דמאי ו׳Demai 6

Mishnah

משנה: הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל מִן הַנָּכְרִי מִן הַכּוּתִי חוֹלֵק בִּפְנֵיהֶן. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אֲחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמְּקַבֵּל שְׂדֵי אֲבוֹתָיו מִן הַגּוֹי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.

MISHNAH: He who receives a field as sharecropper from a Jew, a Gentile, or a Samaritan, distributes in their presence. He who leases a field from a Jew separates heave and delivers to him. Rebbi Jehudah says, when is that? When he gives from that field and from that kind. But if he gives from another field or from another kind, he must tithe and give him. He who leases a field from a Gentile tithes and delivers to him. Rebbi Jehudah says, also he who is a sharecropper for a Gentile on a field that used to belong to his family tithes and delivers to him.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן זוּ דִבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל חוֹלֵק מִן הַגּוֹי תוֹרֵם. וְתַנִּי כֵן הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַגּוֹי תוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַה אִם יִרְצֶה הַגּוֹי הַזֶּה שֶׁלֹּא לִתְרוֹם פֵּירוֹתָיו אֵינוֹ רְשַׁאי. אֶלָּא חוֹלֵק וּמֵנִיחַ לְפָנָיו.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said, these are the words of Rabban Simeon ben Gamliel. But the words of the Sages are: From a Jew, he splits; from a Gentile, he gives heave. We have stated: “He who leases a field from a Gentile separates heave and then gives to him. Rabban Simeon ben Gamliel said: If the Gentile does not wish to give heave, I have no right to it, but he distributes and puts it before him.”

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי אַתֶּם גַּם אַתֶּם לְרַבּוֹת שְׁלוּחֲכֶם. מַה אַתֶּם בְּנֵי בְרִית אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְרִית. אַתֶּם עוֹשִׂין שָׁלִיחַ וְאֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. רִבִּי יָסָא סָבַר מֵימַר אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ בְּיַד אַחֵר חֲבֵירוֹ הָא בְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּמִינָהּ אַתֶּם עוֹשִׂין שָׁלִיחַ וְלֹא בְיִשְׂרָאֵל. וְדִכְוָותָהּ אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ אֲפִילוּ בְיִשְׂרָאֵל. הָתִיב רַב הוֹשַׁעְיָה וְהָא מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַה אִם יִרְצֶה הַגּוֹי הַזֶּה שֶׁלֹּא לִתְרוֹם אֵינוֹ תוֹרֵם. אָמַר רִבִּי בָּא בְּמַאֲמִין עַל יָדָיו.

Rebbi Zeïra, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai ( Num. 18:28): “You, also you,” to include your plenipotentiary. Just as you are in the covenant, so your plenipotentiary must be in the covenant. You appoint a plenipotentiary, the Gentile may not. Rebbi Yasa wanted to say that the Gentile cannot appoint as plenipotentiary another Gentile, but he can appoint a Jew. Rebbi Zeïra said, from the baraita itself: You appoint a plenipotentiary, does that not mean Jews? Similarly, the Gentile cannot appoint a plenipotentiary, not even a Jew. Rav Hoshaia objects: Does the baraita support Rebbi Joḥanan? “Rabban Simeon ben Gamliel said: If the Gentile does not wish to give heave from his produce, he cannot give heave” Rebbi Abba said, if he confirms it after him.

הַחוֹכֵר בְּפֵירוֹת הַשּׂוֹכֵר בְּמָעוֹת הַמְקַבֵּל לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ.

“ ‘He who leases,’ means he pays in produce, ‘he who rents,’ means he pays money, ‘he who receives,’ as sharecropper for a half, a third, or a quarter”.

עַד כְּדוֹן נָכְרִי כּוּתִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הַנּוֹתֵן שָׂדֵהוּ בְקַבָּלָה לְגוֹי וּלְכוּתִי וּלְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יָדָיו מִשֶּׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יָדָיו. עַד כְּדוֹן בְּמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצוּיִין. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא רִבִּי סִימוֹן הָיוּ לוֹ שָׂדוֹת בְּהַר הַמֶּלֶךְ. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֵיהּ יוֹבִירוּ וְאַל תַּשְׂכִּרֵם לְגוֹי. שָׁאַל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וְשָׁרָא לֵיהּ. סָבַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מָקוֹם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל מְצוּיִין כְּהָדָא סוּרִיָּא. דְּהָדָא סוּרִיָּא נִישְׁמְעִינָיהּ מִן הָדָא רִבִּי חַגַּיי נְחַת לְחָמְץ אֲתוּן שָׁאֲלוּן לֵיהּ אִילֵּין דְּבַר עַשְׁתּוֹר בְּגִין דְּלֵית יִשְׂרָאֵל שְׁכִיחִין וַאֲנָן מוֹגְרִין לְעַמִּים צְרִיכִין לְעַשֵּׂר אֲנָן עַל יְדֵיהוֹן. שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא. שָׁאַל רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אִימִּי. אָמַר לֵיהּ אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עַל יְדֵיהֶן. מִינָהּ אַתְּ שְׁמַע לְהַשְׂכִּיר כְּרִבִּי יוֹסֵי. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיא וּלְרִבִּי יָסָא וּלְרִבִּי אִימִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ לְהַשְׂכִּיר כְּרִבִּי יוֹסֵי הָא לְעַשֵּׂר עַל יְדֵיהֶן אֵינָן מְעַשְּׂרִין עַל יְדֵיהֶן.

So far a Gentile; a Samaritan? Let us hear from the following: “He who gives a field to a Gentile sharecropper, a Samaritan, or somebody who is not trusted with tithes, before they come to the time of tithes he does not have to tithe for him; after they come to the time of tithes he has to tithe for him.” That is, at a place where Jews are present. At a place where no Jews are available? Let us hear from the following: Rebbi Simon had fields at King’s Mountain. He asked Rebbi Joḥanan, who told him: Let them lie fallow, but do not lease them to a Gentile. He asked Rebbi Joshua ben Levi who permitted it to him. Rebbi Joshua ben Levi is of the opinion that a place where no Jews are available has the status of Syria. For Syria, we hear from the following: Rebbi Ḥaggai descended into Homs. The family Astor asked him: Since no Jews are available here, we lease to Gentiles; do we have to tithe for them? He sent and asked Rebbi Zeïra. Rebbi Zeïra asked Rebbi Immi, who told him that they did not have to tithe. From this you hear that the rules of leasing follow Rebbi Yose. Also from the following: Rebbi Ḥanina, the son of Rebbi Abbahu, said my father had a case; he sent and asked Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, and Rebbi Immi, and they taught him that the rules of leasing follow Rebbi Yose; hence, as far as tithing for them is concerned, they do not tithe for them.

קִיבֵּל מִמֶּנָּה שָׂדֶה לִקְצוֹר בְּחִיטִּים עֲנָבִים לִבְצוֹר בְּיַיִן זֵתִים לִמְסוֹק בְּשֶׁמֶן מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. אִיתָא חֲמִי עַד שֶׁלֹּא זָרַע תּוֹרֵם מִשֶּׁזָּרַע מְעַשֵּׂר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּיקְּנוּ בִּמְקַבֵּל שֶׁלֹּא תָבוּר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּרַם הָכָא זְרוּעָה הִוא.

“If he received a field to harvest for wheat, grapes to harvest for wine, olives to harvest for oil, he tithes before he delivers.” Come and see: Before he sows, he separates heave; after it was sown, he tithes? Rebbi Ḥinena said, they made a special decree for the sharecropper, so that the Land of Israel should not lie fallow. But here it is already sown.

קִיבֵּל מִמֶּנּוּ שָׂדֶה לִקְצוֹר בְּשַׁחֲרֵי שִׁבּוֹלִים עֲנָבִים לִבְצוֹר בְּסַלֵּי עֲנָבִים זֵתִים לִמְסוֹק בְּסַלֵּי זֵתִים מֵנִיחַ כְּמוֹת שֶׁהֵן. הָא מֵאוֹתָהּ הַמִּין שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה שֶׁלֹּא מֵאוֹתוֹ הַמִּין מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. תַּנִּי רִבִּי חִיָיא מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה בֵּין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בֵּין מִמִּין אַחֵר תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. שָׂדֶה אֲחֶרֶת בֵּין מֵאוֹתוֹ הַמִּין בֵּין מִמִּין אַחֵר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. מַתְנִיתִין כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה דְתַנִּי רִבִּי חִיָיא כַּחֲכָמִים וּפְלִיגָא. אֲתִינָן מַתְנֵי מַתְנִיתִין בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת שְׂעוֹרִין כִּפְלַיִים כְּחִיטִּים. מַה דְתַנִּי רִבִּי חִיָיה בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת שְׂעוֹרִים כִּפְלַיִים כְּחִיטִּים.

“If he received a field to harvest for early ears, grapes to harvest for baskets of grapes, olives to harvest for baskets of olives, he delivers as is.” That means, if (he is paid) in the same kind; but from another field, or from that field but not from the same kind, he must tithe before he delivers. Rebbi Ḥiyya stated: “From the same field, whether it be the same kind or another kind, he separates heave and delivers. From another field, whether it be the same kind or another kind, he tithes and delivers.” The Mishnah follows Rabban Simeon ben Gamliel; what Rebbi Ḥiyya stated follows the Sages, and they disagree. We also may come and state that the Mishnah deals with some place where barley usually does not yield twice as much as wheat; what Rebbi Ḥiyya stated refers to a place where barley usually yields twice as much as wheat.

הָכָא אַתְּ אָמַר תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. וְכֹא אַתְּ אָמַר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. חֲבֵרָיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן קָנְסוּ חֲכָמִים בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹיִם וְלֹא קָנְסוּ בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תָּפְשָׂה מִידַּת הַדִּין בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹי וְלֹא תָפְשָׂה בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל.

There you say, he separates heave and delivers to him. Here you say, he tithes and delivers to him. The colleagues in the name of Rebbi Joḥanan: The Sages fined the one who leases from a Gentile but they did not fine the one who leases from a Jew. Rebbi La in the name of Rebbi Joḥanan: The strict law applies to him who leases from a Gentile but not to him who leases from a Jew.

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לַחֲבֵרָיָה הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַגּוֹי תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ הָא רַבָּנִין אָמְרִין קָנְסוּ חֲכָמִים בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹי. וְלֹא קָנְסוּ חֲכָמִים בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ קְנַס בְּיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא הָא הָכֵנִי רַבָּנִין אָמְרֵי תָּפְשָׂה מִידַּת הַדִּין בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל. וְרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין תָּפְשָׂה מִידַּת הַדִּין בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי לָא הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַגּוֹי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. הָא רַבָּנִין אָמְרִי[ן] תָּפְשָׂה מִידַּת הַדִּין בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹי וְלֹא תָפְשָׂה מִידַּת הַדִּין בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא תָפְשָׂה מִידַּת הַדִּין בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹי. אִית בַּר נַשׁ דְּיֵימַר הָדָא מִילְתָא. אֶלָּא הָכֵנִי קָנְסוּ חֲכָמִים בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹי וְלֹא קָנְסוֹ חֲכָמִים בְּחוֹכֵר מִיִּשְׂרָאֵל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא קָנְסוֹ חֲכָמִים בְּחוֹכֵר מִן הַגּוֹי לְפִיכָךְ אִם חָזַר הַגּוֹי וְנִתְגַּיֵיר אוֹ שֶׁמְּכָרָן לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר מוּתָּר.

One baraita supports one and one baraita supports the other. One baraita supports the colleagues. “He who leases a field from a Gentile separates heave and delivers to him. Rebbi Meïr says, he tithes and delivers to him.” Could the rabbis say, the Sages fined him who leases from a Gentile but they did not fine him who leases from a Jew? How can a fine apply to leasing from a Jew? But so it is: The rabbis say, the strict law applies to him who leases from a Jew, but Rebbi Meïr said, the strict law does not apply to him who leases from a Jew. One baraita supports Rebbi La: “He who leases a field from a Gentile tithes and delivers to him. Rebbi Simeon says, he separates heave and delivers to him.” Could the rabbis say, the strict law applies to him who leases from a Gentile, but the strict law does not apply to him who leases from a Jew; Rebbi Simeon said, the strict law does not apply to him who leases from a Gentile? Can anybody make such a statement? But so it is, the Sages fined him who leases from a Gentile but they did not fine him who leases from a Jew. Rebbi Simeon said, the Sages did not fine him who leases from a Gentile; hence, if the Gentile converted or sold to another Jew, it is permitted.

מָאן דְּאָמַר תָּפְשָׂה נִיחָא. מָאן דְּאָמַר קָנְסוּ בְיָדוֹ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִן הַמַּסִּיקִין שָׁנוּ מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ כֵן אַף הוּא דּוֹחֵק עַצְמוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ.

Him who says that the law applies, one can understand. He who says, they fined? Rebbi Joḥanan said, one has stated this only in the case of oppressors. Since you say so to him, he exerts himself and buys the land back.

Mishnah

משנה: כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּיבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בְּחוּלִין כֵּן חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.

MISHNAH: A Cohen or a Levite who received a field (as sharecroppers) share in the tithe in the same proportion as they share in a profane yield. Rebbi Eliezer says, the tithe is theirs because they came because of it.

Halakhah

הלכה: מְתִיבִין רַבָּנִין לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּמַה קָנוּ. אָמַר לָהֶן אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁאִם הִתְנוּ לוֹ בֵּינֵיהֶן שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְּמַעְשְׂרוֹת. אֲפִילוּ הִתְנוּ בְּמַה קָנוּ. סְתָמוֹ נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁתִּיקְנוּ לָךְ מַעְשְׂרוֹתָיו. אָמַר לֵיהּ אוֹפְנָא לֵית לוֹן אוֹפְנָא לֵית לִסְתָמָא נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁיַּקְנֶה לָךְ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ.

HALAKHAH: The rabbis object to Rebbi Eliezer: How did they acquire? He said to them, do you not agree with me that if they agreed among themselves, tithes go to the workers? Even if they made a condition, how did they acquire? If there is nothing said, it is as if somebody said: Harvest from this land so that its tithes should be yours. They said to him, there is no stipulation here; if nothing is said there is no stipulation. It is as if he said, harvest this land on condition that you take one tenth for yourselves.

תַּנִּי כֹּהֵן מִכֹּהֵן לֵוִי מִלֵּוִי יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל חוֹלְקִין לְמַעְשְׂרוֹת. לְמִי נִצְרְכָה לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אַף עַל גַּב דְּרִבִּי לִיעֶזֶר אָמַר מַעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן עַל מְנָת כֵּן בָּאוּ. מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהֵן חוֹלְקִין בְּמַעְשְׂרוֹת.

It was stated: “A Cohen from a Cohen, a Levite from a Levite, an Israel from an Israel, split the tithes.” Who needs this statement? Rebbi Eliezer; even though Rebbi Eliezer says that the tithe is theirs because they came because of it, here he agrees that they divide up the tithes.

יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִכֹּהֵן אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלָּךְ אוֹ שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ מוּתָּר. כֹּהֵן שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי מוּתָּר. שֶׁלָּךְ אָסוּר. שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ אָסוּר. קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ כֶּדֶּרֶךְ הַמְּקַבְּלִין מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר. בְּלֹא כַךְ אֵין הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן. אֶלָּא הָכֵנִי שֶׁלִּי שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ אִם קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ כֶּדֶּרֶךְ הַמְּקַבְּלִין מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר.

“An Israel who received a field (as sharecropper) from a Cohen, if he said to him, on condition that the tithes be mine, or yours, or mine and yours; this is permitted. A Cohen who received a field (as sharecropper) from a Cohen, if he said to him, on condition that the tithes be mine, that is permitted. That they be yours, that is forbidden. That they be mine and yours, that is forbidden. If he received it under the standard sharecropping contract, it is permitted, otherwise it is forbidden.” Even without that, do not the tithes belong to them? But so it must read: “My part is mine, your part is mine and yours, if he received it under the standard sharecropping contract, it is permitted, otherwise it is forbidden.”

יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁל זֶה אָסוּר. שֶׁאֶטְּלֵם אֲנִי וְאֶתְּנֵם לְזֶה מוּתָּר. וְלֹא דָא הִיא קַדְמִיָיתָא. אָמַר רִבִּי אָחָא אִם תִּירְצֶה בֵּינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָא דְתֵימַר מוּתָּר בְּשֶׁקִּיבְּלָהּ כְּדֶרֶךְ הַמְקַבְּלִין. וְהֵן דְּאַתְּ אָמַר אָסוּר בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ כְּדֶרֶךְ הַמְקַבְּלִין. אֲתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי יוֹחָנָן. וּדְרִבִּי אָחָא כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה. דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא אָמַר אָדָם נוֹתֵן מַעְשְׂרוֹתָיו בְּטוֹבַת הֲנָיָיה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין אָדָם מֵבִיא מַעְשְׂרוֹתָיו בְּטוֹבַת הֲנָאָה. מַאי טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ. מַה עֲבַד לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן יִתְּנֵם לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה.

“If an Israel received (as sharecropper) a field from another Israel on condition that the tithes go to a certain person, that clause is forbidden; on condition that I shall take them and deliver them to a certain person, that clause is permitted.” Is the second version not identical with the first? Rebbi Aḥa said, “if you agree” makes the difference. Rebbi Yose said, you say it is permitted if it follows the standard sharecropper’s contract. You say it is forbidden if it does not follow the standard sharecropper’s contract. It turns out that Rebbi Yose holds with Rebbi Joḥanan and Rebbi Aḥa with Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina. As Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina said, a person gives his tithes for the benefit of goodwill. Rebbi Joḥanan said, a person may not give his tithes for the benefit of goodwill. What is the reason of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina? ( Num. 5:10) “Everybody shall be the owner of his holy things.” What does Rebbi Joḥanan with this? He may give them to whomever he likes.

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא קוֹנָם כֹּהֲנִים לְוִיִּם נֶהֱנִין לִי יִטְּלוֹ בְעַל כָּרְחוֹ. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר אֵי אֵיפְשִׁי לִיתֵּן מַתָּנָה כָּל עִיקָּר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנֵּינָן כֹּהֲנִים אֵלּוּ לְוִיִים אֵלּוּ נֶהֱנִין לִי יִטְּלוּ אֲחֵרִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן אֹמֵר הוּא יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל הֵילָךְ סֶלַע זֶה וְתֵן בְּכוֹר זֶה לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לִיתְּנוֹ לִשְׁנַיִם כֹּהֲנִים וּבֶן בִּתּוֹ אֶחָד מֵהֶן וְהוּא אָמַר הֵילָךְ סֶלַע זוֹ וְתֵן כוּלָּן לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן.

A Mishnah disagrees with Rebbi Yose ben Rebbi Ḥaninah: “A vow that no Cohanim or Levites should have any advantage from me, they should take against his will.” He explains it about a person who says, I cannot possibly give them any gifts. You should know that this is so, since we have stated: “ These Cohanim and Levites, let others take.” A baraita disagrees with Rebbi Joḥanan: “An Israel can say to another Israel, here you have a tetradrachma and give this first born to my daughter’s son, a Cohen.” He explains, if he already wanted to give it to two Cohanim and that daughter’s son was one of them; then one said, here you have a tetradrachma and give all of it to my daughter’s son, a Cohen.

בָּעוּן קוֹמֵי רִבּי זְעִירָא כְּהָדָא כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל מַה. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר לֹא אֲגִיבוּן. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אָמַר הָכֵין אֲמַר לוֹן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לָמָּה הוּא אָסוּר לֹא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אוֹף רִבִּי יוֹחָנָן אִית לֵיהּ יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן חִילּוּל קֳדָשִׁים יֵשׁ כַּאן וְתֹמַר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנִּי הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם הַמְסַיְיעִין בְּבֵית הַגְּרָנוֹת אֵין לָהֶן לֹא תְרוּמָה וְלֹא מַעְשֵׂר וְאִם נָתַן הֲרֵי זֶה חִלּוּל שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יְחַלְלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵן מְחַלְלִין אוֹתָן יוֹתֵר מִיכֵּן אָמְרוּ תְּרוּמָתָן אֵינָהּ תְרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹתָן אֵינָן מַעְשְׂרוֹת וְהֶקְדֵּישָׁן אֵינָן הֶקְדֵּשׁ וַעֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יָבוֹאוּ. הַמָּקוֹם מֵבִיא עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת. הַהוּא דִּכְתִיב לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ וגו׳.

They asked before Rebbi Zeïra, in that situation, a Cohen to an Israel, what is the rule? At Rebbi Yose’s they said that he did not answer. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Aḥa said, so he said to them: In the opinion of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina, why is a Cohen to an Israel forbidden, not because it looks badly? Also Rebbi Joḥanan holds that from an Israel to an Israel it is forbidden because it looks badly. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, there is desecration of sacrifices and you said because it looks badly? Because of the following, as it was stated: “Cohanim and Levites who help at the threshing floor have no right either to heave or to tithe, and if the farmer gave, it is desecrated, as it is said ( Lev. 22:15): ‘They should not desecrate the sanctified things of the Children of Israel,’ but they desecrate them! In addition, they said that their heave is no heave, their tithes are no tithes, their dedications are no dedications, and about them the verse says ( Micha 3:11): ‘Their heads judge for bribes and their priests come for a price.’ The Omnipresent brings over them three catastrophies; that is what is written ( Micha 3:12): ‘Therefore, because of you Zion will be ploughed over as a field, etc.’”

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת וּבְמֵי חַטָּאת וּבְאֶפֶר חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶּשֶׁת אַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. פָּתַר לָהּ בְּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לוֹ מִשֶּׁל אֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן.

A Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “If somebody marries giving heave, tithes, ‘gifts’, water for sprinkling, or ashes of the red heifer, she is married, even if the groom is Israel.” He explains it with heave he inherited from his maternal grandfather, a Cohen.

כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ. מַהוּ שֶׁיִּמְכְּרֵם לְכֹהֵן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הַמּוֹכֵר מַעְשְׂרוֹת שָׂדֵהוּ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. וְולָדֵי שִׁפְחָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. עוּבְּרֵי בְהֶמְתּוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אַוֵּיר חוֹרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְלוּם. אֶלָּא מוֹכֵר לוֹ שָׂדֶה וּמְשַׁיֵיר לוֹ מַעְשְׂרוֹתֶיהָ. מוֹכֵר לוֹ שִׁפְחָה וּמְשַׁיֵיר לוֹ וְולָדָהּ. מוֹכֵר לוֹ בְהֵמָה וּמְשַׁיֵיר לוֹ עוּבְּרָהּ. מוֹכֵר לוֹ חוֹרֵבָה וּמְשַׁיֵיר ל[וֹ] אַוֵּירָהּ. וְהֵיךְ אֵיפְשַׁר לָאָדָם לִמְכּוֹר אַוֵּיר חוֹרֵבָתוֹ לַחֲבֵירוֹ. תִּיפְתָּר בְּאוֹמֵר לוֹ תְּלוֹשׁ מִן הַחֻרְבָה הַזּוּ שֶׁתִּקְנֶה לְךָ אַוֵּירָהּ. וְכָא קַרְקַע לְפָנָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה שֶׁתִּקְנֶה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶּׁבּוֹ.

“ If a Cohen sold a field to an Israel and made the condition that the tithes should be his, the tithes are his.” May he sell them to a Cohen? Let us hear from the following. Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: He who sells the tithes of his field to another person did not do anything, the future children of his slave girl to another person, he did not do anything, the fetus of his animal to another person, he did not do anything, the airspace of his dry land to another person, he did not do anything. But he may sell him a field and reserve the tithes for himself, a slave girl and reserve her children for himself, an animal and reserve her fetus for himself. Is it not impossible for a person to sell the airspace of his dry land to another person? Explain it if he tells him, tear out some grasses in that dry land to acquire its airspace. And here there is real estate before him and he says, pluck something from the ground so that you acquire one tenth of it.

כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ. מֵת אֵין לְבָנָיו בְּמַעְשְׂרוֹת. לִי וּלְבָנַי וְלִי וּלְיוֹרְשַׁי יֵשׁ לוֹ בְמַעְשְׂרוֹת וּלְבָנָיו בְּמַעְשְׂרוֹת וּלְיוֹרְשָׁיו בְּמַעְשְׂרוֹת. רִבִּי יוּדָן בָּר שָׁלוֹם בְּעָא קוֹמֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי עַד כְּדוֹן בְּיוֹרְשִׁין שֶׁהֵן מִדְּבַר תּוֹרָה אֲפִילוּ בְיוֹרְשִׁין שֶׁאֶינָן מִדְּבַר תּוֹרָה.

“ If a Cohen sold a field to an Israel on condition that the tithes should be his, the tithes are his. If he dies, his sons have no right to the tithes. ‘For me and my sons, for me and my heirs,’ his sons have the tithes, his heirs have the tithes.” Rebbi Yudan bar Shalom asked before Rebbi Yose: So far only for heirs whose claim is from the Torah? Even for heirs whose claim is not from the Torah!

שֶׁיְּהוּ כָּל הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי כָּל זְמָן שֶׁהוּא לְפָנָיו יְהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ כָּל זְמָן שֶׁהוּא לְפָנָיו. מְכָרָהּ לְאַחֵר אֵין לוֹ בְּמַעְשְׂרוֹת. חָזַר וּלְקָחָהּ מִמֶּנּוּ. תַּנִּי רִבִּי חִיָיא אֵין לוֹ בְמַעְשְׂרוֹת. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא יֵשׁ לוֹ בְמַעְשְׂרוֹת. אַתְיַָין אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְאִילֵּין פְּלוּגְוָותָא. דְּתַנֵּינָן תַּמָּן שֶׁהַמְגָרֵשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְהֶחֱזִירָהּ עַל שֵׁם כְּתוּבָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה הֶחֱזִירָהּ. תַּנָּא רִבִּי חָנִין קוֹמֵי רִבִּי לָא תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר לִכְתוּבָה אֲבָל לֹא לִתְנָאִין וְחָרָנָה אָמַר בֵּין לִכְתוּבָה בֵּין לִתְנָאִין. מָאן דְּאָמַר לִכְתוּבָה אֲבָל לֹא לִתְנָאִין יֵשׁ לוֹ בְמַעְשְׂרוֹת. וּמָאן דְּאָמַר בֵּין לִכְתוּבָה בֵּין לִתְנָאִין אֵין לֹו בְמַעְשְׂרוֹת. וְהָתַנִּי קִיבֵּל שָׂדֶה מִכּוֹהֶנֶת הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּהּ. נִישְׂאֵת לְיִשְׂרָאֵל חוֹלְקִין בְּמַעְשְׂרוֹת. נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה חָזְרָה לִתְחִילָּתָהּ. כָּאן שֶׁמָּכַר כָּאן שֶׁקִּיבֵּל. וְהָתַנִּי רִבִּי חִיָיא מָכְרָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדַּוּמָא תַּמָּן יָצָאת מֵרְשׁוּת שְׁנֵֵיהֶן. בְּרַם הָכָא יָצָאת מֵרְשׁוּת מוֹכֵר וְלֹא יָצָאת מֵרְשׁוּת לוֹקֵחַ.

“ That all tithes should be mine as long as you own it, he gets its tithes as long as the buyer owns it.” When he sold it to a third party, he has no tithes. If the buyer then bought it back from the third party, Rebbi Ḥiyya states that he has no tithes, Rebbi Hoshaia states that the tithes are his. This disagreement turns out like the other disagreement, as we have stated there “that he who divorces his wife and then remarries her, remarries her on the basis of the first ketubah.” Rebbi Ḥanin stated before Rebbi La: Two Amoraïm, one says for ketubah but not for individual stipulations, and the other says, both for ketubah and individual stipulations. For him who says, for ketubah but not for individual stipulations, he has the tithes. For him who says, both for ketubah and for individual stipulations, he has no tithes. But did we not state: “If somebody received (as sharecropper) from the daughter of a Cohen, she has the tithes. If she married an Israel, they split the tithes. If she was widowed or divorced, she returns to her prior status.” There when he sold, here when he received. But did not Rebbi Ḥiyya state: “When she sold?” Rebbi Samuel bar Eudaimon said, there it left the power of both parties; here, it left the power of the seller but not that of the buyer.

כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים יָכוֹל הוּא לִמְחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא לִיטְעָהּ כֶּרֶם שֶׁלֹּא לְזוֹרְעָהּ אִ[י]סָּטִיס שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ שְׂדֵה קָנִים. שֶׁלִּי לְעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא לִיטְעָהּ כֶּרֶם שֶׁלֹּא לְזוֹרְעָהּ אִיסָּטִיס שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ שְׂדֵה קָנִים. אֲתָא עוּבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָּא וְחִיְיבָהּ מִיתַּן לֵיהּ חַד מִן עֲשַׂרְתֵּי דְקָנְיָא.

“A Cohen who sold a field to an Israel on condition that the tithes be his for four or five years can oppose the buyer’s planting it as a vineyard, sowing woad, or turning it into a field of reeds. Mine forever, he cannot oppose the buyer’s planting it as a vineyard, sowing woad, or turning it into a field of reeds.” There came a case before Rebbi Aḥa bar Ulla and he obligated him to turn over to him one tenth of the reeds.

יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְכֹהֵן וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלּוֹ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים מוּתָּר. לְעוֹלָם אָסוּר שֶׁאֵין כֹּהֵן עוֹשֶׂה כֹהֵן. כֹּהֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלָּךְ אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים אָסוּר. הָכָא אַתְּ אָמַר מוּתָּר. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אָסוּר. כַּאן זִיכֵּהוּ בַדָּבָר שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ. וְכַאן זִיכֵּהוּ בַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ.

“If an Israel sold a field to a Cohen on condition that the tithes be his for four or five years, it is permitted. Forever, it is forbidden, since no Cohen can make a Cohen. If a Cohen sold a field to an Israel on condition that the tithes be the Israel’s for four or five years, it is forbidden.” There you say it is permitted, here you say it is forbidden! There, he gave him rights to something he had the right to dispose of, here, he gave him rights to something he had no right to dispose of.