עירובין ו׳Eruvin 6

Mishnah

משנה: אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא לוֹ וְלָהֶם וְשֶׁלָּהֶם מוּתָּרִין לוֹ וְלָהֶן. נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּתָן הוּא מוּתָּר וְהֵן אֲסוּרִין. הָיוּ שְׁנַיִם אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה שֶׁאֶחָד נוֹתֵן רְשׁוּת וְנוֹטֵל רְשׁוּת וּשְׁנַיִם נוֹתְנִין רְשׁוּת וְאֵינָן נוֹטְלִין רְשׁוּת:

MISHNAH: In a courtyard where one dweller forgot to make an eruv, his house is forbidden for him and them to bring anything in or take out, but theirs are permitted for them and him. If they ceded their rights to him, he is permitted but they are forbidden. If there were two they forbid one another since a single individual cedes rights and accepts rights but two may cede rights but cannot accept rights.

Halakhah

הלכה: פיס׳. אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירֵב כול׳. שֶׁלָּהֶם מוּתָּרִין לוֹ וְלָהֶם. שֶׁבִּיטֵּל רְשׁוּתוֹ. מָהוּ שֶׁתַּחֲזוֹר חָלִילָה. תַּלְמִידוֹי דְרַב בְּשֵׁם רַב. חוֹזֶרֶת חָלִילָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין חוֹזֶרֶת חָלִילָה. מַתְנִיתָא פְלִיגְא עַל שְׁמוּאֵל. שֶׁלָּהֶם מוּתָּרִין לוֹ וְלָהֶם. שֶׁבִּיטֵּל רְשׁוּתוֹ. וְהָתַנִּינָן נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּתָן. הוּא מוּתָּר וְהֵן אֲסוּרִין. פָּתַר לָהּ. לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָא.

HALAKHAH: Paragraph. “In a courtyard where one dweller forgot to make an eruv,” etc. “But theirs are permitted for them and him.” Because he ceded his rights. May this be repeated cyclically? The students of Rav in the name of Rav: it may be repeated cyclically. Samuel said, it may not be repeated cyclically. The Mishnah disagrees with Samuel: “theirs are permitted for them and him.” Because he ceded his rights. But did we not state: “If they ceded their rights to him, he is permitted but they are forbidden”? He explains it that the Mishnah treats different cases.

תַּנֵּי. אֶחָד שֶׁלֹּא עֵירֵב נוֹתֵן רְשׁוּת לִשְׁנַיִם שֵׁעֵירְבוּ. וְאֵין שְׁנַיִם שֶׁעֵירְבוּ נוֹתְנִין רְשׁוּת לִאֶחָד שֶׁלֹּא עֵירֵב. וְלֹא שְׁנַיִם שֶׁעֵירְבוּ נוֹתְנִין רְשׁוּת לִשְׁנַיִם שֶׁלֹּא עֵירְבוּ. וְלֹא שְׁנַיִם שֶׁלֹּא עֵירְבוּ נוֹתְנִין רְשׁוּת לִשְׁנַים שֶׁעֵירְבוּ. וְאֵין שְׁנַיִם שֶׁלֹּא עֵירְבוּ נוֹתְנִין רְשׁוּת לִשְׁנַיִם שֶׁלֹּא עֵירֵיבוּ. הַכֹּל נוֹתְנִין רְשׁוּת וְנוֹטְלִין רְשׁוּת חוּץ מִשְּׁנַיִם שֶׁלֹּא עֵירְבוּ שֶׁהֵן נוֹתְנִין רְשׁוּת וְאֵינָן נוֹטְלִין רְשׁוּת.

It was stated: “One who did not make an eruv cedes his rights to two who did make an eruv but two who made an eruv do not cede to one who did not make an eruv. And two who made an eruv may not cede to two who made no eruv. Also two who made no eruv may not cede to two who made no eruv. Everybody may cede his rights and accept rights except two who made no eruv who may cede rights but may not receive.”

רַב חַסְדַּאי אָמַר. עֲשָׂרָה יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ דָרִין בְּבַיִת אֶחָד. כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לְבַטֵּל רְשׁוּתוֹ. אָמַר רִבִּי יָסָא. עֲשָׂרָה גוֹיִם שֶׁהָיוּ דָרִין בְּבַיִת אֶחָד. כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיר רְשׁוּתוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא. מַעֲשֶׂה בְאִשְׁתּוֹ שֶׁלְפַּרְסִי אֶחָד שֶׁהִשְׂכִּירָה חָצֵר שֶׁלָּהּ שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעֲלָהּ. אֲתַא קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל וְשָׁרָא. סָבְרִין מֵימַר. אֲפִילוּ שַׁמָּשׁוֹ וּלְקִיטוֹ. הֲלָכָה. יִשְׂרָאֵל מְבַטֵּל וְהַגּוֹי מַשְׂכִּיר. וִיבַטֵּל הוּא הַגּוֹי. חָזַר הוּא בוֹ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ מַשְׂכִּיר חָזַר הוּא בוֹ. מִיכָּן וָהֵילַךְ בְּגֶזֶל הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ.

Rav Ḥasdai said, each single one of ten Israel who dwell in one house must cede his rights. Rebbi Yasa said, each single one of ten Gentiles who dwell in one house must rent out his rights. Rebbi Abba said, it happened that a Persian’s wife rented out her courtyard without informing her husband. The case came before Rebbi Samuel and he declared it legal. They wanted to say, even his servant and farm-hand. Practice: An Israel cedes and the Gentile rents out. Then why should the Gentile not cede? He might change his mind. Then even if he rented out he might change his mind! From then on he would use it in robbery.

עַד אֵיכָן. יָיבֹא כַיי דָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. אֲפִילוּ בְאֶגּוֹז. אֲפִילו בִתְמָרָה.

How little? Should it come as what Rebbi Yasa said in the name of Rebbi Mana bar Tanḥum, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: real estate cannot be acquired with less than a peruṭa’s worth? The word of Rebbi Jacob bar Aḥa implies even a walnut, even a date.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא כַּד הֲוָה נְפַק לְאַכְסַנְיָיא. אִין הֲוָה מַשְׁכַּח מֵיעֲבֵד תַקָּנָה הֲוָה עֲבַד. וְאִין לָא. מְבַדֵּר מָנוֹי. יְהַב חוּטְרָא הָכָא. סַנְדְּלָא הַכַַא. דִּייסְיקִיָּא הָכָא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. הָדָא דְּתֵימַר בְּשֶׁהָיָה פוּנְדָּקִי גּוֹי. אֲבָל אִם הָיָה פוּנְדָּקִי יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ חָשׁוּד לְטַלְטֵל.

When Rebbi Jacob bar Aḥa went to a hostelry, when it was possible for him to put it in order, he did it. Otherwise he would spread out his clothing. He would put his staff at one place, his sandals at another, his wallet at another. Rabbi Mattaniah said, this you are saying if the hostel keeper was a Gentile. But if the hostel keeper was an Israel, he is not suspected to carry.

Mishnah

משנה: מֵאֵימָתַי נוֹתְנִין רְשׁוּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִבְּעוֹד יוֹם וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵזִיד אוֹסֵר שׁוֹגֵג אֵינוֹ אוֹסֵר:

MISHNAH: When may one start giving away rights? The House of Shammai say, as long as it is daylight, but the House of Hillel say, when it gets dark. If somebody gave away his rights and then brought out, whether in error or intentionally, he forbids, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, intentionally he forbids, in error he does not forbid.

Halakhah

הלכה: פיס׳. מֵאֵימָתַי נוֹתְנִין רְשׁוּת. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים כול׳. מֵאֵימָתַי נוֹתְנִין רְשׁוּת. כֵן הִיא מַתְנִיתָא. מֵאֵימָתַי מְבַטְּלִין רְשׁוּת. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בֵּית (שַׁמַּי) [הִלֵּל] אוֹמְרִים. מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. דִּלֹ כֵן הִיא מַתְנִיתָא מִקּוּלֵּי בֵית שַׁמַּי וּמֵחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל.

HALAKHAH: Paragraph. “When may one start giving away rights? The House of Shammai say,” etc. “When may one start giving away rights?” Is the Mishnah so: “When may one start ceding rights? The House of Shammai say as long as it is daylight, but the House of Hillel say, when it gets dark”? So is the Mishnah: The House of (Shammai) [Hillel] say, when it gets dark; because otherwise it would be of the leniencies of the House of Shammai and the strictures of the House of Hillel.

מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁבִּיטֵּל רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא. בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵינוֹ אוֹסֵר.

“If somebody gave away his rights and then brought out.” So is the Mishnah: If somebody ceded his rights, “whether in error or intentionally, he forbids.” So is the Mishnah: He does not forbid.

תַּנֵּי. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוּתָּפִין בְּחָצֵר וּמֵת אֶחָד מֵהֶן. וְנָפַל הַבָּיִת יְרוּשָׁה לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק. עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֵינוֹ אוֹסֵר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. דְּבֵית שַׁמַּי הִיא. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין מְבַטְּלִין רְשׁוּת מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. מְבַטְּלִין רְשׁוּת מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁמֵּת אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת גָּדוֹל מִזֶּה. הֲרֵי שֶׁהָיָה לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק בָּיִת עִמָּהֶן בֶּחָצֵר וָמֵת. וְנָפַל הַבָּיִת יְרוּשָׁה לְאֶחָד מֵהֶן. עַד שֶׁלֹּא חֲשֵׁיכָה הֲרֵי זֶה אוֹסֵר. מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֵינוֹ אוֹסֵר. עוֹד הִיא דְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין מְבַטְּלִין רְשׁוּת מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. מְבַטְּלִין רְשׁוּת מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. מָהוּ לְבַטֵּל רְשׁוּת מִשֶּׁתֶּחֱשָׁךְ. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יָסָא רִבִּי אִימִּא סָלְקוֹן לְחַמְתָּה דְגָדֵר. שְׁאָלוּן לְרִבִּי חָמָא בַּר יוֹסֶף. וְשָׁרָא. שְׁמָעִין רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. יָפֶה עֲשִׂיתֶם. שָׁמַע רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וָמַר. לֹא עֲשִׂיתֶם יָפֶה. מַה פְלִיגִין. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. לֹא פְלִיגִין. מָאן דָּמַר. יָפֶה עֲשִׂיתֶם. שֶׁשְּׂכַרְתֶּם. וּמָאן דָּמַר. לֹא עֲשִׂיתֶם יָפֶה. שֶׁטִּילְטַלְתֵּם. רִבִּי בָּא אָמַר. פְלִִיגֵי. מָאן דָּמַר. יָפֶה עֲשִׂיתֶם. שֶׁשְּׂכַרְתֶּם וְשֶׁטִּילְטַלְתֵּם. מָאן דָּמַר. לֹא עֲשִׂיתֶם יָפֶה. לֹא שֶׁשְּׂכַרְתֶּם וְלֹא שֶׁטִּילְטַלְתֵּם.

It was stated: “If two people were partners in a courtyard and one of them died, and the house fell as inheritance to an outside person. If before it became dark, this makes it forbidden; after dark it is not forbidden.” Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Ḥinena: This is the House of Shammai’s, for the House of Shammai say, one may not cede rights after dark, but the House of Hillel say, one may cede rights after dark. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, since he dies there is no greater cession of rights than this. “If an outside person owned a house in the courtyard with them when he died and the house fell as inheritance to a dweller in the courtyard. If before it became dark, this makes it forbidden; after dark it is not forbidden.” Still this is the House of Shammai’s, for the House of Shammai say, one may not cede rights after dark, but the House of Hillel say, one may cede rights after dark. May one cede rights after dark? Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, Rebbi Immi went up to Ḥammat Gader. They asked Rebbi Ḥama bar Joseph and he permitted. Rebbi Joḥanan heard them and said, you did the correct thing. Rebbi Simeon ben Laqish heard it and said, you acted incorrectly. Do they disagree? Rebbi Zeˋira said, they did not disagree. He who said, you did the correct thing, that you leased. But he who said, you acted incorrectly, that you moved. Rebbi Abba said, they disagree. He who said, you did the correct thing, that you leased and moved. But he who said, you acted incorrectly, that you leased and that you moved.

רִבִּי בָּא בָּעֵי. אַף לְעִנְיָין מְחִיצוֹת כֵּן. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שְׁנַיִם וְעִירְבוּ עֵירוּב אֶחָד. וּבָא הַגוֹי וְהוֹסִיף. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּאִיסּוּר. הָיוּ שְׁלֹשָׁה וְעִירְבוּ שְׁנֵי עֵירוּבִין. וּבָא הַגּוֹי וּפָחַת. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּהֵיתֵר. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי בָּא מִן הָדָא. כָּל שַׁבָּת שֶׁנִּכְנְסָה בְּהֵיתֵר מוּתָּר. בְּאִיסּוּר אָסוּר. חוּץ מִן הַמְבַטֵּל רְשׁוּת. וָמַר. חוּץ מִן הַמְבַטֵּל וּמִן הַמַּשְׂכִּיר. מְהוּ לשְׂכּוֹר רשׁוּת מִן הַפּוּנְדִּיק. רִבִּי חִינְנָה וְרִבִּי יוֹנָתָן סָלְקוֹן לְחַמְתָּה דְגָדֵר. אָמְרִין. נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ זִקְנֵי הַדָּרוֹם לְכָאן. אֲתַא רִבִּי (פַּרס) [נָתָן] דְּרוֹמָה וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ וְשָׁרָא. שָׁמַע רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְאָמַר. מֵאַחַר שֶׁהַגּוֹי בָּא וּמוֹצִיאָנִי לֹא עָשִׂינוּ כְּלוּם. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. מֵעַתָּה אֵין בָּתֵּינוּ שֶׁלָּנוּ. רִבִּי יוּסְטִי בֵּירִבִּי סִימוֹן בְשֵׁם רִבִּי בֵּייתוֹס. אֵין בָּתֵּינוּ שֶׁלָּנוּ לְדוּר עִמָּנוּ. הָא לָצֵאת אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָנוּ. וֹבְפוּנְדָּק מוֹצִיאִין אוֹתָנוּ.

Rebbi Abba asked, is it the same in the matter of partitions? How is this? If there were two and they established one eruv, and a Gentile came and added; the Sabbath already had started in prohibition. If there were three but they established two eruvim and a Gentile came and opened; the Sabbath already had started in permission. The strength of Rebbi Abba is from the following: Any Sabbath which started in permission is permitted, in prohibition is prohibited, except one who cedes rights; and he would say, except one who cedes or leases. May one lease rights from the owner of a hostelry? Rebbi Ḥinena and Rebbi Jonathan went to Ḥammat Gader. They said, we shall wait until the Elders of the South arrive here. There came Rebbi (Peres) {Nathan] the Southerner; they asked him and he permitted. Rebbi Simeon ben Laqish heard it and said, since the Gentile may remove us, we did not do anything. Simeon bar Abba said, Rebbi Joḥanan asked, then our houses are not ours? Rebbi Justus ben Rebbi Simon in the name of Rebbi Boethos: Our houses are not ours, to dwell with us; but they cannot force us to leave; but in a hostelry they remove us.