites. They said to them, give us to drink for we are thirsty. They brought before them salted fish and inflated waterskins. They said to them, eat and then you can drink. When one of them opened the waterskin and put it into his mouth, the wind came out and suffocated him. That is what is written, load in Arabia, a large load on Arabia. In a forest in Arabia they will stay, those that should have been in the forest of Lebanon, in Arabia they will stay. But the ways of Dedanians, that is the way the Dedanians act. When Ismael was thirsty, did they not bring water towards the thirsty? God opened her eyes and she saw a water cistern. Not voluntarily they came to you, for they fled from swords. From the unfettered sword, because they did not want to keep their Sabbaticals, as you are saying, and the seventh unfetter and abandon. And because of cocked bows, because they did not want to keep their Sabbaths, as you are saying, in these days I saw in Jehudah people pressing wine-presses on the Sabbath. And because of the difficulty of war, they did not want to engage in the Torah’s war, [as you are saying], therefore it was said in the book of the wars of the Eternal.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְתְּ וְעַד אַנְטִיפַּרִיס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַיָירוֹת הָיוּ. הַקְטַנָּה שֶׁבָּהֶן הִיא הָיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. דִּכְתִיב בָּהּ וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יי וגו׳. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַיָיה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

Rebbi Joḥanan said, from Gibbethon to Antipatris there were 60’000 villages. The smallest among them was Bet Shemesh, about which is written, He smote of the men of Bet Shemesh, for they looked at the Ark of the Eterna, etc. These were in one direction. If you execute this with reeds it will not carry it. Rebbi Ḥanina said, the Land of Israel folded its fist.

אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בּוֹא וּרְאֶה מַה חֲצִיפָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עוֹשָׂה פֵירוֹת. מִפְּנֵי מָה הִיא עוֹשָׂה פֵירוֹת. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְזַבְּלִין אוֹתָהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהוּפְכִין אֶת עֲפָרָהּ. עוֹבְדָא הֲוָה בְּחַד דַּהֲוָה קָאִים זְרַע בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל. וְכָבַשׁ יָדֵיהּ וּנְפַק עֲפָרָה יְקִידָא וְאוֹקִיד זַרְעָא.

Rebbi Ze`ira said, come and see how insolent is the Land of Israel, that it yields fruit. Why does it yield fruit? Two Amoraim. One said, because one fertilizes it. The other one said, because one turns its earth over. It happened that a person was sowing in the valley of Arbel when he dug down with his hand and brought up burning dust which burned the seeds.

תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא נִרְאֶה עוֹף טַס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה טַעַם. מֵעוֹף וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא גָלֹו יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל נָטְעוּ תְמָרִים בְּבָבֶל. עַל יְדֵי שֶׁיְּהוּ לְהוּטִים אַחַר מְתִיקָה. שֶׁהִיא מְרַגֶּלֶת אֶת הַלָּשׁוֹן לַתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דֵּרִבִּי אַבָּהוּ. שְׁבַע מְאוֹת מִינֵי דָגִים טְהוֹרִים וּשְׁמוֹנֶה מְאוֹת מִינֵי חֲגָבִים טְהוֹרִים וּלְעוֹף אֵין מִסְפָּר כּוּלְּהֹם גָּלוּ עִם יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל. וּכְשֶׁחָזְרוּ כּוּלְּהֹם חָזְרוּ עִמָּהֶן חוּץ מִן הַדָּג הַנִּקְרָא שִׁיבּוּטָא. וְדָגִים הֵיאַךְ גָּלוּ. רִבִּי חוּנָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. דֶּרֶךְ הַתְּהוֹם גָלוּ וְדֶרֶךְ הַתְּהוֹם חָזְרוּ.

It was stated: Rebbi Yose says, for 52 years no bird was flying in the Land of Israel. What is the reason? From the bird <of the sky> to the domesticated animal, they moved, they went away. Rebbi Ḥanina said, 40 years before Israel was exiled to Babylonia they planted date palms in Babylonia, so they should be ardent after sweets since this accustoms the tongue to Torah. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Abbahu said, 700 kinds of pure fish and 800 kinds of pure locusts and innumerable birds all were exiled with Israel to Babylonia; and when they returned, all of them returned, except the fish called turbot. How did fish migrate? Rebbi Ḥuna (bar Joseph) <in the name of rav joseph> said, they went into exile through the abyss end returned through the abyss.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה בְמַפַּלְתָּהּ שֶּׁלְתַּדְמוֹר. שֶׁהִיא הָיְתָה שׁוּתֶּפֶת בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וּבְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשִּׁינִי. בְּחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנִים אֶלֶף קַשָּׁטִים. וּבְחֻרְבַּן הַשִּׁינִי הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנַת אֲלָפִים קַשָּׁטִים.

Rebbi Joḥanan said, hail to him who sees the downfall of Palmyra, for it was partner in the destruction of the first Temple and the destruction of the second Temple. In the first destruction it put up 80’000 archers and in the second destruction 8’000 archers.

וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. חָרַשׁ רוּפוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת אֶת הַהֵיכָל.

“And the city was ploughed over.” Rufus, may his bones be ground, ploughed over the Temple.

Mishnah

משנה: מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְשִׂמְחָה: שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יָיִן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יְשַׁנֶּה. רִבִּי יְהוּדָה מְחַיֵיב בִּכְפִיַית הַמִּיטָּה וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:

MISHNAH: From the start of Av one restricts happy occasions. The week in which the Ninth of Av falls one is forbidden to barber and to launder, but on Thursday one is permitted for the honor of the Sabbath. In the day before the Ninth of Av a person may not eat two dishes, he may not eat meat nor drink wine. Rabban Simeon ben Gamliel says, he shall alterate. Rebbi Jehudah obligates him to turn up his couch but the Sages did not agree with him.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּבִנְיָין שֶׁלְשִׂמְחָה. אֲבָל אִם הָיָה כוֹתְלוֹ גּוֹהֶה סוֹתְרוֹ וּבוֹנֶהוּ. אָמַר שְׁמוּאֵל. בְּכוֹתְלָא דְגָנַיי בֵיהּ. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָסוּר לְאָרֵס אִשָּׁה בְעֶרֶב שַׁבָּת. הָדָא דְאַתְּ אָמַר שְׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדַת אֵירוּסִין. הָא לְאָרֵס יְאָרֵס. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב יְאָרֵס. שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. תַּמָּן הוּא אָמַר. אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אֶלָּא שֶׁלֹּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בִּתְפִילָּה. אֲפִילוּ כֵן לֹא קַיְימַה.

HALAKHAH: Rebbi Joshua ben Levi said, that is a building of enjoyment. But if his wall was inclined, he tears it down and rebuilds it. Samuel said, the wall where he sleeps. Rebbi Abba bar Cohen said before Rebbi Yose: Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Jacob bar Idi: A man may not preliminarily marry on a Friday. That means, to make an engagement feast. This implies that the preliminary marriage itself is permitted. Samuel says, even on the Ninth of Av a preliminary marriage is permitted, lest another forestall him. The argument of Samuel seems inverted. There, he says, God puts singles in a house; To rise on scales; they all are of vapor! And here, he says so? That means, that he should not forestall him in prayer. Even so, it would not be permanent.

אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר מַרְוַח וּמַלְבּוּשׁ. בְּרַם מַרְוַח וּמַתְקָנָה. כֵּן אֲנָן אָמְרִין. הָדֵין קַצְרָא אֲסִיר לֵיהּ מֵיעֲבֲד עִיבִידְתֵּיהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹנָה. שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. (לְתוֹסֶפֶת) [לְתִסְפּוֹרֶת] הוּשְׁבָה. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מוּתָּרוֹת. לְאַחֲרָיו מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְאַחֲרָיו אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לְאַחֲרָיו מוּתָּר. דְּרָשָׁהּ רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא לְצִיפּוֹרָאֵיי וְלָא קִבְּלוּן עֲלֵיהוֹן. אָמַר רִבִּי אִימִּי לְרִבִּי [יָסָי]. וְאִין בֶּן אֲחוֹי שֶׁלְרִבִּי חִיָיה הַגָּדוֹל חָלוּק עָלָיו. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירושׁ פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְאַחֲרָיו אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לְאַחֲרָיו מוּתָּר. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר מִן דַּהֲוָה תִשְׁעָה בְאָב נְפַק הֲוָה מַכְרִיז. יִפְתְּחוּן סַפָּרַיָיא וּמָאן דְּבָעֵי יַסְפְּדָא יַסְפִּד. כָּתוּב וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ. דְּרוֹמָאֵי נְהָגִין חַגָּהּ. צִיפּוֹרָאֵיי נְהָגִין חָדְשָׁהּ. טִיבֵּרִיָאֵי נְהָגִין שַׁבַּתָּהּ. חָזְרִין רַבָּנִן דֵּטִיבֵּרִיָּא לְמִינְהוֹג כְּרַבָּנִן דִּצִיפּוֹרִין.

Rebbi Jonah said, what you are saying refers to washing to wear; but washing to mend? So we are saying, this washerman is forbidden to work in his trade? Our Mishnah disagrees with Rebbi Jonah, “the week in which the Ninth of Av falls one is forbidden to barber and to launder, but on Thursday one is permitted for the honor of the Sabbath.” Rebbi Jonah in the name of Rav Hamnuna, it was repeated regarding (addition) [barbering.] Rebbi Abba bar Cohen said before Rebbi Yose: Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Abbahu. If the Ninth of Av falls on a Sabbath, both weeks are permitted. What is afterwards? Rebbi Joḥanan said, afterwards is forbidden; Rebbi Simeon ben Laqish said, afterwards is permitted. Rebbi Ḥiyya bar Abba preached it to the Sepphoreans but they did not accept it. Rebbi Immi said to Rebbi [Yasa]. Does not the nephew of the Great Rebbi Ḥiyya disagree with him? He answered, they disagree explicitly: Rebbi Joḥanan said, afterwards is forbidden; Rebbi Simeon ben Laqish said, afterwards is permitted. How does Rebbi Simeon ben Laqish explain it? He explains it if the Ninth of Av falls on a Sabbath, and one cannot infer anything. Rebbi Isaac ben Eleazar announced at the end of the Ninth of Av, the barbers shall open, any who has to eulogize may eulogize. It is written, I shall eliminate all her enjoyment, her holiday, her month, her Sabbath, and all her feast. The Southerners have the custom of ḥer holiday, the Sepphoreans have the custom of her month, the Tiberians have the custom of her week. The Rabbis of Tiberias changed to follow the Rabbis of Sepphoris.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ מִתְעַנִּין בָּעֲשִׂירִי שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְלָמָּה בַתְּשִׁיעִי. שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת. וְתַנֵּי כֵן. בַּשְּׁבִיעִי נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ. בַּשְּׁמִינִי הָיוּ מְקַרְקְרִין בּוֹ. בַּתְּשִׁיעִי הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאוּר. וּבָעֲשִׂירִי נִשְׂרַף. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי צִיֵים תְּשִׁיעִי וָעֲשִׂירִי. רִבִּי אָבוּן צִיֵים תְּשִׁיעִי וָעֲשִׂירִי. רִבִּי לֵוִי צִיֵים תְּשִׁיעִי וְלֵילֵי עֲשִׂירִי. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב וְלֹא הִנִּיחוּ לֹו. אָמַר לוֹ רִבִּי לָעְזָר. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִיתְאֲמָרַת הָכִי. אֶלָּא בִּיקֵּשׁ רִבִּי לַעֲקוֹר תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ. אָמַר. הוֹאִיל וְנִדְחֶה יִדָּחֶה. אָמְרוּ [לוֹ]. יִדָּחֶה לְמָחָר. וְגָזִי לֵיהּ הַהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. עַל שְׁנֵיהֶן הוּא אוֹמֵר וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וגו׳. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עִמָּךְ הָיִיתִי וְלָא אִתְאֲמָרַת. אֶלָּא אִם הָיְתָה תוֹבַעַת לְהִינָּשֵׂא הַדִּין עִמָּהּ. וְקַרָא עֲלֵיהוֹן. טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya, it should have been logical that one should fast on the Tenth, since on it our God’s Temple was burned. Why on the Ninth? Because the calamity started on it. So it was stated, on the Seventh they entered, on the Eighth they were misbehaving in it, on the Ninth they started the fire, and on the Tenth it was burned. Rebbi Joshua ben Levi fasted Ninth and Tenth. Rebbi Abun fasted Ninth and Tenth. Rebbi Levi fasted on the Ninth and the night of the Tenth. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rebbi Ḥanina: Rebbi wanted to uproot the Ninth of Av but they did not let him. Rebbi Eleazar said to him, I was with you but it was not said so, but Rebbi wanted to uproot the Ninth of Av which fell on a Sabbath but they did not let him. He said, because it was pushed aside, let it be pushed aside. They said to him, let it be pushed to the next day. In a similar case, that which we stated there: “Rebbi Joḥanan ben Beroqa said, for both of them it says, God blessed them and God said to them, be fruitful and multiply, etc.” Rebbi Eleazar in the Name of Rebbi Ḥanina: Practice follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa. Rebbi Abba bar Zavda said to him, I was with you and it was only said, if she asks to be married the law is on her side. He said about them, two are better than one.

מָהוּ יִשַׁנֶּה. יַחֲלִּף. אִין הֲוָה יְלִיף אֲכִיל לִיטְרָא דְקוּפָּד יֵיכוּל פַּלְגָּא. אִין הֲוָה יְלִיף שָׁתֵי קִסְטְ דַחֲמַר יִשְׁתֶּה פַּלְגָּא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד עִיקַּר סְעוּדַת תִּשְׁעָה בְאַב. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. וּבִלְבַד מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּרְתֵּיהוֹן לְקוּלָּא. אָכַל סְעוּדַת תִּשְׁעָה בְאַב מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַטָּן אֲפִילוּ עוֹלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ כִסְעוּדַת שְׁלֹמֹה מוּתָּר. אָכַל סְעוּדָתוֹ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעֲלָן אֲפִילוּ עוֹלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ כִסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בְשָׁעָתוֹ מוֹתָּר. תַּנֵּי. תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. אֲפִילוּ עוֹלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ כִסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בְשָׁעָתוֹ מוֹתָּר. רַב מִן דַּהֲוָה אֲכַל כָּל צוֹרְכֵיהּ הֲוָה צְבַע פִּיסְתֵּיהּ בְּקִיטְמָא וְאָמַר. זוֹ הִיא עִיקַּר סְעוּדַת תִּשְׁעָה בְאַב. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁינָּיי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר.

What means “he shall alterate”? He shall change. If he is used to eat a pound of meat he shall eat half; if he is used to drink a sextarius of wine he shall drink half. Rebbi Joḥanan said, but only for the main meal of the Ninth of Av. Rav Hoshaia said, and only in the afternoon. Rebbi Yose says, both statements are for leniency. If he ate the main meal of the Ninth of Av before noon, even if he brings on his table like Salomon’s meal it is permitted. If he ate his meal in the afternoon, even if he brings on his table like Salomon’s meal in his time it is permitted. It was stated: If the Ninth of Av fell on a Friday or the day before the Ninth of Av on a Sabbath, even if he brings on his table like Salomon’s meal in his time it is permitted. Rav after he had eaten his fill was coloring his piece of bread with ashes and said, this is the main meal of the Ninth of Av, to keep what is said, He filled me with asperity, made me imbue poison.

יְאוּת אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו. אִינוֹ לֹא כוֹפֶה אֶת מִיטָּתוֹ וְלָא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מִיטָּה כְפוּיָה.

Rebbi Jehudah says it correctly; what is the Rabbis’ reason? They made him like one whose deceased is lying before him; he neither overturns his couch nor sleeps on an overturned couch.

Mishnah

משנה: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבָּהֶן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים שֶׁלֹּא לְבַיֵישׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת. בָּחוּר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וגו׳. בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה בִּנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִיבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

MISHNAH: Rabban Simeon ben Gamliel said, Israel had no holidays like the Fifteenth of Av and the Day of Atonement, when the people of Jerusalem went out in borrowed white garments, not to embarrass those who had none. All garments need immersion. The daughters of Jerusalem went out and played flutes in the vineyards. What were they saying? Young man, lift your eyes and see what you are choosing for yourself. Do not fix your eye on beauty, fix your eyes on the extraction. And so it says, Daughters of Zion go out and see king Solomon, etc. The day of His enjoyment is the giving of the Torah; and the day of His heart’s joy is the building of His Temple which may be built soon in our days.

Halakhah

הלכה: נִיחָא בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהוּא כַפָּרָה עַל יִשְׂרָאֵל. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב לָמָּה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. שֶׁבּוֹ זְמַן קִיצָה יָפֶה לָעֵצִים. שֶׁכָּל עֵצִים שֶׁהֵן נִקְצָצִין בּוֹ אֵינָן עוֹשִׂין מַאֲכוֹלוֹת. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בוֹ תוֹלַעַת פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵחַ. רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. שֶׁבּוֹ הִתִּיר הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה פְּרוֹסִדִיּוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יְרָבְעָם בֶּן נְבָט עַל הַדְּרָכִים. כַּהֲנָא שָׁאַל [לְרַב]. כָּל הָדָא טִיבוּתָא רַבְּתָא עֲבַד וּכְתִיב בֵּיהּ עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אָמַר לֵיהּ. עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַט אֶת הַקּוֹלָר מִצַּוָּארוֹ וּתְלַייוֹ בְּצַוָּאר הָרַבִּים. לָא אָמַר. כָּל עַמָּא יִסְקוּן. אֶלָּא מָאן דְּבָעֵי מִיסּוּק יִסּוּק. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְאָמְרִין לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שֶׁבּוֹ הוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָזֶה. דִּכְתִיב וְלֹא תִסּוֹב נַחֲלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת אֲבוּתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְתִיב וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו׳. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבַת לֵירֵשׁ שְׁנֵי מַטּוֹת. תִּיפְתָר שֶׁהָיָה אָבִיהָ מִשֵּׁבֶט אֶחָד וְאִמָּהּ מִשֵּׁבֶט אֶחָד. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. שֶׁבּוֹ הוּתָּר שִׁבְטוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִן לָבוֹא בַקָּהָל. דִּכְתִיב אָרוּר נוֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. מִקְרָא קָרְאוּ וְקִירְבוּהוּ. אֶפְרַיִם וֹמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִיחָקוּהוּ. גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. וַאֲדַּיִין לֹא נוֹלַד בִּנְיָמִן. רִבִּי אָבוּן אָמַר. שֶׁבּוֹ בָטַל הַחֶפֶר. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. בְּכָל עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאַב הָיָה מֹשֶׁה מוֹצִיא כְרוּז בְּכָל הַמַּחֲנֶה וְאוֹמֵר. צְאוּ לַחֶפֶר צְאוּ לַחֶפֶר. וְהָיוּ יוֹצְאִין וְחוֹפְרִין לָהֶן קְבָרוֹת וִישֵׁינִים. וּבַשַּׁחַר הָיוּ עוֹמְדִין וּמוֹצְאִין עַצְמָן חֲסֵירִים חַמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּפְרוּטְרוּט. וּבַשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה עָשׂוּ כֵן וְעָמְדוּ וּמָצְאוּ עַצְמָן שְׁלֵמִים. אָמְרוּ. דִּילְמָא דְטָעִינָן בְּחוּשְׁבְּנָא. וְכֵן בָּעֲשָׂרָה וְבְאַחַד עָשָׂר וּבִשְׁנֵים עָשָׂר וּבִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּבְאַרבַּע עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כֵּיוָן דְּאִשְׁלַם זִיהֲרָא אָמְרוּ. דּוֹמֶה שֶׁבִּיטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ הַגְּזֵירָה קָשָׁה מֵעָלֵינוּ. וְעָמְדוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב.

HALAKHAH: One understands the Day of Atonement which is atonement for all of Israel. Why on the Fifteenth of Av? Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yasa: For this is the good time to cut wood, because any wood cut on this day does not develop worms; as we have stated there, “any wood containing a worm is disqualified from the altar.” Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav, because on it Hoshea ben Ela abolished the guards which Jeroboam ben Nabath posted on the roads. Cahana asked [Rav]. He did all this good deed and it is written about him, against him came Salmanessar the king of Assyria? He answered him, because he removed the collar from his neck and hung it on the community’s neck. He did not say, all the people should go on pilgrimage, but, any one who wants to go may go. Rebbi Samuel bar Rav Isaac, but some say in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: On it the tribes were permitted to intermarry. As it is written, family heritage should not be transferred from tribe to tribe; but the Children of Israel shall stick everyone to the family heritage of his forefathers, etc. And it is written, any daughter inheriting family heritage in the tribes of the Children of Israel, etc. How is it possible for a daughter to inherit from two tribes? Explain it if her father was from one tribe and her mother from another tribe. But the Rabbis say, on it the tribe of Benjamin was permitted to intermarry, as it is written, cursed be he who gives a wife to Benjamin. They read a verse and included him; they read a verse and excluded him. They read a verse and included him, Ephraim and Manasse shall be to me like Reuben and Simeon. They read a verse and excluded him, a people and community of peoples shall be from you and kings will come from your loins, and Benjamin was not yet born. Rebbi Abun said, digging stopped on it, as Rebbi Levi said, on every eve of the Ninth of Av, Moses had a declaration published in all the encampment and said, go out for digging, go out for digging. They went out, dug graves for themselves, and slept. In the morning they were getting up and found themselves missing 15’000 and detail. In the last year they did that, got up, and found themselves whole. They said, maybe we erred in the computation. The same on the Tenth, the Eleventh, the Twelfth, the Thirteenth, and the Fifteenth. Since the moon was full they said, it seems that The Holy One, praise to Him, vacated this hard judgment against us. They got up and made a holiday.

כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. וַאֲפִילוּ נְתוּנִים בַּתֵּיבָה. נְתוּנִים בַּתֵּיבָה וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה כֵן הוּא מַשְׁאִילָן.

“All garments need immersion. The daughters of Jerusalem went out and played flutes in the vineyards.” Rebbi Yannai ben Rebbi Ismael said, even if put in a box. Put in a box and you are saying so? Because you are doing that, he will lend them.

וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת. שָׂא נָא עֵינֶיךָ בָּחוּר וּרְאֵה מָה אַתְּ בוֹרֵר לָךְ. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹאִי תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה כול׳. הָיְתָה בִּתּוֹ שֶׁלְמֶלְךְ שׁוֹאֶלֶת מִבִּתּוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל. בִּתּוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל שׁוֹאֶלֶת מִבִּתּוֹ שֶׁלְמֶלְךְ. הַכְּאוּרוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת. אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ (בַּנּוֹאִי) [בַּנּוֹי]. וְהַנָּאוֹת הָיוּ אוֹמְרוֹת. תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִיטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ זוֹ מַתַּן תּוֹרָה. וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זֶה בִּנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִיבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

“What were they saying? Young man, lift your eyes and see what you are choosing for yourself. Do not fix your eye on beauty, fix you eyes on the extraction, etc.” If she was the king’s daughter she was borrowing from the High Priest’s daughter; the High Priest’s daughter was borrowing from the king’s daughter. The ugly ones did say, “do not fix your eye on beauty,” and the beautiful ones did say, “fix you eyes on the extraction.” “And so it says, Daughters of Zion go out and see king Solomon, with the crown with which his mother crowned him on the day of his marriage and the day of his heart’s joy. The day of His enjoyment is the giving of the Torah; and the day of His heart’s joy is the building of His Temple which may be built soon in our days.”