חלה א׳Challah 1

Mishnah

משנה: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים חַיָיבִין בַּחַלָּה הַחִיטִּים וְהַשְּׂעוֹרִין וְהַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין בַּחַלָּה. וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי הַפֶּסַח וּמִלִּקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר הָעוֹמֶר מַתִּירָן וְאִם לָאו אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא הָעוֹמֶר הַבָּא.

MISHNAH: Five kinds are subject to ḥallah: wheat, barley, spelt, foxtail, and oats. These are subject to ḥallah and combine with one another. They are forbidden as new grain before Passover and may not be cut before the ‘ omer. If they formed roots before the ‘ omer, the ‘ omer permits them; otherwise, they are forbidden until the next ‘ omer.

Halakhah

הלכה: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים חַיָיבִין בַּחלָּה כו׳. כְּתִיב וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיי. יָכוֹל יְהוּ כָל הַדְּבָרִים חַיָיבִין בַּחַלָּה. תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם. אִם מִלֶּחֶם וְלֹא כָל לֶחֶם אֵין לִי אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. כּוּסְמִין שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם רִיבָה. וְרִיבָה הַכֹּל. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן.

HALAKHAH: “Five kinds are subject to ḥallah”, etc. It is written ( Num. 15:19): “It shall be when you eat of the bread of the Land you shall lift a heave for the Eternal.” I could think that everything is subject to ḥallah; the verse says “of the bread” and not all bread. If “of the bread” and not all bread, that might be only wheat and barley. From where spelt, foxtail, and oats? The verse says ( Num. 15:20, 21) “the first of your dough,” this includes. Does it include everything? Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon: Rebbi Ismael stated this.

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר רִבִּי מָנָא אָזְלִית לְקֵיסָרִין וְשָׁמְעִית רִבִּי אֲחַוָוה בֶּן רִבִּי זְעִירָא וְאַבָּא הֲוָה אָמַר לֵיהּ בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר לֶחֶם בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר לֶחֶם בַּחַלָּה. מַה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אַף לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַלָּה דָּבָר שֶׁהוּא בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ שֶׁאֵין לָךְ בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים אֵינָן בָּאִין לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא לִידֵי סִירְחוֹן.

Rebbi Jonah, Rebbi Zeïra, Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Rebbi Ismael. Rebbi Mana said, I went to Caesarea and heard Rebbi Aḥava ben Rebbi Zeïra, but my father said it in the name of Rebbi Ismael: “Bread” is mentioned for Passover and “bread” is mentioned for ḥallah. Since bread mentioned in a discussion of Passover is something that can be either maẓẓah or leavened, bread mentioned for ḥallah must be something that can be either maẓẓah or leavened. They checked and found that only the five kinds can be either maẓẓah or leavened; all others cannot be maẓẓah or leavened but would spoil.

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי קְרָמִית חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר בָּאָה הִיא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ וְרַבָּנִין אָמְרִין אֵינָהּ בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְיִבְדְּקוּהָ. עַל עִיקַּר בְּדִיקוּתָהּ הֶם חוֹלְקִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר בְּדָקוּהָ וּמְצָאוּהָ שֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. וְרַבָּנִין אָמְרִין בְּדָקוּהָ וְלֹא מְצָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ.

It was stated: “Rebbi Joḥanan ben Nuri said, qeramit is obligated for ḥallah.” Rebbi Joḥanan ben Nuri said, it can be either maẓẓah or leavened, but the rabbis say, it cannot be either maẓẓah or leavened. Let them check! They disagree about the outcome of the checking. Rebbi Joḥanan ben Nuri said, they checked and found it can be either maẓẓah or leavened, but the rabbis say, they checked and did not find that it can be either maẓẓah or leavened.

תַּמָּן תַּנִּינָן תַּפּוּחַ שֶׁרִיסְּקוֹ וּנְתָנוֹ לְתוֹךְ עִיסָּה וְחִימִּיצָהּ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מוּתָּר. רִבִּי אָחָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה מַפְלִיגִין בִּמְחַמֵּץ בְּמֵימָיו אֲבָל בִּמְחַמֵּץ בְּגוּפוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי כְדַעְתֵּיהּ דּוּ אָמַר תַּמָּן אֵין תַּבְשִׁילוֹ תַּבְשִׁיל בָּרוּר. וְכֵן הוּא אָמַר הָכָא אֵין חִימּוּצוֹ חִימּוּץ בָּרוּר.

There, we have stated: “If a mashed apple is added to dough which soured, [the dough] is forbidden” It was stated: Rebbi Yose says, it is permitted. Rebbi Aḥa, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: They disagree when it becomes sour from the juice [of the apple]. But if it becomes sour from its solid substance it is permitted according to everybody. Rebbi Yose stays with his opinion; just as he says there, its cooking is not clearly cooking, so he says here, its souring is not clearly souring.

וּכְמָא דְאַתְּ אָמַר אֵין לָךְ בָּא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אֶלָּא חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד. וְדִכְוָותָהּ אֵין לָךְ מְגָרֵר עִם כוּלָּן אֶלָּא חִטִּים וּשְׂעוֹרִים בִּלְבַד. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא שָׁנִינוּ אֶלָּא הָעוֹשֶׂה עִיסָה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאוֹרֶז וְאֵינוֹ נִגְרָר אֶלָּא עִם הַחִיטִּין בִּלבַד.

And just as you say only the five kinds can become maẓẓah and leavened, so only wheat and barley can be dragged with anything. Rebbi Hila said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, we have only stated: “He who makes dough from wheat and rice;” only wheat can be dragged in.

מַהוּ שֶׁיְּהוּ חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה כְּתִיב וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ. אֶת שֶׁחַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אֶת שֶׁאֵין חַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ אֵין חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ.

Is one guilty because of new grain when it is roasted? Rebbi Zeïra said, it is written ( Lev. 23:14): “Bread, parched or fresh grain you should not eat.” Anything for whose bread you would be guilty because of new grain you are guilty for parched grain because of new grain; but anything for whose bread you would not be guilty because of new grain you are not guilty for parched grain because of new grain.

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא עִירֵב אַרְבָּעַת קַבִּין בִּפְנֵי עַצְמָן וְחִימְּצָן. וְאַרְבָּעַת קַבִּין בִּפְנֵי עַצְמָן וְעִירְבָן הֲרֵי בִּשְׁעַת חִיּוּבָן לָבֹא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. [אָמַר לֵיהּ מִינָן בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ.] אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָה כְרִבִּי יִרְמְיָה. וּדְרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי זְעִירָא. אַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹנָה כְרִבִּי יִרְמְיָה. כְּמָה דְרִבִּי יִרְמְיָה אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא קָרוּי לֶחֶם. כָּךְ רִבִּי יוֹנָה אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא קָרוּי לֶחֶם. דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי זְעִירָה כְּמָה דְּרִבִּי זְעִירָה אָמַר מִינוֹ קָרוּי לֶחֶם כֵּן רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִינוֹ קָרוּי לֶחֶם. אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְּרִבִּי הִילָא אַף עַל גַּב דּוּ פַּלִּיג עָלוֹי.

Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Zeïra: One mixed four qab separately and made them leavened, and another four qab separately and mixed them. Then at the moment of their obligation for ḥallah can they become maẓẓah or leavened? [He said to him, its kind becomes maẓẓah or leavened.] Rebbi Jonah parallels Rebbi Jeremiah, Rebbi Yose parallels Rebbi Zeïra. Rebbi Jonah parallels Rebbi Jeremiah, just as Rebbi Jeremiah says, only if it is called bread, so Rebbi Jonah says, only if it is called bread. Rebbi Yose parallels Rebbi Zeïra, just as Rebbi Zeïra said only if its kind is called bread, so Rebbi Yose said only if its kind is called bread. Rebbi Yose parallels Rebbi Hila even though he disagrees with him.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּר נַחְמָן שָׁמַע כּוּלְּהֹן מִן אָהֵן קְרָיָיא וְשָׂם חִיטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעוֹרָה נִסְמָן וְכֻוסֶּמֶת גְּבוּלָתוֹ. וְשָׂם חִיטָּה אֵילּוּ הַחִטִּים. שׂוֹרָה זוֹ שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שׂוֹרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה כְּשׁוּרָה. שְׂעוֹרָה אֵילּוּ הַשְּׁעוֹרִים. נִסְמָן זֶה הַשִּׁיפוֹן. וְכֻוסֶּמֶת זֶה הַכּוּסְמִין. גְּבוּלָתוֹ לֶחֶם. עַד כָּאן גְּבוּלוֹ שֶׁלְלֶחֶם. וּלְמֵידִין מִן הַקַּבָּלָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן מִן מָה דִכְתִיב וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶינּוּ. כְּמִי שֶׁהוּא דְּבַר תּוֹרָה.

Rebbi Samuel ben Naḥman understood it from the following verse ( Is. 28:25): “He puts wheat, śorāh, barley; nismān and spelt are its limit.” “He puts wheat”, that is wheat. “ Śorāh” is foxtail and why is it called śorāh? Because it is made in a line. “Barley”, that is barley. “ Nismān” is oats. “Spelt” is spelt. “Its limit”, bread: So far the definitions of bread. Does one infer anything from tradition? Rebbi Simon said, since it is written ( Is. 28:26): “He instructs in the law, his God will teach him,” it is as if it were a word of the Torah.

אָמַר רִבִּי סִימוֹן אִילֵּין נְשַׁיָיא דְאָמְרָן לָא נֵיעוֹל בְּנֵינָן לִכְנִישְׁתָּא אִין חֲמִי לֵיהּ מֵילַף מֵילַף הוּא. לָא עָבְדִין טַבָּאוּת אֶלָּא וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶינּוּ.

Rebbi Simon said, those women who say: we shall not send our sons to the communal school; if he is good at learning he will learn [by himself]; they do not act well, but ( Is. 28:29): “He shall be instructed in his God’s law, it will teach him.”

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר יָכוֹל תָּבִיא מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן. וְדִין הוּא וּמָה אִם הַחִיטִּים שֶׁכָּשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת לֹא כָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. כּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן שֶׁלֹּא כָשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יִכָּשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. הַשְּׂעוֹרִין יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא כָשְׁרוּ לִשְׁאָר כָּל הַמְּנָחוֹת וְכָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעוֹרִין שֶׁמִּנְחַת סוֹטָה בָאָה מֵהֶן. תֹּאמַר בְּכוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְשִׁיפוֹן שֶׁאֵין מִנְחַת סוֹטָה בָאָה מֵהֶן. יָצְאוּ הַחִטִּים מִן הַכָּתוּב וְכוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְהַשִּׁיפוֹן מִקַּל וְחוֹמֶר.

Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Rebbi Jonathan: This is from Rebbi Ismael the son of Rebbi Joḥanan ben Beroqa, as Rebbi Joḥanan stated; “Rebbi Ismael the son of Rebbi Joḥanan ben Beroqa said, I could think you could bring spelt, foxtail and oats. But is it not logical: If wheat which is usable for all other cereal offerings is not acceptable for the ‘omer offering, spelt, foxtail and oats which are not usable for any other cereal offerings certainly are not acceptable for the ‘omer offering. No; you might say about barley from which the offering of the straying wife is brought; what can you say about spelt, foxtail and oats which are not usable for the offering of the straying wife? Wheat is excluded by the verse; spelt, foxtail and oats are excluded by a reasoning a minore ad majus.”

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִיסְבּוֹר סָבוּר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי שֶׁמִּנְחַת הָעוֹמֶר בָּאָה מִן הַכּוּסְמִין וְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל וְשִׁיפוֹן. אִלּוּ מָן דְאָמַר תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת עָלַי שֶׁמָּא אֵינוֹ מוּתָּר בִּלְבָנוֹת. אֶלָּא שְׁחוֹרוֹת אָמַר לְבָנוֹת לֹא אָמַר. וְהָכָא שְׂעוֹרָה אָבִיב אָמַר שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל אָבִיב לֹא אָמַר.

Rebbi Yose said, who would think that Rebbi Jehudah ben Pazi could think that the cereal offering of the ‘omer could come from spelt, foxtail, or oats? If somebody said, black figs are [forbidden] to me, is he not permitted white ones? But “black ones” he said, “white ones” he did not say. And here, “milky white barley” was said, “milky white foxtail” was not said.

בְּרַם כְּרַבָּנִין שְׁלֹשָׁה מִינִין הֵן. הַשִׁיפוֹן מִין כּוּסְמִין. שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעַל מִין שְׂעוֹרִים. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין בָּעְיָין מָה תַנִּינָן חֲמִשָּׁה מִינִין לֹא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים. שְׁנֵי דְבָרִים מִין אֶחָד וּשְׁנֵי דְבָרִים מִין אֶחָד.

But for the rabbis they are three kinds! Oats are a kind of spelt, foxtail are a kind of barley. The rabbis of Caesarea asked: Did we ever state: Five species? No, five kinds. Two times two kinds are one species.

תַּמָּן תַּנִּינָן אֵיזֶהוּ מִין בְּמִינוֹ הַחִטִּים אֵין מִצְטָרְפִין עִם הַכֹּל אֶלָּא עִם הַכּוּסְמִין. הַשְּׂעוֹרִין מִצְטָרְפִין עִם הַכֹּל חוּץ מִן הַחִטִּים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תַּמָּן בְּנָשׁוּךְ וְכָאן בְּבָלוּל. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה כֵן וְכוּלָּן שֶׁבָּלְלָן תְּבוּאָה קְמָחִים וּבָצֵיקוֹת מִצְטָרְפוֹת. עִירֵס רָאשֵׁי עִיסִּיּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהָהֵן נָשׁוּךְ לָאו כִּמְעוֹרָס הוּא. אַתְּ אָמַר אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהָכָא אֵינוֹ מִצְטָרֵף.

There, we have stated: “What means one species with itself? Wheat does not go together with anything but spelt. Barley goes together with everything except wheat.” Rebbi Yose said it without attribution, Rebbi Jonah in the name of Rebbi Joḥanan: “There if it bites, here if it was mixed. Rebbi Ḥiyya stated: All those which he mixed as grains, flour, or dough, go together.” If he mixed the ends of doughs together? Rebbi Yose said, is biting not like mixing together? You say they do not go together, so here they do not go together.

מַהוּ שֶׁיִּלְקוּ עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּדַעְתֵּיהּ דְּאִיתְפַּלְּגוּן הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר שֶׁשְּׁחָקָן רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא בִיטְּלוּ זֶה אֶת זֶה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בִּיטְּלוּ זֶה אֶת זֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְלֹא דָמְיָין. תַּמָּן אָמַר זֶה אָסוּר וְזֶה אָסוּר. בְּרַם הָכָא שְׁנֵי דְבָרִים רָבִים עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. וּכְבָר בִּיטְּלוּ עַד שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אִיסּוּר. אִילּוּ אָמַר עָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין וְעִירְבוּ. וְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵין לוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה יֵאוּת.

Can they whip because of their ḥallah as a biblical law? Rebbi Jonah in the name of Samuel, Rebbi Yose, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: one cannot whip because of their ḥallah as a biblical law. Rebbi Jacob bar Aḥa said, Rebbi Simeon ben Laqish stays with his opinion, as they differed: If somebody ground and mixed piggul and leftover [sacrificial meat], Rebbi Joḥanan said they do not cancel one another, but Rebbi Simeon ben Laqish said they do cancel one another. Rebbi Yose said, the cases are not similar. There, one says this is forbidden and that is forbidden. But here, two kinds are more than the third and cancel it; they cancelled it before it became forbidden. If one made five doughs from five different kinds and then mixed them, if Rebbi Simeon ben Laqish would say that one cannot whip because of their ḥallah as a biblical law, then the argument would be correct.

הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה כוֹרֵךְ שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חֲלוּקִין עַל הִלֵּל הַזָּקֵן וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן כָּרַךְ מַצָּה וּמָרוֹר. כָּאן בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ כָּאן שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ. וַאֲפִילוּ תֵימַר כָּאן וְכָאן בִּשְׁעַת הַמִּקְדָּשׁ שְׁנֵי דְבָרִים רָבִין עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָאִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה כָּךְ אֵין הַמִּצְוֹת מְבַטְּלוֹת זוֹ אֶת זוֹ.

“Hillel the elder used to make a sandwich of all three together.” Rebbi Joḥanan said, they disagreed with Hillel the elder. But did not Rebbi Joḥanan make a sandwich of maẓẓah and bitter herbs? There in Temple times, here not in Temple times. Even if you say here and there in Temple times, two kinds are more than the third and cancel it. Rebbi Yose in the name of Rebbi Eleazar: Just as forbidden things do not cancel one another, so commanded things do not cancel one another.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמִיָּא בָּעֵי עָשָׂה עִיסָּה מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין וְחָזַר וְעָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מִמִּין אֶחָד וְעִירְבוֹ. חִיטִּין שֶׁבּוֹ מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ חִיטִּין שֶׁבּוֹ וּשְׂעוֹרִין שֶׁבּוֹ מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ שְׂעוֹרִין שֶׁבּוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שְׁנֵי דְבָרִים רָבִין עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ. לֹא צוּרְכָה דְלֹא עָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה מִינִין וְעִירְבָן וְחָזַר וְעָשָׂה חָמֵשׁ עִיסִּיּוֹת מֵחֲמִשָּׁה וְלא עִירְבָן. חִיטֵּים שֶׁכָּן מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ חִטִּים שֶׁכָּן וּשְׂעוֹרִין שֶׁכָּן מַהוּ שֶׁיְּבַטְּלוּ שְׂעוֹרִים שֶׁכָּן.

Rebbi Joshua the Southerner asked: If somebody made dough from five kinds and then made five doughs from one kind each and put them together. Does wheat in one cancel the wheat in the other and barley in one cancel barley in the other? Rebbi Ḥiyya bar Ada said, did not Rebbi Yose say that two kinds are more than the third and cancel it? It is only needed for the following: If somebody made five doughs from one kind each and put them together and again made five doughs from one kind each and did not put them together. Does wheat in one cancel the wheat in the other and barley in one cancel barley in the other?

וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר. מַאן דְּאָמַר מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. מַאן דְּאָמַר מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר מְסַיֵיעַ לְחִזְקִיָּה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַקָּרְבָּן מַתִּיר שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם חִזְקִיָּה בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַקָּרְבָּן מַתִּיר. מוֹדֵי חִזְקִיָּה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּין בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר.

“They are forbidden as new grain before Passover.” Some Tannaïm state: before Passover; some Tannaïm state: before the ‘omer. He who said “before Passover” supports Rebbi Joḥanan; he who said “before the ‘omer” supports Ḥizqiah. As Rebbi Jonah said in the name of Ḥizqiah: If there is sacrifice, the sacrifice permits; if there is no sacrifice, the day permits. Rebbi Yose in the name of Ḥizqiah: If there is sacrifice, the sacrifice permits. Ḥizqiah agrees that if there is no sacrifice, the day permits. Rebbi Joḥanan said: Whether there is sacrifice or there is no sacrifice, the day permits.

אָמַר רִבִּי הִילָא טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹחָנָן עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מְלַמֵּד שֶׁהַיּוֹם מַתִּיר. יָכוֹל אֲפִילוּ בִשְׁעַת הַקָּרְבָּן תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם. יָכוֹל הֲבָאָה מַמָּשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. הָא כֵיצַד טוֹל מִבֵּנְתָיִים זְמַן הֲבָאָה.

Rebbi Hila said: The reason of Rebbi Joḥanan is ( Lev. 23:14): “until that day proper,” teaches that the day permits. I could think, even if there is sacrifice? The verse says, “until your bringing of your God’s sacrifice.” I could think, until it is actually brought? The verse says, “until that day proper.” How is that? Allow for the time needed for bringing.

מוֹדֵי רִבִּי יוֹחָנָן בְּאִיסּוּר שֶׁהוּא אָסוּר. אִיסּוּרוֹ מַהוּ. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן אָמְרִין אִיסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מְסַיְיעִין לָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר וְאִם הֵבִיא פָּסוּל. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמִיָּא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לא שָׁנוּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. הָא שִׁשָּׁה עָשָׂר עָבַר וְהֵבִיא כָשֵׁר. אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה הִיא לֹא שַׁנְיָיא הִיא שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הִיא אַרְבָּעָה עָשָׂר הִיא חֲמִשָּׁה עָשָׂר הִיא שִׁשָּׁה עָשָׂר עָבַר וְהֵבִיא פָּסוּל. וְעוֹד מִן הָדָא דְאָמַר רִבִּי זְעִירָא עַל יְדֵי דְּרַב בַּר בֵּי דַּעְתּוֹן דִּבְנוֹי דְּרִבִּי חִיָיה רֹבָה הוּא סָבַר דִּכְוָותְהוֹן אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה רַב בַּר דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן.

Rebbi Joḥanan agrees that it is forbidden. How is it forbidden? Rebbi Jeremiah said, it is forbidden from the Torah. Rebbi Jonah and Rebbi Yose both say, it is forbidden from their words. Rebbi Yose said, the words of the rabbis support us, we have stated there: “One may not bring cereal offerings, first fruits, and cereal offerings accompanying animal sacrifices before the ‘omer and if he brought they are invalid.” And Rebbi Joshua the Southerner, Rebbi Jonah, Rebbi Immi said in the name of Rebbi Joḥanan, they taught that only for the thirteenth, fourteenth, and fifteenth. Therefore, on the sixteenth if he transgressed and brought, it is acceptable. If you would say it is forbidden from the Torah there should be no difference; whether he brought on the thirteenth, fourteenth, fifteenth, or sixteenth, if he transgressed and brought, it should be invalid. In addition from the following, as Rebbi Zeïra said: Since Rav grew up with the opinions of the sons of the elder Rebbi Ḥiyya, he holds with them. If you say that it is forbidden from the Torah, he would follow Rebbi Joḥanan!

וְהָתַנִּינָן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ דְּבַר תּוֹרָה נִיחָא אִין תֵּימַר אִיסּוּרוֹ מִדִּבְרֵיהֶן יֵשׁ תַּקָּנָה אַחַר הַתַּקָּנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן מִפְּנֵי הָרְחוֹקִין.

Did we not state: “When the Temple was destroyed, Rabban Joḥanan ben Zakkai instituted that the entire day of elevation should be forbidden.” If you say it is forbidden from the Torah, it is fine. If you say it is forbidden from their words, is there an institution after an institution? Rebbi Yose bar Abun said, because of those far away.

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיא בֵּין בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן הַיּוֹם מַתִּיר. אָמַר רִבִּי הוּנָא מַתְנִיתָא דְחִזְקִיָּה פְלִיגָא עָלוֹי. עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מְלַמֵּד שֶׁהַיּוֹם מַתִּיר. יָכוֹל אֲפִילוּ בִשְׁעַת הַקָּרְבָּן תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֲבִיאְכֶם אֶת קָרְבָּן אֱלֹהֵיכֶם. וְהָתַנִּינָן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אִיתְתָּבַת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר אִין יִסְבּוֹר רִבִּי חִזְקִיָּה כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה אָסוּר.

Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya: Whether there is sacrifice or there is no sacrifice, the day permits. Rebbi Huna said, a baraita of Ḥizqiah disagrees with him ( Lev. 23:14): “Until that day proper,” which teaches that the day permits. I could think, even if there is sacrifice? The verse says, “until your bringing of your God’s sacrifice.” And we have stated: “When the Temple was destroyed, Rabban Joḥanan [ben Zakkai] instituted that the entire day of elevation should be forbidden.” Rebbi Jonah said, this objection came before Rebbi Jeremiah and he said, possibly Ḥizqiah thinks like Rebbi Jehudah, since Rebbi Jehudah said it is forbidden by the Torah.

תַּמָּן חָשִׁין לְצוֹמָא רַבָּא תְּרֵין יוֹמִין. אָמַר לוֹן רַב חִסְדָּא לָמָּה אַתֶּם מַכְנִיסִין עַצְמֵכֶם לְמִסְפֵּק הַזֶּה הַמְּרוּבֶּה חֲזָקָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין. אָבוּהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חָשׁ עַל גַּרְמֵיהּ וְצָם תְּרֵין יוֹמִין אִפְסַק כְּרוּכֵהּ וּדְמָךְ.

There, they were apprehensive to have the great fast for two days. Rav Ḥisda said to them, why do you bring yourselves into that great uncertainty. One may trust that the Court is never lazy. The father of Rebbi Samuel bar Rav Isaac was apprehensive for himself and fasted two days; his intestines split and he died.

אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר הָעוֹמֶר מַתִּיר. רִבִּי יוֹנָה אָמַר קוֹדֶם לַהֲבָאָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹדֶם לִקְצִירָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הֲבָאָה מַתֶּרֶת לַהֲבָאָה קְצִירָה מַתֶּרֶת לִקְצִירָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קְצִירָה מַתֶּרֶת הֲבָאָה וּקְצִירָה. לְפוּם כֵּן רִבִּי יוֹסֵי חַוֵוי בָהּ קָצַר לָרַבִּים וְנִטְמָא חָזַר הַיָּחִיד לְאִיסּוּרוֹ.

“If they formed roots before the ‘omer, the ‘omer permits them.” Rebbi Jonah said, before presentation. Rebbi Yose said, before cutting. Rebbi Jonah said, presentation permits bringing, cutting permits to cut. Rebbi Yose said, cutting permits bringing and cutting. Therefore, Rebbi Yose gave his opinion: If he cut for the public and it became impure, private persons are again forbidden.

רִבִּי יוֹנָה אָמַר קוֹדֶם לִקְצִירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר קוֹדֶם לַהֲבָאָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מִילְתֵיהּ דְּכַהֲנָא מְסַיָיעָא לִי דְּכַהֲנָא אָמַר וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּיכּוּרִים לַיי. זוֹ בִיכִּירָה הָאֲחֶרֶת לֹא בִיכִּירָה. הַגַּע עַצְמָךְ אֲפִילוּ עֲשָׂבִים אֲפִילוּ הַשְׁרָשָׁה הָעוֹמֶר בָּא וּמַתִּיר. וְלֹא קוֹדֶם לִקְצִירָה אֲנָן קַיָימִין. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי הַמְּנַכֵּשׁ בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר וְנִתְלַשׁ הַקֶּלַח בְּיָדוֹ הֲרֵי זֶה שׁוֹתְלוֹ בְמָקוֹם הַטִּינָּא אֲבָל לֹא בְמָקוֹם הַגְּרִיד. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁלשָׁה עָשָׂר וְאַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר וּמִקְצַת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.

Rebbi Jonah said, before presentation. Rebbi Yose said, before cutting. Rebbi Jonah said, Cahana’s word supports me, as Cahana said ( Lev. 214): “If you bring a cereal gift of first fruits to the Eternal.” This one is first fruit, the others are not first fruit. Think of it, even if it were only grasses or only roots the ‘ omer comes and permits it. Do we not hold before cutting? In addition, from the following which was stated: “If somebody weeds on the thirteenth and a stalk remains in his hand, he should replant it in a moist spot but not a dry one.” Here you have the 13th, the 14th, the 15th, and part of a day is counted as whole.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי אֲבִינָּא מְסַיְיעָא לִי דְּאָמַר רִבִּי אֲבִינָּא תִּיפְתָָּר כְּהָדָא מַתְנִיתָא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לֹא בְּתָלוּשׁ שֶׁמָּא בִּמְחוּבָּר. אַשְׁכַּח תַּנֵּי מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּתָלוּשׁ עוֹשִׂין אֲפִילוּ בִּמְחוּבָּר.

Rebbi Yose said, the word of Rebbi Abinna supports me, since Rebbi Abinna said, explain it following this baraita: “In a place where one does not usually work on the 14th, but not in a place where one is used to work on the 14th.” If it is cut; maybe also when it is standing? It was found stated: “In a place where people are used to work on cut produce, one may work even on standing grain.”

וְאִם לֹא אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבוֹא עוֹמֶר הַבָּא. רִבִּי לָעְזָר שָׁאַל מַהוּ שֶׁיָּבִיא הָעוֹמֶר מֵהֶן. אֵיפְשָׁר לוֹמַר חָדָשׁ וְיָשָׁן אֵין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. וְאַתְּ אָמַר הָכֵן. הָתִיבוּן הֲרֵי שְׁאָר הַמִּינִין הֲרֵי הֵן תְּלוּיִין בָּעוֹמֶר וְאֵין הָעוֹמֶר בָּא מֵהֶן. לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר הַמִּינִין שֶׁלֹּא כָשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר תֹּאמַר בְּשְׂעוֹרִין שֶׁכָּשְׁרוּ לְמִנְחַת הָעוֹמֶר. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר רֵאשִׁית קְצִירְךָ וְלֹא סוֹף קְצִירְךָ. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בִּיכּוּרִין אֵין אֵילּוּ בִּיכּוּרִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. עָבַר וְהֵבִיא. עַל דַּעְתְּהוֹן דַּחֲבֵרַיָּא פָּסוּל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא כָּשֵׁר. דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רָבִין בַּר חִיָיה וְהֵן שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם הֵבִיאוּ שְׁלִישׁ לְאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָעוֹמֶר בָּא מֵהֶן.

“Otherwise, they are forbidden until the next ‘ omer.” Rebbi Eleazar asked, may they be used to bring [next year’s] ‘ omer? It is impossible to say so: Old and new produce, one does not give heave and tithe from one for the other, and you say so? They objected, are there not the other kinds which are dependent on the ‘ omer but cannot be used for the ‘ omer? No, what you said is for the other kinds which are never usable for the ‘ omer; what can you say about barley which can be used for the ‘ omer? The colleagues in the name of Rebbi Eleazar: ( Lev. 23:10) “The first of your harvest,” not the last of your harvest. Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar: ( Lev. 2:14) “First fruits,” these are not first fruits. What is the difference between them? If somebody transgressed and brought. In the opinion of the colleagues it is disqualified. In the opinion of Rebbi Zeïra it is acceptable. The words of the Sages, Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rabin bar Ḥiyya That is only if it was one third ripe before New Year’s Day. But if it only was one third ripe after New Year’s Day, the ‘ omer comes from it.

Mishnah

משנה: הָאוֹכֵל מֵהֶן כְּזַיִת מַצָּה בַּפֶּסַח יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. כְּזַיִת חָמֵץ חַיָיב בְּהִיכָּרֵת. נִתְעָרֵב אֶחָד מֵהֶן בְּכָל הַמִּינִין הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח. הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בָּהֶן דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶן. וְחַיָיבִין בַּחַלָּה וּבְמַעְשְׂרוֹת.

MISHNAH: If somebody eats the volume of an olive of maẓẓah from them on Passover, he did his duty, the volume of an olive of leavened [bread], he is subject to being cut off. If one of them is mixed with other kinds one transgresses on Passover. He who takes a vow not to use bread or produce is forbidden them, the words of Rebbi Meïr; but the Sages say, he who takes a vow not to use flour is only forbidden these. They are subject to ḥallah and tithes.

Halakhah

הלכה: אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלּוֹקִין עַל חַלָּתָן דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא תִּיפְתָּר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִזֶּה וּכְזַיִת מִזֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ תֵימַר כְּזַיִת מִכּוּלְּהֹן. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכּוּלְּהֹן לְשֵׁם חָמֵץ. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן הוּא אָמַר שְׁנֵי דְבָרִים רָבִין עַל אֶחָד וּמְבַטְּלִין אוֹתוֹ וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כֵּינִי מַתְנִיתָא אִי כְזַיִת מִזֶּה וּכְזַיִת מִזֶּה.

HALAKHAH: Rebbi Jacob bar Zavdi said, this means that one whips because of their ḥallah as a word of the Torah. Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Ḥiyya bar Abba, explain it if it contains the volume of an olive of any one of them. Rebbi Yose said, you might even say one volume of an olive of all of them. It is different since the category of “leavened” applies to all of them. The argument of Rebbi Yose seems inverted. There, he says two kinds are more than the third and cancel it; here, he says so! Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, so is the Mishnah: “Either the volume of an olive from this one or from another.”

הָא הַנּוֹדֵר מִן הַפַּת וּמִן הַתְּבוּאָה אָסוּר בַּכֹּל כְּרַבָּנָן. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵהֶם. מַה נָן קַיָימִין אִם בְּאוֹמֵר פַּת תּוֹרָה מֵעַתָּה אַף הָאוֹמֵר תְּבוּאָה תוֹרָה יְהֵא אָסוּר בַּכֹּל דִּכְתִיב וּתְבוּאַת הַכָּרֶם. אִי בְּאוֹמֵר פַּת סְתָם אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חִיטִּין וּשְׂעוֹרִין בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסָה קִיַימְתִּיהָ בְּמָקוֹם שֶׁאוֹכְלִין פַּת כֹּל. אֵין לָךְ קָרוּי פַּת סְתָם אֶלָּא חֲמֶשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד.

Therefore, is he who makes a vow not to use bread or produce forbidden everything according to the rabbis? Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan, so is the Mishnah: “He who makes a vow not to use flour is only forbidden these.” How do we hold? If he uses “bread” in the biblical sense then also if he says “produce” it is meant in the biblical sense. He should be forbidden everything since it is written ( Deut. 22:9): “The produce of the vineyard.” If he simply says “bread”; only from wheat or barley is it simply called “bread”. Rebbi Yose said, I confirmed it, at a place where one eats bread from all [kinds], only from the five kinds it is simply called “bread”.

Mishnah

משנה: אֵילּוּ חַיָיבִין בַּחַלָּה וּפְטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. הַלֶּקֶט הַשִּׁכְחָה וְהַפֵּיאָה וְהַהֶבְקֵר וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וּמוֹתַר הָעוֹמֶר וּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. אֵילּוּ חַיָיבִין בְּמַעְשְׂרוֹת וּפְטוּרִין מִן הַחַלָּה. הָאוֹרֶז וְהַדּוֹחָן וְהַפְּרָגִים וְהַשּׁוּמְשָׁמִין וְהַקִּטְנִיּוֹת וּפָחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים בִּתְבוּאָה. הַסּוּפְגָּנִים וְהַדּוּבְשָׁנִים וְהָאִיסְקָרִיטִין וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת וְהַמְּדוּמָּע פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה.

MISHNAH: The following are subject to ḥallah but exempt from tithes: Gleanings, forgotten sheaves, and peah, as well as abandoned property, First tithe of which its heave had been taken, second tithe and dedicated [grain] that were redeemed, the excess of the ‘ omer, and grain not yet one-third ripe. Rebbi Eleazar said, grain not yet one-third ripe is exempt from ḥallah. The following are obligated for tithes but free from ḥallah: Rice, millet, poppies, sesame, legumes, and less than five quarter [ qab] of grain. Bismarcks, honey cakes, roasted cakes, pancakes, and dema ‘ are free from ḥallah.

Halakhah

הלכה: רִבִּי הוֹשַׁעְיָה שָׁאַל לְכַהֲנָא מְנַיִין שֶׁהֵן חַיָיבִין בַּחַלָּה וּפְטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ לֹא תֵימַר לִי תָּרִימוּ וְכֵן תָרִימוּ. חָזַר וְאָמַר מֵאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. מַה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה חַיָיבִין בַּחַלָּה וּפְטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת אַף אֵילּוּ חַיָיבִין בַּחַלָּה וּפְטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת.

HALAKHAH: Rebbi Hoshaiah asked Cahana: From where that these are subject to ḥallah but exempt from tithes? He said to him, do not tell me ( Num. 15:19): “you shall lift”; ( v. 20) “so you shall lift.” He came back and said, from 14 [years]. Just as in the 14 years they were subject to ḥallah but exempt from tithes, so these are subject to ḥallah but exempt from tithes.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהֵן מְחוּוָרִין בַּתּוֹרָה. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ מָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַיָיב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵיאָה הִיא הֶבְקֵר.

Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: This is one of three well-explained verses in the Torah ( Deut. 14:27): “The Levite shall come, for he has neither part nor inheritance with you.” You must give him from what you have but he has not. This excludes ownerless property where your and his hands are equal. There is no difference between gleanings, forgotten sheaves, peah, and abandoned property.

מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּמִכֵּיוָן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ לָאו כְּחוּלִין הוּא. תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁבֳּלִין. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּתִיב אֶת כָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ לֹא חֶלְבּוֹ וְחֵלֶב חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כְּתִיב וַהֲרֵמוֹתֶם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלֹא תְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. בְּשֶׁמֵּירַח וְאַחַר כָּךְ הִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁבּוֹ. אֲבָל אִם הִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְאַחַר כָּךְ מֵירְחוֹ לֹא בְדָא. בְּשֶׁהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ עָלָיו אֲבָל אִם הִפְרִישׁ מִמָּקוֹם אַחֵר עָלָיו לֹא בְדָא.

“First tithe of which its heave had been taken;” since its heave was taken, is it not like profane? Explain it if he gave it early, from ears, as Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: First tithe given early, from ears, is free from [the obligation of] great heave. Rebbi Yose said, it is written ( Num. 18:29): “From all its best, the holy part from it;” not its best and the best of another person. Rebbi Yose said, it is written ( Num. 18:26): “You shall lift from it the heave of the Eternal, tithe of the tithe,” but not heave and tithe from the tithe. When he made a heap and then gave its heave of the tithe. But if he gave heave of the tithe and then made a heap this does not apply. When he gave from itself for it, but if he gave from another place this does not apply.

מַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא רִבִּי הִלֵּל בֶּן הָלֵיס מָטֵי בָהּ בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה דְּמִן הָדָא. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.

“Second Tithe and dedicated [grain] that were redeemed”. Rebbi Zeïra, Rebbi Assi, Rebbi Ḥama bar Uqba, Rebbi Hillel ben Vales argued in the name of Rebbi Jehudah from the following: “First tithe given early, from ears, is free from [the obligation of] great heave”.

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא חַיָיב. אָמַר לֵיהּ אוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן הֲוֵי מַעֲשֵׂר שֵׁינִי הוֹאִיל וְכָל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא כִּנְכָסָיו חַיָיב. הֲוֵי פְלִיגָא הִיא. מָאן דְּאָמַר חַיָיב אֲפִילוּ תְרוּמָה שֶׁבּוֹ חַיֶיבֶת. וּמָאן דְּאָמַר פָּטוּר אֲפִילוּ חוּלִין שֶׁבּוֹ פְטוּרִין.

Rebbi Jonah asked: Following him who holds that it is not like his property; but following him who holds it is like his property he must be obligated. He said to him, I also am of this opinion. For second tithe, since everybody agrees that it is like his property, he is obligated, there is a disagreement. For him who holds it is obligated, even its heave is obligated. For him who holds it is free, even its profane part is free.

מָאן דְּאָמַר חַיָיב עֲשָׂאוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ כְּגָדִישׁ שֶׁנִּדְמַע כְּעִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲנָא בָעִיתָהּ. רִבִּי יֹאשַׁיָּה אָמַר אֲנָא בָעִיתָהּ. מַה בֵּין גָּדִישׁ שֶׁנִּידְמַע לְעִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה. גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע אַתְּ אָמַר חַיָיב. עִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אַתְּ אָמַר פְּטוּרָה. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע עַד שֶׁלֹּא נִדְמַע עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְרוּמָה אֵינָהּ תְּרוּמָה. עִיסָּה שֶׁנִּדָמְעָה עַד שֶׁלֹּא נִדְמְעָה עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה אֵינָהּ חַלָּה דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח אֵינָהּ חַלָּה וְגֶזֶל בְּיַד כֹּהֵן.

For him who holds it is obligated, if he used it as heave of the tithe for some other produce, how do you treat it? Like a heap of sheaves which became dema ‘ or like a dough which became dema ‘? A heap of sheaves which became dema ‘ you say is obligated, a dough which became dema ‘ you say is free! Rebbi Tanḥuma in the name of Rebbi Ḥuna: Concerning a heap of sheaves which became dema ‘ if he transgressed and gave heave before it became obligated, is it not heave? A dough which became dema ‘ if he transgressed and gave ḥallah from it before it became obligated is not ḥallah as we have stated there: “If somebody gives ḥallah from flour it is not ḥallah and will be robbery in the hand if the Cohen.”

וּמוֹתַר הָעוֹמֶר. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה מְחַיֵיב בְּחַלָּה וּבְמַעְשְׂרוֹת.

“The excess of the ‘ omer.” The Mishnah is not Rebbi Aqiba’s since Rebbi Aqiba makes it liable for heave and tithes.

וּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין נֶאֱמַר לֶחֶם בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר לֶחֶם בַּחַלָּה מַה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אַף לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַלָּה דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לָעְזָר כִּתְרוּמַת גּוֹרֶן כֵּן תָּרִימוּ אוֹתָהּ. מַה תְרוּמַת גּוֹרֶן מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אַף זוֹ מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. וְלֵית לְרִבִּי לָעְזָר לֶחֶם לֶחֶם. אַשְׁכַּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסֶח.

“And grain not yet one-third ripe”. What is the rabbis’ reason? “Bread” is mentioned in connection with Passover and “bread” is mentioned in connection with ḥallah. “Bread” mentioned in connection with Passover includes all that may be maẓẓah or leavened, [therefore] also “bread” mentioned in connection with ḥallah includes all that may be maẓẓah or leavened. What is Rebbi Eleazar’s reasoning? ( Num. 15:20) “You shall lift it like heave from the threshing floor.” Since heave from the threshing floor is only from produce at least one-third ripe, that also is only from produce at least one-third ripe. Does Rebbi Eleazar not have “bread, bread”? It was found stated in the name of Rebbi Eleazar: It is not subject to ḥallah and nobody can use it to fulfill his duty on Passover.

מַהוּ שֶׁחַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָן כְּתִיב וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ. אֶת שֶׁחַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ חַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אֶת שֶׁאֵין חַיָיבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ אֵין חַיָיבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ.

Is one guilty for bread from it because of new grain? Rebbi Yudan said, it is written ( Lev. 23:14): “Bread, parched or fresh grain you should not eat.” Anything for whose parched grain you would be guilty because of new grain you are guilty for bread because of new grain; but anything for whose parched grain you would not be guilty because of new grain you are not guilty for bread because of new grain.

אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב עַשֵּׂר תְעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרַע וּמַצְמִיחַ יָצָא פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאִם נִזְרַע אֵינוֹ מַצְמִיחַ.

Rebbi Zeïra said: It is written ( Deut 14:22): “You shall certainly tithe all your seed-yield.” Anything which will grow when sown; this excludes seeds less than one-third ripe which when sown will not grow.

פְּשִׁיטָא עַל דְּרַבָּנִין בְּהָהֵן פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִגְרָר לְעִנְיַין הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי חִיָיה בַּר יוֹסֵף שָׁאַל עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מַהוּ שֶׁיְּהֵא נִגְרָר לְעִנְיַין חַלָּה כְּעִיסַּת הָאוֹרֶז. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי אֵי זֶהוּ חָדָשׁ וְיָשָׁן שֶׁבַּחַלָּה. שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְאַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לַחַלָּה אַחַת לְמַעְשְׂרוֹת שְׁתַּיִם. אַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ וְאַחַת עֲשָׂבִים לַחַלָּה שְׁתַּיִם לְמַעְשְׂרוֹת אַחַת. אַחַת הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְאַחַת עֲשָׂבִים בֵּין לַחַלָּה בֵין לְמַעְשְׂרוֹת שְׁתַּיִם.

It is obvious: For the rabbis, that “less than a third” is not dragged in concerning the matter of tithes. Rebbi Ḥiyya bar Josef asked: According to Rebbi Eleazar, is it dragged in in the matter of ḥallah like a rice dough? Samuel bar Abba asked: How does one treat old and new for ḥallah? Two fields, one one-third ripe, one less than one-third ripe, are one for ḥallah and two for tithes. One less than one-third ripe and one of grasses are two for ḥallah and one for tithes. One one-third ripe and one of grasses are two both for ḥallah and tithes.

בֵּנְתַּיִים מַהוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּנְתַּיִים כְּבָרִאשׁוֹנָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּנְתַּיִים כְּבָאַחֲרוֹנָה. אֵי זֶהוּ בֵּנְתַּיִים. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה מִן הַטֵּבֵל חַלָּה חַיֶיבֶת בִּתְרוּמָה וּתְרוּמָה חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. מְנַיִין שֶׁחַלָּה חַיֶיבֶת בִּתְרוּמָה. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא בְשֵׁם רַב חַלָּה תָרִימוּ תְרוּמָה. מֵחַלָּה תָרִימוּ תְרוּמָה. מְנַיִין שֶׁהַתְּרוּמָה חַיֶיבֶת בַּחַלָּה מִן קוֹשׁוֹי פָּתְרִין הָהֵן קְרָיָיא מֵאוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ רֵאשִׁית תָּרִימוּ חַלָּה.

What are the rules “in between”? Rebbi Jonah in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: “In between” follows the rules of the first state. Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: “In between” follows the rules of the final state. What means “in between”? If somebody makes dough from ṭevel, its ḥallah is obligated for heave and its heave for ḥallah. From where that ḥallah is obligated for heave? Rebbi Isaac in the name of Rebbi Samuel ben Martha in the name of Rav: ( Num. 15:20) “ Ḥallah you shall lift heave,” from ḥallah you shall lift heave. From where that heave is subject to ḥallah? From our difficulty to explain that verse, the one where it is written: “Beginning … you shall lift ḥallah”.

הַסּוּפְגָּנִין טְרִיקְטָא. הַדּוּבְשָׁנִין מֵלִי גָּאלָה. וְהָאִיסְקָרִיטִין חֲלִיטִין דְּשׁוּק. וְחַלַּת מַסְרֵת חֲלִיטִין דְּמַיֵי.

Bismarcks are tracta. Honey cakes μελίγαλα. Ὲσχαρίτης are bake-meats of the market, pancakes dumplings in water.

רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְרִיקְטָא חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טְרִיקְטָא אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר תַּרְתֵּיי רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְרִיקְטָא חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טְרִיקְטָא אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר חוֹרֵי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל שֶׁהָאוּר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו חַיָיב בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן [הָאָרֶץ] וְיוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר כָּל שֶׁהָאוּר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו אֵינוֹ חַיָיב בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד עַל יְדֵי מַשְׁקֶה.

Rebbi Joḥanan said, tracta is subject to ḥallah, one recites for it “He Who produces bread from the earth,” and one may satisfy one’s Passover obligation with it. Rebbi Simeon ben Laqish said, tracta is not subject to ḥallah, one may not recite for it “He Who produces bread from the earth,” and one may not satisfy one’s Passover obligation with it. Rebbi Yose said both together: Rebbi Joḥanan said, tracta is subject to ḥallah, one recites for it “He Who produces bread from the earth,” and one may satisfy one’s Passover obligation with it; Rebbi Simeon ben Laqish said, tracta is not subject to ḥallah, one may not recite for it “He Who produces bread from the earth,” and one may not satisfy one’s Passover obligation with it. Rebbi Yose said another [statement] (Rebbi Yose): Rebbi Joḥanan said, everything under which the fire burns is subject to ḥallah, one recites for it “He Who produces bread from the earth,” and one may satisfy one’s Passover obligation with it. Rebbi Simeon ben Laqish said, anything under which the fire burns is not subject to ḥallah, one may not recite for it “He Who produces bread from the earth,” and one may not satisfy one’s Passover obligation with it. Rebbi Joḥanan said, only in a fluid.

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַסּופְגָּנִין וְהַדּוּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקָרִיטִין וְחַלַּת הַמַּשְׂרֵת וְהַמְּדוּמָּע פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. פָּתַר לָהּ בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בָאוּר. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בַחַמָּה. יוֹצְאִין בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בָאוּר. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁהָיָה הָאוּר מְהַלֵּךְ מִן הַצָּד.

The Mishnah disagrees with Rebbi Johanan: “Bismarcks, honey cakes, roasted cakes, pancakes, and dema ‘ are free from ḥallah!” He explains it for Bismarcks made on the fire: One does not fulfill one’s obligation with Bismarcks baked by the sun; one may fulfill one’s obligation with Bismarcks baked on the fire. Does this not disagree with Rebbi Simeon ben Laqish? He explains it if the fire extends to the sides.

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגִין. כַּהֲנָא שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּהָהֵן מְדוּמָּע. דְּתַנִּינָן הָכָא שֶׁרוּבָּהּ תְּרוּמָה תְרוּמָה. אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן אֶלָּא כַּד תִּיסּוֹק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁאַל לָהּ. כַּד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע רִבִּי יָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ סְאָה אַחַת שֶׁנָּפְלָה עַל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע חוּלִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן הַסְּאָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַכֹּל. אָמַר לֵיהּ וְכִי עִיגּוּל בְּעִיגּוּלִין דָּבָר בָּרִיא שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְיָדוֹ וְאַתְּ אָמְרָת דָּבָר קַל הוּא אַף הָכָא קַל הוּא. וִיתִבִינֵיהּ שַׁנְיָיא הָא בְעִיגּוּלִין שֶׁכְּבָר בָּטְלוּ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ חִיטִּין בְחִיטִּין טוֹחֵן וּמַתִּיר.

The words of the rabbis disagree. Cahana asked Samuel: Is it not reasonable that the dema ‘ which we stated here contains mostly heave? He said to him, that is also my opinion, but when you go to the Land of Israel do ask about this. When he went, he heard what Rebbi Assi said in the name of Rebbi Joḥanan, even one seah that fell into 99 [which were] profane. Rebbi Abbahu said, thus did Rebbi Simeon ben Laqish answer Rebbi Joḥanan: That one seah frees everything? Is a fig cake among fig cakes such a sure thing that heave came up in his hand? But you must say it is [to be taken] lightly; here also it is [to be taken] lightly. Could he not have objected: Is it different with fig cakes which already are disregarded? Rebbi Jonah and Rebbi Yose, both in the name of Rebbi Zeïra: Even wheat and wheat he may grind and lift.

וּפָחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים כִּתְבוּאָה. אָמַר רִבִּי אָבִינָא הָדָא אָמְרָה כְּשֶׁהָיוּ פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים. אֲבָל אִם הָיוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְצוּמְצָמִין לֹא בְדָא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת. אֶלָּא עַל הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מְדוּמָע פָּטוּר מִן הַחַלָּה. סָפֵק מְדוּמָע וְהַנֶּאֱכַל מִשּׁוּם דִּימּוּעַ חַיָיב בַּחַלָּה עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא הָדָא דְאיתֵמַר כְּשֶׁהָיוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים אֲבָל אִם הָיוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְצוּמְצָמִין פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.

“Less than five quarter [ qab] of grain.” Rebbi Abina said, this you said if it was less than five quarter [ qab] of grain. But if it were exactly five quarters, this does not apply. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Abuna, it was not said on that but on the following: Rebbi Joḥanan said, dema ‘ is free from ḥallah but ḥallah is obligated for what is possible dema‘ and is eaten because of dema‘. Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Abuna, when has this been said? For more than five quarter [ qab], but for exactly five quarters it is exempt from ḥallah.

Mishnah

משנה: עִיסָּה שֶׁתְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִים וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִים פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. תְּחִילָּתָהּ עִיסָּה וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִים תְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִים וְסוֹפָהּ עִיסָּה חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. וְכֵן הַקְּנוּבְקָאוֹת חַיָיבוֹת. הַמְּעִיסָּה בֵּית שַׁמַּי פוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַיְיבִין. הַחֲלִיטָה בֵּית שַׁמַּי מְחַיְיבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַיָיב.

MISHNAH: Dough intended for Bismarcks and made into Bismarcks is free from ḥallah. If it was started as bread dough but made into Bismarcks, or started as Bismarck dough and used as bread dough, is obligated for ḥallah. Similarly, qenubqa’ot are obligated. The House of Shammai free parboiled dough but the House of Hillel obligate it. The House of Shammai obligate dumplings but the House of Hillel free it. The loaves for a thanksgiving sacrifice and those needed by the nazir, if he made them for himself they are exempt, to sell on the market obligated.

Halakhah

הלכה: הָדָא אִיתָא שָׁאֲלָת לְרִבִּי מָנָא בְּגִין דַּאֲנָא בָּעְיָיא לְמֵיעְבַּד אִצְוָותִי אִטְרֵי מָהוּ דְיִנְסְבֶנָּה וּתְהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לָהּ לָמָּה לֹא. אָתָא שְׁאִיל לְאָבוֹי. אָמַר לֵיהּ אָסוּר שֶׁמָּא תִימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ עִיסָּה.

HALAKHAH: A woman asked Rebbi Mana: Since I want to make iṭry in my kneading-trough, may I take from it so that it should be free from ḥallah? He said to her, why not? He went to ask his father. He said to him, it is forbidden; maybe she would change her mind to use it as bread dough.

וְכֵן הַקְּנוּקָעוֹת חַיָיבוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קְרַמְבִּיטַס. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עָגוּל בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָמַר בוקרלטא שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא עִיסַּת מַבְרִין חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה.

“Similarly, qenubqa’ot are obligated”. Rebbi Joshua ben Levi said, Zwieback. Rebbi Ḥananiah ben Agul in the name of Ḥizqiah said boqrlṭa. That you should not say that because in the end it will be turned into a kind of farina it should be free from ḥallah. Rebbi Abba bar Zavda said, dough for the sick is obligated for ḥallah, that you should not say that because in the end it will be turned into a kind of farina it should be free from ḥallah.

רַב אָמַר עִיסַּת כוּתָח חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. אָמַר רִבִּי בּוּן שֶׁמָּא תִּימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ חֲרָרָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא צְרִיכִין אָנוּ מַכְרִזִין בְּאִילֵּין דְּעָבְדִין עָבִיצִין דֵּיְיאוּן עָבְדוֹן לוֹן פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר דְּאִינּוּן סָבְרִן שֶׁהִיא פְטוּרָה וְהִיא חַיֶיבֶת.

Rav said, dough for kutaḥ is subject to ḥallah. Rebbi Abun said, perhaps she will change her mind to make it white Zwieback. Rebbi Mana said, we have to announce publicly that those who make ‘abiṣin should make less than the measure since they think it is exempt but it is obligated.

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו אֵי זוֹ הִיא הַמְּעִיסָה הַנּוֹתֵן חַמִּין לְתוֹךְ קֶמַח. חֲלִיטָה קֶמַח לְתוֹךְ חַמִּין.

It was stated: “Rebbi Ismael ben Rebbi Yose said in his father’s name: What is parboiled? If one adds hot water to flour. Dumpling, flour into hot water.”

אִתָה חֲמִי נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמֵּי מְחַיְיבִין. לֹא נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמַּי פּוֹטְרִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַל הַדָּבָר הַזֶּה הָלַכְתִּי אֶצֶל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוֹבָא לְקַיְסָרִין וְאָמַר לִי שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ.

Come and look: If it is completely parboiled, the House of Shammai obligate, not completely parboiled, the House of Shammai exempt? Rebbi Assi in the name of Ḥizqiah, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Hoshaia: Two students stated this. Rebbi Ammi in the name of Rebbi Joḥanan: For this matter I went to the elder Rebbi Hoshaia to Caesarea and he said to me, two students stated this.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא הַנֶּאֱפָה בַתַּנּוּר חַיָיב. בְּאִילְפָּס וּבִקְדֵירָה פָּטוּר.

“ But the Sages say, not following either one of them, but what was baked in the oven is obligated, in a pan or a pot is free.”

אֵי זֶהוּ חָלוּט בָּרוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל שֶׁהָאוּר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הָאוּר מְהַלֶּךְ תַּחְתָּיו מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ בָצֵק חַיָיב בַּחַלָּה. קֶמַח קָלִי שֶׁעֲשָׂאוֹ בָצֵק חַיָיב בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁאָפְיָין.

What is certainly parboiled? Rebbi Zeïra said, everything the fire burns under. Rebbi Yose said, even if the fire burns under it, since he will use it as dough in the future it is obligated for ḥallah. Roasted flour which he used as flour is obligated for ḥallah. Rebbi Yose in the name of Rebbi Joḥanan: Only if he baked it.

חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר דִּכְתִיב רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם וְלֹא שֶׁלָּהֶקְדֵּשׁ. לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַיָיב. לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא הַלְּקוּחוֹת וְנִטְבְּלוּ מִיַּד.

“The loaves for a thanksgiving sacrifice and those needed by the nazir, if he made them for himself they are exempt,” for it is written “the first of your baking troughs;” “to sell on the market he is obligated”, it does not depend on his intention but on that of his customers. Maybe he will find a customer; therefore, it becomes ṭevel immediately.

Mishnah

משנה: נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַיָיב בַּחַלָּה וְנָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. עִיסַּת הַכְּלָבִים בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וּמְעָרְבִין בָהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. וְאִים אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה וְאֵין מְעָרְבִין בָהּ וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ וְאֵין מְבָרְכִין עָלֶיהָ וְאֵין מְזַמְּנִין עָלֶיהָ וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין.

MISHNAH: A baker who made sour dough for distribution is obligated for ḥallah. But women who gave to a baker that he should make sour dough for them are free from ḥallah if no individual gave a full measure. A dog biscuit, if the shepherds eat from it, is obligated for ḥallah, one may use it for eruv and participation, one may recite the blessing over it and one invites for it, it may be made on a holiday, and a person may fulfill his duty with it on Passover. If the shepherds do not eat from it, it is not obligated for ḥallah, one may not use it for eruv and participation, it may not be made on a holiday, and no person may fulfill his duty with it on Passover. In any case it can become impure in the impurity of food.

Halakhah

הלכה: הַמְמָרֵיחַ כִּרְיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִטְבַּל. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא נִטְבַּל. מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהָתַנִּינָן וְכֵן נָשִׁים שֶׁנָּתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. וְאֵין בְּשֶׁלְכּוֹלְהֶן כְּשִׁיעוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכֵּן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עַל מְנָת לְחַלְּקָהּ בָּצֵק פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַיָיב בַּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ לֹא תְתִיבֵינִי נַחְתּוֹם. נַחְתּוֹם לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא לְקוּחוֹת וְהוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ עִיסָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן חַוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁלָּנוּ בְּצַד הָעֲרֵימָה חַיֶיבֶת הֲרֵי אֵילּוּ חַיָיבִין. הָא בְצַד עֲרֵימָה פְטוּרָה פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר (לוֹ) רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יִיאוּשׁ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר וְהֵן [שֶׁגָּרְרוּ רָאשֵׁי] שִׁבֳּלִים.

HALAKHAH: If somebody made a heap [of somebody’s grain] without the latter’s knowledge: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish. Rebbi Joḥanan said, it is ṭevel, Rebbi Simeon ben Laqish said, it is not ṭevel. Rebbi Joḥanan objected to Rebbi Simeon ben Laqish, did we not state: “And similarly women who gave to a baker to make sour dough for them, if none of them had the required amount it is free from ḥallah.” (But what if all of them had the required amount?) He said to him, because if somebody makes dough in order to distribute it, the dough is exempt from ḥallah. But we have stated: “A baker who made sour dough for distribution is obligated for ḥallah.” He said to him, do not answer back about a baker. For a baker, it does not depend on his opinion but on the opinions of his customers; maybe he will find a customer and will make bread dough for him. He said to him, but was it not stated: “The holes of ants which were overnight near an obligated heap are obligated,” therefore, near an exempt heap they are exempt. Rebbi Jonah said, Rebbi Yose, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: Because of resignation. Samuel ben Abba said, only [if they dragged tips of] ears.

מָתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן וְהָתַנִּינָן הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּיזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָיָין פְּטוּרִין. הֲרֵי גִּיזְבָּר כְּאַחֵר הוּא וְאַתְּ אָמְרָת מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר לֵיהּ תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר גִּיזְבָּר כְּבַעֲלִים וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר הוּא גִּיזְבָּר הוּא אַחֵר.

Rebbi Simeon ben Laqish objected to Rebbi Joḥanan: Did we not state: “But if he dedicated it before it was finished, the treasurer finished it, and then the owner redeemed it, it is free.” Is not the treasurer a different person and you say what he did is valid? He said to him, this follows him who says the treasurer has the status of owner and goes against Rebbi Yose since Rebbi Yose said, the treasurer is a different person.

רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעֵי וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר יֵעָשֶׂה כְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְיהֵא פָּטוּר מִן הַחַלָּה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר אַף בְּמַה שֶׁבְּלָגֵין לֹא נִטְבַּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִיר לְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.

Rebbi Ḥananiah the colleague of the rabbis asked: And even if one of them was of full measure it should be like something not completely processed, since Rebbi Yose said in the name of Rebbi Zeïra, Rebbi Jonah, Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar, even what is in a flask did not become ṭevel, in case it was not fully processed, since he would in the end return it not fully processed.

אֵיזֶהוּ עִיסַּת כְּלָבִים רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל שֶׁעִירֶב בָּהּ מוּרְסָן.

What is dog biscuit? Rebbi Simeon ben Laqish said, any with coarse bran mixed in.

מַתְנִיתָא אָמְרָה בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִין אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ. פְּעָמִים שֶׁאֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל שֶׁעָשָׂה כָּעְכִין וְתַנֵּי כֵן עֲשָׂאָן כָּעְכִין חַיֶיבֶת עֲשָׂאָהּ לִימּוּדִין פְּטוּרָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה רוֹבָא אֲפִילוּ עֲשָׂאָהּ קָלּוֹסְקִין. וְהָתַנִּינָן אִם אֵין הָרוֹעִין אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ. תִּיפְתָּר שֶׁעֲשָׂאָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הָרוֹעִים מִמֶּנָּהּ.

The Mishnah said: “if the shepherds eat from it.” Maybe sometimes the shepherds will not eat from it. Rebbi Joḥanan said, any he made into cracknels. We also have stated so: “Any he made into cracknels is obligated; if he made it connected it is free.” Rebbi Abba in the name of Samuel, Rebbi Ammi in the name of the elder Rebbi Ḥiyya, even if he formed it as rolls. But did we not state, “if the shepherds do not eat from it?” Explain it if he made it from the start [thinking] that the shepherds should not eat from it.

וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּתַנֵּי אֵין עוֹשִׂין מִיּוֹם טוֹב לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. וְהָתַנֵּי מְמַלְאָה אִשָּׁה קְדֵירָה בָּשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנָּהּ אֶלָּא חֲתִיכָה אַחַת. קוּמְקוּם חַמִּין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ אֶלָּא כוֹס אֶחָד. אֲבָל לְאוֹפוֹת אוֹתָהּ אֵינָהּ אוֹפָה אֶלָּא צוֹרְכָהּ. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְמַלְאָה הִיא אִשָּׁה אֶת הַתַּנּוּר פַּת מִפְּנֵי שֶׁהַפַּת יָפֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּנּוּר מָלֵא.

“It may be made on a holiday.” The Mishnah is Rebbi Simeon ben Eleazar’s, as it was stated: “One does not make [food] on a holiday for use after the holiday.” Also, it was stated: “A woman may fill a pot with meat even if one eats only one piece from it, a water pot with hot water even if one drinks only one cup from it. But baking, she should bake only what she needs.” For it is stated: “Rebbi Simeon ben Eleazar says, a woman may fill the entire oven with bread because the bread turns out well if the oven is filled.”

תַּנֵּי מַצָּה גְזוּלָה אָסוּר לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עַל שֵׁם וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יי. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימָר בַּתְּחִילָּה אֲבָל בַּסּוֹף לֹא דָּמִים הוּא חַיָיב לוֹ. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אֵין עֲבֵירָה מִצְוָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין מִצְוָה עֲבֵירָה. אָמַר רִבִּי הִילָא אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אִם עֲשִׂיתָן כְּמִצְוָותָן הֵן מִצְוֹת וְאִם לָאו אֵינָן מִצְוֹת.

It was stated: It is forbidden to recite a benediction over a robbed maẓẓah. Rebbi Hoshaia said, because of ( Ps. 10:3): “He who recites the blessing over a piece of bread blasphemes.” Rebbi Jonah said, that is, originally. But in the end, does he not incur a monetary obligation? Rebbi Jonah said, no sin can be a good deed. Rebbi Yose said, no good deed can be a sin. Rebbi Hila said, ( Lev. 27:34): “These are the commandments.” If you did them they way they were commanded they are a good deeds; otherwise they are not good deeds.

Mishnah

משנה: הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ וָאֲסוּרָה לְזָרִים וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִים וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ וְאֵינָן נִיטָּלִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא אֶלָּא מִן הַמּוּקָּף וּמִן הַדָּבָר הַגָּמוּר. הָאוֹמֵר כָּל גּוֹרְנִי תְרוּמָה וְכָל עִיסָּתִי חַלָּה לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁיְישַׁיֵיר מִקְצָת.

MISHNAH: Ḥallah and heave. About them one is liable to death and a fifth, they are forbidden to laymen, are Cohen’s property, can be lifted in 101, need washing of the hands (and feet) and sundown, are not taken from pure for impure but only from what is earmarked and completed. He who says, all my threshing floor is heave or all my dough is ḥallah did not say anything unless he left out a small amount.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חַלָּה חוּלִין הוּא הָיִיתִי אוֹמֵר מוּתָּר לְגַלְגֵּל בָּהֶן. לְפוּם כֵּן צָרִךְ מֵימַר הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ.

HALAKHAH: Rebbi Judah bar Pazi, Rebbi Ḥanin in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac, ḥallah might be profane, I would say it is permitted to wait with it. Therefore, it was necessary to say: “ Ḥallah and heave. About them one is liable to death and a fifth”.

עֶשֶׂר מִצְוֹת אָדָם עוֹשֶׂה עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל פְּרוּסָה מִשּׁוּם לֹא תַחֲרוֹשׁ. בַּל תִּזְרַע בַּל תַּחְסוֹם. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְחַלָּה. רִבִּי יִצְחָק כַּידוּ אָתֵי מֵיסַב לְיָדוֹי הוּא פָשַׁט עֲשֵׂרְתֵּי אֶצְבְּעָתֵיהּ וְאָמַר הֲרֵי קִיַּימְתִּי עֶשֶׂר מִצְווֹת.

Ten commandments does a person fulfill before he eats a piece of bread: Do not plough, do now sow, do not muzzle, gleanings, forgotten sheaves, and peah, heave, first tithe, second tithe, and ḥallah. Before Rebbi Isaac went to dinner, he spread out his ten fingers and said, I kept ten commandments.

חַלָּה עַל הַכֹּל תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. תְּרוּמָה לַיי זֶה שֵׁם הַמְּיוּחָד. מְנַיִין שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁיֵיר מִקְצָת תַּלְמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִית וְלֹא כָל רֵאשִׁית.

“ Ḥallah for all, heave for all.” “To YHWH,” that is the particular Name. From where that he did not do anything until he left some [as profane]? The verse says ( Num. 15:21): “Of the beginning” and not all the beginning.