Mishnah
משנה: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם מִפְּנֵי צָהֳלַת סוּסִים וְצִיחְצוּחַ חֲרָבוֹת. אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי הֲגָפַת הַתְּרִיסִין וְשִׁפְעַת הַקַּלִּגַּסִים. אַל תַּחְפְּזוּ מִקּוֹל קְרָנוֹת אַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵי קוֹל צְוָחוֹת. כִּי יי אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אוֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. הֵן בָּאִין בְּנִצָחַת בָּשָׂר וְדָם וְאַתֶּם בָּאִין בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת מֶה הָיָה בְסוֹפוֹ. לַסּוֹף נָפַל בַּחֶרֶב וְהֵם נָפְלוּ עִמּוֹ. אֲבָל אַתֶּם אֵין אַתֶּם כֵּן אֶלָּא כִּי יי אֱלֹהֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם וגו׳ זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן.
MISHNAH: “Your heart should not soften, do not fear, nor become impulsive, do not become impressed before them.” Your heart should not soften because of the neighing of horses or the gleam of swords. Do not fear, because of the shaking of shields and the stomping of military boots. Do not become impulsive because of the sound of horns, nor be impressed because of the sound of cries. “For the Eternal, your God, is He Who goes with you to make war on your enemies to save you.” They come with victories of flesh and blood, but you come with the victory of the Omnipresent. The Philistines came with the victory of Goliath; how did he end? In the end, he fell by the sword and they fell with him. But you, you are not so but “for the Eternal, your God, is He Who goes with you to make war on your enemies to save you,” that is the camp of the Ark.
Halakhah
הלכה: אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם כול׳. כְּתִיב מִנּוֹגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ. כְּנֶגֶד טוּמִיּוֹת שֶׁלָּהֶן. עָבְרוּ. כְּנגֶד הַכִּיתִּים שֶׁלָּהֶן. בָּרָד. כְּנֶגֶד בַּלִּיצְטֵירָא שֶׁלָּהֶן. וְגַחֲלֵי כְּנֶגֶד טָרְמֶנְטֹן שֶׁלָּהֶן. אֵשׁ כְּנֶגֶד הַנֶּפְטְ שֶׁלָּהֶן. וַיַּרְעֵם מִשָּׁמַיִם. כְּנגֶד הַלַּפִּידִּים שֶׁלָּהֶן. וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ. כְּנגֶד קוֹל הַקְּרָנוֹת שֶׁלָּהֶן. וַיִּשְׁלַח חִצָּיו. כְּנֶגֶד הַחִיצִּים שֶׁלָּהֶן. וַיְפִיצֵם. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְפַזְּרִין אוֹתָן. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר כַּהֲנָא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין תֵּיבוֹת תֵּיבוֹת וְהָיוּ הַחִיצִּים מְפַזְּרִין אוֹתָן וְהַבְּרָקִים מַכְנִיסִין אוֹתָן. בְּרָקִים. כְּנגֶד הַחֲרָבוֹת שֶׁלָּהֶן. וַיְהָמֵּם. הָמְמָם וְעִירְבְּבָם וְהִפִּיל סִיגְנֻם שֶׁלָּהֶן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין לָשׁוֹן הַזֶּה וַיְהָמֵּם אֶלָּא לְשׁוֹן מַגֵּיפָה. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר וְהֻמָּם מְהוּמָה גְדוֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם.
HALAKHAH: “Your heart should not soften,” etc. It is written: “From the radiation that surrounds Him, His clouds,” against their cavalry squads, “passed,” against their cohorts. “Hailstorm,” against their missile throwers. “And embers,” against their throwing machines. “Of fire,” against their naphta. “He thundered from Heaven,” against their torches. “The Most High made His voice heard,” against the sound of their horns. “He sent His arrows,” against their arrows. “And dispersed them,”, this teaches that they were dispersing them. Rebbi Abba bar Cahana said, this teaches that they were in rectangular formations, that the arrows dispersed them but the lightnings were bringing them together. “Lightnings,” against their swords. “And confused them,” He confused them, made them disoriented, and felled their standard. Rebbi said, the expression “and confounded them” means only pestilence, as it is written: “He will confuse them in a great confusion until He destroyed them.”
לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. זֶה מַחֲנֶה הָאָרוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה הַשֵּׁם שֶׁהָיָה נָתוּן בָּאָרוֹן. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶן לָקִישׁ אוֹמֵר. שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָיוּ מְהַלְּכִין עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אֶחָד שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בוֹ וְאֶחָד שֶׁהָיוּ שִׁיבְרֵי הַלּוּחוֹת מוֹנָחִין בְּתוֹכוֹ. זֶה שֶׁהָיְתָה הַתּוֹרָה נְתוּנָה בְתוֹכוֹ הָיָה נָתוּן בְּאֹהֶל מוֹעֵד. הָדָא הִִיא דִכְתִיב וַאֲרוֹן בְּרִית יי וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה. וְזֶה שֶׁהָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת נְתוּנִין בְּתוֹכוֹ הָיָה נִכְנַס וְיוֹצֵא עִמָּהֶן. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. אֶחָד הָיָה. וּפַעַם אַחַת יָצָא וּבִימֵי עֵלִי נִשְׁבָּה. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לָהֶן לָרַבָּנִין. אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵינוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים [הָאַדִּירִים] הָאֵלֶּה. מִילָּא דְלָא חָמוֹן מִן יוֹמֵיהוֹן. קִרְיָיא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לָאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים הָיָה. מַאי עָבְדִין לָהּ רַבָּנִין. הַגִּישָׁה אֵלַי הַצִּיץ. וּקְרָא מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוּדָה בֶּן לָקִישׁ. הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יוֹשְׁבִים בְּסוּכּוֹת. וַהֲלֹא אָרוֹן בְּצִיּוֹן הָיָה. מֶה עָבְדִין לָהּ רַבָּנִין. סְכָךְ שֶׁהָיָה בְקִירוּי. שֶׁאַדַּיִין לֹא נִבְנֶה בֵּית הַבְּחִירָה.
“ ‘To save you’, that is the camp of the Ark.” But some say, that is the Name which was given in the Ark, as it was stated’: “Rebbi Jehudah ben Laqish says, two arks were travelling with Israel in the desert; one in which the Torah was deposited and one in which the broken pieces of the tablets were deposited. The one in which the Torah was deposited was put into the Tent of Meeting; that is what is written: “Moses and the Ark of the Eternal’s covenant did not move from the camp.” The one in which the broken pieces of the tablets were deposited was going out and coming in with them. But the Rabbis say, it was only one, and once it went out in the days of Eli and was taken prisoner. A verse supports the Rabbis: “Woe to us, who will save us from this mighty god?” A word [which shows that] they never had seen it before. A verse supports Rebbi Jehudah ben Laqish. “Saul said to Aḥiya: present God’s Ark”. But was the Ark not at Qiryat Ye‘arim? What do the rabbis with it? ‘Present to me the High Priest’s diadem.’ Another verse supports Rebbi Jehudah ben Laqish: “The Ark, Israel, and Jehudah, dwell in huts.”. Was the Ark not in Zion? What do the rabbis with it? The straw roof cover that was in the walls, since the Temple was not yet built.
מִשֶּׁנִּגְנַז הָאָרוֹן נִגְנַז עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן וּצְלוּחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמַקְלוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן וּפְרָחָיו וּשְׁקֵידָיו וְאַרְגָּז שֶׁהֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִי גְנָזָן. יֹאשִׁיָּהוּ. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב יוֹלֵךְ יי אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ [אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבוֹתֶיךָ עָמַד וּגְנָזָן.] הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַיי תְּנוּ אֶת אָרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַכָּתֵף. אָמַר אִם גּוֹלֶה הוּא עִמָּכֶם לְבָבֵל [עוֹד] אֵין אַתֶּם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ. אֶלָּא עַתָּה עִבְדוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם וְאֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
When the ark was hidden, there were hidden with it the flask of Manna, the bottle of anointing oil, Aaron’s staff with its flowers and almonds, and the chest which the Philistines returned as a reparation sacrifice for Israel’s God. Who hid it? Josiah! When he saw that it was written: “The Eternal will lead you and your king whom you will have put above you, to a people whom neither you nor your fathers had known,” he started and hid it. That is what is written: “He said to the Levites, who instruct all of Israel, the ones holy to the Eternal, put the Ark into the House that Salomon, son of David, king of Israel, built; you do not have to carry it on your shoulder.” He said, if it is exiled with you to Babylonia, you will never return it to its place. But “ now, serve the Eternal, your God, and his people Israel.”
פִּיטּוּם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וגו׳. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקּוֹדֶשׁ. שֶׁהֵן אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מָנִים. וְשֶׁמֶן זָיִת הִין. שֶׁהֵן שֶׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁבּוֹ הָיָה שׁוֹלֵק אֶת הָעִיקָּרִין. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹלְקָן הָיָה בַמַּיִם וְנוֹתֶן שֶׁמֶן עַל גַּבֵּיהֶן. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה קוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ הָיָה מַעֲבִירוֹ כְדֶרֶךְ שֶׁהַפַּטָּמִין עוֹשִׂין. הָדָא הוּא דִכְתִיב וְעָשִׂיתָ אוֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִילְעַאי אוֹמֵר. שֶׁמֶן מִשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר מַעֲשֵׂה נִיסִּים נַעֲשֶׂה בוֹ מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. שֶׁמִּתְּחִילָּה לֹא הָיָה בוֹ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג. שֶׁנֶּאֱמַר וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. אִם לָסוּךְ בּוֹ אֶת הָעֵצִים לֹא הָיָה מַסְפִּיק. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָאוֹר בּוֹלֵעַ וְהָעֵצִים בּוֹלְעִין וְהַיּוֹרֶה בוֹלַעַת. וּמִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו. הַשׁוּלְחָן וְכָל כֵּלָיו. הַמְנוֹרָה וְכָל כֵּלֶיהָ. מִמֶּנּוּ נִמְשַׁח אַהֲרֹן וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּילּוּאִים. מִמֶּנּוּ נִמְשְׁחוּ כֹהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. מֶלֶךְ בַּתְּחִילָּה טָעוּן מְשִׁיחָה. מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אֵינוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. שֶׁנֶּאֱמַר קוּם מָשְׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה. אֵין בְּנוֹ טָעוּן מְשִׁיחָה. אֲבָל כֹּהֶן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֶן גָּדוֹל אֲפִילוּ עַד עֲשָׂרָה דוֹרוֹת טְעוּנִין מְשִׁיחָה. וְכוּלּוֹ קַיָים לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קוֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם.
The preparation of the anointing oil. “Take for yourself select spices: Flowing myrrh 500, etc., and casia 500 in Temple sheqel, altogether 1500 parts. “And olive oil one hin,” that is twelve log, in which the roots were cooked, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, they cooked in water, then poured the oil on them, and when it had absorbed the fragrance one removed it, just as the perfumers do. That is what is written: “Make it into holy anointing oil.” “That will be for Me for your generations.” It was stated, Rebbi Jehudah bar Ilaï says: The anointing oil made by Moses in the desert was from the start to the end a work of wonders, since there were only twelve log to start with, as it was said, “and olive oil one hin”. It would not have been enough to rub the wooden planks with it; so much more since the fire swallows, wood absorbs, and the kettle absorbs! From it the Tabernacles and all its vessels were anointed, the table and its vessels, the candelabra and all its vessels. From it Aaron and his sons were anointed all of the seven days of induction, from it all high priests and kings were anointed. A king who is first needs anointing, a king who is a king’s son does not need anointing, for it is said: “Do anoint him, for this one is it,” this one needs anointing but his son does not need anointing. But a High Priest who is the son of a High Priest needs anointing, even for ten generations. Nevertheless, it is all there for the future, as it was said, “a holy anointing oil will this be for Me, for all your generations.”
אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְלָכִים אֶלָּא עַל גַּבֵּי הַמַּעֲיָין. שֶׁנֶּאֱמַר וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אוֹתוֹ אֶל גִּיחוֹן וּמָשַׁח אוֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וגו׳. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים אֶלָּא מִפְּנֵי הַמַּחֲלוֹקֶת. מִפְּנֵי מַה נִמְשַׁח שְׁלֹמֹה. מִפְּנֵי מָחֲלוֹקָתוֹ שֶׁלָּאֲדוֹנִיָּהוּ. יוֹאָשׁ. מִפְּנֵי עֲתַלְיָה. יֵהוּא מִפְּנֵי יוֹרָם. לֹא כֵן כָּתוּב קוּם מָשְׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל טְעוּנִין מְשִׁיחָה. [אֶלָּא] יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו שֶׁהָיָה גָדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וְלֹא יֹאשִיָּהוּ גְנָזוֹ. הָדָא אָמְרָה. בַּאֲפַרְסְמוֹן מָשְׁחוּ. אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְלָכִים אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן. שָׁאוּל וְיֵהוּא נִמְשְׁחוּ מִן הַפַּךְ. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת עוֹבֶרֶת. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה נִמְשְׁחוּ מִן הַקֶּרֶן. שֶׁהָיְתָה מַלְכוּתָן מַלְכוּת קַיֶימֶת. אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים כֹּהֲנִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹדְרוּיָה. עַל שֵׁם לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. עַל שֵׁם לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
One anoints kings only at a spring, as it was said: “Let Solomon, my son, ride on my mule and take him down to the Giḥon; there Ṣadoq the priest and Nathan the prophet shall anoint him, etc.” One anoints kings only because of disputes. Why was Solomon anointed? Because of the dispute of Adoniahu; Joash because of Athaliah, Jehu because of Joram. Is it not written: “Do anoint him, for this one is it,” this one needs anointing, but the kings of Israel do not need anointing! But Joaḥaz because of his brother Joakim who was two years his elder. But did not Josiahu hide it? That means, they anointed with balsamum. One anoints kings only from a horn. Saul and Jehu were anointed from a can because their kingdom was temporary; David and Solomon were anointed from a horn because their kingdom was permanent. One does not anoint priests as kings. Rebbi Yudan Antordiyya said, because of “the scepter shall not be removed from Jehudah”. Rebbi Ḥiyya bar Ada said, because “he shall have many days of his kingdom, he and his sons in the midst of Israel.” What is written after that? “The levitic Cohanim should not.”
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא יוֹחָנָן הוּא יִהוֹאָחָז. וְהָא כְתִיב הַבְּכוֹר יוֹחָנָן. בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ. וְהָכְתִיב הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ וְהָרְבִיעִי שַׁלּוּם. שְׁלִישִׁי לְתוֹלָדוֹת וּרְבִיעִי לַמַּלְכוּת. צִדְקִיָּהוּ שֶׁצִּידֵּק עָלָיו אֶת הַדִּין. שַׁלּוּם שֶׁבְּיָמָיו שָׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. לֹא שַׁלּוּם הֲוָה שְׁמֵהּ וְלֹא צִדְקִיָּהוּ הֲוָה שְׁמֵיהּ אֶלָּא מַתַּנְיָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וִיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ.
Rebbi Joḥanan said, Joḥanan is Joaḥaz. But is it not written: “The first born Joḥanan”? The first in kingdom. Rebbi Joḥanan said, Shallum is Sedekia. But is not written: “The third Sedekiah, the fourth Shallum”? The third to be born, the fourth in kingdom. “Sedekiah” because he accepted the judgment on himself. “Shallum” because in his days the dynasty of David was completed. His name was neither Shallum nor Sedekiah but Mattaniah. That is what is written: “The king of Babylon made his uncle Mattaniah king in his stead and changed the latter’s name to Sedekiah.”
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּאַמָּה שֶׁלְּשִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׁוּי. מָאן תַּנָָּא. אַמָּה שֶׁלְּשִׁשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי מֵאִיר הִיא. דִּתְנָן רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. כָּל הָאַמּוֹת הָיוּ בְּבֵינוֹנִיּוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. בְּאַמָּה שֶׁלְּשִׁשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן חֲמִשָּׁה עָשָׂר. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמָּה אֲשִׁתָּה וְאַמָּה אֲשִׁתָּה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁבוּרִים וּשְׁנַיִם שְׁלֵימִים. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאוֹרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן נִשְׁתַּיְירוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. תְּנֵם לְאִיסְטְוָוה. וְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן תִּשְׁעָה טְפָחִים דִּכְתִיב אַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמָּתָא אֲישִׁתָּא וּפַלְגּוּת אַמָּתָא תְלָתָא. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁבוּרִים וּשְׁנַיִם שְׁלֵימִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים. וְתֵן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּיֵיר שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. חֲצִי טֶפַח מִכָּאן וַחֲצִי טֶפַח מִכָּאן לְשִׁילּוּט. וּמָקוֹם שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה טְפָחַיִים.
Rebbi Joḥanan said, the Ark was made with a cubit of six handbreadths. Who stated “a cubit of six handbreadths”? This is Rebbi Meïr. As we have stated: “Rebbi Meïr says, all cubits were average.” According to Rebbi Meïr who says that the Ark was made with a a cubit of six handbreadths, the length of the Ark was fifteen cubits, as it is written: “Its length two cubits and a half.” Each cubit was six and half a cubit three. Four tablets were in it, two broken ones and two whole ones, as it is written: “Which you broke and put into the Ark.” Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the widths of the tablets were in the length of the Ark, there were three handbreadths left. Apply them to the cylinder. The width of the Ark was nine handbreadths, as it is written: “A cubit and half a cubit.” A cubit six and half a cubit three. Four tablets were in it, two broken ones and two whole ones. Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the lengths of the tablets were in the length of the Ark, there were three handbreadths left. On each side half a handbreadth to have a handle, and two handbreadths as place to put there the Torah scroll.
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בְּאַמָּה שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. מָאן תַּנָּא. אַמָּה שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַמַּת הַבִּנְיָין שִׁשָּׁה טְפָחִים וְשֶׁלַּכֵּלִים חֲמִשָּׁה. וְהֵן אָרוֹן כֵּלִי הוּא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דְּאָמַר. שֶׁלַּחֲמִשָּׁה טְפָחִים הָיָה הָאָרוֹן עָשׂוּי. אָרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה וְאַמְתָּא חֲמִשָּׁה וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵין וּפְלָג. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִין וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן רָחְבָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְאוֹרְכּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּיֵיר שָׁם חֲצִי טֶפַח. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. וְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן שִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֱצָה. דִּכְתִיב וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ. אַמְתָּא חֲמִשָּׁה טְפָחִים וּפַלְגּוּת אַמְתָּא תְּרֵין וּפְלָג. וְאַרְבָּעָה לוּחוֹת הָיוּ בוֹ. שְׁנַיִם שְׁלֵימִין וּשְׁנַיִם שְׁבוּרִין. דִּכְתִיב אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. וְהַלּוּחוֹת הָיוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. תֵּן אָרְכָּן שֶׁלְּלוּחוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁלָּאָרוֹן. נִשְׁתַּיֵיר שָׁם טֶפַח וּמֶחֱצָה. אֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן וְאֶצְבַּע לִכְתָלִים מִיכָּן. וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן לְשִׁילּוּט.
Rebbi Simeon ben Laqish said, the Ark was made using a cubit of five handbreadths. Who stated “a cubit of five handbreadths”? This is Rebbi Jehudah. As we have stated there: “Rebbi Jehudah says, the builders’ cubit was of six handbreadths, but that of vessels five handbeadths.” And the Ark is a vessel. According to Rebbi Jehudah who says that the Ark was made with a cubit of five handbreadths, the length of the Ark was twelve and one half cubits, as it is written: “Its length two cubits and a half.” Each cubit was five and half a cubit two and one half. Four tablets were in it, two whole ones and two broken ones, as it is written: “Which you broke and put into the Ark.” Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the widths of the tablets were in the length of the Ark, there was half a handbreadth left. One finger’s thickness for the wall on either side. The width of the Ark was seven and one half handbreadths, as it is written: “A cubit and half a cubit.” A cubit five and half a cubit two and one half. Four tablets were in it, two whole ones and two broken ones, as it is written: “Which you broke and put into the Ark.”. Each of the tablets was six handbreadths in length and three in width. If the lengths of the tablets were in the width of the Ark, there were one and a half handbreadths left. One finger’s thickness for the wall on either side, and on each side half a handbreadth to have a handle.
כֵּיצַד עָשָׂה בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרוֹן. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת עֲשָׂאָן. שְׁתַּיִם שֶׁלְּזָהָב וְאַחַת שֶׁלְּעֵץ. וְנָתַן שֶׁלְּזָהָב בְּשֶׁלְּעֵץ וְשֶׁלְּעֵץ בְּשֶׁלְּזָהָב וְצִיפָּהוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. לְהָבִיא שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. תֵּיבָה אַחַת עֲשָׂאוֹ וְצִיפָּהוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְצִפִּיתָ אוֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּצַפֶּנּוּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. לְהָבִיא בֵּין נֶסֶר לַנֶּסֶר.
How did Beṣalel make the Ark? Rebbi Ḥanina said, he made three boxes, two of gold and one of wood. He put one of gold inside the one of wood, and the one of wood inside the other one of gold. That is what is written: “You shall cover it inside and out with pure gold inside and out.” Why does the verse say, “you shall cover it”? To include the upper rim. Rebbi Simeon ben Laqish said, he made one box and gilded it. That is what is written: “You shall cover it inside and out with pure gold inside and out.” Why does the verse say, “you shall cover it”? Rebbi Phineas said, also between the planks.
כֵּיצַד הָיוּ הַלּוּחוֹת כְּתוּבִים. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה. וְרַבָּנִין אָמְרִין. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. דִּכְתִיב וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רִבִּי סִימַאי אוֹמֵר. אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה. מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים. טֶטְרַגּוֹנָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. בֵּין כָּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ [שֶׁל תּוֹרָה]. מְמוּלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ. כְּיַמָּא רַבָּא. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כַּד הֲוָה מַטֵּי לְהָדֵין קִרְיָיא הֲוָה אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנִי חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַה הַיָּם הַזֶּה בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַלִּים קְטַנִּים. כָּךְ בֵּין כָּל דָּבָר וְדָבָר דִּיקְדּוּקֶיהָ וְאוֹתוֹתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה.
How were the tablets written? Rebbi Ḥanania ben Gamliel says, five on one tablet each. But the rabbis say, ten on each tablet, as it is written: “He informed you of His covenant which He had commanded you to do, the ten words”, ten on each tablet. Rebbi Simeon ben Ioḥai said, twenty on each tablet, as it is written: “He informed you of His covenant which He had commanded you to do, the ten words”, twenty on each tablet. Rebbi Simai says, forty on each tablet, as it is written, “on each side they were written,” a square Ḥananiah, the son of Rebbi Joshua’s brother, says: Between every two commandments, the details and the letters [of the Torah] were written. “Filled with taršiš”, like the Great Sea. When Rebbi Simeon ben Laqish had occasion to discuss this verse, he said, Ḥananiah, the son of Rebbi Joshua’s brother, did teach us correctly. Just as in the sea there are small waves between a large wave and the next, so between any two commandments there are the details and the letters of the Torah.
אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא. אִיתְקַשְׁיַית קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס. אַתְיָיא כְרִבִּי יוּדָה וְלָא אַתְיַיא כְרִבִּי מֵאִיר. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. לָקוֹחַ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה דּוּ אָמַר. אֵיכָן סֵפֶר תּוֹרָה הָיָה נָתוּן. כְּמִין גְּלֹוסֳּקוֹס עָשׂוּ לוֹ מִבַּחוּץ וְהָיָה סֵפֶר תּוֹרָה נָתוּן בְּתוֹכוֹ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. אֵין מוּקְדָּם וּמְאוּחָר בַּתּוֹרָה. וְאֶל הָאָרוֹן תִּתֵּן אֵֶת הָעֵדוּת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְאַחַר כָּךְ וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפּוֹרֶת עַל הָאָרוֹן מִלְמָעְלָה. רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תּוֹרָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹרָהּ אֵשׁ לְבָנָה חָרוּתָהּ אֵשׁ שְׁחוֹרָה. הִיא אֵשׁ [וּמְבוֹלֶלֶת] בְּאֵשׁ. חֲצוּבָה מֵאֵשׁ. נְתוּנָה מֵאֵשׁ. מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.
Rebbi Tanḥuma said, I asked before Rebbi Phineas: It is acceptable following Rebbi Jehudah, it is not acceptable following Rebbi Meïr. What is the reason of Rebbi Jehudah? “To take this Torah scroll”. In the opinion of Rebbi Jehudah, who said, where the Torah scroll was put? They made for it a kind of case outside and the Torah scroll was put into it. What is the reason of Rebbi Meïr? “You should put the cover on top of the Ark.” In the opinion of Rebbi Meïr who says that there is no earlier and later in the Torah, “in the Ark you shall put the testimony that I shall give to you,” and after that, “you should put the cover on top of the Ark.” Rebbi Phineas in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The Torah which the Holy One, Praise to Him, gave, its leather was white fire, its inscription was black fire, it was fire mixed with fire; hewn from fire, given from fire: “From His right hand, the fiery law to them.”