דמאי ז׳Demai 7

Mishnah

משנה: הַמַּזְמִין אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעְשְׂרוֹת. אוֹמֵר מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעְשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ וּבִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

MISHNAH: If somebody invites his friend for a meal but the latter does not trust him with tithes, the friend should say on Friday eve: That which I will separate in the future shall be tithe, the rest of tithe near to it. That which I made tithe shall be the heave of the tithe for everything, and the Second Tithe shall be to the North (or South) and be redeemed by coins.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָא בִדְמַאי הָא בְּוַדַּאי לֹא. מַתְנִיתָא אָמַר אֲפִילוּ בְּוַדַּאי זוֹ תַנֵּינָן תַּמָּן הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֵבֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה. אִין תֵּימַר בִדְמַאי אֲנָן קַיָימִין לֵית יָכִיל דְּתַנֵּינָן הָ[יוּ] דְמַאי מַה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּדְמַאי לֹא בְּוַדַּאי לֹא אָמַר אֶלָּא מַתְנִיתָא בִדְמַאי. מַה בֵין דְּמַאי וּמַה בֵין וַדַּאי. דְּמַאי אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ וַדַּאי אֵין אָדָם מַתְנֶה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan said: The Mishnah deals with demay. Hence, not with certain produce? A Mishnah says, even for certain produce, as we have stated there: “If he had ṭevel figs in his house and he was in the House of Study or on the field.” If you want to say that we deal with demay, you cannot do so, since it is stated: “If it was demay.” What Rebbi Joḥanan said was that it deals with demay. He did not say, not with certain produce, but that this Mishnah deals with demay. What is the difference between demay and certain produce? For demay, a person may make a proviso for something that is not in his possession; for certain produce, he may only make a proviso for something that is in his possession.

רִבִּי יַנַּאי הֲוָה לֵיהּ תְּנַאי וַדַּאי שְׁאַל לְרִבִּי חִיָיא רוּבָּה מַהוּ מְתַקְּנָהּ בְּשׁוּבְתָא. אָמַר לֵיהּ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יי אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲפִילוּ בְשַׁבָּת. מַהוּ דְחָמַת מֵיקַל בַּלָּשִׁי תָלוּי בִּי. אָמַר לֵיהּ עָתִיד אַתְּ לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל יִשְׂרָאֵל.

Rebbi Yannai had made a proviso for certain produce. He asked the Great Rebbi Ḥiyya, may one fix this on the Sabbath? He said to him ( Deut. 14:23): “That you should learn to fear the Eternal, your God, all the days,” including the Sabbath. How did you see a way to be so lenient, my initiative depends on me! He said to him, in the future you will carry leadership in Israel.

רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הָיָה לוֹ תְּנַאי וַדַּאי. חָדָא אִיתָא בִשְּׁלָה יֶרֶק אַנְשִׁיָית מְתַקְּנָתָהּ. אֲתַת לְגַבֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָא וְשָלַח לְזַבְדִּי בֶּן לֵוִי דִּיתַקֵּן לֵילָא. רִבִּי בָּא בַּר מַמָּל בְּעֵי וְלָא הֲוָה זַבְדִּי בַּר לֵוִי צְרִיךְ מְזַכֵּיא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא. רִבִּי זְעִירָא בְּעֵי מַה נָן קַיָימִין. אִי בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנַאי עָלָיו וְעַל אֲחֵרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. וְאִם בְּשֶׁאֵין לוֹ תְּנַאי לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ בְּיֶרֶק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ אִיתְתָבַת וְלֹא זְכִי זַבְדִּי בֶּן לֵוִי לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּיַרְקָא.

Rebbi Hoshaia had made a proviso for certain produce. One woman cooked vegetables she had forgotten to put in order. She came to Rebbi Hoshaia who sent Zavdi ben Levi to put it in order for him and for her. Rebbi Abba bar Mamal asked, would Zavdi ben Levi not have to give Rebbi Hoshaia property rights on these vegetables? Rebbi Zeïra asked, where do we hold? If his proviso was meant for him and for others, he does not have to give him property rights on the vegetable. If his proviso was not meant for him and for others, he has to give him property rights on the vegetable. Rebbi Jacob bar Zavdi in the name of Rebbi Abbahu: It was answered, Zavdi ben Levi did not give Rebbi Hoshaia property rights on the vegetable.

אָמַר רִבִּי יַנַּאי צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא זָכוּר תְּנַייוֹ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ לְהַלְחִישׁ בִּשְׂפָתָיו.

Rebbi Yannai said, he must remember his proviso. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joḥanan, he must whisper with his lips.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְלֹא נִמְצָא כִּמְתַקֵּן בְּשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ אַדְהִיתְנֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִפְּנֵי אוֹבְדָן אוֹכְלִים. אָמַר לֵיהּ מְפָרְרֵי כָּל שֶׁהוּא וְאוֹכֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא וְאֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם גֶּזֶל. אָמַר לֵיהּ רוֹצֶה הוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ נַחַת רוּחַ.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Is he not like somebody who makes repairs on the Sabbath? He said to him, because of his proviso. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Is it not forbidden because of destruction of edibles? He said to him, he crumbles a small amount and eats. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: Is it not forbidden because of robbery? He said to him, the host desires the satisfaction of his guest.

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִין דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רִבִּי יִצְחָק רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה נִתְאָרְחוּ אֶצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד. אֲזַל לִישְׁנָא בִישָׁא אֲמַר לֵיהּ הַב דַּעְתָּךְ דְּאִינּוּן מְחַשְׁדּוּנָךְ יְתִיב לֵיהּ מְעַיְינֵי לוֹן וַהֲווֹן עָבְדִין נַפְשִׁין מִזְרְקִין אִילֵּין לְאִילֵּין וּמְתַקְּנִין. וְאֵינוֹ רוֹצֶה הֲנָחַת רוּחַ. רוֹצֶה הוּא אֶלָּא דְלָא בְּעֵי דְחַשְׁדּוּנֵיהּ.

The words of the rabbis disagree since Rebbi Samuel bar Rebbi Isaac said: Rebbi and Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah were guests of a private person. Evil rumors told the latter, watch out, they are suspecting you! He sat near them and was watching them. They pretended to throw food against each other and in that way were putting the food in order. Does he not desire their satisfaction? He does, but he does not want to be suspected.

תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹסֵר. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוּדָה וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ מִמָּקוֹם שֶׁלָּקַח זֶה וּמְעַשְּׂרָן. וְיֵשׁ אָדָם מַפְרִישׁ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ. כְּהָדָא דְתַנִּי הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת טְבוּלִין לַחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה רָץ אַחֲרָיו וּמְתַקְּנוֹ. לֹא מְצָאוֹ אִם יָדוּעַ שֶׁהַפֵּירוֹת קַיָימִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן. סָפֵק קַיָימִין סָפֵק אֵין קַיָימִין מְעַשֵּׂר עֲלֵיהֶן וְקוֹרֵא שֵׁם לְמַעְשְׂרוֹתֵיהֶם.

It was stated: “Rebbi Jehudah forbids.” What is the reason of Rebbi Jehudah? Can a person make a proviso about something not in his possession? “But Rebbi Jehudah agrees that he may go, buy from the place from which his host bought, and tithe.” Can a person give for something that is not his? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: they considered him as one who sold ṭevel produce to another person, as was stated: “He who sells ṭevel produce to another person has to run after him and put the produce in order. If he does not find him, if it is known that the produce still exists, he has to tithe for him; if not, he does not have to tithe for him. If it is doubtful whether the produce exists or not, he tithes for it and gives a name to the tithes.”

Mishnah

משנה: מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אוֹמֵר מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְשַׁיֵיר בְּשׁוּלֵי הַכּוֹס הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעְשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִיו וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

MISHNAH: When they mixed him a cup, he says: What I shall leave at the rim of the cup shall be tithe, the rest of tithe near to it. What I made tithe shall be the heave of the tithe for everything, and the Second Tithe shall be on its top and be redeemed by coins.

Halakhah

הלכה: כֵּינִי מַתְנִיתָא לְעִנְיָין מְזִיגַת הַכּוֹס.

HALAKHAH: So is the Mishnah: Concerning the mixing of the cup.

מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹמֵר מִכְּבָר מַשְׁקֶה מְעוּרָב הוּא. וְאִם בְּאוֹמֵר לִכְשֶׁיִּשְתֶּה לְמַפְרְעוֹ טֵבֵל שָׁתָה. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין בְּאוֹמֵר מִכְּבָר לִכְשֶׁאֶשְׁתֶּה. וְלֹא נִמְצָא מְטַלְטֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר מְשַׁיֵיר כָּל שֶׁהוּא חוּלִין כְּהַהִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן מְטַלְטְלַין תְּרוּמָה טְהוֹרָה [עִם הַטְּמֵאָה] עִם הַחוּלִין וְלֹא דָמְיָין. תַּמָּן טְמֵאָה לְצוֹרֶךְ טְהוֹרָה. בְּרַם הָכָא חוּלִין לְצוֹרֶךְ טְמֵאָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן עִם יְצִיאָתוֹ מִן הַכּוֹס קָדִישׁ.

Where are we at? If he says it beforehand, the drink is mixed. If he says, when I shall have drunk, before that he drank ṭevel. What we are dealing with is that he says beforehand: When I shall have drunk. But does he then not move impure heave on the Sabbath? Rebbi Eleazar said, he leaves some profane, as what we have stated there: “One moves pure heave with impure one and with profane food.” But that does not compare. There, the impure is for the needs of the pure, but here the profane is for the needs of the impure. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, when he sets down the cup it will be holy.

תַּמָּן תַּנֵּינָן הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים. תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין שֶׁמָּא תִּיבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא זֶה שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ. וְהָדָא. מִתְנִיתָא לֹא כְּרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הַכֹּל מוֹדִין עַל הַכּוֹס שֶׁהוּא עַל אֲתַר.

There, we have stated: “Is somebody buys wine from the Samaritans.” It was stated: “Rebbi Yose and Rebbi Simeon forbid it, for the wine bag may spring a leak and it will turn out retroactively that he drank ṭevel.” Is our Mishnah not following Rebbi Yose and Rebbi Simeon? Rebbi Jacob bar Idi said, all agree that the cup is at its place.

Mishnah

משנה: פּוֹעֵל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת נוֹטֵל גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְאוֹמֵר זוּ וְתֵשַׁע הַבָּאוֹת אַחֲרֶיהָ עֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעִים שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְזוּ עֲשׂוּיָה תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עֲלֵיהֶן. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּאַחֲרוֹנָה וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת. וְחוֹסֵךְ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא יַחְסוֹךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט אֶת מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יַחְסוֹךְ מִפְּנֵי שֵׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין.

MISHNAH: A worker who does not believe his employer takes one dried fig and says: This one and the next nine shall be tithe for ninety that I shall eat. This one is made heave of the tithe for them. The Second Tithe is at the end and it is redeemed by a coin. He saves one fig. Rabban Simeon ben Gamliel says, he should not save because he reduces the work he will be able to do for his employer. But Rebbi Yose said, he should not save because that is a stipulation of the Court.

Halakhah

הלכה: רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עָשׂוּ אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין לְבַעַל הַבַּיִת. פְּשִׁיטָא הָדָא מִילְתָא נִשְׂרְפוּ הַפֵּירוֹת הַתְּרוּמָה בְטִיבּוּלָהּ. נִישְׂרְפָה הַתְּרוּמָה לִכְשֶׁיֵאָכְלוּ הַפֵּירוֹת קָדְשָׁה הַתְּרוּמָה לְמַפְרֵעַ.

HALAKHAH: Rebbi Eleazar in the name of Rebbi Hoshaiah: They considered him a worker who does not trust his employer. The following is obvious: If the produce was burned, the heave is ṭevel. If the heave is burned, when the produce is eaten the heave will have been sanctified retroactively.

מָהוּ חָשַׂ[ךְ] מִן מֵיכְלֵהּ הוּא מַפִּיק תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.

What did he save? From his food he separates the heave of the tithe.

תַּנִּי לֹא יַחֲרוֹשׁ אָדָם בְּפָרָתוֹ בַלַּיְלָה וְיַשְׂכִּירֶנָּה בַיּוֹם לֹא יַעֲשֶׂה בְתוֹךְ שֶׁלּוֹ בַלַּיְלָה וְיַשְׂכִּיר עַצְמוֹ בַיּוֹם. לֹא יַרְעִיב עַצְמוֹ וְלֹא יְסַגֵּף עַצְמוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַעֵט בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.

It was stated: “A man should not plough with his cow at night and rent her out during the day, he should not work for himself at night and rent himself out during the day, he should not starve himself and not torment himself because he reduces the work he will be able to do for his employer.”

רִבִּי יוֹחָנָן אֲזַל לְחַד אֲתַר אַשְׁכַּח סַפְרָא אַיַינֵיס אֲמַר לָהוּ מַהוּ כֵן. אָמְרוּ לֵיהּ צַיָים. אָמַר לֵיהּ אָסִיר לָךְ. וּמַה אִם מְלַאכְתּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וְדָם אַתְּ אָמַר אָסוּר מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כָל שֶׁכֵּן.

Rebbi Joḥanan went to some place where he found the schoolteacher weak. He asked them, what has happened? They said to him, he is fasting. He said to him, that is forbidden to you. If one says that it is forbidden for the work one does for flesh and blood, so much more for the work of the Holy One, praise to Him!

רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב תְּנַיי בֵּית דִּין שֶׁתְּהֵא תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁל פּוֹעֵל וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת.

Rav Ḥiyya bar Ashi in the name of Rav: It is a stipulation of the Court that the heave of the tithe should be from the worker and the Second Tithe from the employer.

Mishnah

משנה: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים אוֹמֵר שְׁנֵי לוֹגִין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה. וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמֵיחַל וְשׁוֹתֶה.

MISHNAH: If someone buys wine from Samaritans he may say: Two log that I shall separate in the future are heave, ten tithe, and nine Second Tithe; then he redeems and drinks.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין שֶׁמָּא תִיבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעוֹ. לֹא כְטַעֲמֵיהּ דְּהָדֵין טַעֲמֵיהּ דְּהָדֵין. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי שֶׁמָּא יַסִּייעַ. טַעֲמָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתֶּה אֶת הַשְּׁאָר. כְּהָדָה דְתַנִּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבְּחֵפֶץ זֶה מְחוּלָּל עַל סֶלַע שֶׁבְּכִיס זֶה חִילֵּל. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא חִילֵּל. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם אָמַר עַל הַסֶּלַע הַיְּשָׁנָה וְעַל הַדֵּינָר הַיָּשָׁן שֶׁחִילֵּל. מוֹדִים חֲכָמִים לְרִבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם אָמַר עַל הַסֶּלַע שֶׁאֶטּוֹל מִיַּד בְּנִי וְעַל הַדֵּינָר שֶׁאֶטּוֹל מִיַּד בְּנִי שֶׁלֹּא חִילֵּל. שֶׁלֹּא הָיוּ בְיָדוֹ בְאוֹתָהּ שָׁעָה.

HALAKHAH: It was stated: “Rebbi Yose and Rebbi Simeon prohibit to do so, maybe the wine bag will spring a leak and it turns out retroactively that he drank ṭevel.” But the reason of one is not the reason of the other. The reason of Rebbi Yose is that maybe he will pour. The reason of Rebbi Simeon is that maybe he will forget and drink the remainder. As it was stated: “The Second Tithe in this container should be redeemed by the tetradrachma in that wallet, it is redeemed. Rebbi Yose says, it is not redeemed.” What is the reason of Rebbi Yose? “ If he said, the old tetradrachma or the old denar, he did redeem. The Sages admit to Rebbi Yose that if he said, the tetradrachma I shall take from my son’s hand, or the denar I shall take from my son’s hand, it is not redeemed since it was not in his hand at that time.”

תַּמָּן תַּנֵּינָן הַמֵּנִיחַ פֵּירוֹת לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עֲלֵיהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְהָדָא מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי וּכְרבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא תַּמָּן לְמַפְרְעוֹ נִתְקַלְקְלוּ. בְּרַם הָכָא מֵאוֹבְדָּן וְהֵילַךְ נִתְקַלְקְלוּ.

There, we have stated: “If somebody puts aside produce … to serve for Second Tithe.” Does that Mishnah disagree with Rebbi Yose and Rebbi Simeon? Rebbi Zeïra said, there they become spoiled retroactively, but here they become spoiled only starting from the moment of loss.

תַּמָּן תַּנֵּינָן פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנׇּפְלָה לְתוֹךְ הַכִּיס אוֹ שֶׁאָמַר פְּרוּטָה בְּכִיס הַזֶּה הֶקְדֵּשׁ תַּנָּה עַל הָרִאשׁוֹנָה מָעַל בְּסָפֵק וְעַל הַשְּׁנִיָיה מָעַל בְּוַדַּאי דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַל כּוּלָּן מָעַל בְּסָפֵק וְעַל הָאַחֲרוֹנָה מָעַל בְּוַדַּאי. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָא הָדָא דְּתֵימַר כְּשֶׁהָיוּ עֶשֶׂר. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם עַל הָרִאשׁוֹנָה מָעַל בְּסָפֵק וְעַל הַשְּׁנִיָיה מָעַל בְּוַדַּאי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן מַה בֵּין הָאוֹמֵר בַּכִּיס מַה בֵּין הָאוֹמֵר מִן הַכִּיס. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אֲפִילוּ הוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס לֹא יִמְעוֹל כְּמָה דְתֵימַר לְמַפְרֵעוֹ טֵבֵל שָׁתָה וְאָמַר אוּף הָכָא לְמַפְרֵעוֹ חוּלִין הוֹצִיא אֶלָּא כָאן תָּלוּי בְּהַפְרָשָׁה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כָאן וְכָאן תָּלוּי בְּהַפְרָשָׁה נַעֲשֶׂה כְאוֹמֵר אַל יֵצֵא הַכִּיס הַזֶּה יְדֵי פְרוּטָה הֶקְדֵּשׁ. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תַּמָּן הוּא אָמַר מוֹעֲלִין בִּפְרוּטָה לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. מִן דְּאַצְרַכְתְּ לֵיהּ חָזַר וּפָשְׁטָהּ.

There, we have stated: “If a peruṭah of Temple property fell into somebody’s wallet, or if somebody said, a peruṭah in this wallet shall be Temple property,” it was stated that “with the first coin he committed probable larceny, with the second one certain larceny, the words of Rebbi Aqiba. But the Sages say, with any of them he committed probable larceny, except that with the last one he committed certain larceny.” Rebbi Yudan, the father of Rebbi Mattania said, that is, if there were ten coins. But if there were only two, with the first coin he committed probable larceny, with the second one certain larceny. Rebbi Simeon ben Laqish asked before Rebbi Joḥanan: What is the difference between him who says “in the wallet” and him who says “from the wallet?” Rebbi Simeon ben Laqish said, even if he spent the entire wallet he would not have committed larceny; just as you say ‘that he drank ṭevel retroactively,’ here also ‘retroactively he spent profane money.’ But here it depends on the act of separation. Rebbi Jonah said, in both cases it depends on the act of separation; it is as if he said, this wallet should not be freed from a peruṭah of Temple property. Rebbi Simeon ben Laqish’s argument is inverted. There, he says that one commits larceny with a peruṭah corresponding to the computation of three log. And here, he says so? After he asked, he returned and gave the simple answer.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר אָדָם עוֹמֵד מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר הֲרֵי זוּ תְרוּמָה לְמָחָר וְאֵין אָדָם עוֹמֵד בְּשַׁבָּת וְאוֹמֵר הֲרֵי זוּ תְרוּמָה לְמָחָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אֵין אָדָם עוֹמֵד מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמֵר הֲרֵי זוּ תְרוּמָה לְמָחָר. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן לָגִין שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם וּמִילְאֵהוּ מִן הֶחָבִית מַעֲשֵׂר טֵבֵל אִם אָמַר הֲרֵי זוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לְמָחָר מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ הֲרֵי זֶה תְרוּמָה אִם אָמַר הֲרֵי זֶה עֵירוּב לֹא אָמַר כְּלוּם. פָּתַר לָהּ לְשֶׁעָבַר. וְהָתַנִּי רִבִּי חִיָיא אָמַר אִית לָךְ מֵימַר לְשֶׁעָבַר. וְחָזַר בָּהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן מֵהָדָא.

Rebbi Isaac ben Eleazar said, a person can say on Friday, this shall be heave tomorrow, but nobody can say on the Sabbath, this shall be heave tomorrow. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, nobody can say on Friday, this shall be heave tomorrow. A Mishnah disagrees with Rebbi Yose ben Rebbi Abun: “If a vessel was immersed that day and somebody filled it from an amphora with ṭevel tithe, if he said, its contents should be heave of the tithe tomorrow, i. e., after nightfall, then this is heave. If he said, that should be eruv, he did not say anything.” Explain it if he transgressed. But Rebbi Ḥiyya stated: “He says,” and you say, if he transgressed? Rebbi Yose ben Rebbi Abun retracted that.

Mishnah

משנה: הָיוּ לוֹ תְאֵנִים שֶׁל טֵבֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהוּא בְבֵית הַמִּדְרָשׁ אוֹ בַשָּׂדֶה אוֹמֵר שְׁנֵי תְאֵנִים שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה וַעֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר וְתִשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. הָיוּ דְמַאי אוֹמֵר מַה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ לְמָחָר הֲרֵי הוּא מַעֲשֵׂר וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ. זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ וּמְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת.

MISHNAH: If somebody had ṭevel figs in his house but was in the House of Study or on the field, he says: Two figs that I shall separate in the future shall be heave, ten tithe, and nine heave of the tithe. If they were demay, he says: That which I shall separate in the future shall be tithe tomorrow, the rest of tithe near to it. That which I made tithe shall be heave of the tithe for all, and the Second Tithe shall be to the North (or to the South) and be redeemed by coins.

Halakhah

הלכה: מַיי כְדוֹן מִכְּבָר לִכְשֶׁאַפְרִישֶׁנָּה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה טְהוֹרָה מִכְּבָר לִכְשֶׁאוֹכְלֶנָּה הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיְתָה תְרוּמָה טְמֵאָה מִכְּבָר לִכְשֶׁאֲנִיחֶנָּה בְּזָוִית.

HALAKHAH: What is done? ‘From before I shall separate it.’ Think about it, if it was pure heave, ‘from before I shall eat it.’ Think about it, if it was impure heave, ‘from before I shall deposit it in a corner.’

תַּנִּי מְטַלְטְלָהּ אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הָדָא אָמְרָה טֵבֵל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּנַיי מוֹתָּר לְטַלְטְלוֹ בְשַׁבָּת. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן עֵינָיו בְמִקְצָתוֹ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר.

We have stated: “One may move both pure and impure heave.” Rebbi Zeïra said, it means that one is permitted to move ṭevel that has a condition on it on the Sabbath. What does he do? He thinks about a part of it and eats the rest.

Mishnah

משנה: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵי כַלְכָּלוֹת שֶׁל טֵבֵל וְאָמַר מַעְשְׂרוֹת שֶׁל זוּ בְזוּ וְשֶׁל זוּ בְזוּ הָרִאשׁוֹנָה מְעוֹשֶּׂרֶת. מַעְשְׂרוֹתֵיהֶם מַעְשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֵירָתָהּ קָרָא לָהּ שֵׁם.

MISHNAH: If he had before him two baskets of ṭevel and he said, the tithes of one are in the other and those of the other in the one, the first one is tithed; (if he said) their tithes are tithes of each basket in the other one, he gave it a name.

Halakhah

הלכה: וְתַנִּי עֲלָהּ נוֹטֵל מִן הַשְּׁנִיָיה שְׁתֵּי תְאֵנִים וּשְׁתֵּי עִישּׂוּרִין וְעִישּׂוּרוֹ שֶׁל עִישּׂוּר. שְׁמוּאֵל אָמַר לָא מָצֵי תַנִּיתָהּ. אִין יְסַב חָדָא לְעֶשֶׂר. צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא לְמֵאָת. אִין יְסַב חָדָא לְמֵאָת. צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא לְאֶלֶף. אִין יְסַיב חָדָא לְאֶלֶף. צָרִיךְ מֵיסַב חָדָא לַעֲשָׂרָה אֲלָפִין.

HALAKHAH: 8: We have stated for this: “He takes from the second one two figs and two tenths and a tenth of a tenth.” Samuel says, you cannot state that; when he takes one in ten he has to take one in a hundred, when he takes one in a hundred he has to take one in a thousand, when he takes one in a thousand he has to take one in ten thousand.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָא עַל הָרִאשׁוֹנָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה וְעַל הַשְּׁנִיָיה בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. עַל הָרִאשׁוֹנָה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה שֶׁקָּבַע שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת וְעַל הַשְּׁנִיָיה בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁקָּבְעוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת וְשֶׁהִקְדִּים שֵׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן שֶׁבִּשְׁנִיָיה.

Rebbi Yose bar Ḥanina said, for the first basket he transgresses a commandment, for the second a commandment and a prohibition. For the first basket he transgresses a commandment since he gave both names simultaneously, and for the second a commandment and a prohibition since he gave both names simultaneously and he put the Second Tithe of the first basket before the First Tithe of the second basket.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֵין אַתְּ תּוֹפֵס אֶלָּא רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בִּלְבַד. תַּמָּן תַּנֵּינָן הֲרֵי זוּ תְּמוּרַת עוֹלָה וּתְמוּרַת שְׁלָמִים הֲרֵי זוּ תְּמוּרַת עוֹלָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוֵינָן סָבְרִין מֵימַר מַה פְלִיגִין רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין לְאַחַר כְּדֵי דִיבּוּר אֲבָל בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר לֹא. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי לָעְזָר רִבִּי מֵאִיר הִיא. הָדָא אָמְרָה אֲפִילוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ.

Rebbi Eleazar said, this is from Rebbi Meïr since Rebbi Meïr says that you accept only the very first version. There, we have stated: “This one shall be a substitute for a burnt offering and for an offering of well-being, then it is a substitute for a burnt offering, the words of Rebbi Meïr.” Rebbi Yose said, we were of the opinion that Rebbi Meïr and the Sages disagree only after the time for speech, but not within the time for speech. Since Rebbi Eleazar said, the Mishnah is Rebbi Meïr’s, it means that even within the time of speech he cannot retract.

דִּי מַתְנִיתָא מַעְשְׂרוֹתֵיהֶן מַעְשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה וַחֲבֵירָתָהּ קָרָא שֵׁם. מִפְּנֵי שֶׁקָּבַע שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת. הָא זֶה אַחַר זֶה אֵין אַתְּ תּוֹפֵשׂ אֶלָּא רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי אָבוּנָא מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי מֵאִיר בְּאוֹמֵר תְּרוּמָה זוּ תַּחַת שֵׁנִי חַיָיב. בְּהֵמָה זוּ תַּחַת זְבָחִים שֵׁנִי חַיָיב מִפְּנֵי שֶׁקָּבַע שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאַחַת הָא זֶה אַחַר זֶה אֵין אַתְּ תּוֹפֵשׂ אֶלָּא רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בִּלְבַד. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב הוּנָא אָמַר זוּ תְמוּרַת עוֹלָה חוֹזֵר בּוֹ אֲפִילוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר. כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין לִפְחוֹת. כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין לְהוֹסִיף. אָמַר הֲרֵי זוּ תְּרוּמָה אֲפִילוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ. אָדָם נִשְׁאַל עַל הֶקְדֵּישׁוֹ וְאֵין אָדָם נִשְׁאַל עַל תְּרוּמָתוֹ.

This is the Mishnah: “Their tithes are tithes for each basket in the other one, he gave it a name,” because he declared both names at the same time. One after the other you accept only the very first version. Rebbi Abuna said, the Sages agree with Rebbi Meïr about him who says “this heave substitutes for Second” (that he is guilty). “This animal instead of well-being offerings,” he is obligated for two since he declared two names at the same time; hence, one after the other you accept only the very first version. Not so, said Rebbi Samuel bar Rav Isaac who said in the name of Rav Huna: “This one shall be a substitute for a burnt offering,” he may retract that within the time for speech. That is, if he wants to retract, there if he wants to add. If one said, “this is heave,” even within the time of speech he cannot retract. A person can be asked about his dedication but nobody can be asked about his heave.

כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה נוֹטֵל עֶשְׂרִים תְּאֵנִים מֵאֵי זוּ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. וְכָל עֶשֶׂר דִּיסַב אִית בְּהוֹן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. עַד כְדוֹן בְּשָׁווֹת. הָיָה בְזוּ מֵאָה וּבְזוּ מָאתַיִם אִם לְשֵׁם מֵאָה הוּא נוֹטֵל אַחַת עֶשְׂרֵה. אִם לְשֵׁם מָאתַיִם הוּא נוֹטֵל ששים תְּאֵנִים. בְּזוּ מֵאָה וּבְזוּ אֶלֶף אִם לְשֵׁם מֵאָה הוּא נוֹטֵל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה. אִם לְשֵׁם אֶלֶף הוּא נוֹטֵל אֲפִילוּ הוּא נוֹטֵל אֶת כּוּלָּהּ אֵינוֹ מַשְׁלִים.

How does one act? “One takes 20 figs from any basket one chooses.” And in any 10 one takes there is one of heave of the tithe. That is, if they were equal. “If in one basket there were 100 and in the other 200, if he takes for the one with a hundred, he takes 11. If for the one with 200 he takes 30. “If in one basket there were 100 and in the other 1000, if he takes for the one with a hundred, he takes 15. If for the one with a thousand, even if he takes the entire basket he does not complete taking.”

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַלְכָּלָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְעַשְּׂרָהּ נוֹטֵל שְׁנֵי תִישּׁוּעִין וְתִישּׁוּעַ שֶׁל תִישׁוּעַ שֶׁהֵן עֶשֶׂר מַעֲשֵׂר וְתֵשַׁע מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְיֹאמַר תְּשַׁע עֶשְׂרֵה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידּוֹתָם. הָרוֹצֶה לְהַכְנִיס מֵאָה תְאֵנִים מְתוּקָּנוֹת לְתוֹךְ בֵּיתוֹ הֲרֵי זֶה נוֹטֵל עַל כָּל תְּאֵינָה וּתְאֵינָה שְׁנֵי תִישּׁוּעִין וְתִישּׁוּעַ שֶׁל תִישׁוּעַ שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ תְּאֵינָה אַרְבָּעָה אָמַר תִּישּׁוּעוֹ שֶׁל תִישׁוּעַ.

“ If someone has a basket and wants to tithe it, he takes two ninths and a ninth of a ninth, corresponding to ten tithe and nine Second Tithe.” Why does he not say 19? Rebbi Zeïra said, the words of the Sages and their riddles. He who wants to bring a hundred figs in order into his house takes for ever single fig two ninths and a ninth of a ninth, 23 figs in all, four called ninth of a ninth.

Mishnah

משנה: מֵאָה טֵבֵל מֵאָה חוּלִין נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת. מֵאָה טֵבֵל מֵאָה מַעֲשֵׂר נוֹטֵל מֵאָה וְאַחַת. מֵאָה חוּלִין מְתוּקָּנִין מֵאָה מַעֲשֵׂר נוֹטֵל מֵאָה וְעֶשֶׂר. מֵאָה טֵבֵל וְתִשְׁעִים מַעֲשֵׂר תִּשְׁעִים טֵבֵל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. זֶה הַכְּלָל כָּל זְמַן שֶׁהַטֵּבֵל מְרוּבָּה לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.

MISHNAH: A hundred ṭevel in a hundred profane, he removes 101. A hundred ṭevel in a hundred tithe, he removes 101. A hundred profane fully in order and a hundred tithe, he removes 110. A hundred ṭevel and ninety tithe, ninety ṭevel and eighty tithe, he did not lose anything. That is the rule: Anytime that ṭevel is more, he did not lose anything.

Halakhah

הלכה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר צָרִיךְ לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר אִם טֵבֵל עָלָה בְיָדִי הוּא מַעֲשֵׂר. וְאִם מַעֲשֵׂר עָלָה בְיָדִי הֲרֵי הוּא עָשׂוּי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה צָרִיךְ לִכְפּוֹל תְּנָייוֹ וְלוֹמַר וְאִם לָאו לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹל תְּנָייוֹ. דֵּין כְדַעְתֵּיהּ וְדֵין כְדַעְתֵּיהּ. וְאִיתְפַּלְּגוּן שְׁנֵי כְרִיִים וְאֶחָד מֵהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא קִדְּשׁוּ.

HALAKHAH:: Rebbi Simeon ben Laqish said, one has to specify a stipulation and say: If ṭevel is in my hands, it shall be tithe, but if tithe is in my hands, it shall be heave of the tithe. Rebbi Jonah said, one has to add the converse stipulation and say, otherwise I did not do anything. Rebbi Joḥanan said, one does not have to add the converse stipulation. Either one of them follows his own opinion, since they disagreed: Two heaps of grain, in one of them. Rebbi Joḥanan said, they are both forbidden as dema‘, but Rebbi Simeon ben Laqish said, they are not forbidden.

אָמַר רִבִּי מָ[נָא] חוֹלְקִין עַל רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ דְּתַנִּי מַעֲשֵׂר טֵבֵל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּחוּלִין אִם יֵשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר מוֹצִיאוֹ לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְאִם לָאו רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר יִקְרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ וְיַעֲלֵם בְּאֶחָד וּמֵאָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל תִּיפְתָּר בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן עֲלִיָיה. רִבִּי הִלֵּל בֶּן פָּזִי בְּעֵי וְיִפְצַע. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מוּתָּר לְפַצֵּעַ. לֹא כֵן תְּנִינָן נִתְפַּצְּעוּ הָאֶגּוֹזִין בְּשֶׁעָבַר. הָא בִתְחִילָּה לֹא.

Rebbi Mana said, they differ with Rebbi Eleazar ben Arakh. As he stated: “ Ṭevel mixed with profane produce, if it can be provided from another place, one takes it out in proportion. Otherwise, Rebbi Eleazar ben Arakh says, he gives a name to the heave of the tithe and takes it out by 101.” Rebbi Abba bar Mamal said, explain it with kinds one cannot take out. Rebbi Hillel ben Pazi asked: Why can he not crack them? Rebbi Jonah said, is one permitted to crack them? Did we not state: “If the nuts were cracked,” in the past. That means, not to start out with.

אָמַר רִבִּי יוֹנָה כֵּינִי מַתְנִיתָא כָּל זְמַן שֶׁהַטֵּבֵל מְרוּבָּה עַל הַמַּעֲשֵׂר מַעֲשֵׂר לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.

Rebbi Jonah said, so is the Mishnah: Anytime that ṭevel is more than the tithe, tithe does not lose anything.

רִבִּי לְוִינְטִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָה כָּל טֵבֵל דַּאֲנָן קָיְימִינַן הָכָא טֵבֵל לָרִאשׁוֹן וְלַשֵּׁנִי.

Rebbi Levinti in the name of Rebbi Jonah: Any ṭevel mentioned here is ṭevel for first and second tithes.

רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי וְרִבִּי דּוֹסְתַּי בֵּי רִבִּי יַנַּאי. חַד אָמַר עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שֵׁנִי לְמָקוֹם אַחֵר. וְחָרָנָה אָמַר עוֹשֶׂה כּוּלּוֹ שֵׁנִי לְמָקוֹם אַחֵר וּמַפְרִישׁ עָלָיו רִאשׁוֹן לְמָקוֹם אַחֵר. מַה נָן קַיָימִין מֵאָה טֵבֵל וְתִשְׁעִים מַעֲשֵׂר נוֹטֵל תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם חָסֵר עִישּׂוּר אֶחָד. מֵאָה טֵבֵל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר נוֹטֵל שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ חָסֵר שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים. מִיכָּן וְהֵילָךְ לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

Rebbi Abbahu said, Rebbi and Rebbi Dositheos the son of Rebbi Yannai disagree. One says, he takes the second tithe from another place, but the other one says, he makes all of it second tithe and takes the first tithe from another place. What are we talking about? “A hundred ṭevel and ninety tithe, he takes 92 minus one tenth. A hundred ṭevel and eighty tithe, he takes 83 minus two tenths. Other quantities proportionally.”

Mishnah

משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשֶׂר כַּדֵּי יַיִן וְאָמַר שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא נוֹטֵל שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לוֹכְסוֹן חֲצִי שׁוּרָה הַחִיצוֹנָה אַחַת מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא נוֹטֵל אַרְבַּע חָבִיּוֹת מֵאַרְבַּע זָוִיּוֹת שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא נוֹטֵל שׁוּרָה אַחַת לוֹכְסוֹן. חֲצִי שׁוּרָה אַחַת מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא נוֹטֵל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת לוֹכְסוֹן. חָבִית אַחַת מַעֲשֵׂר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא נוֹטֵל מִכָּל חָבִית וְחָבִית.

MISHNAH: If somebody had ten rows of ten wine jugs each, and he said that one from an outer row was tithe but he does no longer know which one, he takes two diagonally opposite amphoras. One of half an outer row was tithe but he does no longer know which one, then he takes the four amphoras at the four corners. One row was tithe but he does no longer know which one, then he takes one diagonal row. Half a row was tithe but he does no longer know which one, then he takes from the two diagonal rows. One amphora was tithe but he does no longer know which one, then he takes from each amphora.

Halakhah

הלכה: וְיִטּוֹל שְׁתַּיִם. רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֶׁהִפְרִישׁ חֶצְיָין מִמָּקוֹם אַחֵר.

HALAKHAH: Why does he not take two? Rebbi Cohen in the name of the rabbis of Caesarea: When he separated half of the heave from another place.

תַּנִּי הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חָבִיּוֹת אַחַת שֶׁל מַעֲשֵׂר טֵבֵל טָהוֹר וְאַחַת שֶׁל מַעֲשֵׂר טֵבֵל טָמֵא הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׁנֵי לָגִינִין וְנוֹטֵל מִזּוּ כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשְּׁתֵּיהֶן וּמִזּוּ כְדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשְּׁתֵּיהֶן. וְחוֹזֵר וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַלָּגִין וְאוֹמֵר. אִם זֶהוּ טָהוֹר הֲרֵי הוּא עָשִׂיתִיו תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְאִם לָאו לֹא עָשִׂיתִי כְלוּם. וְחוֹזֵר וְעוֹשֶׂה כֵן בַּשֵּׁנִי וְטוֹבֵל וְשׁוֹתֶה דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא בְסוֹף. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין תְּחִילָּה. וּמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר בַּר שִׁמְעוֹן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין בְּסוֹף. הַכֹּל מוֹדִין בְּשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁהוּא אָסוּר לוֹכַל אֲפִילוּ סָפֵק תְּרוּמָה. סָפֵק מַשְׁקִין כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא מוּתָּר לוֹכַל אֲפִילוּ תְרוּמָה וַדַּאי. אֶלָּא כָא אֲנָן קַיָימִין כְּהָדָא מַתְנִיתָא. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבָּרְרָה הַטּוּמְאָה טָעוּן טְבִילָה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי רְבִיעִית. לְמַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשׁוֹתֶה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן אֵין לָךְ אֶלָּא כְהָדֵין פִּיתְרָא קַדְמָיָא. דְּרִבִּי חָשַׁשׁ שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין תְּחִילָּה. וְרִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן חָשַׁשׁ שֶׁמָּא שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין בְּסוֹף.

It was stated: “If there were two amphoras before him, one of pure tithe which was ṭevel and one of impure tithe which was ṭevel, he brings two vessels and takes from each of them heave of the tithe for both of them. He then turns and lifts one vessel and says: If this one is pure, I am making it heave of the tithe; else I did not do anything. Then he turns, does the same for the second vessel, immerses himself and drinks, the words of Rebbi. Rebbi Simeon ben Eleazar says, he takes it only at the end.” What is the reason of Rebbi? I say, maybe he started drinking the impure one first. And what is the reason of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon? Maybe he drank the impure one at the end. Everybody agrees that he who drinks impure liquids may not even eat heave that is in doubt. If the liquids were possibly impure, everybody agrees that he may eat what certainly is heave. But here we deal with another Mishnah. What is the reason of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon? Since according to both the impurity is certain, he needs immersion. What is the reason of Rebbi? That he should not be led into drinking a reviït. According to the reason of Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon, he drinks less than a reviït. Is Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon not afraid that he would be led into drinking a reviït? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the only explanation you have is our first one. Rebbi is afraid that he drank the impure liquid first and Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon is afraid that he drank the impure liquid at the end.