סוכה ה׳Sukkah 5

Mishnah

משנה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶה חָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב. אָמְרוּ כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו:

MISHNAH: The fife five and six; this is the fife of the water-drawing festivity which supersedes neither the Sabbath nor the holiday. There is a saying that one who did not see the joy of the water-drawing festivity did never see real joy.

Halakhah

הלכה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה כול׳. הָא שֶׁלְקָרְבָּן דוֹחֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. חָלִיל שֶׁלְקָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. תַּמָּן תַּנִּינָן. בִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. וּבְיוֹם הָעֲצֶרֶת. וּבִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וְיֵשׁ שְׁמוֹנֶה בְלֹא שַׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה הִיא. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּאִילֵּין רַבָּנִן. לָמָּה אֵינוּ דוֹחֶה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ מְחוּוָר. וְהָא כְתִיב וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים. בְּשִׂמְחַת שְׁלֹמֹה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל. כָּל זְמַן שֶׁהֶחָלִיל נוֹהֵג הַהַלֵּל נוֹהֵג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לָמָּה קוֹרִין אֶת הַהַלֵּל כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג. כְּנֶגֶד הַלּוּלָב שֶׁהוּא מִתְחַדֵּשׁ כָּל שִׁבְעָה. וְלָמָּה מִן כָּל אִילֵּין מִילַּיָיא חָלִיל. תַּנִּינָן. שֶׁזֶּה לְקִיצִּים וְזֶה לְקִיצִּין וְזֶה חָבִיב וְזֶה חָבִיב. וְתָלוּ חָבִיב בְּחָבִיב. וּבַעֲצֶרֶת אוֹמֵר לוֹ הֵי לָךְ מַצָּה הֵי לָךְ חָמֵץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הֵי לָךְ חָמֵץ [הֵילָךְ מַצָּה]. מָאן דְּאָמַר. הֵילָךְ מַצָּה. שֶׁהוּא חָבִיב. מָאן דְּאָמַר. הֵי לָךְ חָמֵץ. שֶׁהוּא תָדִיר.

HALAKHAH: “The fife five and six,” etc. Therefore the one of sacrifices supersedes. The Mishnah is Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah’s, as it was stated: The fife accompanying the sacrifices supersedes the Sabbath, the words of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah, but the Sages say, it supersedes neither the Sabbath nor the holiday. There we have stated: “On twelve days in the year the fife beats the time before the altar, at the sacrifice of the First Pesaḥ, the sacrifice of the Second Pesaḥ, on the first day of Passover, on the day of Pentecost, and on the eight days of Tabernacles.” Are there eight days without a Sabbath? Rebbi Yose said it anonymously, Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Joḥanan: It is Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah’s. In the opinion of those rabbis why does it not supersede? Because it is not clear. But is it not written, and the people blew fifes? That is written for Solomon’s festivity. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Abba bar Mamal: And heartfelt joy like one marching with a fife. Any time one uses a fife one recites the Hallel. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Abba bar Mamal: Why does one recite Hallel all seven days of Tabernacles? Corresponding to the lulav which is renewed all seven days. And why a fife for all these things? We have stated, for one is at stated times and the other is at stated times; this is beloved and that is beloved. They attached the beloved to the beloved. “On Pentecost one says to him, here you have maṣsah, here you have leavened.” There are Tannaim who state, here you have leavened, [here you have maṣsah.] He who said, here you have maṣsah, because it is beloved; he who said, here you have leavened, because it is frequent.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ בֵּית שׁוֹאֵבָה. שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְינֵי הַיְשׁוּעָה. דְּלֹמָא. רִבִּי לֵוִי וִיהוּדָה בַּר נַחְמָן הֲווֹן נָסְבִין תַּרְתֵּין סִילְעִין מֵיעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל רִבִּי לֵוִי וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵאָשֵׁר הָיָה. דִּכְתִיב אֲשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן. וּכְתִיב קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן. עָאַל רִבִּי יוֹחָנָן וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מִזְּבוּלוּן הָיָה. דִּכְתִיב וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵן זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וּכְתִיב מִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין. וּכְתִיב כִּדְבַר יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִיתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. בְּשׁוּבְתָא חוֹרִיָיתָא אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיהוּדָה בַּר נַחְמָן. סַב לָךְ אִילֵּין תַּרְתֵּין סִילְעַיָּא וְעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִמּוֹ מֵאָשֵׁר וְאָבִיו מִזְּבוּלֻן. וְיַרְכָתוֹ עַל צִידוֹן. יֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּהּ מִצִּידוֹן הָיָה. וּכְתִיב וַיֵּרֶד יָפוֹ. לָא צוֹרְכָא דְילָא וַיֵּרֶד עַכּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵעוֹלֵי רְגָלִים הָיָה וְנִכְנַס לְשִׂמְחַת בֵּית שׁוֹאֵבָה וְשָׁרָת עָלָיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל לֵב שָׂמֵחַ. מַה טַעֲמָא. וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי בִּנִיָמִן בַּר לֵוִי. וְהָיָה כְּנַגֵּן בַּמְנַגֵּן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים.

Rebbi Joshua ben Levi said, why is it called drawing festivity? For from there one was drawing the holy spirit, following you shall draw water in rejoycing from the fountains of salvation. An illustration. Rebbi Levi and Jehudah bar Naḥman were taking two tetradrachmas to assemble the congregation before Rebbi Joḥanan. Rebbi Levi went and preached, Jonah ben Amittai was from the tribe of Asher, for it is written, Asher did not disinherit the inhabitants of Acco and the inhabitants of Sidon. And it is written, arise and go to Sarepta which belongs to Sidon. Rebbi Joḥanan came and preached, Jonah ben Amittai was from the tribe of Zevulun, as it is witten, the third lot fell to the sons of Sevulun according to their families, and it is written, from there it turned eastward to Gat Ḥepher and Et Qaṣin. And it is written, following the word of the Eternal, the God of Israel, which He spoke through His servant, Jonah ben Amittai the prophet from Gat Ḥepher. On the next Sabbath Rebbi Levi said to Jehudah bar Naḥman: you take the two tetradrachmas and go assemble the congregation before Rebbi Joḥanan. He went and said before them, Rebbi Joḥanan did teach us well, his mother from Asher and his father from Zevulun. And his hip from Sidon, the hip from which he came was from Sidon. And it is written, he descended to Yafo, when it should have been “he descended to Acco”! Rebbi Jonah said, Jonah ben Amittai belonged to the pilgrims, came to the water-drawing festivity and the holy spirit rested on him, to teach you that the holy spirit only rests on a happy heart. What is the reason? It was when the musical instrument played, God’s spirit was on him. Rebbi Benjamin bar Levi said, it is not written here “it was when he played on the musical instrument”, but it was when the musical instrument played, God’s spirit was on him.

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָה דִיפְּלֵי אִיסְטֳבָה שֶׁל אֲכְסַנְדְּרִיאָה לֹא רָאָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל מִיָּמָיו. כְּמִין בַּסִילִקֵי גְדוֹלָה הָיָה וְאַסְטיוֹ לִפְנִים מִסְטיוֹ הָיְתָה. פְּעָמִים הָיוּ בָהּ כִּפְלַיִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְשִׁבְעִים קַתֶידְרָאוֹת שֶׁלְזָהָב הָיוּ שָׁם מְקוּבְּעוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵינִים. וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רִיבּוֹא דֵינָרֵי זָהָב. וּבִימָה שֶׁלְעֵץ בָּאֶמְצַע וַחֲזָן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ. עָמַד אֶחָד מֵהֶן לִקְראוֹת בַּתּוֹרָה הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. עַל כָּל בְּרָכָה ובְרָכָה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין מְעוּרְבָבִין אֶלָּא יוֹשְׁבִין כָּל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁאִם יָבוֹא אַכְסְנַאִי יְהֵא מִידְבַּק בִּבְנֵי אוּמָּנוּתוֹ. וּמִשָּׁם הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ יוֹצְאָה. וּמִי הֶחֱרִיבָהּ. טְרוֹגְיָינוּס הָרָשָׁע.

It was stated: “Rebbi Jehudah said, anybody who did not see the double stoa of Alexandria did not ever see the glory of Israel. It was like a large basilica with a stoa inside a stoa. Sometime there were there twice as many as left Egypt. Seventy golden chairs were there, inlaid with precious stones and pearls, corresponding to the Seventy Elders; each of them costing 250’000 gold denars. A wooden platform was at the center and the congregation’s beadle stood on it. If one of the congregation came to read in the Torah the official waved cloths and they answered after him “amen”. For every benediction which he said, the official waved cloths and they answered after him “amen”. Nevertheless they were not sitting mixed but those of each single profession were sitting separately, so that a stranger could associate with those of his profession, and from there he could find support.” And who destroyed it? Trajanus the evil one.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהָרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. וַיי אָמַר לָכֶם לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וֶהֱשִׁיבְךָ יְי מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ. אַחַת בִּימֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. [שֶׁנֶּאֱמַר] הוֹי הַיּוֹרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵיאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי טְרַוגְיָינוּס הָרָשָׁע.

Rebbi Simeon ben Yoḥai said, at three places were Israel warned not to return to the land of Egypt, [as it is written:] for as you saw Egypt today you shall nevermore see them for ever. And the Eternal said to you, you shall never again return on this way. And the Eternal will bring you back to Egypt on ships. In all three cases they returned and in all three cases they fell. One in the days of Sanherib the king of Assyria, [as it is written]: woe on those who descend to Egypt for help. What is written after this? But Egypt is human and not god, and their horses are flesh, etc. And one in the days of Joḥanan the son of the bald; it shall be that the sword which you are fearing, there will reach you. And once in the days of the evil Trajanus.

נוֹלַד לוֹ בֶן בְתִשְׁעָה בְאַב וְהָיוּ מִתְעַנִּין. מֵת בִּתּוֹ בַחֲנוכָּה וְהִדְלִיקוּ נֵירוֹת. שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ. עַד שֶׁאַתְּ מְכַבֵּשׁ אֶת הַבַּרְבָּרִיִּים בוֹא וּכְבִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בָךְ. חָשֵׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. אֲתַא וָאַשְׁכַּחוֹן עֲסִיקִין [בְּאוֹרַיְיתָא בִּפְסוּקָא] יִשָּׂא עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ וגו׳. אֲמַר לוֹן. מַה הֲוִיתוֹן עֲסִיקִין. אָמְרוֹן לֵיהּ. הָכֵין וָכֵן. אֲמַר לוֹן. הַהוּא גַבְרָא הוּא דַחֲשַׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. וְהִקִּיפָן לִיגְיוֹנוֹת וְהָרְגָן. אֲמַר לִנְשֵׁיהֶן. נִשְׁמָעוֹת אַתֶּם לְלִיגְיוֹנוֹתַיי וְאֵין אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם. אָמְרוֹן לֵיהּ. מַה דְעַבְדַּת בָּאֲרַעִיָיא עֲבִיד בְּעִילִיָיא. וְעִירֵב דָּמָן בְּדָמָן וְהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם עַד קִיפְּרוֹס. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְעוֹד אֵינָהּ עֲתִידָה לַחְזוֹר לִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

A son was born to him on the Ninth of Ave and they did fast. His daughter died on Ḥanukkah and they lit lights. His wife sent and told him, instead that you conquer the barbarians come and conquer the Jews who revolted against you. He intended to come in ten days and came and found them occupied [in the Torah with the verse:] He will carry against you a people from far away, from the ends of the earth, etc. He asked them, with what were you occupied. They answered him, with such-and-such. He said to them, this man is he since he intended to come in ten days but came in five. He surrounded them by legions and killed them. He said to their wives, if you listen to my legions I shall not kill you. They told him, what you did to those on the ground floor do to those on the gallery. He mixed their blood with their blood and the blood flowed in the sea up to Cyprus. At that moment the horn of Israel was trimmed and will not be restituted until the Son of David will come.

Mishnah

משנה: מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הָיוּ יוֹרְדִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וּמְתַקְּנִין שָָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם וּסְפָלִים שֶׁל זָהָב בְּרָאשֵׁיהֶן. וְאַרְבָּעָה סוּלָּמוֹת עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהוּנָּה וּבִידֵיהֶן כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג וְהֵן מַטִּילִין עַל כָּל סֵפֶל וָסֵפֶל:

MISHNAH: After the end of the first day of Tabernacles they descended to the women’s courtyard and instituted there a great alteration. Golden candelabra were there with golden bowls on top and four ladders for each candelabrum. Four children of the young Cohanim, in their hands oil carafes of 120 log, filled each bowl.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁע בֶּן חֲנַנְיָה. כָּל יָמִים שֶׁלְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא הָיוּ טוֹעֲמִין טַעַם שֵׁינָה כָּל עִיקָּר. כַּתְּחִילָּה הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. מִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב אֶת הַמּוּסָפִין. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין [לְהַקְרִיב נְדָרִים וּנְדָבוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין] לוֹכַל וְלִשְׁתוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְתַלְמוּד תּוֹרָה. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְהַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבַּיִם. וּמִשָּׁם הָיוּ הוֹלְכִין לְשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה. וְהָא תַנֵּי. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישָׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים. מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן מִיַּד. מִתְנַמְנְמִין הָיוּ.

HALAKHAH: “Rebbi Joshua ben Ḥanania said, all during the water-drawing festivity they did not at all taste the taste of sleep. At the start they went to sacrifice the daily morning sacrifice; from there they went to sacrifice the musaf sacrifices; from there they went [to sacrifice vows and voluntary offerings; from there they went] to eat and drink. From there they went to study Torah; and from there they went to sacrifice the daily evening sacrifice; and from there they went to the water-drawing festivity.” But was it not stated, “an oath that I shall not sleep for three days,” one whips him and he sleeps immediately? They were dozing.

וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל. מַה תִיקּוּן הָיוּ עוֹשִׂין שָׁם. שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִין הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה וְהִקִּיפוּהָ כְצוֹצְטְרָה שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעוֹרָבִין. מִמִּי לָמְדוּ מִדְּבַר תּוֹרָה. וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זֶה הֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְמָשִׁיחַ. וְחוֹרָנָה אָמַר. זֶה הֶסָפֵּידוּ שֶׁלְיֵצֶר הָרַע. מָאן דְּאָמַר. זֶה הֶסְפֵּידוֹ שֶׁלְמָשִׁיחַ. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אֲבֵילִין אַתְּ אָמַר. הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁהֵן שְׂמֵחִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מָאן דְּאָמַר. זֶה הֶסָפֵּידוּ שֶׁלְיֶצֶר הָרַע. מַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין יֶצֶר הָרַע קַיָים אַתְּ אָמַר הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן. בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצֶר הָרַע קַיָים לֹא כָל שֶׁכֵּן.

“And instituted there a great alteration.” What alteration did they make there? They caused the men to be for themselves and the women to be for themselves, following what we have stated there: “Originally it was smooth but they surrounded it with ledges standing out that the women could see from above and the men below, so they should not be mixed. From where did they learn? From the words of the Torah: The Land will be lamenting, all families separately. Two Amoraim, one said, this is the eulogy of the Messiah, but the other one said, this is the eulogy of evil inclinations. He who said, this is the eulogy of the Messiah, if at the moment they are mourning you are saying the men to be for themselves and the women to be for themselves, when they are merry not so much more? He who says, this is the eulogy of evil inclinations, if there are no evil inclinations you are saying the men to be for themselves and the women to be for themselves, when evil inclinations exist not so much more!

וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם. בַּר קַפָּרָא אָמַר. וְגוֹבְהָן מֵאָה אַמָּה. וְהָא תַנֵּי. כָּל דִּתְלִי מֵאָה אַמִּין בָּעֵי בַסִיס תַּלְתִּין וּתְלַת. סוּלְמָא מִיּכָּא תַּלְתִּין וּתְלַת וְסוּלְמָא מִיּכָּא תַּלְתִּין וּתְלַת. וְהָתַנֵּי. כָּל הָעֲזָרָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא אוֹרֶךְ מֵאָה וֹשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחָב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. מְקוֹמָן מַעֲשֵׂה נִיסִּים הָיוּ.

“Golden candelabra were there.” Bar Qappara said, their height was 100 cubits. But did we not state, anything reaching 100 cubits needs a basis of 33? A ladder on one side and 33, and a ladder on the other side and 33; but was it not stated, the entire courtyard was only 187 long by 135 wide? It was found stated: Their place was by a wonder.

מַה. בְּיַד כּוּלְּהָם מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג. אוּ בְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג.

How? In the hand of all of them 120 log or in the hand of each of them 120 log?