מגילה ד׳Megillah 4

Mishnah

משנה: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב. קְרָאָהּ אֶחָד קְרָאוּהָ שְׁנַיִם יָצָא. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ יְבָרֵךְ. שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ לֹא יְבָרֵךְ. בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַׁבָּת בַּמִּנְחָה קוֹרִין שְׁלֹשָׁה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:

MISHNAH: One who reads the scroll either stands or sits. If one read it or two read it, one has fulfilled his obligation. On a place where one is used to recite a benediction, he has to recite the benediction; where one is used not to recite a benediction, he does not recite the benediction. On Monday, Thursday and Sabbath afternoon three are reading, no less and no more, and one does not conclude with a Prophet. The one who starts and the one who ends in the Torah recites the benediction, before or after.

Halakhah

הלכה: הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִילָּה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב כול. מָה. לְשֶׁעָבַר. הָא כַתְּחִילָּה לֹא. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי מֵאִיר שֶׁקְּרָיָיהּ מְיוּשָׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֵת שְׁלְטִיבְעִין וּנְתָנָהּ לְאַחֵר וּבֵירַךְ עָלֶיהָ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מוּתָּר לִקְרוֹתָהּ עוֹמֵד וּמּוּתָּר לִקְרוֹתָהּ יוֹשֵׁב. מַה נוֹתְנָהּ לְאַחֵר וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זֶה קוֹרֵא וְזֶה מְבָרֵךְ. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. מִיכָּן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְּקוֹרֵא. כָּתוּב אֲשֶׁר קָרָאו לפני מֶלֶךְ יְהוּדָה. וְלָא שָׁפָן קְרָיָיהּ. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כְקוֹרֵא.

HALAKHAH: “One who reads the scroll either stands or sits,” etc. How? In the past? Therefore not a priori? But was it not stated, “it happened that Rebbi Meïr read it in the synagogue of Tiveon while sitting; he gave it to another who recited the benediction.” So is the Mishnah: one is permitted to read it standing; one is permitted to read it sitting. How may he give it to another who recited the benediction? One reads and another recites the benediction? Rebbi Huna in the name of Rav Jeremiah: from here that the hearer is like the reader. It is written, which the King of Judea read. But did not Shafan read it? But from here that the hearer is like the reader.

מָהוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה. רִבִּי חִלְקִיָּה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מִפְּנֵי בְּנָהּ הוּא עוֹמֵד. לֹא כָּל שֶׁכֵּן מִפְּנֵי תוֹרָה עַצְמָהּ. זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה מִפְּנֵי מַה הוּא עוֹמֵד. מִפְּנֵי כְבוֹדָהּ אוֹ מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים. אִין תֵּימַר. מִפְּנֵי כְבוֹדָהּ. אֲפִילוּ בֵינוֹ לְבֵינָהּ. אִין תֵּימַר. מִפְּנֵי כְבוֹד הָרַבִּים. אֲפִילוּ בֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. מִפְּנֵי כְבוֹדָהּ הוּא עוֹמֵד. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן אַף הוּא מִתְעַצֵּל וְאֵינוֹ קוֹרֵא.

Does one stand before a Torah scroll? Rebbi Ḥilkiah, Rebbi Simon in the name of Rebbi Eleazar: One stands before her son, not so much more before the Torah itself? The one who stands to read in the Torah, why does he stand? Because of its honor or the honor of the public? If you say, because of its honor, even in private. If you say, because of the honor of the public, even alone? If you would say so, he will be lazy and not read.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חַד בַּר נַשׁ קָאִים מְתַרְגֵּם סְמִיךְ לָעֲמוּדָא. אֲמַר לֵיהּ. אָסוּר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה בְּאֵימָה וְיִרְאָה כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ בְּאֵימָה וְיִרְאָה. רִבִּי חַגַּי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חוּנָה קָאִים מְתַרְגֵּם וְלָא מֵקִים בַּר נַשׁ תַּחְתּוֹי. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁנִּיתְנָה עַל יְדֵי סִרְסוּר כָּךְ אָנוּ צְרִיכִין לִנְהוֹג בָּהּ עַל יְדֵי סִרְסוּר. עָאַל רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי וְעָבְדָהּ שְׁאֵילָה. אָנֹכִי עוֹמֵד בֵּין יְי וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְי. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק עָאַל לַכְּנִישְׁתָּא. חֲמָא חַד סְפַר מוֹשִׁט תַּרְגוּמָא מִן גַּו סִיפְרָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲסִיר לָךְ. דְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַפֶּה בַפֶּה וּדְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִכִתָב בִּכְתָב.

Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. A man stood up to translate while leaning on a pillar. He said to him, this is forbidden to you; just as it was given in trembling and fear so we have to treat it in trembling and fear. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw Huna standing up translating without putting up another person in his stead. He said to him, this is forbidden to you; just as it was given by an agent, so we have to treat it by an agent. Rebbi Jehudah bar Pazi went and turned it into a question, I was standing between the Eternal and you at that time to tell you the Eternal’s word. Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Samuel bar Rav Isaac went to a synagogue. He saw a teacher delivering the translation from a book. He said to him, this is forbidden to you; matters which were said orally orally, matters which were said in writing in writing.

רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. נֶאֶמְרוּ דְבָרִים בְּפֶה וְנֶאֶמְרוּ דְבָרִים בִּכְתָב וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין (אֵילּוּ) [אֵיזֶה מֵהֶן] חָבִיבִים. אֶלָּא מִן מָה דִכְתִיב כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. הָדָא אָמְרָה. אוֹתָן שֶׁבַּפֶּה חָבִיבִין. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. חַד אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אֲנִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְאִם לָאו אֵינִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ נוֹטֵל שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. עֲלֵיהֶם וַעֲלֵיהֶם דְּבָרִים הַדְּבָרִים כָּל בְּכָל. מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד וָאֲגָדָה. וַאֲפִילוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָותִיק עָתִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ כְּבָר נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הָדָא הוּא דִכְתִיב יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא. וַחֲבֵירוֹ מֵשִׁיבוֹ. כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁר הָיוּ מִלְּפָנֵינוּ.

Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Things have been said orally and things have been said in writing, and we do not know which ones are preferred. From what is written: by the mouth of these words I concluded a covenant with you and Israel, it follows that the oral traditions are preferred. Rebbi Joḥanan and Rebbi Yudan bar Rebbi Simeon. One said that if you kept what is oral tradition and kept what is written I will conclude a covenant with you, otherwise I shall not conclude a covenant with you. The other one said, if you watched all that is oral tradition and kept all that is written you will receive your reward, otherwise you will not receive any reward. Rebbi Joshua ben Levi said: On them, and on them; words, the words all, like all;; Bible, Mishnah, Talmud, and Aggadah. Even what a competent student will discover before his teacher was said to Moses on Sinai. What is the reason? There is something about which one would say, look, this is new! His colleague will answer, it already has been forever.

תַּנִּי. לֹא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. וְהָא תַנֵּי. לֹא יְהוּ שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא. אִית לָךְ מֵימַר. מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. אֶלָּא מִשֵּׁם [שֶׁאֵין] שְׁנֵי קוֹלוֹת נִכְנָסִין בְּאוֹזֶן אַחַת. תַּנֵּי. שְׁנַיִם קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה. אֵין שְׁנַיִם קוֹרְאִין בַּנָּבִיא. אָמַר רִבִּי עוּלָּא. קְרָאוֹת בַּתּוֹרָה. אֵין קְרָאוֹת בַּנָּבִיא.

It was stated: Two should not read in the Torah and one translate. Rebbi Ze`ira said, because of the benediction. But was it not stated, not two shall translate and one read. Could you say, because of the benediction? But because [not] two voices enter one ear. It was stated: Two read in the Torah, but not two read in Prophets. Rebbi Ulla said, there are readers for the Torah, there are no readers in Prophets.

תַּנֵּי. אֶחָד קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. לֹא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. לֹא שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא. לֹא שְׁנַיִם. קוֹרְאִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וּבְנָבִיא אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם [וְאֶחָד קוֹרֵא] וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. לֹא שְׁנַיִם קוֹרִין וְאֶחָד מְתַרְגֵּם וְלֹא שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וּבַמְּגִילָּה אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. שְׁנַיִם קוֹרִין וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין. וְהַתַּרְגּוּם מְעַכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִן מַה דַאֲנָן חַמְיָין רַבָּנִן נָפְקִין לְתַעֲנִיתָא וּקְרָאֵיי וְלָא מְתַרְגְּמִין הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין הַתַּרְגִּוּם מְעַכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר. אֵין הַתַּרְגּוּם מְעַכֵּב. טָעָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

It was stated: One reads in the Torah and one translates. Not one reads and two translate nor two read and one translates, nor two read and two translate. But in a Prophet, one reads and one translates, [or one reads] and two translate; not two read and two translate nor two read and two translate. In the Esther scroll, one reads and one translates, one reads and two translate; two read and one translates, or two read and two translate. Does translation obstruct? Rebbi Yose said, since we are seeing that rabbis come on fast-days and read but do not translate, this implies that the translation is not obstructing. Rebbi Jonah said, even though you are saying that the translation is not obstructing, if he makes an error one corrects him.

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יִרְמְיָה. חַד מְחַזֵּר. מָנָא. וְחוֹרָנָה מְחַזֵּר. פַּטִּירִין עִם יַרְקוֹנִין. נֹאמַר פַּטִּירִין עִם מְרוֹרִין. וְלָא יָדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דָאָמַר רִבִּי [יוֹנָה]. מָהוּ לַהֲבִיאָן בְּתַמְחוּיִין שֶׁלְכֶּסֶף. הֲוִי דְהוּא מְחַזֵּר. מָנָא. וְיֹאמַר. סַלָּא. רִבִּי פִינְחָס מְחַזֵּר. פַּטִּימִין בְּנֵי תוֹרִין. וְיֹאמַר תּוֹרִין בְּנֵי תוֹרִין.

Rebbi Jonah and Rebbi Jeremiah. One says, one repeats “vessels”. The other one says, one repeats “unleavened with vegetables” because you have to say “unleavened with bitter herbs”. We do not know who said what. Since Rebbi [Jonah] said, may one bring in large silver baskets, it shows that he must have said that one repeats “vessels”. One has to say “basket”. Rebbi Phineas said, one must repeat “fattened ones and young bulls” because one must say “bulls and young bulls.”

מְנַיִין לְתַרְגּוּם. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר תּוֹרַת. זֶה הַמִּקְרָא. מְפֹרָשׁ זֶה תַרְגּוּם. וְשׂוֹם שֶׂכֶל אֵילּוּ הַטְּעָמִים. וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא זֶה הַמְּסוֹרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ הַהַכְרִיעִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵילּוּ רָאשֵׁי פְסוּקִים. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חֲנַנְאֵל. אֲפִילוּ רָגִיל תּוֹרָה כְעֶזְרָה לֹא יְהֵא הוֹגֶה מִפִּיו וְקוֹרֵא (כְּמוֹת) [כְּמוֹ] שֶׁנֶּאֱמַר בְּבָרוּךְ. מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי מֵאִיר שֶׁהָיָה בְאַסְיָיא וְלֹא הָיָה שָׁם מְגִילָּה כְתוֹבָה עִבְרִית וּכְתָבָהּ מִפִּיו וּקְרָיָיהּ. אֵין לְמֵידִין מִשְּׁעַת הַדְּחָק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם כָּתַב. כָּתַב אֶת הָרִאשׁוֹנָה מִתּוֹךְ פִּיו וְכָתַב אֶת הַשְּׁנִיָיה מִתּוֹךְ הָרִאשׁוֹנָה וְגָנַז אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְקָרא בַשְּׁנִיָיה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. יְכִיל אֲנָא כְתַב כָּל קִרְיָיא מִן פִּימִי. רִבִּי חִיָיה רַבָּה אָמַר. יְכִיל אֲנָא כְתַב כָּל קִרְיָיא בִּתְּרֵין מָנָיי. הֵיךְ עֲבִידָא. זְבַן בִּתְּרֵין מָנָיי זֶרַע דְּכִיתַּן וּזִרַע לֵיהּ וַחֲצַד לֵיהּ וַעֲבַד חַבְלִין וְתָפַשׂ טָבֵיי וְכָתַב כָּל קִרְיָיה עִל מַשְׁכֵיהוֹן. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. אַשְׁרֵי (הַגּוֹי) [הַדּוֹר] שֶׁאַתֶּם בְּתוֹכוֹ.

From where the translation? Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel: They read in the Scroll of the Torah, that is the reading. Explained, that is the translation. Making sense, these are the accents. And understood the reading, this is the Masora, and some say, these are the decisions, and some say, these are the starts of verses. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Ḥananel: Even an expert in the Torah like Ezra should not pronounce with his mouth and read as it is said about Baruch: And from his mouth he would read all these words to me and I was writing on a scroll with ink. But was it not stated, “it happened that Rebbi Meïr was in Essia where there was no Esther scroll written in Hebrew, when he wrote it by heart and read it. One does not infer from emergency situations. But there are those who say that he wrote two. He wrote the first by heart, and copied the second one from the first one, put away the first and read from the second.” Rebbi Ismael ben Rebbi Yose says, I can write the entire Torah from memory. The Elder Rebbi Ḥiyya said, I can write the entire Torah for two minas. How would he do it? He buys flax seed for two minas, sowed and harvested it, made ropes to catch deer and wrote the entire Torah on their hides. Rebbi heard it and said, happy is (the people) [the generation] to which you belong.

כֵּיצַד הוּא מְבָרֵךְ עָלֶיהָ. זַכַּיי טַבְּחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַרָב אֶת רִיבָךְ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתָךְ הַגּוֹאֲלָךְ וְהַמּוֹשִׁיעָךְ מִכַּף עָרִיצֶיךָ. עַד כְּדוֹן בַּסּוֹף. בַּתְּחִילָּה. הֲרֵי הִיא כְּכָל שְׁאָר מִצְוֹתֶיהָ שֶׁלְתּוֹרָה. מַה שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה אַף זוֹ טְעוּנָה בְרָכָה.

How does one make the benediction for it? Zakkai the butcher in the name of Rebbi Joḥanan: “He Who fights your fight, and Who avenges your vengeance, your Savior, and your Redeemer from all your oppressors.” So far at the end; at the start? It is like all other commandments of the Torah. Just as all other commandments of the Torah require a benediction at the start, so this one also requires a benediction at the start.

כָּתוּב בַּתּוֹרָה בְרָכָה לְפָנֶיהָ וְאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה לְאַחֲרֶיהָ. מַה כָתוּב בָּהּ לְפָנֶיהָ. כִּי שֵׁם יי אֶקְרָא הָבוּ גוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ. וְכָתוּב בַּמָּזוֹן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו וְאֵין כָּתוּב בָּהּ בְּרָכָה לְפָנָיו. מַה כָתוּב בּוֹ לְאַחֲרָיו. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ וגו׳. מְנַיִין לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּזֶה בָזֶה וְאֶת הָאָמוּר בָּזֶה בָזֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. שֵׁם שֵׁם לִגְזֵירָה שָׁוָה. מַה שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה [בְּרָכָה] לְפָנֶיהָ אַף שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמָּזוֹן בְּרָכָה לְפָנָיו. וּמַה שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּמָּזוֹן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו אַף שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה בְּרָכָה לְאַחֲרֶיהָ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם מָזוֹן שֶׁאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו טָעוּן לְאַחֲרָיו. תּוֹרָה שֶׁהִיא טְעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ אֵין דִּין שֶׁתְּהֵא טְעוּנָה בְרָכָה לְאַחֲרֶיהָ. עַד כְּדוֹן תּוֹרָה. מָזוֹן. מָה אִם תּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה בְרָכָה לְאַחֲרֶיהָ טְעוּנָה לְפָנֶיהָ. מָזוֹן שֶׁהוּא טָעוּן לְאַחֲרָיו אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא טָעוּן לְפָנָיו. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח וְאַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרוּאִים. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. וַעֲבַדְתֶּם אֵת יי אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ. אֵימָתַי הוּא קָרוּי לַחְמְךָ. עַד שֶׁלֹּא אָכַלְתּוֹ. רִבִּי אוֹמֵר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל וְשָׂבַע אַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לְבָרֵךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָאֵב לוֹכַל לֹא כָל שֶׁכֵּן. עַד כְּדוֹן מָזוֹן. תּוֹרָה. מָה אִם מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חַיֵּי שָׁעָה טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו. תּוֹרָה שֶׁהִיא חַיֵּי עֲדֵי עַד לֹא כָל שֶׁכֵּן.

For Torah there is written a benediction before, but no benediction is written after. What is written before it? For I am invoking the name of the Eternal, attribute greatness to our God. For food there is written a benediction after, but no benediction is written before. What is written after it? You will eat and be satiated, then you must praise. From where that which is said about one on the other and vice-versa? Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: The Name is mentioned in both verses as parallel expressions. Just as the Name that is mentioned concerning Torah implies a benediction before, so the Name that is mentioned concerning food implies a benediction before. And just as the Name that is mentioned concerning food implies a benediction after, so the Name that is mentioned concerning Torah implies a benediction after. That follows Rebbi Aqiba. How following Rebbi Ismael? Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Ismael, an inference de minore ad majus. If food that needs no explicit benediction before, needs a benediction afterwards, regarding Torah which needs a benediction before, it is only logical that it should need a benediction afterwards. That works for Torah; what about food? If Torah which needs no benediction afterwards, needs a benediction before, regarding food which needs a benediction afterwards, it is only logical that it should need a benediction before. Rebbi Isaac and Rebbi Nathan say, For he will recite the benediction over the sacrifice and after that the invited guests will eat. Rebbi Nathan said, you shall serve the Eternal, your God, and give praise for your bread and your water; when is it called your bread and your water, before you eat. Rebbi said, if he has to give praise when he ate and is satiated, so much more at a time when he is hungry for food. That is for food, what about Torah? If food, which sustains only temporary life, needs a benediction before and after, Torah, which sustains eternal life, so much more.

רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. אִילֵּין שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת מָה אַתְּ עֲבַד לוֹן. כִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת אוֹ כִשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת. הָרִאשׁוֹן מְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹן מְבָרֵךְ בְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה וְהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ מְבָרֵךְ כָּל עִיקָּר. אִין תַּעַבְדִּינוֹן כִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ זֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִפְנֵי עַצְמוֹ. אֲפִילוּ הָאֶמְצָעִי מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמָא. לָמְדוּ בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֶלָּא לָרַבִּים. אִם לָרַבִּים אֲפִילוּ בֵינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵינוֹ מְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי אַחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵה. עֲשָׂאוּהָ כִשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. מַה שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת טְעוּנוֹת בְּרָכָה אַף זוֹ טְעוּנָה בְרָכָה.

Rebbi Ze`ira asked: These three that are called, how are you treating them? As three who ate together or as three who ate each one for himself? If you treat them as three who ate together then the first one recites the benediction before, the last one recites the benediction after, and the middle one does not recite any benediction at all. If you treat them as three who ate each one for himself then even the middle one recites benedictions before and after. Rebbi Samuel ben Eudaimon said, they did learn the benedictions for the Torah from Grace only in public. If in public, then in private one should not recite any benediction! Rebbi Abba Mari, the brother of Rebbi Yose, said: They made it equal to other commandments of the Torah. Just as other commandments of the Torah need benedictions, this also needs a benediction.

אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. רִבִּי יוֹנָתָן הֲוָה עֲבַר קוֹמֵי סִידְרָא. שְׁמַע קָלוֹן קְרוּיֵי וְלָא מְבָרְכִין. אָמַר לוֹן. עַד מָתַי אַתֶּם עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה קְרָחוֹת קְרָחוֹת. מֹשֶׁה הִתְקִין אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים וּבִרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מוֹעֲדֵי יי אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עֶזְרָה הִתְקִין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בַּשֵּׁינִי וּבַחֲמִישִּׁי וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה. הוּא הִתְקִין טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ בָתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיָירוֹת בַּשֵּׁינִי וּבַחֲמִישִּׁי. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ הָרוֹכְלִין מְחַזְּרִין בָּעֲיָירוֹת מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁלְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ מְכַבְּסִין בַּחֲמִישִּׁי מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ אוֹפִין פַּת בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁתְּהֵא פְרוּסָה מְצוּיָה לֶעָנִי. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין שׁוּם בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת. שֶׁהוּא מַכְנִיס אַהֲבָה וּמוֹצִיא תַאֲוָה. הוּא הִתְקִין שֶׁיְּהוּ הַנָּשִׁים מְדַבְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ בְּבֵית הַכִּסֵּא. הוּא הִתְקִין שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בַּסִּינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירָע. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה שֶׁבָּעֲלָהּ קוֹף מִכְּדַרְכָּהּ וּשְׁלֹא כְדַרְכָּהּ. הוּא הִתְקִין שֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹפֶפֶת וְסוֹרֶקֶת קוֹדֶם לְטַהֲרָתָהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְגָּלִיּוֹת. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וְהוּא שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְבוֹל בֵּנְתַּיִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְבוֹל בַּסּוֹף. וַהֲוָה רִבִּי זְעוּרָה מִסְתַּכֵּל בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ מִסְתַּכֵּל בִּי. מַה יָּדַעְתָּ וְלֹא נֵדָע תָּבִין וְלֹא עִמָּנוּ הוּא. אֲתַא רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִיָיה וְאָמַר טַעֲמָא. וַאֲפִילוּ הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִטְבוֹל בַּסּוֹף. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא מַעֲיָינָהּ רָחוֹק וְהִיא מַתְעַצֶלֶת וְאֵינָהּ טְהוֹרָה.

Rebbi Samuel bar Naḥman said, Rebbi Jonathan passed by the synagogue. He heard their voices reading without benedictions. He said to them, how long are you making the Torah out of bald spots! Moses instituted that the Torah should be read on Sabbath, holidays, New Moons, and on the intermediate days of holidays. Ezra instituted that the Torah should be read on Mondays and Thursdays, and on Sabbath afternoon. He instituted immersion for people with emissions of semen. He instituted that law courts should sit in large villages on Mondays and Thursdays. He instituted that peddlars make the circuit of villages because of the honor of the daughters of Israel. He instituted that one should wash on Thursdays for the honor of the Sabbath. He instituted that one should bake bread on Fridays so that a piece be available for the poor. He instituted that one eat garlic on Friday Night, because it brings love and removes desire. He instituted that women should talk with one another in the toilet. He instituted that a woman wear an apron front and back. Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya said, because of what had happened. It happened that a woman was raped by an ape, both regular and irregular intercourse. He instituted that a woman may wash and comb her hair up to three days before her purity. Rebbi Yose in the name of the House of Rebbi Yannai, Rebbi Abba bar Cohen in the name of Rav Ḥuna: Corresponding to the Sabbath and the two days of holiday in the Diaspora. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Jehudah: only if the time of her immersion is in the meantime. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: even if the time of her immersion is at the end. Then Rebbi Ze`ira was looking at him. He said to him, what are you looking at me? What do you know that we do not know, you understand what is not with us? There came Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Tanḥum ben Rebbi Ḥiyya and reported the reason: even if the time of her immersion is at the end; I am saying that maybe her spring is far away and she is lazy and not pure.

Mishnah

משנה: וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד קוֹרִין אַרְבָּעָה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

MISHNAH: On New Moon’s Days and on the intermediate days of holidays four are reading, no less and no more, and one does not close with a reading from Prophets. The ones who start and finish the Torah reading recite the benediction before and after the reading. This is the principle: four are reading on any {day} when there is musaf and it is not a holiday.

Halakhah

הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. שְׁלֹשָׁה קְרוּיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא יִפְחֲתוּ מֵעֲשָׂרָה פְסוּקִים. חִזְקִיָּה אָמַר. כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּיבְּרוֹת. [וְהָא תַנִּינָן. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיְהִי רָקִיעַ. וְהָא לֵית בְּהוֹן אֶלָּא תְמַנְיָיא. רִבִּי אִידִי אוֹמֵר. אִיתְפַּלְּגוֹן כַּהֲנָא וָאַסִּי. חַד אָמַר. חוֹזֵר. וְחוֹרָנָא אָמַר. חוֹתֵךְ. מָן דְּמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. וּמָן דָּמַר. חוֹתֵךְ. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָא תַנִּינָן. בַּשֵּׁנִי יְהִי רָקִיעַ וְיִקָּווּ הַמַּיִם. מָאן דְּאָמַר. חוֹזֵר. חוֹזֵר שְׁנֵי פְסוּקִים. וּמָן דָּמַר. חוֹתֵךְ. אֶפִילוּ חוֹתֵךְ אֵין בּוֹ. הָתִיב רִבִּי פִלִּיפִּי בַּר פְּרוֹטָה קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. הֲרֵי פָּרָשַׁת עֲמָלְק. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהִיא סִדּוּרָהּ שֶׁלְ יוֹם.] הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בַּר מְרוֹם. וְהָא תַאנֵּי. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹתּ מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִים. וְיִהְיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. תְּלָתָא עֲשָׂרָה וּתְלָתָא עֲשָׂרָה וְחַד שְׁלֹשָׁה.

HALAKHAH: Rav Ḥuna said, three people reading in the Torah shall not do less than ten verses. Ḥizqiah said, corresponding to the Ten Commandments [But did we not state, “on Sunday, In the Beginning and there shall be a spread”? And these are only eight! Rebbi Idi said, Cahana and Assi disagreed. One said, he repeats. But the other said, he splits. He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he splits it was evening, it was morning, as a separate verse. But did we not state, “on Monday, there shall be a spread and the waters shall come together”? He who says that he repeats, he repeats two verses. He who says he splits, he could not split. Rebbi Philippos ben Protos objected before Rebbi Jonah, is there not the paragraph about Amalek? He said to him, there is a difference since this is the topic of the day.] Rebbi Eleazar from Merom asked, was it not stated, the one who reads the conclusion from Prophets should not do less than 21 verses. Should there not be 23? Three for ten, three for ten, and one three.

Mishnah

משנה: זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף וְאֵינוֹ יוֹם טוֹב קוֹרִין אַרְבָּעָה. בְּיוֹם טוֹב חֲמִשָּׁה. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים שִׁשָּׁה. בְּשַׁבָּת שִׁבְעָה. אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ:

MISHNAH: On a holiday five, on the Day of Atonement six, on the Sabbath seven, no less but one may add to them, and one closes with a reading from Prophets. The ones who start and finish the Torah reading recite the benediction before and after the reading.

Halakhah

הלכה: וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שִׁשָּׁה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שִׁבְעָה. מָאן דְּאָמַר. שִׁשָּׁה. מִפְּנֵי הַתְּפִילָּה. מָאן דְּאָמַר. שִׁבְעָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת מְמַהֲרִים לָבוֹא וּמְמַהֲרִין לָצֵאת. בְּיוֹם טוֹב מְאַחֲרִין לָבוֹא וּמְמַהֲרִין לָצֵאת. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְמַהֲרִין לָבוֹא וּמְאַחֲרִין לָצֵאת.

HALAKHAH: “And on the Day of Atonement six.” There are Tannaim who state, seven. He who says six, because of the prayer. He who says seven, following what was stated, on a Sabbath one comes early and leaves early; on a holiday one comes late and leaves early, on the Day of Atonement one comes early and leaves late.

הַלָּעוֹזוֹת לָא נָהֲגוּ כֵן. אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא כָל הַפָּרָשָׁה כוּלָּהּ. הָיָה יוֹדֵעַ אֶחָד אֶת הַפָּרָשָׁה קוֹרֵא אֶת כּוּלָּהּ. שִׁבְעָה יוֹדִעִין שְׁלֹשָׁה פְסוּקִין כּוּלְּהוֹן קְרָאֵיי. אֶחָד יוֹדֵעַ שְׁלֹשָׁה פְסוּקִים קָרִי וַחֲזַר קָרִי. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. הָעֶבֶד עוֹלֶה לְמִינְיָין שִׁבְעָה. וַיְדַבֵּר עוֹלֶה מִשְּׁלֹשָׁה פְסוּקִים. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקֵּבָּה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. אָסוּר לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ תוֹרָה. תִּיפְתָּר. שֶׁלָּמַד מֵאֵילָיו אוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ רַבּוֹ כְטָבִי.

The Greek speakers did not use to do this, but a single person reads the entire portion. If one knew the portion he reads it completely. If of seven persons each one knows three verses, they all read. If one knows three verses he reads them repeatedly. Rebbi Ze`ira in the name of Rav Jeremiah, a slave is counted for the count of seven; “and spoke” is counted as one of three verses. But did not Rebbi Ḥama bar Uqba say in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina, it is forbidden to teach Torah to one’s slave? Explain it if he learned it by himself or that his master taught him like Tabi.

רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי מַתָּנָה שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּשֵׁם רַב. שִׁבְעָה חוּץ מִן הַמַּפְטִיר. הָתִיב רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן פָּזִי. וְהַתַנִּינָן. הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא לֹא יִּפְחוֹתּ מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד פְּסוּקִין. הוּא אָמְרָהּ וְאָמַר טַעַם. בְּשֶׁאֵין שָׁם תּוּרְגְּמָן. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם תּוּרְגְּמָן קֹרְאִים שְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. קָרְאֵיי תְּלָתָה. אָמַר לֵיהּ. [וְ]לֹא (הוּא) [יְהֵא] רִבִּי יוֹחָנָן כְּתוּרְגְּמָן.

Rebbi Ḥelbo, Rebbi Mattanah, Samuel bar Shilat in the name of Rav: Seven not counting the closer. Rebbi Ḥananiah ben Pazi objected, did we not state, the one who reads the conclusion from Prophets should not do less than 21 verses? He said it and he gave the reason, if there is no translator. But if there is a translator, one has to read three. Rebbi Ḥelbo said before Rebbi Abbahu, before Rebbi Joḥanan they are reading three. He said to him, (is not) [should not be] Rebbi Joḥanan like a translator?

Mishnah

משנה: אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:

MISHNAH: One does not split the Shema`, nor stand in front of the Ark, nor lift his hands nor read in the Torah, nor close with Prophets, nor proceed standing and sitting, nor recite benedictions for mourners or bridegrooms, nor say Grace invoking the Name, with less than ten attendants; in matters of real estate nine and a Cohen, and similarly about humans.

Halakhah

הלכה: מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְלֵיי דָא מִילָּה תַנִּינָן. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. לָכֵן צְרִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְיָצְאוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְיָצְאוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְיָצְאוּ לָהֶם מִקְצָתָן גּוֹמֵר. וְעַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְעוֹזְבֵי יי יִכְלוּ.

HALAKHAH: Since we had stated, “one does not spread out the Shema` with less than ten attendants”, for which purpose did we state, “one does not stand before the Ark with less than ten attendants”? It is necessary for what was stated, “one does not spread out the Shema` with less than ten attendants; if they started with ten and some left, he finishes. One does not stand before the Ark with less than ten attendants; if they started with ten and some left, he finishes. One does not lift his hands with less than ten attendants; if they started with ten and some left, he finishes. One does not read in the Torah with less than ten attendants; if they started with ten and some left, he finishes. One does not close with Prophets with less than ten attendants; if they started with ten and some left, he finishes. About all these He says, those who abandon the Eternal will disappear.”

אֶין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. עִמְדוּ יְקָרִים. שְׁבוּ יְקָרִים. שִׁבְעָה פְעָמִים.

“One does not proceed standing and sitting.” Stand, dears; sit down, dears, seven times.

אֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים. תַּנֵּי. אוֹמְרִים בִּרְכַת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מַפְקִין כַּלָּתָה כָל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִיָיה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵילִים כָּל שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מֵיתָא כָל שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ אַף כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ. מַה כָאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.

“One does not recite benedictions for mourners or bridegrooms.” It was stated, the marriage benedictions are said all seven days. Rebbi Jeremiah wanted to say that one re-enacts the marriage all seven days. Rebbi Yose said to him, did not Rebbi Ḥiyya state, the benedictions for mourners are said all seven days? Can you say that one buries the dead all seven days? How is that? Since here he enjoys with him, so there he consoles with him. As here one remembers, so there one remembers.

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְיָין. [וְאִית תַּנּוֹיֵי תַנֵּי. אֲבֵלִים עוֹלִים מִן הַמִּנְיָין.] אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין אֲבֵלִים עוֹלִין מִן הַמִּינְיָין. בַּאֲבֵילֵי אוֹתוֹ הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְיָין. בַּאֲבֵילֵי מֵת אַחֵר. וְהָא תַנֵּי. יוֹצֵא לְהִתְנַחֵם אֲבָל לֹא לְנַחֵם.

There are Tannaim who state, the mourners are not counted in the quorum. [There are Tannaim who state, the mourners are counted in the quorum.] Rebbi Abuna said, he who said, the mourners are not counted in the quorum, the mourners of this deceased. He who said, the mourners are counted in the quorum, the mourners of another deceased. But was it not stated, he leaves to be comforted but not to comfort?

תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. אֵין קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ אֶלָּא בַעֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמָר לְהַלָּן עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת. מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמָר לְהַלָּן וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבּוֹר בְּתוֹךְ הַבָּאִים. מַה תּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. אם מִתּוֹךְ אַתְּ לָמֵד. סַגִּין אִינּוּן. [אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.].

Samuel stated, the sanctification of the New Moon is only by ten {attendants}. Rebbi Abba, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: It is said here community, and it is said there, how long this bad community. Since “community” mentioned there are ten, so also “community” mentioned here are ten. Rebbi Simon said, it is said here, in midst, and it is said there, the sons of Israel came to buy in midst of the comers. Since “in midst” mentioned there are ten, so also “in midst” mentioned here are ten. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said to him, if you infer from “in midst”, there are many. [But it is said here “the sons of Israel”, and it is said there “the sons of Israel”. Since there are ten, also here are ten.]

וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹהֲנִים הָאָמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. וְיִהְיוּ כוּלָּם כֹּהֲנִים. רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי לְמָעֵט. וְיִהְיוּ כוּלָּן יִשְׂרָאֵל. אֵין הַפָּרָשָׁה יוֹצְאָה בְלֹא כֹהֵן. עַד כְּדוֹן. בַּמַּקְדִּישׁ גּוּפָהּ שֶׁלְשָׂדֶה. אָמַר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עֲרָכִים הַמִּיטַּלְטְלִין בִּשְׁלשָׁה. וְיֵשׁ עֲרָכִים שֶׁאֵינָן מִיטַּלְטְלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. וּבָא לְסַדְּרוֹ מִן הַקַּרְקַע. שָׁמִין לוֹ בָעֲשָׂרָה. מִן הַמִּיטַּלְטְלִין. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. אֵינוֹ כָאוֹמֵר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה מְנָה לַהֶקְדֵּשׁ. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. לִכְשֶׁיַּעֲשִׁיר. נִידוֹן בְּהֶשֶׂג יָד.

“In matters of real estate nine and a Cohen.” Corresponding to the ten times “Cohen” is mentioned in the paragraph. Then should they not all be Cohanim? An inclusion after an inclusion is an exclusion. Then could they all be Israel? The paragraph has no result without a Cohen. That is, if one dedicated the body of a field. But if he said, I am vowing the value of my field for the Temple, let us hear from the following: “Appraisal of movables by three {appraisers}.” Do there exist appraisals not of movables? Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Ḥanina: If somebody says, I am vowing my appraisal, and comes to settle his debt by real estate, one appraises it by ten {persons}, by movables by three. Is one who says, I am vowing my appraisal not like one who says, I am vowing my field’s value? But if he said, I am vowing a hundred mina for the Temple, one appraises him by three. Should he become rich, he will be judged by what he can afford.

תַּנֵּי. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין אֵין לָהֶם אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. מָהוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. אַכְרָזָה. עוּלָּא בַר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עֲבָדִים שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ. שְׁטָרוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין שֶׁלֹּא יִיגָּנֵבוּ. רִבִּי בָּא בַר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁעֲבָדִים נִפְדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִּינָן וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר לֵיהּ. אָדָם דְּהָכָא בֶּן חוֹרִין הוּא. חִינְנָה בַר שֶׁלֶמְיָה בְּשֵׁם רַב. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּרַבָּנִן. אֲמַר לוֹ רִבִּי לָעְזָר בֶּן פְּרָטָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי לָעְזָר בֶּן פְּרָטָא. רִבִּי. לֹא כָּךְ לִימַּדְתַּנִי בִשֵׁם זְקֵינֶיךָ. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. וַחֲזַר בֵּיהּ וַעֲבֲד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

It was stated: One does not make public tender for slaves, and girl slaves, and movables. What is public tender? Rebbi Jehudah ben Pazi said, announcement. Ulla bar Ismael said, slaves lest they flee, securities and movables lest they be stolen. Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose: Does this not imply that a slave be redeemed in front of three people? He answered him, yes. But did we not state: “Real estate nine and a Cohen. The same holds for humans”? He answered him, but the human here is a free person. Ḥanania bar Šelemiah in the name of Rav: A case came before Rebbi who wanted to act following the rabbis. Rebbi Eleazar ben Proteus, the grandson of Rebbi Eleazar ben Proteus, said to him: Rebbi, did you not teach us in your grandfather’s name, “except if he offered public tender”? He answered, yes, changed his mind, and acted following Rabban Simeon ben Gamliel.

Mishnah

משנה: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְלֹא יִקְרָא לַמְתוּרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד וּבַנָּבִיא שְׁלֹשָׁה. אִם הָיוּ שְׁלָשְׁתָּן שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת קוֹרִין אֶחָד אֶחָד. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. וְעַד כַּמָּה הוּא מְדַלֵּג עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְסִיק הַתּוּרְגְּמָן:

MISHNAH: One who reads in the Torah may not read less than three verses. He should not read for the translator more than one verse, but in Prophets three. If all three were three paragraphs he reads them singly. One skips in Prophets but one does not skip in the Torah. How far may he skip? As long as the translator did not stop.

Halakhah

הלכה: רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְנִשְׁתַּתֵּק. זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן. אִין תֵּימַר. מִמָּקוֹם שֶׁהִפְסִיק. הָרִאשׁוֹנִים נִתְבָּרְכוּ לִפְנֵיהֶן וְלֹא נִתְבָּרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן. הָאַחֲרוֹנִים נִתְבָּרְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן וְלָא נִתְבָּרְכוּ לִפְנֵיהֶן. וְכָתוּב תּוֹרַת יי תְּמִימָה שֶׁתְּהֵא כוּלָּהּ תְּמִימָה.

HALAKHAH: Rebbi Abba, the son of Rebbi Ḥiyya bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan: If one became paralyzed while reading in the Torah, the one who steps in for him should start from the place the first one started. For if you would say from the place he stopped, the first verses would have been blessed before them but not after them, the last ones after them but not before them, but it is written The Torah of the Eternal is perfect, that it should be totally perfect.

הָיְתָה הַפָּרָשָׁה שֶׁלְחֲמִשָּׁה פְסוּקִים קוֹרֵא אֶת כּוּלָּהּ. לֹא עָשָׁה כֵן אֶלָּא קָרָא שְׁלֹשָׁה. זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד [תַּחְתָּיו] צָרִיךְ לִקְרוֹת שְׁנֵי פְסוּקִים הַאַחֲרוֹנִים וּשְׁלֹֹשָׁה מִפָּרָשָׁה הָאַחֶרֶת לֹא עָשָׂה כֵן מָהוּ שֶׁיְּעַכֵּב. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה סָלְקוּן מֵיחְמֵייהּ אַפִּין לְאָחוֹי דִּיהוּדָה בַּר תַּמּוּזָה קְרִיבֵיהּ דֵּרִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה בִּכְנִישְׁתָּא דְּסוֹבַנְיָיא וַהֲוָה תַּמָּן רִבִּי יִרְמְיָה וְעִכֵּב. אָמַר רִבִּי יוֹנְה לְרִבִּי יוֹסֵה. וְכוֹפִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא רַבָּךְ מְעַכֵּב. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן שָׁרָה רִבִּי חִינְנָא בַּר אַנְדְּרֵיי בְשֵׁם רִבִּי זַכַּיי דְּכָבוּל. טָעָה בֵּין תֵּיבָה לְתֵיבָה מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה לְרִבִּי זְעוּרָה. וְעָבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ. אֲפִילוֹ טָעָה בִּין אִם לִוְאִם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן סַפְרָא דְטֶרְבֶּנְתְ אָמְרוּן לֵיהּ בְּנֵי קַרְתֵּיהּ. קְטַע בְּדִיבִּירַיָיא דִּיקְרוּנוּן בְּנֵינָן. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה. אֲמַר לֶיהּ. אִין קְטָעִין רֵישָׁךְ לָא תִשְׁמַע לוֹן. וְלָא שָׁמַע לוֹן וְשָׁרוֹן לֵיהּ מִן סַפְרוּתֵהּ. בָּתַר יוֹמִין נְחַת לְהָכָא. קָם עִימֵּיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִינָה. אָמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ עֲבִיד בְּהַהוּא קַרְתָּךְ. וְתַנֵּי לֵיהּ עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. וְלָמָּה לֹא שָׁמַעַת לוֹן. אָמַר לֵיהּ. וְעָבְדִין כֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְלִינָן מְקַטְּעִין לוֹן בְּסִידְרָא. אָמַר לֵיהּ. וְלִינָן חָזְרִין וְכָלְלִין לוֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. אִילּוּ הֲוָה הַהוּא סַפְרָא בְיוֹמוֹי מַנִּיתֵיהּ חֲכִים.

If the paragraph was of five verses, he reads all of them. If he did not do so, the following one has to read the two last verses and three from the next paragraph. If he did not do this, does it obstruct? Rebbi Jonah and Rebbi Yose went to visit the brother of Jehudah bar Tammuza the relative of Rebbi Yose ben Ḥanina in the synagogue of the neck-cloth makers. Rebbi Jeremiah was there and he stopped them. Rebbi Jonah said to Rebbi Yose, does one force? He answered him, here your teacher is stopping them. Rebbi Jeremiah, Rebbi Simeon Shara, Rebbi Ḥinena bar Andreas in the name of Rebbi Zakkai from Kabul: If he erred between one word and another one lets him repeat. Rebbi Jeremiah said to Rebbi Ze`ira, does one act like this? He told him, is that still a problem for you? Even if he erred between if and and if one makes him repeat. The people of his town told Rebbi Simeon, the teacher of Terbenth, cut the sentences which our sons are reading. He went and asked Rebbi Ḥanina, who told him, do not listen to them even if they cut off your head. He did not listen to them and they freed him from his teaching position. After some time he came down here. Rebbi Simeon ben Yosina associated with him. He asked him, what goes on in your town? He told him the affair. He asked him, why did you not listen to them? He answered, does one do this? He answered, do we not cut them in the study? He answered, but we repeat and take them together. Rebbi Ze`ira said, if this teacher had been in my time, I would have appointed him Rabbi.

רַב אָמַר. כְּגוֹן הוֹי רָב אֶת יוֹצְרוֹ.

Rav said, for example Woe him who fights his creator.

מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא וְאֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. מְדַלְּגִין בַּנָּבִיא. אֵין מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא. וּבְנָבִיא שֶׁלְשְׁנֵים עָשָׂר מוֹתָּר.

“One skips in Prophets but one does not skip in the Torah.” One skips in prophets; one does not skip from one prophet to another prophet, but with the twelve prophets it is permitted.

אֵין מְדַלְּגִין בַּתּוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שֶׁאֵין גּוֹלִים סֵפֶר תּוֹרָה בָּרַבִּים. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה פָרָשָׁה קְטַנָּה. אָמַר לֵיהּ. כְּדֵי שֶׁיַּשְׁמִעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה עַל סֶדֶר. וְהָא תַנִּינָן. קוֹרֵא אַחֲרֵי מוֹת וְאַךְ בֶּעָשׂוֹר. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁהוּא סִדְרוֹ שֶׁל יוֹם. תֵּדַע לָךְ. דְּאָמַר רִבִּי שְִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. בְּכָל מָקוֹם אֵינוֹ קוֹרֵא עַל פֶּה. וְהָכָא קוֹרֵא עַל פֶּה. רִבִּי יוֹסֵה מְפַקֵּד לְבַר עוּלָּא חַזְּנָא דִכְנִישְׁתָּא דְּבַבְלָיָיא. כַּד דְּהִיא הָדָא אוֹרִיָיא תְּהַוֵּי גְוִילָא אֲחוֹרֵי פָרוֹכְתָא. כַּד דְּאִיּנּוּן תַּרְתֵּיי תִּי מְיַיבֵּל חָדָא [וּמַיְיתֵי חָדָא].

“One does not skip in the Torah.” Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Because one does not scroll the book of the Torah in public. Rebbi Yose asked, think of it, if it was a small paragraph? But so that Israel should hear the Torah in due order. But did we not state: “he reads after the death and but on the tenth day”? There is a difference since this is the order of the day. You should know this, as Rebbi Simeon ben Laqish said, one never recites from memory but here he recites. Rebbi Yose ordered Bar Ulla, the beadle of the synagogue of the Babylonians: If there is one Torah, scroll it behind a curtain. If there are two, take away one and bring the other.

עַד אֵיכָן. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּגוֹן פָּרָשַׁת יְהוֹיָדָע כֹּהֵן גָּדוֹל.

How far? Rebbi Aḥa said, as the paragraph of Joyada the High Priest.

Mishnah

משנה: הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה קָטָן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ:

MISHNAH: He who closes with Prophets spreads out the Shema`, or stands before the Ark or lifts his hands. If he was under age, his father or teacher stand in his stead.

Halakhah

הלכה: לָא צוֹרְכָה דִילָא הַפּוֹרֵשׂ אֶת שְׁמַע הוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. כְּדֵי לְזַרְזוֹ.

HALAKHAH: Is not necessarily the one who spreads out the Shema` the one who stands before the Ark and who lifts his hands? Rebbi Yose ben Ḥanina said, in order to hasten him.

וְאִם הָיָה קָטָן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ. וְהָא תַנִּינָן. קָטָן לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

“If he was under age, his father or teacher do it in his stead.” But was it not stated, a minor may not spread out the Shema`? Rebbi Judan said, here if he grew two pubic hairs, there if he did not grow two pubic hairs.

Mishnah

משנה: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. פּוֹחֵחַ פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. סוּמֶא פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא פוֹרֵס אֶת שְׁמַע:

MISHNAH: A minor reads in the Torah and translates but he does not spread out the Shema`, nor stands before the Ark, nor lifts his hands. The uncovered spreads out the Shema` and translates, but he may not read in the Torah nor stand before the Ark, nor lift his hands. A blind man spreads out the Shema` and translates. Rebbi Jehudah says, a person who never saw light does not spread out the Shema`.

Halakhah

הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. סוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. בְּלֹא רְאוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. וָכָא תַנִּינָן. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. רִבִּי חַגַּיי בָעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. פְּרָט. וְהָכָא הוּא אָמַר. לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. בְּרַם הָכָא בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא.

HALAKHAH: There, we have stated, “A blind person is not exiled, the words of Rebbi Jehudah; Rebbi Meïr says, he is exiled.” And both of them explained the same verse, without seeing. Rebbi Jehudah says, to include the blind person. Rebbi Meïr says, excluding the blind person. And here we have stated, “a person who never saw light does not spread out the Shema`.” Therefore if he saw he spreads. Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose, is the argument of Rebbi Jehudah inverted? There he says, excluding, but here he says, to include. Rebbi Ḥanania the son of Rebbi Hillel said, the Mishnah is about one sitting in a dark house. So we are saying, “one sitting in a dark house may not spread the Shema `.” But here, without seeing, to include the blind person.

Mishnah

משנה: כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָיו מוּמִין לֹא יִשָּא אֶת כַּפָּיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסַטִיס לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ:

MISHNAH: A Cohen whose hands are defective shall not lift his hands. Rebbi Jehudah says, also a person whose hands are colored by woad hall not lift his hands since people look at him.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. וּבְפָנָיו. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. רִבִּי נַפְתָּלִי הַוָות אֶצְבַּעָתְיהּ עֲקִימָה. אֲתַא שְׁאִיל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָא הֲוָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רַגְלֵיהּ [הֲוֵי] סַגִּין. שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַע דַּעְתִּי.

HALAKHAH: It was stated, in his face. But was it not stated, if he was known in his town he is permitted? As the following: The finger of Rebbi Naftali was bent. He came and asked Rebbi Mana, who said to him, since you are known in your town it is permitted. Rav Ḥuna disqualified one with sparse facial hair. But was it not stated, if he was known in his town he is permitted? Rebbi Mana said, it was a crowded holiday; so they should not say, we saw a minor lifting his hands. Rebbi Yose said, this implies that one is forbidden to look at the Cohanim at the moment when they are blessing Israel. Rebbi Ḥaggai, when they said, one does not look, was it not because of inattention? By Moses, I shall look and my attention will not be diverted.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר אֵינִי עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בִּצְבוּעִין אַף בִּלְבָנִים לֹא יַעֲבוֹר. בְּסַנְדָּל אֵינִי עוֹבֵר אַף יָחֵף לֹא יַעֲבוֹר. הָעוֹשֶׂה תְּפִילָּתוֹ עֲגוּלָּה סַכָּנָה וְאֵין בָּהּ מִצְוָה. נְתָנָהּ עַל מִצְחוֹ אוֹ עַל פַּס יָדוֹ הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. צִיפָּהּ זָהָב וּנְתָנָהּ עַל בֵית אוּנְקְלִי שֶׁלּוֹ הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנִין:

MISHNAH: If somebody said, I shall not stand before the Ark in coloreds, also in whites he shall not stand. With sandals I shall not stand, also barefoot he shall not stand. He who makes his tefillah round puts himself in danger and it is no meritorious deed. If he places it on his forehead or on his hand, it is the way of heretics. If he covered it with gold and put it on his sleeve, it is the way of outsiders.

Halakhah

הלכה: תַּנָּה רִבִּי יוֹסֵי בֶּן בֵּבַי. תַּפִילִּין מְרוּבָּעוֹת [שְׁחוֹרוֹת] הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.

HALAKHAH: Rebbi Yose ben Bevai stated: Square [black] tefillin are practice from Moses on Sinai.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת. עַל קַן צִיפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָאוֹמֵר וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ וּמִזַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ בִּנְזִיפָה:

MISHNAH: He who says, may the good ones bless You, is the way of heretics. To the bird’s nest reaches your mercy, Your name may be mentioned on good things we thank we thank: one silences him. One who circumscribes in incest prohibitions, one silences him. He who translates and do not give of your offspring to be burned for Moloch as “do not allow your semen to impregnate a Gentile woman”: one silences him with rebuke.

Halakhah

הלכה: הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים. שְׁתֵּי רְשׁויּוֹת.

HALAKHAH: “He who says, may the good ones bless You.” Two powers.

רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. כְּקוֹרֵא תִיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךֵ הוּא. עַל קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן. בְּנוֹתֵן קִיצְבָה עַל מִידּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל. מָאן דְּאָמַר. עַל. מְסַיֵיעַ לְרִבִּי פִינְחָס. מָאן דְּאָמַר. עַד. מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹסֵה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא עָבְדִין טַבָּאוּת. שֶׁהֵן עוֹשִׂין [מִדּוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים. אֵילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין. עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּמַה דַאֲנָן רַחֵמִין בַּשְּׁמַיָיא כֵּן תַּהֲווֹן רַחְמָנִין בְּאַרְעָא. תּוֹרְתָא אוֹ רָחֵילָא יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תְכָסִּין תְּרַוֵויהוֹן בְּיוֹמָא חַד. לֹא עָבְדִין טַבָּאוּת. שֶׁהֵן עוֹשִׂין] גְּזֵירוֹתָיו שֶׁלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.

Rebbi Phineas in the name of Rebbi Simeon: He is like one who quarrels with the measures of the Holy One, praise to Him: Your mercies reached over a bird’s nest but did not reach this man! Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon: He is like one who makes finite the measures of the Holy One, praise to Him: Your mercies reach down to the bird’s nest. Some Tannaim formulate “over”, some Tannaim formulate “to”. He who says “over” supports Rebbi Phineas, he who says “to” supports Rebbi Yose. Rebbi Yose bar Abun said: They do not act well who declare [the measures of the Holy One, praise to Him, to be mercy. And those who translate “My people Israel, just as I am merciful in Heaven so you should be merciful on earth. A cow or a mother sheep, it and its young you should not slaughter together on one day,” they do not act well because they declare] the measures of the Holy One, praise to Him, to be mercy.

מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר. בְּצִיבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵן.

“One silences one who says ‘we thank, we thank.’” Rebbi Samuel bar Rav Isaac said ( Ps. 63:12): “For the mouth of those who speak lies will be dammed up.” That is, in public. But in private it is supplication.

וְדִכְוָותָהּ. אָמֵן אָמֵן. שְׂמַע שְׁמַע. תּוּרְגְּמָן שֶׁהוּא עוֹמֵד לִפְנֵי חָכָם אֵינוֹ רַשַּׁאי לֹא לְשַׁנּוֹת וְלֹא לְכַנּוֹת וְלֹא לְהוֹסִיף אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָבִיו אוֹ רַבּוֹ. רִבִּי פְדָת הֲוָה אֲמוֹרָא דְרִבִּי יָסָא. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כָּךְ אָמַר רִבִּי בְשֵׁם אַבָּא. מִילִּין דְּלָא שְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. בַּר יָשִׁיטָא הֲוָה אֲמוֹרָא דְרִבִּי אָחָא. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם אַבָּא. מִילִּין דְּלָא שְׁמַע מִן אָבוֹי הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָה. רִבִּי מָנָא כַד דַּהֶוָה מוֹרֵי בַחֲבוּרָתָה. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי בְבֵיתָא הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה. מִילִּין דִּשְׁמַע מִן אָבוֹי בְבֵית וַועֲדָא הֲוָה אֲמַר. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹנָה.

And similarly, Amen Amen, hear hear. An interpreter who stands in front of a Sage is permitted neither to change, nor to circumlocute, nor to add unless he was his father or his teacher. Rebbi Pedat was the speaker of Rebbi Yasa. Things which he had heard from his father he referred to: so says my teacher in my father’s name. Things which he had not heard from his father he referred to: so says my teacher in Rebbi Eleazar’s name. Bar Yashita was the speaker of Rebbi Aḥa. Things which he had heard from his father he referred to: so says my teacher in my father’s name. Things which he had not heard from his father he referred to: so says my teacher in Rebbi Ḥinena’s name. When Rebbi Mana was instructing in a group, things which he had heard from his father in his house he referred to: so says my teacher in Rebbi Jonah’s name. Things which he had heard from his father in the Academy he referred to: so says Rebbi Jonah.

הַמְכַנֶּה בָּעֲרָיוֹת. בְּעַרְיָיתָא דְאָבוֹי וּבְעַרְיָיתָא דְאִימֵּיהּ.

“One who circumscribes in incest prohibitions,” incest prohibitions regarding his father and his mother.

מִזַּרְעֲךָ לֹא תִּתֵּן לְהַעֲבִיר לַמּוֹלֶךְ. מִן זַרְעָךְ לָא תִתֵּן לְאַעְבָּרָא בְּאַרְמָיוּתָא. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֲרָמִית וּמַעֲמִיד מִמֶּנָּה בָנִים מַעֲמִיד אוֹיְבִים לַמָּקוֹם.

Do not give of your offspring to be burned for Moloch, “do not allow your semen to impregnate a Gentile woman”. Rebbi Ismael stated, he who marries a Gentile woman and has children from her raises enemies of the Omnipresent.

Mishnah

משנה: מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן נִקְרָא וְלֹא מִיתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה תָּמָר נִקְרָא וּמִיתַּרְגֵּם. מַעֲשֵׂה עֵגֶל הָרִאשׁוֹן נִקְרָא וּמִיתַּרְגֵּם. וְהַשֵּׁנִי נִקְרָא וְלֹא מִיתַּרְגֵּם. בִּרְכַּת כֹּהֲנִים וּמַעֲשֵׂה דָּוִד וְאַמְנוֹן לֹא נִיקְרִין וְלֹא מִיתַּרְגְּמִין.

MISHNAH: The story of Reuben is read but not translated. The story of Tamar is read and translated. The first story of the Calf is read and translated, but the second is read and not translated.

Halakhah

הלכה: אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם. מַה שָׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ. לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם.

HALAKHAH: What Sages tell, they did not hold back anything from their ancestors. What reward did they take for this? To them alone the Land was given, no stranger passed in their midst.

אֵי זֶהוּ מַעֲשֶׂה עֵגֶל הַשֵּׁינִי. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת אַהֶרֹן עַד כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. חֲנַנְיָה בַּר שֶׁלֶמְיָה בְשֵׁם רַב. מִתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב אַהֶרֹן אֶת מֹשֶׁה עַד כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי בָּא. וּמָחָא יי יַת עַמָּא עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. רִבִּי מַר עוּקְבַּן בְּשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. לֹא דוֹמֶה גְנַאי יָחִיד בְּצִיבּוּר לִגְנַיי צִיבּוּר בְּצִיבּוּר.

What is the second story of the Calf? Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: From the answer Moses gave to Aaron up to for Aaron had let it become dissolute, a disgrace before their opponents. Ḥanania bar Shelemia in the name of Rav: From the answer Aaron gave Moses to up to for Aaron had let it become dissolute, a disgrace before their opponents. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Abba: “And the Eternal smote the people because they made the Calf which Aaron made.” Rebbi Mar Uqban in the name of the rabbis there: the shame of a single person in the public is not comparable to the shame of the public in matters of the public.

וְאַתְיָיא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רַב חוּנָה. בִּרְכוֹת כֹּהֶנִים נִקְרָאוֹת וְלֹא מִיתַּרְגְּמוֹת. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַה טַעַם. אָמַר לֵיהּ. כֹּה תְבָרֲכוּ. לִבְרָכָה נִיתְנָה. לֹא נִיתְנָה לִקֵרִיאָה.

It follows what Rebbi Ḥelbo said in the name of Rav Ḥuna: The priestly blessings are read but not translated. Rebbi Abba bar Cohen asked before Rebbi Yose, what is the reason? He told him, so you shall bless, it was given as blessing, it was not given to be read.

Mishnah

משנה: וְאֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ:

MISHNAH: The priestly blessing, the stories of David and Amnon are neither read nor translated. One does not close with the Chariot, but Rebbi Jehudah permits. And Rebbi Eliezer says, one does not close with tell Jerusalem its abominations.

Halakhah

הלכה: אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִפְטִיר בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. יֵלֵךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיֵדַע בְּתוֹעֲבוֹתֶיהָ שֶׁלְאִמּוֹ. וּבָדְקוּ אַחֲרָיו וְנִמְצָא מַמְזֵר.

HALAKHAH: “One does not close with the Chariot, but Rebbi Jehudah permits. And Rebbi Eliezer says, one does not close with tell Jerusalem its abominations. It happened that somebody closed with tell Jerusalem its abominations. Rebbi Eliezer said to him, may this man go and be informed of the abominations of his mother. They checked him out and he was found to be a bastard.”

וְדָא מְזוּזָּה יְהָבִין לָהּ הֵיכָא. רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מְשַׁלְּשׁוֹ וְנוֹתָנוֹ בִּתְחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן. רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רַב חוּנָה. חוֹצֶה אֶת הַפֶּתַח וּמְשַׁלְּשׁוֹ וְנוֹתְנָהּ בְּסוֹף שְׁלִישׁ הַתַּחְתּוֹן. מַה בֵינֵיהוֹן. מְקוֹם מְזוזָּה בֵינֵיהוֹן. בַּר טַבָּרִי שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה שַׁעַר גָּבוֹהַּ. אָמַר לֵיהּ. נוֹתָנָהּ כְּנֶגֶד כְּתֵיפָיו. בֵּית מִדְרָשֵׁיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה עֲבִיד כֵּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בֶּית מְזוּזָּתוֹ שֶׁלְרִבִּי הָיָה עָשׂוּי כְּמִין נַגָּר. תְּלוּיָה בַדֶּלֶת. סַכָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוָה. חָקַק בְּרֹאשׁ הַמַּקֵל וְהִנִּיחוֹ בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ. סַכָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ [לֹא] סְמָרוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁסְּמָרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁיִיחַדּוֹ לָכֵן. שֶׁלְבֵּית מַלְוָון הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן בְּפוּלְמָסִיּוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. נְתָנָהּ לִפְנִים מִטֶּפַח פְּסוּלָה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֶׁם שְׁמוּאֵל. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁמַע שֶׁלָּהּ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כֵּינִי מַתְנִיתָה. צִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. הֵיאַךְ שְׁמַע שֶׁלָּהּ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן בָּרָגִיל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן רְגִילִין נוֹתֵן בַּחֲזִית. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲזִית נוֹתֵן עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. פֶּתַח שֶׁהוּא פָתוּחַ לַגַּג וּלְגִּינָּה הֲרֵי הוּא כְפָתוּחַ לְחֵיל. דִּברֵי רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הֲרֵי הוּא כְפָתוּחַ לַשּׁוּק.

Where does one put this mezuzah? Rebbi Ze`ira in the name of Samuel: one divides it into three parts and puts it at the start of the uppermost third. Rebbi Ḥelbo in the name of Rav Ḥuna: One divides the door into half, then into thirds, and puts it at the top of the lowest third. What is between them? The place of the mezuzzah is between them. Bar Tabari asked Rebbi Isaac, think of it, if it was a high gate? He said to him, he puts it at his shoulder’s height. The house of study of Rebbi Ḥanina was made so. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: the container of Rebbi’s mezuzzah was made like a bolt. If it was hung on the door, a danger and it is no meritorious deed. If he excavated the top of a stick and put it at an unbecoming place, a danger and it is no meritorious deed. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: even if he (nailed) [did not nail] it. But did we not state, on condition that he nailed it? Rebbi Yose said, on condition that he dedicated {the place} for it. Those of the family Malwan did so in the wars. Samuel said, if it was put inside more than a hand-breadth it is disqualified. Rebbi Ze`ira in the name of Samuel: It is necessary that its shema` see the door. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ze`ira: So is the baraita, a doorpost serving two doors he puts it on the one he chooses. How can its shema` see the door? If a house has two doors, he puts it on the one usually used. If both were usually used he puts it in front. If both were in front he puts it on the one he chooses. A door which opens to the roof or to a garden is as if open to a wall, the words of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah. But the Sages are saying, it is as open to the market.

הַדָּר בִּחוּצָה לָאָרֶץ וְהַדָּר בְּפוּנְדָקֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. יוֹתֵר מִיכֵּן צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. הַדָּר בְּבוּרְגָּנִין שְׁלֹשִׁים יוֹם צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. הַשּׂוֹכֵר בַּיִת מִגּוֹי צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא נוֹטֵל. וּבְשֶׁלְיִשְׂרָאֵל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּטַל וְהָיָה קוֹבֵר אֶת בָּנָיו. הַדָּר בְּפוּנְדָקֵי חוּצָה לָאָרֶץ שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן מְזוּזָּה. אִם נָתַן לֹא יִטּוֹל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֶׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁאִירַע. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁנָּטַל וְהָיָה קוֹבֵר אֶת בָּנָיו.

He who dwells outside the Land or dwells in a hostelry in the Land of Israel for thirty days need not put up a mezuzzah. Longer than that he has to put up a mezuzzah. He who dwells in a rural tower for thirty days has to put up a mezuzzah. He who rents a house from a Jew has to put up a mezuzzah. He who rents a house from a Gentile has to put up a mezuzzah, and when he leaves he removes it, but from a Jew it is forbidden to act in this way. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Josias, because of what happened. It happened that a person removed and was burying his children. He who dwells dwells in a hostelry outside the Land of Israel for thirty days need not put up a mezuzzah. If he put up, he may not remove it. Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Josias, because of what happened. It happened that a person removed and was burying his children.

חוּלְדַּת הַמּוּלִים חַיֶיבֶת בִּמְזוּזָה. חֲלוֹן שֶׁהוּא אַרְבַּע עַל אַרְבַּע שֶׁעֲבָדִים יוֹשְׁבִין שָׁם וּמֵנִיפִין לְרִבּוֹנֵיהֶם חַיָיבִין בִּמְזוּזָה. לוּלִים אֵילּוּ עַל גַּב אִילּוּ חַיָיבִין בִּמְזוּזָה. הֵן דּוּ דָרַס אַסְכּוּפְּתָּה אֲרָעִיָיתָא. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה מִצְטָעֵר דְּלָא חֲמָא לוּלָא דְרִבִּי אִילַעָא דְּהֲוָה עֲבִיד מִן דַּעְתְּהוֹן דְּכָל רַבָּנִן.

Ḥuldat hammulim is liable for mezuzah. A window, four by four {cubits} wide, in which slaves sit and make wind for their masters are liable for mezuzah. Coops one on top of the other are liable for mezuzah; one steps on the doorstep below. Rebbi Yose was sorry not to have seen the coop of Rebbi Ilai which he had made according to all rabbis.

תְּפִילָּה וּמְזוּזָּה מִי קוֹדֵם. שְׁמוּאֵל אָמַר. מְזוּזָּה קוֹדֶמֶת. רַב חוּנָה אָמַר. תְּפִילָּה קוֹדֶמֶת. מַה טַעֲמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. שֶׁכֵּן הִיא נוֹהֶגֵת בַּיָּמִים טוֹבִים וּבַשַּׁבָּתוֹת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרַב חוּנָה. שֶׁכֵּן הִיא נוֹהֶגֵת בְּמַפְרִשֵׂי יָמִים וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת. מַתְנִיתַא מְסַיְיעָה לִשְׁמוּאֵל. תְּפִילָה שֶׁבָּלַת עוֹשִׂין אוֹתָהּ מְזוּזָּה. מְזוּזָּה שֶׁבָּלַת אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ תְּפִילִּין. לָמָּה. שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין.

Tefillin and mezuzzah, which one has precedence? Samuel said, mezuzzah has precedence. Rav Ḥuna said, tefillin have precedence. What is Samuel’s reason? Since it applies on holidays and Sabbath. What is Rav Ḥuna’s reason? Since it applies to travellers on the Seas and those who cross deserts. A baraita supports Samuel: “A worn-out tefillah one may make into mezuzzah, a worn out mezuzzah one may not make into a tefillah. Why? Because one increases in holiness but may not decrease.”