שבת י״אShabbat 11

Mishnah

משנה: הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָיב. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע רִבִּי עֲקִיבָה מְחַיֵיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

MISHNAH: If one throws from a private domain to the public domain or from the public domain to a private domain, he is liable. From a private domain to another private domain when a public domain is between them, Rebbi Aqiba declares him liable but the Sages declare him not liable.

Halakhah

הלכה: הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד כול׳. זְרִיקָה תוֹלְדַת הוֹצָאָה הִיא.

HALAKHAH: “If one throws from a private domain,” etc. Throwing is a derivative of transporting.

וְלֹא שַׁנְיָיא בֵין עַל דַּעְתֵּיהּ בֵּין עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן. וְהוּא שֶׁנָּחָה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. אֲפִילוּ לֹא נָחָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן. וְהוּא שֶׁנָּחָה. דְּאָמַר רִבִּי בָּא בַּר חוּנָה בְשֵׁם רַב. לֹא חִיֵיב רִבִּי אֶלָּא עַל יְדֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד מְקוּרָה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה. אֲפִילוּ אֵינָהּ מְקוּרָה. דָּאָמַר רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהוּא שֶׁתֵּרֵד לָאֲוֵיר מְחִיצוֹת. רִבִּי אִימִּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתָא דְרִבִּי. דְּרִבִּי עֲבַד אֲוֵיר מְחִיצוֹת כְּמַמָּשָׁן. אָמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא בְגִיטִּין. וִיתִיבִינֵיהּ. רִבִּי אוֹמֵר. מְקוּרָה. וְאַתְּ אָמְרָת. אֵינוֹ מְקוּרָה. מַה בֵין גִּיטִּין מַה בֵין שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אִילָּא. בְּשַׁבָּת כָּתוּב לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה. וְנַעֲשִׂית הִיא מֵאֵילֶיהָ. בְּרַם הָכָא הַתּוֹרָה אָמְרָה וְנָתַן בְּיָדָהּ. בִּרְשׁוּתָהּ.

Is there no difference, whether according to his opinion or that of the rabbis, only if it came to rest from a public domain into a private domain? In Rebbi’s opinion, even if it did not come to rest; in the rabbis’ opinion, only if it came to rest. For Rebbi Abba bar Ḥuna said in the name of Rav: Rebbi declared liable only for a private domain which was roofed. The word of Rebbi Joḥanan implies, even if it was not roofed, for Rebbi Immi said in the name of Rebbi Joḥanan: Only if it descended to within the partitions. Rebbi Immi asked before Rebbi Joḥanan: Does the Mishnah follow Rebbi, since Rebbi considers partitions as solidly filled up? He said to him, it is everybody’s opinion. Could one not object that Rebbi said, if it is roofed? And you say, it is not roofed? What is the difference between bills of divorce and the Sabbath? Rebbi Ila said, about the Sabbath it is written: You shall not do any work; it may make itself automatically. But here he shall deliver into her hand, into her domain.

שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה. הָא לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה אָסוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמְרָה. אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה מוּתָּר. דְּאָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. מֵעֲגָלוֹת לָמַד רִבִּי עֲקִיבָה. וָעֲגָלוֹת לָאו לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה אִינִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כֵּיצַד. אִית דְלָא תַנֵּי. כֵּיצַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אִית כָּאן כֵּיצַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל לֵית כָּאן כֵּיצַד.

Samuel said, they taught this only about lower than ten [hand-breadths]. Therefore higher than ten [hand-breadths] it is forbidden. The statement of Rebbi Eleazar implied that even higher than ten [hand-breadths] it is permitted. For Rebbi Ila said in the name of Rebbi Eleazar, Rebbi Aqiba learned from the carts; and were the carts not higher than ten [hand-breadths]? Some Tannaim state “how is this”; some do not state “how is this”. In Rebbi Eleazar’s opinion there is “how is this”, in Samuels’s opinion there is no “how is this”.

רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. זָרַק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנִזְכַּר עַד שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה יֵעָשֶׂה כְמִי שֶׁנָּחָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וִיְהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי חוּנָה. לֹא חִיֵיב רִבִּי עֲקִיבָה אֶלָּא עַל יְדֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד הַשְּׁנִיָיה.

Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar asked: If one threw from a private domain to the public domain and remembered when it was over the public domain, in Rebbi Aqiba’s opinion it should be considered as if it rested in the public domain and he should be liable twice. Rebbi Ḥuna said, Rebbi Aqiba made him liable only by means of the second private domain.

רִבִּי אַבָּהוּ אוֹמֵר בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה. רוֹאִין שֶׁאִם תִּפּוֹל אִם נָחָה בְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. וְאִם לָאו חַיָיב. וְהָתַנֵּי שְׁמוּאֵל. מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּרְשׁוּת הַיָּחִיד בָּאֶמְצַע רוֹאִין שֶׁאִם תִּפּוֹל נָחָה בְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. וְאִם לָאו חַיָיב. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין רְשׁוּת הָרַבִּים מִצְטָרֶפֶת. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. רְשׁוּת הָרַבִּים מִצְטָרֶפֶת. אָמַר רִבִּי חוּנָה. תַּמָּן שֶׁאִם תִּפּוֹל קַרְקָע שֶׁתַּחְתֶּיהָ רְשׁוּת הַיָּחִיד. בְּרַם הָכָא שֶׁאִם תִּפּוֹל קַרְקָע שֶׁתַּחְתֶּיהָ רְשׁוּת הָרַבִּים.

Rebbi Abbahu says in the name of Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Joḥanan: If one was standing in the public domain and threw higher than ten [hand-breadths]. One sees that if it fell down it would come to rest within four cubits he will not be liable, otherwise he will be liable. But did not Samuel state: From public domain to public domain with a private domain in the middle, one sees that if it fell it would come to rest within four cubits he will not be liable, otherwise he will be liable. There, you are saying that public domain is not joining, but here you are saying that public domain is joining? Rebbi Ḥuna said, there where if it falls down the ground under it is private domain but here where if it falls down the ground under it is public domain.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. זָרַק אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָיב. רִבִּי יוּדָה עֲבַד אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְלָאכָה בִפְנֵי עַצְמָהּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת אִינּוּן. וְנִיתְנִין. לָא אֲתִינָן מַתְנֵי אֶלָּא מִילִּין דְּכָל עַמָּא מוֹדוּיֵי בְהוֹן. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יֹאשִׁיָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִתּוֹפְרֵי יְרִיעוֹת לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. שֶׁהָיוּ תוֹפְרֵי הַיְּרִיעוֹת מְזָרְקִין אֶת הַמְּחָטִין אֵילּוּ לָאֵילּוּ. וְלָאו כַּרְמְלִית הִיא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מִן הַצַּד הָיוּ מְזָרְקִין.

It was stated in the name of Rebbi Jehudah: One who threw four cubits in the public domain is liable. Rebbi Jehudah considers four cubits in the public domain a separate category of work. In Rebbi Jehudah’s opinion there are 40 categories of work: should we not state this? We come to state only things about which everybody agrees. Rebbi Zeˋira, Rebbi Joshia in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi Jehudah learned this from those who were sewing the gobelins, for those sewing the gobelins were throwing the needles one to another. Is that not karmelit? Rebbi Ḥinena said, they were throwing sideways.

Mishnah

משנה: כֵּיצַד שְׁנֵי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ פָּטוּר. הָיוּ שְׁנֵיהֶן בִּדְיַיְטִי אַחַת הַמּוֹשִׁיט חַיָיב וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם. שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוֹשִׁיטִין אֶת הַקְּרָשִׁין מִזּוֹ לָזוֹ אֲבָל לֹא זוֹרְקִין. חוּלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן חַיָיב פָּחוֹת מִיכֵּן פָּטוּר:

MISHNAH: How is this? Two balconies one vis-a-vis the other in the public domain: one who hands over or throws from one to the other is not liable. If they both were on the same floor, the one who hands over is liable but the one who throws is not liable, for this was the service of the Levites. Two carts, one parallel to the other in the public domain: they used to hand over from one to the other but did not throw. The enclosure of a cistern or a rock high ten [hand-breadths] and wide four [hand-breadths]: one who takes from them or puts on them is liable, less than this he is not liable.

Halakhah

הלכה: ב׳. רַב אָמַר. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב. לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה מוּתָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל. לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה אָסוּר. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהוּא שֶׁתְּהֵא רְשׁוּת הָרַבִּים מַקִּפָתוֹ מִכָּל צַד. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ מֵרוּחַ אַחַת. מִן אִילֵּין עֲגָלוֹת. וָעֲגָלוֹת לָאו לְמַעֲלָה מֵעֲשָׁרָה אִינּוּן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי מַיְישָׂא. בִּלְבַד עַל יְדֵי שְׁנַיִם. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ פְטוּרִין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ חַיָיבִין. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד. מַה הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד. שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוֹשִׁיטִין אֶת הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לְזוֹ אֲבָל לֹא זוֹרְקִין. תַּנֵּי בַר קַפָּרָא. שֶׁלֹּא לִנְהוֹג בַּקְּרָשִׁים בִּיזָּיוֹן.

HALAKHAH: 2. Rav said, here there is no “not liable” but “permitted”. In Rav’s opinion, higher than ten [hand-breadths] is permitted. In Samuel’s opinion, higher than ten [hand-breadths] is forbidden. Rebbi Ila in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: on condition that the public domain surround it from all sides. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Joḥanan, even from one side. From these carts. Were the carts not higher than ten [hand-breadths]? Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Maisha: only by two persons. Everywhere you are saying, two persons acting together are not liable, but here you are saying, two persons acting together are liable. There is a difference, because this was the office of the Levites in the Tent of Meeting. What was the office of the Levites in the Tent of Meeting? Two carts one parallel to the other in the public domain. They were handing the planks from one to the other but not throwing. Bar Qappara stated, not to treat the planks with contempt.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָרְפִין (לָעֲשָׂרָה) בָּאַרָבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל. רִבִּי זְעוּרָא בָעֵי. עַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד שֶׁכָּאן וְעוֹמֵד שֶׁכָּאן רָבָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. פְּשִׁיטָא לְרִבִּי זְעוּרָא שֶׁאֵין עוֹמֵד מִצַּד אֶחָד מִצְטָרֵף. פְּשִׁיטָא לֵיהּ שֶׁאֵין עוֹמֵד מִצַּד אֶחָד רָבָה. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא אֲפִילוּ עוֹמֵד הַשֵּׁינִי.

Rebbi Joḥanan said, what is standing and the hollow combine together (to ten) to four, but only if what is standing is more than the hollow. Rebbi Zeˋira asked, only if what is standing on each side is more? Rebbi Yose said, it is obvious for Rebbi Zeˋira that what is standing on one side only does not combine; it is obvious for him that (not) one side must be more. He only questions even the second standing part.

חוּלְיַית הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בִּגְבוֹהִין עֲשָׂרָה (וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה. רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא. גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה) וְאֵינָן רְחָבִין אַרְבָּעָה. הָדָא הִיא דְאָמַר רַב חִסְדָּא בְשֵׁם אִיסִּי. קָנֶה נָעוּץ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן בִּלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בְּשֶׁאֵינָן לֹא רְחָבִים אַרְבָּעָה וְלֹא גְבוֹהִין עֲשָׂרָה. לֹא כֵן אָמַר חִיָיה בְרֵיהּ דְּרַב. כָּל הַמְעַכֵּב דְּרִיסָה בִרְשׁוּת הָרַבִּים נִקְרָא כַרְמְלִית. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַה דְאָמַר חִיָיה בְרֵיהּ דְּרַב. בָּאֶמְצַע. אֲבָל מִן הַצַּד רְשׁוּת הָרַבִּים מְבַטְּלָתָהּ.

“The enclosure of a cistern or a rock high ten [hand-breadths] and wide four [hand-breadths].” Where do we hold? If ten high (and four wide, it is a domain by itself. Ten high) but not four wide, that is what Rav Ḥisda said in the name of Issi: If a stick stuck in the public domain ten hand-breadths high, it is permitted both ways; on condition that he not exchange. But we must deal with the case that it is neither four wide nor ten high. But did not Ḥiyya, the son of Rav, say, anything which hinders access in the public domain is called karmelit? Rebbi Yudan said, what Ḥiyya, the son of Rav, said refers to the middle, but on the side the public domain invalidates it.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. תַּמָּן תַנִּינָן. הַמֵּיפִיס מוּרְסָא בַּשַּׁבָּת. אִם לַעֲשֹוֹת לָהּ פֶּה חַיָיב. אִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה הַלֵּיחָה פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. תַּמָּן תַנִּינָן. הַצָּד נָחָשׁ בַּשַּׁבָּת. אִם בְּמִתְעַסֵּק שֶׁלֹּא יִשְּׁכֶנּוּ פָּטוּר. אִם לִרְפוּאָה חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר. תַּמָּן תַנִּינָן. וְעַל לֹפַּסִים עִירֹנִיּוֹת [אִרוֹנִיּוֹת] שֶׁהֵן טְהוֹרוֹת בְּאֹהֶל הַמֵּת וּטְמֵאוֹת בְּמַשָּׂא הַזָּב. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וְיֵאוּת. אִם לְצוֹרֶךְ. הָדָא דְתַנִּינָן. אִם לִרְפוּאָה חַיָיב. הֲוֵי. לֵית כָּאן פָּטוּר אֶלָּא מוּתָּר.

Rebbi Joḥanan said, there is here no “not liable” but “permitted.” There, we have stated: “He who opens a boil on the Sabbath, if to make an opening he is liable, if to remove fluid he is not liable.” Rebbi Joḥanan said, there is here no “not liable” but “permitted.” There, we have stated: “One who catches a snake on the Sabbath, if he is active that it should not bite him he is not liable, if for medicine he is liable.” Rebbi Joḥanan said, there is here no “not liable” but “permitted.” There, we have stated: “About rural dishes that they are pure in a tent with a corpse but impure if carried by a sufferer from gonorrhea.” Rebbi Zeˋira said, this is correct. If for a need, that is what we have stated, “if for medicine he is liable.” This implies that there is here no “not liable” but “permitted.”

Mishnah

משנה: הַזּוֹרֵק אַרְבַּץ אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ וְהַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב. זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב:

MISHNAH: One who throws four cubits to a wall higher than ten hand-breadths is like one who throws in the air, lower than ten hand-breadths is like one who throws on the ground and one who throws four cubits on the ground is liable. One who threw less than four cubits and it rolled further than four cubits is not liable; one who threw more than four cubits and it rolled back within four cubits is liable.

Halakhah

הלכה: ג׳. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵין שָׁם חוֹר. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם חוֹר מַחְלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. אִם יֵשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּם אֶלָּא כְסָתוּם. רַב חִסְדָּא אָמַר. בְּמוֹדֵד לוֹכְסָן. וְאֵין סוֹפָהּ לֵירֵד. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה דְבֵילָה שְׁמֵינָה וְהִיא נִיטּוֹחָה. רִבִּי חַגַּי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָמְרָה שִׁיפּוּעַ מַדְרֵיגָה כִלְמַטָּן. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן זְרָעִים נֶהֱנִין מִן הַמַּדְרֵיגָה. בְּרַם הָכָא דֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת שָׁפִין בָהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. אִילּוּ אָמַר. כְּשֶׁהָיָה שָׁם חוֹר וְהִיא נֶהֱנִית מִן הַחוֹר כְּשֵׁם שֶׁהַזְּרָעִים נֶהֱנִין מִן הַמַּדְרֵיגָה. יְאוּת.

HALAKHAH: 3. Our Mishnah applies if there is no hole there, but if there is a hole, there is the disagreement between Rebbi Meïr and the rabbis. In the opinion of Rebbi Meïr, whether it is four by four or it is not four by four one considers the wall as carved out. In the rabbis’ opinion, if it is four by four one considers the wall as carved out, otherwise one does not consider the wall as carved out but as closed. Rav Ḥisda said, if it extends slanting. But will it not finally descend? Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, explain it that it was a soft fig cake and it stuck. Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose, does this not imply that the declivity of a terrace belongs to the level below? He said to him, there the vegetables profit from the terrace but here people rub it and it falls down. If it would say, if there is a hole [in the wall] and it profits from the hole just as vegetables profit from the terrace, you would be justified.

רִבִּי יוֹסֵה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁהָיָה הַמָּקוֹם מוֹנְדְּרָן. כְּהָדָא דְתַנִּינָן. זָרַק חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְהִיא שֶׁנָּחָה.

Rebbi Yose, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: If the place was inclined, as we have stated, “one who threw more than four cubits and it rolled beyond four cubits is liable.” There came Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, only if it came to rest.

Mishnah

משנה: הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּץ אַמּוֹת פָּטוּר. אִם הָיָה רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּץ אַמּוֹת חַיָיב. וְכַמָּה הוּא רְקָק מַיִם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָיב:

MISHNAH: One who throws four cubits in the ocean is not liable. If there was a shallow spot in the water and a public thoroughfare passed through it, one who throws four cubits into it is liable. What is a shallow spot in the water? Less than ten hand-breadths. Shallow water and a public thoroughfare passed through it: one who throws four cubits in it is liable.

Halakhah

הלכה: ד׳. לֹא סוֹף דָּבָר אַרְבַּע אַמּוֹת בַּיָּם. אֶלָּא אֲפִילוּ זָרַק בְּכָל הַיָּם פָּטוּר. שֶׁכָּל הַיָּם נִקְרָא כַרְמְלִית.

HALAKHAH: 4. Not only four cubits in the sea, but even if he threw across the entire sea he is not liable, since any sea is called karmelit.

וְלָמָּה תְנִינָתָהּ תְּרֵין זִימְנִין. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי רְקָקִים. אֶחָד הָרַבִּים מְהַלְּכִין בּוֹ וְאֶחָד אֵין הָרַבִּים מְהַלְּכִין בּוֹ אֶלָּא כְשֶׁהֵן נִדְחָקִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין הָרַבִּים מְהַלְּכִין בּוֹ אֶלָּא כְשֶׁהֵן נִדְחָקִין אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא רְשׁוּת הַיָּחִיד. לְפוּם כֵן צָרַךְ מֵימַר. רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא.

And why was it stated twice? Rebbi Ḥananiah in the name of Rebbi Phineas, if there were two shallows, one which was used as a thoroughfare and one used by the public only in case of emergency. That you should not say, since the public are using it only in case of emergency it is not public domain but private domain, therefore it was necessary to say that it is public domain.

Mishnah

משנה: הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיִּבָּשָׁה לַיָּם וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶירְתָּהּ פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁמּוּקָּפוֹת אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ:

MISHNAH: He who throws from the sea to dry land, or from dry land to the sea, of from the sea to a ship, or from a ship to the sea, or from one ship to another is not liable. If ships are tied to one another one carries from one to the other; if they are not tied to one another, even though they be surrounded, one does not carry from one to the other.

Halakhah

הלכה: ה׳. אַבָּא בַּר רַב חוּנָא אָמַר. בִּקְשׁוּרוֹת בְּגָמֵי. רִבִּי יוֹסֵי בֵירִבִּי בּוּן אָמַר. וְהֵן שֶׁעֵירִיבוּ. רִבִּי חִיָיה רִבִּי אִימִּי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. חַד אָמַר. בְּשֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן רוֹחַב אַרְבַּע. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֲפִילוּ יֵשׁ בֵּינֵיהֶן רוֹחַב אַרְבַּע. וְלָא יָדְעִין מָאן אֲמַר דָא וּמָאן אֲמַר דָא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוּסֵה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. אֲפִילוּ אֵינָן גְבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. הֲוֵוי דוּ אָמַר. בְּשֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן רוֹחַב אַרְבָּעָה.

HALAKHAH: 5. Abba bar Rav Ḥuna said, it they are tied together with bast. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, only if they made an eruv. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Immi, both in the name of Rebbi Eleazar. One said, if the distance between them is less than four; but the other said, even if the distance between them is four. We did not know who said what. Since Rebbi Yose, Rebbi Jacob bar Zavdi, Rebbi Ḥiyya said in the name of Rebbi Eleazar, even if they are not ten [hand-breadths] high, it is he who said, if the distance between them is less than four [hand-breadths].

הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דְּאָמַר. בְּשֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן רוֹחַב אַרְבָּעָה אֲפִילוּ אֵינָן גְבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. מָאן דְּאָמַר. גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה אֲפִילוּ יֵשׁ בֵּינֵיהֶן רוֹחַב אַרְבַּע. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא כָל אֲוֵיר כַּרְמְלִית בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה.

They wanted to say, he who said, if the distance between them is less than four [hand-breadths], even if they are not ten [hand-breadths] high. He who said, if they are ten [hand-breadths] high, even if the distance between them is four. Rebbi Ḥananiah the son of Rebbi Hillel said, only if the airspace of karmelit be within ten [hand-breadths].

סְפִינָה שֶׁבַּיָּם גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ לַיָּם וְלֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָיְתָה עֲמוּקָה מִן הַמַּיִם עֲשָׂרָה טְפָחִים וְאֵינָהּ גְּבוֹהָה מִן הַמַּיִם עֲשָׂרָה טְפָחִים מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ לַיָּם. אֲבָל לֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי. וְלָמָּה מִתּוֹכָהּ לַיָּם מוּתָּר. מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה. אִין כֵּינִי. אֲפִילוּ מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ. וְלָמָּה מִן הַיַּם לְתוֹכָהּ אָסוּר. מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲמוּקָה עֲשָׂרָה. אִין כֵּינִי. אֲפִילוּ מִתּוֹכָהּ לַיָּם. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְלָמָּה מִתּוֹכָהּ לַיָּם מוּתָּר. מִפְּנֵי סַכָּנָה.

“From a ship in the sea higher than ten hand-breadths one moves neither from it to the sea nor from the sea into it. Rebbi Jehudah says, if its draught was more than ten hand-breadths but it does not extend higher than ten hand-breadths above the water one moves from it to the sea but not from the sea into it.” Rebbi Abbahu said that Rebbi Joḥanan asked, why from it to the sea? Because it is not ten high. If it is so, even from the sea into it! Why from the sea into it is forbidden? Because it is ten deep. If it is so, even from it to the sea! Rebbi Abun said, why is it permitted from it to the sea? Because of danger.

סֶלַע שֶׁבַּיָּם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ לַיָּם וְלֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ. פָּחוּת מִיכֵּן מוּתָּר. מַה בֵין סֶלַע וּמַה בֵין סְפִינָה. סְפִינָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת. סֶלַע בִּמְקוֹמָהּ הִיא. וְלֹא כַרְמְלִית הִיא. כְּלוּם הוּא מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכַרְמְלִית אֶלָּא בְאָרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי אִילָא. עַל רֹאשָׁהּ. סֶלַע שֶׁבַּיָּם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵין מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ לַיָּם וְלֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ. יוֹתֵר מִיכֵּן נַעֲשִׂית כִּמְחִיצָה שֶׁהוּקְּפָה זְרָעִים שֶׁאֵין מוּתָּר לְטַלְטֵל בָּהּ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. פָּחוּת מִיכֵּן מְטַלְטְלִין מִתּוֹכָהּ לַיָּם וּמִן הַיָּם לְתוֹכָהּ וּמְטַלְטְלִין בָּהּ עַד בֵּית סְאָתַיִם. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. מֵעַתָּה שְׁתֵּי כַרְמְלִיּוֹת סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לְזוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. מִכֵּיוָן שֶׁהַיָּם מַקִּיפָהּ מִכָּל צַד כְּמִי שֶׁכּוּלָּה כַּרְמְלִית אַחַת.

From a rock in the sea higher than ten hand-breadths one transports neither from it to the sea nor from the sea onto it. If it was less than this it is permitted. What is the difference between a rock and a ship? A ship rises and falls; a rock stays in its place. But is it not karmelit? Is it permitted to move on karmelit only four cubits? Rebbi Ila said, it refers to the beginning: “from a rock in the sea higher than ten hand-breadths one moves neither from it to the sea nor from the sea onto it.” If it was higher it becomes like a fence made for agriculture where inside one is permitted to transport only four cubits. If it was lower one transports from it to the sea and from the sea onto it, and one transports up to two bet se’ah. Rebbi Abun bar Ḥiyya asked, two adjacent karmeliot, may one transport from one to the other? Rebbi Ḥananiah the son of Rebbi Hillel said, since the sea surrounds it from all sides it is considered as a single karmelit.

רַב הַמְנוּנָא אָמַר. נֶסֶר שֶׁהוּא חוּץ לַסְּפִינָה וְאֵין בּוֹ רוֹחַב אַרְבַּע מוּתָּר לֵישֵׁב בּוֹ וְלַעֲשׂוֹת צְרָכָיו בַּשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִילּוּ אָמַר. תֵּיבָה פְּחוּתָה. יֵאוּת. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מָאן דְּבָעֵי מֵיעֲבֲד תַּקָּנָה לְאִילְפָא. מוֹצִיא נֶסֶר חוּץ לִשְׁלֹשָׁה שֶׁאֵין בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה וְאַתְּ רוֹאֶה אֶת הַמְחִיצוֹת כְּאִילּוּ עוֹלוֹת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַב הַמְנוּנָא. שֶׁכָּל שֶׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִמְחִיצָה כִּמְחִיצָה הֵן. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר מְפַקֵּד לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי דַהֲוָה פָרִישׂ. מֵיעֲבִיד לֵיהּ סַל פָּחוּת.

Rav Hamnuna said, on a board outside the ship which is not four wide one may sit and provide for his needs on the Sabbath. Rebbi Mana said, if he had said an open box it would have been correct. Rebbi Abun said, one who wants to provide for a boat makes outside of three [hand-breadths] a plank which is not four [hand-breadths] wide and one considers it as if partitions rose. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rav Hamnuna: Because any three [hand-breadths] which are close to a partition are as if of the partition. Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar commanded Rebbi Hoshaia ben Rebbi Shammai, who was a mariner, to make for himself a deficient container.

Mishnah

משנה: הַזּוֹרֵק וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא תֵצֵא מִיָּדוֹ קְלָטָהּ אַחֵר קְלָטָהּ כֶּלֶב אוֹ שֶׁנִּשְׂרְפָה פָּטוּר. זָרַק לַעֲשׂוֹת חַבּוּרָה בֵּין בָּאָדָם בֵּין בַּבְּהֵמָה וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית חַבּוּרָה פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל כָּל חַיָיבֵי חַטָּאוֹת אֵינָן חַיָיבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה. תְּחִילָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה פְּטוּרִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִילָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה:

MISHNAH: One who throws and remembers before it leaves his hand, if another person caught it, or a dog caught it, or it was burned, he is not liable. If one threw with the intention of causing an injury whether on a human or an animal and he remembered before it caused an injury, he is not liable. This is the principle: All who are liable for a purification sacrifice are liable only if beginning and end were in error. If the beginning was unintentional but the end criminal or the beginning criminal and the end unintentional they are not liable unless beginning and end be unintentional.

Halakhah

הלכה: ו׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. וְהֵזִיד. וְקַשְׁיָא. אִילּוּ יָרָה חֵץ לַהֲרוֹג בּוֹ אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהִתְרוּ בוֹ וְחָזַר בּוֹ. שֶׁמָּא כְלוּם הוּא. הֲוֵי סוֹפָךְ מֵימַר. וְהֵזִיד.

HALAKHAH: 6 So is the Mishnah: “he acted intentionally.” This is difficult. If somebody shot an arrow intending to kill a person, he was warned, and changed his intention; is that anything? Finally you have to say that it was intentional.

רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשׁוֹגֵג בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּבְמֵזִיד בְּלֹא תַעֲשֶׂה. רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי אָמַר. בְּשׁוֹגֵג בְּהִיכָּרֵת. וּבְמֵזִיד בְּהִיכָּרֵת. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֶת יְי הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ מֵזִיד בְּהִיכָּרֵת מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשּׁוֹגֵג בְּחֵלֶב וּמֵזִיד בַּחַטָּאת מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן.

Rebbi Yose ben Ḥanina said, unintentionally a prohibition, intentionally a prohibition. Rebbi Joshua ben Levi said, unintentionally extirpation, intentionally extirpation. Rebbi Simeon ben Yoḥai stated, a support of Rebbi Joshua ben Levi: He blasphemes the Eternal and will be extirpated. Think of it; even if he was intentional in a matter of extirpation and he was warned and is being flogged, may he bring a sacrifice? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: If he was unintentional about fat but intentional about the purification sacrifice one warns him and he is flogged.

תַּנֵּי. אֵין מִתְעַסְּקִין לֹא בַחֲלָבִים וְלֹא בָעֲרָיוֹת. הַמִּתְעַסֵּק בַּשַּׁבָּת פָטוּר. בַּחֲלָבִים וּבָעֲרָיוֹת חַיָיב. הֵיךְ עֲבִידָא. אָמַר. הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵר חֲצִי גְּרוֹגֶרֶת. וְקָצַר כִּגְרוֹגֶרֶת פָּטוּר. הֲרֵי אֲנִי אוֹכֵל חֲצִי זַיִת. וְאָכַל כְּזַיִת חַיָיב. הֲרֵי אֲנִי מִתְחַמֵּם בָּהּ. וְהֶעֱרָה בָהּ חַיָיב.

It was stated: One experiments neither with fat nor with incest or adultery. One who experiments on the Sabbath is not liable, with fat or with incest or adultery is liable. How is this? If he said, “am going to harvest the volume half of a dried fig” and then he harvested the volume of a dried fig, he is not liable. “I am going to eat half the volume of an olive” and ate the volume of an olive; he is liable. “I am going to arouse myself by her” and then touched her; he is liable.