מכות ב׳Makkot 2

Mishnah

משנה: אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה דוֹלֶה בֶחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה עוֹלֶה בַסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ גּוֹלֶה וְשֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה.

MISHNAH: The following are exiled: the unintentional homicide. If he was rolling with the roller when it fell on somebody and killed him, or lowering an amphora when it fell on somebody and killed him, or was descending on a ladder when he fell on somebody and killed him, he is exiled. But if he was drawing the roller when it fell on somebody and killed him, or lifting an amphora when it fell on somebody and killed him, or was climbing a ladder when he fell on somebody and killed him, he is not exiled. This is the principle, by anything lowered, he is exiled, if it is not lowered, he is not exiled.

Halakhah

הלכה: אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין כול׳. רִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר עַד שֶׁיַּפִּיל אֶת כָּל הַחֶבֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל הַמַּחֲלָצוֹן. מַאי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיקַת הַחֶבֶל. מַה דָּמַר רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִיטַּת הַמַּחֲלָצוֹן.

HALAKHAH:: “The following are exiled,” etc. Rebbi Jehudah declares him not liable unless the entire rope falls from his hand. Rebbi Simeon declares him not liable unless he let go the trowel completely. What Rebbi Simeon said refers to breaking of the rope. What Rebbi Jehudah said, was about letting the trowel go.

רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹצִיא הֲלָהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִטִּיחָה לוֹ. אָמַר לֵיהּ. הִיא עֲלִיָיה הִיא יְרִידָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּיל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹשִׁיט הַתְּינּוֹק אֶת יָדוֹ וּרְצָצָהּ. אָמַר לֵיהּ. אַטְרַחְתְּ בָּהּ. הִיא עֲלִיָיה הִיא יְרִידָה.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Abbahu: If one was using a roller going forward when another person stuck out his head and the roller hit him. He told him, there is no difference between upward and downward movement. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Abbahu: If one was using a roller going forward when a child stuck out his hand and it was smothered. He told him, you are bothering me about this; there is no difference between upward and downward movement.

Mishnah

משנה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג רִבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹלֶה. מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ רִבִּי אוֹמֵר גּוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ גוֹלֶה:

MISHNAH: If the iron slipped off the handle and killed, Rebbi said he does not go into exile, but the Sages say he does go. From the wood to split, Rebbi says he goes into exile, but the Sages say, he does not go.

Halakhah

הלכה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ כול׳. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּי יִשַּׁל זֵיתֶיךָ. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן נְשִׁירָה אַף כָאן נְשִׁירָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנָשַׁל יְי אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ וגו׳. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מַכָּה אַף כָאן מַכָּה.

HALAKHAH: “If the iron slipped off the handle,” etc. What is Rebbi’s reason? It is said here getting lost and it says there, for your olives will fall off. Since getting lost there means falling off, here also it means falling off. What is the rabbis’ reason? It is said here getting lost and it says there, the Eternal, your God, will eliminate these peoples before you. Since getting lost there means taking a hit, here also taking a hit.

Mishnah

משנה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אִם מִשֶּׁיָּצָאת הָאֶבֶן מִיָּדוֹ וְהוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

MISHNAH: If one threw a stone into the public domain and it killed someone, he is exiled. Rebbi Eliezer ben Jacob says, if after the stone left his hand, the other one stuck out his head and received it, he is not liable.

Halakhah

הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן כול׳. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמָצָא. שֶׁיְּהֵא מָצוּי לוֹ בְשָׁעָה שֶׁהוּא הוֹרְגוֹ. וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִזְרוּק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה כוֹתְלוּ גוֹהָא.

HALAKHAH: “If one threw a stone,” etc. Rebbi Eliezer ben Jacob stated, it found. That he should have been there at the moment he killed him. But is there permission to throw the stone into the public domain? Rebbi Yose ben Abun said, explain it if his wall was inclined.

Mishnah

משנה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵירוֹ וְהָרַג אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּיזָּק לִיכָּנֵס לְשָׁם גּוֹלֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר. מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת. יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין:

MISHNAH: If he threw the stone into his own courtyard and it killed, if the person damaged had the right to enter there, he is exiled, but if not, he is not exiled, as it is said, if somebody goes with another to a forest. Since the forest is a place where the person injured and the one causing the injury both may enter, this excludes a private courtyard where the person injured and the one causing the injury may not enter together. Abba Shaul says, since cutting down trees is a voluntary act, this excludes a father who hits his son, a teacher who disciplines his student, and the court bailiff.

Halakhah

הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲבירוֹ כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאיִ טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִיכָּה בֵּין מִלְּמַעֲלָה בֵין מִלְּמַטָּה גּוֹלֶה. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי הוּנָא. טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִכָּה לְפָנָיו לְמַטָּן גּוּלֶה לְמַעֲלָן אֵינוֹ גוֹלֶה. לְאַחֲרָיו לְמַעֲלָן גּוֹלֶה לְמַטָּן אֵינוֹ גוֹלֶה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּל מִילָּה וּמִילָּה לְדַעְתֵּיהּ. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גּוֹלֶה. יָשַׁב לֹו עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם אֵינוֹ גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַלַּיְלָה גּוֹלֶה.

HALAKHAH: If he threw the stone into his (comrade),” etc. Rebbi Yannai said, a butcher who was cutting up [a carcass] and hit somebody whether raising or descending has to go into exile. This follows what Rebbi Huna said: A butcher who was cutting up [a carcass] and hit somebody in front of him in a descending motion goes into exile, in an ascending motion does not go into exile. In his back, in an ascending motion he goes into exile, in a descending motion he does not go into exile. Rebbi Isaac said, each case goes by its circumstances. If somebody sat on a bed during the day, and it is not usual to find a baby in a bed during the day, he goes into exile. During the night, when it is usual to find a baby in a bed during the night, he does not go into exile. If somebody sat on a crib during the day, and it is usual to find a baby in a crib during the day, he does not go into exile. During the night, when it is not usual to find a baby in a crib during the night, he goes into exile.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָיָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּעַ עֵצִים בַּחֲצֵירוֹ וְנִכְנַס הַפּוֹעֵל לִיטּוֹל שְׂכָרוֹ נִתְזָה הַבְּקַעַת עָלָיו וְהִזִּיקַתּוּ חַיָיב. וְאִם מֵת אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁאֵינוֹ כְיַעַר. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה פָטוּר. וְלֹא פְלִיגִין. מַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. אִם בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס חַיָיב. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. פָטוּר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס צָרִיךְ לְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְאִית דְּבָעְי מֵימַר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס נַעֲשִׂית כַּחֲצַר שׁוּתָפִין. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשׁוּתָפִין קוֹנִין זֶה מִזֶּה בְחָצֵר. וּמַמְחִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְחָצֵר. וְחַיָיבִין זֶה בְנִיזְקֵי זֶה. וְלֹא כֵן אָמַר רַב. מְמַלֵּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ אֵינָהּ מְמַלְּאָה אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַלֵּךְ בְּחָצֵר כְּמִי שֶׁהִיא מְמַלֵּא אֶת כָּל הֶחָצֵר.

Rebbi Yose ben Ḥanina said, if he was splitting wood in his courtyard, when a worker entered to collect his wages, and a splinter ricocheted and injured him, he is liable. If he died, he does not go into exile, for it is not like a forest. Rebbi Ḥanina stated, he is not liable. They do not disagree. What Rebbi Yose ben Ḥanina said, when they did not see him. But what Rebbi Ḥiyya stated, when they saw him. When they did not see him, from the moment he told him: enter, should he not be liable? Rebbi Ḥiyya stated, he is not liable. Since he told him: enter, he has to take precautions. Some would say, since he told him to enter, it becomes like the courtyard of partners. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Partners acquire from one another in a courtyard; they object to one another in a courtyard, and are mutually liable for damages. But did not Rav say, if he filled the entire public domain? This did not fill the entire public domain! Since they usually walk in the entire domain, it is as if he had filled the entire domain.

Mishnah

משנה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי בְּנוֹ וְהַבֵּן עַל יְדֵי הָאָב. הַכֹּל גּוֹלִים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִים עַל יְדֵיהֶם חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. וְגֵר תּוֹשָׁב גּוֹלֶה עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. הַסּוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה. רַבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמוּעָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה. כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לָדַעַת הָרַג אֵינוֹ גוֹלֶה. וְשֶׁלֹּא לָדַעַת הָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה:

MISHNAH: The father is exiled for his son, and the son for the father. Everybody is exiled for an Israel, and an Israel for everybody except a sojourner. A sojourner is exiled for a sojourner. A blind person is not exiled, the words of Rebbi Jehudah; Rebbi Meïr says, he is exiled. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, the hater is executed for he is as if notorious. Rebbi Simeon says, there is a hater who is exiled and one who is not exiled. In any case where one can say that he killed intentionally, he is not exiled; unintentionally, he is exiled.

Halakhah

הלכה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֶּן כול׳. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָה. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרוֹצֵחַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ אֵין בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אֶת אָחִיו אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרוֹצֵחַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אָחִיו אֵין אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ אָמַר. שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶינּוּ.

HALAKHAH: “The father is exiled for the son,” etc. Rebbi Zeˋira said that Rebbi Shila bar Binah stated: Even though it be written, the redeemer of the blood himself shall kill the murderer, nevertheless if somebody smote his son, his second son does not become the redeemer of the blood to kill his father. But if a brother smote his brother, the second brother becomes the redeemer of the blood to kill his brother. Rebbi Eliezer ben Jacob stated: Even though it be written, the redeemer of the blood himself shall kill the murderer, nevertheless if somebody smote his son, his second son becomes the redeemer of the blood to kill his father. But if a brother smote his brother, the second brother does not become the redeemer of the blood to kill his brother. And from where even if he said, I cannot face him, the verse says, when he comes upon him he shall kill him.

וְהַסּוּמֶא. אָמַר רִבִּי בָּא. מָאן תַּנָּא סוּמֶא. רִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטְרוֹ מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ. בְּלֹא רְאוֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן הוּא אָמַר פְּרָט וָכָא הוּא אָמַר לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע. בְּרַם הָכָא בְּלֹא רְאוֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. מַה מְקַיְימִין רַבָּנִין בְּלֹא רְאוֹת. לְהָבִיא אֶת הַמַּכֶּה בַלָּיְלָה.

“And the blind person.” Rebbi Abba said, who stated “the blind person”? Rebbi Jehudah, for Rebbi Jehudah frees him from all obligations of the Torah, as we have stated there: “Rebbi Jehudah said, anyone who never saw light in his life may not cover the Shema ˋ.” Therefore, if he saw once he may cover. And both of them explained the same verse, without seeing. Rebbi Meïr says, to include the blind person. Rebbi Jehudah says, excluding the blind person. The argument of Rebbi Meïr seems inverted. There he says, excluding, but here he says, to include. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Hillel said, the Mishnah is about one sitting in a dark house. So we are saying, “one sitting in a dark house may not cover the Shemaˋ.” But here, without seeing, to include the blind person. How do the rabbis read without seeing? To include one who smites in the night.

Mishnah

משנה: לְאֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט. לְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּלְשָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת: וּמְכוּוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַֹּשְתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ. וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ: רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַיֵיב מִיתָה הֲרָגוּהוּ וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵיב מִיתָה פְּטָרוּהוּ וְשֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶחָד הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. לְפִיכָךְ אִימּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְיָיה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. נִגְמַר דִּינוֹ וּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וּלְאַחַר מִיכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי: נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. וְאֵינוֹ יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לֹו וַאֲפִילּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וְכָל אָדָם אֵין חַיָיבִין עָלָיו. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְתוֹךְ הַתְּחוּם הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר: כַּיּוֹצֵא בוֹ רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ.

MISHNAH: Where are they exiled to? To the cities of refuge. To the three in Transjordan and the three in the Land of Canaan, as it is said: Three cities you shall designate in Transjordan, etc. As long as those in the Land of Israel had not been selected, those in Transjordan were not receiving, as it is said, there shall be six cities of refuge, not until all six were receiving together. Roads were maintained from one to the other, as it is said: Maintain the road for yourselves, and divide the domain of your Land into three parts. One sends with them two scholars lest he kill him on the road, to argue with him. Rebbi Meïr says, he may argue for himself as it is said, this is the word of the homicide. Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah says, at the start both the involuntary and the voluntary [homicide] go to the city of refuge; the court sends and brings them back from there. If one is found guilty by a death sentence, they execute him. If he is found not guilty in a capital case, he is freed. If he is found guilty to be exiled they return him to his place as it is said, the community shall return him to his city of refuge. Not only a [High Priest] anointed with the anointing oil, but also one wearing the many vestments, and one deposed from his office. Rebbi Jehudah says, also the one anointed for war returns the homicide. Therefore, the mothers of the [High] Priests support them with food and clothing, so they should not pray for the death of their sons. If sentence had been passed when the High Priest died, he is not exiled. If sentence had not yet been passed when the High Priest died, and sentence was passed after a successor had been appointed, he returns after the death of the second. If sentence was passed when there was no High Priest, or one who killed a High Priest, or a High Priest who killed, can never leave from there. He cannot leave from there, neither for a testimony of obligation, nor a testimony in a civil suit, nor a testimony in a criminal suit, not even if Israel needs him like Joab ben Ṣeruya, he cannot ever leave from there, as it is said there. There shall be his dwelling, there he shall die, there he shall be buried. Just as the city grants asylum, so does its domain grant asylum. If a murderer left the domain and was found by the avenger of the blood, Rebbi Yose the Galilean says, it is the obligation of the avenger of the blood and the right of everybody. Rebbi Aqiba says, it is the right of the avenger of the blood and nobody would be liable because of him. If a tree stands inside the domain but its crown is outside the domain, or the tree stands outside the domain but its crown is inside the domain, everything follows the crown. If somebody killed in one of these cities, he is exiled from quarter to quarter; but a Levite who killed is exiled from one city to another. Similarly, a homicide exiled to a city of refuge whom the citizens of the town wanted to honor, should say to them, I am a homicide. If they tell him, anyway, he should accept, for it is said, this is the word of a homicide.

Halakhah

הלכה: לְאֵיכָן גּוֹלִין כול׳. שָׁלֹשׁ עַיָירוֹת הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן. וּמִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ. אֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא הָיוּ קוֹלְטוֹת עַד שֶׁכִּיבְּישׁוּ וְחִילְּיקוּ. כֵּיוָן שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְחִילְּקוּ נִתְחַיְיבָה הָאָרֶץ בַּשְּׁמִיטִּין וּבַיּוֹבֵילוֹת וְהָיוּ אֵילּוּ וְאֵילּוּ קוֹלְטוֹת. שָׁלֹשׁ עָרִים שֶׁהִפְרִישׁוּ בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֶל הָיוּ מְכוּוָּנוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עָרִים שֶׁהִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן כִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁלְּכֶרֶם. אֶת חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר. וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם כְּנֶגֶד רָאמוֹת בַּגִּלְעַד. אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן. עַד שֶׁלֹּא הִפְרִישׁוּ שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם לֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת. הִפְרִישׁוּ קִרְיַת יְעָרִים תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁכִּיבְּשׁוּ אֶת שְׁכֶם. עַד שֶׁלֹּא הִפְרִישׁוּ קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל לֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת. הִפְרִישׁ גַּמְלָה תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁכִּיבְּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ.

HALAKHAH: “Where are they exiled to,” etc. “Three cities did Moses designate in Transjordan. When they came to the Land they designated another three. Neither of them were giving asylum until after they conquered and divided. After they conquered and divided, the Land became obligated for Sabbaticals and Jubilees and these and those were giving asylum. The three cities which they designated in the Land of Israel were parallel to the three cities which Moses had designated in Transjordan like two rows in a vineyard. Hebron in Judea parallels Beṣer in the desert. Sichem on Mount Ephraim parallels Ramot Gilead. Qedesh in Galilee parallels Golan in Bashan. (Before) [even though] they had designated Sichem on Mount Ephraim it could not give asylum; they designated Qiryat-Yearim in its place until they conquered Sichem. (Before) [even though] they had designated Qedesh in Galilee it could not give asylum; they designated Gamla in its place until they conquered Qedesh.”

וְשִׁלַּשְׁתָּ. שֶׁיְּהוּ מְשׁוּלָּשׁוֹת. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מֵחֶבְרוּן לִיהוּדָה כְּמֵחֵבְרוֹן לִשְׁכֶם וּמֵחֵבְרוֹן לִשְׁכֶם כְּמִשְׁכֶם לְקֶדֶשׁ.

“ Divide into three parts. That it should be from Hebron to (Jehudah) as from Hebron to Sichem and from Hebron to Sichem as from Sichem to Qedesh.”

נָפְלָה אַחַת מֵהֶן בּוֹנִין אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. וּמְנַיִין אַף בִּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ. שֶׁיְּהוּ מְכוּוָּנוֹת וְקוֹלְטוֹת כָּרִאשׁוֹנוֹת.

“If any of them collapsed, one rebuilds it from the same tribe. And from where also from other tribes? The verse says, six. That they should be parallel and receiving like the earlier ones.”

הֶעָרִים הַלֵּילוּ אֵין בּוֹנִין אוֹתָם לֹא כְרָכִים גְּדוֹלִים וְלֹא עֲיָירוֹת קְטַנּוֹת אֶלָּא בֵינוֹנִיּוֹת. אֵין בּוֹנִין אוֹתָהּ אֶלָּא עַל הַשּׁוּק. אִם אֵין שָׁם שׁוּק עוֹשִׂין לְשָׁם שׁוּק. אֵין בּוֹנִין אוֹתָם אֶלָּא עַל הַמַּיִם. אִם אֵין שָׁם מַיִם מְבִיאִין לְשָׁם מַיִם. נִתְמָעֲטוּ דִיּוּרֵיהֶן מְבִיאִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. אִם אֵין שָׁם אוֹכְלוֹסִין מְבִיאִין לְשָׁם כֹּהֲנִים לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים.

“One builds these cities not as great fortified places or small villages but in average sizes. One only builds them around a market place. If they have no market place one creates a market place for them. One only builds them near water. If they have no water one brings water to them. If the number of households declined, one brings others there. If the number of inhabitants declined, one brings there Cohanim, Levites, and Israel.”

אֵין עוֹשִׂין בְּתוֹכָן לֹא בֵית הַבַּד וְלֹא בֵית הְבְּצִירָה. דִּבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. אֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכָן חֲבָלִים. וְאֵין עוֹשִׁין בְּתוֹכָן כְּלֵי זְכוּכִית בִּשְׁבִיל לְהַרְגִּיל אֶת הָרֶגֶל לְשָׁם.

“One builds in them neither an olive press nor a wine press, the words of Rebbi Nehemiah, but the Sages permit it. One does not braid ropes there, nor does one manufacture glass, in order not to attract visitors.”

רִבִּי יוֹחנָן שָׁלַח לְרַבָּנִין דְּתַמָּן. תַּרְתֵּין מִילִּין אַתּוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב וְלֵית אִינּוּן כֵּן. אַתּוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב. יְפַת תּוֹאַר לֹא הִתִּירוּ בָהּ אֶלָּא בְעִילָה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד. וַאֲנִי אוֹמֵר. לֹא בְעִילָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא בְעִילָה אֲחַרוֹנָה אֶלָּא לְאַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ. אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים.

Rebbi Joḥanan sent to the rabbis there: Two things you say in the name of Rav which are not so. You say in the name of Rav that only the first copulation with the beautiful woman is permitted. But I am saying, the first or the later copulations are permitted only after all ceremonies; after that you may come to her and copulate with her, after all ceremonies.

וְאַתּוֹן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב. סָבוּר הָיָה יוֹאָב שֶׁקַּרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ קוֹלְטוּת וְאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא גַגּוֹ. שֶׁל שִׁילוֹ קוֹלֵט. וְשֶׁלְּבֵית הָעוֹלָמִים אֵינוֹ קוֹלֵט. וַאֲנִי אוֹמֵר. לֹא מִזְבֵּחַ קוֹלֵט וְלֹא גַגּוֹ קוֹלֵט לֹא שֶׁל שִׁילוֹ קוֹלֵט וְלֹא שֶׁלְּבֵית הָעוֹלָמִים קוֹלֵט. אֵין לְךָ קוֹלֵט אֶלָּא שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט בִּלְבַד. וְאֶיפְשַׁר יוֹאָב דִּכְתִיב בֵּיהּ תַּחְכְּמוֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁי הָיָה טוֹעֶה בַדָּבָר זֶה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. לְסַנְהֶדְרִין בָּרַח. כְּהָדָא דְּתַנֵּי. הֲרוּגֵי בֵית דִּין נִכְסֵיהֶן לַיּוֹרְשִׁין. הֲרוּגֵי מַלְכוּת נִכְסֵיהֶן לַמַּלְכוּת. אָמַר יוֹאָב. מוּטָּב שֶׁאֵיהָרֵג בְּבֵית דִּין וְיִירָשׁוּנִי בָנַיי וְאַל יַהַרְגֵּינִי הַמֶּלֶךְ וְיִירָשֵׁינִי. כַּד שְׁמַע שְׁלֹמֹה כֵּן אָמַר. לְמָמוֹנוֹ אֲנִי צָרִיךְ. מְיָּד וַהֲסִירוֹתִי דְּמֵי חִנָּם. אֵין מָמוֹנוֹ חִנָּם. וַיִּשְׁלַח בְּיַד בְּנָיָהוּ וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיְמִיתֵיהוּ וַיֵּקַּבְּרוּהוּ בְּבֵיתוֹ בַּמִּדְבָּר. וְכִי מִדְבָּר הָיָה בֵיתוֹ. אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת יוֹאָב שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּדְבָּר. אִין תֵּימַר. שֶׁהָיָה בוּזֵז וּבוֹנֶה לָהֶן דֵּימוֹסִיּוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. שְׁבָח. וְאִין תֵּימַר. שֶׁהָיָה בוּזֵז וּמַאֲכִיל חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם. שְׁבַח שְׁבָחִים. וּמְנַיִין שֶׁהָיְתָה סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה אֶצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי. וּמַה כְתִיב תַמָּן. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.

Also you say that Joab was of the opinion that the horns of an altar give asylum but only its top gives asylum; in fact only the top of the one in Shilo gives asylum, but that of the Temple does not give asylum. But I am saying that neither the altar gives asylum, nor does its top give asylum, nor the one in Shilo gives asylum, nor that of the Temple gives asylum. Nothing except the six cities of refuge give asylum. Is it possible that Joab, about whom it is written, the most wise, head of the third should err in this matter? Rebbi Tanḥuma said, he fled to the Sanhedrin, because it is stated: The property of people executed by the court goes to their heirs; the property of people executed by the government goes to the government. Joab said, it is better that I should be executed by the court and my sons will inherit from me than that the king should execute me and inherit from me. When Solomon heard this he said, do I need his money? Immediately, I shall remove the blood for free, but his money is not free. He sent through Benaiahu who smote him and killed him; they buried him in his house in the wilderness. Was his house a wilderness? But to tell you that when Joab the commander of Israel’s army died, Israel was turned into a wilderness. If you say that he collected booty to build public baths and baths, this is worthy of praise. But if you say that he collected booty to support Sages and their students, it is worthy of the highest praise. And from where that the Supreme Sanhedrin is near the altar? Do not ascend on my altar by stairs. What is written next? These are the rules of law you shall put before them.

[נִגְמַר דִּינוֹ וּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.] תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. מִקְלָט מִקְלָט כָתוּב בָּפָרָשַׁת דְּרָכִים. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָרוֹצֵחַ רוֹאֶה אֶת הַכָּתוּב וְהוֹלֵךְ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. כְּמִין יָד הָיְתָה מַרְאָה לָהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. טוֹב וְיָשָׁר. לָמָּה הוּא טוֹב. שֶׁהוּא יָשָׁר. וְלָמָּה הוּא יָשָׁר. שֶׁהוּא טוֹב. עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. שֶׁמּוֹרֶה דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה. שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה. חוֹטֵא מָהוּ עוֹנְשׁוֹ. אָמְרָה לָהֶם. חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה. שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה. חוֹטֵא מָהוּ עוֹנְשׁוֹ. אָמְרָה לָהֶן. הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָמוּת. שָׁאֲלו לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. חוֹטֵא מָהוּ עוֹנְשׁוֹ. אָמַר לָהֶן. יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. הַיְינוֹ דִכְתִיב. עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. יוֹרֶה לַחַטָּאִים דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. כְּתִיב כַּצִּפּוֹר לָנוּד כַּדְּרוֹר לָעוּף כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.

[“If sentence had been passed when the High Priest died, he is not exiled.”] It was stated: “Rebbi Eliezer ben Jacob says, ‘refuge, refuge’ was written at crossroads, so that the homicide might see what was written and continue.” Rebbi Abun said, a sign-post was directing them. Rebbi Phineas said, good and straightforward. Why is He good? Because He is straightforward. And why is He straightforward? Because He is good. Therefore, He teaches the way to the sinners. He instructs in the way of repentance. They asked Wisdom, what is the punishment of the sinner? She told them, evil will pursue sinners. They asked Prophecy, what is the punishment of the sinner? She told them, the sinning soul is the one which will die. They asked the Holy One, praise to Him, what is the punishment of the sinner? He said to them, let him repent and it will be atoned for him. That is what is written, therefore, He teaches the way to the sinners, the way to repentance. It is written: Like a bird to move, like a swallow to fly, so is a man moving from his place.

[נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל]. וְתֵ מַר אָכֵן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה עֵת וְעוֹנָה. כַּיי דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. עִתִּים הֵן לַתְּפִילָּה. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִתְפַּלְּל אֵלֶיךָ תְּהֵא עֵת רָצוֹן. דִּכְתִיב וַאֲנִי תְפִילָּתִי לְךָ יְי עֵת רָצוֹן.

[If sentence was passed when there was no High Priest.] And you say so? Explain it that it was time and period. As Rebbi Yose ben Ḥalaphtasays, there are times for prayer. David said before the Holy One, praise to Him: Master of Universes, at the moment when I am praying to You it should be a moment of goodwill. As is it written: But I, my prayer is to You at a time of goodwill.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דִּיבּוּר חִידּוּשׁ מִקְרָא [יֵשׁ] שָׁם. וְהָכְתִיב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים (כול׳ גרשה) [אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר. מַה חִידּוּשׁ מִקְרָא יֵשׁ שָׁם. חִידֵּשׁ בּוֹ אֵבֶר מִן הַחַי. וְהָא כְתִיב וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר. מַה חִידּוּשׁ מִקְרָא יֵשׁ שָׁם חִידֵּשׁ בּוֹ אֶת הַמִּילָה. וְהָא כְתִיב דָּבָר שָׁלַח יי בְּיַעֲקֹב וג׳ מַה חִידּוּשׁ מִקְרָא יֵשׁ שָׁם חִידֵּשׁ בּוֹ אֶת הַ{מִּי}לָּה. וְהָא כְתִיב וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְי. מַה חִידּוּשׁ מִקְרָא יֵשׁ שָׁם חִידֵּשׁ בּוֹ קִידּוּשׁ הַשֵּׁם. וְהָא כְתִיב וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. מַה חִידּוּשׁ מִקְרָא יֵשׁ שָׁם. אִון תֵּימַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט. כְּבָר נִתְּנוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֶלָּא אַף הוּא נֶאֱמַר לוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח וג׳ וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם.] מָהוּ וְיָשַׁב עִמָּם. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי שִׁילֹה. שֶׁאִם הָיָה תַלְמִיד חָכָם עוֹשִׂין לוֹ בֵית וַועַד.

Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: At every occasion where dibbur is said, there is a new biblical commandment. But is it not written, God spoke (etc., repetition) [ to Noah ( and his sons with him as follows)? What new biblical commandment is there? He newly introduced limb of a living animal. But is it not written, Abram fell on his face and God spoke to him as follows? What new biblical commandment is there? He newly introduced circumcision. But is it not written, a word the Eternal sent to Jacob? What new biblical commandment is there? He newly introduced … But is it not written, God spoke to Moses and said to him, I am the Eternal? What new biblical commandment is there? He newly introduced Sanctification of the Name. But is it not written, the Eternal spoke to Joshua as follows? What new biblical commandment is there? If you want to say the six cities of refuge, were they not already given to Moses at Sinai? But even to him was spoken what was not said to Moses: He shall flee to one of these cities and stand at the gate etc., and they shall give him a place that he stay with them.] What means that he stay with them? The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Shila: If he is a scholar, they make him a house of assembly.

[כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ הָיָה תְּחוּמָהּ קוֹלֵט.] שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן. מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ. וּלְעָתִיד לָבוֹא מַפְרִישִׁין עוֹד שָׁלֹשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. הֲרֵי ט׳. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ. שָׁלֹשׁ שֶׁלְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. עַל הַשָּׁלֹשׁ הֲרֵי ט״ו. כָּתוּב שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם. שֶׁיְּהוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת. וְתֵ מַר אָכֵן. וַתְיָיא כַיי דָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל [בַּר יַיְנָא] בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים חָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. דִּכְתִיב עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וגו׳ עַד וְאֶכָּבְדָה. וְאֶכָּבְדָ כָתוּב חָסֵר ה״א. אֵילּוּ ה׳ דְבָרִים שֶׁחָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ. אָרוֹן. אוּרִים וְתוּמִּים. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ.

[Just as the city grants asylum, so does its domain grants asylum.] “Three cities did Moses designate in Transjordan. When they came to the Land they designated another three. In the future there will be another three, as it is said three, three, three. This makes nine. Abba Shaul says, three. Three of three times three makes nine. Additional makes twelve. Rebbi Nehorai says, three, three, three make nine. Additional makes twelve. To these three makes fifteen.” It is written: Six cities of refuge there shall be for you, that all six of them give asylum simultaneously. And you say so? It follows what Rebbi Samuel [ben Aina] said in the name of Rebbi Aḥa: Five things was the last Temple missing which were in the first Temple, as it is written: Go to the mountain, bring wood, etc., up to I may be honored. It is written I shall be honored, without the letter he. These are the five things which the last Temple was missing which were in the first Temple. They are: The fire, the Ark, Urim and Tummim, anointing oil, and the Holy Spirit.

[אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם.] אָמַר [רִבִּי] אַבַּיי. תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לְפַרְסֵם אֶת עַצְמוֹ. הֵיךְ בַּר נַשׁ דַּחֲכַם חָדָא מֵיכְלָה וָאֲזִיל לַאֲתַר וְאִינּוּן מְיַיקְרִין לֵיהּ כַּד הוּא חֲכַם תְּרֵין מֵיכְלָה צָרִיךְ לוֹמַר לוֹן חָדָא מֵיכְלָא אֲנָא חַכִּים. רַב הוּנָא אָמַר. אוֹמֵר בְשָׂפָה רָפָה וְהַיָּמִין פְשׁוּטָה לְקַבֵּל.

[If a tree stands inside the domain but its crown is outside the domain.] [Rebbi] Abbai said, a scholar has to make his qualifications known. If he knows one collection and he comes to a place where they honor him as if he knew two, he has to tell them, I know one collection. (Rav Huna said, he says it in a soft voice and his right hand is stretched out to receive.)

מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. כִּי יֵחַם לְבָבוֹ.

What is Rebbi Jehudah’s reason? For his blood is hot.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וְחוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁי. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. צָרְכוּ לַדָּבָר שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. אָמַר רִבִּי יוּסֵי. מַתְנִיתִין לֹא אָמְרָה כֵן. אֶלָּא אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לוֹ. אֲפִילּוּ שַׂר צָבָא כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵין יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ כול׳.

Rebbi Abbahu said, but he returns upon the death of the third. Rebbi Abbahu said, if they need it, they send and bring him from there. Rebbi Yose said, our Mishnah does not say so, but “even if Israel needs him like Joab ben Ṣeruya, he cannot ever leave from there, as it is said there. There shall be his dwelling, etc.”

Mishnah

משנה: וּמַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא הָיו מַעֲלוֹת לָהֶן שָׂכָר. וְחוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא הָיָה חוֹזֵר לִשְׂרָרָה שֶׁהָיָה בָהּ:

MISHNAH: They were paying rent to the Levites, the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meïr said, they were not paying rent. He returns to the office he held earlier, the words of Rebbi Meïr; Rebbi Jehudah says, he does not return to the office he held earlier.

Halakhah

הלכה: [מַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם.] תַּנֵּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. לְמַחְלוֹקֶת נִיתְּנוּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. לְבֵית דְִּירָה נִיתְּנוּ. וַתְיָיא דְרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי יוּדָה. וּדְרִבִּי מֵאִיר כְדַעְתֵּיהּ. דְּתַנִּינָן. מַעֲלוֹת הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּים דִּבְרֵי רִבִּי (מֵאִיר) [יְהוּדָה]. רִבִּי (יְהוּדָה) [מֵאִיר] אוֹמֵר לֹא הָיו מַעֲלוֹת שָׂכָר לַלְּוִיִּם.

HALAKHAH: [They were paying rent to the Levites.] It was stated: Rebbi Jehudah says, they were given to be distributed. Rebbi Yose said, they were given as dwellings. It turns out that Rebbi Yose holds with Rebbi Jehudah, and Rebbi Meïr follows his own opinion as we have stated: “They were paying rent to the Levites, the words of Rebbi (Meïr) [Jehudah]. Rebbi (Jehudah) [Meïr] said, they were not paying rent to the Levites.”

רָבָא בְשֵׁם רַב יוּדָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּא. אֵין מְקַדְּדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלַּחֲמִשִּׁים אַמָּה. רִבִּי זֵירָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא אוֹמֵר. אֵין מְקַדְּדִין לֹא בְעָרֵי הַלְּוִיִּם וְלֹא בִמְקוֹם עֶגְלָה עֲרוּפָה. וַתְיָיא כְמָאן דְּאָמַר. אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים תְּחוּם שַׁבָּת. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. אֶלֶף מִגְרָשׁ וְאַלְפַּיִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים. כְּלוּם לָמְדוּ לִתְחוּם שַׁבָּת לֹא מִתְּחוּם עָרֵי לְוִיִים. לְעִיקָּר אֵין מְקַדְּדִין לַטְּפֵילָה מְקַדְּדִין.

Rebbi Abba in the name of Rebbi Jehudah, Rebbi Zeˋira in the name of Mar Uqba: One strip-measures only with a rope of 50 cubits. Rebbi Zeˋira in the name of Rav Ḥisda: One strip-measures neither for the Levitic cities nor for the place of breaking the calf’s neck. This would be acceptable for him who says, 1000 cubits of open space and 2000 cubits of Sabbath domain. But for him who says, 1000 cubits of open space and 2000 cubits of fields and vineyards, did they not learn the Sabbath domain from the Levitic cities? For the main thing one does not strip-measure; does one strip-measure for the derivative?

וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בְּעָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכוּשָׁם וּלְכֹל חַיָיתָם. לַחַיִים נִיתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה נִיתְּנוּ.

From where that one does not bury in Levitic cities? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose bar Ḥanina: And their open spaces shall be for their animals, and their property, and all their lives. They were given for living; they were not given for burial.