מגילה ג׳Megillah 3

Mishnah

משנה: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת לוֹקְחִין תֵּיבָה. תֵּיבָה לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. סְפָרִים לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה לֹא יִקְּחוּ סְפָרִים. סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה. תֵּיבָה לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.

MISHNAH: The people of a town who sold the town plaza buy with the proceeds a synagogue, a synagogue they buy an Ark, an Ark they buy ribands, ribands they buy books, books the buy a Torah. But if they sold a Torah they may not buy books, books they may not buy ribands, ribands they may not buy an Ark, an Ark they may not buy a synagogue, a synagogue they may not buy a town plaza. The same holds for their excess.

Halakhah

הלכה: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵה הִיא. דְּרִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר יֵשׁ לָהּ קְדוּשָּׁה. שֶׁכֵּן מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בּוֹ בָרַבִּים. בְּרַם כְרַבָּנִן. עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּהַרְחֵק אַרְבַּע אַמּוֹת.

HALAKHAH: “The people of a town who sold the town plaza,” etc. Rebbi Joḥanan said, this is Rebbi Menaḥem ben Rebbi Yose’s, for Rebbi Menaḥem ben Rebbi Yose said, the town plaza has holiness since one brings a Torah scroll and reads from it in public. But following the Rabbis one treats it like a distance of four cubits.

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חָלָף בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה. הַמִּתְפַּלֵּל לֹא יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וְכֵן הָרוֹקִין אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. תַּנֵּי. הַמִּתְפַּלֵּל לֹא יַטִּיל מַיִם עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן הַמַּיטִּיל מַיִם אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר. אַף אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר בָּא וְהִיטִּיל שָׁם.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Samuel bar Ḥalaph in the name of Rav Ada bar Aḥava: He who prayed should not spit until he walked four cubits. Rebbi Yose bar Rebbi Abun said, similarly (spittle) <he who spat>> is the correct one. should not pray until he walked four cubits. He who urinates should not pray until he walks four cubits. Rebbi Jacob bar Aḥa said: not only that he walks four cubits but even if he waits corresponding to a walk of four cubits. If you say that he is forbidden until he removes himself four cubits, I say that somebody else came and urinated there.

בַּיְישַׁנָּאֵי שְׁאָלוּן לְרִבִּי אִימִּי. מָהוּ לִיקַּח אֲבָנִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ וְלִבְנוֹת בְּבִית הַכְּנֶסֶת אֲחֶרֶת. אֲמַר לוֹן. אָסוּר. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. לֹא אָסַר רִבִּי אִימִּי אֶלָּא מִפְּנֵי עַגְמַת נֶפֶשׁ. רִבִּי גּוּרִיוֹן אָמַר. מוּגְדָּלָאֵיי שְׁאָלוּן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָהוּ לִיקַּח אֲבָנִים מֵעִיר זוֹ וְלִבְנוֹת בְּעִיר אֲחֶרֶת. אֲמַר לוֹן. אֲסִיר. הוֹרֵי רִבִּי אִימִּי. אֲפִילוּ מִמִּזְרָחָהּ לְמַעֲרָבָהּ אָסוּר מִפְּנֵי חוּרְבַּן אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. מָהוּ לִמְכוֹר בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִיקַּח בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי אָמְרָה. שָׁרֵי. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יי. זֶה בֵית הַמִּקִדָּשׁ. וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. זֶה פַּלָטִין שֶׁלְּצִדְקִיָּהוּ. וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַם. אֵילּוּ אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בַּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת שֶׁהָיוּ בִירוּשָׁלִַם. דְּאָמַר רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בַּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלִַם וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיָה לָהּ בֵּית סֵפֶר וּבֵית תַּלְמוּד. [בֵּית סֵפֶר] לְמִקְרָא וּבֵית תַּלְמוּד לְמִשְׁנָה. וְכוּלְּהֹם עָלָה אֶסְפַּסִיָינוּס. וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. זֶה מִדְרָשׁוֹ שֶׁלְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. שֶׁשָּׁם הָיוּ מְתַנִּין גְּדוּלוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּגוֹן סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְרַבִּים אָסוּר. אֲנִי אוֹמֵר. אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם קָנוּי בוֹ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׁה בֵרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק שֶׁלָּקַח בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְאַלֶכְסַנְדְּרִיִים וְעָשָׂה בָהּ צְרָכָיו. אַלֶכְסַנְדְּרִיִים עָשׂוּ אוֹתָהּ מִשֶּׁלְעַצְמָן. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁבְּנָיָיהּ לְשֶׁם בֵּית הַכְּנֶסֶת. בְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר וְהִקְדִּישָׁהּ מָהוּ. נִיִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קוֹנָם לְבַיִת הַזֶּה שֶׁאֵינִי נִכְנָס. וְנַעֲשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת. הָדָא אָמְרָה. בְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר וְהִקְדִּישָׂהּ קָדְשָׁה. אֵימָתַי קָדְשָׁה. מִיַּד [אוֹ] בִּשְׁעַת הַתִּשְׁמִישׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָעוֹשֶׂה תֵיבָה לְשֵׁם סֵפֶר וּמִטְפָּחוֹת לְשֵׁם סֵפֶר. עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הַסֵּפֶר מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. מִשֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הַסֵּפֶר אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. [ומַּה] אִם אֵילּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם סֵפֶר אֵינָן קְדֵישׁוֹת אֶלָּא בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. זוֹ שֵׁבְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר לֹא כָל שֶׁכֵּן. אֵילּוּ שֶׁעָשָׂאָן לְשֵׁם חוּלִין וְהִקְדִּישָׁן מָה הֵן. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. בְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר וְהִקְדִּישָׁהּ קָדְשָׁה. וְהָכָא עָשָׂאָם לְשֵׁם חוּלִין וְהִקְדִּישָׁן קָדַשׁ.

The people of Bet Shean asked Rebbi Immi, may one take stones from one synagogue to build another synagogue? He said to them, it is forbidden. Rebbi Ḥelbo said, Rebbi Immi forbade it only to make them feel bad. Rebbi Gorion said, the people from Magdala asked Rebbi Simeon ben Laqish: May one take stones from one village to build in another village? He said to them, it is forbidden. Rebbi Immi instructed, even from East to West is forbidden because of the destruction of that place. May one sell a synagogue to buy a school? Rebbi Joshua ben Levi’s word implies that it is permitted. For Rebbi Joshua ben Levi said, he burned the Eternal’s House, that is the Temple, and the king’s house, that is Sedecias’s palace, and all the houses of Jerusalem, these are the 480 synagogues which were in Jerusalem. As Rebbi Phineas said in the name of Rebbi Hoshaia: There were 480 synagogues in Jerusalem, each of which had a school and a Talmud study; [the school] for Bible and the Talmud study for Mishnah. Against all of them came Vespasian. And every large house he burned in fire, that is the study of Rabban Joḥanan ben Zakkai where one was telling the great deeds of the Holy One, praise to Him, in the sense of tell please of the great deeds which Elisha accomplished. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: That you are saying about a private synagogue. But with a public synagogue it is forbidden; I am saying that one at the end of the world has part in it. But did we not state, “it happened that Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq bought the synagogue of the Alexandrians and used it for all his needs”? The Alexandrians made it from their own. So far if it was built as a synagogue. If it was built as a court and he dedicated it, what is the rule? Let us hear from the following: “A qônam that I shall not enter this house and it was turned into a synagogue.” This implies that if it was built as a court and he dedicated it, it became sanctified. When is it sanctified, immediately [or] at the moment of use? Let us hear from the following: If one builds a chest for a scroll or makes ribands for a scroll. As long as it was not used for a scroll profane use is permitted; after it was used for the scroll private use is prohibited. Therefore, if these who were made for a scroll are not sanctified until used, this which was built as court not so much more? What is the rule for these if they were made for profane use? Since you are saying there, if it was built as a court and he dedicated it, it is sanctified, so here if they were made for profane use and he dedicated them they are sanctified.

כְּלֵי שָׁרֵת מֵאֵימָתַי הֵם קְדֵישִׁין. מִיַּד אוֹ בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. אִין תֵּימַר. מִיַּד. נִיחָא. אִין תֵּימַר. בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. נִיחָא שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּבְדָם. וְשֶׁל שְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלְמֹשֶׁה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלְמֹשֶׁה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים. בָּעֲלִיָיתָן מִן הַגּוֹלָה הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה לְתוֹךְ שֶׁלָּהֶן. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלִּשְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים.

From which moment on are vessels of Temple service holy? Immediately or at the moment of use? If you are saying immediately, it is understandable. If you are saying at the moment of use, simultaneously they become holy and make holy. One can understand for those of Moses which became holy by the anointing oil and the blood. But those of Solomon simultaneously became holy and made holy. When they entered the Land they transferred from Moses’s to Solomon’s. If none of Moses’s was available, they simultaneously became holy and made holy. When they returned from the Diaspora, they transferred from Solomon’s to theirs. If none of Solomon was available, they simultaneously became holy and made holy.

אֲבָנִים שֶׁחָצְבָן לְשֵׁם מֵת אֲסוּרוֹת בַּהֲנָיָיה. לְשֵׁם חַי וּלְשֵׁם מֵת מוּתָּרוֹת בַּהֲנָיָיה. הַזּוֹרֵק כְּלִי לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֶת לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת [שֶׁלּוֹ] אָסוּר בַּהֲנָיָיה. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת מוּתָּר בַּהֲנָיָיה.

Stones quarried for a corpse are forbidden for usufruct. For a corpse or a living person they are permitted for usufruct. If somebody throws an implement near the bier of a corpse, within four cubits [of him] it is forbidden for usufruct; anything outside four cubits is permitted for usufruct.

כָּל כְּלֵי בֵית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. סַפְסְלָה וּקְלִטִירָה כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כִּילָה דְעַל אָרוֹנָא כְּאָרוֹנָא. רִבִּי אַבָּהוּ יְהַב גּוּלְתָה תַחְתּוּי הָהֵן בִילָן. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בִּימָה וּלְוָוחִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדושַּׁת אָרוֹן [וְ]יֶשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אינגלין אֵין בּוֹ מִשּׁוּם קְדושַּׁת אָרוֹן. יֶשׁ בּוֹ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי יִרְמְיָה אֲזַל לְגַוָולֹנָה. חַמְתּוֹן יְהָבִין מַכּוּשָׁא בְגַו אָרוֹנָה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנִי אוֹמֵר. לְכָךְ הִתְנוּ עָלָיו מִבַּתְּחִילָּה. רִבִּי יוֹנָה עֲבַד לֵיהּ מִגְדָּל וְאַתְנֵי עָלוֹי. עִילִיָיא דְסִיפְרִין וְאַרְעַיָיא דְמָאנִין.

All appurtenances of the synagogue are like the synagogue. The bench and the arm-chair are like the synagogue. The cover over the Ark is like the Ark. Rebbi Abbahu gave a jacket under the curtain. Rav Jehudah in the name of Samuel: The podium and its plates do not have the sanctity of the Ark but the sanctity of the synagogue. The lectern does not have the sanctity of the Ark; it has the sanctity of the synagogue. Rebbi Jeremiah went to the Gaulanitis. He saw them putting a hammer into the Ark. He went and asked Rebbi Immi, who told him, I am saying that they stipulated this from the start. Rebbi Jonah made for himself a chest and stipulated about it, the upper part for scrolls, the lower part for implements.

מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. אֲפִילוּ מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחומָשִׁין לוֹקֵחַ בָּהֶן נְבִיאִים וּכְתוּבִים.

“Ribands they buy books.” Even for ribands of Torah and Ḥumash one buys Prophets and Hagiographs.

סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. אֲפִילוּ נְבִיאִים וּכְתוּבִים [אֵינוֹ] לוֹקֵחַ בָּהֶן מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. כּוֹרְכִים תּוֹרָה בְמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה. חוּמָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת חוּמָשִׁים. [נְבִיאִים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים.] תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. נוֹתְנִין תּוֹרָה עַל גַּבֵּי תוֹרָה. וְחוּמָשִׁים עַל גַּבֵּי חוּמָשִׁים. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין עָרַק תַּנָּיָיה מִינָהּ.

“Books, they may not buy ribands.” Even from Prophets and Hagiographs one may [not] buy ribands for Torah or Ḥumashim. One ties a Torah with ribands of Torah, Ḥumashim with ribands of Ḥumashim, [Prophets with ribands of Prophets]; Torah and Ḥumashim with ribands of Prophets and Hagiographs, but not Prophets and Hagiographs with ribands of Torah and Ḥumashim. One may put a Torah on top of a Torah, Ḥumashim on top of Ḥumashim, Torah and Ḥumashim on top of Prophets and Hagiographs but not Prophets and Hagiographs on top of Torah and Ḥumashim. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ze`ira: The Tanna fled from Torah and Ḥumashim.

כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאִים כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרָה וּנְבִיאִים כְּאַחַת אֲבָל כּוֹתְבִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין קְדושָּׁה אַחַת הֵן. אִין עוֹשִׂין תּוֹרָה חוּמָשִׁין אֲבָל עוֹשִׂין חוּמָשִׁין תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. תּוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ חוּמָשִׁין בִּקְדּוּשָּׁתָהּ הִיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תּוֹרָה חֲסֵירָה אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. וְהָא תַנֵּי. בִּבְרֵאשִׁית עַד הַמַּבּוּל. בְּוַיִּקְרָא עַד וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. בְּוַיְדַבֵּר עַד וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן. מוּתָּר לִקְרוֹת בּוֹ בָרַבִּים. הָדָא אֻרְסִקִינָס אוֹקִיד אוֹרָיְתָא דְּצַנְבָּרָאֵי. אֲתוֹן שְׁאָלוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וּלְרִבִּי יוֹסֵה. מָהוּ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בָּרַבִּים. אָמְרוּן לוֹן. אָסִיר. לָא דְאָסִיר אֶלָּא מִן גַּו דְּנַפְשְׁהוֹן עֲגִימָה אִינּוּן זָבְנִין לְהוֹן אָחוֹרִי.

One writes Torah and Prophets together, the words of Rebbi Meïr. But the Sages are saying, one does not write Torah and Prophets together, but one may write Torah, Prophets, and Hagiographs together. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: Torah and Ḥumashim have the same sanctity. One does not split a Torah into Ḥumashim, but one turns Ḥumashim into a Torah. Rebbi Yose said, this implies that a Torah which was split into Ḥumashim remains in its sanctity. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: One does not read in public from an incomplete Torah. But was it not stated: It is permitted to read in public in Genesis up to the deluge, in Leviticus up to it was on the eighth day, in Numbers up to it was when the Ark travelled? This Ursicinus set fire to the Torah of the Sennabarites. They came and asked Rebbi Jonah and Rebbi Yose, whether one may read from the scroll in public. They told them, it is forbidden. Not that it is forbidden but since they will feel so badly they will buy another one.

וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. מִמַּה שֶׁגָּבוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְהוֹתִירוּ. כְּהָדָא רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אֲזַל לְחָמְץ וִיהָבוּ לֵיהּ פֵּרִיטִין [לְ]מִפְלְגָה לְיַתְמִיָיא וּלְאַרְמְלָאתָא. נְפַק וּפְלָגוֹן לָרַבָּנִן. מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי אִילָא אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמִּצְוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן.

“The same holds for the excess.” From what the administrators of charity collected. As the following: Rebbi Ḥiyya bar Abba went to Ḥoms where they gave him monies to distribute to orphans and widows. He went and distributed it to the rabbis. Does he have to replace them? Rebbi Abba bar Mamal said, he has to replace them. Rebbi Ze`ira said, he has to replace them. Rebbi Ila said, he does not have to replace them. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan says, he does not have to replace them. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa, Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Ḥanina, the intended use of any charity monies may be changed before they are given into the hands of the administrators; after they are given into the hands of the administrators they may not be changed.

Mishnah

משנה: אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדוּשָּׁתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:

MISHNAH: One does not sell public property to a private person because one diminishes its sanctity, the words of Rebbi Meïr. They said to him, if this be so, then not even from a large town to a small town.

Halakhah

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁבְעָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּעִיר. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ אֶחָד. אִם בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ כַמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בִּסְתָם.

HALAKHAH: Three from a synagogue act for the synagogue, seven from a town act for the town. Where do we hold? If they accepted it, even one; if they did not accept, even many. But we hold in the normal case.

בֶּן עִיר שֶׁפָּסַק בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתֵן עִמָּהֶן. בְּנֵי הָעִיר שֶׁפָּסְקוּ בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתְנִין בִּמְקוֹמָן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָהֵן סִיפְסְלָא דִמְעוֹנְיָא. כְּהָדָא. רִבִּי חֶלְבּוֹ הֲוָה דְרַשׁ בְּצִיפּוֹרִין. פָּסַק תַּמָּן. אֲתַא בָעֵי לְמִיתַּן הָכָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי. יִחִידָיִי אַתְּ.

A person from one town who pledged in an other town gives with them. The people of one town who pledged in an other town give at their place. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, like these benches of Maon. As the following: Rebbi Ḥelbo was preaching in Sepphoris. He pledged there. He came and wanted to give here. Rebbi Immi said to him, you are a single person.

הָעוֹשֶׂה נֵר וּמְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. אִם מִשֶׁנִּשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה שֵׁם הַבְּעָלִים חָקוּק עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן. כְּהָדָא. אַנְטוֹלִינוּס עָשָׂה מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלִיבּוֹ לַעֶשׂוֹת מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה אָמַר רִבִּי. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. הָדָא אָמְרָה [דְלָא] אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. הָדָא אָמְרָה [דְ]אִתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס.

If somebody makes a light or a candelabrum for the synagogue, as long as the name of their owner is not forgotten, one is not empowered to change them to another place; if the name of their owner is forgotten, one is empowered to change them to another place. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: if the owner’s name was engraved on it, it is as if the name of their owner is not forgotten. Antoninus made a candelabrum for the synagogue. Rebbi heard and said, praise to God Who inspired him to make a candelabrum for the synagogue. Rebbi Samuel ben Rav Isaac asked, what did Rebbi say? Praise to God or praise to our God? If he said praise to God, this implies that Antoninus did not convert; if he said praise to our God this implies that Antoninus did convert.

[אִית מִילִּין דְּאִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס וְאִית מִילִּין אָמְרִין דְּלָא אִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אַנְטוֹלִינוּס אָמַר לְרִבִּי מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִיוְיָתָן בְּעָלְמָא דַאֲתִי אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִיוְיָתָן אַתְּ מֵייכִיל לִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּכְתִיב בֵּיהּ כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. כֵּיוָן דִּשְׁמַע מִינֵיהּ כֵּן אֲזַל וּגְזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִיָּמַיי אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. [וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו.] הָדָא אָמְרָה דְּאִיתְגַּיֵיר אַנְטוֹלִינוּס. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרִין. (דְּלֹא) אִיתְגַּיֵיר אַנְטוֹלִינוּס. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשָׁם.

[There are indications implying that Antoninus converted; there are indications implying that Antoninus did not convert.] One saw him walking with a house shoe on the Day of Atonement, what do you infer since even God-fearing people go outside thus. Antolinus said to Rebbi, can I eat from the Leviathan in the World to Come? He said to him, yes. He told him, from the Passover lamb you would not let me eat, but from Leviathan you make me eat? He answered, what can we do for you since about the Passover lamb it is written that no uncircumcised man may eat from it. When he heard this, he went and circumcised. He came to Rebbi and said to him, look at my circumcision. He answered him, at mine I never looked, and at yours I should look? Why is he called our holy teacher? Because he never in his life looked at his circumcision. [And why is his name Naḥum the holiest of holies? Because he never in his life looked at the figure on a coin.] This implies that Antolinus converted. The statement of the rabbis implies that Antolinus did (not) convert., as Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar said: When in the Future World the proselytes come, Antolinus comes at the head of all of them.

מָהוּ מִיכְתּוֹב תְּרֵיי תְלַת מִילִּין מִן פְּסוּקָא. מַר עוּקְבָּה מִישְׁלַח כְּתַב לְרֵישׁ גָּלוּתָא דַּהֲוָה דְמִיךְ וְקָאִים בְּזִימְרִין. יִשְׂרָאֵל אַל תִּשְׂמַח כָּעַמִּים אֶל גִּיל. רִבִּי אָחָא כָתַב זֵיכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. רִבִּי זְעוּרָה כָתַב וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ. רִבִּי יִרְמְיָה מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי יוּדָן נִשִׂיָיא. לִשְׂנוֹא אֶת אוֹהֲבֶיךָ וּלְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶיךָ. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יָסָי רִבִּי אִימִּי דָנוּן לְתָמָר. אַזִלַת וּקְרָבַת עֲלֵיהוֹן לָאַנְטִיפּוֹטָה דְקַיְסָרִין. שָׁלְחוּן וְכָתְבוּן לְרִבִּי אַבָּהוּ. שָׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְכָתַב לְהוֹן. (תְּרֵי) [כְּבָר] פִּיַּסְנוּ לִשְׁלֹשָׁה לֵיטוֹרִין. לְטוֹב יֻלָּד טוֹב לֶמֶד וְתַרְשִׁישׁ. אֶבְדּוֹקִיס אֶבמַסִיס תַלַתסִיס. אֶבָל תָּמָר תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת וּבִיקַּשְׁנוּ לְמָתְקָהּ וְלַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף. רִבִּי מָנָא מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי. רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר מְאֹד תִּסְגֶּא אַחֲרִיתְךָ.

May one write two or three words from a verse? Mar Uqba sent a letter to the Head of the Diaspora who went to sleep and got up with song: Israel, do not enjoy like the Gentiles. Rebbi Aḥa wrote, the remembrance of the just is a blessing. Rebbi Ze`ura wrote, Joash the King did not remember. Rebbi Jeremiah sent a letter to Rebbi Jehudah Nesia, to hate your lovers, to love your hater. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, and Rebbi Immi judged Tamar. She went and complained about them to the prefect of Sepphoris. They sent and wrote to Rebbi Abbahu, who wrote back to them, (twice) [already] we pacified the three informers, the well born, the well learned, and Tarshish, Eutokos, Eumathes, Thalassios; but the rebellious Tamar remains in her rebellious state; we tried to soften her but in vain did one smelt to refine. Rebbi Mana sent a letter to Rebbi Hoshaia ben Rebbi Shammai, your beginnings were small, your future may be much expanding.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּן. מָה אֶנָן קַיָימִין. אִם כְּרִבִּי מֵאִיר אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי. אִם כְּרַבָּנִן. מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בְּסֵפֶר תּוֹרָה.

Rebbi Joḥanan, it does not apply. Where do we hold? If following Rebbi Meïr, one may sell a synagogue only conditionally. If following the rabbis, one may sell it permanently except for four things! Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, explain it for a Torah scroll.

Mishnah

משנה: אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי אֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים לַמֶּרְחָץ וְלַבּוּרְסְקִי וְלַטְּבִילָה וּלְבֵית הַמַּיִם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה: וְעוֹד אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב אֵין מַסְפִּידִין לְתוֹכוֹ וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא שֶׁנֶּאֱמַר וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. קְדוּשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים לֹא יִתְלוֹשׁ מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ:

MISHNAH: One may sell a synagogue only on the condition that they could take it back any time they so desire, the words of Rebbi Meïr. But the Sages are saying that one may sell it permanently except for four things, a bath house, a tannery, a ritual bath, and a urinal. Rebbi Jehudah says, one sells it as a courtyard and the buyer may use it as he pleases. In addition, Rebbi Jehudah said, in a destroyed synagogue one does not eulogize, nor twine ropes, nor set in it traps, nor on its roof lay out produce, nor use it as a short-cut, for it is said, I shall lay waste your holy places, they are in their holiness even if laid waste. If grasses are growing there one shall not tear them out because of the bad feeling.

Halakhah

הלכה: הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְרַבִּים אֶפִילוּ בָּנוּי אָסוּר. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. רִבִּי יוֹחָנָן מֵיקַל לַנַּשְׁיָיא דְּשָׁטְחָן בִּגְדֵּיהוֹן עַל אֲוִירָא דְּבֵי מִדְרָשָׁא.

HALAKHAH: This you are saying for a private synagogue. But for a public synagogue it is forbidden even if it is built up. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, Rebbi Joḥanan was cursing women who hung their clothing in the air of the study hall.

שְׁמוּאֵל אָמַר. נִכְנַס שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ קַפַּנְדָּרִיָא מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ כְּקַפּוֹנְדָּרִיָא. תַּנֵּי. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ. לָא אוֹכְלִין וְלֹא שׁוֹתִין בָּהֶן וְלֹא מְטַיְילִין בָּהֶן וְלֹא יְשֵׁינִים בָּהֶן וְלֹא נִכְנָסִין בָּהֶן לֹא בַחַמָּה בִימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִגְשָׁמִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. אֲבָל שׁוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי אָמַר. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַחֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יָסָא מִיקְבָּלִין בְּגַו כְּנִישְׁתָּא. רִבִּי אִימִּי מְפַקַּד לַסַּפְרָיָיא. אִין אֲתַא בַּר נַשׁ גַּבְּכוֹן מְלֻכְלַךְ בְּאוֹרַיִתָא [לְגַבְּכוֹן] תְּהֲווֹן מְקַבְּלִין לֵיהּ וּלְחַמְרֵיהּ וְּלְמָנוֹי. רִבִּי בֶּרֶכְיָה אֲזַל לִכְנִישְׁתָּא דְבֵית שְׁאָן. חֲמָא חַד בַּר נַשׁ מַשְׁזִיג יָדוֹי וְרַגְלוֹי מִן גּוֹרְנָהּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. לְמָחָר חַמְתֵּא הַהוּא גוֹבְרָא מַשְׁזִיג יָדוֹי וְרִיגְלוֹי מִן גּוֹרְנָהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לָךְ שָׁרֵי וְלִי אֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. בָּתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַחֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם. הָהֵן פַּרְווּרָה מָהוּ מִיעֲבוֹר בְּגַוָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ עֲבַר בְּפַּרְווּרָה. מַה דְשָׁרֵי. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לִֵוי. סַפְרָא הֲוָה אֵימָתָן וְאִין לָא הֲוָה רִבִּי אַבָּהוּ עֲבַר לָא הֲוָה מְפַנֵּי טַלְיָיא.

Samuel said, if he entered without intending to use it as a short-cut he may use it as short-cut. It was stated: “One may not behave unbecomingly in synagogues and houses of study. One neither eats nor drinks in them, nor takes walks in them, nor sleeps in them, nor enters into them because of the sun in summer or because of the rain in winter, but one studies and preaches in them.” Rebbi Joshua ben Levi said, synagogues and houses of study are for the sages and their students. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa were received in the synagogue. Rebbi Immi commanded to the teachers, if a person comes to you who is dirtied by study, accept him and his donkey and his implements. Rebbi Berekhiah went to the synagogue of Bet-Shean. He saw a man washing his hands and feet from its pail. He told him, it is forbidden to you. On the next day this man saw him washing his hands and feet from its pail. He said to him, Rabbi, to you it is permitted and to me it is forbidden? He answered him, yes. He asked, why? He said to him, so says Rebbi Joshua ben Levi: synagogues and houses of study are for the sages and their students. These fore-courts, may one pass through them? Rebbi Abbahu passed through its fore-court. Is it permitted? Rebbi Zachariah the son-in-law of Rebbi Levi said, the teacher was intimidating and if Rebbi Abbahu had not passed through he would not have let go the children.

Mishnah

משנה: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים. חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת.

MISHNAH: If the New Moon of Adar falls on a Sabbath, one reads the paragraph of Šeqalim. If it falls on a weekday one precedes it and interrupts the next Sabbath.

Halakhah

הלכה: רִבִּי לִוֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע עָתִיד לִשְׁקוֹל כַּסְפּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אָמַר. מוּטָּב שֶׁיַּקְדִּים כַּסְפָּן שֶׁלְבָּנַיי לְכַסְפּוֹ שֵׁלְאוֹתוֹ הָרָשָׁע. לְפִיכָךְ מַקְדִּימִין וְקוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.

HALAKHAH: Rebbi Levi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish. The Holy One, praiuse to Him, saw that the evil Haman in the future would weigh his money against Israel. He said, it is better that my children’s money should precede this evil one’s money. Therefore one precedes and reads the paragraph about Šeqalim.

חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. קוֹרִין לָשֶׁעָבַר. רִבִּי אִילָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹרִין לָבֹא. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. אֲנָא אֲמַר מִן שְׁמוּעָה וְאַתְּ אֲמַר מִן דִּיעָה וְאַתִּ מִסְתַּכֵּל בִּי. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לרִבִּי זְעוּרָה. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה. כָּל שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְאָדָר לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. אֲפִילוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל מְסַיְיעָא לרִבִּי אִילָא. אֵי זוֹ הִיא שַׁבָּת הַשְּׁנִיָיה. כָּל שֶׁחָל הַפּוּרִים לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ. וַאֲפִילוּ עֶרֶב שַׁבָּת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. לִקְרוֹת בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָן. וְיִקְרְאוּ זָכוֹר. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רַב. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים. שֶׁתְּהֵא אַזְכָּרָתָן קוֹדֶם לַעֲשִׂיָיתָן. רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. הֲרֵי שֶׁקָדְמָה אַזְכָּרָתָן לַעֲשִׂיָיתָן. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כְבָר אִיתְתָבָת דְּלֵית אֶיפְשַׁר. וְאִם אֶיפְשַׁר אִיחוּר הוּא לָעַיָירוֹת.

What does one read if it falls on a Friday? Rebbi Ze`ira says, one reads earlier. Rebbi Ila, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: one reads later. Rebbi Ze`ira was looking at him. He said to him, why are you looking at me? I said to you from tradition, and you are saying an opinion; why are you looking at me? A baraita supports one and a baraita supports the other. A baraita supports Rebbi Ze`ira: What is the first week? Any in which the New Month of Adar falls, even on Friday. What Samuel stated supports Rebbi Ila: What is the second week? Any in which Purim falls, even on Friday. Rav Naḥman bar Jacob asked, think of it if the Fifteenth fell on a Sabbath? You may not read in the Esther scroll since one reads in Hagiographs only after afternoon prayers. Could they not read remember? He said to him, so says Rav, these days are remembered and executed, that the remembrance precedes the execution. Rebbi Abba the son of Rebbi Pappai asked, think of it if the Fourteenth fell on a Sabbath? Does not the remembrance precede the execution? He said to him, was this not already contradicted, it cannot happen. And if it could happen it would be belated for towns.

Mishnah

משנה: בַּשְּׁנִיָיה זָכוֹר. בַּשְּׁלִישִׁית פָּרָה אֲדוּמָּה. בָּרְבִיעִית הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן. לַכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים בַּתַעֲנִיּוֹת וּבַמַּעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

MISHNAH: On the second, remember. On the third, red cow. On the fourth, this month is for you. On the fifth one returns to the regular sequence. One interrupts for everything, for New Months, for Ḥanukkah, and for Purim, on fast days, and for bystanders and on the Day of Atonement.

Halakhah

הלכה: רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי. אֵין מַפְסִיקִין בֵּין פּוּרִים לְפָרָה. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אֵין מַפְסִיקִין בֵּין פָּרָה לְהַחוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. סֵימָנֵיהוֹן דְּאִילֵּין פָּ‍רְשָׁתָא. בֵּין הַכּוֹסוֹת הַלָּלוּ אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה. בֵּין הַשְּׁלִישִׁי לִרְבִיעִי לֹא יִשְׁתֶּה. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. בְּדִין הוּא שֶׁתִּקְדוֹם הַחוֹדֶשׁ לְפָרָה. שֶׁבְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּקָם הַמִּשְׁכָּן וּבַשֵּׁינִי נִשְׂרְפָה הַפָּרָה. וְלָמָּה פָרָה קוֹדֶמֶת. שֶׁהִיא טָהָרָתָן שֶׁלְכָּל יִשְׂרָאֵל.

HALAKHAH: Rebbi Abba in the name of Rebbi Ḥiyya bar Ashi: One does not interrupt between Purim and cow. Rebbi Levi in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: One does not interrupt between cow and this month. Rebbi Levi said, a sign for these paragraphs, “between these cups, he may drink if he wants to drink; between the third and the fourth he may not drink.” Rebbi Levi in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina, it would have been logical that this month should precede cow since the Tabernacle was erected on the First of Nisan and the cow was burned on the Second. Why does cow precede? Because it is the purification of all of Israel.

יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרַב יִרְמְיָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שְׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. לַכֹּל מַפְסִיקִין. לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לַחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.

Jeremiah the Scribe asked before Rav Jeremiah: What does one read if the day of the New Moon is a Sabbath? He said to him: One reads about the New Moon. Rebbi Ḥelbo said before Rebbi Immi: The Mishnah says so: “One interrupts for everything, for New Moons, for Ḥanukkah, and for Purim.”

יִצְחָק סְחוֹרָה שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בַּמֶּה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי סִימוֹן וְרִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְחֵיפָה. קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בַּר שֶׁילֶמְיָא סַפְרָא שָׂאַל לְרִבִּי מָנָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁלְחֲנוּכָּה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. וְלָא שִׁבְעָה קְּרוּיִין אִינּוּן. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר לֵיהּ. וְהָדָא שְׁאִילְתֵּיהּ דְּסַפָּר.

Isaac the trader asked Rebbi Isaac: What does one read on a New Moon that falls on Ḥanukkah? He said to him: Three for the New Moon and one for Ḥanukkah. Rebbi Phineas, Rebbi Simon, Rebbi Abba bar Zamina brought it in the name of Rebbi Eudaimon of Haifa: Three read of Ḥanukka and one of the New Moon, to tell you that the fourth one comes only because of the New Moon. Bar Shelemiah the scribe asked Rebbi Mana: Think of it, if the New Moon of Ḥanukkah falls on a Sabbath, do not seven read? How can you say, to tell you that the fourth one comes only because of the New Moon? He said to him: That is a true question of a scribe.

Mishnah

משנה: בַּפֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. בָּעֲצֶרֶת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֲרֵי מוֹת. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג קוֹרִין בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג:

MISHNAH: On Passover one reads the section about holidays in Leviticus. On Pentecost, seven weeks. On New Year’s Day, in the Seventh month on the First of the month On the Day of Atonement, after the death On the first day of Tabernacles one reads the section about holidays in Leviticus; on the remaining days about the sacrifices of the holiday.

Halakhah

הלכה: וּבָעֲצֶרֶת שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. וַיי פָּקַד אֶת שָׂרָה. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֲרֵי מוֹת. וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג קוֹרִין בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין הָעוֹלָם עוֹמֵד אֶלָּא עַל הַקָּרְבָּנוֹת.

HALAKHAH: “On Pentecost, seven weeks.” There are Tannaim who state, in the third month “And on New Year’s Day, and in the Seventh month.” There are Tannaim who state, and the Eternal counted Sarah. “On the Day of Atonement, after the death. On the first day of Tabernacles one reads the section about holidays in Leviticus; on the remaining days about the sacrifices of the holiday.” Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Yasa, to teach you that the world only exists by the sacrifices.

תַּמָּן תַּנִּינָן. שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיֵרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וָאָשִׂים דְּבָרַיי בְּפִיךָ. זְה תַלְמוּד תּוֹרָה. וּבְצֵל יָדִי כִּיסִּיתִיךָ. זוֹ גְמִילּוּת חֲסָדִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילּוּת חֲסָדִים זוֹכֶה לֵישֵׁב בְּצִילּוֹ שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הָדָא הִיא דִכְתִיב מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. לִנְטוֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסוֹד אָרֶץ. אֵילּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. אָמַר רִבִּי חִינְנָא בַּר פָּפָּא. חִיזַּרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלָא מָצָאנוּ שֶׁנִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל צִיּוֹן אֶלָּא זֶה. וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה. תַּמָּן תַּנִּינָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד. עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם. וּשְׁלָשְׁתָּן דָּבָר אֶחָד הֵן. נַעֲשֶׂה הַדִּין נַעֲשֶׂה אֱמֶת. נַעֲשֶׂה אֱמֶת נַעֲשֶׂה הַשָּׁלוֹם. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.

There, we stated: “Simeon the Just was of the remainders of the Great Assembly. He used to say, the world continues to exist by three things, by the Torah, by worship, and by labors of love” All three are in one verse: I shall put My word in your mouth, that is Torah. By the shadow of My hands I shall cover you, these are labors of love; to teach you that he who is occupied with Torah and labors of love merits to dwell in the shadow of the Holy One, praise to Him. That is what is written, how precious is Your grace, o God, and humans take shelter in Your wings’ shadow. To plant the Heavens and give foundation to the earth, these are the sacrifices, and to say to Zion, you are My people. Rebbi Ḥinena bar Pappa said, we went over all of Scripture and only found this one that Israel was called Zion, and to say to Zion, you are My people. There, we stated: “Rabban Simeon ben Gamliel says, the world is existing on three things, on justice, on truth, and on peace. All three are one: If justice is done, truth is accomplished. If truth is accomplished, peace is established. Rebbi Mana said, and all are in one verse, judge truth and law of peace in your gates.

Mishnah

משנה: בַּחֲנוּכּה בַּנְּשִׂיאִים. בַּפּוּרִים וַיָּבֹא עֲמָלֵק. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. בַּמַּעֲמָדוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. בַּתַּעֲנִיּוֹת בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כּוּלָּן. בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה קוֹרִין כְּסִדְרָן וְאֵינוֹ עוֹלְה לָהֶן מִן הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ:

MISHNAH: On Ḥanukkah, about the princes. On Purim, Amaleq came. On New Moons, on the start of your months. For the bystanders, the Creation. On fast days, blessings and curses. One does not interrupt curses, but one person reads them entirely. On Monday, Thursday, and Sabbath afternoon one reads regularly but they may not count it in the series, as it is said, Moses spoke to the Children of Israel about the holidays of the Eternal; the obligation is that each one be read in its time.

Halakhah

הלכה: אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר גַּמְדָּא. אַל תָּקוֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ. אַל תַּעֲשֵׂם קוֹצִים קוֹצִים. אָמַר רִבִּי לִֵוי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵינוֹ בְדִין שֶׁיְּהוּ בָנַיי מִתְקַלְלִים וַאֲנֵי מִתְבָּרֵךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא פוֹתֵחַ בְּדָבָר טוֹב וְחוֹתֵם בְּדָבָר טוֹב. לִֵוי בַּר פָּאטִי שָׁאַל לְרַב חוּנָה. אִילֵּין אָרוּרַיָיה מָהוּ דִּיקְרִינוֹן חַד וִיבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. אָמַר לֵיהּ. אֵין לָךְ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אֶלָּא קְלָלוֹת שְׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּקְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֶה תוֹרָה. רִבִּי יוֹנָתָן סַפְרָא דְגוּפְתָּא נְחַת לְהָכָא. חֲמָא לְבַר אָבוּנָא סַפְרָא קָרֵי שִׁירַת הַבְּאֵר וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ. וְעָבְדִין כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. וַאֲדַיִין אַתְּ לְזוֹ. כָּל הַשִּׁירוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. אִישְׁתָּאָלַת לְרִבִּי סִימוֹן. אֲמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. אֵין לָךְ טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אֶלָּא שִׁירַת הַיָּם וַעֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת וּקְלָלוֹת [שְׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וּקְלָלוֹת] שֶׁבְּמִשְׁנֶה תוֹרָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי. נִרְאִין דְּבָרִים בָּעֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. תּוֹמַנְתֵּי פְסוּקַיָּא אֲחַרַיָיא דְמִשְׁנֶה תוֹרָה טְעוּנִין בְּרָכָה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. בְּלֹא כָךְ אֵין הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. לָכֵן צְרִיכָה. רֹאשׁ חוֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת.

HALAKHAH: “One does not interrupt curses.” Rebbi Ḥiyya bar Gamda said, do not be repelled by his reproach, do not split it into many thorns. Rebbi Levi said, the Holy One, praise to Him, said that it is not logical that My children be cursed and I praised. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, not because of that reason but because one who stands up to read in the Torah needs to start with something good and conclude with something good. Levi bar Paṭi asked Rav Ḥuna: these curses which we read as one, should one recite a benediction before and after? He said to him, nothing needs a benediction before and after except the curses in Leviticus and the curses in Deuteronomy. Rebbi Jonathan the scribe of Gufta came down here; he saw Bar Abuna reading the Song of the Well and recite a benediction before and after. He said to him, does one do this? He answered him, you still are about this? All songs need a benediction before and after. Rebbi Simon was asked. Rebbi Simon told them in the name of Rebbi Joshua ben Levi, only the Song on the Sea, and the Ten Commandments, and the curses [in Leviticus and the curses] in Deuteronomy need a benediction before and after. Rebbi Abbahu said, I did not hear. It seems reasonable for the Ten Commandments. Rebbi Yose ben Rebbi Abun: the eight verses in Deuteronomy need a benediction before and after. Without this do not the one who starts and the one who finishes recite the benediction before and after? But it is needed for a New Moon which falls on a Sabbath.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שִׁירַת הַלְוִיִּם לֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מִשִּׁשָּׁה קְרִיאִיּוֹת. סֵימָנָהּ הזי״ו ל״ך. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. [שִׁירַת הַיָּם] וְשִׁירַת דְּבוֹרָה נִכְתָּבִים אַרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵינָה וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי אַרִיחַ. עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וּמַלְכֵי כְנַעַן נִכְתָּבִין אַרִיחַ עַל גַּבֵּי אַרִיחַ וּלְבֵינָה עַל גַּבֵּי לְבֵינָה. דְּכָל בִּינְיָין דֵּכֵן לָא קָאִים. מַאי כְדוֹן. לְמִצְוָה [אוֹ] לְעִיכּוּב. אָמַר רִבִּי לְרִבִּי חֲנַנְיָה בַּר אָחוֹי דְּרַב הוֹשַׁעְיָה. נָהִיר אַתְּ כַּד דַּהֲוִינָן קַיָימִין קֳדָם חָנוּתָה דְּרַב הוֹשַׁעְיָה חָבִיבָךְ. עָבַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא וּשְׁאָלִנָן לֵיהּ וַאֲמַר בְּשֵׁם רַב. לָעִיכּוּב.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, in the Levites’ song they should not have less than six readings; its mnemonic is hazayu laḵ. Rebbi Ze`ira, Rebbi Jeremiah in the name of Rav: [the Song on the Sea] and Deborah’s song are written space on brick and brick on space. The ten sons of Haman and the kings of Canaan are written space on space and brick on brick, since any such building will not stand. How is that, as meritorious act or as impediment? Rebbi said to Rebbi Ḥanania the son of Rav Hoshaia’s brother, do you remember when we were standing in front of your uncle’s store that Rebbi Abba bar Zavda passed by and we asked him when he said in the name of Rav: an impediment?

רִבִּי חִיָיה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא דְּיָפוֹ רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. צָרִיךְ לְאוֹמְרָן בִּנְפִיחָה אַחַת וְעֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן עִמָּהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּירִבִּי בּוּן. צָרִיךְ שְׁיְּהֵא אִישׁ בְּרֹאשׁ דַּפָּא וְאֶת בְּסוֹפָהּ. שְׁכֵּן הוּא (סְלִיק) [שְׁנִיץ] וּנְחַת כְּהָדֵין קֶונְטְרָה. רַב אָמַר. צָרִיךְ לֵאמֹר. אָרוּר הָמָן אֲרוּרִים בָּנָיו. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. צָרִיךְ לוֹמַר. חַרְבוֹנָא זָכוּר לַטּוֹב. רִבִּי בֶרֶכְיָה רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוֹנָתָן כַּד דַּהֶוָה מַטֵּי לְהַהוּא פְסוּקָא אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר הֲוָה אֲמַר נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק עֲצָמוֹת. שֶׁכָּל נְבוּכַדְנֶצַּר דִּכְתִיב בְּיִרְמְיָה חַי הָיָה. בְּרַם הָכָא מֵת הָיָה.

Rebbi Ḥiyya the son of Rebbi Ada from Jaffa in the name of Rebbi Ze`ira: One has to recite them in one breath together with “the ten sons of Haman.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, one has to write ish at the top of the column and the at the end since so it (rises) [is compressed] and sinks like a plumb-line. Rav said, one has to say, Haman be cursed, his sons be cursed. Rebbi Phineas said, one has to say, Ḥarbona be remembered for good. Rebbi Berekhiah, Rebbi Jeremiah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: When Rebbi Jonathan came to this verse, whom Nebuchadnezzar exiled, he used to say, Nebuchadnezzar, may his bones be pulverized; for all “Nebuchadnezzar” written in Jeremiah refer to the living, but here he was dead.

וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן. אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן. רִבִּי זְעוּרָה אַבָּא בַּר יִרְמְיָה רַב מַתָּנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. אֵינוֹ עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן. כְּמַתְנִיתִן.

“But they may not count it in the series.” There are Tannaim who state, “they may count it in the series.” Rebbi Ze`ira, Abba bar Jeremiah, Rav Mattanah in the name of Samuel: Practice follows him whom said, they may not count it in the series; as the Mishnah.

אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה גּוֹלֵל וּמְבָרֵךְ. אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ. רִבִּי זְעוּרָה אַבָּא בַּר יִרְמְיָה רַב מַתָּנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ. וּמַה טַעַם. וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם. וּמַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת י י הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל. בַּמֶּה גִידְלוֹ. רִבִּי גִידּוּל אָמַר. בְּשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ. רַב מַתָּנָה אָמַר. בִּבְרָכָה גִידְלוֹ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. לָמָּה נִקְרְאוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מֹשֶׁה הִתְקִין מַטְבֵּיעָהּ שְׁלְתְּפִילָּה. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. יִרְמְיָה אָמַר. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר. וְלֹא אָמַר נוֹרָא. וְלָמָּה הוּא גִיבּוֹר. לָזֶה נָאֶה לְהִיקָּרוֹת גִּיבּוֹר. שֶׁהוּא רוֹאֶה חוּרְבַּן בֵּיתוֹ וְשׁוֹתֵק. וְלָמָּה לֹא אָמַר נוֹרָא. אֵין נוֹרָא אֶלָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ. דִּכְתִיב נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ. דָּנִיאֵל אָמַר. הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְלָמָּה לֹא אָמַר גִּיבּוֹר. בָּנָיו מְסוּרִין בְּקוֹלָרִין. אֵיכָן הִיא גְבוּרָתוֹ. וְלָמָּה הוּא אָמַר נוֹרָא. לָזֶה נָאֶה לְהִיקָּרוֹת נוֹרָא. בְּנוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכִבְשָׁן הָאֵשׁ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הֲחֱזִירוּ אֶת הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ וגו׳. וּבָשָׂר וָדָם יֵשׁ בּוֹ כֹחַ לִיתֵּן קִצְבָה בִדְבָרִים הַלָּלוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר. יוֹדְעִין הֵן הַנְּבִיאִים שֶׁאֱלוֹהֶן אַמִּיתִי וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לֹו.

There are Tannaim who state, he opens, looks, rolls up, and recites the benediction. There are Tannaim who state, he opens, looks, and recites the benediction. Rebbi Ze`ira, Abba bar Jeremiah, Rav Mattanah in the name of Samuel, Practice follows him who said, he opens, looks, and recites the benediction. And what is the reason? When he opened it, the entire people stood up. What is written afterwards? Ezra praised the Eternal, the Great God. In what did he declare Him great? Rebbi Giddul said, by the explicit Name. Rav Mattanah said, he declared Him great by the benediction. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Why are they called the men of the Great Assembly? Because they re-instituted the grandeur to its old glory. Rebbi Phineas said, Moses instituted the prayer formula, the God, the Great, the Strong, and the Awesome. Jeremiah said, the Great and Strong God; he did not mention “the Awesome”. Why is He strong? He is appropriately called strong since He sees the destruction of His Temple and is silent. Why did he not mention “Awesome”? Awesome is only the Temple, as it is written, God Awesome in Your Sanctuary. Daniel said the Great and Awesome God. Why did he not mention “the Strong”? His sons are delivered to iron collars; where is His strength? But why does he say, Awesome? He is appropriately called awesome by the awesome deeds he made for us in the fiery oven. But when the men of the Great Assembly arose they re-instituted the grandeur to its old glory: But now, our God, the Power, the Great, the Strong, and the Awesome, keeper of Covenant and grace, may it not be little in Your eyes, etc. But does flesh and blood have the power to state limits in these matters? Rebbi Isaac bar Eleazar said, the prophets know that their God is truthful and they do not flatter him.