נזיר ב׳Nazir 2

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי הֵן עָלַי קָרְבָּן.

MISHNAH: “I shall be a nazir [abstaining] from dried figs and fig cake,” the House of Shammai say, he is a nazir, but the House of Hillel say, he is no nazir. Rebbi Jehudah said, when the House of Shammai expressed an opinion, it was about one who said, they are qorban for me.

Halakhah

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְבֵית שַׁמַּי מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. קִרְיָיא מְסַיֵּיעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כֹּה אָמַר יי כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל וגו׳. תּוֹרָה קָרָאת לָאֶשְׁכּוֹל תִּירוֹשׁ. וּבְנֵי אָדָם קוֹרִין לַגְּרוֹגֶרֶת תִּירוֹשׁ. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אֵינוֹ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַכִּכָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נָזִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ נָזִיר. מִן הַכִּכָּר. לֹא אָמַר כְּלוּם. רִבִּי עוּקְבָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מִחְלְפָה שִיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. יָבִיא מִן הַחִיטִּים. וָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁהוֹצִיא מִנְחָה מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. אִית לֵיהּ הָכֵין וְאִית לֵיהּ הָכֵין. אִית לֵיהּ מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וְאִית לֵיהּ מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זוֹ. כְּלוּם אָמְרָת. לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. וָכָא. מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו.

HALAKHAH: “I shall be a nazir [abstaining] from dried figs and fig cake,” etc. Rebbi Joḥanan said, the reason of the House of Shammai: because he mentioned the state of nazir. Rebbi Simeon ben Laqish said, because of substitutes of substitutes. Rebbi Jehudah ben Pazi said, a verse supports Rebbi Simeon ben Laqish: “So says the Eternal, as cider is found in the grape bunch, etc.” The Torah called a grape bunch “cider”. And people call a dried fig cider, because of substitutes of substitutes. What is the difference between them? If he said, “I shall be a nazir [abstaining] from dried figs and fig cake.” In Rebbi Joḥanan’s opinion he is a nazir, in Rebbi Simeon’s opinion he is not a nazir. “I shall be a nazir [abstaining] from a loaf of bread,” in Rebbi Joḥanan’s opinion he is a nazir, in Rebbi Simeon ben Laqish’s opinion he is not a nazir. “From a loaf of bread,” he did not say anything. Rebbi Uqba asked before Rebbi Mana: The opinion of Rebbi Simeon ben Laqish seems to be inverted, as we have stated there: “ ‘I take upon myself the obligation to bring a flour offering from barley.’ He shall bring from wheat.” And Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, because he mentioned “flour offering.” And here, he says so? He accepts one and he accepts the other. He accepts because he mentioned the state of nazir, and he accepts because of substitutes of substitutes. You should know that it is so since we have stated: “If he said, the cow said.” She did not say anything; it is because he mentioned the state of nazir, and here he mentioned the state of nazir.

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן נְזִירוּת חוּץ מִלְּשׁוֹן קָרְבָּן. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן קָרְבָּן חוּץ מִלְּשׁוֹן נְזִירוּת. אָמַר לָאֶשְׁכֹּל. [כָּלוּי] אֲנִי מִמְּךָ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמְּךָ. מָנוּעַ אֲנִי מִמֶּנּוּ. הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לְשֵׁם קָרְבָּן. אָמַר לַכִּכָּר. כָּלוּי אֲנִי מִמֶּנּוּ. פָּרוּשׁ אֲנִי מִמֶּנּוּ. מָנוּעַ אֲנִי מִמֶנּוּ. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. לֹא אֲסָרוֹ עָלָיו אֶלָּא לְשֵׁם קָרְבָּן. הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ. הֲרֵי הוּא נָזִיר. אָהֵן מָנוּעִ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן נְזִירוּת וּלְשׁוֹן קָרְבָּן. אָהֵן אֶשְׁכּוֹל אִית בֵּיהּ נְזִירוּת וְאִית בֵּיהּ קָרְבָּן. אָמַר לָאֶשְׁכּוֹל. כָּלוּי אֲנִי מִמֶּנּוּ. בָּא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר לוֹ. לְדָמִים קָדוֹשׁ. פריו וּבָא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר לוֹ. לֹא נָזִיר אַתָּה.

Any expressions can be used for nezirut except the expression qorban. Any expressions can be used for qorban except the expression nezirut. If he said about a bunch of grapes, “I am locked away from you, I am separated from you, I am prevented from you, I am nazir from you,” he is a nazir. “It is for me qorban,” he only forbade it for himself as qorban. If he said about a loaf of bread, “I am locked away from it, I am separated from it, I am prevented from it, it is qorban for me,” he only forbade it for himself as qorban. “I am nazir from it,” he is a nazir. “Prevented” implies both nezirut and qorban. If somebody said about a bunch of grapes, “I am prevented from it,” if he wanted to eat it, one tells him, is it not holy for its money’s worth? If he redeemed it, one tells him, are you not a nazir?

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן חִילּוּל חוּץ מִלְּשׁוֹן תְּמוּרָה. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן תְּמוּרָה חוּץ מִלְּשׁוֹן חִילּוּל. אָמַר לְקָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. הֲרֵי זֶה תַּחַת זֶה. תְּמוּרַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. הֲרֵי זוֹ תְּמוּרָה. זוֹ מְחוּלֶּלֶת עַל זוֹ. אֵינָהּ תְּמוּרָה. אָמַר לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. חֲלִיפֵי זוֹ. נִתְפְּשָׂה בְדָמִים. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא נִתְפְּסָה בְדָמִים. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חֲלִיפֵּי זוֹ. תְּמוּרַת זוֹ. לֹא אָמַר כְּלוּם. אָהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן חִילּוּל וּלְשׁוֹן תְּמוּרָה. אִילֵּין קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ אִית בָּהוּ חִילּוּל וְאִית בָּהוּ תְּמוּרָה. קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן הֲרֵי זוֹ תַּחַת זוֹ. בָּא לְהַקְרִיב תְּמִימָה אוֹמְרִים לוֹ. לְדָמִים קָדְשָׁה. בָּא לוֹכַל בַּעַל מוּם אוֹמְרִים לוֹ. לִתְמוּרָה קָדְשָׁה. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר. מִכֵּיוָן שֶהוּא יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הַמֵּימַר לוֹקֶה אַף הוּא לֹא עָלַת עַל דַּעְתּוֹ לְהָמִיר.

Any expressions can be used for redemption except the expression “exchange”. Any expressions can be used for exchange except the expression “redemption.” If he said about dedications to the altar: “this one is for that one, exchange for that one, barter for that one,” it is an exchange. “This is redeemed for that one,” it is no exchange. If he said about dedications for the upkeep of the Temple: “this one is for that one, barter for that one,” its money’s worth is engaged. “Exchange for that one,” he did not say anything. The other [expressions] serve for redemption and exchange. Dedications to the altar are subject both to redemption and to exchange. [Animals] dedicated for the upkeep of the Temple who were dedicated before developing a defect, “this one is for that one,” if he wants to sacrifice a perfect animal, one tells him that its sanctity is for its money’s worth. If he wants to eat it after it developed a blemish, one tells him that it is holy as exchange: “Itself and its exchange shall be holy.” Rebbi Isaac ben Eleazar said, since he knows that anybody who exchanges is whipped, it never occured to him to exchange.

כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן עֲרָכִין חוּץ מִלְּשׁוֹן דָּמִים. כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת מְשַׁמְּשִׁין לְשׁוֹן דָּמִים חוּץ מִלְּשׁוֹן עֲרָכִין. אָמַר לְאָדָם. עִילּוּיִין עָלַי. סִידּוּרוֹ עָלַי. שׁוּמוֹ עָלַי. עֶרְכּוֹ עָלַי. נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ. דָּמָיו עָלַי. נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אָהֵן שׁוּם מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן עֲרָכִים וּלְשׁוֹן דָּמִים. אָהֵן אָדָם אִית בֵּיהּ עֲרָכִים וְאִית בֵּיהּ דָּמִים. אָמַר לְאָדָם. שׁוּמוֹ עָלַי. אִם הָיָה נָאֶה נוֹתֵן אֶת דָּמָיו. אִם הָיָה כָאוּר נוֹתֵן אֶת עֶרְכּוֹ.

Any expressions can be used for valuation except the expression “money’s worth”. Any expressions can be used for money’s worth except the expression “valuation.” If he said about a human, “I shall pay his cost, I shall pay his settlement, I shall pay his estimate, I shall pay his valuation,” he has to pay his valuation. “I shall pay his money’s worth,” he has to pay his money’s worth. “Estimate” is used as an expression both for valuation and money’s worth. A human has both valuation and money’s worth. If he said about a human, “I shall pay his estimate,” if he was good looking, he pays his money’s worth; if he was ugly, he pays his valuation.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.

The House of Shammai say, he is bound by a vow and is a nazir, but the House of Hillel say, he is neither bound by a vow nor is he a nazir.

Mishnah

משנה: אָמַר אָמְרָה פָרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי. אָמַר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נָזִיר אִם נִפְתָּח אֲנִי. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נָזִיר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְאוֹמֵר הֲרֵי פָרָה זוֹ קָרְבָּן אִם עוֹמֶדֶת הִיא.

MISHNAH: If he said: “this cow said, I shall be a nezirah if I be standing up,” or “this door said, I shall be a nazir if I be open,” the House of Shammai say, he is a nazir, but the House of Hillel say, he is no nazir. Rebbi Jehudah said, when the House of Shammai expressed an opinion, it was only about one who said, this cow shall be qorban for me if she gets up.

Halakhah

הלכה: אָמַר אָמְרָה פָרָה זוֹ כול׳. רָאָה גוֹי עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר הַגּוֹי הַזֶּה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲוָה דָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין גוֹיִם נוֹזְרִין נָזִיר. לֹא אָמַר. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אָמַר. אָמְרָה פָרָה זֶה. כְּלוּם אָמַרְתָּ. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וָכָא שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. רָאָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר אָמַר. רָאָה מָה אָמַר יִשְׂרָאֵל זֶה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. לֹא אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיִשְׂרָאֵל נוֹזְרִין נָזִיר. הֲוָה דָמַר אֲפִילוּ כֵן בְּנָזִיר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְשׁוֹנֶה דְבָרוֹ. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק.

HALAKHAH: “If he said: ‘this cow said,’” etc. If he saw a Gentile passing by and said, “look what this Gentile said.” Then he is a nazir. Does this mean that he is a nazir because Gentiles cannot make a vow of nazir? He has not said anything! Let us hear from the following: “If he said: ‘this cow said’”. You said this only because he spoke the word nezirut. And here, he spoke the word nezirut. If he saw a Jew passing by and said, “look what this Jew said.” Then he is a nazir. He had not said anything. Does this mean that he is a nazir because Jews make a vow of nazir? Should we say that nevertheless he is a nazir or is he studying the case? So I am saying, “for example, if he was reading the Torah and mentioned nazir, naziq.”

אִישׁ מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לוֹ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה. תַּמָּן אָמְרִין. הָא נְזִירָה אִי עֲבַר. אִשָּׁה מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לָהּ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נְזִירוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר.

Can a man be taken to nezirut by language appropriate for a woman? There, they say, “a nezirah was passing by”. Can a man be taken to nezirut by masculine language? Rebbi Yose said, the notion of nezirut is defined in the masculine: “… or a woman if he clearly makes a vow.”

עַד שֶׁתַּעֲמוֹד הַפָּרָה עַד שֶׁתִּפְתַּח הַדֶּלֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָן נְזִירִין אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְימוּ דְבָרָיו. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְימוּ דְבָרָיו. לָשׁוֹן הֶפֶר הוּא. דְּלָהּ מִלָּה קָבְרָת בְּרָהּ. אֲפִילוּ לֹא עָמְדָה פָּרָה. אֶפִילוּ לֹא נִפְתָּח הַדֶּלֶת.

Unless the cow stood up, unless the door was opened? Let us hear from the following: “The House of Shammai say, they are all nezirim. But the House of Hillel say, only those are nezirim whose words turned out not to be true.” So is the Mishnah: “Whose words turned out not to be true;” it is formulated in the opposite, as not to say that she should not bury her son. Even if the cow did not stand up, even if the door was not opened.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְנָזוּר.

The House of Shammai say, he is bound by a vow and is a nazir, but the House of Hillel say, he is neither bound by a vow nor is he a nazir.

Mishnah

משנה: מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה נָזִיר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה. מָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ אָמְרוּ חֲכָמִים לֹא נִתְכַוְונָה אֶלָּא כְלוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.

MISHNAH: If a cup of wine was prepared for somebody who then said, “I am a nazir [abstaining] from it”, he is a nazir. It happened that a cup of wine was prepared for a woman who already was drunk, when she said, “I am a nazir [abstaining] from it”. The Sages said that she only intended to say, “it shall be qorban for me.”

Halakhah

הלכה: מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס כול׳. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל אִם יָכוֹל הָדָא דְתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרֶת. מָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס. אָמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים. לֹא נִתְכַוְונָה זוֹ אֶלָּא כְלוֹמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. אֲפִילוּ לְשׁוֹן קָרְבָּן אֵינוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עָלָיו לֹא נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן קָרְבָּן וְלֹא קָרְבָּן בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת.

HALAKHAH: “If a cup of wine was prepared,” etc. The Mishnah applies if he is not used to it; but if he is used to it, that is what we have stated: “It happened that a cup of wine was prepared for a woman who already was drunk when she said, “I am a nazir [abstaining] from it”. The Sages said that she only intended to say, “it shall be qorban for me.” Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ze‘ira: It is not even an expression of qorban. Why? Because one can neither use an expression of nezirut for qorban nor an expression of qorban for nezirut.

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה בַיַּיִן וּמִיטַּמֵּא לַמֵּתִים הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכוּלָּן. יוֹדֵעַ אֶנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּיַּיִן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. יוֹדֵעַ אֶנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִין לִי מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלֹא יַּיִן אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.

MISHNAH: “I am a nazir on condition that I may drink wine or become impure for the dead,” he is a nazir and forbidden everything. “I knew that there are nezirim but I did not know that wine is forbidden to the nazir”; wine is forbidden to him, but Rebbi Simeon permits. “I knew that wine was forbidden to the nazir but I thought that the Sages would permit me because I cannot live without wine, or because I am an undertaker;” he is permitted but Rebbi Simeon forbids.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. צָרִיךְ לִכְפּוֹל תמן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אָמַר לוֹ. שְׁמוֹר וְשָׁמַעְתָּ. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא. דְּתַנֵּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִפְרְחִי בָאֲוֵיר. שֶׁלֹּא תַעַבְרִי אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִיךְ. הֲרֵי זֶה גֵט. עַל מְנָת שֶׁתִּפְרְחִי בָאֲוֵיר. עַל מְנָת שֶׁתַּעַבְרִי הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִיךְ. אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יְהוּדָה בֶֶּן תֵּימָא אוֹמֵר. גֵּט. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגָרְשָׁהּ. שֶׁתְּלָאָהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי יוּדָה בֶּן תֵּימָא. מִכֵּיוָן שֶׁתְּלָאָהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד כְּמִי שֶׁנִּתְקַיֵים הַתְּנַאי בַּגֵּט הוּא.

HALAKHAH: The Mishnah follows Rebbi Meïr, since Rebbi Meïr says, one has to double one’s stipulation. It follows everybody’s opinion; one tells him: Watch and keep discipline. The Mishnah follows Rebbi Meïr or Rebbi Jehudah ben Tema, as it was stated: “This is your bill of divorce, on condition that you not fly in the air, that you not cross the Sea on your feet, that is a bill of divorce. On condition that you fly in the air, that you cross the Sea on your feet, that is no bill of divorce; Rebbi Jehudah ben Tema said, it is a bill of divorce.” Rebbi Ze‘ira said, you should realize that he seeks a subterfuge for the bill of divorce, since he attached conditions that cannot be satisfied. What is Rebbi Jehudah ben Tema’s reason? Since he attached conditions that cannot be satisfied, it is as if the condition attached to the bill of divorce were satisfied.

מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִמְעוֹן פּוֹטֶר. שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁשִּׁיֵיר תִּגְלַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אִם בְּשֶׁשִּׁיֵיר תִּגְלַחַת אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֲרֵי זֶה אָסוּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. הֲרֵי שֶׁשִּׁיֵיר תִּגְלַחַת טוּמְאָה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. שַׁנְיָיא הִיא. מִשּׁוּם פְּתִיחַת נֵדֶר. אִם מִשּׁוּם פְּתִיחַת נֵדֶר אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ פְּתִיחַת נֵדֶר. וְרַבָּנִין אָמְרִין. פְּתִיחַת נֵדֶר הוּא. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּחַיָּו. נִיחָא לִשֳׁתּוֹת יַיִן. לְטַמֵּא לַמֵּתִים. אוּמְנוּתוֹ קוֹבֵר מֵתִים.

Does the Mishnah follow Rebbi Simeon? For “Rebbi Simeon declares him free, because his offering was not according to the way of offerers.” And Rebbi Joshua ben Levi said, there is a difference because he reserved shaving. Rebbi Jeremiah asked: If it is because he reserved shaving, does not the following state “it is forbidden to him, but Rebbi Simeon permits.” Did he not reserve shaving [and] impurity but Rebbi Simeon frees him? There is a difference, because of an opening for the vow. If it was because of an opening for the vow, does not the following state “he is permitted but Rebbi Simeon forbids”? Rebbi Simeon does not recognize it as an opening for the vow but the rabbis recognize it as an opening for the vow. Why? Because he connects his vow with his life. One understands, to drink wine. The defile oneself for the dead? It is his profession to bury the dead.

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי עָלַי לְגַלַּח נָזִיר אִם הָיוּ פִקְחִין מְגַלְּחִין זֶה אֶת זֶה וְאִם לָאו מְגַלְּחִין לִנְזִירִים אֲחֵרִים.

MISHNAH: “I shall be a nazir and obligate myself to shave a nazir,” if another heard him and said: “I also shall be and I obligate myself to shave another nazir,” if they are clever, they will shave one another; otherwise they have to shave other nezirim.

Halakhah

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר כול׳. אָהֵן וַאֲנִי מִתְעַבֵּר לָהּ. וַאֲנִי עַל כָּל דִּיבּוּרוֹ אוֹ וַאֲנִי עַל חֲצִי דִיבּוּרוֹ. אִין תַּעַבְדִּינָהּ וַאֲנִי עַל כָּל דִּיבּוּרוֹ אָמַר. וַאֲנִי נָזִיר. אִין תַּעַבְדִּינָהּ וַאֲנִי עַל חֲצִי דִיבּוּרוֹ וְאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר. תַּנֵּי דְבֵית רִבִּי. וַאֲנִי עַל כָּל דִּיבּוּרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. אַחֵר שֶׁאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם. וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר. וַאֲנִי. זֶה נָזִיר מֵאָה יוֹם וְזֶה נָזִיר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. עַד שֶׁיֹּאמַר. הֲרֵינִי כְמוֹתוֹ. הֲרֵינִי כָיוֹצֵא בוֹ. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֵצִי. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר. אִם גִּילַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר. וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי. וְאָמַר וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר. אִם הָיוּ פִיקְחִין מְגַלְּחִין זֶה אֶת זֶה. הָא לְעַצְמָן לֹא. מִפְּנֵי שֶׁאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלַּח נָזִיר. אֲבָל אָמַר. הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר. וְחָזַר וְאָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר. אִם גִּילַּח לְעַצְמוֹ יָצָא. נִיחָא שֵׁינִי לְגַלַּח אֶת הָרִאשׁוֹן. רִאשׁוֹן מְגַלֵּחַ אֶת הַשֵּׁינִי. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ עָלָיו קָרְבָּן נָזִיר וְעָתִיד לִיזוֹר. רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר תְּלַת. הָדָא אָמְרָה. אִם גִּילַּח לְעַצְמוֹ יָצָא. הָדָא אָמְרָה. שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ לַחֲבֵירוֹ קָרְבָּן נְזִירוּת לִיזוֹר. הָדָא אָמְרָה. שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ לַחֲבֵירוֹ קָרְבָּן נְזִירוּת שֶׁלֹֹּא מִדַּעְתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מַפְרִישׁוֹ אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ.

HALAKHAH: “I shall be a nazir and obligate myself to shave a nazir,” etc. This “I also”, what do you subsume under it? Does “I also” refer to the entire sentence, or does “I also” only refer to part of the sentence? If “I also” refers to the entire sentence, he says “I also am a nazir.” If “I also” only refers to part of the sentence, he said “I am a nazir.” It was stated in the House of Rebbi: “ ‘I also’ refers to the entire sentence.” Rebbi Yose said, this implies that if some person said, I am a nazir for 100 days, and another person heard him and said, “I also”; the first one is a nazir for 100 days, the other is a nazir for 30 days unless he says, “I am like him, I am the same as he is.” Rebbi Ḥiyya stated: “I am obligated to shave half [a nazir]. Then he said, I am a nazir. If he shaved after 30 days he has fulfilled his obligation.” Rebbi Yose said, the Mishnah implies this: “ ‘I shall be a nazir and obligate myself to shave a nazir,’ if another heard him and said: ‘I also shall be and I obligate myself to shave another nazir,’ if they are clever, they will shave one another.” But not themselves. Because he said, “I shall be a nazir and obligate myself to shave a nazir”. But if he said, “I obligate myself to shave half a nazir” and then he said, “I shall be a nazir,” if he shaved himself he has acquitted himself of his obligation. One understands that the second one can shave the first, but can the first shave the second? Rebbi Yose in the name of Rebbi Ze‘ira: This means that a person can take upon himself the sacrifice of a nazir who only in the future will make his vow. Rebbi Ḥinena in the name of Rebbi Ze‘ira inferred three [statements]: It implies that if he shaved himself he acquitted himself. It implies that a person obligates himself for another’s nezirut sacrifices of a future vow. It implies that a person chooses another’s nezirut sacrifices without the other’s knowledge. But he cannot dedicate [the animals] without the other’s knowledge.

רִבִִּי מָנָא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. אָמַר. הֲרֵי עָלַי קָרְבַּן נָזִיר. וְעָתִיד לִיזוֹר בְּשָׁעָה שָׁנָּזַר סְתָם. מְגַלֵּח בֵּין נָזִיר שֶׁכְּבָר נָזִיר בֵּין נָזִיר שֶׁעָתִיד לִיזוֹר. פֵּירַשׁ. יָיבֹא כְהָדָא. רִבִּי לֵוִי בַּר חַיָיתָה בָעֵי. כָּתַב לָהּ. דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בְנִכְסַיִיךְ הָעֲתִידִין לִיפּוֹל לָךְ. מָה הֵן. וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.

Rebbi Mana asked before Rebbi Yudan: If he said “I am obligated for the sacrifices of a nazir,” might he make the vow of nazir in the future?If he made the vow without explaining, he may shave any nazir, whether he already made the vow or whether he would make it in the future. If he explained? It can be compared to the following, as Rebbi Levi ben Ḥayyata asked: If he wrote to her, “I shall have nothing to do with the properties which you might inherit in the future.” May a person make a condition on things not yet in existence?

Mishnah

משנה: הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם וְזֶה מֶגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר.

MISHNAH: “I am taking upon myself to shave half a nazir,” and his neighbor heard it and said, “I also am taking upon myself to shave half a nazir,” each one of them shaves an entire nazir, the words of Rebbi Meïr. But the Sages say, each of them shaves half a nazir.

Halakhah

הלכה: הֲרֵי עָלַי לְגַלַּח חֲצִי נָזִיר כול׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְרַב חִסְדָּא תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה מְקַיְימִין. אִם בְּאוֹמֵר. כָּל חֲצִי רֹאשׁ. כָּל עַמָּא מוֹדוֹי שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלַם. אִם בְּאוֹמֵר. חֲצִי חוֹבָה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר. אָלָּא כֵּן אֲנָן קַיְימִין בְּאוֹמֵר. חֲצִי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּאוֹמֵר. חֲצִי רֹאשׁ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. בָּאוֹמֵר חֲצִי חוֹבָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַשְׁכַּח אָמַר קַלָּת וְחוּמְרָת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר. חֲצִי רֹאשׁ. מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁכֵּן הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלָיו קָרְבָּן שָׁלֵם. עַל דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִין דְּאִינּוּן אָמְרִין. חֲצִי חוֹבָה. מֵבִיא קָרְבָּן וּמֶחֱצָה חֲצִי חוֹבַת יָחִיד.

HALAKHAH: “I am taking upon myself to shave half a nazir,” etc. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan and Rav Ḥisda both say that they disagree if it was not spelled out. What are we dealing with? If he said, every half head, everybody agrees that he completely shaves a nazir. If he says, half of the obligation, everybody agrees that he shaves half a nazir. But we are dealing with the case that he says: “half”. Rebbi Meïr says, as if he said half a head, but the rabbis said, as if he said, half of the obligation. Rebbi Yudan said, it turns our that leniency is a restriction. In the opinion of Rebbi Meïr who said, as if he had said half a head, he brings one sacrifice since the nazir can shave on one sacrifice. In the opinion of the rabbis who said, half of the obligation, he has to pay for a sacrifice and a half, half of the obligation of a person.

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְהֵא לִי בֶן וְנוֹלַד לוֹ בֵן הֲרֵי זֶה נָזִיר. בַּת טוּמְטוּם וְאַנְדְרוֹגֵינֹס אֵינוֹ נָזִיר. אִם אָמַר כְּשֶׁאֶרְאֶה לִי וְולָד אֲפִילוּ נוֹלַד לוֹ בַת טוּמְטוּם וְאַנְדְרוֹגֵינֹס הֲרֵי זֶה נָזִיר.

MISHNAH: “I shall be a nazir if I have a son,” when a son is born to him, he is a nazir; if a daughter, a sexless, or a hermaphrodite, he is not a nazir. If he said, “when I see a child of mine,” even if a daughter, a sexless, or a hermaphrodite were born to him he is a nazir.

Halakhah

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְהֵא לִי בֶן כול׳. בַּת לֹא כְּלוּם. טוּמְטוּם וְאנְדְרוֹגֵינֹס צְרִיכָה.

HALAKHAH: “I shall be a nazir if I have a son,” etc. A daughter counts for nothing, a sexless or a hermaphrodite are questionable.

Mishnah

משנה: הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ נָזִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֹאמַר אִם הָיָה בֶּן קַיָימָא הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה וְאִם לָאו הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה. חָזְרָה וְיָלְדָה הֲרֵי זֶה נָזִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֹאמַר אִם הָרִאשׁוֹן בֶּן קַיָימָא הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה וְזוֹ נְדָבָה וְאִם לָאו הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה וְזוֹ חוֹבָה.

MISHNAH: If his wife had a miscarriage, he is not a nazir. Rebbi Simeon says, he should say: If it was a viable child, I am a nazir as an obligation, if not, I am a nazir voluntarily. If afterwards she had a child, he is a nazir. Rebbi Simeon says, he should say: If the earlier one was a viable child, I earlier was a nazir as an obligation, and now I am a nazir voluntarily; otherwise, I earlier was a nazir voluntarily, and now I am a nazir as an obligation.

Halakhah

הלכה: הִפִּילָה אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ נָזִיר כול׳. וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא בֶּן קַיָימָה הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. סְפֵק נְזִירוּת מוּתָּר. אָמַר לֵיהּ. לֹא אָמַר רִבִּי יוּדָה אֶלָּא לְבַסּוֹף. אֲבָל לְכַתְּחִילָּה אוֹף רִבִּי יוּדָה מוֹדֵיי. אֵי זֶהוּ בַּתְּחִילָּה וְאֵי זֶהוּ בַסּוֹף. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נָזַרְתִּי וְאִם לֹא נָזַרְתִּי. אָהֵן הוּא בַּתְּחִילָּה. אִם מ̇ וְאִם נֹ. אָהֵן הוּא בַּסּוֹף. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נָזַרְתִּי וְאִם לֹא נָזַרְתִּי. אָהֵן הוּא בַּתְּחִילָּה. אִם מ̇ וְאִם נֹ. הָהֵנּוּ בַּסּוֹף. מַה פְלִיגִין. אִם אַחַת אִם שְׁתַּיִם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא עֲבַד לֵיהּ כְּבַסּוֹף. רִבִּי שְׁמוּאֵל עֲבַד לֵיהּ כְּבַתְּחִילָּה. רִבִּי מָנָא. אִם אַחַת אִם שְׁתַּיִם צְרִיכָה לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. הוּא כְּבַתְּחִילָּה הוּא כְּבַסּוּף.

HALAKHAH: “If his wife had a miscarriage,” etc. Should one not be afraid that he might have been viable? Rebbi Joḥanan said, [the Mishnah] is Rebbi Jehudah’s, since Rebbi Jehudah said, any doubt of nezirut is permitted. It was said to him that Rebbi Jehudah said so only for the end; but for the start even Rebbi Jehudah will agree. What is beginning and what is end? Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, everybody agrees that “I do not know whether I made a vow of nazir or not,” is at the beginning, “whether it was for 30 or 50 days”, is at the end. Rebbi Yose ben Rebbu Abun said: Rebbi Ḥiyya bar Abba and Rebbi Samuel ben Rav Isaac disagreed: Everybody agrees that “I do not know whether I made a vow of nazir or not,” is at the beginning, “whether it was for 30 or 50 days”, is at the end. Where do they disagree? If it was once or twice. Rebbi Ḥiyya bar Abba considered it the end, Rebbi Samuel considered it the beginning. Rebbi Mana: The problem for Rebbi Samuel ben Rav Isaac about one or two times is whether it is the beginning or the end.

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֶן הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵן מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ אַחַר כָּךְ מוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ. הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֶן וְנָזִיר הִתְחִיל מוֹנֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵן מַנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וּמוֹנֶה אֶת שֶׁל בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִים אֶת שֶׁלּוֹ.

MISHNAH: “I am a nazir and a nazir when a son is born to me.” If he started counting for himself when a son was born to him, he finishes his own and then counts for his son. “I am a nazir when a son is born to me, and a nazir.” If he had started counting for himself when a son was born to him he interrupts his own, counts for his son, and then finishes for himself.

Halakhah

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי בֶן כול׳. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם אֵילּוּ וְלִשְׁלֹשִׁים יוֹם אֵילּוּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. מַנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וּמוֹנֶה אֶת שֶׁלִּבְנוֹ. לֹא אֲפִילוּ אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר. אָמַר לֵיהּ. נְזִירוּתוֹ לִנְזִירוּת בְּנוֹ לֹא דַמְיָא. אֶלָּא אָמַר. הֲרֵינִי נָזִיר מִכְּבָר וְנָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם. רִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ לְעוֹלָם אֵין נְזִירוּת בְּנוֹ חָלָה עָלָיו עַד שֶׁתְּהֵא קָרְבַּן מְגַלֵּחַ. נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. טָמֵא מֵת שֶׁנָּזַר שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּינְיָין. נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּינְיָין. וָכָא לֹא כְטָמֵא מֵת שֶׁנָּזַר הוּא. וְלֹא טָמֵא מֵת שֶׁנָּזַר שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּינְיָין. שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה. וְלֹא נָזִיר שֶׁנִּיטְמָא אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּינְיָין. שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לְהָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה. וָכָא הוֹאִיל וְהוּא זָקוּק לְהָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּינְיָין.

HALAKHAH: “ “I am a nazir and a nazir when a son is born to me,” etc. Rebbi Yose asked: If he said, “I am a nazir for these 30 days and those 30 days.” Rebbi Ze‘ira said before Rebbi Mana: Is that not the Mishnah? “He interrupts his own, counts for his son, and then finishes for himself.” Not even if his wife is in the process of giving birth? He said to him, his nezirut is not comparable to his son’s nezirut, but to the case that he said, “I am already a nazir and a nazir after twenty days.” Rebbi Eleazar and Rebbi Yose ben Ḥanina both say: If he finished his nezirut, his son’s nezirut cannot start for him before he was shaving with a sacrifice. About a nazir who became impure, the opinions of Rebbi Yose ben Ḥanina seem contradictory. There, he says, if a person impure by the impurity of the dead made a vow of nazir, his seventh day is counted. If a nazir becomes impure, his seventh day is not counted 112. In our case, is he not like a person impure by the impurity of the dead, who made a vow of nazir? And is not the seventh day counted for a person impure by the impurity of the dead, who made a vow of nazir? Would this obligate him to bring a sacrifice for his impurity? But if a nazir who becomes impure, his seventh day is not counted; does it not obligate him to bring a sacrifice for his impurity? And here, because he is obligated to bring a sacrifice (of impurity), the seventh day is [not] counted for him.

שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִיטְמָא בִנְזִירוּת בְּנוֹ וְהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם נְזִירוּתוֹ לוֹקֶה. הִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו קָדְשׁוּ. לֹא חָשִׁין לְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. קָרְבָּנוֹ לַיי עַל נִזְרוֹ. שֶׁיִּקְדּוֹם נִזְרוֹ לְקָרְבָּנוֹ. לֹא שֶׁיִּקְדּוֹם קָרְבָּנוֹ לְנִזְרוֹ.

Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: If he polluted himself during his son’s nezirut but was warned because of his own nezirut, he is whipped. If he dedicated his sacrifices, they are sanctified. One does not consider what Rebbi Ḥiyya stated: “His sacrifice to the Eternal for his nezirut,” i. e., his vow of nazir should precede his sacrifice, rather than that his sacrifice precede his vow of nazir.

רִבִּי יוּדָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְתִקְדּוֹם נְזִירוּתוֹ לִנְזִירוּת בְּנוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲרֵי זֶה עוֹלָה לְאַחַר ל̇ יוֹם. מְכָרָהּ בְּתוֹךְ ל̇ יוֹם מְכוּרָה וְהֶקְדֵּישָׁהּ קָדְשָׁה. אָמַר. לֹא בָאוֹמֵר. הֲרֵי זוֹ. דִּילְמָא בְאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי. וְהָאוֹמֵר. הֲרֵי אֲנִי. כָּאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי.

Rebbi Judah asked before Rebbi Yose: Why should his nezirut not precede that of his son? Did not Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Joḥanan: “This animal shall be dedicated as elevation sacrifice after 30 days.” If he sold it within the thirty days, it is sold; its dedication sanctifies. He said, is that not, if one said “This”. Perhaps if he said: “I have the obligation”? But the one who says, “I am”, is like one who says, “I have the obligation.”

תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. נָזִיר לְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם נָזִיר מֵעַכְשָׁיו לְמֵאָה יוֹם. הֲרֵי זֶה מוֹנֶה עֶשְׂרִים יוֹם וּמַפְסִיק וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה עוֹד ל̇ יוֹם וְחוֹזֵר וּמוֹנֶה עוֹד שְׁמוֹנִים כְּדֵי לְהַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

Rebbi Ḥiyya stated: “ Nazir after twenty days and nazir 100 days from now on.” He counts twenty days, interrupts and counts another 30 days, and counts another 80 to complete his first nezirut.

Mishnah

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֵן וְנָזִיר מֵאָה יוֹם. נוֹלַד לוֹ בֵן עַד שִׁבְעִים לֹא יַפְסִיד כְּלוּם. לְאַחַר שִׁבְעים סוֹתֵר שִׁבְעִים שֶׁאֵין תִּגְלַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.

MISHNAH: “I shall be a nazir if a son is born to me and a nazir for 100 days.” If a son is born to him in less than 70 [days], he should not lose anything. After 70 [days], he reduces to 70 since no shaving is for less than 30 days.

Halakhah

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֵן כול׳. פְּשִׁיטָא שֶׁבְּסוֹף הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ כְּכוּלּוֹ. תְּחִילַּת הַיּוֹם מָהוּ שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ כְּכוּלּוֹ. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. לְאַחַר שִׁבְעִים סוֹתֵר שִׁבְעִים. לֹא אֲפִילוּ מִקְצַת. הָדָא אָמְרָה. שֶׁתְּחִילַּת הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ כְּכוּלּוֹ.

HALAKHAH: ““I shall be a nazir if a son is born to me,” etc. It is obvious that the end of a day is counted as a full [day]. Is the start of a day counted as a full day? Is that not the Mishnah: “after 70 [days], he reduces to 70,” not even a part? This implies that the start of a day is counted as a full day.

נוֹלַד בְּיוֹם שְׁמוֹנִים סוֹתֵר עֲשָׂרָה. נוֹלַד בְּיוֹם תִּשְׁעִים סוֹתֵר עֶשְׂרִים. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וּבָא לְהַשְׁלִים נְזִירוּת בְּנוֹ. נִיטְמָא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים סוֹתֵר הַכֹּל. בְּתוֹך עֶשְׂרִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שֶׁבַע. שְׂמוּאֵל בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. מִיסְבַּר סְבַר רִבִּי יוֹחָנָן. סְתִירַת תַּעַר כִּסְתִירַת מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יוֹחָנָן. סְתִירַת תַּעַר כִּסְתִירַת מַמָּשׁ. לָמָּה לִי לְמֵימַר. סוֹתֵר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיִסְתּוֹר הַכֹּל. אָמַר רִבִּי אָבִין בַּר חִיָיה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנּוֹלַד בַּלַּיְלָה הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. רָאוּי הוּא. לַיְלָה הוּא שֶׁגָּרַם. הַגַּע עַצְמָךְ הֲרֵי שֶׁנּוֹלַד בַּשַּׁבָּת הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. רָאוּי. שַׁבָּת הִיא שֶׁגָּרְמָה. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁנּוֹלַד בַּשַׁבָּת הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. רָאוּי. שַׁבָּת הִיא שֶׁגָּרְמָה. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁנּוֹלַד הַבֵּן. מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן. הִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁנּוֹלַד הַבֵּן. תַּמָּן אָמְרִין. מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת עַל שְׁתֵּיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְגַלֵּחַ וְחוֹזֵר וּמְגַלֵּחַ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמְצוֹרָע מָהוּ שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעֲתוֹ. אָמַר לָהֶן. אִילּוּ זֶה מְגַלֵּחַ לְהַעֲבָרַת שִׂיעֵר. יָפֶה הָיִיתָ אוֹמֵר. אֶלָּא שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ לְהַעֲבִיר שִׂיעֵר וּמְצוֹרָע מְגַלֵּחַ לְגִידּוּל שִׂיעֵר. אָמְרוּ לוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי גְמָרוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי סְפִירוֹ. שְׁנֵיהֶן מְגַלְּחִין לְהַעֲבָרַת שִׂיעֵר. אָמְרוּ לוֹ. אִילּוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים יָפֶה הָיִיתָ אוֹמֵר. אֶלָּא שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וּמְצוֹרָע מְגַלֵּחַ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים. אָמְרוּ לוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי גְמָרוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי סְפִירוֹ. שְׁנֵיהֶן מְגַלְּחִין לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים. אָמַר לָהֶן. אִילּוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת הַמַּיִם וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת הַמַּיִם יָפֶה הָיִיתָ אוֹמֵר. אֶלָּא שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת הַמַּיִם וְהַמְּצוֹרָע מְגַלֵּחַ לְאַחַר בִּיאַת הַמַּיִם. אָמְרוּ לוֹ. תֶּקֶן הַדָּבָר. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי גְמָרוֹ לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי סְפִירוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ לְטָהֵר לֹא תַעֲלֶה לוֹ לְטַמֵּא. הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמִצוֹרָע. אֲבָל אִם הָיָה נָזִיר וְנָזִיר מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת עַל שְׁתֵּיהֶם. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. פָּתַר לָהּ. חֲלוּקִים הֵן עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי.

If he was born on the eightieth day, he eliminates ten. If he was born on the ninetieth day, he eliminates twenty. If he finished his nezirut and came to complete his son’s nezirut and became impure within the first ten days, he eliminates everything. Within the last twenty days? Rebbi Abba in the name of Rab and Rebbi Joḥanan both say, he eliminates thirty. Rebbi Samuel said, he eliminates seven only. Samuel bar Abba asked before Rebbi Yose: Does Rebbi Joḥanan think that eliminating by a shaving knife is identical with substantial eliminating? Rebbi Ze‘ira said, if Rebbi Joḥanan thought that eliminating by a shaving knife is identical to substantial eliminating, why would he say that he eliminates thirty? Should he not invalidate everything? Rebbi Abin bar Ḥiyya said before Rebbi Ze‘ira: Explain it if he was born on a day unsuitable to bring a sacrifice. Think of it, if he was born in the night, is that not unsuitable to bring a sacrifice? It is suitable; the night caused it. Think of it, if he was born on the Sabbath, is that not unsuitable to bring a sacrifice? It is suitable; the Sabbath caused it. If he had finished his nezirut but did not manage to shave when [the son] was born on the Sabbath, is that not unsuitable to bring a sacrifice? It is suitable; the Sabbath caused it. If he had finished his nezirut but did not manage to shave before his son was born, he celebrates one shaving for both. If he had dedicated his sacrifices but did not manage to shave before his son was born. There, they say that he celebrates one shaving for both. Rebbi Joḥanan said, he shaves and then shaves a second time. A baraita disagrees with Rebbi Joḥanan: “They asked Rebbi Simeon ben Ioḥai: Assume that he was both a nazir and a sufferer from scale disease, may he shave once and have it counted for his nezirut and his scale disease? He said to them: If he shaved to remove hair, you would be correct. But the nazir shaves to remove hair whereas the sufferer from scale disease shaves to have hair grow. They said to him, if it cannot be counted for the days of his completeness, should it not be counted for the days of his count? Both of them shave to remove hair. (They said to him. If both of them shaved before the sprinkling of the blood, you would be correct. But the nazir shaves before the sprinkling of the blood and the sufferer from scale disease shaves after the sprinkling of the blood! They said to him, if it cannot be counted for the days of his completeness, should it not be counted for the days of his count? Both of them shave before the sprinkling of the blood!) He said to them, if both shaved before they immerse themselves in water, you would be correct. But the nazir shaves before he immerses himself in water and the sufferer from scale disease shaves after he immerses himself in water. They said to him, the matter is settled. It cannot be counted for the days of his completeness, it cannot be counted for the days of his count. It cannot be counted for purification; it cannot be counted for impurity. That is, if he was a nazir and sufferer from scale disease. But if he was a nazir and nazir, he may shave once for both.” What does Rebbi Joḥanan do with this? He explains that they disagree with Rebbi Simeon ben Laqish.