נזיר ב׳Nazir 2

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן.

MISHNAH: “I shall be a nazir [abstaining] from dried figs and fig cake,” the House of Shammai say, he is a nazir, but the House of Hillel say, he is no nazir. Rebbi Jehudah said, when the House of Shammai expressed an opinion, it was about one who said, they are qorban for me.

Halakhah

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. קִרְיָיא מְסַיֵּיעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּה אָמַר יי כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וגו׳. תּוֹרָה קָרָאת לָאֶשְׁכּוֹל תִּירוֹשׁ. וּבְנֵי אָדָם קוֹרִין לַגְּרוֹגֶרֶת תִּירוֹשׁ. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַכִּכָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ נָזִיר. מִן הַכִּכָּר. לֹא אָמַר כְּלוּם. רִבִּי עוּקְבָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מִחְלְפָה שִיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. יָבִיא מִן הַחִיטִּים. וָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁהוֹצִיא מִנְחָה מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. אִית לֵיהּ הָכֵין וְאִית לֵיהּ הָכֵין. אִית לֵיהּ מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וְאִית לֵיהּ מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זוֹ. כְּלוּם אָמְרָת. לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא. מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו.

HALAKHAH: “I shall be a nazir [abstaining] from dried figs and fig cake,” etc. Rebbi Joḥanan said, the reason of the House of Shammai: because he mentioned the state of nazir. Rebbi Simeon ben Laqish said, because of substitutes of substitutes. Rebbi Jehudah ben Pazi said, a verse supports Rebbi Simeon ben Laqish: “So says the Eternal, as cider is found in the grape bunch, etc.” The Torah called a grape bunch “cider”. And people call a dried fig cider, because of substitutes of substitutes. What is the difference between them? If he said, “I shall be a nazir [abstaining] from dried figs and fig cake.” In Rebbi Joḥanan’s opinion he is a nazir, in Rebbi Simeon’s opinion he is not a nazir. “I shall be a nazir [abstaining] from a loaf of bread,” in Rebbi Joḥanan’s opinion he is a nazir, in Rebbi Simeon ben Laqish’s opinion he is not a nazir. “From a loaf of bread,” he did not say anything. Rebbi Uqba asked before Rebbi Mana: The opinion of Rebbi Simeon ben Laqish seems to be inverted, as we have stated there: “ ‘I take upon myself the obligation to bring a flour offering from barley.’ He shall bring from wheat.” And Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, because he mentioned “flour offering.” And here, he says so? He accepts one and he accepts the other. He accepts because he mentioned the state of nazir, and he accepts because of substitutes of substitutes. You should know that it is so since we have stated: “If he said, the cow said.” She did not say anything; it is because he mentioned the state of nazir, and here he mentioned the state of nazir.

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן נְזִירוּת חוּץ מִלְּשׁוֹן קָרְבָּן. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן קָרְבָּן חוּץ מִלְּשׁוֹן נְזִירוּת. אָמַר לָאֶשְׁכֹּל. [כָּלוּי] אֲנִי מִמְּךָ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמְּךָ. מָנוּעַ אֲנִי מִמֶּנּוּ. הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לְשֵׁם קָרְבָּן. אָמַר לַכִּכָּר. כָּלוּי אֲנִי מִמֶּנּוּ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמֶּנּוּ. מָנוּעַ אֲנִי מִמֶנּוּ. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לְשֵׁם קָרְבָּן. הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ. הֲרֵי הוּא נָזִיר. אָהֵן מָנוּעִ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן נְזִירוּת וּלְשׁוֹן קָרְבָּן. אָהֵן אֶשְׁכּוֹל אִית בֵּיהּ נְזִירוּת וְאִית בֵּיהּ קָרְבָּן. אָמַר לָאֶשְׁכּוֹל. כָּלוּי אֲנִי מִמֶּנּוּ. בָּא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר לוֹ. לְדָמִים קָדוֹשׁ. פריו וּבָא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר לוֹ. לֹא נָזִיר אַתָּה.

Any expressions can be used for nezirut except the expression qorban. Any expressions can be used for qorban except the expression nezirut. If he said about a bunch of grapes, “I am locked away from you, I am separated from you, I am prevented from you, I am nazir from you,” he is a nazir. “It is for me qorban,” he only forbade it for himself as qorban. If he said about a loaf of bread, “I am locked away from it, I am separated from it, I am prevented from it, it is qorban for me,” he only forbade it for himself as qorban. “I am nazir from it,” he is a nazir. “Prevented” implies both nezirut and qorban. If somebody said about a bunch of grapes, “I am prevented from it,” if he wanted to eat it, one tells him, is it not holy for its money’s worth? If he redeemed it, one tells him, are you not a nazir?

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן חִילּוּל חוּץ מִלְּשׁוֹן תְּמוּרָה. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן תְּמוּרָה חוּץ מִלְּשׁוֹן חִילּוּל. אָמַר לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. הֲרֵי זֶה תַּחַת זֶה. תְּמוּרַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. זוֹ מְחוּלֶּלֶת עַל זוֹ. אֵינָהּ תְּמוּרָה. אָמַר לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. נִתְפְּשָׂה בְדָמִים. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא נִתְפְּסָה בְדָמִים. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חֲלִיפֵּי זוֹ. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא אָמַר כְּלוּם. אָהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן חִילּוּל וּלְשׁוֹן תְּמוּרָה. אִילֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אִית בָּהוּ חִילּוּל וְאִית בָּהוּ תְּמוּרָה. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. בָּא לְהַקְרִיב תְּמִימָה אוֹמְרִים לוֹ. לְדָמִים קָדְשָׁה. בָּא לוֹכַל בַּעַל מוּם אוֹמְרִים לוֹ. לִתְמוּרָה קָדְשָׁה. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר. מִכֵּיוָן שֶהוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַמֵּימַר לוֹקֶה אַף הוּא לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לְהָמִיר.

Any expressions can be used for redemption except the expression “exchange”. Any expressions can be used for exchange except the expression “redemption.” If he said about dedications to the altar: “this one is for that one, exchange for that one, barter for that one,” it is an exchange. “This is redeemed for that one,” it is no exchange. If he said about dedications for the upkeep of the Temple: “this one is for that one, barter for that one,” its money’s worth is engaged. “Exchange for that one,” he did not say anything. The other [expressions] serve for redemption and exchange. Dedications to the altar are subject both to redemption and to exchange. [Animals] dedicated for the upkeep of the Temple who were dedicated before developing a defect, “this one is for that one,” if he wants to sacrifice a perfect animal, one tells him that its sanctity is for its money’s worth. If he wants to eat it after it developed a blemish, one tells him that it is holy as exchange: “Itself and its exchange shall be holy.” Rebbi Isaac ben Eleazar said, since he knows that anybody who exchanges is whipped, it never occured to him to exchange.

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן עֲרָכִין חוּץ מִלְּשׁוֹן דָּמִים. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן דָּמִים חוּץ מִלְּשׁוֹן עֲרָכִין. אָמַר לְאָדָם. עִילּוּיִין עָלַי. סִידּוּרוֹ עָלַי. שׁוּמוֹ עָלַי. עֶרְכּוֹ עָלַי. נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ. דָּמָיו עָלַי. נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אָהֵן שׁוּם מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן עֲרָכִים וּלְשׁוֹן דָּמִים. אָהֵן אָדָם אִית בֵּיהּ עֲרָכִים וְאִית בֵּיהּ דָּמִים. אָמַר לְאָדָם. שׁוּמוֹ עָלַי. אִם הָיָה נָאֶה נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אִם הָיָה כָאוּר נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ.

Any expressions can be used for valuation except the expression “money’s worth”. Any expressions can be used for money’s worth except the expression “valuation.” If he said about a human, “I shall pay his cost, I shall pay his settlement, I shall pay his estimate, I shall pay his valuation,” he has to pay his valuation. “I shall pay his money’s worth,” he has to pay his money’s worth. “Estimate” is used as an expression both for valuation and money’s worth. A human has both valuation and money’s worth. If he said about a human, “I shall pay his estimate,” if he was good looking, he pays his money’s worth; if he was ugly, he pays his valuation.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.

The House of Shammai say, he is bound by a vow and is a nazir, but the House of Hillel say, he is neither bound by a vow nor is he a nazir.

Mishnah

משנה: אָמַר אָמְרָה פָרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי. אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי פָרָה זוֹ קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא.

MISHNAH: If he said: “this cow said, I shall be a nezirah if I be standing up,” or “this door said, I shall be a nazir if I be open,” the House of Shammai say, he is a nazir, but the House of Hillel say, he is no nazir. Rebbi Jehudah said, when the House of Shammai expressed an opinion, it was only about one who said, this cow shall be qorban for me if she gets up.

Halakhah

הלכה: אָמַר אָמְרָה פָרָה זוֹ כול׳. רָאָה גוֹי עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר הַגּוֹי הַזֶּה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲוָה דָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין גוֹיִם נוֹזְרִין נָזִיר. לֹא אָמַר. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זֶה. כְּלוּם אָמַרְתָּ. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וָכָא שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. רָאָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר אָמַר. רָאָה מָה אָמַר יִשְׂרָאֵל זֶה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. לֹא אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיִשְׂרָאֵל נוֹזְרִין נָזִיר. הֲוָה דָמַר אֲפִילוּ כֵן בְּנָזִיר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְשׁוֹנֶה דְבָרוֹ. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק.

HALAKHAH: “If he said: ‘this cow said,’” etc. If he saw a Gentile passing by and said, “look what this Gentile said.” Then he is a nazir. Does this mean that he is a nazir because Gentiles cannot make a vow of nazir? He has not said anything! Let us hear from the following: “If he said: ‘this cow said’”. You said this only because he spoke the word nezirut. And here, he spoke the word nezirut. If he saw a Jew passing by and said, “look what this Jew said.” Then he is a nazir. He had not said anything. Does this mean that he is a nazir because Jews make a vow of nazir? Should we say that nevertheless he is a nazir or is he studying the case? So I am saying, “for example, if he was reading the Torah and mentioned nazir, naziq.”

אִישׁ מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לוֹ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה. תַּמָּן אָמְרִין. הָא נְזִירָה אִי עֲבַר. אִשָּׁה מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לָהּ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נְזִירוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר.

Can a man be taken to nezirut by language appropriate for a woman? There, they say, “a nezirah was passing by”. Can a man be taken to nezirut by masculine language? Rebbi Yose said, the notion of nezirut is defined in the masculine: “… or a woman if he clearly makes a vow.”

עַד שֶׁתַּעֲמוֹד הַפָּרָה עַד שֶׁתִּפְתַּח הַדֶּלֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָן נְזִירִין אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְימוּ דְבָרָיו. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְימוּ דְבָרָיו. לָשׁוֹן הֶפֶר הוּא. דְּלָהּ מִלָּה קָבְרָת בְּרָהּ. אֲפִילוּ לֹא עָמְדָה פָּרָה. אֶפִילוּ לֹא נִפְתָּח הַדֶּלֶת.

Unless the cow stood up, unless the door was opened? Let us hear from the following: “The House of Shammai say, they are all nezirim. But the House of Hillel say, only those are nezirim whose words turned out not to be true.” So is the Mishnah: “Whose words turned out not to be true;” it is formulated in the opposite, as not to say that she should not bury her son. Even if the cow did not stand up, even if the door was not opened.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְנָזוּר.

The House of Shammai say, he is bound by a vow and is a nazir, but the House of Hillel say, he is neither bound by a vow nor is he a nazir.