שבת י״בShabbat 12

Mishnah

משנה: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מֵשְּׁנֵי שֵׁמוֹת בֵּין מִשְּׁנֵי סֵימָנִיּוֹת בְּכָל לָשׁוֹן חַיָיב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לֹא נִתְחַיְּיבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רוֹשֶׁם שֶׁכָּךְ הָיוּ רוֹשְׁמִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן לֵידַע אֵי זֶהוּ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּמִשְּׁמוּאֵל נֹחַ מִנָּחוֹר. דָּן מִדָּנִיֵּאל גָּד מִגַּדִּיאֵל:

MISHNAH: One who writes two letters is liable, whether with his right hand, or with his left hand, whether of one denomination or of two denominations, whether two signs of any language. Rebbi Yose said, two letters create liability only as signs since they were making signs on the planks to know which belongs to which. Rebbi Jehudah said, we find a short name from a long name, Sem from Simeon, Noah fron Naḥor, Dan from Daniel, Gad from Gadiel.

Halakhah

הלכה: ג׳. מָאן תַּנָּא. סִימְיוֹנוֹת. רִבִּי יוֹסֵי. מָהוּ בְּכָל לָשׁוֹן. אֲפִילוּ אֲלֵף אַלְפָא. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא יִתֵּן שֶׁלְּמַטָּן לְמַעֲלָן שֶׁלְּמַעֲלָן לְמַטָּן. כְּמִין קוֹלְמוֹסִין הָיוּ עֲשׂוּיִין. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא יִתֵּן שֶׁבִּפְנִים בַּחוּץ וְשֶׁבַּחוּץ בִּפְנִים. טַבָּעוֹת הָיוּ מוּכִיחוֹת. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא יַחֲלִיף. אָמַר רִבִּי אָחָא. לוֹכְסָן הָיָה כָתוּב עֲלֵיהֶן. וְיַחֲלִיף. אָמַר רִבִּי אִימִּי. וַהֲקֵמוֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ. וְכִי יֵשׁ מִשְׁפָּט לָעֵצִים. אֶלָּא אֵי זֶה קֶרֶשׁ זָכָה לְהִינָּתֵן בַּצָּפוֹן יִינָּתֵן בַּצָּפוֹן. בַּדָּרוֹם יִינָּתֵן בַּדָּרוֹם.

HALAKHAH: 3. Who taught “signs”? Rebbi Yose! What means “of any language”? Even אα. Should one not be concerned that maybe one will put them upside down or bottom up? They were made similar to reed pens. Should one not be concerned that maybe one will put them inside out or outside in? The rings did prove. Should one not be concerned that maybe one would exchange? Rebbi Aḥa said, it was written slanted. Why could they not be switched? Rebbi Immi said, You shall erect the Tabernacle according to its ruling. Does there exist a ruling for wood? But the log which merited to be put in the North should be put in the North, in the South should be put in the South.

אִילִּין דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּדְבַר פָּזִי הֲווֹן שְׁאֵלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂיָיא בְּכָל יוֹם. וַהֲווֹן אִילֵּין דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה עֲלִין קַדְמַאי וְנָפְקִין קַדְמַאי. אָזְלִין אִילֵּין דְּבַר פָּזִי וְאִיתְחַתְּנוּן בִּנְשִׂיאוּתָא. אֲתוֹן בְּעָיָין מֵיעוֹל קַדְמַאי. אִישְׁתָּאִלַת לְרִבִּי אִימִּי. אָמַר לוֹן רִבִּי אִימִּי. וַהֲקֵמוֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ. וְכִי יֵשׁ מִשְׁפָּט לָעֵצִים. אֶלָּא אֵי זֶה קֶרֶשׁ זָכָה לְהִינָּתֵן בַּצָּפוֹן יִינָּתֵן בַּצָּפוֹן. בַּדָּרוֹם יִינָּתֵן בַּדָּרוֹם.

Those of Rebbi Hoshaia and those of Bar Pazi went and greeted the Patriarch every day. Those of Rebbi Hoshaia went in first and left first. Those of Bar Pazi went and became related by marriage to the patriarchate. They came and wanted to enter first. They went and asked Rebbi Immi who said to them: You shall erect the Tabernacle according to its ruling. Does there exist a ruling for wood? But the log which merited to be put in the North should be put in the North, in the South should be put in the South.

תְּרֵין זַרְעִיין הֲווֹן בְּצִיפֹּרִין בּוּלֶוּוטַיָּא וּפָגָנָיָּא. הֲווֹן שְׁאֵלִין בִּשְׁלָמֵיהּ דִּנְשִׂיָיא בְּכָל יוֹם. וַהֲווֹן בּוּלֶוּוטַיָּא עֲלִין קַדְמַיי וְנָפְקִין קֵדְמַיי. אָזְלוֹן פָּגָנָיָיא וְזָכוֹן בָּאוֹרַיְתָא. אֲתוֹן בָּעוּ מֵיעוֹל קַדְמַיי. אִישְׁתָּאִלַת לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שָׁאֲלָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן. עֲאַל רִבִּי יוֹחָנָן וּדְרָשָׁהּ בְּבֵי מִדְרָשָׁא דְרִבִּי בְנָיָיה. אֲפִילוּ מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. סָבְרִין מֵימַר. לִפְּדוֹת וְלִכְסוּת וּלְהַחֲיוֹת. הָא לִישִׁיבָה לֹא. אָמַר רִבִּי אַבִּין. אַף לִישִׁיבָה. מַה טַעֲמָא. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים. אֲפִילוּ מִזֶּה שֶׁהוּא נִכְנַס לִפְנַיי לְפְנִים.

Two families were in Sepphoris, one of city councillors and one rural, who were greeting the Patriarch every day. The councillors went in first and left first. The rural ones went and acquired [knowledge in] Torah. They came and wanted to have precedence. It was asked before Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Simeon ben Laqish asked it from Rebbi Joḥanan. Rebbi Joḥanan went up and preached in Rebbi Benaiah’s house of study: “But if the bastard was learned and the High Priest ignorant, the learned bastard precedes the ignorant High Priest.” They wanted to say, to be redeemed, for clothing, and for livelihood, but not for the Academy. Rebbi Abbin said, even for the Academy. What is the reason? It is more precious than pearls, even than he who enters into the Most Holy [of the Sanctuary.]

תַּנֵּי. וְגַד מִגַּדִּיאֵל. מֵתִיבִין לְרִבִּי יְהוּדָה. וַהֲלֹא אֵילּוּ פְשׁוּטִים וְאֵילּוּ כְפוּפִים. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. כָּתַב שְׁנֵי אוֹתוֹת שָׁוִים וְהֵן שֵׁם חַיָיב. כְּגוֹן שש תת גג רר חח. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. שְׁתֵּי אוֹתוֹת בְּכָל מָקוֹם. אַשְׁכָּחַת אֲמַר. קַלַּת וְחוֹמְרַת עַל דְּרִבִּי יוּדָה. קַלַּת וְחַמְרַת עַל דְּרַבָּנִן. קַלַּת עַל דְּרִבִּי יוּדָה. כָּתַב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שָׁוִין וְהֵן שֵׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה חַיָיב. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן פָּטוּר. קַלַּת עַל דְּרַבָּנִן. שְׁתֵּי אוֹתוֹת מִכָּל מָקוֹם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֵׁם. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן חַיָיב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה פָּטוּר. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. יָכוֹל עַד שֶׁיִּכְתּוֹב אֶת כָּל הַשֵּׁם. עַד שֶׁיֶּאֱרוֹג אֶת כָּל הַבֶּגֶד. עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת כָּל הַנָּפָה. תַּלְמוּד לוֹמַר. מֵאַחַת. אִי מֵאַחַת יָכוֹל אֲפִילוּ כָתַב אוֹת אַחַת. אֲפִילוּ אָרַג חוּט אֶחָד. אֲפִילוּ עָשָׂה בַיִת אֶחָד בְּנָפָה וּבְכַבָּרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָשָׂה אַחַת. הָא כֵיצַד. עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מְלָאכָה שֶׁכְּיוֹצָא בָּהּ מִתְקַיֶימֶת. וְהָכָא הוּא אָמַר. הַשׁוֹבֵט וְהַמְקַטְקֵט עַל הָאָרִיג הֲרֵי זֶה חַיָיב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְיַישֵּׁב בְּיָדוֹ.

It was stated, “and Gad from Gadiel”. They objected to Rebbi Jehudah, are not these straight and those bent? It was stated in the name of Rebbi Jehudah: If he wrote two identical letters and they form a word he is liable, e. g., חָח,רָר,גַּג,תֵּת,שָׂשׂ. But the rabbis, two letters anywhere. You are finding to say that there is leniency and stringency for Rebbi Jehudah, leniency and stringency for the rabbis. A leniency for Rebbi Jehudah: If he wrote two identical letters and they form a word, in the opinion of Rebbi Jehudah he is liable, in the opinion of the rabbis he is not liable. Two letters anywhere even though they do not define a word, in the opinion of Rebbi Jehudah he is not liable, in the opinion of the rabbis he is liable. The opinion of Rebbi Jehudah seems inverted, as it was stated: “I could think only if he wrote the entire word, only if he wove the entire cloth, only if he made the entire sieve, the verse says, of one. If of one, I could think even if he wrote one letter, even if he wove one thread, even if he made one loop on a fine or coarse sieve. The verse says, he did one. How is this? Only if he made a work similar to one which is permanent.” And here he says, “one who hits or smooths a weave is liable because he equalizes with his hand.” And here because he equalizes with his hand.

Mishnah

משנה: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָיב. כָּתַב בִּדְיוֹ בְּסַם בְּסִיקְרָא בְּקוֹמוֹס וְקַלְקַנְתּוֹס וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם עַל שְׁנֵי כוֹתְלֵי הַבַּיִת וְעַל שְׁנֵי דַפֵּי פִּינַקְס וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה חַיָיב. הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ חַיָיב. וְהַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵיב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁע פּוֹטֵר:

MISHNAH: One who writes two letters in one oblivion is liable. He is liable if he wrote in ink, by chemicals, in vermilion, with gum, with vitriol of copper, with anything which leaves a record, on two walls of a house or two leaves of a wooden book if they can be read together. One who writes on his body is liable. If he scratches on his flesh, Rebbi Eliezer declares him liable but Rebbi Joshua declares him not liable.

Halakhah

הלכה: ד. כָּתַב בִּדְיוֹ עַל עֲלֵי יְרָקוֹת. בְּמַשְׁקִין וּבְמֵי פֵירוֹת עַל הַלּוּח. פָּטוּר. עַד שֶׁיִּכְתּוֹב דָּבָר שֶׁלְּקַיְימַא עַל דָּבָר שֶׁלְּקַיְימַא. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּתַב אוֹת אַחַת בְּטִיבֵּרִיָּא וְאוֹת אַחַת בְּצִיפֹּרִין חַיָיב. וְהָא תַנִּינָן. אִם אֵינָן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה פָּטוּר. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל. בִּסְרָרָה.

HALAKHAH: 4. If one wrote with ink on vegetable leaves, with drinks or fruit juice on a board, he is not liable unless he wrote with permanent material on permanent material. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Eleazar: If he wrote one letter in Tiberias and one letter in Sepphoris he is liable. But did we not state, “if they cannot be read together, he is not liable”? Rebbi Abba bar Mamal said, בסררה.

עֵדִים שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לַחֲתוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. רוֹשֵׁם לִפְנֵיהֶן בַּדְּיוֹ וְהֵן חוֹתְמִין בְּסִיקְרָא. בְּסִיקְרָא וְהֵן חוֹתְמִין בַּדְּיוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ עֲסוּקִין בְּהִילְכוֹת שַׁבָּת אָנוּ מַתִּירִין אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא מֶבִיא נְיָיר חָלָק וּמְקָרֵעַ לִפְנֵיהֶן וְהֵן חוֹתְמִין. וְלֹא כְתַב יָדוֹ שֶׁלְּרִאשׁוֹן הוּא. מַרְחִיב לִפְנֵיהֶן אֶת הַקֶּרַע. רִבִּי מָנָא בָעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. רוֹשֵׁם לִפְנֵיהֶן בַּמַּיִם. אִם בָּא וְעִרְעֵר עֱרָרוֹ בָטֵל. הַקּוֹרֵעַ עַל הָעוֹר בְּתַבְנִית כְּתָב חַיָיב. הָרוֹשֵׁם עַל הָעוֹר כְּתַבְנִית כְּתָב פָּטוּר. אָמַר לָהֶן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַהֲלֹא בֶּן סַטְדָא לֹא הֵבִיא כְּשָׁפִים מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בְכָךְ. אָמְרוּ לוֹ. מִפְּנֵי שׁוֹטֶה אֶחָד אָנוּ מְאַבְּדִין כַּמָּה פִּיקְחִין.

If the witnesses do not know how to sign. Rebbi Simeon ben Laqish said, one sketches for them in ink and they sign with vermilion, or with vermilion and they sign in ink. Rebbi Joḥanan told him, because we are occupied with the rules of the Sabbath, should we permit a married woman? But he brings a blank sheet of paper and cuts it before them. Would it not be the first person’s handwriting? One has to widen the cuts. Rebbi Mana asked, why do we not say that one sketches for them with water? If he would come and protest, his protest would be (invalid). “If somebody tears into skin in the form of writing he is liable, if somebody sketches on skin in the form of writing it he is not liable.” “Rebbi Eliezer told them, did not Ben Saṭda only in this way bring magic formulas from Egypt? They said to him, because of one insane person should we condemn several sane ones?”

כָּתַב. לֹא חֻקֵק. וְכָתַב. לֹא הַמַּטִּיף. כָּתַב. לֹא הַשׁוֹפֵךְ. וְכָתַב. לֹא חוֹקֵק. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲפִילוּ חוֹקֵק. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. לֹא חוֹקֵק. בְּבוֹלֵט מְקוֹם הַכְּתָב. כְּגוֹן הָדֵין דִּינָרָא. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ חוֹקֵק. כְּגוֹן הָהֵן פִּינַקְסָא. וְכָתַב. לֹא הַמַּטִּיף. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שָׁלוֹם וְרִבִּי מַתַּנְיָה. חַד אָמַר. בְּשֶׁלֹּא עִירֵב נְקוּדוֹת. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ עִירֵב נְקוּדוֹת. וְכָתַב. לֹא הַשׁוֹפֵךְ. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּרַ בָּא. אִילֵּין בְּנֵי מַדִּינְחָא עָרוּמִין סַגִּין. כַּד חַד מִינְּהוֹן בָּעֵי מִשְׁלְחָה מִילָּה מִסְטֵרִיקוֹן לְחַבְרֵיהּ הוּא כְתַב בְּמִי מִילִין. וְהָהֵן דִּמְקַבֵּל כְּתָבַיָיא הוּא שׁוֹפֵךְ דְּיוֹ שֶׁאֵין בָּהּ עֲפַץ וְהוּא קוֹלֵט מְקוֹם הַכְּתָב. עָשָׂה כֵן בַּשַׁבָּת מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרַוֵויהוֹן אָמְרִין. והוּא שֶׁכָּתַב דְּיוֹ עַל גַּבֵּי דְּיוֹ וְסִיקְרָא עַל גַּבֵּי סִיקְרָא. אֲבָל אִם כָּתַב דְּיוֹ עַל גַּבֵּי סִיקְרָא וְסִיקְרָא עַל גַּבֵּי דְּיוֹ חַיָיב. רִבִּי יִצְחָק בַּר מְשַׁרְשִׁיָּא בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. חַיָיב שְׁתַּיִם. מִשּׁוּם מוֹחֵק וּמִשּׁוּם כּוֹתֵב.

He shall write, not engrave. And he shall write, not dropping points. He shall write, not pouring. He shall write, not engrave; some Tannaïm state, he even may engrave. Rab Ḥisda said, he who says not to engrave, if the writing stands out as on a denar. He who says even to engrave, as on a writing tablet. And he shall write, not dropping points; Rebbi Yudan ben Rebbi Shalom and Rebbi Mattaniah: One said, if he did not connect the points; the other said, even if he connected the points. And he shall write, not pouring. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, those Orientals are very sophisticated. If one of them wants to write a secret letter to another, he writes with juice of gall-nuts. The recipient pours ink without gall over it, which is absorbed at the place of writing. If one did that on the Sabbath, what? Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish both said, only if he wrote ink on ink and vermilion on vermilion. But if he wrote ink on vermilion or vermilion on ink, he is liable. Rebbi Isaac bar Mesharshia in the name of the rabbis there: He is liable twice, for erasing and for writing.