עירובין ז׳Eruvin 7

Mishnah

משנה: חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מִעָרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

MISHNAH: If a window between two courtyards is four-by-four [hand-breadths] within ten [hand-breadths], one makes two eruvin but if they wish they make one eruv. If less than four-by-four [hand-breadths] or higher than ten [hand-breadths], one makes two eruvin and cannot make one eruv.

Halakhah

הלכה: חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת כול׳. הַסְּרִיגִים מְמַעֲטִין בָּהּ לְעִנְיַין שַׁבָּת. אֲבָל לְעִנְיַין חֲזָקוֹת אֵין מְמַעֲטִין בָּהּ. קַשׁ וְתֶבֶן אֵין מְמַעֲטִין בָּהּ. עָפָר וּצְרוֹרוֹת מְמַעֲטִין בָּהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. עָלוּ בָהּ עֲשָׂבִים אֵין מְמַעֲטִין בָּהּ.

HALAKHAH: “If a window between two courtyards,” etc. Lattice work diminishes it for the laws of Sabbath, but it does not diminish for the laws of presumed possession. Straw and provender do not diminish in it; pebbles and provender do diminish in it. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, if grasses grew in it, they do not diminish it.

בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי אַבָּא. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אֲמַר בְּחַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. וְדִכְוָותָהּ בְּחַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָּתִּים. אֲמַר לוֹן. אִין. וְדִכְוָותָהּ בְּחַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁנֵי גַגִּים. אֲמַר לוֹן. אִין. מָהוּ לְעָרֵב דֶּרֶךְ לוּלִים. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. מַחֲלוֹקֲת רַב וּשְׁמוּאֵל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת. שְׁמוּאֵל אָמַר. עַד בֵּית סְאָתַיִם. רַב אָמַר. מְטַלְטְלִין בָּהֶן אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים.

They asked before Rebbi Abba: Concerning what you are saying about a window between two courtyards, is it the same for a window between two houses? He told them, yes. Is it the same for a window between two roofs? He told them, yes. May one make an eruv across skylights? Rebbi Abba Mari said, it is a disagreement between Rav and Samuel, as we have stated there: “All roofs of a city are one domain.” Samuel said, up to two bet se’ah; Rav said, one may move inside them even a kor, even two kor.

לֹא סוֹף דָּבָר כָּל אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. אֶלָּא אֲפִילוּ מִקָצַת אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה כְמִי שֶׁכָּל אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. הָיָה בָהּ הֵיקֵף תִּשְׁעִיֹם וְשִׁשָּׁה טְפָחִים. אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה כְּמִי שֶׁכָּל אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. הַיְתָה עֲגוּלָה וְהָיָה בוֹ הֵיקֵף תִּשְׁעִים וכו׳.

Not only that the entire four-by-four [hand-breadths] must be within ten [hand-breadths] but even if part of four-by-four [hand-breadths] are within ten [hand-breadths]it is as if all four-by-four [hand-breadths] were within ten [hand-breadths]. If the circumference was 96 hand-breadths, if only the most minute amount was within ten [hand-breadths] it is as if all of four-by-four [hand-breadths] were within ten [hand-breadths]. If it was round of circumference 90, etc.

מָהוּ לְמָעֵט בְּכֵלִים. רִבִּי חִיָיה בַּר אַשִּׁי אָמַר. מְמָעֵטִין בְּכֵלִים. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יְצְחָק בַּר טֶבָלַיי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְמָעֵטִין בְּכֵלִים. תַּמָּן אָמְרֵי. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי חִיָיה רַבָּה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחַד אָמַר. מוּתָּר. מָּאן דָּמַר. אָסוּר. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וִיטַלְטְלְֶנּוּ. הוֹרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיה לְמִיכְבּוֹשׁ עֲלוֹי כּוֹף.

May one reduce using utensils? Rebbi Ḥiyya bar Ashi said, one may reduce using utensils. Rebbi Jonah, Rebbi Isaac bar Ṭevlai: Rebbi Joḥanan said, one may not use utensils. There, they said, it is a disagreement between the Elder Rebbi Ḥiyya and Rebbi Ismael ben Rebbi Yose. One said, it is forbidden; but one said, it is permitted. He who said that it is forbidden, maybe he would forget and move it. Rebbi Joḥanan bar Marius instructed to cover it with a heap of sand.

תַּנֵּי. בַּכֹּל מְמַעֲטִין. בָּאֲבָנִים וּבִלְבֵינִים וּבְסוּלָּם צוֹרִי וּבְסוּלָּם מִצְרִי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ לֹא קְבָעוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁיִּיחַדּוֹ לָכֵן. הוֹרֵי רִבִּי לָא כְדֵין תַּנָּיָיה. וְהוּא שֶׁקְּבָעוֹ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵה תְרֵיהוֹן. חַד בְּשֵׁם מַר עוּקְבָּן וְחַד בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בֵּין שְׁלִיבָה לִשְׁלִיבָה פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְהָעֲמוּדִין מַשְׁלִימִין לְאַרְבָּעָה. יָסָא אָמַר. כּוֹפֶת שֶׁהִדְרִיגוֹ מְמָעֵט. מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעוֹמְדִין מַשְׁלִימִין לָעֲשָׂרָה. נַעֲשֵׂית כִּשְׁלִיבָה עָבָה. רִבִּי יָסָא בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשִֵׁם רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. אוֹתָהּ שְׁלִיבָה שֶׁהִיא מְמָעֶטֶת אֶת הָעֲשָׂרָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָעֵי. הֵבִיָא דוֹפָן שֶׁלְשִׁבְעָה טְפָחִים וּמֶחֶצָה וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. מוּתָּר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. וָכָא אַתְּ אָמַר. כָּל הַפָּחוּת מֵאַרְבָּעָה כְסָתוּם. אִין אַתְּ בָּעֵי מַקְשִׁיָּא הָכֵין קְשֵׁי הֵבִיא דוֹפָן שֶׁלְאַרְבָּעָת טְפָחִים וְכָל שֶׁהוּא וְהִגְבִּיהוֹ מִן הָאָרֶץ שְׁנֵי טְפָחִים חָסֵר כָּל שֶׁהוּא. יָיבֹא כַיִי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְהֶחָלָל מִצְטָרְפִין לְאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.

It was stated: “One may use anything to reduce, stones, bricks, a Tyrian or an Egyptian ladder if it was fastened.” Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: Even if it was not fastened. But was it not stated “if it was fastened”? Rebbi Abba said, if it was dedicated for this purpose. Rebbi La instructed following this Tanna, only if it was fastened. Both Rebbi Jonah and Rebbi Yose, one in the name of Mar Uqban, and one in the name of Rav Naḥman bar Jacob: It is necessary that between two steps there be less than three [hand-breadths] and each be four hand-breadths wide; the posts complement the four. Yasa said, a block in which he carved steps reduces. In any case, the posts do not complement ten; it is like a high step. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Abun bar Cahana: It must be stretched four hand-breadths from the wall as separate place. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Abun bar Cahana: The step which reduces from ten must be stretched four hand-breadths from the wall as a separate place. Rebbi Jacob the Southerner asked: If one brought a board of seven hand-breadths and raised it less than three from the ground, is it permitted? There you are saying, everything less than three [handbreadths] is considered closed, and here you should be saying, everything less than four [handbreadths] is considered closed. If you want to object, object to the following: If one brought a wall of slightly more than four hand-breadths and raised it less than two hand-breadths from the ground, should it come following what Rebbi Joḥanan said, what is standing and empty space combine for four hand-breadths, on condition that what is standing be more than the empty space?

Mishnah

משנה: כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ. עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵירוֹת אֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּן. נִפְרַץ הַכּוֹתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּפֶּתַח. יוֹתֵר מִיכָּן מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:

MISHNAH: If a wall between two courtyards is ten [hand-breadths] high and four wide, one makes two eruvin and cannot make one eruv. If produce was lying on top of it, both partiess may climb up and eat them; only they may not take them down. If a wall was torn down up to ten cubits, one makes two eruvin but if they wish they make one eruv. More than this, one makes one eruv but may not make two.

Halakhah

הלכה: פיס׳. כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת כול׳. וְלָמָּה לִי רָחָב אַרְבָּעָה. וַאֲפִילוּ אֵינוֹ רָחָב אַרְבָּעָה. בְּגִין מַתְנֵי הָדָא דְבַתְרָהּ אֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין וְאֵילּוּ עוֹלִין מִיכָּן וְאוֹכְלִין. לֹא הָיָה רָחָב אַרְבָּעָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לְכָאן וּלְכָאן. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב. מוּתָּר לְכָאן וּלְכָאן. מְחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי מְחִיצוֹת חַיָיב. וָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. תֵּדַע לָךְ דָּמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זִיזִין וּכְתָלִים שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וּרְחָבִין אַרְבָּעָה מוּתָּר לְכָאן וּמוּתָּר לְכָאן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיף. רִבִּי יוֹחָנָן בָעֵי מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי בָּא. תַּמָּן אָמַר רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. זְרָקָהּ וְנָחָה עַל רָאשֵׁי הַמְּחִיצוֹת חַיָיב. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. הֵיךְ מַה דְּאַתּ אֲמַר תַּמָּן. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה עָפָר וּצְרוֹרוֹת. אוֹף הָכָא כֵן.

HALAKHAH: Paragraph. “If a wall between two courtyards,” etc. Why does it have to be four [hand-breadths] wide? Even if it is not four [hand-breadths] wide? Because of what is stated later: “both sides may climb up and eat them.” If it is not four [hand-breadths] wide, Rebbi Abba in the name of Rav: it is forbidden for both sides. Rebbi Ze`ira in the name of Rav: it is permitted for both sides. The argument of Rebbi Abba seems inverted. There Rebbi Abba said, Rav Jehudah in the name of Samuel: If he threw it and it came to rest on top of a partition he is liable. And here, he says so? There one considers it as if filled with dust and pebbles. Here, what do you have? You should know this since Rebbi Aḥa, Rebbi Ḥinena said in the name of Rebbi Joḥanan: Ledges and walls high ten [hand-breadths] and wide four are permitted for both sides, on condition that he may not exchange. Rebbi Joḥanan asked. The argument of Rebbi Abba seems inverted. There Rebbi Abba said, Rav Jehudah in the name of Samuel: If he threw it and it came to rest on top of a partition he is liable. And here, he says so? You are saying there, one considers it as if filled with dust and pebbles; here it is the same.

שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הַיָּחִיד. שָׁמַעְנוּ מְחִיצוֹת בִּרָשׁות הָרַבִּים. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כּוֹתֶל שֶׁהִקִּיפוּהוּ סוּלָמוֹת מִיכָּן וּמִיכַּן מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁלּא כִּיוְונוֹ נַעֲשׂוּ כִּפְתָחִים.

We heard about partitions in a private domain, we heard about partitions in a public domain. Rebbi Abba, Rav Jehudah in the name of Samuel: If a wall is surrounded by ladders on both sides, one makes two eruvin and may not make one eruv. Rebbi Yose ben Rebbi Bun said, since they are not at the same place, are they like doors?

תַּנֵּי. כָּל כּוֹבְשֵׁי כְבָשִׁים עוֹלֶה אַמָּה וְכוֹנֵס שָׁלֹשׁ. חוּץ מִכִּיבּוּשׁוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ שֶׁהוּא כְמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע. שֶׁהַמִּזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכִיבּוּשׁוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם.

It was stated: The raising of a ramp is one cubit when he progresses three except for the ramp of the altar which collects ten hand-breadths for three and one third fingers, since the altar was ten cubits [high] and its ramp thirty-two.

עָשָׂה מִסְטָוָוה עַל פְּנֵי כָל הַכּוֹתֶל וְְיֵשׁ בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים. מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אַרְבַּע אַמּוֹת מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם.

If one made a bench along the entire wall which is four hand-breadths wide one makes two eruvin and may not make one; with four cubits one makes one eruv and may not make two.

הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּגְדוֹלָה. אֲבָל בִּקְטַנָּה בְּרוּבָּהּ אֵי זוֹ הִיא גְדוֹלָה וְאֵי זוֹ הִיא קְטַנָּה. כָּל שֶׁרוּבָּה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר בְּעֶשֶׁר. הָא פָּחוּת מֵעֶשֶׂר בְּרוּבָּהּ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּאֶמְצַע. אֲבָל מִן הַצָּד לֹא בְדָא. וְהֵי דֵינוֹ צָד וְהֵי דֵינוֹ אֶמְצַע. נֵימַר. אִם יֵשׁ שָׁם עוֹמֵד אַרְבָּעָה הַיְינוֹ אֶמְצַע. אִם לַאו הַיְינוֹ צָד.

That is if it is large but if it is small by most of it. What is large and what is small? Any where most of it is at least ten, by ten; therefore less than ten by most of it. That is meant in the middle, but not from the side. What is on the side and what is in the middle? If what is standing is four [hand-breadths] it is in the middle, otherwise it is on the side.

Mishnah

משנה: חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת עָמוֹק עֲשָׂרָה וְְרָחָב אַרְבָּעָה מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד אֲפִילוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶבֶן. מָלֵא עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:

MISHNAH: If a ditch between two courtyards is ten [hand-breadths] deep and four wide, one makes two eruvin but cannot make one eruv even if it is full of straw or provender. If it is full of dust or pebbles, one makes one eruv but cannot make two eruvin.

Halakhah

הלכה: פיס׳. הָא תֵּבֶן לְבַטְּלוֹ לֹא בִיטֵּל. מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תֵּבֶן וּבִיטְּלוֹ מְבוּטָּל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. וּמַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּשֶׁבָּלְלוֹ בֶעָפָר. יֵשׁ תֵּבֶן שֶׁהוּא כְעָפָר וְעָפָר שֶׁהוּא כְתֵּבֶן. תֵּבֶן שֶׁאֵין עָתִיד לְפַנּוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְעָפָר. וְעָפָר שֶׁעָתִיד לְפַנּוֹתוֹ הֲרֵי הוּא כְתֵּבֶן. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי חִיפָּהוּ מַחֲצָלִיּוֹת בִּיטֵּל. אִיתָא חֲמִי. מִילֵּהוּ מַחֲצָלִיוֹת לֹא בִיטֵּל. חִיפָּהוּ מַחֲצָלִיּוֹת בִּיטֵּל. מִילֵּהוּ חָרִיּוֹת צְרִיכָה. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. וָאֲפִילוּ רַוק.

HALAKHAH: Paragraph. Therefore straw to be disregarded cannot be disregarded. Does the Mishnah not follow Rebbi Yose, since Rebbi Yose said, straw said to be disregarded is disregarded? Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rav Ḥisda: It is everybody’s opinion. What Rebbi Yose said, if he mixed it with dust. “There is straw which is treated like dust and dust which is treated like straw. Straw not to be removed is like dust; dust to be removed is like straw.” In the House of Rebbi Yannai they said: If he covered it with mats it is disregarded. Come and see: If he filled it with mats it is not disregarded, if he covered it with mats it is disregarded. If he filled it with branches of date palms it is problematic. Rebbi Zeriqan, Rebbi Immi, in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: Even thin sheets.

Mishnah

משנה: נָתַן עָלָיו נֶסֶר כָּל שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים וְכֵן שְׁתֵּי כְצוֹצְרָיוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מִיכָּן מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

MISHNAH: If one put a plank of any kind over it which is four [hand-breadths] wide, or two balconies one opposite the other, one makes two eruvin but if they wish they make one eruv. Less than this, one makes two eruvin but cannot make one eruv.

Halakhah

הלכה: פיס׳. אִית תַּנֵּי מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אִית תַּנֵּי. מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם. מָאן דָּמַר. מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוּת מִיכָּן בְּנֶסֶר. מָאן דָּמַר. מָעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם. פָּחוּת מִיכָּן בְּחָלָל.

HALAKHAH: Paragraph. Some state “one makes two eruvin and cannot make one eruv.” Some state, “one makes one eruv and cannot make two eruvin.” For him who says “one makes two eruvin and cannot make one eruv”, “less than this” refers to the plank. For him who says, “one makes one eruv and cannot make two eruvin,” “less than this” refers to the space.

Mishnah

משנה: מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אֵילּוּ מַאֲכִילִין מִיכָּן וְאֵילּוּ מַאֲכִילִין מִיכָּן. נִתְמַעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם:

MISHNAH: If a straw-heap between two courtyards is ten [hand-breadths] high, one makes two eruvin but cannot make one eruv. Each feeds from his side. If the straw became less than ten [hand-breadths] high, one makes one eruv but cannot make two eruvin.

Halakhah

הלכה: פיס׳. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִיכָּן וּמַאֲכִילִין. וְאֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִכָּאן וּמַאֲכִילִן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כַּד הֲוִינָן יָתְבִין קוֹמֵי מְנַחֵם הֲוִינָן אָמְרִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר אֵינוֹ כְסוֹתֵר אוֹהָלִים אֶלָּא כְסוֹמֵךְ אוֹהָלִים. שֶׁאִם הָיָה הַתֵּבֶן מְרוּדָּד שֶׁהוּא סוֹמְכוֹ לְצִידֵּי הַקּוּפָּה. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. עֲשָׂאוֹ לְסַדִּין וּסְמָכוֹ לַכִּסֵּא מָהוּ. נֶאֱמַר כָּאן לְשָׁעָה וְנֶאֱמַר כָּאן לִשְׁהוֹת.

HALAKHAH: Paragraph. Rebbi Eleazar said, so is the Mishnah: “Each fills his pail and feeds from his side.” Rebbi Ḥaggai said, when we were sitting before Menaḥem we used to say, lest you say that he is not like one taking down tents but one who supports tents, for if the straw was flattened he supports it by his pail. Rav Hoshaia asked: What if he used a sheet and supported it by a chair? It is meant here temporarily, but it is meant there for permanence.

תַּנֵּי. מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. זֶה פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ מִיכָּן וּמַאֲכִיל וְזֶה פוֹתֵחַ פִּתְחוֹ מִיכָּן וּמַאֲכִיל. נִתְמַעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּעַרְבוּ. לְפִיכָךְ אִם רָצָה אֶחָד מֵהֶם לִסְתּוֹם אֶת פִּתְחוֹ וּלְבַטֵּל רְשׂוּתוֹ. הוּא אָסּור וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר. (וְכֵן בְּבוֹר) [חָרִיץ] שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. הָדָא אָמְרָה. שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מֵחָצֵר לְחָצֵר. הָדָה אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא עֵירְיבוּ. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא כִיוינוּ. הָדָא אָמְרָה. שֶׂאֵין שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. הָדָא אָמְרָה. לָזֶה בְפֶתַח וְלָזֶה בְפֶתַח שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וְכֵן הָבָּיִת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. בָּיִת הַנָּעול אָסוּר.

It was stated: “A straw heap between two courtyards. Each one opens his door and feeds. If the straw was less than ten hand-breadths, both are forbidden until they make an eruv. Therefore if one of them wants to block his door and cede his rights, he is forbidden but his neighbor is permitted.” (And so it is with a cistern) [A ditch] between two courtyards. This implies that one may not cede from courtyard to courtyard. This implies, even if they did not make an eruv. This implies, even if they did not intend to. This implies that two domains may not use one domain. This implies, if each of them uses his door, both are forbidden. And so it is with a house between two courtyards, not following Rebbi Meïr, who said that a locked house is forbidden.

Mishnah

משנה: כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי וּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ. אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ:

MISHNAH: How may one participate in an alley? One puts down an amphora and says, this shall be for all dwellers in the alley, and transfers rights through his adult son or daughter or his male or female Hebrew slave or through his wife. But he cannot transfer rights through his minor son or daughter or his Canaanite male or female slave because their hand is like his own.

Halakhah

הלכה: פיס׳. תַּנֵּי. אֵין מְזַכֶּה לָהֶן בְּחָבִית שֶׁבְּמַרְתֵּף. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּנָּהּ.

HALAKHAH: Paragraph. It was stated: He cannot transfer rights to the amphora which he has in the cellar. Rav Hoshaia said, lest he forget and drink from it.

מָה נָן קַיָימִין. אִם בִּגְדוֹלָה. זָכָה בְסִימָנִין. אִם בִּקְטַנָּה. הַקָּטָן זָכָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר כְּמָאן דָּמַר. הַקָּטָן תּוֹרֵם. אָמַר לֵיהּ. וַאֲפִילּוּ כְמָאן דָּמַר. אֵין הַקָּטָן תּוֹרֵם. הַקָּטָן זָכָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן נִיחָה. תַּמָּן אָמְרִין בְשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ אֶגּוֹז וּמַשְׁלִיכוֹ צְרוֹר וְנוֹטְלוֹ הַמּוֹצֵא בְיָדוֹ כְמוֹצֵא לְאַשְׁפָּה דָמֵי. אֶגּוֹז וְנוֹטְלוֹ צְרוֹר וּמַשְׁלִיכוֹ גְּזֵילוֹ גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. אֶגּוֹז וּצְרוֹר וְנוֹטְלוֹ וּמַצְנִיעוֹ וּמֵבִיאוֹ לְאַחַר זְמַן גְּזֵילוֹ גֶּזֶל גָּמוּר. זָכָה לְעַצְמוֹ אֲבָל לֹא לַאֲחֵרִים. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁזָּכָה לְעַצְמוֹ כָּךְ זוֹכֶה לַאֲחֵרִים. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. דִּכְתִיב כִּי יִתֵּן אִישׁ. מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה. מַתְּנַת קָטָן אֵינָהּ מַתָּנָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין גְּזֵילוֹ מְחוּוָר עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. לְהוֹצִיא מִמֵּנּוּ בְּדִין. אֲבָל לְָקָרְבָּן וְלִשְׁבוּעָה כָּל עַמָּא מוֹדֵיי עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. בְּרַם כְּרַבָּנִן דְּהָכָא רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. מֵעַתָּה אַף לְעַצְמוֹ לֹא יִזְכֶּה. דִּכְתִיב אֶל רֵעֵהוּ. עַד שֶׁיְּהֵא כִרְעֵהוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. יָרְדוּ לָהּ בְּשִׁיטַּת הַפָּייוֹטוֹת. דְּתַנִּינָן. הַפָּייוֹטוֹת מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בַּמִּטַּלְטְלִין. וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל אֵין מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתִּוֹ הַקְּטַנִּים. וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים. מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ דַּעַת לְתִינּוֹק. כָּאן בְּשֶׁאֵין דַּעַת לְתִינּוֹק.

Where do we hold? If she is an adult, she becomes free by the signs [of puberty]. If she is underage, may an underage person transfer rights? Rebbi Yudan bar Shalom said before Rebbi Yose: Explain it following him who said that a minor may give heave. He answered him, but even according to him who says that a minor cannot give heave, the minor can acquire rights. This is acceptable following the opinion of the rabbis there. There, they are saying in the name of Rav Naḥman bar Jacob: One to whom one gives a nut and he throws it away, a pebble and he keeps it, what one finds in his hand is as if found on a garbage heap; a nut and he keeps it, a pebble and he throws it away, what one robs from him is robbery because of the ways of peace; a nut or a pebble and he takes, hides them, and produces them later, what is robbed from him is total robbery. He can acquire for himself but not for others. Rav Huna said, just as he can acquire for himself so he can acquire for others. Everybody agrees that his gift is not a gift, since it is written, if a man give, a man’s gift is a gift, the gift of a minor is no gift, the words of the Sages. Rebbi Jehudah ben Pazi in the name of Rebbi Joḥanan, Rebbi Jacob [bar Aḥa] in the name of Rebbi Joḥanan: Robbing from him is never clear robbery unless he grew two pubic hairs. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: That which you say is to make one pay by a law suit; but to have to bring a sacrifice for a [false] oath everybody agrees only after he grew two pubic hairs. But following to the rabbis here, Rebbi Yose asked that even for himself he should not be able to acquire since it is written to his neighbor, only if he be like his neighbor. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Samuel ben Rav Isaac: They came to it by the rules of school children as we have stated: “School children’s buying is buying and their selling is selling, for movables.” But did we not state: “But he cannot transfer rights through his minor son or daughter or his Canaanite male or female slave because their hand is like his hand.” The rabbis of Caesarea say, here a minor with knowledge, there a minor without knowledge.

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַשּׁוֹאֵל פָּרָה וְשִׁלְּחָהּ לוֹ בְּיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ… וָמֵתָה פָּטוּר. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁהָעֶבֶד מְזַכֶּה מֵרַבּוֹ לְאַחֵר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תִּיפְתָּר בְּעֶבֶד עְִבְרִי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ תֵימַר בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ. פְּתַח לָהּ וּבָאָה מֵאֵילֶיהָ. וְתַנֵּי כֵן. הִנְהִיגָהּ הִמְשִׁיכָהּ קָרָא לָהּ וּבָאת נִתְחַיֵיב לְשַׁלֵּם כְּשׁוֹאֵל. רִבִּי זְעִירָה שָׁמַע לָהּ מִן אֲבָל אֵין מְזַכֶּה לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָדָן כְּיָדוֹ. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵין הָעֶבֶד זוֹכֶה מֵרַבּוֹ עַל אַחֵר. תִּיפְתָּר כְּרִבִּי מֵאִיר דְּאָמַר. יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָמֵי. וְהָא תַנֵּי. אִשְׁתּוֹ. אִית לָךְ מֵימַר דְּרִבִּי מֵאִיר עֲבַד יַד אִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. תִּיפְתָּר כָּהֵן תַּנָּיָיא. דְּתַנְיָא. אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ פּוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. אִשְׁתּוֹ פוֹדָה לוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. דְּהֵן תַּנָּיָיא עֲבַד רִבִּי מֵאִיר יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ וְלָא עֲבַד יַד אִשָּׁה כְיַד בַּעֲלָהּ.

There, we have stated: “If somebody borrows a cow and [the lender] sent her to him through his son, his slave, or his agent, in case it died he is not liable.” Does this not say that a slave is able to transfer rights from his master to another person? Rebbi Eleazar said, explain it about a Hebrew slave. Rebbi Joḥanan said, you can even explain it for a Canaanite slave, it he told him, open the gate for her and she will go by herself, as we have stated: If he led her, drew her, called her and she followed him, he is required to pay as a borrower. Rebbi Ze`ira understood it from here: “But he cannot make them acquire through his minor son or daughter or his Canaanite male or female slave, because their hand is not like his hand.” Does this not imply that a slave is not able to transfer rights from his master to another person? Explain it following Rebbi Meïr since Rebbi Meïr makes the hand of the slave the hand of his master. But did we not state “his wife”? Rebbi Meïr holds that the hand of the wife is the hand of her husband! Rebbi Ḥananiah said in the name of Rebbi Phineas, explain it following the Tanna who stated: “His wife cannot redeem Second Tithe for him. Rebbi Simeon ben Eleazar says in the name of Rebbi Meïr, his wife can redeem Second Tithe for him.” For that Tanna, Rebbi Meïr makes the hand of the slave the hand of his master but not the hand of the wife the hand of her husband!

Mishnah

משנה: נִתְמַעֵט הָאוֹכֶל מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ. נִיתְוַסְּפוּ עֲלֵיהֶן מוֹסִיף וּמְזַכֶּה וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ:

MISHNAH: If the food became less he adds, transfers rights, but does not have to notify. If [dwellers] are added he adds, transfers rights, and has to notify.

Halakhah

הלכה: פיס׳. מָהוּ מוֹדִיעַ. הֲלָכָה. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵינוֹ מְזַכֶּה לָהֶם בְּגוּפוֹ שֶׁלְאוֹכֶל. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. תִּיפְתָּר שֶׁגְּרָרוּהוּ הָעַכְבָּרִים.

HALAKHAH: Paragraph. Why does he notify? By practice. Does this not imply that he does not transfers rights to the food proper? Rebbi Ḥanina said, explain it if rats dragged it away.

Mishnah

משנה: כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרוּבִּין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכוּלָּן. וּבֶזְמַן שֶׁהֵן מוּעָטִין כַּגְּרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד:

MISHNAH: If a straw-heap between two courtyards is ten [hand-breadths] high, one makes two eruvin but cannot make one eruv. Each feeds from his side. If the straw became less than ten [hand-breadths] high, one makes one eruv but cannot make two eruvin.

Halakhah

הלכה: פיס׳. רַב אָמַר. מְרוּבִּין שִׁבְעָה עָשָׂר. מוּעֲטִין שִׁשָּׁה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאִילּוּ יֵיחָלְקוּ וְיֵשׁ בּוֹ כִגְרוֹגֶרֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְרוּבִּין. וְאִם לָאו הֵן מועֲטִין. פיס׳. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. וְלָא פְלִיגֵי. מַה דְאַמַר רַב כְּרִבִּי מֵאִיר. מָאן דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.

HALAKHAH: Paragraph. Rav said, many are seventeen, few are sixteen. Rebbi Joḥanan said, any if it were distributed there would be the volume of a dried fig for everybody are many, otherwise they are few. (Paragraph.) They wanted to say that they do not disagree; what Rav said follows Rebbi Meïr, and he who follows Rebbi Joḥanan follows Rebbi Joḥanan ben Beroqa.

כַּמָּה הֵן שִׁיֵרֵי עֵירוּב. כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵזוֹב שֶׁהִזָּה בוֹ פַּעַם אֶחָד כָּשֵׁר. מִיכָּן וָאֵילַךְ שִׁיֵּרִיים. אוֹף הָכָא כֵן.

What are remains of an eruv? Similar to what Rebbi Yose said in the name of Rebbi Hoshaia: A hyssop with which he sprinkled once is qualified; more that that are remains. And here it is the same.

Mishnah

משנה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּתְחִילַּת הָעֵירוּב אֲבָל בְּשִׁיֵרֵי הָעֵירוּב כָּל שֶׁהוּא. לֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵירוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא לְשַׁכַּח אֶת הַתִּינוֹקוֹת:

MISHNAH: Rebbi Yose said, when has this been said? When one starts an eruv. But remains of an eruv [are valid] in any quantity. They said to make eruv for courtyards only lest the children forget.

Halakhah

הלכה: פיּס׳. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מִפְּנֵי מַה מְעָרְבִין בַּחֲצֵירוֹת. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלֹום. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה דְבוּבָה לַחֲבֵירָתָהּ. וְשָׁלְחָת עֵירוּבָהּ בְּיַד בְרָהּ. נַסְתֵּיהּ וְכָפַפְתֵּיהּ וּנְשַׁקְתֵּיהּ. אֲתַא אֲמַר לְאִימֵּיהּ. אָמְרָה. הָכֵין רַחְמָה לִי וְלָא הֲוָות יָדְעָה. מִתּוֹךְ כָּךְ עָשׂוּ שָׁלוֹם. הָדָא הוּא דִכְתִיב דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

HALAKHAH: Paragraph. Rebbi Joshua ben Levi said, why does one make eruv of courtyards? Because of peaceful relations. It happened that a woman was hostile to another and sent her her eruv through her son. She took him, embraced him, and kissed him. He went and told it before his mother. She said, obviously she loves me and I did not know it. As a consequence they made peace. That is what is written its ways are ways of pleasantness and all its paths peace.

Mishnah

משנה: בַּכֹּל מִעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כִכָּר הוּא עֵירוּב. אֲפִילוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְרוּסָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. כִּכָּר בְּאִיסָּר וְהוּא שָׁלֵם מְעָרְבִין בּוֹ: נוֹתֵן אָדָם מָעֵיו לַחֶנְוָונִי אוֹ לַנַּחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיִזְכֶּה לוֹ בָעֵירוּב דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. וּמוֹדִין בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ מְעוֹתָיו שֶׁאֵין מְעָרְבִין לָאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּמֶּה דְבָרִים אַמורִים בְּעֵירוּבֵי הַתְּחוּמִין אֲבָל בְּעֵירוּבֵי הַחֲצֵירוֹת מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ לְפִי שֶׁזָּכִין לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לֹו אֶלָּא בְּפָנָיו:

MISHNAH: Anything and participation except water and salt, the words of Rebbi Eliezer. Rebbi Joshua says, an eruv is a loaf of bread. Even if a se’ah was baked but is sliced one may not use it for eruv; a loaf the size of an as which is complete may be used for eruv. A person may give an obolus to a grocer or a baker to acquire part in his eruv, the words of Rebbi Eliezer. But the Sages say, his money did not acquire for him. They agree for anybody else that his money does acquire for him, because one makes an eruv for a person only with his agreement. Rebbi Jehudah explained, when has this been said? For eruv of domains, but eruvin of courtyards one makes with or without his agreement since one may give benefits to a person in his absence but impose obligations on him only in his presence.

Halakhah

הלכה: פיס׳. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַמָּעוֹת קוֹנוֹת דְּבַר תּוֹרָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בָא לֹו אֶצֶל הַחֶנְוָונִי. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיוֹצִיאֶנָּהּ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. אַבָּא לֹא אָמַר כֵּן. אֶלָּא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא זָכוּ לֹו מְעוֹתָיו. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַמָּעוֹת קוֹנוֹת דְּבַר תּוֹרָה. מוֹדִין בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁזִּכּוּ לֹו מְעוֹתָיו. שֶׁכֵּן חֶנְוָונִי מְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי אַחֵר. שֶׁאֵין מְעָרְבִין לָאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. עַל יְדֵי עֵירוּב וְעַל יְדֵי שִׁיתּוּף. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּעֵירוּבִין וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר.

HALAKHAH: Paragraph. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: This implies that money does not transfer title as word of the Torah. Then even if he comes to the grocer? There is a difference, maybe he would forget and sell it. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Ḥinena: My father did not say so but: “But the Sages say, his money did not acquire for him.” This implies that money does transfer title as word from the Torah. “They agree for anybody else that his money does acquire for him,” because the grocer will transfer title through a third person. “Because one makes an eruv for a person only with his agreement;” the Mishnah is Rebbi Meïr’s since Rebbi Meïr said, by an eruv, by participation. Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Joḥanan: In matters of eruvin and public fast-days everybody follows Rebbi Meïr. Rebbi Jacob [bar Aḥa] in the name of Rebbi Joḥanan: Even about the reading of the Esther scroll everybody follows Rebbi Meïr.

רִבִּי יִצְחָק בֶּן חֲקוּלָה בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְסִיָיא. מְעָרְבִין לְאָדָם עַל כּוֹרְחוֹ. וְתַנֵּי כֵן. כּוֹפִין בְּנֵי מָבוֹי זֶה לָזֶה לַעֲשׁוֹת לָהֶם לֶחִי וְקוֹרָה. וְהָתַנֵּי. הֲרֵי שֶּׁאָמְרוּ לוֹ לְעָרֵב וְהוּא אֵינוֹ מְמָאֵן. הָיָה מְמָאֵן כּוֹפִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר כְּדִבְרֵי הַכֹּל שֶׁהָיָה צְדוּקִי. וְהָתַנֵּי. הַשּׁוכֵחַ וְלֹא עֵירֵב בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. מֵזִיד אוֹסֵר. שׁוֹגֵג אֵינוֹ אוֹסֵר. מֵזִיד אוֹסֵר. מְעָרְבִין לוֹ עַל כָּרְחוֹ. אֶלָּא מִשּׁוּם קְנָס. מֵעַתָּה הוּא אָסוּר וַחֲבֵירוּ מוּתָּר. מִכֵּיוָן שֶׁיְּכוֹלִין לְעָרֵב וְלֹא עֵירֵב קוֹנְסִין אוֹתוֹ. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי מֵאִיר. זָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו וְאֵין חָבִיּן לוֹ. סְבַר רִבִּי מֵאִיר. לֵית הָדָא זְכוּ. לֹא בָעֵי בַר נַשׁ יֵיעוֹל חֲבֵרַיָיא לְבֵיתֵיהּ בַּר מִדַּעְתֵּיהּ.

Rebbi Isaac Ḥaqula in the name of Rebbu Jehudah the Prince: One forcibly makes an eruv for a person. It was stated thus: “The dwellers in an alley force one another to install lath or beam,” and it was stated: If they told him to make an eruv and he does not object. If he objects does one force him? Rebbi Yudan said, the baraita is Rebbi Meïr’s. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, one may explain it according to everybody if he is a Sadducee. But was it not stated: “If one forgot and did not make an eruv, whether in error or intentionally he forbids, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says intentionally he forbids, in error he does not forbid.” Intentionally he forbids; may one not make eruv for him forcibly? But it must be a fine. Then he should be forbidden but everybody else permitted. Since they could make an eruv and did not make it one fines him. But does Rebbi Meïr not hold that one may make something in favor of another person without his knowledge, only one may not impose a disadvantage on him? Rebbi Meïr holds that this is not a favor; a person does not want that a neighbor may come to his house except on his invitation.

רִבִּי בָּא בְרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנֵינָה. מַעֲשֶׂה בִאִשָׁה אַחַת שֶׁעֵירְבָה לַחֲמוּתָהּ בְּלֹא דַעְתָּהּ. וְאֲתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבִיקֵּשׁ לֶאֱסוֹר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה. כָּך שָׁמַעְתִּי מֵאָבִיךָ. כָּל מָה שֶׁאַתּ יָכוּל לְהָקֶל בְּעֵירוּבִין הָקֵל.

Rebbi Abba the son of Rebbi Pappai in the name of Rebbi Ḥama bar Ḥanina: It happened that a woman made an eruv for her mother-in-law without her knowledge. The case came before Rebbi Ismael who wanted to forbid. Rebbi Ḥiyya told him, I heard from your father that if you can be lenient in eruvin you should be lenient.