חלה ב׳Challah 2

Mishnah

משנה: פֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ חַיָיבִין בְּחַלָּה. יָצְאוּ מִכָּאן לְשָׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַיֵיב וְרִבִּי עֲקִיבָה פּוֹטֵר. עָפָר חוּצָה לָאָרֶץ הַבָּא בִסְפִינָה לָאָרֶץ חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת וּבִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. עִיסָּה שֶׁנִּילוֹשָׁה בְּמֵי פֵירוֹת חַיֶיבֶת בְּחַלָּה וְנֶאֱכֶלֶת בְּיָדַיִם מְסוֹאֲבוֹת. הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרוּמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ אֲבָל לֹא הָאִישׁ.

MISHNAH: Foreign produce imported into the Land is obligated for ḥallah. If it was exported, Rebbi Eliezer declares it obligated but Rebbi Aqiba declares it free. [Growth of] earth from outside the Land which came to the Land in a ship is under the obligation of tithes and Sabbatical. Rebbi Jehudah said, when is this? When the ship touches the ground. Dough kneaded with fruit juice is subject to hallah which can be eaten with unclean hands. A woman may sit down naked and separate her hallah because she can cover herself, but a man may not.

Halakhah

הלכה: פֵּירוֹת חוּצָה לָאָרֶץ כול׳. כְּתִיב אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין. אֵין אַתֶּם חַיָיבִין חוּץ לָאָרֶץ. תַּנֵּי זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אֲבָל דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה פֵּירוֹת חוּץ לָאָרֶץ שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר וְרִבִּי עֲקִיבָה מְחַיֵיב. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ. לֹא לֶחֶם חוּץ לָאָרֶץ. מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין בֵּין בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ בֵּין בְּפֵירוֹת חוּץ לָאָרֶץ.

HALAKHAH: “Foreign produce,” etc. It is written ( Num. 15:17) “To the Land into which I am bringing you.” There you are obligated, you are not obligated outside the Land. It was stated: These are the words of Rebbi Meïr. But the words of Rebbi Jehudah are: Foreign produce imported into the Land, Rebbi Eliezer declares it free but Rebbi Aqiba declares it obligated. What is the reason of Rebbi Eliezer? ( Num. 15:18) “From the Land’s bread,” not foreign bread. What is the reason of Rebbi Aqiba? ( Num. 15:17) “To the Land into which I am bringing you.” There you are obligated, both for produce of the Land and foreign produce.”

מָה מְקַיֵים רִבִּי אֱלִיעֶזֶר טַעֲמָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי עֲקִיבָה אֶת רִבִּי לִיעֶזֶר אֵין אַתְּ מוֹדֵי לִי בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וּמָצְאוּ קְמָחִין וּסְלָתוֹת שֶׁהֵן חַיָיבִין בְּחַלָּה. וְלָאו גִּידּוּלֵי פְטוֹר הֵן וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי תְּמִיהָנִי אֵיךְ רִבִּי עֲקִיבָה מוֹתִיב אֶת רִבִּי לִיעֶזֶר וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ. תַּמָּן עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לָהּ לְמַפְרֵיעָה יָרְשׁוּ דְּאָמַר רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְזַרְעֲךָ אֵתֶּן אֶין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי כְּבָר נָתַתִּי.

How does Rebbi Eliezer explain the reason of Rebbi Aqiba, ( Num. 15:17) “To the Land into which I am bringing you?” The colleagues in the name of Rebbi Eleazar, Rebbi Abba in the name of Rebbi Eleazar, Rebbi Hila in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: So did Rebbi Aqiba object to Rebbi Eliezer: Do you not agree that when Israel entered the Land and found there coarse and fine flour that this was subject to ḥallah? Did it not grow while exempt? He accepted that. Rebbi Yose said, I am wondering how could Rebbi Aqiba object to Rebbi Eliezer and how could the latter accept it? There, before they entered they had inherited it retroactively, as Rebbi Huna said in the name of Rebbi Samuel ben Naḥman: It is not written “to your posterity I shall give” but ( Gen. 15:18): “to your posterity I gave”, I already gave it.

מָה מְקַיֵים רִבִּי עֲקִיבָה טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ. בִּסְפִינָה שֶׁנִּכְנְסָה לָאָרֶץ. אִם קִירְמוּ פָנֶיהָ מִן הַחוּט וְלִפְנִים חַיֶיבֶת. מִן הַחוּט וְלַחוּץ פְּטוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֵקִיבָה הִיא סְפִינְתָא הִיא עִיסַּת הַגּוֹי הִיא הַכְנָסָתָן שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר קְרִימָה בַתַּנּוּר. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּהַכְנָסָתָן לָאָרֶץ שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר קְרִימָה בַּתַּנּוּר. מִן מָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה מָתִיב לְרִבִּי לִיעֶזֶר וְהוּא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ.

How does Rebbi Aqiba explain the reason of Rebbi Eliezer, ( Num. 15:18) “From the Land’s bread?” About a ship which entered the Land. If it made a crust in the oven inside the line it is obligated, outside the line it is exempt. In the opinion of Rebbi Aqiba, the same rule applies to a ship, Gentile’s dough, and their entry; everything depends on forming the crust in the oven. The Sages agree with Rebbi Aqiba when it enters the Land that everything depends on forming the crust in the oven. This is implied by what Rebbi Aqiba objected to Rebbi Eliezer and the latter accepted it.

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ וּמָצָא קָמָה לֵחָה מַהוּ שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה מִשּׁוּם חָדָשׁ. אָמַר לֵיהּ לָמָּה לֹא. עַד כְּדוֹן לֵחָה אֲפִילוּ יְבֵישָׁה. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ יְבֵישָׁה אֲפִילוּ קְצוּרָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִטִּין בָּעֲלִיָיה. כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר לֹא יֹאכְלוּ יִשְׂרָאֵל מַצָּה בְּלֵילֵי הַפֶּסַח. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִן דְּנַפְקוֹת תָּהִית דְּלֹא אָמְרָת לֵיהּ שַׁנְיָיה הִיא שֶׁמִּצְוַות עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוַות לֹא תַעֲשֶׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה דּוּ אָמַר מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה בְצִידָּהּ נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי דּוּ אָמַר אֵין מִצְוַת עֲשֵׂה דוֹחָה לְמִצְוַה בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה כְתוּבָה בְצִידָּהּ מַה שֶׁיִהְיוּ תַגָּרֵי גּוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶ[ם] וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר כָּל בִּיאוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַתּוֹרָה לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֶה שָׁנָה נֶאֶמְרוּ שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא וְהָכְתִיב וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח. לֹא בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְהָכְתִיב מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיַד רָמָה לְעֵינַי כָל מִצְרַיִם. לֹא בַחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

Rebbi Jonah asked before Rebbi Jeremiah: When Israel entered the Land and found there green grain standing, would that have been forbidden as new? He said to him, why not? So far green, even dry? He said to him, even dry, even cut. Then even grain in storage! So I am saying, Israel should not have eaten maẓẓot in the Passover nights! Rebbi Jonah said, after I left there, I wondered that I did not say to him, it is different because a positive commandment overrides a prohibition. In the opinion of Rebbi Jonah who said, a positive commandment overrides a prohibition even if it is not written next to it, it is understood. But according to Rebbi Yose who said, a positive commandment overrides a prohibition only if it is written next to it? What Gentile traders sold them, or following Rebbi Ismael, since Rebbi Ismael said, any “coming” mentioned in the Torah means after 14 years, seven of their conquest, seven of the distribution. Rebbi Abun bar Cahana objected: Is it not written ( Jos. 5:11): “They ate from the produce of the Land the day after the Pesaḥ,” on the sixteenth! Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose objected before Rebbi Yose: Is it not written ( Num. 33:3): “The day after the Pesaḥ, the Children of Israel left with raised hand before the eyes of all of Egypt.” Not on the fifteenth?

יָצְאוּ מִכָּאן לְשָׁם רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַיֵיב וְרִבִּי עֲקִיבָה פּוֹטֵר. אָמְרוּ רִבִּי לִיעֶזֶר מִן אַתְרֵהּ וְרִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵהּ. רִבִּי לִיעֶזֶר מִן אַתְרֵיהּ מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר לֶחֶם הָאָרֶץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא. רִבִּי עֲקִיבָה מִן אַתְרֵיהּ מָה טַעֲמָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. שָׁמָּה אַתֶּם חַיָיבִין. וְאֵין אַתֶּם חַיָיבִין חוּץ לָאָרֶץ.

“If it was exported, Rebbi Eliezer declares it obligated but Rebbi Aqiba declares it free.” They said, Rebbi Eliezer [is explained] from his quote, Rebbi Aqiba from his quote. Rebbi Eliezer from his quote; what is the reason of Rebbi Eliezer? ( Num. 15:18) “From the Land’s bread,” wherever it may be. Rebbi Aqiba from his quote; What is the reason of Rebbi Aqiba? ( Num. 15:17) “To the Land into which I am bringing you;” there you are obligated; you are not obligated outside the Land.

רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה בְּמַחְלוֹקֶת. כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלֵיכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה. אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט וּכְרִבִּי יוּדָה. מֵתִיבִין לְרִבִּי יוּדָה אִם בִּסְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָכְתִיב מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כָּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לִסְפָרֵי יִשְׂרָאֵל תְּנֵיהוּ עִנְיָין לִסְפָרֵי חוּץ לָאָרֶץ. מֵעַתָּה מַה שֶׁהָיָה דָוִד הוֹלֵךְ וּמְכַבֵּשׁ בַּאֲרָם נַהֲרַיִם וּבַאֲרָם צוֹבָה יְהוּ חַיָיבִין בְּחַלָּה. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁהָיָה דָּוִד מַנִּיחַ סְפָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמְכַבֵּשׁ סְפָרֵי חוּץ לָאָרֶץ.

The rabbis of Caesarea in the name of Rebbi Ḥanina: The disagreement: ( Deut. 11:24) “Any place your foot will tread on shall be yours,” the general statement contains only the detail, and following Rebbi Jehudah. They object to Rebbi Jehudah: If this is about the boundaries of the Land of Israel, is there not written: ( Jos. 1:4) “From the prairie and this Lebanon up to the great river, the Euphrates, all the land of the Hittites and to the great ocean at sunset shall be your borders.” If it cannot deal with the border regions of the Land of Israel, consider it for the border regions outside the Land. Then, what David was conquering in Aram of the rivers and Aram Ẓova should be subject to ḥallah! There is a difference, because David was neglecting the border regions of the Land of Israel and conquering the border regions outside the Land.

הֲווֹ בָּעֵיי מֵימַר מָה דְאָמַר תַּמָּן חַיָיב אוֹף הָכָא חַיָיב. מָה דְאָמַר תַּמָּן פָּטוּר אוֹף הָכָא פָטוּר. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר תַּמָּן פָּטוּר הָכָא חַיָיב. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל נִתְחַיְיבוּ. כְּתִיב הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא חַד אָמַר כָּל מָה שֶׁכִּיבֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כִּיבֵּשׁ זֶה. וְחָרָנָה אָמַר יוֹתֵר מִמָּה שֶׁכִּיבֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כִּיבֵּשׁ זֶה. תַּנָּא רִבִּי סִידוֹר מְסַיֵיעַ לְרִבִּי מָנָא יָמִים קַלִּים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ.

They wanted to say, according to him who said, there it is obligated, also here it is obligated; according to him who said, there it is exempt, also here it is exempt. Even according to him who says, there it is exempt, here it is obligated for when Israel entered they became obligated. It is written ( 2K. 14:25): “He reëstablished the borders of Israel from Lebo-Ḥamat to the sea of the Arabah, following the word of the Eternal, the God of Israel, which He had said through Jonah ben Amittai, the prophet from Gat-Ḥepher.” Rebbi Ḥananiah and Rebbi Mana, one said that all that Joshua had conquered this one conquered. The other said, more than Joshua had conquered this one conquered. Rebbi Sidor stated, in support of Rebbi Mana: Few days only did Israel hold on to this land.

עָפָר חוּץ לָאָרֶץ שֶׁבָּא לְסוּרִיָּא נַעֲשֶׂה כְסוּרִיָּא. יָצָא מִשָּׁם לְכָאן נִתְחַיֵיב.

Earth from outside the Land which came into Syria becomes like Syria. Coming from there to here it becomes obligated.

אָמַר רִבִּי יוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטֵר בְּמַיִם לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי אָבִין לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ. לֹא הָיְתָה אֶת הַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת כְּמִי שֶׁהַסְּפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת. לֹא הָיְתָה סְפִינָה גוֹשֶׁשֶׁת מַעְשְׂרוֹתֶיהָ מֵהֲלָכָה תּוֹרְמִין מִמֶּנָּה עַל עָצִיץ שֶׁאֵין נָקוּב וּמֵעָצִיץ שֶׁאֵין נָקוּב עָלֶיהָ. כְּהָדָא דְתַנֵּי עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַעְשְׂרוֹתָיו מֵהֲלָכָה וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמָּעַת וְאֵין חַיָיבִין עָלָיו חוֹמֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר הַקּוֹנֶה עָצִיץ נָקוּב בְּסוּרִיָּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנָה עָפָר שֶׁתַּחְתָּיו וְקַרְקַע שֶׁעַל גַּבָּיו קָנָה לְחַיְיבוֹ לְמַעְשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית אֲפִילוּ נָתוּן עַל גַּבֵּי שְׁתֵּי יְתֵידוֹת. אַף רִבִּי יוּדָה מוֹדֵי בָהּ. מָה בֵינוֹ לְבֵין הַסְּפִינָה. סְפִינָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת וְזֶה בִמְקוֹמוֹ הוּא.

“Rebbi Jehudah said, when is this? When the ship touches ground.” Rebbi Ḥaggai said, Rebbi Jehudah follows his opinion since Rebbi Jehudah exempts water, as it has no consistency. Rebbi Abin said, it is more reasonable to assume his opinion changed; if the ship does not touch ground, would it not be as if the ship touched ground? If the ship does not touch ground, its tithes are of practice; one tithes from it for a flower pot without hole and from a flower pot without hole for it, as it was stated: “The tithes from a flower pot without hole are of practice, its heave does not create dema‘ and one does not owe a fifth for it.” Rebbi Hila in the name of Rebbi Eleazar: If somebody acquires a flower pot with a hole in Syria, even if he did not acquire the earth under it or the ground on which it stands, he acquired it to be obligated for tithes and the Sabbatical, even if it sits on two pegs. Even Rebbi Jehudah will agree with this. What is the difference between this case and that of a ship? A ship rises and falls, this [flower pot] rests in its place.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה אָמַר דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּירְתוֹתָא הִיא דְּתַנִּינָן תַּמָּן רִבִּי לָעְזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּירְתוֹתָא אוֹמֵר מִשֵּׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּסַל אֶת כּוּלָּהּ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ לֹא פָסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר מָה פְלִיגִין. בְּשֶׁהוּכְשְׁרָה וְאַחַר כָּךְ נִילּוֹשָׁה שֶׁמֵּי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לְהַכְשִׁיר. אֲבָל אִם נִילּוֹשָׁה וְאַחַר כָּךְ הוּכְשְׁרָה אֵין מֵי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לְהַכְשִׁיר. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי עְקִיבָה אָמַר תַּמָּן אֵין מֵי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לְטוּמְאָה מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁמֵּי פֵירוֹת מְחוּוָרִין לַַחַלָּה.

: Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina said, this is the opinion of Rebbi Eleazar ben Jehudah from Birtota, as we have stated there: “Rebbi Eleazar ben Jehudah from Birtota says in the name of Rebbi Joshua, he made everything unusable. But Rebbi Aqiba says in the latter’s name, he made unusable only the place where he touched.” Rebbi Simeon ben Laqish said, when do they disagree? When it was prepared for impurity and after that was kneaded, when fruit juices clearly do prepare. But if it was kneaded and after that only prepared, fruit juices are not clear to prepare. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: It is everybody’s opinion. Even though Rebbi Aqiba says there that fruit juices have no clear connection with impurity, he agrees here that fruit juices are clearly for ḥallah.

רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין לָךְ מְחוּוָר אֶלָּא שִׁבְעַת הַמַּשְׁקִין בִּלְבַד. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מָה אִיתְאֲמָרַת לַחַלָּה לְטוּמְאָה. אִין תֵּימַר לַחַלָּה כָּל שֶׁכֵּן לְטוּמְאָה. אִין תֵּימַר לְטוּמְאָה הָא לַחַלָּה לֹא. רִבִּי יוֹנָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ לַחַלָּה כָּל שֶׁכֵּן לְטוּמְאָה. רִבִּי יוֹנָה כְדַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה תַּנֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי תַּנֵּי דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶאֱמַר כָּאן חַלָּה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן. מָה חַלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן עֲשׂוּיָה בְשֶׁמֶן. אַף חַלָּה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עֲשׂוּיָה בְשֶׁמֶן. וְשֶׁמֶן אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּשְׁקִין הוּא.

Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Nothing is clear except the seven fluids. Rebbi Yose asked: Was this said for ḥallah or for impurity? If you say for ḥallah, so much more for impurity. If you say for impurity, then not for ḥallah. It is obvious for Rebbi Jonah that it had been said for ḥallah, so much more for impurity. Rebbi Jonah sticks to his opinion, for Rebbi Jonah stated from Rebbi Simeon ben Ioḥai; Rebbi Joshua ben Levi stated in Rebbi Simeon ben Ioḥai’s name, as Rebbi Simeon ben Ioḥai stated: Rebbi Ṭarphon said, it is stated here ḥallah, and it is stated there, a ḥallah of oil cake. Since the ḥallah mentioned there is prepared with oil, so the ḥallah prepared here must be prepared with oil. And oil is one of the seven fluids.

רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שַׁבָּתַי רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לַחַלָּה וְלִנְטִילַת יָדַיִם אָדָם מְהַלֵּךְ אַרְבָעַת מִילִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה הֲדָא דַתֵימַר לְפָנָיו אֲבָל לַאֲחָרָיו אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

Rebbi Yose in the name of Rebbi Sabbatai and Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: For ḥallah and for washing one’s hands, he has to walk up to four mil. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Ḥanina: That is, going forward; but one does not bother him to return on his way.

שׁוֹמְרֵי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּיסִין מַה אַתְּ עֲבַד לוֹן כְּלִפְנֵיהֶן כִּלְאַחֲרֵיהֶן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרוּמָה. וַהֲדָא אִשָּׁה לֹא בְתוֹךְ בֵּיתָהּ יוֹשֶׁבֶת וְתֵימַר אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו. וְהָכָא אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

How does one treat watchmen in gardens and orchards, as before them, as after them? Let us hear it from this ( Mishnah Ḥallah 2:3): “A woman may sit down naked and separate her ḥallah” Is that woman not sitting inside her house and you say that one does not bother her? Also here, one does not bother him.

תַּנִּי הַמַּיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן רְשׁוּת וְשֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן חוֹבָה. אֶלָּא שֶׁבָּרִאשוֹנִים נוֹטֵל וּמַפְסִיק. וּבַשְּׁנִיִיִּם נוֹטֵל וְאֵינוֹ מַפְסִיק. מַהוּ מַפְסִיק. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת. אִין דְּבָעֵי מֵימַר אַרְבָּעַת מִילִין וְאַתְּ אָמַרְתָּ רְשׁוּת.

It has been stated: “Water before the meal is conditional, after the meal it is obligatory. Only that for the first one he takes and interrupts; for the second he takes and may not interrupt.” What does he interrupt? Rebbi Jacob bar Aḥa said, he takes and repeats. Rebbi Samuel bar Isaac asked: “He takes and interrupts” and you say it is conditional? One requires four mil and you say it is conditional?

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱכַל בְּשַׂר חֲזִיר. וְעַל הַשְּׁנִיִּים יָצְאָת אִשָּׁה מִבֵּיתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנֶּהֶרְגּוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת.

Rebbi Jacob bar Idi said: Because of the first, pork was eaten. Because of the second, a woman had to leave her house; some say, three persons were killed because of it.

הָדָא אָמְרָה עֲגָבוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם עֶרְוָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר לִבְרָכָה אֲבָל לְהַבִּיט אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר. כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲקֵיבָהּ שֶׁלְּאִשָּׁה כְּמִסְתַּכֵּל בְּבֵית הָרֶחֶם. וְהַמִּסְתַּכֵּל בְּבֵית הָרֶחֶם כִּילּוּ בָּא עָלֶיהָ. שְׁמוּאֵל אָמַר קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה מַה טַעַם וְהָיָה מִקּוֹל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ וְגוֹ׳.

This means that buttocks are no sex organs. That is, for benedictions, but to look at them in any way is forbidden. As it was stated: He who looks at a woman’s heel is as if he looked at her genitals and he who looks at her genitals is as if he had intercourse with her. Samuel said, a woman’s voice is a sex organ. What is the reason? ( Jer. 3:9) “From the sound of her whoring the land became polluted, etc.”

רַב הוּנָא אָמַר עוֹמֵד הוּא אָדָם עַל הַצּוֹאָה וּמִתְפַּלֵּל וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּצּוֹאָה. יָשַׁב וְלֹא קִינַּח אָסוּר. אָמַר רִבִּי מָנָא אַף עַל גַּב דְּלֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא מִילְתָא אָמַר דִּכְוָותָהּ דְּרַב הוּנָא אָמַר עוֹמֵד הוּא אָדָם עַל גַּבֵּי צוֹאָה וּמִתְפַּלֵּל וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַּצּוֹאָה. יָשַׁב וְלֹא קִינַּח הֲרֵי בְשָׂרוֹ נוֹגֵעַ בַצּוֹאָה.

Rav Huna said: A person may stand near excrement and pray, on condition that his flesh not touch the excrement. If he sat down and did not cleanse himself, it is forbidden. Rebbi Mana said, even though Rebbi Yose did not say this, he said something equivalent. As Rav Huna said: A person may stand near excrement and pray, on condition that his flesh not touch the excrement. If he sat down and did not cleanse himself, his flesh touches the excrement.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִיסָּתוֹ בְטָהֳרָה יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין וְאַל יַעֲשֶׂנָּה בְטוּמְאָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר יַעֲשֶׂנָּה בְטוּמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵא לַטְּהוֹרָה כָּךְ הוּא קוֹרֵא לַטְּמֵיאָה. לְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בְשֵׁם וּלְזוֹ קוֹרֵא חַלָּה בְשֵׁם. אֲבָל קַבִּים אֵין לָהֶן חַלָּה בְשֵׁם. הָעוֹשֶׂה עִיסָּתוֹ קַבִּין וְנָגְעוּ זֶה בַזֶּה פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסָּל הַסָּל מְצָרְפָן.

MISHNAH: If somebody cannot make his dough in purity he should make single qabim and not make it in impurity. Rebbi Aqiba says, he should make it in impurity and not make it single qabim, since just as he names the pure one, he names the impure. But single qabim have no named hallah.If somebody makes his dough single qabim and they are touching one another, they are free from ḥallah unless they are biting. Rebbi Eliezer says, also if one takes them out of the oven and puts them in a basket, the basket combines them together

Halakhah

הלכה: מָה פָּחוֹת מֵאַרְבָּעַת מִיל יַעֲשֶׂנָּה בְטָהֳרָה. אַרְבָּעַת מִיל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין. אִי אַרְבָּעַת מִיל יַעֲשֶׂנָּה בְטָהֳרָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעַת מִיל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא כְּגוֹן קַיְסָרִין. וְקַיְסָרִין לָאו אַרְבָּעַת מִילִין הִיא. הָדָא אָמְרָה אַרְבָּעַת מִיל יַעֲשֶׂנָּה בְטָהֳרָה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעַת מִיל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין. רִבִּי אִמִּי הוֹרֵי בִּכְפַר שַׁמַּי לַעֲשׂוֹת עִיסָּה גְדוֹלָה בְטוּמְאָה. וַהֲלֹא אֵין שָׁם אַרְבָּעַת מִיל. מִכֵּיוָן דְּנַהֲרָא מַפְסִיק כְּמִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם אַרְבָּעַת מִיל. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר יַעֲשֶׂנָּה בְטוּמְאָה וְאַל יַעֲשֶׂנָּה קַבִּין. עִיסָּה גְדוֹלָה הָיְתָה נוֹחַ הָיָה לוֹ לְהַלֵּךְ כַּמָּה וְלֹא לַעֲשׂוֹתָהּ קַבִּין.

HALAKHAH: How is this? Less that four mil he should make it in purity, four mil he sould make single qabim, or four mil he should make it in purity, more than four mil he sould make single qabim? Let us hear from the following, since Rebbi Ḥiyya bar Abba said, for example Caesarea. Is Caesarea not four mil? That means, four mil he should make it in purity, more than four mil he sould make single qabim. Rebbi Ammi instructed in Kefar Sammai to make a large dough in impurity. Is that not less than four mil? Since a brook interrupts it is as if there were four mil. This teaching follows Rebbi Aqiba since Rebbi Aqiba says, he should make it in impurity and not make it single qabim. It was a large dough and it would have been easier for him to walk a distance than to make it single qabim.

מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. תַּמָּן הוּא אָמַר נוֹטֵל מִקַּב חַלָּה וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן לְשֶׁעָבַר בְּרַם הָכָא לְכַתְּחִילָּה.

The arguments of Rebbi Aqiba are switched. There, he says one takes ḥallah from a qab, and here he says so? There after the fact, here before the fact.

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהֵן שֶׁנָּשְׁכוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי הַסָּל מְצָרֵף וְאֵין הַתַּנּוּר מְצָרֵף. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי הַתַּנּוּר מְצָרֵף וְאֵין הַסָּל מְצָרֵף. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אִיתִיתֵיהּ מִדְּחִילְפַיי נָשְׁכוּ כָאן וְכָאן מְצָרֵף. לֹא נָשְׁכוּ כָאן וְכָאן אֵינוֹ מְצָרֵף. מַתְנִיתָא כְּגוֹן אִילֵּין רִיפְתָּא דְּבָבֶל.

Rebbi Jonah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan; Rebbi Ammi in the name of Rebbi Joḥanan: Only if they were biting. There are Tannaїm stating: The bag combines them together but not the oven, and there are Tannaїm stating: The oven combines them together but not the bag. Rebbi Joḥanan said, one follows Ḥilfai: If they bite in both places they are combined together, if they do not bite in both places they are not combined together. The Mishnah applies, e. g., to Babylonian bread.

Mishnah

משנה: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח אֵינָהּ חַלָּה וְגֶזֶל בְּיַד כֹּהֵן. הָעִיסָּה עַצְמָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. וְהַקֶּמַח אִם יֵשׁ בּוֹ כְּשִׁיעוּר חַיֶיבֶת בְּחַלָּה וַאֲסוּרָה לַזָּרִים דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר אָמַר לָהֶן אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לָאַחֵר. חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח חַיָיבִין בְּחַלָּה הֵן וְסוּבָּן וּמוּרְסְנָן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָיבִין. נִיטָּל מוּרְסְנָן מִתּוֹכָן וְחָזַר לְתוֹכָן הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. שִׁיעוּר הַחַלָּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה לְעַצְמוֹ וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. נַתְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכּוֹר לַשּׁוּק וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִיטְמֵאת עִיסָּה שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נִטְמֵאת מֵזִידָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא כֵּיצַד עִיסָּה טְהוֹרָה וְעִיסָּה טְמֵיאָה נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה בְּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל מִן הַמּוּקָּף. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

MISHNAH: If somebody gives ḥallah from flour it is not ḥallah and will be robbery in the hand if the Cohen. The dough itself is subject to ḥallah; the flour, if it is a full measure, is obligated for ḥallah and forbidden to laymen, the words of Rebbi Joshua. They said to him, it happened that a layman rabbi grabbed it. He said to them, he destroyed himself and put others in order. Five quarters of coarse flour are obligated for ḥallah; including hulls and bran it is obligated by five quarters. If the bran was sifted out and later returned, it is free. The rate of ḥallah is one in 24. If somebody makes dough for himself or his son’s wedding feast, one in 24. A baker who makes to sell on the market, and also a woman who makes to sell on the market, one in 48. If the dough became impure by error or accident, one in 48. If it became impure intentionally, one in 24 so the sinner should not be rewarded. Rebbi Eliezer says, it may be taken from pure for impure. How is this? With pure and impure dough, he takes the amount needed for ḥallah from dough from which ḥallah was not yet taken and gives less than the volume of an egg in the middle so he should take from the earmarked. But the Sages forbid it.

Halakhah

הלכה: אָמַר לָהֶן אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לָאֲחֵרִים. קִלְקֵל לְעַצְמוֹ דָּאֲכָלָהּ וְאִיתְעֲנָשׁ וְתִקֵּן לָאֲחֵרִים דְּאִינּוּן אָכְלִין וְתָלֵיי בֵּיהּ. אִית תַּנֵּי תַּנָּיֵי תִּיקֵּן לְעַצְמוֹ וְקִילְקֵל לָאֲחֵרִים. תִּיקֵּן לְעַצְמוֹ מִכָּל מָקוֹם אֲכָלָהּ. וְקִילְקֵל לָאֲחֵרִים דְּאִינּוּן סָבְרִין מֵימַר שֶׁהוּא פָטוּר וְהִיא חַיֶיבֶת.

HALAKHAH: “He said to them, he destroyed himself and put others in order.” He destroyed himself by eating and exposed himself to punishment; he put others in order since they eat and unload [their sin] on him. Some Tannaїm state: He put himself in order and destroyed others. He put himself in order since anyhow he ate. But he destroyed others since they tend to say it is free when it is obligated.

רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי קַב טִיבֵּרָנִי חַיָיב בְּחַלָּה. חַד חֲלִיטָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵיזִיל עֲבִיד אַרְבַּע וּפְלִיג. וְיֹאמַר לֵיהּ תְּלָתָא וּפְלִיג. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קַבַּיָיא בְּאַתְרֵיהוֹן רוֹבְעַיָּא אִזְדָּרְעוּן וְיֹאמַר לֵיהּ חֲמִשָּׁה פָּרָא צִיבְחָד. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סָפֵק חִיּוּב חַלָּה.

Rebbi Immi in the name of Rebbi Yannai: A Tiberian qab is obligated for ḥallah. A maker of fried food asked Rebbi Joḥanan: He said, go, make four, and separate. Could he say to him, three and separate? Rebbi Zeïra said, in their places, qabim in their places are measured by quarters. Could he have said to him five minus a little bit? That there should not be any doubt of obligation of ḥallah.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דֶּרֶךְ עִיסָּה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ דָּגָן כְּשִׁיעוּר. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי חִיָיה רוֹבָא בַּר לוֹלִיתָא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דִּבְרִי הַכֹּל הִיא. אָמַר רִבִּי מָנָא אַף עַל גַּב דְּלֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי הָדָא מִילְתָא אָמַר דִּכְוָותָהּ דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דֶּרֶךְ עִיסָּה שָׁנוּ. וְכָאן מִּכֵּיוָן שֶׁנִּיטָּל מוּרְסְנָן וְחָזַר לְתוֹכָן אֵין זֶה דֶּרֶךְ עִיסָּה.

Rebbi Joḥanan said, they taught the way dough is made. Rebbi Simeon ben Laqish said, it follows Rabban Simeon ben Gamliel, since Rabban Simeon ben Gamliel said it is never subject to ḥallah unless it contain the full measure of grain. The students of the elder Rebbi Ḥiyya, Bar Lolita in the name of Rebbi Joshua ben Levi, it is the opinion of everybody. Rebbi Mana said, even though my teacher Rebbi Yose did not say this, he said something equivalent: that Rebbi Joḥanan said, they taught the way dough is made. In this case, since the bran was removed and then put in again, it is not the way dough is made.

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וִנַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אֶלָּא שֶׁהַנַּחְתּוֹם עֵינוֹ יָפָה בְעִיסָּתוֹ וּבַעַל הַבַּיִת רָעָה בְעִיסָּתוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא מִשֵּׁם (הוּא זֶה) וְלֹא מִטַּעַם זֶה. אֶלָּא וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן עֲשֵׂה שֶׁיִינָתְנוּ לַכֹּהֵן בִּכְהוּנָתוֹ. אֶלָּא שֶׁהַנַּחְתּוֹם עִיסָּתוֹ מְרוּבָּה וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבַעַל הַבַּיִת עִיסָּתוֹ מְעוּטָה וְאֵין בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן.

It was stated: “Rebbi Jehudah said, why did they say the private person one in 24 but the baker one in 48? Because the baker is generous with his dough but the private person is stingy with his dough. But the Sages say, not because of this category or reason, but ( Num. 18:28): “You shall give from it the Eternal’s heave to Aharon the priest;” they should be given to the priest in his status as priest. The baker makes a large dough with enough to make a gift to the Cohen but the private person makes a small dough that would not be enough to make a gift to the Cohen.

וְהָתַנִּינָן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה לְעַצְמוֹ וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. שֶׁלֹּא תַחְלוֹק לְעִיסַּת בַּעַל הַבַּיִת. וְהָתַנִּינָן וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לְבֵיתָהּ עֵינָהּ רָעָה בְעִיסָּתָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק עֵינָהּ יָפָה בְעִיסָּתָהּ. אָמַר רִבִּי מַתְנִיתָא בְּלִימּוּדֶת לִהְיוֹת מַפְרֵשֶׁת אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֲבָל בְּלִימּוּדֶת לִהְיוֹת מַפְרֵשֶׁת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה נִיתְנֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר.

But did we not state: “If somebody makes dough for himself or his son’s wedding feast, one in 24?” Not to make a distinction in doughs of a private person. But did we not state: “And also a woman who makes to sell on the market, one in 48?” When she makes it for herself, she is stingy with her dough; when she makes to sell on the market she is generous with her dough. Rebbi said, the Mishnah speaks about one used to give one in 48, but about one who is used to give one in 24, we should state that “the sinner should not be rewarded”.

וְאֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף. דָּבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף וּשֶׁאֵין מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ הַבַּיִת מִצְטָרֵף. עִיסָּה טְמֵיאָה עִיסָּה טְהוֹרָה עָשׂוּ כְדָבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ.

Does the house not combine them together? Things which one objects to being mixed the house will not combine together; if one would not object to their being mixed the house will combine them. The status of impure and pure dough is that one is assumed to object to their being mixed.

וְעִיסָּתָהּ חַלָּה. אֲבָל בְּעִיסָּה שְׁנִיָיה אֵין לַשֵּׁינִי מַגַּע אֶצֶל הַטֵּבֵל.

If the dough is ḥallah. But a dough of secondary [impurity] has no [invalidating] touch for ṭevel.

תַּנֵּי רִבִּי לַעִאיי אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בְּלַח. כֵּיצַד כָּבַשׁ זֵיתִין בְּטוּמְאָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה מֵבִיא מַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין בְּפִיו כְּבֵיצָה וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ זֵתִים וְנוֹתְנוֹ עַל פִּי חָבִית. וְנִמְצָא תוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. לָמָּה לִי פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה. אֲפִילוּ כְבֵיצָה וְלֹא פֵּירוּרִין אִינּוּן. שֶׁלֹּא לְטַמְּאוֹת זֵיתִים הַרְבֶּה. אָמְרוּ לוֹ אֵין לָךְ קָרוּי לַח אֶלָּא יַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. הֵיךְ עֲבִידָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁתֵּי בּוֹרוֹת. שְׁתֵּי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד. [נִיחָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁנֵי בּוֹרוֹת. אֶלָּא שְׁנֵי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד] מִכֵּיוָן שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ אֵין כּולּוֹ טָמֵא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא תִּיפְתַּר שֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹתָן תְּפִיסָה אַחַת וְנִמְלַךְ וַעֲשָׂאָן שְׁתֵּי תְפִיסוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁנִּיטְמָא בְּשֶׁשִּׁילֶּה וּמִשֶּׁקִּיפֶּהּ שֶׁכְּבָר נִרְאֶה לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה. אֲבָל אִם נִיטְמָא עַד שֶׁלֹּא קִיפֶּה וְעַד שֶׁלֹּא שִׁילֶּה לֹא בְדָא. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי הֲלָכָה כְרִבִּי לִעֶזֶר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵיהּ וְלֹא הוֹרֵי אָמַר תַּרְתֵּיי כָּל קֳבֵל תְּרֵי אִינּוּן. אָמְרִין לֵיהּ וְהָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן מוֹדֵי. אֲפִילוּ כֵן לֹא הוֹרֵי.

It was stated: “Rebbi Illaï says in the name of Rebbi Eliezer: For food in fluids, one gives heave from pure for impure. How is this? If somebody pickled olives in impurity and wants to give heave in purity, he brings a funnel whose opening is less than [the width of] an egg, fills it with olives and puts it on top of the amphora; it turns out that he gives heave from what is earmarked.” Why does it have to be less than [the width of] an egg? Are these not single pieces? It is only that not many olives should become impure. “They said to him, the only food fluids called fluid are wine and olive oil.” How is that? One beam for two pits or two beams for one pit. [One understands one beam for two pits, but two beams for one pit?] Is it not that if it is partially impure it is totally impure? Rebbi La in the name of Rebbi Assi: Explain it, if he had intended to process it in one batch, and he changed his mind to make it in two batches. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, this applies if it became impure after he siphoned off [the froth] and [the seeds] formed lumps. But if it became impure before lumps were formed and he siphoned off, it does not apply. Rebbi Tabi, Rebbi Joshia in the name of Rebbi Yannai: Practice follows Rebbi Eliezer. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Hoshaia followed Rebbi Eliezer. Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Ḥanina: Practice does not follow Rebbi Eliezer. Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Rav Jehudah in the name of Samuel: Practice does not follow Rebbi Eliezer. There came a case before [Rebbi Immi] and he did not decide; he said there are two against two. They said to him, but Rebbi Isaac bar Naḥman agreed! Nevertheless, he gave no opinion.