דמאי ה׳Demai 5

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם כֵּיצַד מְעַשֵּׂר. נוֹטֵל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וְאוֹמֵר אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי זֶה בְצַד זֶה מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וְהַשְּׁאָר חַלָּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

MISHNAH: He who buys from the baker, how does he tithe? He takes the heave of the tithe and ḥallah and says: One percent here on that side is tithe, the rest of the tithe is adjacent to it. That which I turned into tithe is made heave of the tithe for it and the rest is ḥallah. The Second Tithe is North (or South) of it and is redeemed by coins.

Halakhah

הלכה: אַף עַל הַחַלָּה. וְחַלָּה חַיֶיבֶת בִּדְמַאי. וְלֹא כֵן תַּנֵּינָן חַלַּת עַם הָאָרֶץ וְהַמְּדוּמָע פְּטוּרִין מִן הַדְּמַאי. רִבִּי אָחָא רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא דְּבֵית שַׁמַּאי הִיא. וְתַנִּי כֵן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן חַלָּה בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְיבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין. כְּלוּם אָמְרוּ בֵית שַׁמַּאי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא לִזְרִיעָה אִילּוּ הַלּוֹקֵחַ לְזֶרַע וְלִבְהֵמָה קֶמַח לְעוֹרוֹת שֶׁמֶן לְנֵר שֶׁמָּא אֵינוֹ פָטוּר מִדְּמַאי. אֶלָּא בַּמְּגַבֵּל עִיסָּתוֹ בְמֵי פֵירוֹת. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בֵּירְתּוֹתָא הִיא הָא כְּרַבָּנִין לֹא. אֶלָּא כְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה וְכָאן בְעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה. אֶלָּא כְּרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָאן וְכָאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה. אֶלָּא בְמִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ. לֹא כֵן תַּנִּי הַנֶּאֱמָן עַל הַטָּהֳרוֹת נֶאֱמָן עַל הַמַּעְשְׂרוֹת. וְתַנִּיתָהּ רִבִּי יַנַּאי בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאָמַר הָדָא דְּתֵימַר בְּמִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ אֲבָל בְּרַבִּים אֵינוֹ נֶאֱמָן עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בְּרַבִּים. וְכֹא בְּרַבִּים אֲנָן קַיָימִין.

HALAKHAH: Also ḥallah? Is ḥallah due for demay? Did we not state: “ Ḥallah of the unobservant and food containing heave are free from demay.” Rebbi Aḥa, Rebbi Abun bar Ḥiyya, in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: This is from the House of Shammai. We have stated accordingly: “Rebbi Simeon ben Jehudah says in the name of Rebbi Simeon that the House of Shammai obligate for ḥallah and the House of Hillel exempt it.” Did the House of Shammai include seed goods? But he who buys for sowing or animal feed, flour for tanning or oil for lighting, is he not free from demay? But it must be for somebody who kneads his dough with fruit juice. Did not Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina say that this follows Rebbi Eleazar ben Jehudah from Bartota, hence it does not follow the rabbis. But it agrees with Rebbi Joḥanan, since Rebbi Joḥanan said, one case for him who works in purity and one case for him who works in impurity. But what following Rebbi Eleazar, since Rebbi Eleazar said, in both cases if he works in purity? It must be that he is a guest. Was it not stated: “He who is trustworthy for purities is trustworthy for tithes?” Rebbi Yannai ben Rebbi Ismaël stated and said: That is, if one is his guest, but for the public he is not trustworthy unless he accepts it publicly. And here we deal with the public.

רִבִּי אָבִין רִבִּי שַׁמַּאי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שְׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָהּ. הָרוֹצֵה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת. כְּמַה דְּתֵימַר תַּמָּן חוּץ מִן הָרָאוּי לִיקָדֵשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהָכָא חוּץ מִן הָרָאוּי לִיקָדֵשׁ לְשֵׁם חַלָּה.

Rebbi Abin, Rebbi Shammai, in the name of Rebbi Aḥa, understood this from the following. “He who wants to separate heave and the heave of the tithe together.” As you will say there, except for that which may become sanctified as heave, here also except for that which may become sanctified as ḥallah.

תַּנֵּינָן חַלָּה בֵּין רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא זֹאת אֹמֵר חַלָּה אֵין בָּהּ מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֵין מִשְׁנָה אֲמוּרָה עַל סֵדֶר וְלֹא בִדְמַאי נָן קַיָימִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתִין בִדְמַאי הָא בְּוַדַּאי לֹא. וְהָכָא בִדְמַאי אֲנָן קַיָימִין. תַּנִּי רִבִּי חִיָיא אַף בְּוַדַּאי עָלֶיהָ רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר זֹאת אוֹמֶרֶת חַלָּה אֵין בָּהּ מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אָמַר אֵין מִשְׁנָה אֲמוּרָה עַל סֵדֶר אֶלָּא תַקְדִּים חַלָּה לָרִאשׁוֹן. מֵעַתָּה תְּהֵא חַלָּה חַיֶיבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת. וּמַעְשְׂרוֹת לֹא יְהוּ חַיָיבִין בְּחַלָּה שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ חֲבֵירוֹ מִתְחַיֵיב בּוֹ. וְתַנִּי כֵן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה מִן הַטֵבֵל בֵּין שֶׁהִקְדִּים חַלָּה לַתְּרוּמָה בֵּין שֶׁהִקְדִּים תְּרוּמָה לַחַלָּה מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. חַלָּה לֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה. תְּרוּמָה לֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיַּפְרִישׁ עָלֶיהָ חַלָּה. וְלָמָּה קָדְמָה רִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה לַגּוֹרֶן. וַהֲרֵי שֵׁנִי קְדָמוֹ לַגּוֹרֶן. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה בְּדִין הָיָה שֶׁתִּקְדּוֹם חַלָּה לַכֹּל. וְלָמָּה קָדְמָה רִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה לַגּוֹרֶן וְכָתוּב בּוֹ רֵאשִׁית. שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁקְדָמוֹ לַגּוֹרֶן אֵין כְּתִיב בּוֹ רֵאשִׁית.

We have stated ḥallah between First and Second Tithes. Rebbi Jonah in the name of Rebbi Zeïra: This means that ḥallah is not subject to “do not give too late.” Rebbi Yose in the name of Rebbi Zeïra: The Mishnah is not formulated in sequence, do we not deal with demay? Did not Rebbi Abba, son of Rebbi Ḥiyya, say in the name of Rebbi Joḥanan that the Mishnah deals with demay; hence, not with certain produce? And here we deal with demay. Rebbi Ḥiyya stated: Also for certain. On that, Rebbi Jonah in the name of Rebbi Zeïra said, this means that ḥallah is not subject to “do not give too late.” Rebbi Yose in the name of Rebbi Zeïra: The Mishnah is not formulated in sequence, should not ḥallah precede the First Tithe? Then ḥallah should be subject to tithes but not tithes to ḥallah, because everything that precedes another, the other is obligated for it. And we have stated in this respect: “He who makes dough from ṭevel, whether he takes ḥallah before heave or heave before ḥallah, what he did is done. Ḥallah should not be eaten until he take heave for it, heave should not be eaten until he separate ḥallah for it.” But why does First Tithe have precedence? Because it started at the threshing floor. But does the Second Tithe not start at the threshing floor? Rebbi Mattaniah said, it would have been logical that ḥallah should precede everything else. Why does First Heave have precedence? Because it started at the threshing floor and it is called “beginning.” Second Tithe, even though it started at the threshing floor, is not called “beginning.”

Mishnah

משנה: הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאֶחָד נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשְׁלֹשָׁה וּשְׁלִישׁ וְאוֹמֵר אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חוּלִין וּשְׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. וּמֵהַחוּלִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו (וּשְׁאָר חַלָּה) וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

MISHNAH: He who wants to separate heave and heave of the tithe together takes one in thirty-three and one third and says: One percent of what is here on this side is profane and the remainder is heave for everything. The profane here on that side is tithe; the rest of the tithe is adjacent to it. That which I have declared as tithe is made heave of the tithe for it, (the rest is ḥallah,) the Second Tithe is either North or South of it and is redeemed by coins.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאַחַת נוֹטֵל כְּדֵי תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאַחַת וְכַמָּה הֵן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים. וְאָמַר אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶׁיֵּשׁ כָּאן הֲרֵי הֵן בְּצַד זֶה חוּלִין טֵבֵל וְעוֹד אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה סָמוּךְ לוֹ וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. וּמֵהַחוּלִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְזֶה שֶׁעָשִׂיתִי חוּלִין טֵבֵל עָשׂוּי מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. וְזֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

HALAKHAH: “ He who wants to separate heave, heave of the tithe, and ḥallah together takes for heave, heave of the tithe, and ḥallah, that is one in 20, and says: One percent of what is here on this side is profane ṭevel and another one in 48 next to it; the remainder is heave for everything. The profane which is in it and that which I made profane ṭevel is made tithe; the rest of the tithe is adjacent to it. That which I have declared as tithe is made heave of the tithe for it, the Second Tithe is North or South of it and is redeemed by coins.”

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן צָרִיךְ לְבָרֵךְ חָמֵשׁ בְּרָכוֹת. תַּנִּי רִבִּי חִיָיא כּוֹלְלָן בְּרָכָה אַחַת.

Rebbi Samuel bar Naḥman in the name of Rebbi Jonathan: He has to recite five benedictions. Rebbi Ḥiyya stated: He subsumes them all in one benediction.

עַד כְּדוֹן כֹּהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל אִין יֹאמַר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִמְצָא מַפְרִישׁ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֵׁלּוֹ.

So far for a Cohen or a Levi, but an Israel? If he will declare heave of the tithe, does he not separate for something that is not his?

מַעֲשֵׂר וְאַחַר כַּךְ תְּרוּמָה נִמְצָא מַקְדִּים. תְּרוּמָה וְאַחַר כַּךְ מַעֲשֵׂר נִמְצָא אוֹ פּוֹחֵת מִמַּעְשְׂרוֹתָיו אוֹ מוֹסִיף עַל מַעְשְׂרוֹתָיו כְּהָדָא דְתַנִּי הַפּוֹחֵת מִמַּעְשְׂרוֹתָיו מַעְשְׂרוֹתָיו מְתוּקָּנִין וּפֵירוֹתָיו מְקוּלְקָלִין. הַמַּעֲדִיף עַל מַעְשְׂרוֹתָיו מַעְשְׂרוֹתָיו מְקוּלְקָלִין וּפֵירוֹתָיו מְתוּקָּנִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּסָמוּךְ עַל לִתְנַיי בֵּית דִּין הוּא. מַהוּ תְּנַיי בֵּית דִּין. עַד מַקוֹם שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה.

If one gives tithe and after that heave, one has preceded. First heave and after that tithe, might he not give too little tithe or add to his tithe? As we have stated, he who gives too little tithe, his tithes are in order but his produce is damaged, if he gives too much tithe, his tithes are damaged but his produce is in order. Rebbi Yose said, he relies on a stipulation by the Court. What is the stipulation by the Court? As far as one’s mind might err.

מַהוּ תְּנַיי בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא קוֹבֵעַ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בִּצְפוֹנוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי לִדְרוֹמוֹ וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּצְפוֹן צְפוֹנוֹ. מַהוּ תְּנַיי בֵּית דִּין. הוּא לִכְשֶׁיִּפָּדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבְּעוֹדֶף פָּדוּי. עַד כְדוֹן בְּיָבֵשׁ בְּלַח.

What is a stipulation by the Court? That one should fix the First Tithe to the North, Second Tithe to the South, and the heave of the tithe at the extreme North. What is a stipulation by the Court? It is that if the Second Tithe is redeemed, that which is in excess is also redeemed. All this refers to dry produce; for fluids?

הֲוָה לֵיהּ מֵאָה תְאֵנִין חַמְשִׁין רַבְרְבִין וְחַמְשִׁין דְּקִיקִין. אִין יְסַב מִן רַבְרְבָיָא צָרִיךְ מֵיסַב תֵּשַׁע. מִן דְּקִיקָתָא צָרִיךְ מֵיסַב אַחַת עֶשְׂרֵה. נְסַב עֲשָׂרָה מִן רַבְרְבָיָא אִית תַּמָּן חָדָא חוּלִין וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אוֹתָהּ חוּלִין עוֹשֶׂה אוֹתָהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. וּכְתִיב תְּרוּמַת יי מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְלֹא חוּלִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא מַתְנֶה וְאוֹמֵר מַעֲשֵׂר הַזֶּה שֶׁהַפֵּירוֹת הַלָּלוּ חַיָיבוֹת הֲרֵי הוּא קָבוּעַ בִּתְחִילַּ[ת] כָּל עוֹקֶץ וְעוֹקֶץ וּמְהַלֵּךְ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ בְּכָל עֶשֶׂר מֵיסַב אִית בְּהוֹן חָדָא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְכָל שֶׁהוּא חוּלִין.

If somebody had 100 figs, 50 large ones and 50 small ones. If he takes from the large ones, should he take nine? If he takes from the small ones, should he take eleven? If he takes ten large ones, there might be one profane among them and we would worry lest perhaps he use that one to make it heave of the tithe for another place, but it is written ( Num. 18:26): “The heave of the Eternal, tithe from tithe,” not profane from tithe. Rebbi Abun bar Cahana said, he stipulates and says, the tithe due from this produce should be fixed from the tip of each stem und continue until it reaches; in each of the ten there is heave of the tithe and a tiny bit of profane.

עַד כְּדוֹן דָּבָר מְרוּבָּה הָיָה דָּבָר מְמוּעָט הֲוָה לֵיהּ עֶשֶׂר תְּאֵנִין חָמֵשׁ רַבְרְבִין וְחָמֵשׁ דְּקִיקִין. אִין יְסַב מִן רַבְרְבָתָא צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא פָּרָא צִיבְחַד. מִן דְקִיקָתָא צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא וְעוֹד צִיבְחַד. נְסַב חַד מִן רַבְרְבָתָא אִית תַּמָּן כָּל שֶׁהוּא חוּלִין וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אוֹתוֹ הַחוּלִין עוֹשֶׂה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָקוֹם אַחֵר. וּכְתִיב תְּרוּמַת יי מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלֹא חוּלִין מִן הַמַּעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי אַבָּא קַרְתֵּיגַנָּיָיא מַתְנֶה וְאוֹמֵר הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה שֶׁהַפֵּירוֹת הַלָּלוּ חַיָיבוֹת הֲרֵי הוּא קָבוּעַ בִּתְחִילָּת הָעוֹקֶץ וּמְסַיֵים וְאוֹמֵר לַכֹּהֵן עַד כָּאן סִיַימְתִּי.

That takes care of large quantities. If there was little, if he had ten figs, five large ones and five small ones? If he takes from the large ones, he has to take one minus a little. From the little ones, he has to take one plus a little. If he took one of the large ones, it contains a little bit of profane and one has to worry that maybe he turns that profane part into heave of the tithe for another place, and it is written ( Num. 18:26): “The heave of the Eternal, tithe from tithe,” not profane from tithe. Rebbi Abba from Carthage said, he stipulates and says, the tithe due from this produce should be fixed from the tip of each stem and he marks it and says to the Cohen, as far as where I marked it.

הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה חוּלִין טֵבֵל. וְיֹאמַר הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר. נִמְצָא מַקְדִּים. וְיֹאמַר הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה תְרוּמָה. נִמְצָא אוֹ פוֹחֵת עַל הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹסִיף עַל הַתְּרוּמָה. מִתּוֹךְ שֶׁהוּא אוֹמֵר הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה חוּלִין טֵבֵל אוֹ פוֹחֵת מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹסִיף עַל הַתְּרוּמָה אֵין בְּכַךְ כְּלוּם.

“What is here on this side is profane ṭevel.” Why does he not say, what is here on this side is tithe? He would precede. Why does he not say, that on this side is heave? It would turn out that either he diminishes or increases the heave. Since he says, what is here on this side is profane ṭevel, whether he diminishes or increases the heave does not matter.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה אֲפִילוּ מִטֻפּוֹסִים הַרְבֶּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה.

MISHNAH: He who buys from the baker may tithe from the warm on the cold and from the cold on the warm, even from many types, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah forbids it; I say that the wheat of yesterday was from one source and today’s is from another. Rebbi Simeon forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah.

Halakhah

הלכה: עַד הֵיכַן תַּלְמִידוֹי שֶׁל רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. הֵיךְ עֲבִידָא לָקַח מִמֶּנּוּ בִּתְחִילַּת שְׁלֹשִׁים וּבְאֶמְצַע שְׁלֹשִׁים וּבְסוֹף שְׁלֹשִׁים. רִאשׁוֹן עַל גַּבֵּי שֵׁנִי מִין אֶחָד הוּא רִאשׁוֹן עַל גַּבֵּי שְׁלִישִי שְׁנֵי מִינִין הֵן.

HALAKHAH: How long? A student of Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi, up to 30 days. How is that? If he bought from him at the beginning of 30 days, in the middle, and at the end. The first and the second are one kind, the first and the third are two kinds.

רִבִּי שִׁמְעוֹן אֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה. וְרִבִּי יוּדָה אוֹסֵר בְּחַלָּה. וְלֹא אֶצְלוֹ הִיא נִטְבֶּלֶת אֶלָּא בְּשׁוֹאֵל שְׂאוֹר טָמֵא לַעֲשׂוֹת עִיסָּתוֹ. אֲפִילוּ כֵן לֹא אֶצְלוֹ הִיא נִטְבֶּלֶת. אֶלָּא בְשׁוֹאֵל כִּכָּר טָמֵא לְמַלְאוֹת תַּנּוּר. וְאִם בְּשׁוֹאֵל כִּכָּר טָמֵא לְמַלְאוֹת תַּנּוּרוֹ. מְעַשֵּׂר מִכָּל כִּכָּר וְכִכָּר. אֶלָּא כְּרִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כַּאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה כַּאן בְּעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה. אֶלָּא כְרִבִּי אֶלְעָזָר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כַּאן וְכַאן בְּעוֹשֶׂה בְטָהֳרָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְּרִבִּי מַתַּנְיָה בְּעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה קַיְימִינָן וְאֶצְלוֹ הִיא נִטְבֶּלֶת. אוֹף רִבִּי יוּדָה מוֹדֶה בָהּ. וְתַנִּי כֵן רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּירִין בְּחַלָּה. הָא רִבִּי יוֹדָה אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וּמַתִּיר בְּחַלָּה. מַה בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה אֵינוֹ מַפְרִישׁ לֹא מִשֶּׁל הַיּוֹם עַל שֶׁל אֶמֶשׁ וְלֹא מִשֶּׁל אֶמֶשׁ עַל שֶׁל יוֹם מַפְרִישׁ מִן הַתַּנּוּר עַל הַתַּנּוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִילוּ מִן הַתַּנּוּר עַל הַתַּנּוּר אֵינוֹ מַפְרִישׁ.

“Rebbi Simeon forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah.” Then Rebbi Jehudah forbids for ḥallah. Does it not become ṭevel at his place? But perhaps he borrows impure sour dough to make his bread-dough. Even so, does it not become ṭevel at his place? But perhaps he borrows an impure loaf to fill up his oven. If he borrows an impure loaf to fill up his oven, must he then not tithe every single loaf? That is for Rebbi Joḥanan, since Rebbi Joḥanan said, there if he works in purity, here if he works in impurity. But for Rebbi Eleazar, who says that in both cases if he works in purity? Rebbi Yudan, the father of Rebbi Mattaniah said, we refer to one who works in impurity and it becomes ṭevel at his place, and Rebbi Jehudah also agrees. We have stated accordingly: “Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon forbid for heave of the tithe and permit for ḥallah.” Hence, Rebbi Jehudah forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah; Rebbi Simeon forbids for heave of the tithe and permits for ḥallah. What is the difference between them? In the opinion of Rebbi Jehudah, one may not separate from today’s for yesterday’s or from yesterday’s for today’s, but one may separate from one oven batch on another oven batch. In the opinion of Rebbi Simeon, even from one oven batch on another one may not separate.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ מִן הַפְּלָטֵר מְעַשֵּׂר מִכָּל טֻיפּוֹס וְטֻיפּוֹס דִּבְרֵי רִבִּי מֵאֵיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵאֶחָד עַל הַכֹּל. וּמוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה בְּלוֹקֵחַ מִן הַמָּנְפּוֹל שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

MISHNAH: He who buys from a merchant tithes from each type separately, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Jehudah says, from one for everything. Rebbi Jehudah agrees about him who buys from a store with a monopoly that he tithes from each single loaf.

Halakhah

הלכה: רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר נַחְתּוֹם עוֹשֶׂה טֻפּוֹס אֶחָד וּפְלָטֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַמָּה נַחְתּוֹמִין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר נַחְתּוֹם עוֹשֶׂה כַמָּה טֻפּוֹסִין וּפְלָטֵר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנַחְתּוֹם אֶחָד.

HALAKHAH: Rebbi Meïr says, a baker makes one type and a merchant uses several bakers. Rebbi Jehudah says, a baker makes several types and a merchant uses only one baker.

אֵי זֶהוּ מָנְפּוֹל. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי תִּשְׁעָה פְּלָטֵרִין וַעֲשָׂרָה נַחְתּוֹמִים תּוֹמָנְיָא מִן דְּתוֹמָנְיָא וְחַד מִן דִּתְרֵיי.

What is a monopoly? At the House of Rebbi Yannai they say, nine sellers and ten bakers. Eight buy from eight and one from two.

רִבִּי יוֹנָה בְּעֵי הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי טֻפֹּסִין הוֹכִיחַ עַל עַצְמוֹ שֶׁהֵן שְׁנַיִים הוּשְׁווּ כוּלָּן לַעֲשׂוֹת טוּפּוֹס אֶחָד מֲעַשֵּׂר מִכָּל כִּכָּר וְכִכָּר. רִבִּי יוֹנָה בְּעֵי כְּמַה דְתֵימָא תִּשְׁעָה פְּלָטֵירִין וַעֲשָׂרָה נַחְתּוֹמִין תּוֹמָנְיָא מִן דְּתוֹמָנְיָיא וְחַד מִן דִּתְרֵיי. וְדִכְוָותָהּ תִּשְׁעָה נַחְתּוֹמִין וַעֲשָׂרָה פְּלָטֵירִין תּוֹמָנְיָא מִן דְּתוֹמָנְיָא וְחַד מִן דִּתְרֵיי אוֹ תִשְׁעָה מִן דְּתִשְׁעָה וְחַד מִן כּוּלְּהוֹן מְעַשֵּׂר מִכָּל כִּכָּר וְכִכָּר.

Rebbi Jonah asked: If he had before him two types, it would be evident that they are two. If all bakers agreed to make one and the same type, does he have to tithe each loaf separately? Rebbi Jonah asked: As you said, nine stores and ten bakers, eight buy from eight and one from two. Similarly, nine bakers and ten stores; eight buy from eight and one from two, or nine from the nine and one buys from all of them? He must tithe each loaf separately.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי וְכֵן הֶעָנִי שֶנִּיתְּנוּ לוֹ פְרוּסוֹת אוֹ פִילְחֵי דְּבֵילָה מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁמַּתָּנָה מְרוּבָּה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּתָּנָה מְמוּעֶטֶת מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָיה לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה אֲפִילוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג אֲפִילוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר מִשֶּׁל אֶחָד הֵן.

MISHNAH: He who buys from a poor person, and similarly, the poor to whom bread slices or pieces of fig cake were given, tithe from each piece separately. But he mixes together dates and dried figs and then gives. Rebbi Jehudah said, when is that? If the gift is large. But if the gift is small, he tithes from each single one. He who buys from the grain wholesaler and later buys from him a second time should not tithe from one batch for any other, not even if they are from the same crate, not even if they are the same kind. But the grain wholesaler is trustworthy to say that they are from the same source.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה אֵין בְּלִילָה אֶלָּא לְיַיִן וּלְשֶׁמֶן בִּלְבַד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד כְּזֵיְתִין הַנִּיבְלָלִין. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן בִּתְמָרִים וּבִגְרוֹגְרוֹת בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. פָּתַר לָהּ עַד כְּזֵתִין.

HALAKHAH: Rebbi Yose in the name of Rebbi Pedaiah, Rebbi Jonah in the name of Ḥizqiah, there is no mixing except for wine and oil. Rebbi Joḥanan says, they can be mixed up to the size of olives. Our Mishnah disagrees with Rebbi Joḥanan: “But he mixes together dates and dried figs and then gives.” He explains it up to olive-sized bits.

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא בִּדְמַאי הִתִּירוּ כְרִבִּי יוּדָה דְּתַנֵּינָן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁמַּתָּנָה מְרוּבָּה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁמַּתָּנָה מְמוּעֶטֶת מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

Rebbi Yose in the name of Rebbi Zeïra: They permitted for demay following Rebbi Jehudah, since “Rebbi Jehudah says, when is that? If the gift is large. But if the gift is small, he tithes from each single one.”

דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרֵי בִּשְׁעַת הַגּוֹרֶן שָׁנוּ שֶׁהַכֹּל הָיוּ נוֹתְנִין מִמֵּאָה סְאָה. הָיוּ הַכֹּל נוֹתְנִין מִמֵּאָה וְאֶחָד מֵחֲמִשִּׁים מְעַשֵּׂר מֵחֲמִשִּׁים. הָיוּ הַכֹּל נוֹתְנִים מֵחֲמִשִּׁים וְאֶחָד מֵאַרְבָּעִים מְעַשֵּׂר מֵאַרְבָּעִים. הָיוּ הַכֹּל נוֹתְנִין מֵאַרְבָּעִים וְאֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים מְעַשֵּׂר מִשְּׁלֹשִׁים. הָיוּ הַכֹּל נוֹתְנִין מֵעֶשְׂרִים וְאֶחָד מֵעֲשָׂרָה מְעַשֵּׂר מֵעֲשָׂרָה. הָיוּ הַכֹּל נוֹתְנִין מֵעֲשָׂרָה וְאֶחָד מֵאֶחָד מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.

In the House of Rebbi Yannai they said: The Mishnah speaks of threshing time, when everybody was giving from a hundred seah. If all were giving from a hundred seah but one only from fifty, he must tithe from fifty. If all were giving from fifty but one only from forty, he must tithe from forty. If all were giving from forty but one only from thirty, he must tithe from thirty. If all were giving from twenty but one only from ten, he must tithe from ten. If all were giving from ten but one only from one, he must tithe every single one.

רִבִּי יִרְמיָה בְּעֵי אֲפִילוּ הִשְׁבִּיחַ לוֹ מִקְחוֹ. אִינּוּן חִיטָּיָא דִּזְבַנִּית מִינָּךְ אֶתְמֹל טָבִין הֲוִיין מֵאִינּוּן אִינּוּן.

Rebbi Jeremiah asked: Even if he declares the buy to be good? “That wheat I bought from you yesterday was good!” “These are the same!”

תַּנִּי הַלּוֹקֵחַ מִן הַחֶנְוָונִי וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָיה. אִם מַכִּיר הוּא אֶת הֶחָבִית שֶׁהִיא הִיא מְעַשֵּׂר מִמֶּנּוּ עָלָיו. הָא אִם אֵינוֹ מַכִּיר אוֹתָהּ חָבִית לֹא בְדָא. הָדָא דְתֵימַר בְּאִילֵּין אידתיקרימא בְּרַם בְּאִילֵּין שְׁפָיָיא אוּרְחָא מְפַנֵּתוֹן אִילֵּין לְגַוְא אִילֵּין.

It was stated: “He who buys from the retail merchant and returns to buy a second time. If he recognizes that the amphora is the same, he tithes from one on the other.” But if he does not recognize it, he does not. That means, in the case of’ydtyqrym’, but not in the case of vessels (used to draw wine) which usually are refilled one from the other.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָיה מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה אֲפִילוּ מִשְּׁתֵי קוּפּוֹת אֲפִילוּ מִשְּׁתֵי עַיָירוֹת. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יֶרֶק בַּשּׁוּק בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין לוֹ מִגִּנּוֹתָיו מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל וּמִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת מְעַשֵּׂר מִכָּל אַחַת וְאַחַת.

MISHNAH: He who buys from a farmer and then buys from him a second time tithes from one batch for the other, even if they are from two crates, even if the are from two different hamlets. If the farmer sells vegetables on the market, in case that his supply comes from his own vegetable gardens, one tithes from one for all others, from other vegetable gardens, one has to tithe each bunch separately.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹנָה בְּעֵי וּכְרִבִּי מֵאִיר מְעַשֵּׂר מִכָּל קֶלַח וְקֶלַח. דְּתַנֵּינָן תַּמָּן אָמַר רִבִּי מֵאִיר וְכִי מִפְּנֵי מַה טִימּוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כְּמַה דְּתֵימַר תַּמָּן דֶּרֶךְ אֲגוּדָה לִיתוּר וְהוּא קְשׁוֹרָהּ בְּפִיו בְּרַם הָכָא דֶּרֶךְ אֲגוּדָה לִיתוּר וְהוּא נוֹתֵן מַה שֶׁבִּפְנִים בַּחוּץ וּמַה שֶׁבַּחוּץ בִּפְנִים.

HALAKHAH: Rebbi Jonah asked: According to Rebbi Meïr, should he not tithe each stem separately? As we have stated there: “Rebbi Meïr said, why did it become impure? Only because of spittle!” As you will say, there it is usual to open bundles and he binds using his mouth, but here, is it usual to open bundles to risk having the outer ones inside and the inner ones outside?

אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא סוֹף דָּבָר מִגִּנּוֹתָיו אֶלָּא אֲפִילוּ מִגִּנּוֹת אֲחֵרוֹת אִםמְעַשְּׂרִין הֵן לְדַעְתּוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.

Rebbi Jonah said, not only from his own vegetable gardens, but even from vegetable gardens of others, if they tithe under his instruction, he tithes from one for the other, but if they do not, he has to tithe each bunch separately.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ טֵבֵל מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם רְשַׁאי לִמְכּוֹר טֵבֵל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ.

MISHNAH: He who buys ṭevel from two sources may tithe from one for the other even though they said that nobody is permitted to sell ṭevel except in case of need.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָה כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין אָדָם רְשַׁאי לִמְכּוֹר טֵבֵל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ וּבִלְבַד לְחָבֵר. מֵעַתָּה עַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְעָרֵב טִבְלוֹ בְחוּלִין אֵין לוֹ תַקָּנָה. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה הוֹלֵךְ אֶצֶל חָבֵר וְהוּא לוֹקֵחַ לוֹ טֵבֵל וּמְעַשְּׂרוֹ לוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Jonah said, this is the Mishnah: Nobody is permitted to sell ṭevel except in case of need, and only to a ḥaver. In that case, if ṭevel of an am haäreẓ was mixed with profane, can that never be fixed? What shall he do? He goes to a ḥaver who buys ṭevel for him and tithes for him.

Mishnah

משנה: מְעַשְּׂרִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל גּוֹיִם וּמִשֶׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים. וּמִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. רִבִּי לָעְזָר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. עָצִיץ נָקוּב הֲרֵי הוּא כְּאֶרֶץ. תָּרַם מִן הָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב וּמֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. וּמִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב תְּרוּמָה וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת. תָּרַם מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי וּמִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי תְּרוּמָה וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי תְּרוּמָה וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת.

MISHNAH: One tithes from a Jew’s produce for that of a Gentile and from a Gentile’s for that of a Jew; from that of a Jew for that of a Samaritan, and from that of a Samaritan for that of a Samaritan. Rebbi Eleazar prohibits from that of a Samaritan for that of a Samaritan. A flower pot with a hole is like earth. If he gave heave from the earth for a pot with a hole, or from a flower pot with a hole for produce of the earth, his heave is heave. From a pot without a hole for one with a hole it is heave, but he must take heave a second time. From a pot with a hole for one without a hole, it is heave that should not be eaten unless heave and tithes were taken for it. If he took heave from one demay for other demay, or from demay for certain produce, it is heave, but he must take heave a second time. From certain produce for demay, it is heave that should not be eaten unless heave and tithes were taken for it.

Halakhah

הלכה: מַתְנִיתִין דְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין קִנְיָין לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעוֹ מִיַּד מַעֲשֵׂר. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ קִנְיָין לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשֵׂר. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה. הֵקִישׁ אֲחוּזָה לַעֲבָדִים. מַה עֲבָדִים אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְהֵן אֵינָן קוֹנִין מִכֶּם אַף אֲחוּזָה אַתֶּם קוֹנִין מֵהֶן וְהֵן אֵינָן קוֹנִין מִכֶּם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וְדָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי מֵאִיר וְהָאָרֶץ לֹא תִימָּכֵר לִצְמִיתוּת כִּי לִי הָאָרֶץ. לְחוֹלְטָנִית. אָמַר לֵיהּ כָּל גַּרְמָא אָמְרָה דְּהִיא מְסַייעָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא תִמָּכֵר הָא אִם נִמְכְּרָה חֲלוּטָה הִיא.

HALAKHAH: The Mishnah is Rebbi Meïr’s, since Rebbi Meïr says that a Gentile may not acquire real estate in the Land of Israel to remove it from tithe; Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon say, a Gentile may acquire real estate in the Land of Israel to free it from tithe. Rebbi Immi in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The reason of Rebbi Meïr ( Lev. 25:46): “You shall transmit them by inheritance to your sons after you, to inherit by the rules of real estate.” This brackets real estate with slaves. Just as you may buy slaves from them but they cannot buy from you, so real estate you may buy from them but they cannot buy from you. Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said before Rebbi Yasa, the following supports Rebbi Meïr ( Lev. 25:23): “The land shall not be sold permanently, because the land belongs to Me,” absolutely. He said to him, that in itself supports Rebbi Simeon. “It shall not be sold”, because if it was sold, it would be sold absolutely.

רִבִּי חוּנָא רוּבָּא דְּצִיפּוֹרִין אָמַר הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין כְּהָדָא דְרִבִּי שִמְעוֹן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר הִנְהִיג רִבִּי חֲנִינָא בְצִיפּוֹרִין [כְּ]הָדָא [דְ]רִבִּי שִמְעוֹן.

The Great Rebbi Ḥuna from Sepphoris said, Rebbi Ḥanina instituted in Sepphoris following Rebbi Simeon. Rebbi Zeïra said, Rebbi Ḥanina instituted in Sepphoris following Rebbi Simeon.

רִבִּי זְעִירָא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין קִנְיָין לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת מוֹדֶה הוּא הָכָא דְּיֵשׁ לוֹ קִנְיַין נְכָסִים. אָמַר רִבִּי בָּא אוֹכֶלֶת פֵּירוֹת. וְהָתַנֵּינָן הַלּוֹקֵחַ מֵבִיא בִּיכּוּרִין מִפְּנֵי תִקּוּן הָעוֹלָם. וְיָבִיא בִיכּוּרִים דְּבַר תּוֹרָה.

Rebbi Zeïra said before Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: Even though Rebbi Meïr says that a Gentile may not acquire real estate in the Land of Israel to free it from tithes, he agrees here that he may acquire property rights. Rebbi Abba said, in order to eat its fruits. Did we not state: “The buyer brings First Fruits for the good of the world.” Why does he not bring it as a Biblical obligation?

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַגּוֹי מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵהֲלָכָה וְנוֹתְנָן לַשֵּׁבֶט וְנוֹתֵן דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מְחוּבָּרִין מִן הַגּוֹי מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵהֲלָכָה וְנוֹתְנָן לַשֵּׁבֶט וְאֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִים מִן הַשֵּׁבֶט. מַה טַעַם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתְּ מוֹצִיא וְאֵין אַתְּ מוֹצִיא מִיַּד מַכָּרֵי כְהוּנָּה וּלְוִיָיה. וַאֲתְיָא כַּיי דָּמַר רִבִּי לָעְזָר כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתְּ מוֹצִיא וְאֵין אַתְּ מוֹצִיא מִיַּד הַגּוֹי.

Rebbi Jonah, Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: He who buys loose produce from a Gentile separates heave and heave of the tithe as a matter of practice, gives it to the tribe, and receives money from the tribe. But he who buys produce still in the ground from a Gentile separates heave and heave of the tithe as a matter of practice, gives it to the tribe, and does not take money from the tribe. What is the reason? ( Num. 18:26) “If you remove the tithe from the Children of Israel.” From the Children of Israel you remove the tithe, but not from the acquaintances of Cohanim or Levites. From the Children of Israel you remove the tithe, but not from the hand of a Gentile.

אָמַר רִבִּי אָחָא בִּימֵי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בִּיקְשׁוּ לְהִימָּנוֹת עַל הַר הַמֶּלֶךְ לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמְרוּ יָבֹא רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לֹא הִסְפִּיק לָבוֹא עַד שֶׁנִּטְרְפָה הַשָׁעָה.

Rebbi Aḥa said, in the days of Rebbi Hoshaiah they wanted to vote on King’s Mountain, to free it from tithes. They said, let Rebbi Hoshaiah come. Before he could come, the opportunity was lost.

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲלָכָה כְּרִבִּי שִמְעוֹן דִּלֹא כֵן מַה נָן אָמְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּי אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי מַעֲשֶׂה שֶׁנִּתְעָרְבוּ פֵּירוֹת טְבוּלִין בְּפֵירוֹתַי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רִבִּי טַרְפוֹן. וְאָמַר לִי צֵא וְלוֹקְחָם מִן הַגּוֹי וְעַשֵּׂר עֲלֵיהּ. וְתַנִּי עֲלֵיהּ רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ קִנְיָין לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעֲשֵׂר. דְּלָא תִיסְבּוֹר מֵימַר תְּרֵיי כָּל קֳבֶל תְּרֵיי אִינּוּן. לְפוּם כֵּן צָרַךְ לוֹמַר הֲלָכָה כְּרִבִּי שִמְעוֹן.

Rebbi Judah ben Pazi in the name of Rebbi Hoshaiah: Practice follows Rebbi Simeon. Otherwise, we would say, between Rebbi Meïr and Rebbi Simeon, practice does not follow Rebbi Simeon. But because it was stated: “Rebbi Simeon from Shezur said, once some produce that was ṭevel was mixed up with my produce. I asked Rebbi Ṭarphon, and he told me: Go and buy from a Gentile and tithe for it.” On that we have stated: “Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon say, a Gentile may acquire real estate in the Land of Israel to free it from tithe.” Lest you think that this case has two opposed by two. Therefore, he had to say that practice follows Rebbi Simeon.

וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא אַבָּא אֲנַטּוֹלִי זְבִין פֵּירֵי מִן דַּאֲרַמָּאי אֲתָא לְגַבֵּי דְּרִבִּי יוּדָה בֶּן לֵוִי שְׁלַח לִמְנַחֵם בְּרֵיהּ דִּיתַקֵּן לֵיהּ וִיהַב לֵיהּ מַעְשְׂרֵיהּ. מִי אֲתִי קָם עִימֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ מָאן יַעֲבִיד דָּא אֶלָּא אָבוּךְ. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת תְּלוּשִׁין מִן הַגּוֹי מַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מֵהֲלָכָה וְנוֹתְנָן לַשֵּׁבֶט וְנוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא רִבִּי סִימוֹן לֹא אָמַר כֵן אֶלָּא מִי אֲתִי קָם עִימֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲמַר לֵיהּ לֵיתּ אִילֵּין דְּאָבוּךְ. וְאִיקְפִּד רִבִּי זְעִירָא.

In addition, from the following: Rebbi Zeïra said, Abba the Anatolian bought produce from an Aramean; he came before Rebbi Judah ben Levi who sent his son Menaḥem to put it in order; he gave him his tithes. When he returned, Rebbi Joshua ben Levi met him and said, who else but your father would do such a thing? The arguments of Rebbi Joshua ben Levi are inverted. There, he says that he who buys loose produce from a Gentile, separates heave and heave of the tithe as a matter of practice, gives them to the tribe, and receives money from the tribe; and here he says so! Rebbi Abba bar Zamina said before Rebbi Zeïra, Rebbi Simon does not say so, but when he returned, Rebbi Joshua ben Levi met him and said, this does not belong to your father. Rebbi Zeïra was offended.

רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁהֵן מְעַשְּׂרִין שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת. זֶה שֶׁנִּתְעָרֵב טִבְלוֹ בְחוּלִין. וְזֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִפְּסִקִיָּה שֶׁל כּוּתִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט. אִם אָמַר אַתְּ שֶׁהוּא נוֹטֵל דָּמִין מִן הַשֵּׁבֶט הֲרֵי בִרְשׁוּת תָּרַם.

Rebbi Aḥa, Rebbi Tanḥum bar Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi, three may tithe without permission: He whose ṭevel was mixed with profane produce. And he who buys from the division of the Samaritans. Rebbi Zeïra said, this implies that he does not take money from the tribe. If you say that he takes money from the tribe, he tithed with permission!

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן טַעְמָא דְּרִבִּי לָעְזָר כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ פֵּירוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּמַאי אַחַר רוּבָּן אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. כָּךְ עָשָׂה פֵּירוֹת כּוּתִי וַדַּאי אַחַר רוּבָּן אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

Rebbi Joḥanan said, the reason of Rebbi Eleazar: Just as they declared the produce of the Land of Israel demay notwithstanding the majority and one may not give heave or tithe from one for the other, so they declared the produce of Samaritans certain, notwithstanding the majority one may not give heave or tithe from one for the other.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא עָצִיץ עָשׂוּ אוֹתוֹ סָפֵק. וְהָתַנֵּינָן עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בְּכֶרֶם וּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בְּכֶרֶם מִסָּפֵק.

Rebbi Abun bar Ḥiyya in the name of Rebbi Zeïra: They declared a pot to be of doubtful status. But did we not state: “A pot with a hole sanctifies in the vineyard, a pot without a hole does not sanctify in the vineyard.” Because of doubt.

כְּמַה דְתֵימַר מִן הַוַּדַּאי עַל דְּמַאי תְּרוּמָה לֹא תֵיאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹת. וְאָמַר מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי כֵן. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק זֹאת אוֹמֶרֶת סָפֵק דִּימּוּעַ כְּסָפֵק תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי פָּטוּר מִן הַוַּדַּאי.

Just as you say, “from certain produce for demay, it is heave that should not be eaten unless heave and tithes were taken for it,” should one say so also for “from one demay for other demay?” Rebbi Abun bar Ḥiyya in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac, this means that a case of doubtful dema‘ is like a case of doubt about heave of the tithe from demay; it is free from the rules of certain produce.