שבת י״גShabbat 13

Mishnah

משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִילָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַיָיב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵּין בַּסּוֹף שִׁיעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין:

MISHNAH: Rebbi Eliezer says, he who weaves three threads to start or one on the weave is liable. But the Sages say, whether at the beginning or at the end its measure is two threads.

Halakhah

הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג כול׳. אָמַר רִבִּי עולָּא. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶימֶת. מַה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. וְהַשַּׂק וְהַקּוּפָּה מִצְטָרְפִין בְּכִלְאַיִם. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. תַּמָּן עַל יְדֵי שְׁלִישִׁי מְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶימֶת. בְּרַם הָכָא פָּחוֹת מִיכֵּן מִיסְתַּתֵּר הוּא. אַשְׁכָּחַת אָמַר עַל דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה בַתְּחִילָּה. פְּעָמִים שְׁנַיִם עַל גַּבֵּי אֶחָד אָרוּג מֵאֶתְמוֹל. פְּעָמִים שְׁנַיִם עַל גַּבֵּי אֶחָד אֲרוּגִים מֵאֶתְמוֹל.

HALAKHAH: “Rebbi Eliezer says, he who weaves,” etc. Rebbi Ulla said, the reason of Rebbi Eliezer is that by the third his work becomes permanent. Does Rebbi Eliezer hold with Rebbi Jehudah? As we have stated there: “Rebbi Jehudah says, only if there are three pin-stitches. A sack and a chest bring together for kilaim.” Rebbi Simon said, the reason of Rebbi Eliezer is there that by the third his work becomes permanent, but here it undoes itself. You conclude that according to Rebbi Eliezer, sometimes three to start out with, sometimes two additional to one woven yesterday, sometimes two additional to one woven yesterday.

רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין בְּעָיָין. מָהוּ אֶחַד עַל הָאָרִיג. אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁנַיִם. אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה. רַבָּנִן דְּהָכָא אָמְרֵי. אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁנַיִם. הָיְתָה טַלִּית אַחַת גְּדוֹלָה. בַּתְּחִילָּה עַד שֶׁיֶּאֱרוֹג בָּהּ שְׁנַיִם חוּטִין וּבַסּוֹף אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוֹא. הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין עַל גַּבֵּי הַגַּב עַל גַּבֵּי אִימְרָא אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוֹא חַיָיב. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְצִילְצוּל קָטָן שֶׁאָרַג בּוֹ שְׁנֵי חוּטִים עַל רוֹחַב שְׁלֹשָׁה בָתִּים חַיָיב. וּבְנֶפֶשׁ מַסֶּכֶת כְּמָאן דְּהוֹא בַתְּחִילָּה. וְהָהֵן בַּדָּא אֲפִילוּ בְסוֹף כָּאָרִיג הוּא. וְהָהֵן לַסּוֹטָה אֲפִילוּ בְסוֹף כָּאָרִיג הוּא.

The rabbis of Caesarea asked, what means “one on the weave”? One on top of two, one on top of three. The rabbis here are saying, one on top of two. If there was one large toga, at the start until he weave two threads of it, and at the end the most minute amount. “One who weaves two threads on top of the back, on top of the seam, in the most minute amount is liable. To what may this be compared? To a small belt where he is liable if he wove two threads in the width of three spaces.” And with woolen warp it is as at the start, and this cloth even at the end it is weave, and this veil even at the end it is weave.

הַכֹּל מוֹדִין בְּכוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם עַד שָׁעָה שֶׁיַּשְׁלִים. כָּתַב אוֹת אַחַת לְהַשְׁלִים אֶת הַשֵּׁם וְאוֹת אַחַת לְהַשְּׁלִים אֶת הַסֶּפֶר חַיָיב. כָּתַב אוֹת אַחַת בַּחוֹל וְאוֹת אַחַת בַּשַׁבָּת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵיב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. לָמָּה. אוֹ מִשּׁוּם קִיּיוּם מְלָאכָה אוּ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִצְטָרֵף עִמּוֹ. אִיתָא חֲמִי. אִילּוּ אָרַג חוּט אֶחָד בַּחוֹל וְחוּט אֶחָד בַּשַּׁבָּת שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר. שֶׁמָּא אֵינוֹ רָאוּי לְהִצְטָרֵף עִמּוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם קִיּיוּם מְלָאכָה. כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּתַב אוֹת אַחַת בְּטִיבֵּרִיָּא וְאוֹת אַחַת בְּצִיפֳּרִין חַיָיב. דִּלֹא כֵן כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר. כָּתַב אוֹת אַחַת בַּשַׁבָּת זוֹ וְאוֹת אַחַת בַּשַׁבָּת הַבָּאָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵיב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אִתָא חֲמִי. אִילּוּ כָתַב אוֹת אַחַת בַּחוֹל וְאוֹת אַחַת בַּשַׁבָּת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵיב חַטָּאת. בֵּין בַּשַּׁבָּת זוֹ בֵין בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה לֹא כָל שֶׁכֵּן. מִפְּנֵי חֲכָמִים שֶׁהֵן פֹטְורִין.

Everybody agrees that if he writes a word only at the moment when he finishes. “One who wrote one letter to complete a word or one letter to complete a scroll is liable.” One who wrote one letter on a weekday and one letter on the Sabbath, Rebbi Eliezer makes him liable for a purification sacrifice but Rebbi Joshua declares him not liable. Why? Either because of completion of the work or because it is not appropriate to be joined to it. Come and see, is he not free from liability if he wove one thread on a weekday and one thread on the Sabbath, is it not appropriate to be joined to it? But because of completion of the work, as Rebbi Jacob bar Aḥa said, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Eleazar: If he wrote one letter in Tiberias and one letter in Sepphoris he is liable. For if it were not so following Rebbi Eliezer. If he wrote one letter on this Sabbath and one letter on the next Sabbath, Rebbi Eliezer makes him liable for a purification sacrifice but Rebbi Joshua declares him not liable. Come and see, if he wrote one letter on a weekday and one letter on the Sabbath, Rebbi Eliezer makes him liable for a purification sacrifice; not so much more if one letter on this Sabbath and one on the next! Because of the Sages who declare not liable.

Mishnah

משנה: הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין וּבַקֵּירוֹס וּבַנָּפָה וּבַכְּבָרָה וּבַסַּל חַיָיב. הַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת וְהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְפִירוֹת:

MISHNAH: He who makes two mashes, [attaching them] to the cross-pieces or to the thrums, of for a fine or coarse sieve, or for a basket, is liable. One who sews two stitches or who tears in order to sew two stitches.

Halakhah

הלכה: ב׳. בַּנִּירִין. נִירַיָּא. בַּקֵּירוֹס. קַירוֹמָה. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הַמְמַתֵּחַ צְדָדָיו בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם תּוֹפֵר. נֵימַר. מִשּׁוּם תּוֹפֵר וּמִשּׁוּם קוֹשֵׁר.

HALAKHAH: 2. “The cross pieces,” the cross pieces. “The thrums,” καίρωμα. Rebbi Abba, Rav Jeremiah in the name of Rav: He who straightens out the sides on the Sabbath is liable because of sewing. He should have said, because of sewing and tying knots.