סוכה ג׳Sukkah 3

Mishnah

משנה: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו פַּסוּל. נִפְרְדוּ עָלָיו כָּשֵׁר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יְאַגְּדֶנּוּ מִלְמַעְלָה. צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁירוֹת. כָּל לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר:

MISHNAH: A robbed or dried up lulav is disqualified. Of an ashera or a seduced city, it is disqualified. If it was truncated, its leaves broken out, it is disqualified. If its leaves were spread out, it is qualified; Rebbi Jehudah says, he shall tie them at the top. The stone palms of Iron Mountain are qualified. Any lulav three hand-breadths long to shake it is qualified.

Halakhah

הלכה: לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל כול׳. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִשֶׁלָּכֶם. וְלֹא הַגָּזוּל. אָמַר רִבִּי לֵוִי. זֶה שֶׁהוּא נוֹטֵל לוּלָב גָּזוּל לְמָה הוּא דוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁכִּיבֵּד אֶת הַשִּׁלְטוֹן תַּמְחוּי אֶחָד וְנִמְצָא מִשֶׁלּוֹ. אָמְרוּ. אִי לוֹ לָזֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה סֻנֵיגוֹרוֹ קַטֵּיגוֹרוֹ.

HALAKHAH: “A robbed or dried up lulav is disqualified,” etc. Rebbi Ḥiyya stated: You shall take for yourselves, from what is your own. Rebbi Levi said, to what is one compared who takes a robbed lulav? To one who honored the ruler with a basket and it turned out that it belonged to the latter. One says, woe to this one whose defender became his prosecutor.

שׁוֹפָר שֶׁלְעֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁלְעִיר הַנִּידַּחַת. רִבִּי לָעְזְר אָמַר. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. כָּשֵׁר. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פָּסוּל. הַכֹּל מוֹדִין בַּלּוּלָב שֶּׁהוּא פָסוּל. מַה בֵין שׁוֹפָר וּמַה בֵין לוּלָב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בַּלּוּלָב כָּתוּב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִשֶׁלָּכֶם. לֹא מִשֶּׁלְאִיסּוּרֵי הֲנָיָיה. בְּרַם הָכָא יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. אָמַר רִבִּי לָעְזְר. תַּמָּן בְגוּפוֹ הוּא יוֹצֵא. בְּרַם הָכָא בְקוֹלוֹ הוּא יוֹצֵא. וְיֵשׁ קוֹל אָסוּר בַּהֲנָיָיה.

A ram’s horn of idolatry or a seduced city. Rebbi Eleazar said, it is qualified. Rebbi Ḥiyya stated, it is qualified. Rebbi Hoshaia stated, it is disqualified. Everybody agrees about a lulav that it is disqualified. What is the difference between a ram’s horn and a lulav? Rebbi Yose said, about a lulav it is written: You shall take for yourselves, from what is your own. Not from what is forbidden for usufruct. But here, a day of horn blowing it shall be for you. Rebbi Eleazar said, there he fulfills his obligation by the thing itself. But here he fulfills his obligation by the sound. Is there a sound which is forbidden for usufruct?

מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁגְּזָלוֹ מְשׁוּפֶּה. אֲבָל אִם גְּזָלוֹ וְשִׁיפֵּהוּ. דָּמִים הוּא חַיָיב לוֹ. גָּזַל לוּלָב מִיכָּן וְהָדָס מִיכָּן וַעֲרָבָה מִיכָּן וַאֲגָדָן. נִישׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. סּוּכָּה גְזוּלָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כְּשֵׁירָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. פְּסוּלָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מָאן דְּאָמַר. כְּשֵׁירָה. בְּשֶׁגָּזַל קַרְקַע. מָאן דְּאָמַר. פְּסוּלָה. בְּשֶׁגָּזַל פְּסָל. וְאֵיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִיקָּשֵׁר. בִּמְיַישֵּׁב מִלְּמַעֲלָן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה פְּסוּלָה. אֵי זוֹ הִיא גְזוּלָה פְסוּלָה. כָּל שֶׁהוּא נִכְנַס בְּתוֹךְ סוּכָּתוֹ שֶׁלְחֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. כְּהָדָא. גַּמְלִיאֵל זֶוּגָא עֲבַד לֵיהּ מַטַלָּא גַּו שׁוּקָא. עֲבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. מָאן שְׁרָא לָךְ.

Where do they disagree? If he robbed it smoothed. But if he robbed it and smoothed it, he owes him money. If he robbed a lulav from one, a myrtle branch from another, and a willow branch from a third and tied them together? Let us hear from the following: A robbed sukkah, there are Tannaim who stated, it is qualified; there are Tannaim who stated, it is disqualified. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: He who said, it is qualified, if he robbed the real estate. He who said, it is disqualified, if he robbed the agricultural waste. It is impossible that he not tie them together. If he places it from the top. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Joḥanan: In every case it is disqualified. What is the robbed one which is disqualified? Any time a person enters another’s sukkah without his knowledge. As the following. Gamliel the twin made himself a sukkah on the market. Rebbi Simeon ben Laqish passed by and told him, who gave you permission?

יָבֵשׁ פָּסוּל. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. הַיָּבֵשׁ פָּסוּל עַל שֵׁם לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. הַיָּבֵשׁ עַצְמוֹ כָשֵׁר. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. וַהֲלֹא בְכַרַכֵּי הַיָּם מוֹרִישִׁין לוּלְבֵיהֶן לִבְנֵיהֶן. אָמְרוּ לוֹ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדּוֹחַק. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אֲבִינָּא. יָבְשָׁה צִיצִּיתוֹ מָהוּ מַה בֵינוֹ לְקָטוּם. אֲמַר לוֹן. זֶה הִדּוּר וָזֶה אֵינוֹ הִדּוּר.

“Dried up is disqualified.” Rebbi Abbin in the name of Rebbi Jehudah bar Pazi: The dried-up is disqualified because the dead ones cannot praise the Eternal. It was stated in the name of Rebbi Jehudah, “the dried up one is qualified. Rebbi Jehudah told them, do they not have their sons inherit their lulavim in the port cities overseas? They told him, one does not make inferences from emergency situations.” They asked before Rebbi Avinna, if its fringe was dried up, what? What is the difference to when its head was chopped off? He told them, the first is splendor, the second is not splendor.

רִבִּי מָלוּךּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. נֶחֱלַק הַמַּתְאִים כְּמִי שֶׁנִּפְרְדוּ הֶעָלִין. כַּפּוֹת תְּמָרִים. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. כַּפּוֹת תְּמָרִים כִּשְׁמָן. רִבִּי יוּדָה אוּמֵר. אִם נִפְרָד יְאַגְּדֶנּוּ.

Rebbi Maluk in the name of Rebbi Joshua ben Levi: If the spine is split it is as if the leaves were spread out. Date-palm palms. Rebbi Tarphon says, tied date-palms. Rebbi Aqiba says, palms of date palms as they are called. Rebbi Jehudah says, if they are spread out he shall tie them together.

אֵילּוּ הֵן צִינֵּי הַר הַבַּרְזֶל שֶׁהֵן כְּשֵׁירוֹת. כָּל שֶׁרֹאשָׁהּ שֶׁלָּזֶה מָגִּיעַ לְצַד עִיקָּרָהּ שֶׁלְּזוֹ. תַּנֵּי. חָרוּת פְּסוּלָה. דּוֹמֶה לְחָרוּת כָּשֵׁר.

The following are the stone palms of Iron Mountain which are qualified: Any of which the top of one reaches the root of the next. It was stated: Burned is disqualified, looking like burned is qualified.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר. תַּנֵּי. הֲדַס וַעֲרָבָה שְׁלֹשָׁה וְלוּלָב אַרְבָּעָה. תַּנֵּי. בָּאַמַּת חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בָּאַמָּת שִׁשָּׁה. עַל דְּרִבִּי טַרְפוֹן פּוֹשְׁכִין רַבְרְבִין. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן פּוֹשְׁכִין דַּקִּיקִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה נְשִׂיָיא. לוּלָב טֶפַח. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵזוֹב טֶפַח. רִבִּי זְעִירָה בָעֵי. לוּלָב טֶפַח. אֵזוֹב טֶפַח. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קִיְימָהּ רִבִּי סִימוֹן. רִבִּי חִינְנָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לוּלָב טֶפַח. אֵזוֹב טֶפַח. שׁוֹפָר טֶפַח. שִׁילְיָיא טֶפַח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף דוֹפָן שְׁלִישִׁית טֶפַח. רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁיזְרָה. אֵזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלִין. רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רַב רִבִּי חִינְנָא רִבִּי פַּרְנָךְ רַב מַתָּנָה יוֹסֵי בַּר מָּנִישָׁא בְשֵׁם רַב. לוּלָב טֶפַח (וּבִלְבַד) [מִלְּבַד] שִׁזְרָה. אֵזוֹב טֶפַח חוּץ מִגִּבְעוֹלָיו.

Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan. So is the Mishnah: If one can shake it, it is qualified. It was stated: Myrtle and willow twig three, and lulav four. It was stated, by the cubit of five {hand-breadths}, the words of Rebbi Tarphon, but the Sages are saying, by the cubit of six. For Rebbi Tarphon, large hand-breadths; in the opinion of the Sages, thin hand-breadths. Rebbi Jonah and Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Rebbi Jehudah the Patriarch: The lulav a hand-breadth. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: the hyssop a hand-breadth. Rebbi Ze`ira asked, the lulav a hand-breadth, the hyssop a hand-breadth? Rebbi Yose said, Rebbi Simon confirmed it. Rebbi Ḥinena, Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: the lulav a hand-breadth, the hyssop a hand-breadth, the ram’s horn a hand-breadth, the placenta a hand-breadth, and some are saying, also the third wall a hand-breadth. Rebbi Ze`ira asked, the lulav a hand-breadth except the spine? The hyssop a hand-breadth except for the stalk? Rebbi Yose, Rebbi Tabi in the name of Rav; Rebbi Ḥinena, Rebbi Parnakh, Rav Mattanah, Yose bar Manisha in the name of Rav: The lulav a hand-breadth except for the spine; the hyssop a hand-breadth except for its stalks.

Mishnah

משנה: הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. נִקְטַם רֹאשׁוֹ נִפְרְצוּ עָלָיו אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרוּבּוֹת מֵעָלָיו פָּסוּל וְאִם מִיעֲטָן כָּשֵׁר. וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב:

MISHNAH: A robbed or dried up myrtle is disqualified. Of an ashera or a seduced city, it is disqualified. If it was truncated, its leaves broken out, or its berries more than its leaves, it is disqualified; if one reduced their number it is qualified but one may not reduce on the holiday.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת. עַץ שֶׁעֲנָפָיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ וְעוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס. אִין תֵּימַר זֵיתָא. עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה וְאֵין עֲנָפָיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ. אִין תֵּימַר זַרַגּוּנָה. עֲנָפָיו חוֹפוֹת אֶת רוּבּוֹ וְאֵינוֹ עוֹלֶה כְּמִין קְלִיעָה. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה הֲדַס.

HALAKHAH: It is written, and a branch from the rope tree, a tree whose branches cover it and it rises like plaiting. Which one is this? The myrtle. If you would say the olive tree, it rises like plaiting but its branches do not cover it. If you would say the vine, its branches cover it but it does not rise like plaiting. Therefore, which one is this? The myrtle.

חִיָיה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּמַשְׁחִירוֹת שָׁנוּ. לָמָּה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ אוֹ מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. הָיָה דַּרָכּוֹ לְגַדֵּל יְרוֹקִים. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם שֶׁאֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ הֲרֵי אֵינָן דּוֹמוֹת לְעֵצוֹ. הֲוֵי. לָא טַעֲמָא דִי לָא מִשֵּׁם שֶׁנִּגְמַר פִּרְיוֹ.

Ḥiyya bar Ada in the name of Rebbi Simeon ben Laqish. They taught about the blackish ones. Why? Because they do not resemble its wood or because its fruit is ripened? What is the difference between these? If it is used to grow green ones. If you are saying, because they do not resemble its wood, they do not resemble its wood. Therefore the reason must be because its fruit is ripened.

Mishnah

משנה: עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵישָׁה פְּסוּלָה. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פְּסוּלָה. נִקְטַם רֹאשָׁהּ נִפְרְצוּ עָלֶיהָ וְהַצַּפְצָפָה פְּסוּלָה. כְּמוּשָׁה וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצַת עָלֶיהָ וְשֶׁל בַּעַל כְּשֵׁירָה:

MISHNAH: A robbed or dried up willow twig is disqualified. Of an ashera or a seduced city, it is disqualified. If it was truncated, its leaves broken out, or the osier are disqualified. Wilted, and of which part of the leaves have fallen off, and from an unirrigated place, are qualified.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב. וְעַרְבֵי נָחַל. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁל נַחַל. שֶׁלְבַּעַל וְשֶׁלְהָרִים מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעַרְבֵי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לַמִּקְדָּשׁ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וְעַרְבֵי נָחַל. פְּרָט לְצַפְצֶפֶת. אֵי זֶהוּ שֶׁלְצַפְצֶפֶת. הָעֲשׂוּיָה כְמִין מַגָּל. תַּנֵּי. כְּמִין מַגָּל פְּסוּלָה. כְּמִין מֶסֶר (פְּסוּלָה) [כְּשֵׁירָה]. אֵי זוֹ הִיא עֲרָבָה פְסוּלָה. עָלֶה עָגוֹל וְקָנֶה לָבָן. אֵי זוֹ הִיא עֲרָבָה כְשֵׁירָה. עָלֶה אָרוֹךְ וְקָנֶה אָדוֹם.

HALAKHAH: “It is written, and brook-willows. I admit not only from a brook, from where also from an unirrigated place or from mountains? The verse says, and willows. Abba Shaul says, brook-willows, two. A willow twig for the lulav and a willow twig for the Temple.” Then why was it written and brook-willows? To exclude the osier. “What is an osier? If its is like a sickle. It was stated: Like a sickle it is disqualified, like a plane it is (qualified) [disqualified]. What is a disqualified willow twig? The leaf is round and the stem white. What is a qualified willow twig? The leaf is long and the stem red.”

Mishnah

משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ קָטוּם. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד כָּךְ הֲדַַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת:

MISHNAH: Rebbi Ismael says, three myrtle branches and two willow twigs, one lulav and one etrog; even two truncated and one not chopped off. Rebbi Tarphon says, even all three truncated. Rebbi Aqiba says, just as there is one lulav and one etrog so there is one myrtle branch and one willow twig.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּרַשׁ. פְּרִי עֵץ הָדָר אֶחָד. כַּפּוֹת תְּמָרִים אֶחָד. וַעֲנַף עֵץ עָבוֹת שְׁלֹשָׁה. וְעַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. וּשְׁתֵּי דְּלִיּוֹת. אַחַת שֶׁאֵינָהּ קְטוּמָה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כְּמַה דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מַרְבֶּה בַהֲדַס יַרְבֶּה בִשְׁאָר כָּל הַמִּינִין. אֲמַר לֵיהּ. מִיסְבּוֹר אַתְּ סְבַר. עָל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל קָטוּם הָדָר. וְהָא תַנִּינָן. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין. לֵית בַּר נַשׁ אֲמַר. אֲפִילּוּ. אֶלָּא דְהוּא מוֹדֶה עַל קַדְמִיתָא. רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַה בָא רִבִּי טַרְפוֹן לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא סָבַר קָטוּם הִדּוּר. וְרִבִּי טַרְפוֹן סָבַר קָטוּם הִדּוּר. רִבִּי יָסָא כַד סְלַק לְהָכָא חַמְתּוֹן מְבַחֲרִין הֲדַסָּה. אָמַר. לָמָּה בְנֵי מַעֲרָבָא מְבַחֲרִין הֲדַסָּה. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וגו'. לֹא הִיא הֲדַס וְלֹא הִיא עֵץ עָבוֹת. אֶלָּא הֲדַס לְסוּכָּה. וְעֵץ עָבוֹת לְלוּלָב. רִבִּי זְעוּרָה הֲוָה תְקַע לָהּ.

HALAKHAH: “Rebbi Ismael explained, a fruit of the splendor tree, one. Date-palm roped, one. A branch of the rope tree, three. And brook-willows, two. And two lifted ones; one which is not truncated. Rebbi Tarphon says, even if all three are truncated.” Rebbi Abba bar Mamal asked before Rebbi Immi: Since Rebbi Ismael adds for the myrtle, should he not add for the other kinds? He answered, you are thinking that Rebbi Ismael thinks that truncated is splendor, and we have stated, “Rebbi Tarphon says, even if all three are truncates.” Nobody says “even” if he does not accept the preceding statement. Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Jose: What does Rebbi Tarphon add to the words of Rebbi Ismael? He answered him, Rebbi Ismael does not think that truncated is splendor, but Rebbi Tarphon thinks that truncated is splendor. When Rebbi Yasa came up here he saw them being selective about myrtle branches. He said, why are the Westerners selective about myrtle branches? He had not heard thar Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi: And they made known and proclaimed in all cities etc. Myrtle is not the same as rope tree, but myrtle is for the sukkah, and rope tree for the lulav. Rebbi Ze`ira blew it.

הָעוֹשֶׂה לוּלָב לְעַצְמוֹ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִיוָּנוּ לַעֲשׂוֹת לוּלָב. לְאַחֵר. לַעֲשׂוֹת לוּלָב לִשְׁמוֹ. כְּשֶׁהוּא נוֹטְלוֹ מָהוּ אוֹמֵר. בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְִטִילַת לוּלָב. נִתַפַּלֵּל בּוֹ אוֹמֵר. בָּרוּךְ שֶׁהָחֱיָינוּ וְקִיְימָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. וּמְבָרֵךְ עָלָיו כָּל שָׁעָה שֶׁהוּא נוֹטְלוֹ. כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל נֵר חֲנוּכָּה. רַב אָמַר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצוַת [הַדְלָקַת] נֵר חֲנוּכָּה. הַכֹּל מוֹדִין בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר. עַל נְִטִילַת לוּלָב. מַה פְלִיגִין. בִּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל נְִטִילַת לוּלָב. רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עַל מִצְוַת זְקֵנִים. מַה אָמַר רַב בְּלוּלָב. מָה אִם חֲנוּכָּה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶן הוּא אוֹמֵר. עַל מִצוַת נֵר חֲנוּכָּה. לוּלָב שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה לֹא כָל שֶׁכֵּן. מַה אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בַחֲנוּכָּה. מַה אִם לוּלָב שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה אוֹמֵר. עַל מִצְוַת זְקֵינִים. חֲנוּכָּה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶן לֹא כָל שֶׁכֵּן. לֹא צוֹרְכָא דִילֹא מַה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּחֲנוּכָּה.

He who makes a lulav for himself says, praise to Him who sanctified us by His commandments and commanded us to make a lulav. For another, to make a lulav in his name. When he takes it he says, praise to Him who sanctified us by His commandments and commanded us about taking the lulav. If he prayed with it he says, praise to Him Who let us live, and kept us, and let us reach this time. He says the benediction every time when he takes it. How does one recite the benediction for the Ḥanukkah light? Rav said, praised to Him who sanctified us by His commandments and commanded us the commandment [to kindle] the light of Ḥanukkah. Everybody agrees that on the first day he says, about taking the lulav. What do they disagree about? The remaining days. Rebbi Joḥanan said, about taking the lulav. Rebbi Joshua ben Levi said, about commandments of the Elders. What did Rav say for the lulav? Since for Ḥanukkah which is from their words he is saying, about the commandment of the light of Ḥanukkah, for lulav which is from the Torah not so much more? What did Rebbi Joshua ben Levi say on Ḥanukkah? Since for lulav which is from the Torah he is saying, about commandments of the Elders, for Ḥanukkah which is from their words not so much more? The only problem is, what did Rebbi Joḥanan say on Ḥanukkah?

חִיָיה בְרֵיהּ דְּרַב מְבָרֵךְ עַל כָּל פַּעַם וָפַעַם. רַב חוּנָה לֹא מְבָרֵךְ אֶלָּא פַעַם אַחַת בִּלְבַד. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. טַעֲמֵיהּ דְּרַב חוּנָה. דְּמַאי מִדִּבְרֵיהֶן וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן. מַה דְמַיי אֵין מְבָרְכִין עָלָיו אַף שְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

Ḥiyya the son of Rav was reciting the benediction every single time. Rav Ḥuna recited it only once. Rebbi Ḥuna in the name of Rav Joseph: The reason of Rav Ḥuna. Demay is from their words and the remaining days are from their words. Since for demay one does not recite a benediction, also for the remaining days one does not recite a benediction.

Mishnah

משנה: אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁירָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת פָּסוּל. שֶׁל עָרְלָה פָּסוּל. שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה פָּסוּל וְשֶׁל טְהוֹרָה לֹא יִטּוֹל וְאִם נָטַל כָּשֵׁר. וְשֶׁל דְּמַאי בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין. וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְשֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם לֹא יִטּוֹל וְאִם נָטַל כָּשֵׁר:

MISHNAH: A robbed or dried up etrog is disqualified. Of an ashera or a seduced city, it is disqualified. Of ` orlah, it is disqualified. Of impure heave, it is disqualified; of pure one should not take but if he took it is qualified. Of demay, the House of Shammai disqualify but the House of Hillel qualify; of Second Tithe in Jerusalem one should not take but if he took it is qualified.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב פְּרִי עֵץ הָדָר. עֵץ שֶׁפִּרְיוֹ הָדָר וְעֵצוֹ הָדָר. אֵי זֶה זֶה. זֶה אֶתְרוֹג. אִין תֵּימַר רִימּוֹנָא. (עֵצוֹ) [פִּירְיוֹ] הָדָר וְאֵין (פִּירְיוֹ) [עֵצוֹ] הָדָר. אִין תֵּימַר חָרוּבָה. עֵצוֹ הָדָר וְאֵין פִּירְיוֹ הָדָר. אֵי זֶה זֶה. זֶה אֶתְרוֹג. הָדָר. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שֶׁהוּא דָר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לַחֲבֵירָתָהּ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. תִּירְגֵּם עֲקִילַס. הָדָר הִידוֹר. אִילָן שֶׁהוּא גָדֵל עַל פְּנֵי הַמַּיִם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם פְּרִי עֵץ הָדָר. עֵץ שֶׁפִּרְיוֹ הָדָר וְעֵצוֹ הָדָר. טַעַם פִּרְיוֹ כְטַעַם עֵצוֹ. טַעַם עֵצוֹ כְטַעַם פִּרְיוֹ. פִּרְיוֹ דוֹמֶה לְעֵצוֹ. עֵצוֹ דוֹמֶה לְפִירְיוֹ. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה אֶתְרוֹג.

HALAKHAH: It is written, a fruit of the splendor tree, a tree whose fruit is splendor and its wood is splendor. Which one is that? This is the etrog. If you would say, the pomegranate, its (wood) [fruit] is splendor but its (fruit) [wood] is not splendor. If you would say, the carob, its wood is splendor but its fruit is not splendor. Which one is it? The etrog. Hadar; Rebbi Levi said, for it stays on its tree from one year to the next. Rebbi Tanḥuma said, Aquila translated הדָר by ‘ύδωρ; a tree which grows on the water. “Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: You shall take for yourselves.. a fruit of the splendor tree, a tree whose fruit is splendor and its wood is splendor; the smell of its fruit is the smell of its wood, the smell of its wood is the smell of its fruit; its fruit looks like its wood, its wood looks like its fruit. Which one is it? The etrog.”

רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָיא בָעֵי. מַתְנִיתָא דְלָא כְבֵית שַׁמַּי. דְּתַנִּינָן. וְשֶׁלְדְּמַאי בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְשֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלַםִ לֹא יִטּוֹל. וְאִם נָטַל כָּשֵׁר.

Rebbi Jacob the Southerner asked, is our Mishnah not following the House of Shammai? As we have stated, “of demay, the House of Shammai disqualify but the House of Hillel qualify. Of Second Tithe in Jerusalem one should not take but if he took it is valid.”

Mishnah

משנה: עָלְתָה חֲזָזִית עַל רוּבּוֹ נִיטְּלָה פִיטְמָתוֹ נִיקַּב נִקְלַף נִסְדַּק חָסַר כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל. עָלְתָה חֲזָזִית עַל מִעוּטוֹ נִיטַּל עוּקְצוֹ נִיקַּב וְלֹא חָסַר כָּל שֶׁהוּא כָּשֵׁר. אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי פָּסוּל. הַיָרוֹק כְּכַרְתָן רִבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר וְרִבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל:

MISHNAH: If scabs covered most of it, or its protuberance was removed, or it was perforated, or peeled, or cracked, if anything was missing it is disqualified. If scabs covered a smaller part, or the stem was removed, or it was perforated but nothing was missing, it is qualified. A black etrog is disqualified, and the green like leeks Rebbi Meïr qualifies but Rebbi Jehudah disqualifies.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. כְּל הַפְּסוּלִין אֵינָן פּוֹסְלִין אֶלָּא בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. תַּמָּן אָמְרִין. רוּבּוֹ מִצַּד אֶחָד. חוֹטְמוֹ כְרוּבּוֹ לִפְסוֹל.

HALAKHAH: Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Samuel: All disqualifications only disqualify on the first day of the holiday. There, they are saying, most of it on one side; its protuberance is disqualifying like most of it.

נִיטְּלָה פִיטְמָתוֹ. תַּמָּן אָמְרִין. שׁוֹשַׁנְתּוֹ. רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָא אָמַר. פִּיקָא. נִּיקֵּב וְלֹא פִילֵּשׁ מִבִּפְנִים כָּשֵׁר. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. נִיטַּל עוּקְצוֹ נִיקַּב וְלֹא חָסַר כָּל שֶׁהוּא כָּשֵׁר.

“If its protuberance was removed.” There, they say: its lily. Rebbi Isaac bar Ḥaqula said, the peak. If it was perforated but not pierced inside it is qualified, as we have stated there, “if the stem was removed, or it was perforated but nothing was missing, it is qualified.”

אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי פָּסוּל. הַבָּא מִן הַכּוּשִׁי כָשֵׁר.

“A black etrog is disqualified.” What comes from the black one is qualified.

הַיָרוֹק כְּכַרְתָן. רִבִּי זְעוּרָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. כָּהֵן כָּרְתִּינוֹן אוֹ דְדָמִי לָהֶן כָּרְתִּינוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כָּהֵין כָּרְתִּינָן. אֵי זֶהוּ יְרַקְרַק שֶׁבִּירוֹקִים. רִבִּי לָעְזָר אוּמֵר. כְּשַׁעְוָה וּכְשׁוֹשַׁנַּת קַרְמָל. סוּמֲכוֹס אָמַר. כַּכַנְפֵי טַוָוס. אֵי זֶהוּ אֲדַמְדָּם שֶׁבָּאֲדוֹמֵים. זֶה זְהוֹרִית עֲמוּקָה. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. שַׁנְיָיא הִיא תַּמָּן דִּכְתִיב יְרַקְרַק.

“The green like leeks.” Rebbi Ze`ira asked before Rebbi Immi: Leek-colored or like leek-colored? He told him, leek-colored. What is the deepest ירק? Rebbi Eleazar said, like wax and like the flower of the qarmal tree; Symmachos says, like a peacock’s wings. What is the deepest red? That is deep crimson. And here, he says so? Rebbi Phineas said, there is a difference there because it says, deepest green.

Mishnah

משנה: שִׁעוּר אֶתְרוֹג קָטָן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּאֱגוֹז. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כַּבֵּיצָה. וְהַגָּדוֹל כְּדֵי שֶׁיֶֹּאֱחוֹז אֶת שְׁנֵיהֶם בְּיָדוֹ אַחַת דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֲפִילּוּ אֶחָד בִּשְׁתֵּי יָדָיו:

MISHNAH: The measure of a small etrog, Rebbi Meïr says, like a walnut, Rebbi Jehudah says, like an egg. And a large one, so that he is able to hold the two of them in one hand, the words of Rebbi Jehudah; Rebbi Yose says, even one in both of his hands.

Halakhah

הלכה: אֶתְרוֹג הַבּוֹסֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ פֶרִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. פֶּרִי. רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. אֶתְרוֹג בּוֹסֶר אֵינוֹ פֶרִי. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אֶתְרוֹג בּוֹסֶר אֵינוֹ פֶרִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְכִי כָל שֶׁהוּא כָשֵׁר בַּלּוּלָב חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר בַּלּוּלָב אֵינוֹ חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. הָתִיבוֹן. הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי הוּא גָדַל בִּדְפוּס. הֲרֵי הוּא עָשׂוּי כְכַדּוּר. הֲרֵי הוּא פָסוּל בְּלוּלָב וְחַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת. מִסְתַּבְּרָא רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֶה לְרִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן יוֹדֵי לְרִבִּי עֲקִיבָה. דִּכְתִיב פְּרִי. וְאֵינוֹ פֶרִי. רִבִּי עֲקִיבָה לֹא יוֹדֵי לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. הֲרֵי מְנוּמָּר. הֲרֵי גָדַל בִּדְפוּס. הֲרֵי הוּא עָשׁוּי כְכַדּוּר. הֲרֵי הוּא פָסוּל בְּלוּלָב וְחַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Aqiba says an unripe cedrat is not a fruit, but the Sages say it is a fruit. Rebbi Hila, Rebbi Yasa, in the name of Rebbi Eleazar: It follows that Rebbi Simeon follows the argument of his teacher, Rebbi Aqiba. Just as Rebbi Aqiba said it is not a fruit, so Rebbi Simeon said it is not a fruit. Rebbi Yose said, is everything qualified for lulav subject to tithes and everything disqualified for lulav not subject to tithes? Did they not object, there is the spotted one, one that grew in a form, or one shaped like a ball, which are disqualified for lulav but subject to tithes! It is reasonable {to hold that} Rebbi Simeon agrees with Rebbi Aqiba but Rebbi Aqiba does not agree with Rebbi Simeon. Rebbi Simeon agrees with Rebbi Aqiba since it is written fruit and it is not a fruit. Rebbi Aqiba does not agree with Rebbi Simeon, there is the spotted one, one that grew in a form, or one shaped like a ball, which are disqualified for lulav but subject to tithes.

אֲנָן תַּנִּינָן כָּאֱגוֹז. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד כָּאֱגוֹז. מָאן דְּאָמַר. כָּאֱגוֹז. כָּאֱגוֹז עַצְמוֹ כָשֵׁר. מָאן דְּאָמַר. עַד כָּאֱגוֹז. כָּאֱגוֹז עַצְמוֹ פָּסוּל.

We have stated, “like a walnut.” There are Tannaim who state, “up to a walnut.” He who says “like a walnut”, as a walnut itself is qualified. He who says “up to a walnut”, as a walnut itself is disqualified.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וְכַפּוֹת תְּמָרִים. יְאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא כַּפּוֹת תְּמָרִים. אֲפִילוּ זֶה בְיָדוֹ אַחַת וְזֶה בְיָדוֹ אַחַת. אָמְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי עֲקִיבָה שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֶתְרוֹג עַל כְּתֵיפָיו.

Rebbi Yose said, if there were written and date-palm palms, it would be correct. Only date-palm palms is written, even one in one hand and the other in the other hand. They said about Rebbi Aqiba that he entered the synagogue with an etrog on his shoulders.

Mishnah

משנה: אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְמִינוֹ דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ בִמְשִׁיחָה. אָמַר רִבִּי מֵאִיר מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִית שֶׁל זָהָב. אָמְרוּ לוֹ בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמָטָּה: וְאֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין בְּהוֹדוּ לַיי׳ תְּחִילָּה וָסוֹף וְאַף בְּאָנָא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא כְדִבְרֵי הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אַף בְּאָנָּא יי׳ הַצְּלִיחָה נָּא. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁכָּל הָעָם מְטָרְפִין בְּלוּלְבֵיהֶן וְהֵם לֹא נִיעְנְעוּ אֶלָּא בְאָנָּא יי׳ הוֹשִׁיעָה נָּא בִלְבַד. מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ יִטּוֹל עַל שׁוּלְחָנוֹ. אִם לֹא נָטַל בַשַּׁחֲרִית יִטּוֹל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב:

MISHNAH: One ties the lulav only with its own kind, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meïr says, even with a string. Rebbi Meïr said, it happened that the people of Jerusalem did tie their lulavim with golden jewels. They told him, under these they tied it with its own kind. Where did they move? At thank the Eternal beginning and end, and also at please, Eternal, please save, following the words of the House of Hillel. The House of Shammai say, also at please, Eternal, please give success. Rebbi Aqiba said, I was watching Rabban Gamliel and Rebbi Joshua, when all the people were shaking their lulavim but they moved them only at please, Eternal, please save. If somebody returns from a trip where he had no lulav, when he enters his house he can take it at his table. If he did not take it in the morning he may take it in the afternoon since the entire day is qualified for the lulav.

Halakhah

הלכה: הָא בְהוֹדוּ לֹא. לְהוֹצִיא. אַף בְּאָנָּא יי׳ הַצְּלִיחָה נָּא.

HALAKHAH: Therefore not at thank? To exclude also at please, Eternal, please give success.

רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. זֶה שֶׁהוּא מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ נוֹטֵל לוּלָב וּמְנַעְנֵעַ. שׁוֹפָר וְתוֹקֵעַ. לִכְשֶׁתַּגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. תַּנֵּי. צָרִיךְ לְנַעְנֵעַ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הָכֵין חַד וְהָכֵין חַד אוֹ הָכֵין וְהָכֵין חַד. תַּמָּן תַּנִּינָן. צָרִיךְ לְכַסְכֵּס שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים בֵּין כָּל דָּבָר וְדָבָר. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. הָכֵין חַד וְהָכֵין חַד אוֹ הָכֵין וְהָכֵין חַד.

Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: If one rises early to go on a trip, he takes a lulav and moves it, or the shofar and blows it. When the time arrives to read the shema`, he reads and prays. It was stated, he was to move three times. Rebbi Ze`ira asked, so one and so one, or so and so one one? There, we have stated: “He has to rub each kind three times.” Rebbi Ze`ira asked, so one and so one, or so and so one?

Mishnah

משנה: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהִי לוֹ מְאֵירָה. אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֶא אוֹתוֹ עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָהּ:

MISHNAH: A person to whom a slave, or a woman, or a minor, read for him, repeats after them what they say, and it should be a curse for him. If a male adult reads for him, he answers halleluja after him.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. אֲבָל אָמְרוּ. אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ וְעֶבֶד לְרַבּוֹ וְקָטָן לְאָבִיו. נִיחָא אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעֲלָהּ. עֶבֶד לְרַבּוֹ. קָטָן לְאָבִיו. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן נְהוֹרַיי. כָּל שֶׁאָמְרוּ בְקָטָן כְּדֵי לְחַנְּכוֹ. תִּיפְתָּר. בְּעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ וְעוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין וּתְהֵא לוֹ מְאֵירָה. [וְעוֹד אָמְרוּ.] תָּבוֹא מְאֵירָה לְבֶן עֶשְׂרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבֶן עֶשֶׂר.

HALAKHAH: It is stated: “In truth, they said a woman may say Grace for her husband, a slave for his master, and a minor for his father. One understands a woman for her husband, a slave for his master. A minor for his father? Did not Rebbi Aḥa say in the name of Rebbi Yose bar Nahora: All they said about a minor is for the latter's education? Explain it that he recites after him, as we stated there: “A person to whom a slave, or a woman, or a minor, read for him, repeats after them what they say, and it should be a curse for him.” [Also they said,] there should be a curse on the man of twenty years who needs the child of ten.

Mishnah

משנה: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפּוֹל יִכְפּוֹל לִפְשׁוֹט יִפְשׁוֹט לְבָרֵךְ אַחֲרָיו יְבָרֵךְ. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לִיקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית:

MISHNAH: At a place where there is the custom to repeat, one repeats, to recite a blessing afterwards, one recites a blessing afterwards; everything follows local custom. If one buys a lulav from another in the Sabbatical year he has to give him the etrog as a gift since one is not permitted to buy it in the Sabbatical year.

Halakhah

הלכה: רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר הַלְּלוּ יָ׳הּ. וְחוֹרָנָה אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מָאן דְּאָמַר הַלְלוּ יָ׳הּ. נֶחֱלַק וְאֵינוֹ נִמְחָק. מָאן דְּאָמַר הַלֵּלוּיָהּ. נִמְחָק וְאֵינוֹ נֶחֱלַק. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָא וּמָאן אֲמַר דָא. מִן מַה דַאֲמַר רַב. שְׁמָעִית מִן חָבִיבִי. אִם יִתֵּן לִי אָדָם סֵפֶר תִּילִים שֶׁלְרִבִּי מֵאִיר מוֹחֵק אֲנִי אֶת כָּל הַלְלוּיָהּ שֶׁבּוֹ. שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון לְקַדְּשָׁן. הֲוִי דוּ אָמַר הַלֵּלוּיָהּ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן פְלִיגִן. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בַּעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁלְשֶׁבַח נֶאֲמַר סֵפֶר תִּילִים. בְּאִישׁוּר בְּנִיצּוּחַ בְּנִיגוּן בְּשִׁיר בְּמִזְמוֹר בְּהַשְׂכֵּל בְּרִינָּה בְתוֹדָה בִתְפִילָּה בִבְרָכָה. הַמְאוּשָּׁר שֶׁבְּכוּלָּן הַלְלוּיָה. שֶׁהַשֵּׁם וְהַשֶּׁבַח כְּלוּלִין בּוֹ.

HALAKHAH: Rav and Samuel. One said hallelu yah, and the other one said hallēluja. For him who said hallelu yah it is split but cannot be erased. For him who said hallelujah it may be erased but cannot be split. We do not know who said what. Since Rav said, I heard from my uncle, if somebody would give me a book of Psalms written by Rebbi Meïr I could erase all hallelujah in it since he did not intend to sanctify them. This implies that he said hallelujah. The words of the rabbis disagree, as Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi, the book of Psalms was said with ten expressions of praise, with “hail”, with “excellence”, with melody, with song, with chant, with instruction, with shout, with thanksgiving, with prayer, with blessing. The most beatific of all of them is hallelujah since both the Name and praise are contained in it.

רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. מַה נַעֲנֵי. אֲמַר לֵיהּ [רִבִּי אַ]בָּא כִּיפָה (קוֹמָךְ) [קוֹמִי]. רִבִּי יוֹנָה עֲנִי הָכֵין וְהָכֵין. רִבִּי לִיעֶזֶר לָא עֲנִי הָכֵין וְהָכֵין. רַב בְּשֵׁם רַב אַבָּא בַּר חָנָה בְשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁעָנָה רָאשֵׁי פְרָקִים. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. וְהַיי לֵין אִינּוּן רָאשֵׁי פְרָקִים. הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי י׳י הַלְלוּ אֶת שֵׁם י׳י. בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. מְנַיִין אִם שָׁמַע וְלֹא עָנָה יָצָא. אַמַר לוֹן. מִן מַה דַאֲנָן חַמְיָין רַבָּנִין רַבְרְבַיָיא קַיימִין בְּצִיבּוּרָא וְאִילֵּין אָמְרִין בָּרוּךְ הַבָּא. וְאִילֵּין אָמְרִין. בְּשֵׁם י׳י. וְאֵילוּ וָאֵילּוּ יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.

Rebbi Ze`ira asked before Rebbi Abbahu: He told him, (as it comes in the mouth before you) [Rebbi Abba is on top before you.] Rebbi Jonah answered both ways. Rebbi Eliezer did not answer any way. Rav in the name of Rav Abba bar Ḥana in the name of Rav: Only if he answered at the start of the Chapters. Rebbi Ze`ira asked, what are the starts of Chapters? Hallelujah, praise, servants of the Eternal, praise the Name of the Eternal. They asked before Rebbi Ḥiyya bar Abba: From where that he who heard but did not answer has fulfilled his obligation? He told them, since we are seeing great rabbis standing among the public when these say praised be he who comes and the others say in the name of the Eternal, and both have fulfilled their obligation.

תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עוֹנֶה הוּא אָדָם אָמֵן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל. אֵינוֹ אוֹמֵר. בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ. אִם לֹא אָכַל. תַּנֵּי. אֵין עוֹנִין אָמֵן יְתוֹמָה וְלֹא אָמֵן קְטוּפָה. אֵי זוֹ הִיא אָמֵן יְתוֹמָה. אָמַר רִבִּי הוּנָא. הָהֵן דְּחַיָיב לְמִבְרְכָה וְהוּא עֲנִי וְלָא יְדַע מָהוּ. תַּנֵּי. גּוֹי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. בַּשֵּׁם אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. אִם בֵּירַכְךָ גוֹי עֲנֵה אַחֲרָיו אָמֵן. דִּכְתִיב בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים. גּוֹי אֶחָד פָּגַע בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבֵירְכוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. אַחֵר פָּגַע בּוֹ וְקִילְלוֹ. אֲמַר לֵיהּ. כְּבָר מִילָּתָךְ אֲמִירָה. אָמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. הֵיךְ מַה דְאָמְרָת לְדֵין אָמְרָת לְדֵין. אֲמַר לוֹן. וְלָא כֵן כְּתִיב. אוֹרֲרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ.

Rebbi Hoshaya stated: One answers Amen even if he did not eat, but he may not say: “Let us praise Him, of Whose bounty we ate,” except if he did eat. It is stated: “One answers neither an orphan Amen, nor a plucked Amen. What is an orphan Amen? Rebbi Huna said, that is one who is obligated to recite a blessing, he answers Amen, and is not conscious for what he answered Amen. It is stated: One answers Amen after a Gentile who recited a benediction for the Eternal, but if he recited a benediction with the Name one does not answer. Rebbi Tanḥuma said, if a Gentile blesses you, answer after him Amen since it is written You shall be blessed by all peoples. A Gentile met Rebbi Ismael and blessed him. He answered: The word about you has already been said. He met a second one who cursed him; he answered: The word about you has already been said. His students said to him: Rebbi, did you say to the one what you said to the other? He said to them, so it is written Those who curse you are cursed, but those who bless you are blessed.

רִבִּי הָיָה כוֹפֵל בָּהּ דְּבָרִים. רִבִּי לָעְזָר בֶּן פְּרָטָא פּוֹשֵׁט בָּהּ דְּבָרִים.

Rebbi used to repeat things in it; Rebbi Eleazar ben Proteus recited simply in it.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְּזִקְנֵי הַגָּלִיל הִיא. דְּזִקְנֵי הַגָּלִיל אוֹמְרִים. אָסוּר לִמְסוֹר לְמִי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית מָזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. תִּיפְתָּר. דִּבְרֵי הַכֹּל. כְּשֶׁהְיוּ אֶתְרוֹגִים נִמְכָּרִין בְּיוֹקֶר. כְּהָדָא. תְּרוֹנְגַּיָיא הֲווֹן מְצַפְצְפִין תַּמָּן וַהֲוָה רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב יְהַב אֶתְרוֹגָא מַתָּנָה לִבְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לִכְשֶׁתִּזְכֶּה בוֹ וּבְמִצְוָתוֹ הַחֲזִירֵהוּ לִי.

Rebbi Eleazar said, this follows the Elders of Galilea, for the Elders of Galilea say, it is forbidden to hand over food for two meals to a person suspect in matters of Sabbatical. Rebbi Mattaniah said, explain it as opinion of everybody, in case that etrogim are sold at an elevated price. As the following: The cedrats were scarce there when Rav Naḥman bar Jacob gave an etrog as gift to his son and told him, if you have acquired it and fulfilled its obligation, return it to me.

Mishnah

משנה: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה הַלּוּלָב נִיטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִיטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה זֵכֶר לַמִּקְדָשׁ. וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵל. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג. וּשְׁאָר יְמוֹת הֶחָג אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת:

MISHNAH: Originally the lulav was taken in the Temple for seven {days} and in the country one day. After the destruction of the Temple, Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted that the lulav be taken in the country for seven {days} as remembrance of the Temple, and that the day of waving be entirely forbidden. If the first day of Tabernacles is a Sabbath, everybody brings their lulav to the synagogue. The next day they come in the morning and everybody recognizes his own and takes it, since they said that nobody can fulfill his obligation with another person’s lulav on the first day of Tabernacles; but on the other days of the holiday a person can fulfill his obligation with another person’s lulav. Rebbi Yose says, if somebody forgot and took the lulav into the public domain on the first day of Tabernacles which is a Sabbath he is not liable since he took it out with permission.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת לוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת שְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים דְּבַר תּוֹרָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַתְקִין עַל דְּבַר תּוֹרָה. מָאן דְּאָמַר. בְּשִׂמְחַת לוּלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן דְּבַר תּוֹרָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים מִדִּבְרֵיהֶן. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַתְקִין עַל דִּבְרֵיהֶן. וְיֵשׁ הַתְקָנָה אַַחַר הַתְקָנָה.

HALAKHAH: It is written: and you shall enjoy before the Eternal, your God, for seven days. There are Tannaim who state, the verse speaks of the enjoyment of well-being sacrifices. There are Tannaim who state, the verse speaks of the enjoyment of the lulav. For him who is saying, the verse speaks of the enjoyment of well-being sacrifices, the first day is from a word of the Torah and the other days are from a word of the Torah, and Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted on basis of a word from the Torah. For him who is saying, the verse speaks of the enjoyment of lulav, the first day is from a word of the Torah and the other days are from their words, and Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted on basis of their words. But is there institution after institution?

חֲבֵרַיָיא בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיי שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. וְדִכְוָותָהּ וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. אֵין שִׁבְעָה בְלֹא שַׁבָּת. אֲמַר לוֹן. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. חָלַק הָרִאשׁוֹן מֵהֶן. מֵעַתָּה בַמִּקְדָּשׁ יִדָּחֶה. בִּגְבוּלִין לֹא יִדָּחֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב וּלְקַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר. כָּאן מִיעֵט וּבְמָקוֹם אַחֵר רִיבָה. אֶלָא וּלְקַחְתֶּם לָכֶם. מִכָּל מָקוֹם. וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְי אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים בִּירוּשָׁלִַם.

The colleagues asked before Rebbi Jonah: Since you are saying there, and you shall offer a gift to the Eternal seven days, there are no seven without a Sabbath, why not similarly and you shall enjoy before the Eternal, your God, for seven days, there are no seven without a Sabbath? He answered them, there is a difference, for it is written You shall take for yourselves on the First Day, He separated the first from them. Then it should push aside in the Temple, it should not push aside in the country. Rebbi Jonah said, if it had said, “you shall take before the Eternal, your God,” I would have said, here he excluded and at another place included. But you shall take for yourselves everywhere, and you shall enjoy before the Eternal, your God, for seven days, in Jerusalem.

חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה. אֲמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי. לָא מִן הָדָא אֶלָּא מִן הָדָא דַאֲמַר רִבִּי אִילָא וּתְנַיי תַמָּן. כָּךְ הָיָה הַמִּנְהַג בִּירוּשָׁלִַם. אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. נִכְנַס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה וְלוּלָבוֹ בְיָדוֹ. לָשֵׂאת אֶת כַּפָּיו וְלִקְרוֹת בַּתּוֹרָה נוֹתְנוֹ לַחֲבֵירוֹ. הִנִּיחוֹ בָאָרֶץ אָסוּר לְטַלְטְלוֹ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָיה. תַּנֵּי. מְטַלְטְלִין עֲצֵי בְשָׂמִים לְהָרִיחַ בָּהֶן לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. עֲרָבָה מוּתָּר לְהָנִיף בָּהּ לְחוֹלֶה בַשַּׁבָּת. אַף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵן. אַף בְּמַצָּה כֵן. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵה. אֲפִילוּ פִירֵשׁ חוֹזֵר אֲפִילוּ עַל הַצִּיצִין שֶׁאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה. הָדָא אָמְרָה. אֲף בְּסַכִּין שֶׁלְמִילָה כֵּן. אֲף בְּמַצָּה כֵן.

The colleagues say, the words of Rebbi Yose are that a positive commandment pushes aside a prohibition. Rebbi Yose told them, it is not from this but as Rebbi Ila said and as is stated there: “This was the usage in Jerusalem, a person goes to the synagogue with his lulav in his hand, goes to visit the sick with his lulav in his hand. he recites the shema` and prays with his lulav in his hand. To lift his hands or to read in the Torah, he hands it to another person. If he put it down on the floor it is forbidden to move it.” Rebbi Abun said, this implies that it is forbidden for usufruct. It was stated: One moves fragrant wood to let a sick person smell it on the Sabbath. The rabbis of Caesarea are saying, one may wave the myrtle branch for a sick person on the Sabbath. Does the same hold for a knife for circumcision, the same for unleavened bread? Since Rebbi Joḥanan said, the words of Rebbi Yose, even if he finished he may return for fibers which do not invalidate the circumcision; this implies the same even for a knife for circumcision, the same for unleavened bread.

Mishnah

משנה: מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיַּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ וּמַחֲזֶרֶת לַמַּיִם בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת מַחֲזִירִין וּבְיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין וּבַמּוֹעֵד מַחֲלִיפִין. כָּל קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְנַעְנֵעַ חַיָיב בַּלּוּלָב:

MISHNAH: A woman may receive from her son’s hand or her husband’s hand and return it to the water on the Sabbath. Rebbi Jehudah says, on the Sabbath one returns, on the holiday one adds, on the intermediate days one exchanges. A minor who knows how to move is obligated for the lulav.

Halakhah

הלכה: יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ חַיָיב בְּלוּלָב. יוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף חַיָיב בַּצִּיצִית. יוֹדֵעַ לְדַבֵּר אָבִיו מְלַמְּדוֹ לְשׁוֹן תּוֹרָה. יוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר אֶת יָדָיו אוֹכְלִין עַל יָדָיו תְּרוּמָה. אֶת גּוּפוֹ אוֹכְלִין עַל גּוּפוֹ טָהֳרוֹת. אֲבָל אֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְאֵינוֹ עוֹמֵד עַל הַדּוּכָן עַד שֶׁיִּתְמָלֵא זְקָנוֹ. רִבִּי אוֹמֵר. וְכוּלְּהֵם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּמַעֲלָה. שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעֲמִידוּ אֶת הַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְי.

HALAKHAH: If he knows how to move he is obligated for lulav. If he knows how to dress, he is obligated for ṣiṣit. If he knows how to talk, his father teaches him the language of the Torah. If he knows how to keep his hands clean, one eats heave on his hands. If he knows how to keep his body clean, one eats food in purity on his body. But he does not go before the Ark, nor lift his hands, nor stands on the podium, before he grows a beard. Rebbi says, all of them at the age of twenty years, as it is said: They appointed the Levites, twenty years or older, to direct the work of the Eternal’s House.