סוכה ד׳Sukkah 4

Mishnah

משנה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. סוּכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה. וְהֶחָלִיל חֲמִשָׁה וְשִׁשָּׁה: לוּלָב שִׁבְעָה כֵּיצַד יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת לוּלָב שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה: עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת עֲרָבָה שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה:

MISHNAH: Lulav and willow six and seven; Hallel and joy eight. Sukkah and water libation seven, and the fife five and six. When is the lulav seven? If the first day of Tabernacles falls on a Sabbath, the lulav is taken seven times; on all other days six. How the willow seven? If the seventh day of willow falls on a Sabbath, the willow is seven {days}, on all other days six.

Halakhah

הלכה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה כול׳. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְאַבָּא שָׁאוּל. דְּאַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עֲרָבָה דְבַר תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶיהָ. בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ"ם יוֹד מֵ"ם מַיִם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. וְעַכְשָׁיו לָמָּה הֵם חוֹרְשִׁין בִּזְקֵינוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתְנָה הֲלָכָה לְכָךְ נִיתְנָה. שֶׁאִם בִּיקְשׁוּ לַחֲרוֹשׁ יַחֲרוֹשׁ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָיא דִּבְרַת חַוְורָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם וְעֶשֶׂר נְטִיעוֹת מִיסּוּד הַנְּבִיאִים הֵם. מַה וּפְלִיג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם לֵוִי. כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִים וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין נַפְשָׁם בֵּית דִּין עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַיֵים בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְיָא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי מָנָא. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא. וְאִם רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמַּה. שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם. בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵיעִים בּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בַּבְלַיָיא. תְּרֵין מִילִּין סַלְקוּן בִּידֵיכוֹן. מַפְשִׁיטּותָה דְתַעֲנִיתָא וַעֲרוּבְתָא דְּיוֹמָא שְׁבִיעִיָיא. וְרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אַף הָדָא מַקְזָתָה.

HALAKHAH: “ Lulav and willow six and seven,” etc. Rebbi Ze`ira, Rebbi Ila, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: The “willow” is practice going back to Moses on Mount Sinai. This is against Abba Shaul, since Abba Shaul said, the willow is a word of the Torah: and brook willows, two. One willow for the lulav, the other willow for the Temple. Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: willow and pouring water are practice going back to Moses on Mount Sinai. This is against Rebbi Aqiba, since Rebbi Aqiba said the pouring of water is a word of the Torah: On the second day and their libations. On the sixth say, and its libations. On the seventh day, and its rules. מ י מ spells “water”. Rebbi Ḥiyya bar Abba asked before Rebbi Joḥanan, why does one now plough because of old trees13? He said to him, when the practice was established it was given so that when they desired to plough they might plough. Rebbi Abba bar Zavda in the name of Rebbi Onias from Hauran: Willow, water libation, and ten saplings are institution of the prophets. Do they disagree? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Levi: That was the current practice; they forgot it, but the later ones got up and agreed to the opinion of the earlier ones to teach you that everything the court insists on will come to be in the end just as Moses was told on Sinai, as Rebbi Mana said, for it is not an empty word, if it is empty it is from you. Why? Because you do not exert yourselves. Because it is your life; when is it your life? At the time that you exert yourselves. Rebbi Joḥanan said to Rebbi Ḥiyya bar Abba: Babylonian, two things came from you, prostrating oneself on the fast day, and the willow of the seventh day. The rabbis of Caesarea say, also the moving.

רִבִּי סִימוֹן מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּמְחַשְּׁבִין. יְהָבוּן דַּעְתֵּכוֹן דְּלָא תַעַבְדּוּן לֹא תְקִיעֲתָה בְשַׁבָּתָא וְלֹא עֲרֻבְתָא בְשַׁבָּתָא. וְאִין אַדְחַקְתּוֹן עַבְדּוּן תְּקִיעֲתָה וְלָא תַעַבְדּוּן עֲרֻבְתָא.

Rebbi Simon ordered those who computed, be careful not to put the shofar blowing on the Sabbath nor the willow on the Sabbath. And if you are in trouble, put the shofar blowing on the Sabbath but do not put the willow on the Sabbath.

Mishnah

משנה: מִצְוַת לוּלָב כֵּיצַד. כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבָּיִת וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מִיָּדָן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּג הָאִצְטְבָה וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה וּמְלַמְּדִין אוֹתָן לוֹמַר כָּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי בְיָדוֹ הֲרֵי הוּא לוֹ מַתָּנָה. מַשְׁכִּימִין וּבָאִין הַחַזָּנִין מְזָרְקִין לִפְנֵיהֶן וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵירוֹ. וּכְשֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁהָיוּ בָאִין לִידֵי סַכָּנָה הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ:

MISHNAH: How is the order of the lulav? Everybody brings their lulav to the Temple Mount; the beadles accept from them and arrange them on the roof of the stoa; but the Elders deposit theirs in the lodge. One teaches them to say, it should be a gift to anybody into whose hands my lulav will come. They come early and the beadles throw them before them, and they grab and hit one another. When the Court saw that it involves danger they instituted that each person should take it in his house.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָיא בָעֵי. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי דוֹסָא. דְּרִבִּי דוֹסָא אָמַר. בְּשַׁחֲרִית אָדָם צָרִיךְ לוֹמַר. כָּל מַה שֶׁיְּלַקְּטוּ הָעֲנִיִים הַיּוֹם מִבֵּין הַעֳמָרִים הֶבְקֵר הֲרֵי הוּא הֶבְקֵר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין הֶבְקֵר אַנָּסִים הֶבְקֵר. שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לָרַמָּאִים. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הֶבְקֵר אַנָּסִים הֶבְקֵר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הֶבְקֵר אַנָּסִים הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תַּמָּן עַל דַּעְתּוֹ הוּא מַבְקִר. בְּרַם הָכָא עַל כָּרְחוֹ הוּא מַבְקִר. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. וְיֵאוּת. תֵּדָע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁכְּבָר חִילּוּפָיו בְיָדוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Jacob the Southerner asked, does the Mishnah contradict Rebbi Dosa? For “Rebbi Dosa said, in the morning a person has to say, everything which the poor will collect today between the sheaves is ownerless property. Rebbi Jehudah says, in the evening. But the Sages say, a declaration of abandonment under duress is not an abandonment, because we are not responsible for cheaters.” There you are saying, a declaration of abandonment under duress is not an abandonment, but here you are saying, a declaration of abandonment under duress is abandonment. Rebbi Eleazar said, there he declares ownerless by his own will, here he declares ownerless against his own will. Rebbi Ḥananiah the son of Rebbi Hillel said, this is correct. You have to know that this is so since already his replacement is in his hand.

רַב מְפַקֵּד לִדְבֵית רַב אֲתִי. רַב הַמְנוּנָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרַיָיא. כַּד תַּהֲווֹן יְהָבִין מַתָּנָה בְיוֹמָא טָבָא לָא תַהֲווֹן יְהָבִין לָהּ אֶלָּא לְדַעַת גְּמוּרָה. כְּהָדָא. רַב הוּנָא יְהַב אֶתְרוֹגָא מַתָּנָה לִבְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. אִין יוֹמָא טָבָא יוֹמָא דֵין הֲרֵי הוּא לָךְ מַתָּנָה. וְאִין לְמָחָר הֲרֵי הוּא לָךְ מַתָּנָה.

Rav commanded to the House of Rav; there came Rav Hamnuna commanding the colleagues, if you are giving a gift on the holiday, only give it fully explicit. As the following: Rav Huna gave an etrog to his son. He told him, if today is holiday it is a gift to you, and if it is tomorrow it is a gift to you.

Mishnah

משנה: מִצְוַת עֲרָבָה כֵּיצַד. מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלִַם וְנִקְרָא מוֹצָא וְיוֹרְדִין לְשָׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מוּרְבִּיּוֹת שֶׁל עֲרָבָה וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְתָקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת וְאוֹמְרִים אָנָּא יי׳ הוֹשִׁיעָה נָא. אָנָּא יי׳ הַצְלִיחָה נָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲנִי וָהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אֲנִי וָהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא. אוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן מָה הֵן אוֹמְרִים יוֹפִי לָךְ מִזְבֵּחַ יוֹפִי לָךְ מִזְבֵּחַ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לְיָהּ וְלָךְ מִזְבֵּחַ לְיָהּ וְלָךְ מִזְבֵּחַ:

MISHNAH: How is the order of the willow? There was a place below Jerusalem called Moṣa. They descended there to collect willow branches, and come and erect them on the sides of the altar, their heads bent on the altar. They trumpeted straight, treble, and straight. Every day they surround the altar once and say, please, Eternal, please save; please, Eternal, please let succed. Rebbi Jehudah says, Ani wahu please save, ani wahu please save. On that day they surround the altar seven times. What are they saying when taking leave? Beauty for you, altar, beauty for you, altar. Rebbi Eliezer says, to the Eternal and you, altar, to the Eternal and you, altar.

Halakhah

הלכה: מָהוּא מוֹצָא. מַמְצִיָיא. אָמַא רִבִּי תַּנְחוּמָא. קָלוֹנִיָיא הֲוָה שְׁמָהּ.

HALAKHAH: What is Moṣa? Memsia. Rebbi Tanḥuma said, its name was Colonia.

בַּר קַפָּרָה אָמַר. וְגָבְהָן אַחַת עֶשְׂרֶה אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ. רִבִּי זְעוּרָא שְׁלַח שְׁאִיל לְרִבִּי דָנִיאֵל בְּרֵיהּ דְּרַב קַטִּינָא. שָׁמַעְתָּ מֵאָבִיךָ טְעוּנָה בְרָכָה וְנִיטֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְיֵשׁ לָהּ שֵׁיעוּר. אֲתַא רִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי בְשֵׁם רַב חוּנָה וְאָמַר טַעֲמָא. טְעוּנָה בְרָכָה וְנִיטֶּלֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְיֵשׁ לָהּ שֵׁיעוּר לֹא שָׁמַעְתִּי. תַּמָּן אָמְרִין. רַב שֵׁשֶׁת וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. חַד אָמַר. שְׁלֹשָׁה בַדֵּי עָלִין. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֲפִילוֹ בַד אֶחָד.

Bar Qappara said, they are eleven cubits high. Rebbi Yose said, the Mishnah says so, “their heads bent on the altar.” Rebbi Ze`ira sent asking Rebbi Daniel ben Rav Qatina, did you hear from your father that it needs a benediction, is taken alone, and has a minimum? Rebbi Ayvi bar Nagari came in the name of Rav Huna and said with reason that it needs a benediction and is taken alone. Whether it has a minimum I did not hear. There, they are saying Rav Sheshet and Rav Naḥman bar Jacob. One says, three leafed branches. But the other said, even one branch.

תַּנֵּי. וּבַעֲלֵי מוּמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. בַּעֲלֵי מוּמִין נִכְנָסִין בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לֵיהּ. כְּשֵׁירִים הָיוּ.

It was stated: Bodily defective ones. Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan, may bodily defective ones enter between the altar and the Temple entrance? He told him, they were qualified.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֲנִי וָהוּ הוֹשִׁיעָה נָּא. [אֲנִי וָהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא].

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: So is the Mishnah, אֲנִי וָהוּ please save. [Ani wahu please save.]

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. לְךָ לִישׁוּעָתָה לָּנוּ. לְךָ יוֹדִיָיה. דָּרַשׁ רִבִּי בָּא סָרוֹנְגִיָיה. וְהוֹשִׁיעַ יְי אֶת אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשׁוֹנָה. וְהוֹשַׁע כְּתִיב. דָּרַשׁ רִבִּי זִיבַיי. כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּירְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה. וּשְׁכִינָתִי בַשָּׂדֶה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. אָנֹכִי יְי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. הוּצֵאתְךָ כָּתַב.

Rebbi Abbahu said, for you as help for us. For you is recognized. Rebbi Abba from Saronga, and the Eternal will first save the tents of Jehudah. It is written “he saved.” Rebbi Zibai explained, for now leave the city and dwell in the field, my Shekhina is in the field. Ḥananiah the son of Rebbi Joshua’s brother says, I am the Eternal, your God, Who led you out of the land of Egypt, it is written “who was led out with you.”

רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. דָּרַשׁ לֵוִי בַּר סִיסִי בְנַהַרְדֵּעָא. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר. זוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ. אֲבָל מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ (אֵין דַּרְכָּהּ תִּינָּתֵן) [אֵיכָן דַּרְכָּהּ שֶׁל לְבֵנָה לְהִינָּתֵן] שָׁם הִיא נְתוּנָה. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. מַעֲשֶׂה אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כְּמַעֲשֵׂה. הִיא וְכָל אֶרְגָּלֵיָיה שֶׁלָּהּ. (הִיא וְהַסָּל וְהַמַּגְרֵיפָה.) [הִיא וְכָל פְּרַקְמַטִיָּא שֶׁלָּהּ. אָמַר רִבִּי מִיָישָׁא. בְּבָבֶל כְּתִיב כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר וּבְמִצְרַיִם כְּתִיב כְּמַעֲשֵׂה] לִבְנַת הַסַּפִּיר. לְלַמְּדָךְ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָאֶבֶן קָשָׁה מִן הַלְּבֵינָה כָּךְ שִׁיעְבּוּדָהּ שֶׁלְבָּבֶל הָיָה קָשֶׁה מִשִּׁעְבּוּדָהּ שֶׁלְמִצְרַיִם. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. עַד שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיְתָה רְשׁוּמָה בָרְקִיעַ. מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ עוֹד לֹא נִרְאֵית בָּרְקִיעַ. מַה טַעַם וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר. שְׁמַיָיא כַּד אִינּוּן נְקִיִין מִן עֲנָנִין.

Rebbi Berekhia, Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba: Levi bar Sisi explained in Nahardea: They saw the God of Israel and below His feet like the work of a brick of sapphire, and like the true sky in purity. That is, before they were freed. But after they were freed, (it was not its way to be put) [where usually the brick is put] there it is put. Rebbi Berekhia said, it is not written here the work, but like the work, it and all its tools, (it and the basket and the rake.) [it and all its merchandise. Rebbi Miasha said, in Babylonia it is written, like the looks of sapphire stone, but in Egypt it is written, like the work of] a brick of sapphire. To teach you that just as the stone is harder than the brick, so the servitude of Babylonia was harder than the servitude of Egypt. Bar Qappara stated, before Israel was rescued from Egypt it was traced in the sky; after they were rescued it was no longer seen in the sky. What is the reason? and like the true sky in purity, the sky if it is empty of clouds.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר. עֲבוֹדָה זָרָה עָבְרָה עִם יִשְׂרָאֵל בַּיָּם. מַה טַעַם. מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. חַס וְשָׁלוֹם. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ עוֹשֶׂה אֶת הַקּוֹדֶשׁ חוֹל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם. כִּבְיָכוֹל כְּאִילּוּ עַצְמְךָ פָדִיתָ.

It was stated in the name of Rebbi Eliezer, an idol crossed with Israel through the Sea. What is the reason? Before Your people which You redeemed for Yourself, peoples and his god. Rebbi Aqiba said to him, Heaven beware! If you are saying so it turns out that you profane the holy. Why does the verse say, which You redeemed for Yourself? If it were possible to say, as if You redeemed Yourself.

אוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. אָמַר רִבִּי אָחָא. זֵיכֶר לִירִיחוֹ.

“On that day they surrounded the altar seven times.” Rebbi Aḥa said, a remembrance of Jericho.

Mishnah

משנה: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַנִּיחִים אוֹתָן בְּגִיגִיּוֹת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמוֹשׁוּ. רִבִּי יֹוחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין וְחוֹבְטִין עַל גַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה נִקְרָא יוֹם חִיבּוּט חֲרִיּוֹת: מִיַּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן:

MISHNAH: As one does it on a weekday one does it on the Sabbath, only that one collected them on Sabbath Eve and keeps them in golden vats so they should not wilt. Rebbi Joḥanan ben Beroqa says, they brought palm branches and struck them on top of the altar; the day was called “day of striking palm branches.” Immediately the children untie their lulavim and eat their etrogim.

Halakhah

הלכה: לֹא אָמַר אֶלָּא קָטָן. הָא גָדוֹל לֹא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אֲבִינָּא בְשֵׁם רַב. אֶתְרוֹג שֶׁנִּפְסַל בַּיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן מּוּתָּר לְאוֹכְלוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן הוּא אֵינוֹ רָאוּי לָצֵאת בּוֹ. אֲחֵרִים רְאוּיִין לָצֵאת בּוֹ. בְּרַם הָכָא לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים יוֹצְאִין בּוֹ.

HALAKHAH: He said only minors, therefore not adults. Did not Rebbi Avinna say in the name of Rav, if an etrog became disqualified on the first day of the holiday one is permitted to eat it? Rebbi Yose said, there while he cannot use it to fulfill his obligation, others might use it to fulfill their obligation. But here neither he nor others can use it to fulfill their obligation.

Mishnah

משנה: הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה כֵּיצַד. מְלַמֵּד שֶׁאָדָם חַיָיב בִּכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג. סוּכָּה שִׁבְעָה כֵּיצַד גָּמַר מִלּוֹכַל לֹא יַתִּיר אֶת סוּכָּתוֹ אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל כְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן:

MISHNAH: How Hallel and joy eight? This shows that a person is obligated to honor the last day of the festival like all other days of the festival. How the sukkah seven? If he finished eating one may not undo his sukkah but one removes his vessels after afternoon prayers in honor of the last day of the festival.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. שְׂמוֹנָה עָשָׂר יוֹם וְלַיְלָה אֶחָד קוֹרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל בְּכָל שָׁנָה. שְׂמוֹנַת יְמֵי הֶחָג וּשְׂמוֹנַת יְמֵי הַחֲנוּכָּה וְיוֹם טוֹב שֶׁלְעֲצֶרֶת וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח וְלֵיְלוֹ.

HALAKHAH: It was stated: On eighteen days and one night one recites the Hallel every year. The eight days of Tabernacles, the eight days of Ḥanukkah, the holiday of Pentecost, and the first day of the holiday of Pesaḥ and its night.

רִבִּי זְעוּרָא עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁשְּׂחָטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵינוֹ יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרֶגֶל. הָתִיב רִבִּי בָּא. וְהָתַנֵּי. חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹצְאִין בָּהּ מִשֵּׁם שִׂמְחָה וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ מִשֵּׁם שְׁלָמִים. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. תִּיפְתָּר. בְּשֶׁשְּׁחָטָהּ בָּרֶגֶל. אָמַר רִבִּי בָּא. אִם בְּשֶׁשְּׁחָטָהּ בָּרֶגֶל אֵין זּוֹ חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. עַד דַּאֲנָן תַּמָּן שְׁמַעְתָּנָהּ. עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כַּד סַלְקִינָן הָכָא שְׁמַעְתָּנָהּ. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב (הָאַחֲרוֹן) [הָרִאשׁוֹן] לְשִׂמְחָה. אִי יָכוֹל אַף לֵילֵי יוֹם טוֹב (הָרִאשׁוֹן) [הָאַחֲרוֹן]. תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. אַךְ חִלֵּק. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. מִשֶּׁאַתְּ מִתְחַיֵיב בַּחֲגִיגָה אַתְּ מִתְחַיֵיב בַּשִּׂמְחָה. הָתִיבוֹן. וְהָתַנִּינָן. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל יוֹם הָרִאשׁוֹן לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. לְשׁוֹחְטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵין אַתְּ יָכוֹל. דְּאָמַר רִבִּי זְעוּרָא עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁשְּׁחָטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵינוֹ יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרֶגֶל. לְשׁוֹחְטָן בָּרֶגֶל אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֵימָתַי אָמְרוּ. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. קִיְימָהּ רַב אֶבְדוּמֵי נְחוּתָה בַכֹּהֲנִים [וּ]בַשָּׂעִיר.

Rebbi Ze`ira, Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar: With pilgrimage well-being offerings which were slaughtered on the eve of a festival one does not satisfy his obligation for the pilgrimage. Rebbi Abba objected, was it not stated: With the pilgrimage offering of the Fourteenth one fulfills the obligation of joy but one does not fulfill the one of well-being offerings? Rebbi Ze`ira said, explain it that he slaughtered it on the holiday. Rebbi Abba said, if he slaughtered it on the holiday it is not a festival offering of the Fourteenth. What about it? Rebbi Ze`ira said, when we still were there, we heard stated Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar. When we came up to here we heard stated, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Eleazar: only be joyful, to add the night of the (last) [first] festival day for joy. Or maybe also the nights of the (first) [last] day of the festival? Only split. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Eleazar: and you shall be jouyous on your festival of pilgrimage. When you are obligated for a sacrifice of pilgrimage you are obligated for joy. They objected, did we not state, hallel and joy eight? Think of it, if the first day of the holiday falls on a Sabbath! He cannot slaughter on the eve of the holiday since Rebbi Ze`ira, Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar said, with pilgrimage well-being offerings which were slaughtered on the eve of a festival one does not satisfy his obligation for the pilgrimage. He cannot slaughter on the holiday since we already have learned that the pilgrimage offering does not push aside the Sabbath. When did they say, Hallel and joy eight? Rebbi Yose said, Rav Eudaimon the emigrant explained it for Cohanim and the goat.

סוּכָּה שִׁבְעָה כֵּיצַד. גָּמַר מִלּוֹכַל לֹא יַתִּיר סוּכָּתוֹ אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. צָרִיךְ אָדָם לִפְסוֹל סוּכָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי יְהוּשֻׁע בֶּן לֵוִי אָמַר. צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. רִבִּי יַעֳקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. קִידֵּשׁ בְּבַיִת זֶה וְנִמְלַךְ לוֹכַל בְּבַיִת אַחֵר מְקַדֵּשׁ. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רַב (הוֹשַׁעְיָה). מִי שֶׁסּוּכָּתוֹ עָרֵיבָה עָלָיו מְקַדֵּשׁ בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בְּתוֹךְ סוּכָּתוֹ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְלָא פְלִיגִין. מַה דְאָמַר רַב. בְּשֶׁלֹּא הָיָה בְדַעְתּוֹ לוֹכַל בְּבַיִת אַחֵר. מַה דְאָמַר שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לוֹכַל בְּבַיִת אַחֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַתְיָא דִשְׁמוּאֵל כְּרִבִּי חִיָיה וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר רִבִּי אִימִּי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהֵן נֶחְלָקִין בְּפֵירוּת.

“How the sukkah seven? If he finished eating one may not undo his sukkah but one removes his vessels after afternoon prayers in honor of the last day of the festival.” Rebbi Abba bar Cahana, Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: A person must make his sukkah invalid as long as it is still day. Rebbi Joshua ben Levi said, a person must make Qiddush inside his house. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Samuel: If one made Qiddush in one house and changed his mind to eat in another house he must make Qiddush. Rebbi Aḥa, Rebbi Ḥinena in the name of Rav (Hoshaiah): He who loves his sukkah makes Qiddush of the last holiday in his house and eats in his sukkah. Rebbi Abun said, they do not disagree. What Rav said was, if he did not have the intention to eat in another house. But what Samuel said was if he had the intention to eat in another house. Rebbi Mana said, Samuel comes like Rebbi Ḥiyya and Rebbi Hoshaiah like Rebbi Joshua ben Levi. Rebbi Immi, this implies that they disagree explicitly.

Mishnah

משנה: נִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה כֵּיצַד. צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לוּגִּין הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ וּשְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל סִיד הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיו מוּשְׁחָרִין מִפְּנֵי הַיָּיִן. וּמְנוּקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דַּקִּין אֶחָד מְעוּבֶּה וְאֶחָד מֵידַק כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כָּלִים בְּבַת אֶחָת. מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם וּמִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. עֵירָה שֶׁל מַיִם בְּתוֹךְ שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם יָצָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה. וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ הַגְבֵּהַּ אֶת יָדֶךָ שֶׁפַּעַם אַחַת נִיסֵּךְ עַל רַגְלָיו וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם:

MISHNAH: How was the water libation seven days? He was filling a golden flask holding three log from the Siloam. When they reached the Water Gate they blew the trumpet straight, treble, and straight. He ascended the ramp and turned to his left. There were two silver bowls there; Rebbi Jehudah said that they were of lime but were darkened because of the wine. They had holes like two nostrils, one wide and one narrow so that both should finish at the same time. The Western one for the water, and the Eastern one for the wine. If he poured the water into that for the wine or wine into that for the water, he accomplished his duty. Rebbi Jehudah says, one log he was pouring all eight days. One says to the one pouring, lift your hand, since once he poured on his feet and all the people stoned him with their etrogim.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְשֵׁם מְנַחֵם יוֹתָפַיָיה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה.

HALAKHAH: Rebbi Yose ben Ḥanina stated, to make a procession on the occasion. Yose ben Ḥanina in the name of Menaḥem from Yodfat: It is Rebbi Aqiba’s Yose ben Ḥanina, since Rebbi Aqiba said, the water libation is a word from the Torah.

תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. אַף הַמְנַסֵּךְ מַים בֶּחָג בַּחוּץ חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁיטַּת רִבִּי לָעְזָר כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּיָין לְשֵׁם הַחָג. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּיָין לְשֵׁם הַחָג. מָאן דְּאָמַר. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּיָין לְשֵׁם הַחָג. רִבִּי לָעְזָר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּיָין לְשֵׁם הַחָג. רִבִּי לָעְזָר כְּרַבָּנִן. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁיטַּת רִבִּי לָעְזָר כְּשִׁיטַַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי לָעְזָר אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. מַה נְפַק מִן בֵּינֵהוֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וְהוּא שֶׁנִּיסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִין בִּפְנִים וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִין בַּחוּץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יֵשׁ לָהֶן שֵׁיעוּר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין לָהֶן שֵׁיעוּר. מָאן דְּאָמַר. יֵשׁ לָהֶן שֵׁיעוּר. פָּטוּר. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין לָהֶן שֵׁיעוּר. חַיָיב.

There, we have stated: “Rebbi Eleazar says, also one who pours a libation of water on Tabernacles outside of the Temple is liable.” Rebbi Joḥanan said, the entire system of Rebbi Eleazar is the system of his teacher Rebbi Aqiba. Just as Rebbi Aqiba said, the water libation is a word from the Torah, so Rebbi Eleazar is saying, the water libation is a word from the Torah. There are Tannaim who state in the name of Rebbi Eleazar, it is necessary that the filling be for the holiday; there are Tannaim who state in the name of Rebbi Eleazar, it is not necessary that the filling be for the holiday. He who said, it is necessary that the filling be for the holiday, Rebbi Eleazar following Rebbi Aqiba; he who said, it is not necessary that the filling be for the holiday, Rebbi Eleazar following the rabbis. This you cannot say since Rebbi Joḥanan said, the entire system of Rebbi Eleazar is the system of his teacher Rebbi Aqiba. Just as Rebbi Aqiba said, the water libation is a word from the Torah, so Rebbi Eleazar is saying, the water libation is a word from the Torah. What is the difference between them? Rebbi Ze`ira said, only if he poured three log inside and three log outside. There are Tannaim who state, there is prescribed measure; there are Tannaim who state, there is no prescribed measure. He who said that there is prescribed measure, not liable; he who said there is no prescribed measure, liable.

יוֹסֵי בַּר אַשְׁיָין בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צְרִיכִין הַסְּפָלִים לִהְיוֹת פְּקוּקִין בִּשְׁעַת הַנִּיסּוּךְ. מַה טַעַם בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַיי.

Yose Bar Ashian in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The bowls have to be plugged at the moment of pouring. What is the reason? In the sanctuary pouring a libation of shekhar to the Eternal.

תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. הַשִּׁית הָיָה נָקוּב עַד הַתְּהוֹם. מַה טַעַם. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂוֹרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ. זֶה הַהֵיכָל. וְיֶקֶב חָצֵב בּוֹ. זֶה הַמִּזְבֵּחַ. וְגַם יֶקֶב. זֶה הַשִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם הָיוּ. לְפִי שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂה שָׁמַיִם יָכוֹל לֹא יְהוּ נָאִים כְּמַעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָן. תַּלְמוּד לוֹמַר חַמּוּקֵי יְרֵיכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָּן. נָאִים הָיוּ יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה יְדֵי אוֹמָּן. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. לוּל קָטָן הָיָה בֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיוּ פִירְחֵי כְהוּנָּה יוֹרְדִין וּמַעֲלִין אוֹתוֹ בִקְדוּשָׁה שֶׁהָיָה קָרוּשׁ כְּעִיגּוּלֵי דְּבֵילָה וּבָאִין וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בִקְדוּשָׁה. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה נִיסּוּכוֹ בִקְדוּשָׁה כָּךְ הָיְתָה שְׂרֵיפָתוֹ בִקְדוּשָׁה. אָמַר רִבִּי. רְאֵה שֶׁהִתְפִּיסָתָךְ הַתּוֹרָה לְשׁוֹן חִיבָּה לְשׁוֹן שִׂיבְעָה לְשׁוֹן שִׁיכְרוּת. רִבִּי יוּדָה בָּר לַקָּרָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשֶּׁחָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פָּסַק יַיִן קָרוּשׁ וּפָסְקָה זְכוּכִית לְבָנָה. מָהוּ זְכוּכִית לְבָנָה. שֶׁהָיְתָה מִתְקַפֶּלֶת.

It was stated: “Rebbi Yose says, the basis was perforated down to the abyss. What is the reason? He turned it up, removed its stones, planted precious vine, and built a tower in its midst, this is the Temple, and a wine-press he excavated in it, this is the altar. And also an altar, that is the basis.” Rebbi Simeon says, it was work of Heaven. Since it was work of Heaven, maybe it was not beautiful like artist’s work? The verse says, the roundnesses of your hips are like hoops, formed by artist’s hands; they were more beautiful than those formed by artist’s hands. It was stated: “Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq said, a small opening was between the Temple Hall and the altar. Once in seventy years young priests climb down and bring it up in sanctity since it was congealed like fig cakes; they come and burn it in sanctity. Just as its pouring was in sanctity, so its burning was in sanctity.” Rebbi said, the Torah let you grasp an expression of love, an expression of fullness, and an expression of inebriation. Rebbi Judah bar Laqqara in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Since the Temple was destroyed, congealing wine disappeared, and white glass disappeared. What is white glass? It was flexible.

הֲווֹן בְּעָיָין מֵימַר. הַמְעוּבֶּה שֶׁלְמַיִם וְהַמֵּידַק שֶׁלְיַיִן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. נֶקֶב שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַיִם מוֹצִיא יַיִן. וְשֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא יַיִן מוֹצִיא שֶׁמֶן. וְשֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא שֶׁמֶן מוֹצִיא דְּבַשׁ. וַאֲפִלוּ תֵימַר חִילּוּפִין. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּרִבִּי יְהוּדָה אָמַר. מִלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. הִקְדִּימָן לַזֶּבַח מָה הֵן. נִיסְּכָן בַּלַּיְלָה מָה הֵן. לֹא נִיסַּךְ הַיּוֹם מָהוּ שֶׁיְּנַסֵּךְ לְמָחָר. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַסִי. וּנְסָכֶיהָ. אֶחָד נִיסְכֵי מַיִם וְאֶחָד נִיסְכֵי יַיִן. הָדָא אָמְרָה. הִקְדִּימָן לַזֶּבַח כָּשֵׁר. נִיסְּכָן בַּלַּיְלָה כָּשֵׁר. לֹא נִיסַּךְ הַיּוֹם לֹא יְנַסֵּךְ לְמָחָר. עַל שֵׁם. עָבַר יוֹם עָבַר קָרְבָּנוֹ.

They wanted to say that the large {hole} was for water, the small one for wine, for Rebbi Jonah said in the name of Rebbi Immi: A hole which does not let pass water passes wine, what does not let pass wine passes oil, does not let pass oil passes honey. And even if you say it is the other way around, is that not Rebbi Jehudah’s? And Rebbi Jehudah said, a log he was pouring all eight days. Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan: If he preceded them before the sacrifice, what? If he poured in the night, what? If he did not pour today may he pour the next day? He said to him, let us hear from the following which Rebbi Ila said in the name of Rebbi Yasa: And its libations, the same for libations of water as for libations of wine. This implies that if he preceded them before the sacrifice, it is qualified. If he poured in the night, it is qualified. If he did not pour today he may not pour the next day, because if the day passed, its sacrifice passed.

רַבָּנִן מַרְבִּים בַּמַּיִם וּמְמָעֲטִין בַּיָּמִים. רִבִּי יְהוּדָה מְמָעֵט בַּמַּיִם וּמַרְבֶּה בַּיָּמִים.

The rabbis increase the water and decrease the days; Rebbi Jehudah decreases the water and increases the days.

אִית דְּבָעֵי מֵימַר. הִיא דְפָרָה הִיא דְסוּכָּה הִיא דְכִיפּוּרִים. רִבִּי סִימוֹן לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא אוֹ דְפָרָה וּדְסוּכָּה חַד וּדְכִיפּוּרִים חַד. אוֹ דְפָרָה וּדְכִיפּוּרִים חַד וּדְסוּכָּה חַד. מָאן דְּאָמַר. לֹא בָאוּ יָמִים קַלִּים עַד שֶׁמֵּת. תַּלְתֵּיהוֹן עֲבַד. מָאן דְּאָמַר. יָצָא חוּטְמוֹ מְזַנֵּק תּוֹלָעִים וּכְמִין פַּרְסַת עֶגֶל בְּתוֹךְ מִצְחוֹ. כְּמָאן דְּאָמַר. אוֹ דְפָרָה וּדְסוּכָּה חַד וּדְכִיפּוּרִים חַד. אוֹ דְפָרָה וּדְכִיפּוּרִים חַד וּדְסוּכָּה חַד. צַוְוחָה עֲלֵיהֶן הָעֲזָרָה. צְאוּ מִיכָּן צְאוּ מִיכָּן בְּנֵי עֵלִי. טִימְאַתֶּם בֵּית אֶלֹהֵינוּ. בּוֹ בַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ וְנָתְנוּ עָלָיו גּושׁ שֶׁלְמֶלַח שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְפָגוּם. שֶׁכָּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן וְסוֹבֵב וִיסוֹד פָּגוּם הוּא.

Some want to say, he was the same for the Cow, on Tabernacles, and on the Day of Atonement. Rebbi Simon does not say so, but either the Cow and Tabernacles were one and Atonement one, or Cow and Atonement were one and Tabernacles one. He who said, after a short time he died, he did all three. He who said, his nose gushed out worms and something like a calf’s hoof grew in his brain, follows him who said, either Cow and Tabernacles were one and Atonement one, or Cow and Atonement were one and Tabernacles one. The Courtyard cried about them, get out of here, sons of Eli, you defiled our God’s Temple. “On that day, the corner of the altar was damaged and they put a block of salt there lest it should look deficient since any altar without corner, or walkway, or base is damaged.”

בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ וְהָא כְתִיב. וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקּוֹדֶשׁ עַד צֵאתוֹ. אֲפִילוּ אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם לֹא יִהְיוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקּוֹדֶשׁ. אָמַר לוֹן. בְּשָׁעָה שָׁהוּא נִכְנַס כְּדַרְכּוֹ.

They asked before Rebbi Abbahu: Is it not written, nobody shall be in the Tent of Meeting during his coming to atone in the sanctuary until he leaves, not even those about whom it is written, the shapes of their faces are human shapes shall not be in the Tent of Meeting? He answered them, if he enters following normal rules.

Mishnah

משנה: כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת חָבִית שֶׁל זָהָב שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה. נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְּגוּלִּים פְּסוּלִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִזְבֵּחַ:

MISHNAH: As it was done on a weekday it was done on the Sabbath, except that on Friday he filled a non-sanctified barrel from the Siloam and deposited it in the lodge. If it was spilled or became uncovered he filled from the basin since water or wine which remained uncovered are disqualified from being put on the altar.

Halakhah

הלכה: לָמָּה לִי שֶׁאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וַאֲפִילוּ מְקוּדֶּשֶׁת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מַה הַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא בְדַעַת אַף הַכֵּלִים לֹא יְקַדְּשׁוּ אֶלָּא בְדַעַת. חִזְקִיָּה אָמַר. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִפְסָלִין בְּלִינָּה. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרִין. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ מֵי הֶחָג נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְלָא יָדְעִין אִין כְּהָדָא דְחִזְקִיָּה אִין כְּהָדָא דְּרִבִּי יַנַּאי דִּבְרֵי הַכֹּל. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מֵי סוֹטָה נִפְסָלִין בְּלִינָּה. רִבִּי אָבוּנָה. כָּל שֶׁאֵינוֹ מִמִּינוֹ לַמִּזְבֵּחַ אֵין הַלִּינָּה פוֹסֶלֶת בּוֹ.

HALAKHAH: Why non-sanctified? Even if it is sanctified! Did not Rebbi Aḥa, Rebbi Ḥinena say in the name of Rebbi Yasa, you shall sanctify the altar; then the altar will be most holy. Since the altar only sanctifies with intention, so vessels should only sanctify with intention. Ḥizqiah said, that they should not say, we saw that water filled for the sanctification of hands and feet become disqualified by staying overnight. In the House of Rebbi Yannai they said, that they should not say, we saw that water filled for Tabernacles become disqualified by staying overnight. Rebbi Joḥanan said, because of the evil impression; but we do not know whether following Ḥizqiah or according to everybody’s opinion following Rebbi Yannai. Rebbi Pedat in the name of Rebbi Hoshaia: The water for a deviant wife becomes disqualified by staying overnight. Rebbi Abuna: anything of whose kind nothing possibly is for the altar cannot become disqualified by staying overnight.

הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. עָבַר וְהֵבִיא כָשֵׁר. תַּנָּה רִבִּי יוֹשׁוּעַ דְּרוֹמַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְגוּלִין פְּסוּלִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מַה טַעַם. וְשֶׂה אַחַת מִן הַצֹּאן מִן הַמָּאתַיִם מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל. מִדָּבָר שֶׁהוּא מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל. עַד כְדוֹן מַיִם. יַיִן. אָמַר רִבִּי שׁוֹבְתַיי. הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים.

They wanted to say, if he transgressed and brought it is qualified. Rebbi Joshua the Southerner stated before Rebbi Jonah that uncovered water and wine are disqualified from the altar. What is the reason? And one sheep from 200, from the drink of Israel, from something permitted to Israel. So far water, wine? Rebbi Sabbatai said, which gladdens God and men.