מגילה ג׳Megillah 3

Mishnah

משנה: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת לוֹקְחִין תֵּיבָה. תֵּיבָה לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. סְפָרִים לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה לֹא יִקְּחוּ סְפָרִים. סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה. תֵּיבָה לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.

MISHNAH: The people of a town who sold the town plaza buy with the proceeds a synagogue, a synagogue they buy an Ark, an Ark they buy ribands, ribands they buy books, books the buy a Torah. But if they sold a Torah they may not buy books, books they may not buy ribands, ribands they may not buy an Ark, an Ark they may not buy a synagogue, a synagogue they may not buy a town plaza. The same holds for their excess.

Halakhah

הלכה: בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵה הִיא. דְּרִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רְחוֹבָהּ שֶׁלְעִיר יֵשׁ לָהּ קְדוּשָּׁה. שֶׁכֵּן מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין בּוֹ בָרַבִּים. בְּרַם כְרַבָּנִן. עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּהַרְחֵק אַרְבַּע אַמּוֹת.

HALAKHAH: “The people of a town who sold the town plaza,” etc. Rebbi Joḥanan said, this is Rebbi Menaḥem ben Rebbi Yose’s, for Rebbi Menaḥem ben Rebbi Yose said, the town plaza has holiness since one brings a Torah scroll and reads from it in public. But following the Rabbis one treats it like a distance of four cubits.

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חָלָף בְּשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה. הַמִּתְפַּלֵּל לֹא יָרוֹק עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וְכֵן הָרוֹקִין אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. תַּנֵּי. הַמִּתְפַּלֵּל לֹא יַטִּיל מַיִם עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן הַמַּיטִּיל מַיִם אַל יִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. לֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת יְהֵא אָסוּר. אַף אֲנִי אוֹמֵר. אַחֵר בָּא וְהִיטִּיל שָׁם.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Samuel bar Ḥalaph in the name of Rav Ada bar Aḥava: He who prayed should not spit until he walked four cubits. Rebbi Yose bar Rebbi Abun said, similarly (spittle) <he who spat>> is the correct one. should not pray until he walked four cubits. He who urinates should not pray until he walks four cubits. Rebbi Jacob bar Aḥa said: not only that he walks four cubits but even if he waits corresponding to a walk of four cubits. If you say that he is forbidden until he removes himself four cubits, I say that somebody else came and urinated there.

בַּיְישַׁנָּאֵי שְׁאָלוּן לְרִבִּי אִימִּי. מָהוּ לִיקַּח אֲבָנִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת זוֹ וְלִבְנוֹת בְּבִית הַכְּנֶסֶת אֲחֶרֶת. אֲמַר לוֹן. אָסוּר. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. לֹא אָסַר רִבִּי אִימִּי אֶלָּא מִפְּנֵי עַגְמַת נֶפֶשׁ. רִבִּי גּוּרִיוֹן אָמַר. מוּגְדָּלָאֵיי שְׁאָלוּן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָהוּ לִיקַּח אֲבָנִים מֵעִיר זוֹ וְלִבְנוֹת בְּעִיר אֲחֶרֶת. אֲמַר לוֹן. אֲסִיר. הוֹרֵי רִבִּי אִימִּי. אֲפִילוּ מִמִּזְרָחָהּ לְמַעֲרָבָהּ אָסוּר מִפְּנֵי חוּרְבַּן אוֹתוֹ הַמָּקוֹם. מָהוּ לִמְכוֹר בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִיקַּח בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי אָמְרָה. שָׁרֵי. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יי. זֶה בֵית הַמִּקִדָּשׁ. וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. זֶה פַּלָטִין שֶׁלְּצִדְקִיָּהוּ. וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלַם. אֵילּוּ אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בַּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת שֶׁהָיוּ בִירוּשָׁלִַם. דְּאָמַר רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בַּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת הָיוּ בִירוּשָׁלִַם וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיָה לָהּ בֵּית סֵפֶר וּבֵית תַּלְמוּד. [בֵּית סֵפֶר] לְמִקְרָא וּבֵית תַּלְמוּד לְמִשְׁנָה. וְכוּלְּהֹם עָלָה אֶסְפַּסִיָינוּס. וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. זֶה מִדְרָשׁוֹ שֶׁלְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. שֶׁשָּׁם הָיוּ מְתַנִּין גְּדוּלוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּגוֹן סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְיָחִיד. אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְרַבִּים אָסוּר. אֲנִי אוֹמֵר. אֶחָד מִסּוֹף הָעוֹלָם קָנוּי בוֹ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׁה בֵרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק שֶׁלָּקַח בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלְאַלֶכְסַנְדְּרִיִים וְעָשָׂה בָהּ צְרָכָיו. אַלֶכְסַנְדְּרִיִים עָשׂוּ אוֹתָהּ מִשֶּׁלְעַצְמָן. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁבְּנָיָיהּ לְשֶׁם בֵּית הַכְּנֶסֶת. בְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר וְהִקְדִּישָׁהּ מָהוּ. נִיִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. קוֹנָם לְבַיִת הַזֶּה שֶׁאֵינִי נִכְנָס. וְנַעֲשָׂה בֵית הַכְּנֶסֶת. הָדָא אָמְרָה. בְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר וְהִקְדִּישָׂהּ קָדְשָׁה. אֵימָתַי קָדְשָׁה. מִיַּד [אוֹ] בִּשְׁעַת הַתִּשְׁמִישׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָעוֹשֶׂה תֵיבָה לְשֵׁם סֵפֶר וּמִטְפָּחוֹת לְשֵׁם סֵפֶר. עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הַסֵּפֶר מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. מִשֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הַסֵּפֶר אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. [ומַּה] אִם אֵילּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם סֵפֶר אֵינָן קְדֵישׁוֹת אֶלָּא בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. זוֹ שֵׁבְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר לֹא כָל שֶׁכֵּן. אֵילּוּ שֶׁעָשָׂאָן לְשֵׁם חוּלִין וְהִקְדִּישָׁן מָה הֵן. כְּמַה דְאַתְּ אֲמַר תַּמָּן. בְּנָיָיהּ לְשֵׁם חָצֵר וְהִקְדִּישָׁהּ קָדְשָׁה. וְהָכָא עָשָׂאָם לְשֵׁם חוּלִין וְהִקְדִּישָׁן קָדַשׁ.

The people of Bet Shean asked Rebbi Immi, may one take stones from one synagogue to build another synagogue? He said to them, it is forbidden. Rebbi Ḥelbo said, Rebbi Immi forbade it only to make them feel bad. Rebbi Gorion said, the people from Magdala asked Rebbi Simeon ben Laqish: May one take stones from one village to build in another village? He said to them, it is forbidden. Rebbi Immi instructed, even from East to West is forbidden because of the destruction of that place. May one sell a synagogue to buy a school? Rebbi Joshua ben Levi’s word implies that it is permitted. For Rebbi Joshua ben Levi said, he burned the Eternal’s House, that is the Temple, and the king’s house, that is Sedecias’s palace, and all the houses of Jerusalem, these are the 480 synagogues which were in Jerusalem. As Rebbi Phineas said in the name of Rebbi Hoshaia: There were 480 synagogues in Jerusalem, each of which had a school and a Talmud study; [the school] for Bible and the Talmud study for Mishnah. Against all of them came Vespasian. And every large house he burned in fire, that is the study of Rabban Joḥanan ben Zakkai where one was telling the great deeds of the Holy One, praise to Him, in the sense of tell please of the great deeds which Elisha accomplished. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: That you are saying about a private synagogue. But with a public synagogue it is forbidden; I am saying that one at the end of the world has part in it. But did we not state, “it happened that Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq bought the synagogue of the Alexandrians and used it for all his needs”? The Alexandrians made it from their own. So far if it was built as a synagogue. If it was built as a court and he dedicated it, what is the rule? Let us hear from the following: “A qônam that I shall not enter this house and it was turned into a synagogue.” This implies that if it was built as a court and he dedicated it, it became sanctified. When is it sanctified, immediately [or] at the moment of use? Let us hear from the following: If one builds a chest for a scroll or makes ribands for a scroll. As long as it was not used for a scroll profane use is permitted; after it was used for the scroll private use is prohibited. Therefore, if these who were made for a scroll are not sanctified until used, this which was built as court not so much more? What is the rule for these if they were made for profane use? Since you are saying there, if it was built as a court and he dedicated it, it is sanctified, so here if they were made for profane use and he dedicated them they are sanctified.

כְּלֵי שָׁרֵת מֵאֵימָתַי הֵם קְדֵישִׁין. מִיַּד אוֹ בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. אִין תֵּימַר. מִיַּד. נִיחָא. אִין תֵּימַר. בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. נִיחָא שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּבְדָם. וְשֶׁל שְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלְמֹשֶׁה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלְמֹשֶׁה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים. בָּעֲלִיָיתָן מִן הַגּוֹלָה הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה לְתוֹךְ שֶׁלָּהֶן. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלִּשְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים.

From which moment on are vessels of Temple service holy? Immediately or at the moment of use? If you are saying immediately, it is understandable. If you are saying at the moment of use, simultaneously they become holy and make holy. One can understand for those of Moses which became holy by the anointing oil and the blood. But those of Solomon simultaneously became holy and made holy. When they entered the Land they transferred from Moses’s to Solomon’s. If none of Moses’s was available, they simultaneously became holy and made holy. When they returned from the Diaspora, they transferred from Solomon’s to theirs. If none of Solomon was available, they simultaneously became holy and made holy.

אֲבָנִים שֶׁחָצְבָן לְשֵׁם מֵת אֲסוּרוֹת בַּהֲנָיָיה. לְשֵׁם חַי וּלְשֵׁם מֵת מוּתָּרוֹת בַּהֲנָיָיה. הַזּוֹרֵק כְּלִי לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֶת לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת [שֶׁלּוֹ] אָסוּר בַּהֲנָיָיה. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת מוּתָּר בַּהֲנָיָיה.

Stones quarried for a corpse are forbidden for usufruct. For a corpse or a living person they are permitted for usufruct. If somebody throws an implement near the bier of a corpse, within four cubits [of him] it is forbidden for usufruct; anything outside four cubits is permitted for usufruct.

כָּל כְּלֵי בֵית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. סַפְסְלָה וּקְלִטִירָה כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כִּילָה דְעַל אָרוֹנָא כְּאָרוֹנָא. רִבִּי אַבָּהוּ יְהַב גּוּלְתָה תַחְתּוּי הָהֵן בִילָן. רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בִּימָה וּלְוָוחִין אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדושַּׁת אָרוֹן [וְ]יֶשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אינגלין אֵין בּוֹ מִשּׁוּם קְדושַּׁת אָרוֹן. יֶשׁ בּוֹ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי יִרְמְיָה אֲזַל לְגַוָולֹנָה. חַמְתּוֹן יְהָבִין מַכּוּשָׁא בְגַו אָרוֹנָה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנִי אוֹמֵר. לְכָךְ הִתְנוּ עָלָיו מִבַּתְּחִילָּה. רִבִּי יוֹנָה עֲבַד לֵיהּ מִגְדָּל וְאַתְנֵי עָלוֹי. עִילִיָיא דְסִיפְרִין וְאַרְעַיָיא דְמָאנִין.

All appurtenances of the synagogue are like the synagogue. The bench and the arm-chair are like the synagogue. The cover over the Ark is like the Ark. Rebbi Abbahu gave a jacket under the curtain. Rav Jehudah in the name of Samuel: The podium and its plates do not have the sanctity of the Ark but the sanctity of the synagogue. The lectern does not have the sanctity of the Ark; it has the sanctity of the synagogue. Rebbi Jeremiah went to the Gaulanitis. He saw them putting a hammer into the Ark. He went and asked Rebbi Immi, who told him, I am saying that they stipulated this from the start. Rebbi Jonah made for himself a chest and stipulated about it, the upper part for scrolls, the lower part for implements.

מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. אֲפִילוּ מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחומָשִׁין לוֹקֵחַ בָּהֶן נְבִיאִים וּכְתוּבִים.

“Ribands they buy books.” Even for ribands of Torah and Ḥumash one buys Prophets and Hagiographs.

סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. אֲפִילוּ נְבִיאִים וּכְתוּבִים [אֵינוֹ] לוֹקֵחַ בָּהֶן מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. כּוֹרְכִים תּוֹרָה בְמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה. חוּמָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת חוּמָשִׁים. [נְבִיאִים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים.] תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. נוֹתְנִין תּוֹרָה עַל גַּבֵּי תוֹרָה. וְחוּמָשִׁים עַל גַּבֵּי חוּמָשִׁים. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין עָרַק תַּנָּיָיה מִינָהּ.

“Books, they may not buy ribands.” Even from Prophets and Hagiographs one may [not] buy ribands for Torah or Ḥumashim. One ties a Torah with ribands of Torah, Ḥumashim with ribands of Ḥumashim, [Prophets with ribands of Prophets]; Torah and Ḥumashim with ribands of Prophets and Hagiographs, but not Prophets and Hagiographs with ribands of Torah and Ḥumashim. One may put a Torah on top of a Torah, Ḥumashim on top of Ḥumashim, Torah and Ḥumashim on top of Prophets and Hagiographs but not Prophets and Hagiographs on top of Torah and Ḥumashim. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ze`ira: The Tanna fled from Torah and Ḥumashim.

כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאִים כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרָה וּנְבִיאִים כְּאַחַת אֲבָל כּוֹתְבִין נְבִיאִים וּכְתוּבִים כְּאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין קְדושָּׁה אַחַת הֵן. אִין עוֹשִׂין תּוֹרָה חוּמָשִׁין אֲבָל עוֹשִׂין חוּמָשִׁין תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. תּוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ חוּמָשִׁין בִּקְדּוּשָּׁתָהּ הִיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תּוֹרָה חֲסֵירָה אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. וְהָא תַנֵּי. בִּבְרֵאשִׁית עַד הַמַּבּוּל. בְּוַיִּקְרָא עַד וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. בְּוַיְדַבֵּר עַד וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן. מוּתָּר לִקְרוֹת בּוֹ בָרַבִּים. הָדָא אֻרְסִקִינָס אוֹקִיד אוֹרָיְתָא דְּצַנְבָּרָאֵי. אֲתוֹן שְׁאָלוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וּלְרִבִּי יוֹסֵה. מָהוּ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בָּרַבִּים. אָמְרוּן לוֹן. אָסִיר. לָא דְאָסִיר אֶלָּא מִן גַּו דְּנַפְשְׁהוֹן עֲגִימָה אִינּוּן זָבְנִין לְהוֹן אָחוֹרִי.

One writes Torah and Prophets together, the words of Rebbi Meïr. But the Sages are saying, one does not write Torah and Prophets together, but one may write Torah, Prophets, and Hagiographs together. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: Torah and Ḥumashim have the same sanctity. One does not split a Torah into Ḥumashim, but one turns Ḥumashim into a Torah. Rebbi Yose said, this implies that a Torah which was split into Ḥumashim remains in its sanctity. Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: One does not read in public from an incomplete Torah. But was it not stated: It is permitted to read in public in Genesis up to the deluge, in Leviticus up to it was on the eighth day, in Numbers up to it was when the Ark travelled? This Ursicinus set fire to the Torah of the Sennabarites. They came and asked Rebbi Jonah and Rebbi Yose, whether one may read from the scroll in public. They told them, it is forbidden. Not that it is forbidden but since they will feel so badly they will buy another one.

וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. מִמַּה שֶׁגָּבוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְהוֹתִירוּ. כְּהָדָא רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא אֲזַל לְחָמְץ וִיהָבוּ לֵיהּ פֵּרִיטִין [לְ]מִפְלְגָה לְיַתְמִיָיא וּלְאַרְמְלָאתָא. נְפַק וּפְלָגוֹן לָרַבָּנִן. מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי אִילָא אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמִּצְוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן.

“The same holds for the excess.” From what the administrators of charity collected. As the following: Rebbi Ḥiyya bar Abba went to Ḥoms where they gave him monies to distribute to orphans and widows. He went and distributed it to the rabbis. Does he have to replace them? Rebbi Abba bar Mamal said, he has to replace them. Rebbi Ze`ira said, he has to replace them. Rebbi Ila said, he does not have to replace them. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan says, he does not have to replace them. Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa, Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Ḥanina, the intended use of any charity monies may be changed before they are given into the hands of the administrators; after they are given into the hands of the administrators they may not be changed.

Mishnah

משנה: אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדוּשָּׁתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:

MISHNAH: One does not sell public property to a private person because one diminishes its sanctity, the words of Rebbi Meïr. They said to him, if this be so, then not even from a large town to a small town.

Halakhah

הלכה: שְׁלֹשָׁה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁבְעָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּעִיר. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ אֶחָד. אִם בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ כַמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. בִּסְתָם.

HALAKHAH: Three from a synagogue act for the synagogue, seven from a town act for the town. Where do we hold? If they accepted it, even one; if they did not accept, even many. But we hold in the normal case.

בֶּן עִיר שֶׁפָּסַק בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתֵן עִמָּהֶן. בְּנֵי הָעִיר שֶׁפָּסְקוּ בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתְנִין בִּמְקוֹמָן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָהֵן סִיפְסְלָא דִמְעוֹנְיָא. כְּהָדָא. רִבִּי חֶלְבּוֹ הֲוָה דְרַשׁ בְּצִיפּוֹרִין. פָּסַק תַּמָּן. אֲתַא בָעֵי לְמִיתַּן הָכָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי. יִחִידָיִי אַתְּ.

A person from one town who pledged in an other town gives with them. The people of one town who pledged in an other town give at their place. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, like these benches of Maon. As the following: Rebbi Ḥelbo was preaching in Sepphoris. He pledged there. He came and wanted to give here. Rebbi Immi said to him, you are a single person.

הָעוֹשֶׂה נֵר וּמְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. אִם מִשֶׁנִּשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה שֵׁם הַבְּעָלִים חָקוּק עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן. כְּהָדָא. אַנְטוֹלִינוּס עָשָׂה מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלִיבּוֹ לַעֶשׂוֹת מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה אָמַר רִבִּי. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. הָדָא אָמְרָה [דְלָא] אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. הָדָא אָמְרָה [דְ]אִתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס.

If somebody makes a light or a candelabrum for the synagogue, as long as the name of their owner is not forgotten, one is not empowered to change them to another place; if the name of their owner is forgotten, one is empowered to change them to another place. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: if the owner’s name was engraved on it, it is as if the name of their owner is not forgotten. Antoninus made a candelabrum for the synagogue. Rebbi heard and said, praise to God Who inspired him to make a candelabrum for the synagogue. Rebbi Samuel ben Rav Isaac asked, what did Rebbi say? Praise to God or praise to our God? If he said praise to God, this implies that Antoninus did not convert; if he said praise to our God this implies that Antoninus did convert.

[אִית מִילִּין דְּאִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס וְאִית מִילִּין אָמְרִין דְּלָא אִתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס]. רָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אַנְטוֹלִינוּס אָמַר לְרִבִּי מֵייכְלָתִי אַתְּ מִן לִיוְיָתָן בְּעָלְמָא דַאֲתִי אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִיוְיָתָן אַתְּ מֵייכִיל לִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּכְתִיב בֵּיהּ כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. כֵּיוָן דִּשְׁמַע מִינֵיהּ כֵּן אֲזַל וּגְזַר. אֲתַא לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. חֲמִי גְזוּרָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִיָּמַיי אֶלָּא בְדִידָךְ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. [וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו.] הָדָא אָמְרָה דְּאִיתְגַּיֵיר אַנְטוֹלִינוּס. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרִין. (דְּלֹא) אִיתְגַּיֵיר אַנְטוֹלִינוּס. דְּאָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשָׁם.

[There are indications implying that Antoninus converted; there are indications implying that Antoninus did not convert.] One saw him walking with a house shoe on the Day of Atonement, what do you infer since even God-fearing people go outside thus. Antolinus said to Rebbi, can I eat from the Leviathan in the World to Come? He said to him, yes. He told him, from the Passover lamb you would not let me eat, but from Leviathan you make me eat? He answered, what can we do for you since about the Passover lamb it is written that no uncircumcised man may eat from it. When he heard this, he went and circumcised. He came to Rebbi and said to him, look at my circumcision. He answered him, at mine I never looked, and at yours I should look? Why is he called our holy teacher? Because he never in his life looked at his circumcision. [And why is his name Naḥum the holiest of holies? Because he never in his life looked at the figure on a coin.] This implies that Antolinus converted. The statement of the rabbis implies that Antolinus did (not) convert., as Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar said: When in the Future World the proselytes come, Antolinus comes at the head of all of them.

מָהוּ מִיכְתּוֹב תְּרֵיי תְלַת מִילִּין מִן פְּסוּקָא. מַר עוּקְבָּה מִישְׁלַח כְּתַב לְרֵישׁ גָּלוּתָא דַּהֲוָה דְמִיךְ וְקָאִים בְּזִימְרִין. יִשְׂרָאֵל אַל תִּשְׂמַח כָּעַמִּים אֶל גִּיל. רִבִּי אָחָא כָתַב זֵיכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. רִבִּי זְעוּרָה כָתַב וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ. רִבִּי יִרְמְיָה מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי יוּדָן נִשִׂיָיא. לִשְׂנוֹא אֶת אוֹהֲבֶיךָ וּלְאַהֲבָה אֶת שׂוֹנְאֶיךָ. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יָסָי רִבִּי אִימִּי דָנוּן לְתָמָר. אַזִלַת וּקְרָבַת עֲלֵיהוֹן לָאַנְטִיפּוֹטָה דְקַיְסָרִין. שָׁלְחוּן וְכָתְבוּן לְרִבִּי אַבָּהוּ. שָׁלַח רִבִּי אַבָּהוּ וְכָתַב לְהוֹן. (תְּרֵי) [כְּבָר] פִּיַּסְנוּ לִשְׁלֹשָׁה לֵיטוֹרִין. לְטוֹב יֻלָּד טוֹב לֶמֶד וְתַרְשִׁישׁ. אֶבְדּוֹקִיס אֶבמַסִיס תַלַתסִיס. אֶבָל תָּמָר תַּמְרוּרִים בְּתַמְרוּרֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת וּבִיקַּשְׁנוּ לְמָתְקָהּ וְלַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף. רִבִּי מָנָא מִשְׁלַח כְּתַב לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בֵּירִבִּי שַׁמַּי. רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר מְאֹד תִּסְגֶּא אַחֲרִיתְךָ.

May one write two or three words from a verse? Mar Uqba sent a letter to the Head of the Diaspora who went to sleep and got up with song: Israel, do not enjoy like the Gentiles. Rebbi Aḥa wrote, the remembrance of the just is a blessing. Rebbi Ze`ura wrote, Joash the King did not remember. Rebbi Jeremiah sent a letter to Rebbi Jehudah Nesia, to hate your lovers, to love your hater. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, and Rebbi Immi judged Tamar. She went and complained about them to the prefect of Sepphoris. They sent and wrote to Rebbi Abbahu, who wrote back to them, (twice) [already] we pacified the three informers, the well born, the well learned, and Tarshish, Eutokos, Eumathes, Thalassios; but the rebellious Tamar remains in her rebellious state; we tried to soften her but in vain did one smelt to refine. Rebbi Mana sent a letter to Rebbi Hoshaia ben Rebbi Shammai, your beginnings were small, your future may be much expanding.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּן. מָה אֶנָן קַיָימִין. אִם כְּרִבִּי מֵאִיר אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא עַל תְּנַאי. אִם כְּרַבָּנִן. מוֹכְרִין אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בְּסֵפֶר תּוֹרָה.

Rebbi Joḥanan, it does not apply. Where do we hold? If following Rebbi Meïr, one may sell a synagogue only conditionally. If following the rabbis, one may sell it permanently except for four things! Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, explain it for a Torah scroll.