סוטה ח׳Sotah 8

Mishnah

משנה: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר אֶל הָעָם בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן זֶה כֹּהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. וְדִבֵּר אֶל הָעָם בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. וְאָמַר אֲלֵיהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵיבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֵיכֶם. עַל אוֹיְבֵיכֶם וְלֹא עַל אֲחֵיכֶם. לֹא יְהוּדָה עַל שִׁמְעוֹן וְלֹא שִׁמְעוֹן עַל בִּנְיָמִן שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם יְרַחֲמוּ עֲלֵיכֶם.

MISHNAH: The priest anointed for war was speaking holy language when he was addressing the people, as it is said: “It shall be when you approach war, the Cohen shall come near”, that is the priest anointed for war, “shall speak to the people”, in the holy language, “and say to them: Hear, o Israel, you are approching today war against your enemies,” against your enemies but not against your brothers, not Jehudah against Simeon and not Simeon against Benjamin, for if you would fall in their hands they would have mercy on you.

Halakhah

הלכה: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה כול׳. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לָמָּה. בְּגִין דִּכְתִיב וְדִיבֵּר. הֲרֵי קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי כָתוּב בָּהּ וְדִבַּרְתָּ בָּם וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. אֶלָּא בְגִין דִּכְתִיב בָּהּ אֲמִירָה. הֲרֵי פָרָשַׁת וִידּוּי מַעֲשֵׂר הֲרֵי כָתוּב בָּהּ אֲמִירָה וְהִיא נֶאֱמֶרֶת בְּכָל לָשׁוֹן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. נֶאֱמַר כָּאן נְגִישָׁה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי. מַה נְגִישָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת רִיבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוּ אָמַר. לְשׁוֹנוֹת כְּפוּלִין הֵן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. נֶאֱמַר כָּאן נְגִישָׁה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה אֶל הָעֲרָפֶל. מַה נְגִישָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ.

HALAKHAH: “The priest anointed for war,” etc. Why the priest anointed for war? Because it is written “he shall speak”? But about the reading of the Šema‘ it is written: “You shall speak about them,” and it may be recited in any language. But because it is written there “saying”. But for the declaration of tithes it is written “saying” and it may be recited in any language! Rebbi Ḥaggai said, it says here “to come close” and it says there, “the Levitic Cohanim shall come close;” since “coming close” there implies [recitation in] the holy language, so also “coming close” here implies [recitation in] the holy language. That follows Rebbi Aqiba who says, these are expressions of additions. Following Rebbi Ismael who says, these are double expressions? Rebbi Ḥiyya bar Abba said, it says here “to come close” and it says there, “Moses shall come close to the mist”, since “coming close” there implies [recitation in] the holy language, so also “coming close” here implies [recitation in] the holy language.

לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וְאַחַר כָּךְ וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֵּר אֶל הָעָם. מָאן דִּי מַתְקֵן לוֹן הוּא מַשְׁמַע לוֹן. אֵין מִקְרָא אָמוּר עַל סֵדֶר. בִּסְפָר אַתְּ אָמַר. שׁוֹטֵר שׁוֹמֵעַ מִפִּי כֹהֵן פָּרָשָׁה וְאוֹמְרָהּ לָעָם בְּכָל לָשׁוֹן. אֲבָל בְּעַרְכֵי הַמִּלְחָמָה מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי. כְּמָה דְתֵימַר בִּסְפָר. שׁוֹטֵר שׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִפִּי כֹהֵן וְאוֹמְרָה לָעָם בְּכָל לָשׁוֹן. וֶאֱמוֹר אַף בְּעַרְכֵי הַמִּלְחָמָה כֵן. הָתִיב רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאַחַר כָּךְ וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֵּר אֶל הָעָם. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. אֵין מִקְרָא אָמוּר עַל הַסֵּדֶר. לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם.

Would it not be reasonable that “the commanders should take charge at the head of the people” and then “the Cohen shall come close”? He who directs them should inform them! The text is not in the correct order. At the border, you say that the policeman hears from the Cohen the text and communicates it to the people in any language. But at the battle order (they provide water and food and repair the roads). Rebbi Ḥaggai asked, since at the border the policeman hears from the Cohen the text and communicates it to the people in any language, should it not be the same with the battle order? Rebbi Ḥiyya bar Ada objected, is it reasonable that “when the policemen finished talking to the people,” after that “the Cohen shall come close and speak to the people”? He said to him, since you say, the text is not in the correct order, you cannot infer anything.

Mishnah

משנה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן וַיָּקוּמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִׁבְיָה וְכָל מַעֲרוּמֵיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל. עַל אוֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְיָדָם אֵין מְרַחֲמִין עֲלֵיכֶם.

MISHNAH: As it was said further: “The men who were mentioned by name got up, they took charge of the prisoners and all their naked ones they clothed from the booty.” You are going against your enemies and if you should fall into their hands they would not have mercy on you.

Halakhah

הלכה: כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאֵינוֹ כְגוֹן אֵילּוּ שֶׁהָיְתָה סִפֵּיקָה [בְיָדָם] לִמְחוֹת אַל יִמְחֶה. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה. כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי בָּא בַּר יַעֲקֹב בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִשְׂרוֹף אִם לִתְלוֹת. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִיָיה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בִּשְׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. לְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.

HALAKHAH: “As it was said further,” etc. Rebbi Joḥanan said, anybody who is not in the position of those [men] who had the power to object, should not object. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Jonathan: Just as it is a commandment to speak on things that will be done, so it is a commandment not to talk about things that would not be done. Rebbi Eleazar said, just as it is forbidden to declare the impure pure, so it is forbidden to declare the pure impure. Rebbi Abba bar Jacob in the name of Rebbi Joḥanan: If a practical case comes before you and you do not know whether to burn or to suspend, always prefer burning to suspension since nothing is more beloved in the Torah than burned oxen and burned rams, and they are burned. Rebbi Yose asked: Does one infer something which is not commanded from something which is commanded?

Mishnah

משנה: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִיחְצוּחַ חֲרָבוֹת. אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי הֲגָפַת הַתְּרִיסִין וְשִׁפְעַת הַקַּלִּגַּסִים. אַל תַּחְפְּזוּ מִקּוֹל קְרָנוֹת אַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת. כִּי יי אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אוֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. הֵן בָּאִין בְּנִצָחַת בָּשָׂר וְדָם וְאַתֶּם בָּאִין בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת מֶה הָיָה בְסוֹפוֹ. לַסּוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְהֵם נָפְלוּ עִמּוֹ. אֲבָל אַתֶּם אֵין אַתֶּם כֵּן אֶלָּא כִּי יי אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם וגו׳ זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן.

MISHNAH: “Your heart should not soften, do not fear, nor become impulsive, do not become impressed before them.” Your heart should not soften because of the neighing of horses or the gleam of swords. Do not fear, because of the shaking of shields and the stomping of military boots. Do not become impulsive because of the sound of horns, nor be impressed because of the sound of cries. “For the Eternal, your God, is He Who goes with you to make war on your enemies to save you.” They come with victories of flesh and blood, but you come with the victory of the Omnipresent. The Philistines came with the victory of Goliath; how did he end? In the end, he fell by the sword and they fell with him. But you, you are not so but “for the Eternal, your God, is He Who goes with you to make war on your enemies to save you,” that is the camp of the Ark.

Halakhah

הלכה: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם כול׳. כְּתִיב מִנּוֹגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ. כְּנֶגֶד טוּמִיּוֹת שֶׁלָּהֶן. עָבְרוּ. כְּנגֶד הַכִּיתִּים שֶׁלָּהֶן. בָּרָד. כְּנֶגֶד בַּלִּיצְטֵירָא שֶׁלָּהֶן. וְגַחֲלֵי כְּנֶגֶד טָרְמֶנְטֹן שֶׁלָּהֶן. אֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּפְטְ שֶׁלָּהֶן. וַיַּרְעֵם מִשָּׁמַיִם. כְּנגֶד הַלַּפִּידִּים שֶׁלָּהֶן. וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. כְּנגֶד קוֹל הַקְּרָנוֹת שֶׁלָּהֶן. וַיִּשְׁלַח חִצָּיו. כְּנֶגֶד הַחִיצִּים שֶׁלָּהֶן. וַיְפִיצֵם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְפַזְּרִין אוֹתָן. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין תֵּיבוֹת תֵּיבוֹת וְהָיוּ הַחִיצִּים מְפַזְּרִין אוֹתָן וְהַבְּרָקִים מַכְנִיסִין אוֹתָן. בְּרָקִים. כְּנגֶד הַחֲרָבוֹת שֶׁלָּהֶן. וַיְהָמֵּם. הָמְמָם וְעִירְבְּבָם וְהִפִּיל סִיגְנֻם שֶׁלָּהֶן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין לָשׁוֹן הַזֶּה וַיְהָמֵּם אֶלָּא לְשׁוֹן מַגֵּיפָה. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר וְהֻמָּם מְהוּמָה גְדוֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם.

HALAKHAH: “Your heart should not soften,” etc. It is written: “From the radiation that surrounds Him, His clouds,” against their cavalry squads, “passed,” against their cohorts. “Hailstorm,” against their missile throwers. “And embers,” against their throwing machines. “Of fire,” against their naphta. “He thundered from Heaven,” against their torches. “The Most High made His voice heard,” against the sound of their horns. “He sent His arrows,” against their arrows. “And dispersed them,”, this teaches that they were dispersing them. Rebbi Abba bar Cahana said, this teaches that they were in rectangular formations, that the arrows dispersed them but the lightnings were bringing them together. “Lightnings,” against their swords. “And confused them,” He confused them, made them disoriented, and felled their standard. Rebbi said, the expression “and confounded them” means only pestilence, as it is written: “He will confuse them in a great confusion until He destroyed them.”

לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה הַשֵּׁם שֶׁהָיָה נָתוּן בָּאָרוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶן לָקִישׁ אוֹמֵר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בוֹ וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁיבְרֵי הַלּוּחוֹת מוֹנָחִין בְּתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה נָתוּן בְּאֹהֶל מוֹעֵד. הָדָא הִִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית יי וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. וְזֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אֶחָד הָיָה. וּפַעַם אַחַת יָצָא וּבִימֵי עֵלִי נִשְׁבָּה. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לָהֶן לָרַבָּנִין. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵינוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים [הָאַדִּירִים] הָאֵלֶּה. מִילָּא דְלָא חָמוֹן מִן יוֹמֵיהוֹן. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לָאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. מַאי עָבְדִין לָהּ רַבָּנִין. הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ. וּקְרָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יוֹשְׁבִים בְּסוּכּוֹת. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּצִיּוֹן הָיָה. מֶה עָבְדִין לָהּ רַבָּנִין. סְכָךְ שֶׁהָיָה בְקִירוּי. שֶׁאַדַּיִין לֹא נִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה.

“ ‘To save you’, that is the camp of the Ark.” But some say, that is the Name which was given in the Ark, as it was stated’: “Rebbi Jehudah ben Laqish says, two arks were travelling with Israel in the desert; one in which the Torah was deposited and one in which the broken pieces of the tablets were deposited. The one in which the Torah was deposited was put into the Tent of Meeting; that is what is written: “Moses and the Ark of the Eternal’s covenant did not move from the camp.” The one in which the broken pieces of the tablets were deposited was going out and coming in with them. But the Rabbis say, it was only one, and once it went out in the days of Eli and was taken prisoner. A verse supports the Rabbis: “Woe to us, who will save us from this mighty god?” A word [which shows that] they never had seen it before. A verse supports Rebbi Jehudah ben Laqish. “Saul said to Aḥiya: present God’s Ark”. But was the Ark not at Qiryat Ye‘arim? What do the rabbis with it? ‘Present to me the High Priest’s diadem.’ Another verse supports Rebbi Jehudah ben Laqish: “The Ark, Israel, and Jehudah, dwell in huts.”. Was the Ark not in Zion? What do the rabbis with it? The straw roof cover that was in the walls, since the Temple was not yet built.

מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוּחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִי גְנָזָן. יֹאשִׁיָּהוּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב יוֹלֵךְ יי אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ [אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ עָמַד וּגְנָזָן.] הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיי תְּנוּ אֶת אָרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַכָּתֵף. אָמַר אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֵל [עוֹד] אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. אֶלָּא עַתָּה עִבְדוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם וְאֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

When the ark was hidden, there were hidden with it the flask of Manna, the bottle of anointing oil, Aaron’s staff with its flowers and almonds, and the chest which the Philistines returned as a reparation sacrifice for Israel’s God. Who hid it? Josiah! When he saw that it was written: “The Eternal will lead you and your king whom you will have put above you, to a people whom neither you nor your fathers had known,” he started and hid it. That is what is written: “He said to the Levites, who instruct all of Israel, the ones holy to the Eternal, put the Ark into the House that Salomon, son of David, king of Israel, built; you do not have to carry it on your shoulder.” He said, if it is exiled with you to Babylonia, you will never return it to its place. But “ now, serve the Eternal, your God, and his people Israel.”

פִּיטּוּם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וגו׳. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁהֵן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מָנִים. וְשֶׁמֶן זָיִת הִין. שֶׁהֵן שֶׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹלֵק אֶת הָעִיקָּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹלְקָן הָיָה בַמַּיִם וְנוֹתֶן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּיהֶן. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה קוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ הָיָה מַעֲבִירוֹ כְדֶרֶךְ שֶׁהַפַּטָּמִין עוֹשִׂין. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִילְעַאי אוֹמֵר. שֶׁמֶן מִשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשֶׂה בוֹ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הָעֵצִים לֹא הָיָה מַסְפִּיק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין וְהַיּוֹרֶה בוֹלַעַת. וּמִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו. הַשׁוּלְחָן וְכָל כֵּלָיו. הַמְנוֹרָה וְכָל כֵּלֶיהָ. מִמֶּנּוּ נִמְשַׁח אַהֲרֹן וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵינוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר קוּם מָשְׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה. אֵין בְּנוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֶן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֶן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טְעוּנִין מְשִׁיחָה. וְכוּלּוֹ קַיָים לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם.

The preparation of the anointing oil. “Take for yourself select spices: Flowing myrrh 500, etc., and casia 500 in Temple sheqel, altogether 1500 parts. “And olive oil one hin,” that is twelve log, in which the roots were cooked, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, they cooked in water, then poured the oil on them, and when it had absorbed the fragrance one removed it, just as the perfumers do. That is what is written: “Make it into holy anointing oil.” “That will be for Me for your generations.” It was stated, Rebbi Jehudah bar Ilaï says: The anointing oil made by Moses in the desert was from the start to the end a work of wonders, since there were only twelve log to start with, as it was said, “and olive oil one hin”. It would not have been enough to rub the wooden planks with it; so much more since the fire swallows, wood absorbs, and the kettle absorbs! From it the Tabernacles and all its vessels were anointed, the table and its vessels, the candelabra and all its vessels. From it Aaron and his sons were anointed all of the seven days of induction, from it all high priests and kings were anointed. A king who is first needs anointing, a king who is a king’s son does not need anointing, for it is said: “Do anoint him, for this one is it,” this one needs anointing but his son does not need anointing. But a High Priest who is the son of a High Priest needs anointing, even for ten generations. Nevertheless, it is all there for the future, as it was said, “a holy anointing oil will this be for Me, for all your generations.”

אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעֲיָין. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אוֹתוֹ אֶל גִּיחוֹן וּמָשַׁח אוֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וגו׳. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. מִפְּנֵי מַה נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. מִפְּנֵי מָחֲלוֹקָתוֹ שֶׁלָּאֲדוֹנִיָּהוּ. יוֹאָשׁ. מִפְּנֵי עֲתַלְיָה. יֵהוּא מִפְּנֵי יוֹרָם. לֹא כֵן כָּתוּב קוּם מָשְׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל טְעוּנִין מְשִׁיחָה. [אֶלָּא] יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וְלֹא יֹאשִיָּהוּ גְנָזוֹ. הָדָא אָמְרָה. בַּאֲפַרְסְמוֹן מָשְׁחוּ. אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְלָכִים אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן. שָׁאוּל וְיֵהוּא נִמְשְׁחוּ מִן הַפַּךְ. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת עוֹבֶרֶת. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה נִמְשְׁחוּ מִן הַקֶּרֶן. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת קַיֶימֶת. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים כֹּהֲנִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹדְרוּיָה. עַל שֵׁם לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. עַל שֵׁם לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.

One anoints kings only at a spring, as it was said: “Let Solomon, my son, ride on my mule and take him down to the Giḥon; there Ṣadoq the priest and Nathan the prophet shall anoint him, etc.” One anoints kings only because of disputes. Why was Solomon anointed? Because of the dispute of Adoniahu; Joash because of Athaliah, Jehu because of Joram. Is it not written: “Do anoint him, for this one is it,” this one needs anointing, but the kings of Israel do not need anointing! But Joaḥaz because of his brother Joakim who was two years his elder. But did not Josiahu hide it? That means, they anointed with balsamum. One anoints kings only from a horn. Saul and Jehu were anointed from a can because their kingdom was temporary; David and Solomon were anointed from a horn because their kingdom was permanent. One does not anoint priests as kings. Rebbi Yudan Antordiyya said, because of “the scepter shall not be removed from Jehudah”. Rebbi Ḥiyya bar Ada said, because “he shall have many days of his kingdom, he and his sons in the midst of Israel.” What is written after that? “The levitic Cohanim should not.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא יוֹחָנָן הוּא יִהוֹאָחָז. וְהָא כְתִיב הַבְּכוֹר יוֹחָנָן. בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ. וְהָכְתִיב הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ וְהָרְבִיעִי שַׁלּוּם. שְׁלִישִׁי לְתוֹלָדוֹת וּרְבִיעִי לַמַּלְכוּת. צִדְקִיָּהוּ שֶׁצִּידֵּק עָלָיו אֶת הַדִּין. שַׁלּוּם שֶׁבְּיָמָיו שָׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. לֹא שַׁלּוּם הֲוָה שְׁמֵהּ וְלֹא צִדְקִיָּהוּ הֲוָה שְׁמֵיהּ אֶלָּא מַתַּנְיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וִיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ.

Rebbi Joḥanan said, Joḥanan is Joaḥaz. But is it not written: “The first born Joḥanan”? The first in kingdom. Rebbi Joḥanan said, Shallum is Sedekia. But is not written: “The third Sedekiah, the fourth Shallum”? The third to be born, the fourth in kingdom. “Sedekiah” because he accepted the judgment on himself. “Shallum” because in his days the dynasty of David was completed. His name was neither Shallum nor Sedekiah but Mattaniah. That is what is written: “The king of Babylon made his uncle Mattaniah king in his stead and changed the latter’s name to Sedekiah.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאַמָּה שֶׁלְּשִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׁוּי. מָאן תַּנָָּא. אַמָּה שֶׁלְּשִׁשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי מֵאִיר הִיא. דִּתְנָן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל הָאַמּוֹת הָיוּ בְּבֵינוֹנִיּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. בְּאַמָּה שֶׁלְּשִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן חֲמִשָּׁה עָשָׂר. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמָּה אֲשִׁתָּה וְאַמָּה אֲשִׁתָּה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁבוּרִים וּשְׁנַיִם שְׁלֵימִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאוֹרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן נִשְׁתַּיְירוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תְּנֵם לְאִיסְטְוָוה. וְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן תִּשְׁעָה טְפָחִים דִּכְתִיב אַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמָּתָא אֲישִׁתָּא וּפַלְגּוּת אַמָּתָא תְלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁבוּרִים וּשְׁנַיִם שְׁלֵימִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְתֵן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּיֵיר שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן לְשִׁילּוּט. וּמָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה טְפָחַיִים.

Rebbi Joḥanan said, the Ark was made with a cubit of six handbreadths. Who stated “a cubit of six handbreadths”? This is Rebbi Meïr. As we have stated: “Rebbi Meïr says, all cubits were average.” According to Rebbi Meïr who says that the Ark was made with a a cubit of six handbreadths, the length of the Ark was fifteen cubits, as it is written: “Its length two cubits and a half.” Each cubit was six and half a cubit three. Four tablets were in it, two broken ones and two whole ones, as it is written: “Which you broke and put into the Ark.” Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the widths of the tablets were in the length of the Ark, there were three handbreadths left. Apply them to the cylinder. The width of the Ark was nine handbreadths, as it is written: “A cubit and half a cubit.” A cubit six and half a cubit three. Four tablets were in it, two broken ones and two whole ones. Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the lengths of the tablets were in the length of the Ark, there were three handbreadths left. On each side half a handbreadth to have a handle, and two handbreadths as place to put there the Torah scroll.

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּאַמָּה שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מָאן תַּנָּא. אַמָּה שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְיָין שִׁשָּׁה טְפָחִים וְשֶׁלַּכֵּלִים חֲמִשָּׁה. וְהֵן אָרוֹן כֵּלִי הוּא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דְּאָמַר. שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וְאַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵין וּפְלָג. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִין וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאוֹרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּיֵיר שָׁם חֲצִי טֶפַח. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. וְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה טְפָחִים וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵין וּפְלָג. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִין וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן אָרְכָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּיֵיר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט.

Rebbi Simeon ben Laqish said, the Ark was made using a cubit of five handbreadths. Who stated “a cubit of five handbreadths”? This is Rebbi Jehudah. As we have stated there: “Rebbi Jehudah says, the builders’ cubit was of six handbreadths, but that of vessels five handbeadths.” And the Ark is a vessel. According to Rebbi Jehudah who says that the Ark was made with a cubit of five handbreadths, the length of the Ark was twelve and one half cubits, as it is written: “Its length two cubits and a half.” Each cubit was five and half a cubit two and one half. Four tablets were in it, two whole ones and two broken ones, as it is written: “Which you broke and put into the Ark.” Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the widths of the tablets were in the length of the Ark, there was half a handbreadth left. One finger’s thickness for the wall on either side. The width of the Ark was seven and one half handbreadths, as it is written: “A cubit and half a cubit.” A cubit five and half a cubit two and one half. Four tablets were in it, two whole ones and two broken ones, as it is written: “Which you broke and put into the Ark.”. Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the lengths of the tablets were in the width of the Ark, there were one and a half handbreadths left. One finger’s thickness for the wall on either side, and on each side half a handbreadth to have a handle.

כֵּיצַד עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת עֲשָׂאָן. שְׁתַּיִם שֶׁלְּזָהָב וְאַחַת שֶׁלְּעֵץ. וְנָתַן שֶׁלְּזָהָב בְּשֶׁלְּעֵץ וְשֶׁלְּעֵץ בְּשֶׁלְּזָהָב וְצִיפָּהוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. לְהָבִיא שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. תֵּיבָה אַחַת עֲשָׂאוֹ וְצִיפָּהוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. לְהָבִיא בֵּין נֶסֶר לַנֶּסֶר.

How did Beṣalel make the Ark? Rebbi Ḥanina said, he made three boxes, two of gold and one of wood. He put one of gold inside the one of wood, and the one of wood inside the other one of gold. That is what is written: “You shall cover it inside and out with pure gold inside and out.” Why does the verse say, “you shall cover it”? To include the upper rim. Rebbi Simeon ben Laqish said, he made one box and gilded it. That is what is written: “You shall cover it inside and out with pure gold inside and out.” Why does the verse say, “you shall cover it”? Rebbi Phineas said, also between the planks.

כֵּיצַד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי סִימַאי אוֹמֵר. אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה. מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים. טֶטְרַגּוֹנָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּין כָּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ [שֶׁל תּוֹרָה]. מְמוּלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. כְּיַמָּא רַבָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוָה מַטֵּי לְהָדֵין קִרְיָיא הֲוָה אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנִי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַלִּים קְטַנִּים. כָּךְ בֵּין כָּל דָּבָר וְדָבָר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה.

How were the tablets written? Rebbi Ḥanania ben Gamliel says, five on one tablet each. But the rabbis say, ten on each tablet, as it is written: “He informed you of His covenant which He had commanded you to do, the ten words”, ten on each tablet. Rebbi Simeon ben Ioḥai said, twenty on each tablet, as it is written: “He informed you of His covenant which He had commanded you to do, the ten words”, twenty on each tablet. Rebbi Simai says, forty on each tablet, as it is written, “on each side they were written,” a square Ḥananiah, the son of Rebbi Joshua’s brother, says: Between every two commandments, the details and the letters [of the Torah] were written. “Filled with taršiš”, like the Great Sea. When Rebbi Simeon ben Laqish had occasion to discuss this verse, he said, Ḥananiah, the son of Rebbi Joshua’s brother, did teach us correctly. Just as in the sea there are small waves between a large wave and the next, so between any two commandments there are the details and the letters of the Torah.

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. אִיתְקַשְׁיַית קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס. אַתְיָיא כְרִבִּי יוּדָה וְלָא אַתְיַיא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דּוּ אָמַר. אֵיכָן סֵפֶר תּוֹרָה הָיָה נָתוּן. כְּמִין גְּלֹוסֳּקוֹס עָשׂוּ לוֹ מִבַּחוּץ וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן בְּתוֹכוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. וְאֶל הָאָרוֹן תִּתֵּן אֵֶת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תּוֹרָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרָהּ אֵשׁ לְבָנָה חָרוּתָהּ אֵשׁ שְׁחוֹרָה. הִיא אֵשׁ [וּמְבוֹלֶלֶת] בְּאֵשׁ. חֲצוּבָה מֵאֵשׁ. נְתוּנָה מֵאֵשׁ. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.

Rebbi Tanḥuma said, I asked before Rebbi Phineas: It is acceptable following Rebbi Jehudah, it is not acceptable following Rebbi Meïr. What is the reason of Rebbi Jehudah? “To take this Torah scroll”. In the opinion of Rebbi Jehudah, who said, where the Torah scroll was put? They made for it a kind of case outside and the Torah scroll was put into it. What is the reason of Rebbi Meïr? “You should put the cover on top of the Ark.” In the opinion of Rebbi Meïr who says that there is no earlier and later in the Torah, “in the Ark you shall put the testimony that I shall give to you,” and after that, “you should put the cover on top of the Ark.” Rebbi Phineas in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The Torah which the Holy One, Praise to Him, gave, its leather was white fire, its inscription was black fire, it was fire mixed with fire; hewn from fire, given from fire: “From His right hand, the fiery law to them.”

Mishnah

משנה: וְדִבְּרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶל הָעָם לֵאמוֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשׁוֹב לְבֵיתוֹ וְגוֹמֵר. אֶחָד הַבּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְאֶחָד הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת. אֶחָד הַבּוֹנֶה וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.

MISHNAH: “The policemen shall speak to the people, saying: Who is the man who built a new house and did not inaugurate it; he should go and return to his house,” etc. Not only he who builds a house, but also one who builds a barn, a cow-shed, a wood-shed, a storage facility. Not only he who builds, but also one who buys, or inherits, or who received as a gift.

Halakhah

הלכה: אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר בָּנָה. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַבּוֹנֶה בֵית הַתֶּבֶן בֵּית הַבָּקָר בֵּית הָעֵצִים בֵּית הָאוֹצָרוֹת מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בָּנָה. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר וְאֶכְסֶדְרָה וּמִרְפֶּסֶת יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיִת. מַה בַיִת מְיוּחָד שֶׁהוּא בֵית דִּירָה. יָצְאוּ אֵילּוּ שֶׁאֵינָן בֵּית דִּירָה. יָצָא בַיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת. דְּתַנֵּי. בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה וּמן הַמְזוּזָה וּמִן הָעֵירוּב. וְאֵינוֹ טוֹבֵל לְמַעְשְׂרוֹת. וְאֵין נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לִפְנֵי פִּתְחוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ חִיבּוּר לָעִיר. וְהַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת מוּתָּר לֵישֵׁב בּוֹ. וְאֵינוֹ צָמִית בַּיּוֹבֵל. וְאֵינוֹ מִיטָּמֵא בִנְגָעִים. וְאֵין הַבַּעֲלִים חוֹזְרִין לוֹ בַמִּלְחָמָה.

HALAKHAH: “Who built a house”, not only who built; if he bought, inherited, or it was given to him as a gift, from where? The verse says, “the man,” “who is the man”. From where he who builds a barn, a cow-shed, a wood-shed, a storage facility, from where? The verse says, “who builds”. I could think that one who builds a portico, a covered walkway, and a verandah would return; the verse says “house”; the house is distinguished by the fact that it can be used as a dwelling. This excludes those items which cannot be dwellings. It also excludes a house which does not enclose four by four cubits. As it was stated: A house which does not enclose four by four cubits is free from the obligation of a parapet, or a mezuzah, or an erub. It also does not induce ṭevel for tithes and one does not give it four cubits in front of its door, and it is not counted as a connection to the town, and one who forswears any use of a house is permitted to sit in it, and it does not remain with the buyer in the Jubilee year, and it cannot become impure by disease, and its owner does not become exempt from the war because of it.

מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר בָּנָה. פְּרָט לְשֶׁנָּפַל בֵּיתוֹ וּבְנָאוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת. הַמַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ לֹא הָיָה חוֹזֵר. יָכוֹל הַבּוֹנֶה בַיִת בְּחוּצָה לָאָרֶץ יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא חֲנָכוֹ. אֵת שֶׁמִּצְוָה לְחַנְּכוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לְחַנְּכוֹ. הִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. כְּמִי שֶׁחֲנָכוֹ. נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כְּמִי שֶׁלֹּא חֲנָכוֹ. נְעָלוֹ. אִם הָיָה בְתוֹכוֹ חֲפָצִים. אֵת שֶׁדַּרְכּוֹ לִיבָּטֵל עָלֶיהָ. כְּמִי שֶׁחֲנָכוֹ. וְאִם לָאו. כְּמִי שֶׁלֹּא חֲנָכוֹ.

Why does the verse say, “who built”? This excludes him whose house collapsed and he rebuilt it. (Rebbi Yose said, this implies that one who remarries his divorcee does not return.) One could think that somebody who builds a house outside the Land would return; the verse said, “and he did not inaugurate it,” meaning where there is an obligation of inauguration; this excludes cases where there is no obligation of inauguration. If he received prepaid rent, it is as if he inaugurated it; if [the rent is payable] only after twelve months, it is as if he had not inaugurated it. If he locked it, if it contains valuables for which one usually stops working, it is as if he inaugurated it; otherwise, it is as if he had not inaugurated it.

Mishnah

משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִילְּלוֹ וגו׳ אֶחָד הַנּוֹטֵעַ אֶת הַכֶּרֶם וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֶחָד הַנּוֹטֵעַ וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ וְאֶחָד שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה.

MISHNAH: “And who is the man who planted a vineyard and did not redeem it,” etc. Not only one who planted a vineyard but also one who planted five fruit trees, even from five different kinds. Not only one who planted but also one who sank or grafted, also one who buys, or inherits, or who received as a gift.

Halakhah

הלכה: אֲשֶׁר נָטַע. אֵין לִי אֶלָּא אֲשֶׁר נָטַע. לָקַח יָרַשׁ נִיתַּן לוֹ בְמַתָּנָה מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר הָאִישׁ מִי הָאִישׁ. מְנַיִין הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל אֲפִילוּ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר נָטַע. מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל אוֹ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּרֶם. מַה כֶרֶם מְיוּחָד שֶׁהוּא שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים. יָצָא זֶהּ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּחָמֵשׁ גְּפָנִים.

HALAKHAH: “Who planted”. Not only who planted; if he bought, inherited, or it was given to him as a gift, from where? The verse says, “the man,” “who is the man”. From where about him who planted a vineyard but also who planted five fruit trees, even from five different kinds? The verse says, “who planted”, in any circumstance. I could think that one who planted four fruit trees or five futile trees may return? The verse says, “a vineyard.” Since a vineyard is special in that it is composed of five vines, this excludes the case where there are not five vines.

שֶׁהַיַּיִן מִגִּיתּוֹ. שֶׁהַיַּיִן קוֹסֵס. [דְּתַנֵּי. יַיִן קוֹסְס]. מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הַכַּלָּה וּמְנָחֲמִין בּוֹ אֶת הָאָבֵל וְנִמְכָּר בֶּחָנוּת לְֹשֶם יַיִן. וְהַמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ יַיִן סְתָם לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵס. וְאָסוּר בְּהוֹרָיָיה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים. וְעַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. לֵית לָךְ אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָהֵן בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צְרִיכָה.

If the wine is freshly pressed, if the wine is sour? As it was stated: Sour wine may be used to make an eruv and participating, one makes a benediction for it, and one may use it for the preliminary marriage of a bride, for consoling the mourner, and it may be sold in a store as wine. If somebody made an unqualified contract for wine, he did not sell sour wine. One is prohibited from delivering a decision, or to dissolve a vow, or to enter the Temple. Only it is forbidden on the altar. And about the rebellious son it is problematic.

יָכוֹל הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ יְהֵא חוֹזֵר. תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא חִלְלוֹ. אֵת שֶׁמִּצְוָה לְחַלְלוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵין מִצְוָה לְחַלְלוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא כֶרֶם. וְדִכְוָותָהּ. אֵין מַשְׁמַע אֶלָּא נָטַע. תַּנֵּי. וְלֹא חִלְלוֹ. פְּרָט לַמַּבְרִיךְ וְלַמַּרְכִּיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּשֶׁהִרְכִּיב פֵּירוֹת עֲבֵירָה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן מַאֲכָל. מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. פֵּירוֹת עֲבֵירָה הֵן. וְאִם בְּשֶׁהִרְכִּיב אִילָן מַאֲכָל עַל גַּבֵּי אִילָן סְרָק. מִין בְּמִינוֹ. נוֹטֵעַ כְּבַתְּחִילָּה הֵן. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בְּשֶׁהִרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה.

I could think that somebody who redeems a vineyard outside the Land would return, the verse says: “And he did not redeem it”. In case one is commanded to redeem it; this excludes where there is no commandment to redeem. It was stated: Rebbi Eliezer ben Jacob says, one only understands “vineyard”. And similarly, one only understands “planted”. It was stated: “And he did not redeem it”, that excludes him who sinks or grafts. Rebbi Joḥanan said, this follows Rebbi Eliezer ben Jacob. Rav Ḥisda said, this is everybody’s opinion if he grafted fruits of sin. Where do we hold? If he grafted a fruit tree on another fruit tree of a different kind; these are fruits of sin. But if he grafted a fruit tree on a futile tree, as if it were its own kind, he is planting anew. But we hold if he grafted a black fig tree on a white one.

אֵימָתַי הוּא מְחַלְלוֹ. בָּרְבִיעִית וּבַחֲמִישִּׁית. מִסְתַּבְּרָא בַחֲמִישִּׁית. אֲבָל בָּרְבִיעִית דָּמִים הוּא חַיָיב לוֹ. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא בָּרְבִיעִית. דִּכְתִיב וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים לַיי.

When does he redeem it? In the fourth or the fifth [year]? It seems reasonable in the fifth, since in the fourth it costs him money. But the rabbis of Caesarea say, it is only reasonable in the fourth, since it is written: “And in the fourth year, all its fruit shall be holy for praise to the Eternal.”

Mishnah

משנה: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵירַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ וְגוֹמֵר. אֶחָד הַמְאָרֵשׂ בְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵשׂ אֶת הָאַלְמָנָה אֲפִילוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם וַאֲפִילוּ שָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו בַּמִּלְחָמָה חוֹזֶר וּבָא לוֹ. כָּל אֵילּוּ שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי כֹהֵן מֵעֶרְכֵי מִלְחָמָה וְחוֹזְרִין וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.

MISHNAH: “ Who is the man who became betrothed to a woman and did not take her,” etc. Not only one betrothed to a virgin, even one betrothed to a widow, even to one who waits for her brother-in-law. Even if he heard that his brother had died in the war he then returns and leaves. All those who listen to the Cohen in the front lines return and provide food and water and improve the roads.

Halakhah

הלכה: אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה. אֵין לִי אֶלָּא רוֹבֶה שֶׁנָּשָא רֵיבָה. מְנַיִין רוֹבֶה שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה. אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא רֵיבָה. [אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה] מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אִשָּׁה. מִכָּל מָקוֹם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר חֲדָשָׁה. פְּרָט לַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמָרָת הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאַיְילוֹנִית הוֹאִיל וְאֵין מִצְוָה לֵישֵׁב עִמָּהּ אֵינוֹ חוֹזֵר.

HALAKHAH: “Who became betrothed”. Not only a young man who married a young woman. From where even a young man who married a widow, a widower who married a young woman, a widower who married a widow? From where? The verse says, “a woman”, of any kind. Why does the verse say, “new”? That excludes him who remarries his divorcee. Rebbi Yose said, this implies that one who marries a sheram does not return since he has no religious obligation to live with her.

אֲפִילוּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם לַחֲמִשָּׁה אַחִים. וְדִכְוָותָהּ אֲפִילוּ בַּיִת אֶחָד לַחֲמִשָּׁה אַחִין. תַּמָּן אֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לֵישֵׁב בּוֹ. בְּרַם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לְיּיַּבֵּם. מַה דָמֵי לָהּ. קִידֵּשׁ אִשָּׁה מֲעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְשָׁלֵם הַזְּמָן בַּמִּלְחָמָה חוֹזֵר וּבָא לוֹ.

Even one who waits for her brother-in-law with five brothers. Similarly, even one house for five brothers? There not one of them would be able to live in it. But here, each one of them is able to marry in levirate. What would be like it? Somebody who preliminarily married a woman from now on in twelve months and the time is up while he is in the war; he returns and goes.

Mishnah

משנה: וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. הַבּוֹנֶה בֵית שַׁעַר אֶכְסֶדְרָה מִרְפֶּסֶת הַנּוֹטֵע אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל וְחַמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין לֹא הָיָה חוֹזֵר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בַיִת עַל מְכוֹנוֹ לֹא הָיָה חוֹזֵר. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵינִים בַּשָּׁרוֹן לֹא הָיָה חוֹזֵר.

MISHNAH: The following do not return: If somebody builds a portico, a covered walkway, or a verandah, or planted four fruit trees or five futile trees, or remarried his divorcee. [In the case of] a widow for the High Priest, a divorcee or one having received ḥalîṣah for an ordinary Cohen, a bastard or Gibeonite girl for an Israel, a Jewish girl for a bastard or a Gibeonite, he would not be returning. Rebbi Jehudah says, also he who rebuilt his house on its foundations would not be returning. Rebbi Eleazar said, also one who built a brick house in the Sharon would not return.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אִם חִידֵּשׁ בָּהּ דָּבָר חוֹזֵר. וְאִם לָאו אֵינוֹ חוֹזֵר. סָדוֹ בַסִיד וּפִתֵּחַ בּוֹ חֲלוֹנוֹת לֹא הָיָה חוֹזֵר. הָיָה גָּדוֹל וְעָשָׂאוֹ קָטָן חוֹזֵר. וְאֶחָד וְעָשָׂאוֹ שְׁנַיִם.

HALAKHAH: It was stated: Rebbi Jehudah said, if he changed anything, he would be returning. If he whitewashed it or added windows, he would not return, if it had been great and he made it small he returns, or one room and he made it two.

תַּנֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אַף אַנְשֵׁי הַשָּׁרוֹן לֹא הָיוּ חוֹזְרִין. שֶׁהֵן מִתְחַדְּשִׁין פַּעֲמַיִים בַּשָׁבוּעַ. אַף כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁלֹּא יֵיעָשׂוּ בָּתֵּיהֶן קִבְרֵיהֶן.

It was stated: Rebbi Eleazar said, also the people from the Sharon did not return since they have to rebuild two times in a Sabbatical period. Also the High Priest was praying for them on the Day of Atonement that their houses should not become their graves.

Mishnah

משנה: וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן זָזִין מִמְּקוֹמָן. בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ נָטַע כֶּרֶם וְחִילְּלוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת אֲרוּסָתוֹ הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ. לְבֵיתוֹ זֶה בֵיתוֹ. יִהְיֶה זֶה כַּרְמוֹ. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ זוֹ אִשְׁתּוֹ. אֲשֶׁר לָקָח לְהָבִיא אֶת יְבִמְתּוֹ. וְאֵינָם מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.

MISHNAH: But the following do not leave at all: If he built a house and inaugurated it, planted a vineyard and redeemed it, he who married his preliminarily married spouse, he who took in his sister-in-law, for it is said: “Free he shall be for his house for one year”. “His house”, that is his house; “shall be”, that is his vineyard; “and give pleasure to his wife”, that is his wife; “whom he took”, to include his sister-in-law. These do not provide food and water and do not improve the roads.

Halakhah

הלכה: בָּנָה בַיִת וַחֲנָכוֹ וְלֹא שָׁהָא בְתוֹכוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. נָטַע כֶּרֶם וְחִילְּלוֹ וְלֹא שָׁהָא בְתוֹכוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְכוּלְּהֹן לְמֵידִין מִן הָאִשָּׁה. מַה אִשָּׁה צְרִיכָה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ אַף כּוּלְּהֹן צְרִיכִין שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין יוֹשְׁבִין בְּטֵילִין בְּתוֹךְ הָעִיר [וְאֵינָן נוֹתְנִין פִּסֵי הֵעִיר] וְאֵינָן מְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן וְאֵינָן מְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יַעֲבוֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר. עָלָיו אֵינוֹ עוֹבֵר. אֲבָל עוֹבֵר הוּא עַל אֲחֵרִים.

HALAKHAH: “If he built a house and inaugurated it,” but did not use it for twelve months. “If he planted a vineyard and redeemed it,” but did not use it for twelve months. And all are derived from the wife: Since the wife needs twelve months, also all of them need twelve months. It was stated: All those mentioned remain unoccupied in town, [do not pay city taxes], and do not provide food and water nor improve the roads, as it is said: “nor should anything be imposed on him,” but it may be imposed on others.

Mishnah

משנה: וְיָסְפוּ הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשׁוֹב לְבֵיתוֹ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב כִּשְׁמוּעוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִישְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב זֶה שֶׁהוּא מִתְיָירֵא מִן הָעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לְפִיכָךְ תָּלַת לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵילּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר בִּגְלָלָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין הֲרֵי הוּא הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב.

MISHNAH: “The policemen shall add and say to the people: ‘Who is the man fearful and faint-hearted, let him go and return to his house. Rebbi Aqiba says, “fearful and faint-hearted” in its simple meaning, that he cannot stand in military engagements and see a drawn sword. Rebbi Yose the Galilean says, “fearful and faint-hearted” is one who is fearful because of his sins; therefore the Torah appended him to all of these that he should return because of them. Rebbi Yose said, a widow for the High Priest, a divorcee or one having received ḥalîṣah for an ordinary Cohen, a bastard or Gibeonite girl for an Israel, a Jewish girl for a bastard or a Gibeonite, that is the “fearful and faint-hearted”.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב וְיָסְפוּ הַשּׁוֹטְרִים. אֵין לָשׁוֹן זֶה וְיָסְפוּ אֶלָּא לָשׁוֹן תּוֹסֶפֶת. כְּאִינַשׁ דְּאָמַר. מוֹסִיף אֲנִי עַל דִּבְרֵי רִבִּי. תַּנֵּי. הָאַחֲרוֹנִים מִן הַתּוֹסֶפֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תְּרֵין תַּנָּיִין אִינּוּן. מָאן דְּאָמַר. מוֹסִיף אֲנִי עַל דִּבְרֵי רִבִּי. אֶחָד הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד הָאַחֲרוֹנִים אָמְרָן הוּא אָמְרָן רַבּוֹ. מָאן דְּאָמַר. הָאַחֲרוֹנִים מִן הַתּוֹסֶפֶת. הָרִאשׁוֹנִים אָמְרוֹ הוּא אָמְרוֹ רַבּוֹ. וְהָאַחֲרוֹנִים אָמְרוֹ הוּא וְלֹא אָמְרוֹ רַבּוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. חַד תַּנַּיי הוּא. רִאשׁוֹנִים אָמְרָן הוּא אָמְרָן רַבּוֹ. הָאַחֲרוֹנִים אָמְרָן הוּא לֹא אָמְרָן רַבּוֹ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי. שׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִפִּי כֹהֶן וְאוֹמְרָהּ לָעָם בְּכָל לָשׁוֹן. וְסוֹפָא פְלִיגָא עַל רִבִּי מָנָא. עוֹד דָּבָר אֶחָד הָיָה מוֹסִיף. מִשֶּׁלּוֹ. אִין תֵּימַר כֵּן. אֲפִילוּ עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי לֵית הוּא פְלִיגָא. דְּתַנֵּי. הָרִאשׁוֹנִים אָמְרָן הוּא אָמְרָן רַבּוֹ. הָאַחֲרוֹנִים אָמְרָן הוּא לֹא אָמְרָן רַבּוֹ.

HALAKHAH: It is written: “The policemen shall add.” This expression “shall add” only means an addition. Like a man who says, I am adding to the words of my teacher. It was stated: The latter [words] are additions. Rebbi Yose said, there are two Tannaïm. He who said, “I am adding to the words of my teacher,” both the first and the later declarations both he and his teacher said. He who said, the later ones are additions, the first [declarations] both he and his teacher said, but the later ones he said but not his teacher. Rebbi Mana said, there is only one Tanna. The first [declarations] both he and his teacher said, but the later ones he said but not his teacher. A baraita disagrees with Rebbi Yose: He hears a sentence from the Cohen and tells it to the people in all languages. But its end disagrees with Rebbi Mana: He adds a final word of his own. If you say so, it does not disagree at all with Rebbi Yose, as it was stated: The first [declarations] both he and his teacher said, but the later ones he said but not his teacher.

וְתַנֵּי. כּוּלְּהֹן צְרִיכִין לְהָבִיא רְאָיָיה לְדִבְרֵיהֶן חוּץ מִזֶּה שֶׁעֵדָיו עִמּוֹ. וְאַתְיָיא כְּמָאן דְּאָמַר. שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִישְׁרֵי הַמִּלְחָמוֹת [וְלִרְאוֹת] (וְ)חֶרֶב שְׁלוּפָה. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. שֶׁהוּא מִתְיָירֵא מֵעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ עוֹד הוּא צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה. לְפִיכָךְ תָּלַת לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵילּוּ שֶׁיַּחֲזוֹר בִּגְלָלָן. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים. וְאַתְיָיא כַּיי דָמַר רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יי. שֶׁלֹּא לְפַרְסֵם אֶת הַחַטָּאִים.

Also, it was stated: They all have to bring proof except from this one whose witnesses are with him. This follows him who said that he cannot stand in military engagements and see a drawn sword. But following him who says that he is one who is fearful because of his sins, he has to bring proof. Therefore the Torah appended him to all of these that he should return because of them, not to publicize the sinners. This comes as Rebbi Levi said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: “At the place where the elevation offering is being slaughtered, the purification offering is being slaughtered before the Eternal,” not to publicize the sinners.

Mishnah

משנה: וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. בַּעֲקֵיבוֹ שֶׁלָּעָם מַעֲמִידִין זְקִיפִים לִפְנֵיהֶם וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם וְכַשִּׁילִים שֶׁלְּבַרְזֶל בִּידֵיהֶן וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר הָרְשׁוּת בִּידֵיהֶן לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו שֶׁתְּחִילַּת נְפִילָה נִיסָה שֶׁנֶּאֱמַר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּיפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַיָּנוּסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִפְּלוּ חֲלָּלִים בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת הָרָשׁוּת אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצְאִין אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ.

MISHNAH: “When the policemen finish to speak to the people, the officers will have taken up position at the head of the people.” Behind the people one puts up people with backups armed with iron axes and they have permission to break the legs of anyone who desires to abandon his post since flight is the start of falling, as it is said: “Israel fled from before the Philistines and a great plague was among the people.” Further on it says, “the men of Israel fled from before the Philistines and slain fell on Mount Gilboa.” About what have these things be said? About a war of choice, but in a war of obligation everybody goes out, even a groom from his room and a bride from her bridal chamber. Rebbi Jehudah said, about what have these things been said? About a war of obligation, but in a war of duty everybody goes out, even a groom from his room and a bride from her bridal chamber.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב וְהָיָה כְּכַלּוֹת הַשּׁוֹטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. אֵין לִי אֶלָּא בְרֹאשׁ הָעָם. בְּסוֹף הָעָם מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר פָּקְדוּ וּפָקְדוּ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִי מֵאִיר צְוַוח לְסוֹפֵיהּ דְחֶבְלָא רֵישֵׁיהּ.

HALAKHAH: It is written: “When the policemen finish to speak to the people, the officers will have taken up position at the head of the people.” Not only in front of the people, from where also behind the people? The verse says, “take up position”, “ and take up position”. That follows Rebbi Aqiba. Following Rebbi Ismael? Rebbi Ismael follows Rebbi Meïr, since Rebbi Meïr used to call the end of a rope its head.

אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כְּתִיב הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ. הַכְּסִיל בְּמַה. בְּרַגְלָיו. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. הֶחָכָם עַד שֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלְּדָבָר הוּא יוֹדֵעַ מַה בְּסוֹפוֹ. גַד גְּדוּד יְגוּדֶּנּוּ. גַיְיסָא אָתִי מְגַיְיסַתֵּיהּ וְהוּא מְגַיֵיס לֵיהּ.

Rebbi Meïr said: It is written, “the wise man’s eyes are in his head.” The stupid one’s are where? In his legs. Rebbi Abba Mari said, the wise man knows what will be the final outcome when he starts something. “Gad, a troop will gang up on him.” A troop comes to rob him, and he robs them.

כֵּינִי מַתְנִיתָה. שֶׁתְּחִילַּת נְפִילָה נִיסָה.

So is the Mishnah: “Since flight is the start of falling”.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַשְׁמָעוּת בֵּינֵיהֶן. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת מִלְחֶמֶת מִצְוָה. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצֵא אֲפִילוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהוֹן. רַבָּנִין אָמְרִין. מִלְחֶמֶת מִצְוָה זוֹ מִלְחֶמֶת דָּוִד. מִלְחֶמֶת חוֹבָה זוֹ מִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ. רִבִּי יְהוּדָה הָיָה קוֹרֵא מִלְחֶמֶת [מִצְוָה] כְּגוֹן אֲנָן דְּאָזְלִין עֲלֵיהוֹן. מִלְחֶמֶת חוֹבָה כְּגוֹן דְּאַתְיָין אִינּוּן עֲלֵינָן. כְּתִיב וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי. מָהוּ אֵין נָקִי. רִבִּי סִימוֹן וְרַבָּנִין. רִבִּי סִימוֹן אָמַר. אֵין נָקִי לְבֵיתוֹ שָׁעָה אַחַת. וְרַבָּנִין אָמְרִין. לֵית רְבִי בֵּרִיבִּי.

Rebbi Joḥanan said, usage is between them; Rebbi Jehudah called a war of choice a war of obligation. “But in a war of duty everybody goes out, even a groom from his room and a bride from her bridal chamber.” Rav Ḥisda said, they disagree. The rabbis say, a war of obligation was the war of David. A war of duty was the war of Joshua. Rebbi Jehudah called it a war of obligation if we went out against them; a war of duty if they attacked us. It is written: “King Asa proclaimed in all of Jehudah, nobody is free”. What means “nobody is free”? Rebbi Simon and the rabbis. Rebbi Simon said, nobody is free to return home even for one hour. But the rabbis say, there is no exemption for a scholar, son of a scholar.