סוכה ה׳Sukkah 5

Mishnah

משנה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶה חָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב. אָמְרוּ כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו:

MISHNAH: The fife five and six; this is the fife of the water-drawing festivity which supersedes neither the Sabbath nor the holiday. There is a saying that one who did not see the joy of the water-drawing festivity did never see real joy.

Halakhah

הלכה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה כול׳. הָא שֶׁלְקָרְבָּן דוֹחֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. חָלִיל שֶׁלְקָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. תַּמָּן תַּנִּינָן. בִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. וּבְיוֹם הָעֲצֶרֶת. וּבִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וְיֵשׁ שְׁמוֹנֶה בְלֹא שַׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה הִיא. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּאִילֵּין רַבָּנִן. לָמָּה אֵינוּ דוֹחֶה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ מְחוּוָר. וְהָא כְתִיב וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים. בְּשִׂמְחַת שְׁלֹמֹה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל. כָּל זְמַן שֶׁהֶחָלִיל נוֹהֵג הַהַלֵּל נוֹהֵג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לָמָּה קוֹרִין אֶת הַהַלֵּל כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג. כְּנֶגֶד הַלּוּלָב שֶׁהוּא מִתְחַדֵּשׁ כָּל שִׁבְעָה. וְלָמָּה מִן כָּל אִילֵּין מִילַּיָיא חָלִיל. תַּנִּינָן. שֶׁזֶּה לְקִיצִּים וְזֶה לְקִיצִּין וְזֶה חָבִיב וְזֶה חָבִיב. וְתָלוּ חָבִיב בְּחָבִיב. וּבַעֲצֶרֶת אוֹמֵר לוֹ הֵי לָךְ מַצָּה הֵי לָךְ חָמֵץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הֵי לָךְ חָמֵץ [הֵילָךְ מַצָּה]. מָאן דְּאָמַר. הֵילָךְ מַצָּה. שֶׁהוּא חָבִיב. מָאן דְּאָמַר. הֵי לָךְ חָמֵץ. שֶׁהוּא תָדִיר.

HALAKHAH: “The fife five and six,” etc. Therefore the one of sacrifices supersedes. The Mishnah is Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah’s, as it was stated: The fife accompanying the sacrifices supersedes the Sabbath, the words of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah, but the Sages say, it supersedes neither the Sabbath nor the holiday. There we have stated: “On twelve days in the year the fife beats the time before the altar, at the sacrifice of the First Pesaḥ, the sacrifice of the Second Pesaḥ, on the first day of Passover, on the day of Pentecost, and on the eight days of Tabernacles.” Are there eight days without a Sabbath? Rebbi Yose said it anonymously, Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Joḥanan: It is Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah’s. In the opinion of those rabbis why does it not supersede? Because it is not clear. But is it not written, and the people blew fifes? That is written for Solomon’s festivity. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Abba bar Mamal: And heartfelt joy like one marching with a fife. Any time one uses a fife one recites the Hallel. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Abba bar Mamal: Why does one recite Hallel all seven days of Tabernacles? Corresponding to the lulav which is renewed all seven days. And why a fife for all these things? We have stated, for one is at stated times and the other is at stated times; this is beloved and that is beloved. They attached the beloved to the beloved. “On Pentecost one says to him, here you have maṣsah, here you have leavened.” There are Tannaim who state, here you have leavened, [here you have maṣsah.] He who said, here you have maṣsah, because it is beloved; he who said, here you have leavened, because it is frequent.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ בֵּית שׁוֹאֵבָה. שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְינֵי הַיְשׁוּעָה. דְּלֹמָא. רִבִּי לֵוִי וִיהוּדָה בַּר נַחְמָן הֲווֹן נָסְבִין תַּרְתֵּין סִילְעִין מֵיעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל רִבִּי לֵוִי וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵאָשֵׁר הָיָה. דִּכְתִיב אֲשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן. וּכְתִיב קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן. עָאַל רִבִּי יוֹחָנָן וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מִזְּבוּלוּן הָיָה. דִּכְתִיב וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵן זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וּכְתִיב מִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין. וּכְתִיב כִּדְבַר יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִיתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. בְּשׁוּבְתָא חוֹרִיָיתָא אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיהוּדָה בַּר נַחְמָן. סַב לָךְ אִילֵּין תַּרְתֵּין סִילְעַיָּא וְעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִמּוֹ מֵאָשֵׁר וְאָבִיו מִזְּבוּלֻן. וְיַרְכָתוֹ עַל צִידוֹן. יֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּהּ מִצִּידוֹן הָיָה. וּכְתִיב וַיֵּרֶד יָפוֹ. לָא צוֹרְכָא דְילָא וַיֵּרֶד עַכּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵעוֹלֵי רְגָלִים הָיָה וְנִכְנַס לְשִׂמְחַת בֵּית שׁוֹאֵבָה וְשָׁרָת עָלָיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל לֵב שָׂמֵחַ. מַה טַעֲמָא. וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי בִּנִיָמִן בַּר לֵוִי. וְהָיָה כְּנַגֵּן בַּמְנַגֵּן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים.

Rebbi Joshua ben Levi said, why is it called drawing festivity? For from there one was drawing the holy spirit, following you shall draw water in rejoycing from the fountains of salvation. An illustration. Rebbi Levi and Jehudah bar Naḥman were taking two tetradrachmas to assemble the congregation before Rebbi Joḥanan. Rebbi Levi went and preached, Jonah ben Amittai was from the tribe of Asher, for it is written, Asher did not disinherit the inhabitants of Acco and the inhabitants of Sidon. And it is written, arise and go to Sarepta which belongs to Sidon. Rebbi Joḥanan came and preached, Jonah ben Amittai was from the tribe of Zevulun, as it is witten, the third lot fell to the sons of Sevulun according to their families, and it is written, from there it turned eastward to Gat Ḥepher and Et Qaṣin. And it is written, following the word of the Eternal, the God of Israel, which He spoke through His servant, Jonah ben Amittai the prophet from Gat Ḥepher. On the next Sabbath Rebbi Levi said to Jehudah bar Naḥman: you take the two tetradrachmas and go assemble the congregation before Rebbi Joḥanan. He went and said before them, Rebbi Joḥanan did teach us well, his mother from Asher and his father from Zevulun. And his hip from Sidon, the hip from which he came was from Sidon. And it is written, he descended to Yafo, when it should have been “he descended to Acco”! Rebbi Jonah said, Jonah ben Amittai belonged to the pilgrims, came to the water-drawing festivity and the holy spirit rested on him, to teach you that the holy spirit only rests on a happy heart. What is the reason? It was when the musical instrument played, God’s spirit was on him. Rebbi Benjamin bar Levi said, it is not written here “it was when he played on the musical instrument”, but it was when the musical instrument played, God’s spirit was on him.

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָה דִיפְּלֵי אִיסְטֳבָה שֶׁל אֲכְסַנְדְּרִיאָה לֹא רָאָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל מִיָּמָיו. כְּמִין בַּסִילִקֵי גְדוֹלָה הָיָה וְאַסְטיוֹ לִפְנִים מִסְטיוֹ הָיְתָה. פְּעָמִים הָיוּ בָהּ כִּפְלַיִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְשִׁבְעִים קַתֶידְרָאוֹת שֶׁלְזָהָב הָיוּ שָׁם מְקוּבְּעוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵינִים. וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רִיבּוֹא דֵינָרֵי זָהָב. וּבִימָה שֶׁלְעֵץ בָּאֶמְצַע וַחֲזָן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ. עָמַד אֶחָד מֵהֶן לִקְראוֹת בַּתּוֹרָה הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. עַל כָּל בְּרָכָה ובְרָכָה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין מְעוּרְבָבִין אֶלָּא יוֹשְׁבִין כָּל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁאִם יָבוֹא אַכְסְנַאִי יְהֵא מִידְבַּק בִּבְנֵי אוּמָּנוּתוֹ. וּמִשָּׁם הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ יוֹצְאָה. וּמִי הֶחֱרִיבָהּ. טְרוֹגְיָינוּס הָרָשָׁע.

It was stated: “Rebbi Jehudah said, anybody who did not see the double stoa of Alexandria did not ever see the glory of Israel. It was like a large basilica with a stoa inside a stoa. Sometime there were there twice as many as left Egypt. Seventy golden chairs were there, inlaid with precious stones and pearls, corresponding to the Seventy Elders; each of them costing 250’000 gold denars. A wooden platform was at the center and the congregation’s beadle stood on it. If one of the congregation came to read in the Torah the official waved cloths and they answered after him “amen”. For every benediction which he said, the official waved cloths and they answered after him “amen”. Nevertheless they were not sitting mixed but those of each single profession were sitting separately, so that a stranger could associate with those of his profession, and from there he could find support.” And who destroyed it? Trajanus the evil one.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהָרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. וַיי אָמַר לָכֶם לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וֶהֱשִׁיבְךָ יְי מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ. אַחַת בִּימֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. [שֶׁנֶּאֱמַר] הוֹי הַיּוֹרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵיאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי טְרַוגְיָינוּס הָרָשָׁע.

Rebbi Simeon ben Yoḥai said, at three places were Israel warned not to return to the land of Egypt, [as it is written:] for as you saw Egypt today you shall nevermore see them for ever. And the Eternal said to you, you shall never again return on this way. And the Eternal will bring you back to Egypt on ships. In all three cases they returned and in all three cases they fell. One in the days of Sanherib the king of Assyria, [as it is written]: woe on those who descend to Egypt for help. What is written after this? But Egypt is human and not god, and their horses are flesh, etc. And one in the days of Joḥanan the son of the bald; it shall be that the sword which you are fearing, there will reach you. And once in the days of the evil Trajanus.

נוֹלַד לוֹ בֶן בְתִשְׁעָה בְאַב וְהָיוּ מִתְעַנִּין. מֵת בִּתּוֹ בַחֲנוכָּה וְהִדְלִיקוּ נֵירוֹת. שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ. עַד שֶׁאַתְּ מְכַבֵּשׁ אֶת הַבַּרְבָּרִיִּים בוֹא וּכְבִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בָךְ. חָשֵׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. אֲתַא וָאַשְׁכַּחוֹן עֲסִיקִין [בְּאוֹרַיְיתָא בִּפְסוּקָא] יִשָּׂא עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ וגו׳. אֲמַר לוֹן. מַה הֲוִיתוֹן עֲסִיקִין. אָמְרוֹן לֵיהּ. הָכֵין וָכֵן. אֲמַר לוֹן. הַהוּא גַבְרָא הוּא דַחֲשַׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. וְהִקִּיפָן לִיגְיוֹנוֹת וְהָרְגָן. אֲמַר לִנְשֵׁיהֶן. נִשְׁמָעוֹת אַתֶּם לְלִיגְיוֹנוֹתַיי וְאֵין אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם. אָמְרוֹן לֵיהּ. מַה דְעַבְדַּת בָּאֲרַעִיָיא עֲבִיד בְּעִילִיָיא. וְעִירֵב דָּמָן בְּדָמָן וְהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם עַד קִיפְּרוֹס. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְעוֹד אֵינָהּ עֲתִידָה לַחְזוֹר לִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

A son was born to him on the Ninth of Ave and they did fast. His daughter died on Ḥanukkah and they lit lights. His wife sent and told him, instead that you conquer the barbarians come and conquer the Jews who revolted against you. He intended to come in ten days and came and found them occupied [in the Torah with the verse:] He will carry against you a people from far away, from the ends of the earth, etc. He asked them, with what were you occupied. They answered him, with such-and-such. He said to them, this man is he since he intended to come in ten days but came in five. He surrounded them by legions and killed them. He said to their wives, if you listen to my legions I shall not kill you. They told him, what you did to those on the ground floor do to those on the gallery. He mixed their blood with their blood and the blood flowed in the sea up to Cyprus. At that moment the horn of Israel was trimmed and will not be restituted until the Son of David will come.

Mishnah

משנה: מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הָיוּ יוֹרְדִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וּמְתַקְּנִין שָָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם וּסְפָלִים שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶן. וְאַרְבָּעָה סוּלָּמוֹת עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהוּנָּה וּבִידֵיהֶן כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג וְהֵן מַטִּילִין עַל כָּל סֵפֶל וָסֵפֶל:

MISHNAH: After the end of the first day of Tabernacles they descended to the women’s courtyard and instituted there a great alteration. Golden candelabra were there with golden bowls on top and four ladders for each candelabrum. Four children of the young Cohanim, in their hands oil carafes of 120 log, filled each bowl.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁע בֶּן חֲנַנְיָה. כָּל יָמִים שֶׁלְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא הָיוּ טוֹעֲמִין טַעַם שֵׁינָה כָּל עִיקָּר. כַּתְּחִילָּה הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. מִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב אֶת הַמּוּסָפִין. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין [לְהַקְרִיב נְדָרִים וּנְדָבוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין] לוֹכַל וְלִשְׁתוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבַּיִם. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. וְהָא תַנֵּי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישָׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים. מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן מִיַּד. מִתְנַמְנְמִין הָיוּ.

HALAKHAH: “Rebbi Joshua ben Ḥanania said, all during the water-drawing festivity they did not at all taste the taste of sleep. At the start they went to sacrifice the daily morning sacrifice; from there they went to sacrifice the musaf sacrifices; from there they went [to sacrifice vows and voluntary offerings; from there they went] to eat and drink. From there they went to study Torah; and from there they went to sacrifice the daily evening sacrifice; and from there they went to the water-drawing festivity.” But was it not stated, “an oath that I shall not sleep for three days,” one whips him and he sleeps immediately? They were dozing.

וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל. מַה תִיקּוּן הָיוּ עוֹשִׂין שָׁם. שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְטְרָה שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעוֹרָבִין. מִמִּי לָמְדוּ מִדְּבַר תּוֹרָה. וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זֶה הֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְמָשִׁיחַ. וְחוֹרָנָה אָמַר. זֶה הֶסָפֵּידוּ שֶׁלְיֵצֶר הָרַע. מָאן דְּאָמַר. זֶה הֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְמָשִׁיחַ. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אֲבֵילִין אַתְּ אָמַר. הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן שְׂמֵחִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מָאן דְּאָמַר. זֶה הֶסָפֵּידוּ שֶׁלְיֶצֶר הָרַע. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יֶצֶר הָרַע קַיָים אַתְּ אָמַר הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצֶר הָרַע קַיָים לֹא כָל שֶׁכֵּן.

“And instituted there a great alteration.” What alteration did they make there? They caused the men to be for themselves and the women to be for themselves, following what we have stated there: “Originally it was smooth but they surrounded it with ledges standing out that the women could see from above and the men below, so they should not be mixed. From where did they learn? From the words of the Torah: The Land will be lamenting, all families separately. Two Amoraim, one said, this is the eulogy of the Messiah, but the other one said, this is the eulogy of evil inclinations. He who said, this is the eulogy of the Messiah, if at the moment they are mourning you are saying the men to be for themselves and the women to be for themselves, when they are merry not so much more? He who says, this is the eulogy of evil inclinations, if there are no evil inclinations you are saying the men to be for themselves and the women to be for themselves, when evil inclinations exist not so much more!

וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם. בַּר קַפָּרָא אָמַר. וְגוֹבְהָן מֵאָה אַמָּה. וְהָא תַנֵּי. כָּל דִּתְלִי מֵאָה אַמִּין בָּעֵי בַסִיס תַּלְתִּין וּתְלַת. סוּלְמָא מִיּכָּא תַּלְתִּין וּתְלַת וְסוּלְמָא מִיּכָּא תַּלְתִּין וּתְלַת. וְהָתַנֵּי. כָּל הָעֲזָרָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא אוֹרֶךְ מֵאָה וֹשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחָב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. מְקוֹמָן מַעֲשֵׂה נִיסִּים הָיוּ.

“Golden candelabra were there.” Bar Qappara said, their height was 100 cubits. But did we not state, anything reaching 100 cubits needs a basis of 33? A ladder on one side and 33, and a ladder on the other side and 33; but was it not stated, the entire courtyard was only 187 long by 135 wide? It was found stated: Their place was by a wonder.

מַה. בְּיַד כּוּלְּהָם מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג. אוּ בְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג.

How? In the hand of all of them 120 log or in the hand of each of them 120 log?

Mishnah

משנה: מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֲנִים וּמֵהֶמְיָינֵיהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין לֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלִַם שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה:

MISHNAH: They tore apart the worn-out trousers of the Cohanim and their belts, and from these were lighting. No courtyard was in Jerusalem which was not illuminated by the light of the water-drawing festivity.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֵן גָּדוֹל הָיוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּירוֹת שֶׁבִּפְנִים וּמִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹהֵן הֶדְיוֹט הָיוּ מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּירוֹת שֶׁבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּתִיב. לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד. שִׁיעֲרוּ לוֹמַר. אֵין לָךְ עוֹשֶׂה שַׁלְהֶבֶת אֶלָּא פִּשְׁתָּן בִּלְבַד.

HALAKHAH: It was stated: From the worn-out trousers of the High Priest they lit the inner lights, and from the worn-out trousers of common priests they lit the outer lights. Rebbi Samuel bar Rav Isaac said, it is written, to elevate the permanent light. They estimated to say that nothing produces a flare but flax.

מָהוּ מַפְקְִיעִין. תִּירְגֵּם רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַפְשִׁילִים.

What means “tore apart”? Rebbi Ḥaggai explained before Rebbi Yose, “made wicks”.

תַּנֵּי. לֹא הָיָה חָצֵר בִּירוּשָׁלֵם שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. תַּנֵּי. יְכוֹלָה אִשָּׁה לָבוּר חִיטֶּיהָ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. וְלֹא הָיוּ מוֹעֲלוֹת. לָאו. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הָרֵיחַ וְהַמַּרְאֶה וְהַקּוֹל אֵין בָּהֶן מְעִילָה. שִׁשָּׁה קוֹלוֹת הָיוּ נִשְׁמָעִים מִירִיחוֹ. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַמַּגְרֵיפָה. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכָנִי לַכִּיּוֹר. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל גְּבִינִי כָּרוֹז. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הֶחָלִיל. מִירִיחוֹ הָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹל הַצִּילְצָל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף קוֹלוֹ שֶׁלְכֹּהֵן גָּדוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִירִיחוֹ הָיוּ מְרִיחִין רֵיחַ פִּיטּוּם הַקְּטוֹרֶת. אָמַר רַבִּי לִעֶזֶר בֶּן דִּלְגַּיי. עִזִּים הָיוּ לְבֵית אַבָּא בְּהָרֵי אַכְוָור וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ פִּיטּוּם הַקְּטוֹרֶת.

It was stated: “No courtyard was in Jerusalem which was not illuminated by the light of the water-drawing festivity.” It was stated: A woman could check her wheat by the light of the fire on the altar. Would they not commit larceny? No, as Rebbi Joshua ben Levi said, taste, looks, and sound are not subject to larceny. Six sounds were heard in Jericho. “In Jericho one heard the sound of the opening of the main gate. In Jericho one heard the sound of the organ. In Jericho one heard the sound of the wooden mechanical device for the basin which Ben Qaṭin made. In Jericho one heard the voice of Gabinius the herald. In Jericho one heard the sound of the fife. In Jericho one heard the sound of the cymbal, and some are saying, also the voice of the High Priest when he mentioned the Name on the day of Atonement. In Jericho one smelled the compounding of the incense. Rebbi Eliezer ben Dalgai said, my family had goats in the Akhwar Mountains which were sneezing from the smell of compounding the incense.”

Mishnah

משנה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִין לִפְנֵיהֶן בַּאֲבוּקוֹת וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תושְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִינּוֹרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים כְּנֶגֶד חֲמֵשּׁ עֶשְׂרֶה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִילִּים שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמְדִים הַלְּוִים בְּשִׁיר.

MISHNAH: The pious ones and people of good deeds were dancing in public with torches and reciting words of praise. And the Levites with lutes, with harps, and with cymbals and all kinds of innumerable musical instruments on the fifteen steps which descend from the courtyard of Israel to the women’s courtyard corresponding to the fifteen songs of ascent in Psalms on which the Levites were standing for song.

Halakhah

הלכה: הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ יַלְדּותִי שֶׁלֹּא בִיַישְׁתָּ אֶת זִקְנוּתִי. אֵילּוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִין. אַשְׁרַיִיךְ זִקְנוּתִי שֶׁכִּיפַּרְתְּ עַל יַלְדּוּתִי. אֵילּוּ בַעֲלֵי תְשׁוּבָה. אִילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִין. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא. וּמִי שֶׁחָטָא יִימָּחֵל לוֹ. הִלֵּל הַזָּקֵן כַּד הֲוֵה חֲמִי לוֹן עָבְרִין בְפַחַז הֲוָה אֲמַר לוֹן. דַּאֲנָן הָכָא מָן הָכָא. וּלְקִילּוּסָן הוּא צָרִיךְ. וְהָכְתִיב אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִיבּוֹא ריבְוָון קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן. כַּד הֲוָה חֲמִי לוֹן עָבְדִין בְּכוֹשֶׁר הֲוָה אֲמַר. דִּי לָא נָן הָכָא מָאן הָכָא. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו כַּמָּה קִילּוּסִין חָבִיב הוּא קִילּוּסָן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכֹּל. מַה טַעַם. וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל. יוֹשֵׁב תְּהִילּוֹת יִשְׂרָאֵל.

HALAKHAH: “The pious ones and people of good deeds.” Some of them were saying, blessed be my youth which did not shame my old age; these are the people of good deeds. But others were saying, blessed be my old age which atoned for my youth. Both of these were saying, blessed be who never sinned; and he who sinned may be forgiven. Hillel the Elder, if he saw them wantonly transgressing said to them, even though I am here, who is here? Does He need acclamations? Is it not written, thousands upon thousands serve Him, and myriads of myriads stand before Him? If he saw them acting correctly he was saying, if I am not here who is here? Even though there are many acclaims before Him, the acclaim of Israel is beloved more than anything else. What is the reason? And the pleasantness of the songs of Israel; enthroned on the praises of Israel.

בֶּן יְהוֹצָדָק הָיָה מִשְׁתַּבֵּחַ בִּקְפִיצוֹתָיו. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְרַקֵּד בִּשְׁמוֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁלְזָהָב וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵהֶן נוֹגֵעַ (בָּאָרֶץ) [בַּחֲבֵרוֹ]. וּכְשֶׁהָיָה כוֹרֵעַ הָיָה נוֹעֵץ גּוֹדְלוֹ בָאָרֶץ וְכוֹרֵעַ וּמִיַּד הָיָה נִזְקָף. אֵי זוֹ הִיא כְרִיעָה וְאֵי זוֹ הִיא בְרִיכָה. רִבִּי חִיָיה רַבָּה הֶרְאָה כְרִיעָה לִפְנֵי רִבִּי [וְנִפְסַח] וְנִתְרַפֵּא. לֵוִי בַּר סִיסִי הֶרְאָה בְרִיכָה לִפְנֵי רִבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.

Ben Yehoṣadaq was priding himself for his vaulting. They said about Rabban Simeon ben Gamliel that he was dancing with eight golden torches and neither of them touched (the ground) [any other.] When he was bowing down to his shinbone he thrust his thumb into the ground, bowed down to his shinbone, and immediately stood up. What is bowing down to one’s shinbone and what is kneeling? The great Rebbi Ḥiyya showed bowing down to his shinbone before Rebbi, [became lame] and was healed. Levi ben Sisi showed kneeling before Rebbi, became lame and was not healed.

כְּתִיב וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ וגו׳. מָהוּ אֶחָד הָרֵיקִים. אָמַר אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. הָרֵיקִים שֶׁבָּרֵיקִים. זֶה אָרְכֵיסְטֵיס. אָמְרָה. הַיּוֹם נִגְלָה כְבוֹד בֵּית אַבָּא. אָמְרוּ עָלָיו עַל בֵּית שָׁאוּל שֶׁלֹּא נִרְאֶה מֵהֶם לֹא עֵקֶב וְלֹא גוֹדֶל מִימֵיהֶם. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן אֲשֶׁר עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. גָּדֵר לִפְנִים מִגָּדֵר הָיָה. וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו. וַהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשׁוּלְשָׁל צִיבְחַד וּמְסַלֵּיק צִיבְחַד. מְשׁוּלְשָׁל צִיבְחַד וּמְסַלֵּיק צִיבְחַד. אֲמַר [דָּוִד]. הֵיאַךְ מִינְגַּע בְּהָדֵין גּוּפָא צַדִּיקָא. הָדָא הִיא דוּ אָמַר לֵיהּ. הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ הַיּוֹם בְּיָדִי בַּמְּעָרָה וְאָמַר לַהֲרָגְךָ. וָאָחוּס עָלֶיךָ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וַתָּחָס עָלֶיךָ. צְנִיעוּתָךְ חָסָת עָלֶיךָ. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְי אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וגו׳. וּנְקַלּוֹתִי עוֹד מִזּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָיי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה. שֶׁאֵינָן אֲמָהוֹת אֶלָּא אִימָּהוֹת. וּמַה נֶעֶנְשָׁה. וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ וָולֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ. וְהָכְתִיב הַשִּׁישִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ. שֶׁגָּעַת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה.

It is written: David returned to bless his house when Mikhal, Saul’s daughter, came towards him, etc. Who is one of the empty ones? Abba bar Cahana said, the most empty one, that is the dancer. She told him, today the honor of my father’s house became obvious. One said about the family of Saul that one never saw a heel or a thumb of them. That is what is written: He came to the sheep fences along the road and there was a cave. Rebbi Abun in the name of Rebbi Eleazar: That was a fence inside a fence. Saul came to spread his feet. He saw him how he lifted a little and covered a little. [David] said, how could one touch such a righteous body. That is what he told him, behold, what your eyes saw today which today gave me in your hand in the cave and I could have killed you, etc. Is it not written “I had mercy on you” but it had mercy on you, your modesty had mercy on you. David told Michal, before the Eternal Who chose me over your father, etc. And I was still humbler than this and I was lowly in my eyes, and with the servant girls you mentioned, with them I shall be honored, for they are not servant girls but mothers. How was she punished? Michal, Saul’s daughter, had no child until the day of her death. But is it not written: The sixth Yitre`am, of his wife Calf. She mooed like a calf and died.

Mishnah

משנה: עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן הַיּוֹרֵד מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם. קָרָא הַגֶּבֶר תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לְמַעְלָה עֲשִׂירִית תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הָיוּ תוֹקְעִים וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח הָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב וְאָמְרוּ אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי׳ וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ וְאָנוּ לְיָהּ עֵינֵינוּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָיוּ שוֹנִין לוֹמַר אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ:

MISHNAH: Two Cohanim were standing in the upper gate which leads from the courtyard of Israel to the courtyard of women with two trumpets in their hands. At the rooster’s call they blew straight, modulated, and straight. When they arrived at the tenth step they blew straight, modulated, and straight. When they arrived in the courtyard they blew straight, modulated, and straight. They continued blowing until they arrived at the gate which was the exit to the East. When they arrived at the gate which was the exit to the East they turned their faces to the West and said, our forefathers who were at this place, their backs to the Eternal’s Temple and their faces to the East, prostrating themselves eastwards to the sun, but we, to Yah are our eyes. Rebbi Jehudah says, they were repeating and saying, “we are to Yah; and to Yah are our eyes.”

Halakhah

הלכה: תִּירְגֵּם רַב קוֹמֵי דְבֵית רִבִּי שִׁילָה. קָרָא גַבְרָא. אַכְרִיז כָּרוֹזָא. אָמְרוּן לֵיהּ. קָרָא תַּרְנוּגְלָא. אֲמַר לוֹן. וְהָא תַנִּינָן בֶּן גֶּבֶר. אִית לָךְ מֵימַר בַּר תַּרְנוּגְלָא.

HALAKHAH: Rav explained for the House of Rebbi Shila, “when gever called” as “when the herald proclaimed.” They said to him, “when the rooster called.” He said to them, did we not state “Ben Gever”? Could you say, “the son of the rooster”?

רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. עֲשִׂירִית מִלְּמַעֲלָן. עֲשִׂירִית מִלְּמַטָּן.

Rebbi Jeremiah asked, the tenth from above, the tenth from below?

אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם. שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. וְכִי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. הָא וִותְרָה לְאֶלֶף. אֶלָּא שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה וּמִשְׁתַּחֲוִים לַהֵיכָל.

Rebbi Ḥiyya bar Abba said, it is not written “and they were prostrating themselves,” but they are prostrating you, that they were bowing down to the sun and prostrating to the Temple. Rebbi Abba bar Cahana said, for two evils did my people do. Did my people only commit two evils? Did He not forgive in thousands? Only that they were bowing down to the sun and prostrating to the Temple.

Mishnah

משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה. שָׁלשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְלַמּוּסָפִין מוֹסִיפִין עוֹד תֵּשַׁע. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁ שָׁלשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁלשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים שָׁלשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן שָׁלשׁ לְשַׁעַר הַתַחְתּוֹן שָׁלשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם שָׁלשׁ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם תֵּשַׁע לַמּוּסָפִין שָׁלשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה וְשָׁלשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל:

MISHNAH: There are no less than 21 fanfares in the Temple and one does not exceed 48. Every day there were 21 fanfares, three at the opening of the gates, nine at the daily morning sacrifice, nine for the daily evening sacrifice, and for musaf sacrifices they added another nine. On Friday afternoon one adds another six, three to make people leave work and three to distinguish between holy and profane. Friday afternoon during Tabernacles there were 48: three at the opening of the gates, three at the upper gate, three at the lower gate, three at the drawing of water, three on the altar, nine at the daily morning sacrifice, and nine for the daily evening sacrifice, nine for musaf sacrifices, three to make people leave work, and three to distinguish between holy and profane.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. אֵין פָּחוּת מִשֶּׁבַע וְלֹא יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. הָהֵן תַּנָּיָיא עֲבַד תָּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה חָדָא. וְהָהֵן תַּנָּיָיא עֲבִיד כָּל חָדָא וְחָדָא מִינְּהוֹן חָדָא. שֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל מַטֶּה וּמַטֶּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שָׁלשׁ עַל כָּל דֶּגֶל וָדֶגֶל. וְתַנֵּי. וְתֵשַׁע לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. הָא חוֹרִי. מָאן דְּאִית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לֵית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית. מָאן דְּאִית לֵיהּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית לֵית לֵיהּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הָיוּ תוֹקְעִין אֶלָּא לְנִיסּוּךְ הַמַּיִם בִּלְבַד. אִין תֵּימַר לְמִילּוּיִין. נִיתְנֵי שָָׁלשׁ לְמִילּוּיי הַמַּיִם שֶׁלְיוֹם וְשָׁלשׁ לְמִילּוּי הַמַּיִם שֶׁלְמָחָר. אִילֵּין אִינִין. וְהָא אִית לָךְ חוֹרָנִין תֵּשַׁע לְמוּסָפֵי שַׁבָּת. תֵשַׁע לְמוּסָפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. וְתֵשַׁע לְמוּסָפֵי יוֹם טוֹב שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֶלָּא כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְעוּ. לִפְנִים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. יִתְקְעוּ. לִפְנים מִן הַמּוּסָפִין יִתְקְעוּ. (תְּקוּעוֹת) [תְּקִיעוֹת] הָיוּ מוֹסִיפִין. לֹא הָיוּ מוֹסִיפִין תְּקִיעוֹת.

HALAKHAH: It was stated: No less than seven and no more than sixteen. This Tanna considers blowing straight, modulated, and straight as one unit; the other Tanna considers each single one of them as a unit. You find to say, three for each tribe; Rebbi Jehudah says, three for each standard. But it was stated, and nine at the tenth step. That is another one. He who has “three on top of the altar” does not have “at the tenth step;” he who has “at the tenth step” does not have “three on top of the altar”. Rebbi Ze`ira said, this implies that they only blew the trumpet at the water libation. If you are saying, for the drawings, one should state, three for drawing water today, and three for drawing water for tomorrow. Are these it? Are there not others, nine for musaf on the Sabbath, nine for the musaf on a New Moon, and nine for the musaf of the New Year’s day holiday? But it must follow him who said, they shall blow, in the course of the musaf sacrifices. The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Jacob bar Aḥa: Even following him who said they shall blow, in the course of the musaf sacrifices, they were adding modulated sounds, they were not adding straight tones.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אָמַר. הִיא נֶבֶל הִיא כִינּוֹר. נִימִין יְתֵירוֹת בֵּין זֶה לָזֶה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נֶבֶל. שֶׁהוּא מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. עַל יְדֵי עוֹר שֶׁאֵינוֹ עָבוּד וְעַל יְדֵי נִימִין יְתֵירוֹת הָיָה מַלְבִּין כַּמָּה מִינֵי זֶמֶר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עוּגָב זֶה אֻרְדָּבְלִס. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. לֹא הָיָה אֻרְדָּבְלִיס בִּירוּשָׁלִַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא סוֹרֵחַ אֶת הַנְּעִימָה.

Rebbi Ḥiyya bar Abba said, harp and lute are the same, extra strings make the difference between one and the other. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, why is it called נֶבֶל? Because it whitens many kinds of musical instruments. Rebbi Ḥuna in the name of Rav Joseph: By untanned leather and an abundance of strings it whitens many kinds of musical instruments. Rebbi Simeon ben Laqish says, עוּגָב is a water organ. Rabban Simeon ben Gamliel stated, there was no water organ in Jerusalem because its sound overhangs the melody.

חָלִיל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁל קָנֶה הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. צִלְצַל שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבַּר וְתִיקְנוּהוּ וְלֹא הָיָה מְצַלְצֵל כְּמוֹת שֶׁהָיָה. חָזְרוּ וּנְטָלוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. מַכְתֶּשֶׁת שֶׁלְמִקְדָּשׁ שֶׁלְמֹשֶׁה הָיָה וְשֶׁלְנְחוֹשֶׁת הָיָה. נִשְׁבְּרָה וְתִיקְנוּהָ וְלֹא הָיְתָה מְפַטֶּמֶת כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. חָזְרוּ וּנְטָלוּהָ וְחָזְרָה לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה. אֵילּוּ שְׁנֵי כֵלִים שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בְּבִינְיָין הָרִאשׁוֹן וְלֹא עָלְתָה עֲלֵיהֶן אֲרוחָה. עֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר. נְחוֹשֶׁת מָרוּק. נְחוֹשֶׁת מְמוּרָק. וּכְלֵי נְחוֹשֶׁת מוּצְהָב טוֹבָה שְׁנַיִם חֲמוּדוֹת כַּזָּהָב. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. חַד מִינְּהוֹן כִּתְרֵיי דִדְהָב. וְחוֹרָנָה אָמַר. תְּרֵיי [מִינְּהוֹן] כִּתְרֵיי דִדְהָב.

The fife of the Temple was from Moses and was made from reed. It broke and was repaired but its sound was not as sweet as originally. They undid and removed, and it returned to its prior state. The cymbal of the Temple was from Moses and was made from brass. It broke and was repaired but its sound was not clangorous as originally. They undid and removed, and it returned to its prior state. The mortar of the Temple was from Moses and was made from brass. It broke and was repaired but it did not compound as originally. They undid and removed, and and it returned to its prior state. These are two implements which broke in the first Temple and could not be mended. About these it says, polished brass; scrubbed brass. And two brass vessels, beautiful gold colored, valued like gold. Two Armoraim. One said, one of them valued like two of gold. But the other said, two [of them] like two of gold.

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. שִׁילוֹחַ הָיָה מוֹצִיא מַיִם כְּאִיסָּר. אָמְרוּ. נַרְחִיבֶנּוּ וְיִרְבּוּ מֵימָיו. הִרְחִיבוּהוּ וְנִתְמָעֲטוּ מֵימָיו. חָזְרוּ וּגְדָרוּהוּ וְחָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה.

It was stated: Rabban Simeon ben Gamliel says, the Siloam was giving water like an as. They said, let us enlarge it to increase its flow. They enlarged it and its flow was diminished. They fenced it in again and it returned to its prior state.

מַגָרֵיפָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא מֵאָה מִינֵי זֶמֶר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מֵאָה נְקָבִים הָיוּ בָהּ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא עֲשָׂרָה מִינֵי זֶמֶר. מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם הָיְתָה מוֹצִיאָה אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר.

The organ. Rav and Samuel. One said, it had ten holes and each one produced a hundred different sounds. But the other said, it had a hundred holes and each of them produced ten different sounds. According to both of them it produced a thousand different sounds.

מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. שִׁירוֹ שֶׁל שַׁבָּת וְשִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְיָיא הִיא. דְּאָמַר רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. שׁוֹחֵט מוּסְפֵי שַׁבָּת וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בְּרַם הָכָא. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין. עַל שֵׁם. כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.

Which of the musaf sacrifices of the Sabbath and of the New Moon has precedence? Rebbi Jeremiah wanted to say, between the musaf sacrifices of the Sabbath and of the New Month, the musaf sacrifices of the New Month have precedence. The strength of Rebbi Jeremiah is from the following: Between the song of the Sabbath and the song of the New Month, the song of the New Month has precedence. Rebbi Yose said, there is a difference there since Rebbi Ḥiyya said in the name of Rebbi Joḥanan: To make a proclamation to make known that it is the start of a new month. How does one do it? One slaughters the musaf sacrifices of the Sabbath and says for them the song of the New Month. But here, between the musaf sacrifices of the Sabbath and of the New Month, the musaf sacrifices of the Sabbath have precedence, under the category: what is more frequent than another precedes the other.

Mishnah

משנה: יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג הָיוּ שָׁם שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים וְאֵילִים שְׁנַיִם וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּיְירוּ שָׁם אַרְבָּעַה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשֵּׁנִי חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְׁאָר אֶחָד אֶחָד. בָּרְבִיעִי שְׁלשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁבִיעִי כּוּלָּן שָׁוִוין. בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. אָמְרוּ מִי שֶׁהִקְרִיב הַיּוֹם לֹא הָיָה מַקְרִיב פְּרִים לְמָחָר אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה:

MISHNAH: On the first holiday of Tabernacles there were thirteen bulls, and two rams, and one goat. There remained there fourteen sheep for eight watches. On the first day, six were sacrificing two each, and the remaining, one each. On the second day, five were sacrificing two each, and the remaining, one each. On the third day, four were sacrificing two each, and the remaining, one each. On the fourth day, three were sacrificing two each, and the remaining, one each. On the fifth day, two were sacrificing two each, and the remaining, one each. On the sixth day, one was sacrificing two, and the remaining, one each. On the seventh day, all were equal. On the eighth day they returned to the lottery as on holidays. They said, he who sacrificed today may not sacrifice bulls the next day, but they were taking turns.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ שׁוֹנוֹת וּמְשַׁלְּשׁוֹת בַּפָּרִים חוּץ מִשְׁתַּיִם הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹנוֹת וְלֹא הָיוּ מְשַׁלְּשׁוֹת בַּפָּרִים. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל. מָהוּ לְהַתְחִיל מֵהֶן לָרֶגֶל הַבָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. לֹא צוֹרְכָה דִילָא כְּהָדָא דְתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. דְּתַנֵּי רִבִּי נָתָן. שְׁמִינִי לֹא הָיָה בוֹ פַּיִיס. עַל דַּעֵתֵּיהּ דְּרִבִּי נָתָן מָהוּ לְהַתְחִיל מֵהֶן לָרֶגֶל הַבָּא.

HALAKHAH: It was stated: All watches in the Temple doubled and tripled with bulls, except for the two last ones who doubled but did not triple. Rebbi Eleazar asked, would one start with them on the next holiday? Rebbi Yose said, the Mishnah says this, “on the eighth day they returned to the lottery as on holidays.” It only is a problem following what was stated in the name of Rebbi Nathan: On the eighth day there was no lottery. In Rebbi Nathan’s opinion, would one start with them on the next holiday?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רֶגֶל. דְּאָמַר רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. כּוּלְּהֹם כְּתִיב וּבַיּוֹם וְכָאן כְּתִיב בַּיּוֹם. לְלַמְּדָךְ שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. בְּרָכָה. אָמַר אִילָא. זְמָן. קָרְבָּן. פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד.

Rebbi Joḥanan said, it was stated so that the eighth day was a separate holiday, a separate lottery, a separate benediction, a separate sacrifice. Holiday, as Rebbi Abbin said in the name of Rebbi Aḥa, for all of them is written and on day, but here is written on day, to teach you that it is a separate holiday. Lottery, Rebbi Yose said, the Mishnah says this, “on the eighth day they returned to the lottery as on holidays.” Benediction, Illa said, time. Sacrifice, one bull and one ram.

Mishnah

משנה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִין בְּאֵימוּרֵי הָרְגָלִים וּבְחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים. בַּעֲצְרֶת אוֹמֵר לוֹ הֵי לָךְ מַצָּה הֵי לָךְ חָמֵץ. מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ הוּא מַקְרִיב תְּמִידִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר וּמַקְרִיב אֶת הַכֹּל. יוֹם טוֹב סָמוּךְ לַשַּׁבָּת בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִין בְּחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים: חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בֵּינְתַיִם מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר חַלּוֹת וְהַמִּתְעַכֵּב נוֹטֵל שְׁתַּיִם. וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל חָמֵשׁ. הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן וְהַיּוֹצְאִין בַּדָּרוֹם. בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה:

MISHNAH: On three occasions in a year were all watches equal in the parts of the holiday and in the distribution of the shew-bread; on Pentecost one says to him, here you have maṣsah, here you have leavened. The watch whose time is fixed brings daily sacrifices, vows and voluntary gifts, and all sacrifices of the public, and sacrifices everything. If the holiday is next to the Sabbath either before or after, all watches were equal in the distribution of the shew-bread. If one day fell between them, the watch whose time is fixed takes ten loaves and the one remaining takes two. On all other days of the year the incoming one takes six; Rebbi Jehudah says that the incoming takes seven and the outgoing takes five. The incoming ones distribute in the North and the outgoing in the South. Bilgah always distributes in the South; its ring was fixed and its window closed.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ. יָכוֹל אַף בִּשְׁאַר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר. לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת. חוּץ מִמַּה שֶׁמָּכְרוּ אָבוֹת לַבָּנִים. אַתְּ שַׁבָּתָךְ וָאֲנִי שַׁבָּתִי.

HALAKHAH: It is written, equal portions they shall eat. I could think also on the remaining days of the year it should be so, the verse says, except what was sold by the fathers, except what fathers sold for the sons; you on your week and I on my week.

וּבַעֲצֶרֶת אוֹמֵר לוֹ הֵי לָךְ מַצָּה הֵי לָךְ חָמֵץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי הֵי לָךְ חָמֵץ [הֵילָךְ מַצָּה]. מָאן דְּאָמַר. הֵילָךְ מַצָּה. שֶׁהוּא חָבִיב. מָאן דְּאָמַר. הֵי לָךְ חָמֵץ. שֶׁהוּא תָדִיר.

On Pentecost one says to him, here you have maṣsah, here you have leavened. There are Tannaim who state, here you have leavened, [here you have maṣsah.] He who said, here you have maṣsah, because it is beloved; he who said, here you have leavened, because it is frequent.

אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת הָיוּ נְתוּנוֹת בַּדָּרוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בֵּינְתַיִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן טִיטֻס בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לָהֵן תַּנָּיָיא. וְעַתָּה מַה יֵּשׁ תַּחַת יָדְךָ חֲמִשָּׁה לֶחֶם תְּנָה בְיָדִי אוֹ הַנִּמְצָא. וַאֲחִימֶלֶךְ מִן הַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא הָיָה.

Rebbi Levi said, all watches were given in the South. Rebbi Yose said, the Mishnah says so, “if one day fell between them.” Rebbi Judah ben Titus in the name of Rebbi Aḥa, the verse supports this Tanna: and now what do you have ready, give in my hands five breads or what is available. But was Aḥimelekh from the outgoing watch?

הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן וְהַיּוֹצְאִין בַּדָּרוֹם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַנִּכְנָסִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם זֶה אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל.

“The incoming ones distribute in the North and the outgoing in the South.” Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel said, to honor the incoming ones. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, not for this reason but because we have stated: “All who enter the Temple Mount enter to the right, and turn, and leave to the left.”

בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם. מִפְּנֵי מִרְיָם בַּת בִּלְגָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּדָה וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְסַרְדִּּיּוֹט אֶחָד מִשֶּׁל מַלְכוּת בֵּית יָוָן. וּבָאָה וְטִפְּחָה עַל גַּגּוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ. אָמְרָה לוֹ. לוּקוֹס. לוּקוֹס. אַתָּה הֶחֱרַבְתָּה נִכְסֵיהֶן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל וְלֹא עָמַדְתָּ לָהֶן בִּשְׁעַת דּוֹחְקָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לַעֲלוֹת וְלֹא עָלַת. וְנִכְנַס יְשֵׁבְאָב וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה. לְפִיכָךְ בִּלְגָה לְעוֹלָם בַּיּוֹצֵא וִישֵׁבְאָב בַּנִּכְנַס. וִיעֲקְּרוּ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻּׂעַ בֶּן לֵוִי. קָשֵׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם לַעֲקוֹר שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין מִמְּקוֹמָן. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ. לֵית יְכִיל. [דִּכְתִיב] הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם. בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה שָׁם שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.

“Bilgah always distributes in the South. Because of Miriam from Bilgah who apostasied and went to marry a general of the Greek government. She came and patted on the top of the altar and said to it, Λύκος, you destroyed Israel’s property and did not support them at the time of their distress. But some are saying that its time arrived to serve but it did not appear; so Yeshevav served in its stead in the High Priesthood.” Therefore Bilgah always is with the outgoing and Yeshevav withy the incoming. Should it not have been eliminated from its place? You cannot do this, as Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi: It is hard before the Omnipresent to eliminate the chain of descent from its place. Could they not be made twenty-three? You cannot do this, as it is written, these are the foundations of David and Samuel the Seer in their faithfulness. In their professionalism. It was a great feat of professionalism that no watch was taking and repeating in inheritance fields before the other could take. Rebbi Abbahu said, I computed it that no watch was taking and repeating in inheritance fields before the other could take.

וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. טַבָּעוֹת עָשׂוּ לָהֶן רְחָבוֹת מִלְּמַעֲלָן וְצָרוֹת מִלְּמַטָּן.

“Its ring was fixed.” Rebbi Abba in the name of Rebbi Jehudah: They made the rings wide on top and narrow at the bottom.

וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה. שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ אוֹתָהּ עַל סַכִּינֵיהֶן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. הוּא הָיָה נִקְרָא בֵּית הַחִילְפוֹת. שֶׁשָּׁם הָיוּ גּוֹנְזִין אֶת הַסַּכִּינִין.

“And its window closed.” That they could not use it for their knives, as we have stated there: “this was called the place of the sharp knives since there they hid the knives.”