חגיגה ב׳Chagigah 2

Mishnah

משנה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם מַה לְּמַעְלָן וּמַה לְּמַטָּן מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם:

MISHNAH: One does not explain sexual aberrations to three {persons}, nor the Creation to two, nor the Chariot to one unless he was wise and understood by himself. Anybody trying to investigate four things it would have been better for him not to have come into the world: what is above and what is below, what is before and what is after. And anybody not caring for the glory of his Creator would have been better off not to come into the world.

Halakhah

הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.

HALAKHAH: “One does not explain sexual aberrations to three {persons},” etc. Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: This is Rebbi Aqiba’s, but following Rebbi Ismael? Since Rebbi Ismael states warnings to the actors. Since Rebbi Immi was sitting and stating a warning for active homosexual and a warning for the passive homosexual, this implies that practice follows Rebbi Ismael.

וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרְשִׁין לְעוֹבְדָה. מִן מַה דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי יְתִיב דְּרַשׁ. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. מַה טַעַם. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִיתִּים. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ. כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵה אָרֶץ. וְהָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל מַיִם. לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל הָרִים. עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. וְהֶהָרִים עוֹמְדִין עַל רוּחַ. כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. וְהָרוּחַ תְּלוּיָה בַסְּעָרָה. רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ. וּסְעָרָה עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין קַמֵיעַ וּתָלָיָיהּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם.

“Nor the Creation to two.” Rebbi Abba in the name of Rav Jehudah: This is Rebbi Aqiba’s, but following Rebbi Ismael one investigates what happened. Since Rebbi Jehudah bar Pazi was sitting and explaining that originally the world was water in water; this implies that practice follows Rebbi Ismael. Rebbi Jehudah bar Pazi was preaching: Originally the world was water in water. What is the reason? God’s wind was hovering over the water. Then He turned it into snow, He throws his ice like small breads. Then He turned it into land, for He will tell the snow, be land. And the land stands on water, to Him Who spreads the earth over the water. And the water stands on mountains, on mountains shall the water stand. And the mountains stand on wind, behold the Maker of mountains and Creator of wind. And the wind depends on storm, the wind storm executes His word. And the Holy One, praise to Him, turned storm into a kind of amulet and hung it on His arm, as it is said, and below eternal arms.

כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וגו׳. זֶה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהָיָה רִבִּי קוֹרֵא אוֹתָן ובוֹכֶה. בַּקְּשׁוּ אֶת יי כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ וגו׳. שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וגו׳. יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ וגו׳. כִּי אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וגו׳. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי וגו׳. אָמַר לוֹ. לֹא הָיָה לָךְ לְהַרְגִּיז אֶת בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִי. עֲשִׂיתָנִי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ. אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְיָירֵאתִי. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם שֵׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁלְנְבִיאִים. שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע וגו׳. נִתְיָירֵא מִיּוֹם הַדִּין. אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהָדֵין כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וגו׳. אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵט נִכְתָּבִין לְאָדָם עֵל פִּינַקְסוֹ. וּמִי מַגִּיד לָאָדָם. הֲבָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. אִילֵּין צִיפָּארֵיי. תּוֹהוּ חוֹשֵׁךְ וְאֲפֵילָה.

Behold the Maker of mountains and Creator of wind, etc. This is one of six verses which Rebbi was reading and crying. Implore the Eternal, all the meek of the Land, etc. Hate evil and love goodness, etc. He shall put dust in his mouth, etc. For all deeds, etc. Samuel said to Saul, why did you irritate me, etc. He said to him, you should not have angered your Creator by me. You made me your idol. Do you not know that just as the worshipper is punished, the worshipped is punished? Not only this but I was thinking that this was the Day of Judgment and I was afraid. And is that not an inference de minore ad majus, if Samuel, the teacher of the Prophets, about whom it is written, all of Israel knew, from Dan to Beer Sheva, etc., was afraid of the Day of Judgment, so we so much more? And this behold the Maker of mountains and Creator of wind, even matters which are not sinful are written for everybody on his writing tablet. And who tells to a person? The breath of his mouth. Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Jabes. The Maker of mountains and Creator of wind. Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Jabes, those Sepphoreans, “chaos” is darkness and murkiness.

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. אַדְרִיָינוּס שָׁאַל לָעֲקִילַס הַגֵּר. קוּשְׁטִין אַתּוּן אָמְרִין דְּהֵין עַלְמָא קַיָים עַל רוּחָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי. אֲמַר לֵיהּ. אַיְיתִי לִי הוֹגָנִין. אַיְיתֵי לֵיהּ הוֹגָנִין. אַטְּעוּנוּנָון טָעוּנִיהוֹן. אַקִּימוֹן וְאַרְבָּעוֹן. נַסְתּוֹן וְחָנְקוֹן. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ. אַקִּימוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּחָנְקָתוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כְּלוּם חֲסַרְתְּנוֹן. לֹא רוּחָא הִיא דִנַפְקַת מִינְּהוֹן.

Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah: Hadrian asked Akylas the proselyte, is it true that you are saying that this world rest on the spirit? He told him, yes. He said to him, how can you show this to me? He told him, bring me noble camels. He brought him noble camels. He loaded them with their loads, let them stand up and lie down, lifted them and strangulated them. He told him, here they are, raise them. He said to him, after you strangulated them? He told him, I did not remove anything from them, is it not the spirit which left them?

וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד. עוֹד הִיא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם יוֹדֵעַ לָחוּס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. לֹא כֵן אָמַר רַב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דָּבָר (בְּנֶגַע צָרַעַת) [כְּנֶגֶד רַבּוֹ] אֶלָּא אִם כֵּן רָאָה אוֹ שִּׁימֵּשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. כַּתְּחִילָּה רַבּוֹ פוֹתֵחַ לוֹ רָאשֵׁי פְסוּקִים וּמְסַכֵּים. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּלְמִיד וָותִיק הָיָה לוֹ לְרִבִּי וְדָרַשׁ פֶּרֶק אֵחָד בְּמַעֲשֶׂה הַמֶּרְכָּבָה. וְלֹא הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי. וְלָקָה בִשְׁחִין. הַתּוֹרָה הַזּוֹ דוֹמָה לִשְׁנֵי שְׁבִילִים. אֶחָד שֶׁלְאוֹר וְאֶחָד שֶׁלְשֶׁלֶג. הִיטָּה בָזֶה מֵת בָּאוֹר. הִיטָּה בָזוֹ מֵת בַּשֶּׁלֶג. מַה יַעֲשֶׂה. יְהַלֵּךְ בָּאֶמְצַע.

“Nor the Chariot to one.” Is this still Rebbi Aqiba’s? It is the opinion of everybody, so that a person know how to take care of the glory of his Maker. Did not Rav say, nobody is permitted to pronounce anything (about skin disease) [against his teacher] unless either he saw or he served. How does one proceed? At the start his teacher indicates the topics of the verses and summarizes. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Rebbi had a competent student who explained one Chapter in the Work of the Chariot to which Rebbi did not concur; he was stricken with scabies. This teaching may be compared to two roads, one of fire and the other of snow. If he takes one he dies in fire, if he takes the other he dies in snow. What should he do? Walk in the middle.

מַעֲשֶׂה בְּרַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל הַדֶּרֶךְ רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ. רִבִּי. הַשְׁנִינִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. אָמַר לוֹ. וְלֹא כָךְ שָׁנוּ חֲכָמִים. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. אָמַר לוֹ. רִבִּי. תַּרְשִׁינִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ אָנִי. אָמַר לוֹ. אֱמוֹר. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה יָרַד לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי מִן הַחֲמוֹר. אָמַר. אֵינוֹ בַדִּין שֶׁאֱהֵא שׁוֹמֵעַ כְּבוֹד קוֹנִי וַאֲנִי רָכוּב עַל הַחֲמוֹר. הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן תַּחַת אִילָּן אֶחָד. וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַפְּצִין לִפְנֵיהֶן כִּבְנֵי חוּפָּה שְׂמֵיחִין לִפְנֵי חָתָן. נַעֲנֶה מַלְאַךְ אֶחָד מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר. כִּדְבָרֶיךָ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כֵּן הוּא מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. מִיַּד פָּתְחוּ כָּל הָאִילוֹנוֹת (מֵהֶן) [פִּיהֶן] וְאָמְרוּ שִׁירָה. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר. כֵּיוָן שֶׁגָּמַר רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר. בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁנָּתַן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֶּן חָכָם יוֹדֵעַ לִדְרוֹשׁ בִּכְבוֹד אָבִינוּ שֶׁבָּשָּׁמַיִם. יֵשׁ לָךְ נָאֶה לִדְרוֹשׁ וְאֵינוֹ נָאֶה מְקַיֵים. נָאֶה מְקַיֵים וְאֵינוֹ נָאֶה דוֹרֵשׁ. אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵים. אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ. שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ רִבִּי יוֹסֶף הַכֹּהֵן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל אַף הֵם פָּתְחוּ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. אָמְרוּ. יוֹם אֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוז הָיָה. וְרָעֲשֶׁה הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְיָצְאָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן. הֲרֵי הַמָּקוֹם פָּנוּי לָכֶם וְהַטְּרִיקְלִין מוּצַע לָכֶם. אַתֶּם וְתַלְמִידֵיכֶם מְזוּמָּנִין לַכַּת שְׁלִישִׁית. וָאַתְיָא כְמָאן דְּאָמַר שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. שֶׁבַע כִּיתּוֹת שֶׁלְצַדִּיקִים לְעָתִיד לבוֹא.

It happened that Rabban Joḥanan ben Zakkai was on the road, riding on a donkey, and Rebbi Eleazar ben Arakh was walking behind him. He said to him, my teacher, instruct me in a Chapter about the Work of the Chariot. He told him, did the Sagen not state, “nor the Chariot unless he was wise and understood by himself.” He said to him, my teacher, permit me to say it before you. He told him, say. When Rebbi Eleazar ben Arakh started about the Work of the Chariot, Rabban Joḥanan ben Zakkai descended from the donkey. He said, it is not appropriate that I should hear about the glory of my Creator riding on a donkey. They went and sat under a tree, when fire descended from Heaven and surrounded them, and the angels of Service were dancing before them like wedding guests happy with the bridegroom. An angel addressed from inside the fire and said, the Work of the Chariot is as you said, Eleazar ben Arakh. Then all trees (around them) [opened their mouths] and sang; then all trees of the forest will sing. When Rebbi Eleazar ben Arakh finished with the Work of the Chariot, Rabban Joḥanan ben Zakkai rose, kissed him on his head, and said: Praised be the Eternal, the God of Abraham, Isaac, and Jacob, who gave a wise son to our father Abraham who knows to speak of the Glory of our Father in Heaven. They are good speakers who do not act well, those who act well but are no good speakers. Eleazar ben Arakh speaks well and acts well. Hail to you, our father Abraham, that Eleazar ben Arakh came from your loins. When Rebbi Yosef Hakohen and Rebbi Simeon ben Nethanael heard, they also started with the Work of the Chariot. They said, it was one day after the summer solstice; the earth trembled and the Arc appeared in the cloud. An unembodied voice came and said to them, the place is free and the triclinium prepared for you. You and your students are invited to the third group. This parallels him who said, seven enjoyments are before Your presence, there are seven groups of just people in the Future World.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּירִבִּי יְהוּשֻׁעַ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. וּבֶן זוֹמָא בָא כְנֶגְדּוֹ. שָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְלֹא הֵשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ. מַאַיִין וּלְאַיִין בֶּן זוֹמָא. אָמַר לוֹ. מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְמַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. וְאֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא (אֶחָד) [כְּמָלֵא] פּוֹתֵחַ טֶפַח. נֶאֱמַר כָּאן רִיחוּף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִינּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף. מַה רִיחוּף שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אַף רִיחוּף שֶׁנֶּאֱמַר כָאן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו. הֲרֵי בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ. וְלֹא הָיוּ יָמִים קַלִּים עַד שֶׁנִּפְטָר בְּן זוֹמָא.

It also happened that Rebbi Joshua was on the road when Ben Zoma came towards him. He greeted him but he did not answer. He asked him, from where and whence, Ben Zoma? He told him, I was observing the Creation, and the distance between the upper waters and the lower waters is (one) [a full] opening of a hand-breadth. It says here “hovering”, and it says there, as an eagle watches his nest, over his chicks he hovers. Since in case of the hovering mentioned there it means barely touching, so the hovering mentioned here means barely touching. Rebbi Joshua said to his students, Ben Zoma is out. It was only a few days that Ben Zoma passed away.

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. שְׁלֹשָׁה הִרְצוּ תוֹרָתָן לִפְנֵי רַבָּן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. רִבִּי עֲקִיבָה לִפְנֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַיי לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה. מִיכָּן וָהֵילַךְ אֵין דַּעְתָּן נְקִיָיה. אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. אֶחָד הֵצִיץ וָמֵת. אֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע. אֶחָד הֵצִיץ וְקִיצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. אֶחָד נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וְנִפְגַּע. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֶר דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכוֹל דַּיֶיךָּ. בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר יָקָר בְּעֵינֵי יי הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. אַחֵר הֵצִיץ וְקִיצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. מַנִּי אַחֵר. אֱלִישַׁע בֵּן אַבּוּיָה. שְׁהָיָה הוֹרֵג רָבֵי תוֹרָה. אָמְרִין. כָּל תַּלְמִיד דַּהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשֻׁבָּח בְּאוֹרַיְתָא הֲוָה קְטִיל לֵיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַּהֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא וַהֲוָה חֲמִי טַלָּיָיא קוֹמֵי סַפְרָא. וַהֲוָה אֲמַר. מָה אִילֵּין יָתְבִין עָבְדִין הָכָא. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן בַּנַּאי. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן נַגָּר. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן צַיָיד. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן חַיָיט. וְכֵיוָן דַּהֲווֹן שָׁמְעִין כֵּן הֲווֹן שָׁבְקִין לֵיהּ וְאָזְלִין לוֹן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וגו׳. שֶׁחִיבֵּל מַעֲשֶׂה יָדָיו שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אוּף בִּשְׁעַת שּׁוּמָדָא הֲווֹן מַטְעֲנִין לוֹן מְטוּלִין. וִהֲווֹן מִתְכַּוְונִין מִיטְעוֹן תְּרֵי חַד מְטוּל. מִשֵּׁם שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה אַחַת. אֲמַר. אַטְעוֹנְנוֹן יְחִידָאִין. אָזְלוֹן וְאַטְעוֹנִינוֹן יְחִידָיִין. וְהֲווֹן מִתְכַּוְונִין מִיפְרוֹק בְּכַרְמְלִית. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַרַבִּים. אֲמַר. אַטְעוֹנִינוֹן צְלוֹחִיִין. אָזְלוֹן וְאַטְעוֹנִינוֹן צְלוֹחִיִין. רִבּי עֲקִיבָה נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר מָשְׁכֵינִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה וגו׳.

Rebbi Jehudah bar Pazi in the name of Rebbi Yose ben Rebbi Jehudah: Three lectured their teachings in front of their teachers: Rebbi Joshua in front of Rabban Joḥana ben Zakkai, Rebbi Aqiba in front of Rebbi Joshua, Ḥananiah ben Ḥakhinai in front of Rebbi Aqiba. From there on their mind was not pure. Four entered the Garden, One peeked and was hurt; one peeked and died; one peeked and cut saplings, one entered in peace and left in peace. Ben Azzai peeked and was hurt; about him the verse says, if you found honey, eat your fill. Ben Zoma peeked and died, about him the verse says, dear in the Eternal’s eyes is the death of his pious. Aḥer peeked and cut saplings. Who is Aḥer? Elisha ben Abuya, who killed the children of Torah. They said, if he saw a student excelling in Torah he killed him. Not only this, but he went to the school house and saw children in front of their Bible teacher. He said, what are these sitting doing here? The profession of this one is builder, the profession of this one is carpenter, the profession of this one is hunter, the profession of this one is tailor. When they heard this, they left him and went away. About him the verse says, do not let your mouth make your flesh sin, etc.; for he destroyed the deeds of himself. Also in the time of religious persecution they made them carry loads. They intended that two together should carry one load, because of two persons who performed one work. He said, make them carry singly. They went and made them carry singly. They intended to unload in karmelit, in order not to carry from a private to a public domain. He said to them, let them carry flasks; they made them carry flasks. Rebbi Aqiba entered in peace and left in peace; about him the verse says, draw me, I shall run after you, etc.

רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְתִיב דְּרַשׁ בְּבֵית מִדְרָשָׁא דִטִיבֵּרִיָּה. עֲבַר אֱלישַׁע רַבֵּיהּ רְכִיב עַל סוּסְיָיא בְיוֹם שׁוּבְתָא. אֲתוֹן וְאָמְרוּן לֵיהּ. הָא רַבָּךְ לְבַר. פְּסַק לֵיהּ מִן דְּרָשָׁה וּנְפַק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה הֲוִיתָה דְרַשׁ יוֹמָא דֵין. אָמַר לֵיהּ. וַיי בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית וגו׳. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. וַיּוֹסֶף יי אֶת כְָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה. שֶׁכָּפַל לוֹ אֶת כָּל מָמוֹנָוֹ. אֲמַר. וַוי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא וַיי בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיָה בְיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִישׁ תּוּבָן. אָמַר לֵיהּ. טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. לְאָדָם שֶׁהוֹלִיד בָּנִים בְּנַעֲרוּתוֹ וָמֵתוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִתְקַיְימוּ. הֲוֵי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. לְאָדָם שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה בְיַלְדּוּתוֹ וְהִפְסִיד. וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר. הֲוִי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. לְאָדָם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְנַעֲרוּתוֹ וּשְׁכָחָהּ. וּבְזִקְנוּתוֹ וְקִיְימָהּ. הֲוִי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. אֲמַר. וַוי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אַבּוּיָה אַבָּא מִגְּדוֹלֵי יִרושָׁלִַם הָיָה. בְּיוֹם שֶׁבָּא לְמוֹהֲלֵינִי קָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלִַם וְהוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. וּלְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּבַיִת אֶחָד. מִן דְּאָכְלוּן וְשָׁתוּן שְׁרוֹן מְטַפְּחִין וּמְרַקְּדִין. אֲמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עַד דְּאִינּוּן עֲסִיקִין בְּדִידוֹן נַעֲסוֹק אֲנָן בְּדִידָן. וְיָשְׁבוּ וְנִתְעַסְּקוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה. רַבּוֹתַיי. מַה בָאתֶם לִשְׂרוֹף אֶת בֵּיתִי עָלַי. אָמְרוּ לוֹ. חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא יוֹשְׁבִין הָיִינוּ וְחוֹזְרִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׁמֵיחִים כִּנְתִינָתָן מִסִּינַי. וְהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אוֹתָן כִּלְחִיכָתָן מִסִּינַי. וְעִיקַּר נְתִינָתָן מִסִּינַי לֹא נִיתְנוּ בָאֵשׁ. וְהָהָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה אַבָּא. רַבּוֹתַיי. אִם כָּךְ הִיא כּוֹחָהּ שֶׁלְתּוֹרָה. אִם נִתְקַיֵים לִי הַבֶּן הַזֶּה לַתּוֹרָה אֲנִי מַפְרִישׁוֹ. לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּונָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לְפִיכָךְ לֹא נִתְקַיְימוֹ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִשׁ תּוּבָן. אָמַר לֵיהּ. לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁין לִקְנוֹת כִּכְלֵי זָהָב וְנוֹחִין לָאַבֵּד כִּכְלֵי זְכוּכִית. וּמַה כְלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית אִם נִשְׁתַּבְּרוּ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וְלַעֲשׂוֹתָן כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. אַף תַּלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וּלְלַמְּדוֹ כַתָּחִילָּה. אָמַר לִיהּ. דַּיֶיךָ מֵאִיר. עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ יְדַע. אֲמַר לֵיהּ. מִן טַלְפֵּי דְּסוּסַיי דַהֲוִינָא מַנִּי וְהוֹלֵךְ אַלְפַּיִים אַמָּה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל הָדָא חָכְמְתָא אִית בָּךְ וְלֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר לִפְנֵי בֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים רָכוּב עַל סוּסִי בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. חוּץ מֵאֱלִישָׁע בֵּן אֲבוּיָה. שְׁיָּדַע כוֹחִי וּמָרַד בִּי. וְכָל דָּא מִן הֵן אֲתַת לֵיהּ. אֶלָּא פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְּבִקְעַת גִּינָיסַר. וְרָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל אֵם עַל הַבָּנִים. וְיָרַד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. לְמָחָר רָאָה אָדָם אַחֵר שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְנָטַל אֶת הַבָּנִים וְשִׁילַּח אֶת הָאֵם. וְיָרַד מִשָּׁם וְהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת. אָמַר. כָּתוּב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. אֵיכָן הִיא טוֹבָתוֹ שֶׁלָּזֶה. אֵיכָן הִיא אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁלָּזֶה. וְלָא הָיָה יְדַע שְׁדְּרָשָׁהּ רִבִּי יַעֲקֹב לְפָנִים מִמֶּנּוּ. לְמַעַן יִיטַב לָךְ. לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב. וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. לְעָתִיד שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁרָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁלְרִבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם נָתוּן בְּפִי הַכֶּלֶב שׁוֹתֵת דָּם. אָמַר. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ. זֶה הוּא הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיקֻּנָן. זֶהוּ הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה יַגִּיעַ בַּתּוֹרָה כָל יָמָיו. [זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ.] דּוֹמֶה שֶׁאֵין מַתַּן שָׂכָר וְאֵין תְּחִיַית הַמֵּתִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אִמּוֹ כְּשֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת בּוֹ הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְהֵרִיחָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בְּגוּפָהּ כְּאִירְסָהּ שֶׁלְחֲכִינָה. לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישַׁע. אָתוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא רַבָּךְ בְּאִישּׁ. אֲזַל בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין חָזְרִין מִתְקַבְּלִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כֵן כְּתִיב. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא. עַד דִּיכִדּוּכָהּ שֶׁלְנֶפֶשׁ מְקַבְּלִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישַׁע וְנִפְטָר וָמֵת. וְהָיָה רִבִּי מֵאִר שָׂמֵחַ בְּלִיבּוֹ וְאוֹמֵר. דּוֹמֶה שְׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִפְטָר רִבִּי. מִן דְּקָבְרוּנֵיהּ יָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂרְפָה אֶת קִבְרוֹ. אָתוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא קִיבְרֵיהּ דְּרַבָּךְ אַיְיקַד. נְפַק בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ אַיְיקַד. מַה עֲבַד. נְסַב גּוּלְתֵּיהּ וּפָרְסֵיהּ עֲלוֹי. אָמַר. לִינִי הַלַּיְלָה וגו׳. לִינִי בָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לַלַּיְלָה. וְהָיָה בַבּוֹקֶר. זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ בּוֹקֶר. אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב. דִּכְתִיב בֵּיהּ טוֹב יי לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יי. וְאִיטְפִּיַית. אָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. אִין אָמְרוּן לָךְ בְּהַהוּא עָלְמָא. לְמָאן אַתְּ בָּעֵי לְמְבַקְּרָה. לְאָבוּךְ אוֹ לְרַבָּךְ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא מִיקְרַב לְרִבִּי קָדְמַיי וּבָתָר כֵּן לְאַבָּא. אָמְרִין לֵיהּ. וּשְׁמָעִין לָךְ. אֲמַר לֹון. וְלָא כֵן תַּנִּינָן. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, תִּיק תְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין. מַצִּילִין לְאֱלִישַׁע אַחֵר בִּזִכוּת תּוֹרָתוֹ. לְאַחַר יָמִים הָלְכוּ בְנוֹתָיו לִיטּוֹל צְדָקָה מֵרִבִּי. גָּזַר רִבִּי וְאָמַר. אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי. אַל תַּבֵּט בְּמַעֶשָׂיו. הַבֵּט בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בָכָה רִבִּי וְגָזַר עֲלֵיהֶן שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ. אָמַר. מַה אִם זֶה שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם שָׁמַיִם רְאוּ מַה הֶעֱמִיד. מִי שֶׁהוּא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Rebbi Meïr was sitting and preaching in the House of Study of Tiberias when his teacher Elisha passed by riding on a horse on the Sabbath. They came and told him, your teacher is outside. He stopped his sermon and went out to him. He asked him, what did you preach today? He told him, and the Eternal blessed the end etc. He asked him, what did you explain about this? He answered him, and the Eternal added double all that Job had owned; that he doubled his money. He said, woe for those who are lost and not found, your teacher Aqiba did not preach this but, the Eternal blessed the end of Job from his beginning, by the merit of commandments and good works which were in his hand from his beginning. He asked him, and what did you preach further? He told him, the end of a matter is better than the beginning. He asked him, what did you explain about this? For example, a man who had children in his youth but they died, and in his old age they lived; that is the end of a matter is better than the beginning. For example, a man who traded in his youth and lost, and in his old age and gained; that is the end of a matter is better than the beginning. For example, a man who studied Torah in his youth and forgot, in his old age he remembered; that is the end of a matter is better than the beginning. He said, woe for those who are lost and not found, your teacher Aqiba did not preach this but, the end of a matter is good from the beginning, in case it is good from the start, and this applies to me. My father Abuya was one of the leading Jerusalemites. On the day he came to circumcise me he invited all the leading Jerusalemites and sat them in one room, and Rebbi Eliezer and Rebbi Joshua in another room. After they ate and drank they started to clap with their hands and dance. Rebbi Eliezer and Rebbi Joshua said, while they are occupied in theirs let us be occupied with ours. They sat occupied with words of the Torah, from the Torah to Prophets, from Prophets to Hagiographs. Fire descended from Heaven and surrounded them. Abuya told them, my teachers! Why do you come to burn down my house? They told him, Heaven forbid! But we were sitting reviewing the words of the Torah, from the Torah to Prophets, from Prophets to Hagiographs, and the words were joyful as at their giving on Sinai. And was the main giving on Sinai not in fire? And the Mountain burns in the fire up to the heart of Heaven. My father Abuya told them, my teachers! If that is the power of Torah, if this son of mine survives I dedicate him to Torah. Because his intent was not for Heaven, it did not succeed with this man. He asked him, and what did you preach further? He told him, it cannot be valued by gold or glass. He asked him, what did you explain about this? He told him, the words of the Torah are as difficult to acquire as golden vessels, and as easy to lose as glass vessels. And like golden and glass vessels when they are broken he can make them vessels as before, also the student of the Sages who forgot his learning can learn it anew. He said to him, this is enough, Meïr, up to here is the Sabbath domain. He asked him, how do you know? He told him, from the horse’s hooves which I continuously counted for 2’000 cubits. He said to him, all that wisdom is in you and you do not repent? He told him, I cannot. He asked him, why? He told him, once I was passing by the Holiest of Holies riding on a horse on the Day of Atonement which fell on a Sabbath and I heard an unembodied voice coming from the Holiest of Holies, saying, return, erring children, except for Elisha ben Abuya who knew My power and rebelled against Me. And all that came to him because he was sitting memorizing in the valley of Genezareth and saw a man climbing to the top of a date palm taking the mother with the chicks and descending safely. The next day he saw another man climbing to the top of a date palm, taking the chicks and sending away the mother. When climbing down he was bitten by a snake, and he died. He said, it is written, sending away you shall send the mother, but the chicks you may take for yourself, so it will be good for you and prolong your days. Where is the good for this one? Where is the prolongation of days of this one? He did not know that Rebbi Jacob had explained it preceding him, so it will be good for you in the future world which is all good, and prolong your days, in the future which is all long. But some are saying, because he saw the tongue of Rebbi Jehudah the baker in the mouth of a dog, oozing blood. He said, is this the Torah and this is its reward? This is the tongue which was delivering the words of the Torah correctly; this is the tongue which occupied itself with Torah all its days; [is this the Torah and this is its reward?] It appears that there is no reward and no resurrection of the dead. But some are saying, when his mother was pregnant with him she passed by pagan temples and smelled of this kind. And this smell was bubbling in her body like the poison of a viper. Later Elisha fell sick. They came and informed Rebbi Meïr, your teacher is sick. He went to visit him and found him sick. He asked him, are you not repenting? He asked, and if one repents, is one accepted? He told him, is it not written, man shall repent up to extinction, one receives up to the extinction of the breath. At that moment Elisha cried, passed away, and died. Rebbi Meïr was happy internally and said, it seems that my teacher passed away repentant. After they buried him, fire descended from Heaven and burned his grave. They came and informed Rebbi Meïr, your teacher’s grave is on fire. He went to visit it and found it burning. What did he do? He took his kaftan and spread it over it. He said, stay for the night, etc. Stay for this world which compares to the night, and it will be in the morning, this is the Future World which is all morning, if the Good One will redeem, this is the Holy One, praise to Him, who is Good, as it is written, the Eternal is good to all, and His mercies are on all His creatures. And if He does not want to redeem you I shall redeem you, living is the Eternal, and it was extinguished. They asked Rebbi Meïr, if they ask you in that World, whom do you want to visit, your father or your teacher? He told them, I shall visit my teacher first and afterwards my father. They said, will they listen to you? He told them, did we not state, “one saves the case of a scroll with the scroll, and the case of phylacteries with the phylacteries”? One saves Elisha Aher by the merit of his Torah. Later his daughters went to take charity from Rebbi. Rebbi decided and said, nobody shall show him grace nor be friendly to his orphans. They told him, Rebbi. Do not look at his deeds, do look at his Torah. At this moment Rebbi cried and decided for them that they be provided for. He said, if this one who toiled in Torah not for Heaven’s sake, see what he produced; one who toils in the Torah for itself not so much more?

רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם בַּר סִירָה. פְּלִיאָה מִמְּךָ מַה תֵדַע. עֲמוּקָה מִשְּׁאוֹל מַה תַחְקוֹר. בְּמַה שֶׁהוּרְשִׁיתָה הִתְבּוֹנֵן. אֵין לָךְ עֶסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. רַּב אָמַר תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר. יִתְחָרְשָׁן יִתְפָּרְכָן יִשְׁתַּתְּקָן. יִתְחָרְשָׁן. כְּמַה דַתְּ אָמַר וַיֹּאמֶר יי אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה וגו׳. יִתְפָּרְכָן. כְּמַה דַתְּ אָמַר וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻומִּים. יִשְׁתַּתְּקָן. כִּשְׁמוּעוֹ. הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק. הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיקוֹ שֶׁלְעוֹלָם דְּבָרִים שֶׁהֶעֱתִיק מִבִּרְיוֹתָיו. בְּגַאֲוָה וָבוּז. זֶה שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה לוֹמַר. אֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. סָבוּר שֶׁהוּא כִמְגָאֶה. וְאֵינוֹ אֶלָּא כִמְבַזֶּה.

Rebbi Eleazar in the name of Siracides: What is beyond you do not have to know, what is deeper than the abyss do not investigate. Ponder what is permitted to you; you have no concern with hidden things. Rav said, may lying lips be אלם: may they become dumb, be rubbed out, silenced. May they become dumb, as you are saying, the Eternal said to him, Who formed a mouth etc. May they be rubbed out, as you are saying, here we were tying sheaves. May they be silenced, as it is understood. Which talk boasting about a just one, who talk about the Universal Just One in matters which He hid from His creatures. With haughtiness and contempt, that is he who is haughty to say, I am investigating the Creation. He feels like haughty but only is insulting.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַמִּתְכַּבֵּד בַּקָּלוֹן חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ חֶלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַמִּתְכַּבֵּד בִּכְבוֹד חַי הָעוֹלָמִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מַּה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵיאֶיךָ. אַל יְהִי לוֹ בְּמָה רַב טוּבְךָ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וגו׳. כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. כְּבוֹד מְלָכִים חֲקוֹר דָּבָר. מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד. אֲבָל אַתְּ מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.

Rebbi Yose ben Ḥanina said, one who aggrandizes himself by the disgrace of another person has no part in the Future World. He who aggrandizes himself by the glory of the Universal Living not so much more? What is written afterwards? How great is the good which You hid for those who fear You. He may not have part in the great good. Rebbi Levi said, it is written, the glory of God is hiding things, etc. The glory of God is hiding things, before the world was created; the glory of kings is investigating things, after the world was created. Rebbi Levi said, do you know what happened earlier, but you since human was put on the earth.

רִבִּי יוֹנָה [בְשֵׁם] רִבִּי בָּא. כָּתוּב כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ. יָכוֹל קוֹדֶם לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תַּלְמוּד לוֹמַר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ. יָכוֹל מִשִּׁישִּׁי וָאִילַךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשֹׁוֹנִים. אַחַר שֶׁרִיבָה הַכָּתוּכ מִיעֵט. הֲרֵי אָנוּ לְמֵידִין מִשִּׁישִּׁי. מַה שִׁישִּׁי מְיוּחָד שֶׁהוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אַף אַתְּ לֹא תְהֵא מֵבִיא לִי אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא כְיוֹצֵא בַּשִּׁישִּׁי. יָכוֹל לֵידַע מַה לְמַעֲלָה מִן הַשָּׁמַיִם וּמַה לְמַטָּה מִן הַתְּהוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם אַתְּ דוֹרֵשׁ וְלִיבָּךְ מַסְכִּים. מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם אַתְּ הוֹלֵךְ וְקוֹלָךְ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. וּלְמִן הַיּוֹם. אַתְיָא דְּרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי כְהָדָא דְבַר קַפָּרָא. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה כְּהָדָא דְרִבִּי בָּא.

Rebbi Jonah [in the name of] Rebbi Abba: It is written, but ask the first days which were before you, I could think before the Creation. The verse says, from the day that God created Man on the Earth. I could think starting with the Sixth Day, the verse says, the first. After the verse added, it subtracted. Therefore we infer from the Sixth. Since the Sixth is particular that it is one of the Six Days of Creation, also you may not bring to me only ones similar to the Sixth. I could think, to know what is higher than heaven and lower than the abyss, the verse says, from end of heaven to end of heaven. But before the world was created you may investigate privately; after the world was created your voice may go from one end of the world to the other end. Bar Qappara stated, “and from the day.” It comes that Rebbi Jehudah bar Pazi parallels Bar Qappara, and what Rebbi Ḥiyya stated parallels Rebbi Abba.

רִבִּי יוֹנָה בֵשֵׁם רִבִּי לֵוִי. בֵּבֵי״ת נִבְרָא הָעוֹלָם. מַה בֵי״ת סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִצַּד אֶחָד. כָּךְ אֵין לָךְ רְשׁוּת לִדְרוֹשׁ מַה לְמַעֲלָן וּמַה לְמַטָּן מַה לְפָנִים וּמַה לְאָחוֹר. אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְלָבֹא. אוֹמְרִים לְבֵי״ת. מִי בְּרָאָךְ. וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בִּנְקוּדָה וְאוֹמֵר. זֶה שֶׁלְּמַעֲלָן. וּמַה שְׁמוֹ. וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בִּנְקוּדָה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְאוֹמֵר יי שְׁמוֹ. אָדוֹן שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר. וְלָמָּה בְּבֵי״ת. שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. וְלֹא בָאֲלֶף. שֶׁהוא לְשׁוֹן אֲרִירָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵינִי בוֹרֵא אֶת עוֹלָמִי אֶלָּא בְבֵי״ת. שֶׁלֹּא יְהוּ כָל בָּאֵי הָעוֹלָם אוֹמְרִין. הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד. וְנִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה. אֶלָּא הֲרֵינִי בוֹרֵא אוֹתוֹ בְּבֵי״ת בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. וְאוּלַי יַעֲמוֹד.

Rebbi Jonah in the name of Rebbi Levi: The world was created with Bet. Since Bet is closed from all sides but open from one side, you have no right to investigate what is above, what is below, what is before, and what is after, except starting with the day the world was created and onwards. One asks the Bet, who created you? It points out to them its point and says, this One above. And what is His Name? It points out to them its back point and says, the Eternal is His Name, “Master” is His Name. Another explanation. Why by Bet? Because it is an expression of blessing, but not by Alef, which is an expression of accursed. The Holy One, praise to Him, said, I shall only build My world with Bet, so that the creatures should not say, how could the world remain standing if it was created in an expression of accursed. Therefore I shall create it with Bet, and expression of blessing, so it shall have a chance to endure.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁתֵּי אוֹתִיוֹת נִבְרְאוּ שְׁתֵּי עוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. [אֶחָד בְּהֵ״א וְאֶחָד בְּיוּ״ד.] מַה טַעַם. כִּי בְּיָהּ יי צוּר עוֹלָמִים. וְאֵין אָנוּ יֹודְעִין אֵי זֶה נִבְרָא בְהֵ״א וְאִי זֶה מֵהֶם נִבְרָא בְיוּ״ד. אֶלָּא מִן מַה דִכְתִיב אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. בְּהֵ״א בְּרָאָם. הֲוִי הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ״א. וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְיוּ״ד. מָה הֵ״ה (חָסֵר) [פָּתוּחַ] מִלְּמַטָּן. רֶמֶז לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהֵן יוֹרְדִין לִשְׁאוֹל. מַה הֵ״א יֵשׁ לוֹ נְקוּדָה מִלְּמַעֶלָן. מִשָּׁעָה שֶׁהֵן יֹורְדִין הֵן עוֹלִין. מַה הֵ״א פָתוּחַ מִכָּל צַד. כָּךְ פּוֹתֵחַ פֶּתַח לְכָל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. מַה יוּ״ד כָּפוּף כָּךְ יִהְיוּ כָל בָּאֵי הָעוֹלָם כְּפוּפִין. וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָוִד כֵּן הִתְחִיל לְקַלֵּס בִּשְׁתֵּי אוֹתְיוֹת. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Johanan: With two letters two worlds were created, this world and the Future World. [One by He and one by Yud.] What is the reason? For in Yah, the Eternal is the Rock of Worlds. However, we did not know which one was created by He and which one by Yud. But from what is written, these are the outcomes of Heaven and Earth in their being created, He created them by He. This implies that this world was created by He, and the Future World was created by Yud. Since He is (missing) [open] below, it is a hint for all creatures that they will descend to the pit. Since He has a point on top, from the moment they descend they ascend. Since He is open from all sides, so He opens a door to all who repent. Since Yud is curved, so all creatures should be bent. All faces turned yellow. When David saw this, he started to acclaim by two letters, praise Yah, praise, the servants of the Eternal, praise the Name of the Eternal.

רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא שָׁאַל לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ. אֵין לָךְ כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְמוּנֶּה עַל בִּיָּה שֶׁלּוֹ. וּמִי מְמוּנֶּה עַל בִיאָה שֶׁבְּכוּלָּם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּיָהּ שְׁמוֹ. בִּי יָה שְׁמוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָעְזָר. רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלָטִין בִּמְקוֹם בִּיבִים בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת בִּמְקוֹם סָרִיּוֹת. מִי שֶׁהוּא בָא וְאוֹמֵר. הַפַּלָטִין הַזּוֹ בִּמְקוֹם בִּיבִין הוּא. בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת הוּא. בִּמְקוֹם סָרִיּוֹת הוּא. אֵינוֹ פוֹגֵם. כָּךְ מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הֲרֵי זֶה פוֹגֵם. לְפַרְדֵּיסוֹ שֶׁלְמֶלֶךְ וַעֲלִיָיה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו. עָלָיו לְהַצִּיץ. אֲבָל לֹא לִיגַּע.

Rebbi Yudan the Patriarch asked Rebbi Samuel bar Naḥman: What means that which is written, Prepare a way for the rider on clouds, His name YH, and jubilate before Him. He told him, there is no place which does not have one appointed over its life. And who is appointed over the lives of all? The Holy One, praise to Him. His name YH, His name: Βια. Rebbi Eleazar told him, your teacher was not explaining in this way, but {a parable} of a king who built a palace on a place of sewers, a place of dung heaps, a place which stinks. One who comes and says, this palace is at a place of sewers, a place of dung heaps, a place which stinks, does he not detract? So he detracts who says, originally the world was water in water. {A parable} of a king’s orchard and an observation deck built on it, to look at it but not to touch.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְחִילָּה וְאַחַרְכָּךְ הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִילָּה וְאַחַרְכָּךְ הַשָּׁמַיִם. אֵילּוּ מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן וְאֵילּוּ מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה כִסֵּא. מִשֶׁעֲשָׂאוֹ עֶשָׂה אֻפֳּיפוֹדִיֹן שֶׁלּוֹ. הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה פַּלָטִין. מִשֶׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים עָשָׂה אֶת הָעֶלְיוֹנִים. אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִיפְּחָה שָׁמָיִם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. וְדָא מְסַיְיעָה לבֵית הִלֵּל. לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מִמָּקוֹם שֶׁבֵּית שַׁמַּי מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין לוֹן. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין לוֹן. וְהָאָרֶץ הָיְתָה. כְּבָר הָיְתָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים. אִם לְבִירְיָיה שָׁמַיִם קָדְמוּ. וְאִם לְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה. אִם לְבִירְיָיה שָׁמַיִם קָדְמוּ. בְּרֵאֹשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו׳. אִם לְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה. בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁינִי וּשְׁלִישִׁי. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת. יָם בַּשֵׁינִי כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשָׂה תוֹלְדוֹת שֵׁינִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. בַּחֲמִישִּׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. אָרֶץ בַּשְּׁלִישִׁי כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂת שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשָׂת תוֹלְדוֹת שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִישִּׁי. בַּשִּׁישִּׁי וְתּוֹצֵא הָאָרֶץ. אֶרֶץ בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית הִלֵּל עַשָׂת שְׁנֵי יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁינִי. בַּשְּׁלִישִׁי תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ. שָׁמַיִם בַּשֵּׁינִי כְּבֵית הִלֵּל עַשׂוּ שְׁנֵי יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת שֵׁינִי וּשִׁלִישִׁי. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת. יָם בַשְּׁלִישִׁי כְּבֵית הִלֵּל עַשָׂה שְׁנֵי יָמִים. וֳעָשָׂה תוֹלְדוֹת שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. בַּחֲמִישִּׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יֹוחַי. תָּמֵיהַּ אָנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אָבוֹת הָעוֹלָם עַל בִּירְיַית הָעוֹלָם. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְלָפַּס הַזֶּה וּכְכִיסּוּיֵהּ. מַה טַעַם. אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִיפְּחָה שָׁמָיִם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם כְּדַעַת הַזּוֹ שֶׁאָמַר אַבָּא פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנִיהֶן שֵׁקוּלִים זֶה בָּזֶה.

The House of Shammai are saying, heaven was created first and afterwards earth. But the House of Hillel are saying, earth was created first and afterwards heaven. These are bringing proof for their assertion, and those are bringing proof for their assertion. What is the reason of the House of Shammai? In the Beginning God created heaven and earth. {A parable} of a king who made a chair. After he had made it he made its footstool: the Heavens are My throne and the Earth My footstool. What is the reason of the House of Hillel? On the day of the Eternal’s, God’s, making of earth and heaven {A parable} of a king who made a palace. After he built the foundations he built the upper structure: also My left hand founded the Earth and My right hand tended the Heavens. Rebbi Jehudah bar Pazi said, also the following supports the House of Hillel: in earlier times You founded the Earth, and the Heavens are the work of Your hands. Rebbi Ḥanina said, from the place from where the House of Shammai prove their assertion, from there the House of Hillel remove them. What is the reason of the House of Shammai? In the Beginning God created heaven and earth. From there the House of Hillel remove them: and the earth was, it already was. Rebbi Joḥanan in the name of the Sages: As for creation, the heaven preceded. As for perfecting, the earth preceded. As for creation, the heaven preceded, in the Beginning God created. As for perfecting, the earth preceded, on the day of the Eternal’s, God’s, making of earth and heaven. According to the House of Shammai, the heaven after the First waited three days, First, Second, Third, to have offspring. On the Fourth, there shall be lights. According to the House of Shammai, the sea after the Second waited three days, Second, Third, Fourth, to have offspring. On the Fifth, the waters shall teem. According to the House of Shammai, the earth after the Third waited three days, Third, Fourth, Fifth, to have offspring. On the Sixth, the earth shall produce. According to the House of Hillel, the earth after the First waited two days, First and Second, to have offspring. On the Third, the earth shall be covered with grass. According to the House of Hillel, the sea after the Third waited two days, Third and Fourth, to have offspring. On the Fifth, the waters shall teem. Rebbi Simeon ben Yohai said, I am wondering how the fathers of the world could disagree about the creation of the world. Heaven and earth were only created like a pan and its cover. What is the reason? Also My left hand founded the Earth and My right hand tended the Heavens. Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon said, following this, my father’s opinion, sometimes heaven precedes earth, sometimes earth precedes heaven, which teaches that they are equivalent one to another.

Mishnah

משנה: יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ מַתַּיי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר לִסְמוֹךְ אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ. הִלֵּל וּמְנַחֵם לֹא נֶחֱלָקוּ. יָצָא מְנַחֵם נִכְנַס שַׁמַּאי. הִלֵּל אוֹמֵר לִסְמוֹךְ וְשַׁמַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ. הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נְשִׂיאִים וְהַשְּׁנִיִּים אֲבוֹת בֵּית דִּין:

MISHNAH: Yose ben Yoezer says not to lean on, Yose ben Joḥanan says to lean on. Joshua ben Perahia says not to lean on, Matthew from Arbel says to lean on. Jehudah ben Tabbai says not to lean on, Simeon ben Shetah says to lean on. Shemaiah says to lean on, Avtalion says not to lean on. Hillel and Menaḥem did not disagree. Menaḥem left and Shammai entered; Hillel says to lean on, Shammai says not to lean on. The first ones were Patriarchs, the second Presidents of the Court.

Halakhah

הלכה: בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה מַחֲלוֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל הַסְּמִיכָה בִּלְבַד. וְעָמְדוּ שַׁמַּי וְהִלֵּל וְעָשׂוּ אוֹתָן אַרְבַּע. מִשֶּׁרָבוּ תַלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי וְתַלְמִידֵי בֵית הִלֵּל וְלֹא שִׁימְשׁוּ אֶת רַבֵּיהֶן כָּל צוֹרְכָּן. וְרָבוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּיתּוֹת. אֵילּוּ מְטַמְּאִין וָאֵילּוּ מַטַהֲרִין. וְעוֹד אֵינָהּ עֲתִידָה לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

HALAKHAH: Originally the only disagreement in Israel was about leaning on. Then rose Hillel and Shammai and made it four. After the students of the House of Shammai and students of the House of Hillel increased who did not sufficiently serve their teachers, disagreements increased in Israel and they were split into two sects; these declare impure and those declare pure, and the prior state will not be reconstituted until the arrival of David’s son.

רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא תְהֵא שְׁבוּת קַלָּה בְעֵינֶיךָ. שֶׁהֲרֵי סְמִיכָה אֵינָהּ אֶלָּא רְשׁוּת וְנֶחְלְקוּ עָלֶיהָ אָבוֹת הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִכְבּוֹשׁ אֶת כּוֹבְדוֹ. דִּלֹא כֵן מַה אֲנָן אָמְרִין. אָסוּר לִיגַּע בַּבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב.

Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: Rabbinic Sabbath prohibitions shall not be unimportant in your eyes, since leaning on is only a meritorious act and the fathers of the world disagreed about it. Rebbi Yose said, this implies that one has to press down with all his weight. If it were not so we would have to say that it is forbidden to touch an animal on the Sabbath.

הִלֵּל וּמְנַחֵם לֹא נֶחֱלָקוּ. יָצָא מְנַחֵם וְנִכְנַס שַׁמַּי. לְאֵיכָן יָצָא. יֵשׁ אוֹמְרִים. מִמִּידָּה לְמִידָּה יָצָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. כְּנֶגֶד פָּנָיו יָצָא. הוּא וּשְׁמוֹנִים זוּג שֶׁלְתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְלוּבָּשִׁין תִּירְקֵי זָהָב. שֶׁהִשְׁחִירוּ פְנִיהֶן כְּשׁוּלֵי קְדֵירָה. שֶׁאָמְרוּ לָהֶן. כִּתְבוּ עַל קֶרֶן שׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

“Hillel and Menaḥem did not disagree. Menaḥem left and Shammai entered.” Where did he leave to? Some are saying, from behavior he left to behavior. But some are saying, he left against his face, he and eighty pairs of students of the Sages, wearing golden tirqe, whose faces became black like the rim of a pot when they were told, write on a bull’s horn that you have no part in the God of Israel.

אֲנָן תַּנִּינָן. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח אַב בֵּית דִּין. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וּמַחֲלִף. מָּאן דְּאָמַר. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי נָשִׂיא. עוֹבְדָא דַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּאה מְסַיֵּיעַ לֵּיהּ. יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי [הֲווֹן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם] בָּעוּן מַמְנִיתֵיהּ נָשִׂיא בִּירוּשָׁלִַם. עֲרַק וַאֲזַל לֵיהּ לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה. וְהָיוּ בְּנֵי יְרוּשָׁלִַם כוֹתְבִין. מִיְּרוּשָׁלִַם הַגְּדוֹלָה לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיאָה הַקְּטַנָּה. עַד מָתַי אָרוּסִי יוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם וַאֲנִי יוֹשֶׂבֶת עֲגוּמָה עָלָיו. פִּירֵשׂ מַיְתֵי גַּו אִילְפָא. אֲמַר. דְּכוּרָה מָרְתָה דְבַיְתָא דְקִבַּלְתָּן מַה הֲוָות חֲסֵירָה. אֲמַר לֵיהּ חַד מִן תַּלְמִידוֹי. רִבִּי עֵיְינָהּ הֲוָות שְׁבֻרָה. אֲמַר לֵיהּ. הָא תַרְתֵּיי גַּבָּךְ. חָדָא דַּחֲשַׁדְתָּנִי. וְחָדָא דְּאִיסְתַּכַּלְתְּ בָּהּ. מָה אָמְרִית. יָאיָיא בְרֵיוָא. לָא אָמְרִית אֶלָּא בְעוֹבְדָאּ. וְכָעַס עֲלוֹי וְאָזַל.

We have stated: Jehudah ben Ṭabbai was Patriarch, and Simeon ben Shetaḥ President of the Court; there are Tannaim who switch. What happened in Alexandria supports him who said, Jehudah ben Tabbai was Patriarch. [The people of Jerusalem] wanted to appoint him Patriarch in Jerusalem. The people from Jerusalem did write: From the great Jerusalem to the small Alexandria: How long still will my betrothed live in your midst and I am sitting sorrowful about him? He took leave and started on a ship. He said, I remember the lady of the house who received us; what is she missing? One of his students told him, her eye is damaged. He told him, you have sinned twice; first that you suspected me, and second that you looked at her. Did I say that she was beautiful in looks? I only said that about her deeds. He was taking offense and he left.

מָאן דְּאָמַר. שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח נָשִׂיא. עוֹבְדָא דְאַשְׁקְלוֹן מְסַיֵיעַ לֵיהּ. תְּרֵין חֲסִידִין הֲווֹן בְאַשְׁקְלוֹן אָכְלִין כְּחָדָא וְשָׁתֵיי כְּחָדָא וְלָעֵיי בְּאוֹרַיְתָא כְּחָדָא. דְּמָךְ חַד מִינְּהוֹן וְלָא אִיתְגְּמַל לֵיהּ חֶסֶד. מִית בְּרֵיהּ דְּמַעְיָן מוּכָּס וּבְטֵלַת כָּל מְדִינְתָא מִיגְמוֹל לֵיהּ חֶסֶד. שׁוֹרִי הַהוּא חֲסִידָא מִצְטָעֵר. אֲמַר. וַוי דְּלֵית לְשֹׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל כְּלוּם. אִיתְחֲמִי לֵיהּ בְּחֶילְמָא וַאֲמַר לֵיהּ. לָא תִיבְזִי בְנֵי מָרֵיךְ. דֵּין עֲבַד חָדָא חוֹבָא וַאֲזַל בָּהּ. וְדֵין עֲבַד חָדָא טִיבוּ וַאֲזַל בָּהּ. וּמַה חוֹבָא עֲבַד הַהוּא חָסִידָא. [חַס] לֵיהּ לָא עֲבַד חוֹבָה מִן יוֹמוֹי. אֶלָּא פַעַם אַחַת הִקְדִּים תָּפִילִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִילִּין שֶׁל יַד. וּמַה טִיבוּ עֲבַד בְּרֵיהּ דְּמַעְיָן מוּכָּס. חַס לֵיהּ לָא עֲבַד טִיבוּ מִן יוֹמוֹי. אֶלָּא חַד זְמָן עֲבַד אֲרִיסְטוֹן לְבוּלֶבָטַיָיא וְלָא אֲתוֹן אַכְלוּנֵיהּ. אֲמַר. יֵיכְלוּנֵיהּ מִיסְכֵּינַיָיא דְּלָא יִטְ[לוֹן]. וְאִית דְּאָמְרִין. בְּשׁוּקָא הֲוָה עֲבַר וּנְפַל מִינֵיהּ חַד עִיגּוּל. וַחֲמָא חַד מִיסְכֵּן וּנְסַב לֵיהּ וְלֹא אָמַר לֵיהּ כְּלוּם [בְּגִין דְּלָא מְסַמְּקִי אַפּוֹיי]. בָּתָר יוֹמִין חֲמָא הַהוּא חָסִידָא לְחָסִידָא חַבְרֵיהּ מְטַיֵיל גַּו גַּנִּין גַּו פַּרְדֵּיסִין גַּו מַבּוּעִין דְּמַיי. וַחֲמָא לִבְרֵיהּ דְּמַעְיָן מוּכָּס לְשׁוֹנוֹ שׁוֹתֵת עַל פִּי הַנָּהָר. בְּעֵי מַמְטֵי מַיָּא וְלָא מַטֵּי. וַחֲמָא לְמִרְיָם בְּרַת עֲלֵי בְצָלִים. רִבִּי לָעְזָר בַּר יוֹסֵה אָמַר. תַּלְיָיא בְחִיטֵּי בִיזַיָיא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. צִירָא דְּתִרְעַא דְּגֵיהִנֹּם קְבִיעָ בְּאוּדְנָהּ. אֲמַר לוֹן. לָמָּה דָא כֵן. אָמְרִין לֵיהּ. דַּהֲוָות צַיְימָה וּמְפַרְסְִמָה. וְאִית דְּאָמְרֵי. דַּהֲוָות צַיְימָה חַד יוֹם וּמְקַזָּה לֵיהּ תְּרֵיי. אֲמַר לוֹן. עַד אֵימַת הִיא כֵן. אָמְרֵי לֵיהּ. עַד דְּיֵיתֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וַאֲנָן מְרִימִין לָהּ מִן גַּו אוּדְנָהּ וְקָבְעִין לֵיהּ גַּו אוּדְנֵיהּ. [אֲמַר לוֹן. וְלָמָּה. אָמְרֵי לֵיהּ.] דַּאֲמַר. אִין אֲנָא מִתְעֲבִיד נְשִׂיָיא אֲנָא מְקַטֵּל חָרָשַׁיָיא. וְהָא אִיתְעֲבִיד נְשִׂיָיא וְלָא קְטַל חָרָשַׁיָּא. וְהָא אִית תְּמַנִּין נָשִׁין חָרָשִׁיָין יְהִיבִין גַּו מְעָרְתָא דְּאַשְׁקְלוֹן מְחַבְּלָן עָלְמָא. אֶלָּא אֵיזִיל אֱמוֹר לֵיהּ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא דְחִיל דְּהוּא גְּבַר נְשִׂיָיא וְלֵית הוּא מְהֵיימְנָתִי. אָמְרֵי לֵיהּ. אִי הֵימְנָךְ הָא טַבָּאוּת. וְאִין לָא [עֲבִיד הָדֵין סֵימָנָךְ קוֹמוֹי.] הַב יָדָךְ עַל עֵיינָךְ וְאַפְקָהּ וְחַזְרָהּ וְהִיא חָזְרָה. אֲזַל וְתַנֵּי לֵיהּ עוֹבְדָה. בָּעָא מֵיעֲבַד [סֵימָנָא] קוֹמוֹי וְלָא שַׁבְקוּהּ. אֲמַר לֵיהּ. יְדַע אֲנָא דְּאַתְּ גְּבַר חָסִיד. יְתִיר מִן כֵּן אַתְּ יְכִיל עֲבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּפוּמִי לָא אַמְרֵית. בְּלִיבִּי חַשְׁבֵית. מִיַּד עָמַד שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח בְּיוֹם סַגְרִיר וּנְסַב עִימֵּיהּ תּוּמְנִין גּוּבְרִין בְּחִירִין. וִיהַב בִידֵיהוֹן תּוּמְנִיי לְבוּשִׁין נְקִיים וִיבוֹנָין גַּו קִידְרִין חַדְתִּין וְכַפּוֹנוֹן עַל רֵישֵׁיהוֹן. אֲמַר לוֹן. אִין צְפַרִית חַד זְמַן לַבְּשִׁוֹן לְבוּשֵׁיכוֹן. וְאִין צְפַרִית זֵמַן תִּנְיָין עוּלּוּן כּוּלְכוֹן כְּחָדָא. וְכֵיוָן דְּאַתּוּן עָלְלִין כָּל חַד וָחַד מִינְּכוֹן יִגּוֹף חָדָא וִיטַלְטְלִינֵיהּ מִן אַרְעָא. דְּעִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין חָרָשָׁא טַלְטְלִתְנֵיהּ מִן אַרְעָא לָא יְכִיל עֲבֲד כְּלוּם. אֲזַל וְקָם לֵיהּ עַל תִּרְעָא דִּמְעָרְתָא. אֲמַר לֵיהּ. אויים אויים. פִּתְחוּן לִי. דְּמִן דִּידְכָן אֲנָא. אָמְרוּן לֵיהּ. הֵיךְ אֲתִית לְהָכָא בְּהָדֵין יוֹמָא. אֲמַר לוֹן. בֵּינֵי טִיפַּיָיא הֲוִינָא מְהַלֵּךְ. אָמְרוּן לֵיהּ. וּמָה אֲתִיתָא הָכָא מֵיעֲבֲד. אֲמַר. מֵילַף וּמֵילְפָא. כָּל מַטֵּי יַעֲבִיד מַה דְהוּא חֲכַם. וַהֲוָת כָּל חָדָא מִינְּהוֹן אָמְרָה מַה דָהִיא אָמְרָה וּמַייתֵיָא פִיתָּא. וְחָדָא אָמְרָה מַה דָהִיא אָמְרָה וּמַייתֵיָא קוּפָּד. אָמְרָה מַה דָהִיא אָמְרָה וּמַייתֵיָא תַבְשִׁילִין. אָמְרָה מַה דָהִיא אָמְרָה וּמַייתֵי חֲמָר. אָמְרוּן לֵיהּ. אַתְּ מָה אִית בָּךְ עֲבַד. אֲמַר לוֹן. אִית בִּי צְפַר תְּרֵין צַפְרִין וּמַייתִי לְכוֹן תְּמַנִּין גּובְרִין בְּחִירִין. הֲוֵוי עִמְּכוֹן חֲדִיי וּמַחְדִּיי לְכוֹן. אָמְרוּן לֵיהּ. כֵּן אֲנָן בְּעָיי. צְפַר חָדָא זְמַן וְלָבְשׁוּן לְבוּשֵׁיהוֹן. צְפַר זְמַן תִּינְיָין וְעָלוּן כּוּלְהוֹן כְּחָדָא. אֲמַר. כָּל דְּמַטֵּי יַחְכּוּם זוּגֵיהּ. וְטָעָנוּנוּן וְאָזְלוּן וְצַלְבוּנוּן. הָדָא הִיא דְּתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְשִׁמְעוּן בֶּן שֶׁטַח שֶׁתָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן. [אָמְרוּ. שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה. וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ.]

What happened in Ascalon supports him who said, Simeon ben Sheṭaḥ was president. Two pious men were in Ascalon. They ate together, drank together, and studied Torah together. One of them died, and nobody attended his funeral. The son of Ma`yan the publican died; the entire city stopped working to attend his funeral. The other pious man started crying and said woe, do the haters of Israel have no hope? He was shown in a dream that it was said to him, do not denigrate your Master’s children. This one committed one sin and died with it, the other one did one good deed and died with it. What sin did this pious man commit? Far be it that he committed a sin, but once he put on his head phylacteries before his arm phylacteries. What good deed did the son of publican Ma`yan do? Far be it that he ever committed a good deed, but once he prepared a breakfast for the city council but they did not come to eat it. He said, let the poor eat it, so it should not go to waste. Some say, he was walking in the street when a loaf fell down from him and a poor person picked it up. He did not say anything [in order not to embarrass him]. After days this pious man saw his comrade the pious walking in gardens, in orchards, at water sources, and he saw the son of Ma`yan the publican with his tongue out on the river bank trying in vain to reach the water. He also saw Miriam, Onion-leaf’s daughter. Rebbi Eleazar bar Yose said, she was hanging on her breast nipples. Rebbi Yose ben Ḥanina said, the hinge of Hell’s door was fixed in her ear. He asked them, why? They told him, because she fasted and made herself famous. Some say, she fasted one day and was dissolute two. He asked them for how long is she in this state? They told him, until Simeon ben Shetah comes, when we shall remove it from her ear and put it in his ear. [He asked them, and why?] They told him, because he said, that if I would be elected Patriarch, I would kill sorcerers. But now he was made Patriarch and he did not kill them. In fact, there are eighty women sorcerers in the cave of Ascalon who hurt the world. You shall go and tell him! He told them, I am afraid that since he is Patriarch he will not believe me. They told him, if he will believe you it will be good. In case that he will not believe you, perform a sign in front of him: put your hand on an eye and take it out, put it back and it will be back. He went and told him. He wanted to perform [the miracle] before him, but he told him, I know that you are a pious person; more than that you could do. In fact, I never spoke it with my mouth even though I intended so in my thoughts. Immediately Simeon ben Shetaḥ went on a stormy day and took with him eighty select men. He gave them eighty clean garments, put them in eighty new amphoras, and put them on them upside down. He told them, when I whistle once, put on your garments. When I whistle for the second time, come in all of you together. When you enter, each of you shall choose one and lift her from the ground, since the nature of this sorcery is that separated from the earth it cannot do anything. He went and stood at the entrance to the cave. He said אוים, אוים, open for me, I am one of yours. They asked, how did you come here on such a day? He said, I was walking between the raindrops. They asked him, what do you want to do here? He said, to learn and to teach. Every one should make what he is able to. One of them said what she said and produced bread. One of them said what she said and produced meat. One of them said what she said and produced dishes. One said what she said and produced wine. They asked him, what can you do? He told them, when I whistle twice, I shall bring here eighty select men for your pleasure and entertainment. They told him, that is what we desire. When he whistled the first time, they put on their garments; when he whistled for the second time, they all entered together. He said, every one who comes shall select his mate. They lifted them, took them away, and crucified them. That is what we have stated: “It happened that Simeon ben Shetaḥ hanged women in Ascalon. [They said, he hanged eighty women but one does not try two on the same day.” But the hour needed it.]

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. שָׁמַעְתִּי שֶׁעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא כַתּוֹרָה. עַד אֵיכָן. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר. עַד כְּדֵי זִימְזוּם. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. בָּעֵדִים. אֲבָל לֹא בְהַתְרָיָיה. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ רָכוּב עַל סוּסוֹ בַּשַּׁבָּת. וְהֵבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ. וַהֲלֹא שְׁבוּת הָיָית. אֶלָּא שֶׁהָיְתָה הַשָּׁעָה צְרִיכָה לָכֵן. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ וִאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. וּפָנָה לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר וְעָשָׂה צְרָכָיו עִמָּהּ. וְהֶבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ. וַהֲלֹא אִשְׁתּוֹ הָיָית. אֶלָּא שֶׁנָּהַג עַצְמוֹ בַבִּיזָּיוֹן.

It was stated. “Rebbi Eliezer ben Jacob said, I heard that one punishes not according to practice and punishes not according to Torah.” How far? Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose said, up to a murmur. Rebbi Yose said, by witnesses, but without warning. It happened that one went on the road riding in his horse on the Sabbath. They brought him to court and stoned him. But was it not a rabbinic violation? But at the time it was needed. Also it happened that one went on the road together with his wife. He turned to behind a wall and satisfied his needs with her. They brought him to court and whipped him. But was it not his wife? But he behaved in a degrading way.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְבִיאִים שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן:

MISHNAH: The House of Shammai are saying, one brings well-being offerings and does not lean on them, but no elevation offerings. But the House of Hillel are saying one brings well-being and elevation offerings and leans on them.

Halakhah

הלכה: בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. הוּתְּרָה סְמִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. לֹא הוּתְּרָה סְמִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. אֵי זוֹ הִיא סְמִיכָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. מֵאֶתְמוֹל. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי בְּאָשָׁם מְצוֹרָע שֶׁסָּמַךְ עָלָיו מֵאֶתְמוֹל לֹא יָצָא. שַׁלְמֵי נְדָבָה שֶׁסָּמַךְ עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל יָצָא. מַה פְלִיגִין. בְּשַׁלְמֵי חֲגִיגָה. בֵּית שַׁמַּי עָבְדִין לוֹן כְּשַׁלְמֵי נְדָבָה. בֵּית הִלֵּל עָבְדִין לוֹן כְּאָשָׁם מְצוֹרָע. אָמַר רִבִּי יָסָא הֵן דַּתְּ אָמַר. אָשָׁם מְצוֹרָע שֶׁסָּמַךְ עָלָיו מֵאֶתְמוֹל לֹא יָצָא. בִּזְמַנּוֹ. עִיבֵּר זְמַנּוֹ נַעֲשֶׂה כְּשַׁלְמֵי חֲגִיגָה.

HALAKHAH: The House of Shammai say, irregular leaning-on was permitted. But the House of Hillel say, irregular leaning-on was not permitted. What is irregular leaning-on? From the day before. Rebbi Ze`ira said, everybody agrees that he did not fulfill his obligation regarding the reparation offering of a sufferer from skin disease if he leaned on the day before; he fulfilled his obligation with voluntary well-being offerings for which he leaned on the day before. Where do they disagree? The festival well-being offerings. The House of Shammai treat them like voluntary well-being offerings; the House of Hillel treat them like the reparation offering of a sufferer from skin disease. Rebbi Yasa said, that what you are saying, he did not fulfill his obligation regarding the reparation offering of a sufferer from skin disease if he leaned on the day before, {only} on time. If its time has passed it becomes like holiday well-being offerings.

אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אוֹסֵר לָהֶדְיוֹט הֲרֵי אֲנִי מַתִּיר לַגָּבוֹהַּ. בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַתִּיר לָהֶדִיוֹט אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר לַגָּבוֹהַּ. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. וַהֲרֵי נְדָרִים וּנְדָבוֹת יוֹכִיחוּ. שֶׁהֵן מוּתָּרִין לָהֶדִיוֹט וַאֲסוּרִין לַגָּבוֹהַּ. אָמְרוּ לָהֶן בֵית הִלֵּל. לֹא. אִם אָמַרְתֶּם בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁאֵין זְמַנָּן קָבוּעַ. תֹּאמְרוּ בַחֲגִיגָה שֶׁזְּמַנָּהּ קָבוּעַ. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי. חֲגִיגָה אֵין זְמַנָּהּ קָבוּעַ. שֶׁאִם לֹא חָג בְּרִאשׁוֹן חוֹגֵג בַּשֵּׁינִי. שֶׁאִם לֹא חָג בַּשֵּׁינִי חוֹגֵג בַּשְּׁלִישִׁי. אָמְרוּ לָהֶן בֵית הִלֵּל. חֲגִיגָה זְמַנָּהּ קָבוּעַ. שֶׁאִם לֹא חָג בָּרֶגֶל. אִינוֹ יָכוֹל לַחוֹג לְאַחַר הָרֶגֶל. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי. וַהֲלֹא כְּבָר נְאֱמַר אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל. מִשָּׁם רְאָיָיה. לָכֶם אֵינוֹ נַעֲשֶׂה. [אֲבָל] נַעֲשֶׂה הוּא לַגָּבוֹהַּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר טַעַם אַחֵר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ סְתוּמָה כִּירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה. בְּשָׁעָה שֶׁכִּירָתָךְ פְּתוּחָה אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא כִירַת רַבָּךְ פְּתוּחָה. דָּבָר אַחֵר. אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא שׁוּלְחָנָךְ מָלֵא וְשׁוּלְחַן (רַבָּךְ) [קוֹנָךְ] רֵיקָם.

“The House of Hillel said to the House of Shammai: Since at a time when I forbid to the private person I am permitting it for Heaven, when it is permitted for the private person is it not logical that it be permitted for Heaven? The House of Shammai said to them, vows and voluntary gifts are proof, since they are permitted to the private person but forbidden to Heaven. The House of Hillel said to them, no. If you are speaking about vows and voluntary gifts which have no fixed time, what does this imply for the festival offering which has a fixed time? The House of Shammai answered them, the festival offering has no fixed time since if he did not offer it on the first day, he may offer it on the second day, if he did not offer it on the second day, he may offer it on the third day. The House of Hillel told them, the festival offering has a fixed time, for if he did not offer it on the holiday of pilgrimage he may not offer it after the holiday. The House of Shammai said to them, is it not already said: only what can be eaten by any person this alone may be made for you? The House of Hillel answered them, is that a proof? For you it may not be made, [but] it is made for Heaven. Abba Shaul says it was based on another reason: Since when your stove is closed down, your Master’s stove is open, when your stove is open it only is logical that your Master’s stove should be open. Another explanation: It is not in order that your table should be full but the table of your (Master) [Creator] be empty.”

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה עֲבַר קוֹמֵי סִדְרָא וּשְׁמַע קָלְהוֹן קְרָיֵי הָדֵין פְּסוּקָא. וַיִּזְבְּחוּ לַיי זְבָחִים וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת לַיי לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא. אָמַר. מָאן דִּמְפְסִיק לֵיהּ כְּבֵית שַׁמַּי. מָאן דָּקָרֵא כוּלֵּיהּ כְּבֵית הִלֵּל. נִיחָא עוֹלוֹת לְמָחֳרַת הַיּוֹם הַהוּא. שְׁלָמִים לְמָחֳרַת הַיּוֹם. וְאֵין שְׁלָמִים בָּאִין כְּבֵית שַׁמַּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. דָּוִד מֵת בָּעֲצֶרֶת. וְהָיוּ כָל יִשְׂרָאֵל אוֹנְנִין והִקִרִיבוּ לְמָחָר.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, Rebbi Simeon ben Laqish was passing by the school when he heard them reciting the verse, they sacrificed animal sacrifices and brought elevation sacrifices the next day. He said, he who interrupts follows the House of Shammai; he who reads it as one sentence follows the House of Hillel. One understands elevation sacrifices the next day; but well-being sacrifices the next day? Are not well-being sacrifices brought following the House of Shammai? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, David died on Pentecost; all of Israel were deep mourners and they brought the next day.

מַעֲשֶׂה בְהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהֵבִיא עוֹלָתוֹ לָעֲזָרָה וְסָמַך עָלֶיהָ. חָבְרוּ עָלָיו תַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי. הִתְחִיל מְכַשְׂכֵּשׂ בִּזְנָבָהּ. אֲמַר לָהֶן. רְאוּ נְקֵיבָה הִיא וּשְׁלָמִים הֵבֵאתִיהָ. הִפְלִיגָן בִּדְבָרִים וְהָלְכוּ לָהֶן. לְאַחַר יָמִים גָּבְרָה יָדָן שֶׁלְבֵּית שַׁמַּי וּבִיקְשׁוּ לִקְבוֹעַ הֲלָכָה כְדִבְרֵיהֶם. וְהָיָה שָׁם בָּבָא בֶּן בִּוטָא מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי וְיוֹדֵעַ שֶׁהֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. פַּעַם אַחַת נִכְנַס לָעֲזָרָה וּמְצָאָהּ שׁוֹמֶמֶת. אָמַר. יְשַׁמּוּ בָתֵּיהֶן שֵׁל אֵילוּ שֶׁהֵישִׁמוּ אֶת בֵית אֱלֹהֵינוּ. מֶה עָשָׂה. שָׁלַח וְהֵבִיא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים טָלִים מִצֹּאן קֵדָר וּבִיקְּרָן מִמּוּמִין. וְהֶעֱמִידָן בְּהַר הַבַּיִת וְאָמַר לָהֶן. שְׁמָעוּנִי אֲחַיי בֵית יִשְׂרָאֵל. כָּל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה יָבִיא עוֹלוֹת יָבִיא וְיִסְמוֹךְ. יָבִיא שְׁלָמִים וְיִסְמוֹךְ. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִקְבְּעָה הֲלָכָה כְבֵית הִלֵּל. וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי לָעְזָר. הָדָא כַסָּא בְּשֵׁירוּתָה בְעָיָיא מוּלַיי. סָסָא דְקִיסָּא מִינֵּיהּ וּבֵיהּ. כָּל גּוּמִרָא דְלָא כְוִויָא בְשַׁעְתָּהּ לָא כְוִויָא. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית הִלֵּל שֶׁהֵבִיא עוֹלָתוֹ לָעֲזָרָה וְסָמַך עָלֶיהָ. וְרָאָהוּ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּי. אָמַר לָהֶן. מַה זוֹ סְמִיכָה. אָמַר לוֹ. מַה זוֹ שְׁתִיקָה. וְשִׁיתְּקוֹ בִנְזִיפָה וְהָלַךְ לוֹ.

“It happened that Hillel the Elder brought his elevation offering to the Temple courtyard and leaned on it. The students of the House of Shammai ganged up on him. He started to wag its tail, said to them, look, it is a female and I brought it as well-being sacrifice, and kept them talking about other matters until they left. After some time the House of Shammai became strong and they wanted to fix practice following their words. There was there Bava ben Buta from the students of the House of Shammai who realized that practice followed the House of Hillel. Once he entered the Temple courtyard and found it desolate. He said, the house of those who make our God’s House desolate shall be desolate. What did he do? He sent and brought 3’000 young lambs from Qedar sheep, checked them for defects, and displayed them on the Temple Mount. He said to them, listen to me my brothers, the House of Israel. Anybody who wants to bring an elevation sacrifice may bring it and lean on it, to bring a well-being sacrifice may bring it and lean on it. At that moment, practice was fixed following the House of Hillel; and nobody said anything.” Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar said, this cup for breakfast has to be full; the worm in the wood comes from itself; any coal which does not cause a burn at the start will not cause one. “Again it happened that a student of Hillel brought his elevation offering to the Temple courtyard and leaned on it. A student of Shammai saw him and said to him, what is this leaning-on? He said to him, what about being silent? He silenced him by a reprimand and he left.”

Mishnah

משנה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהֶן יוֹם טְבוֹחַ וּמוֹדִין שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּמוּתָּרִין בִּסְפֵּד וּבְתַעֲנִית שֶׁלֹּא לְקַיֵים דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת לְאַחַר שַׁבָּת:

MISHNAH: If Pentecost falls on a Friday, the House of Shammai are saying that its slaughter-day is after the Sabbath, but the House of Hillel are saying that it has no slaughter-day. They agree that if it falls on the Sabbath that its slaughter-day is after the Sabbath; the High Priest does not wear his garments, and one is permitted eulogies and fasting, in order not to support the words of those who are saying that Pentecost is on Sunday.

Halakhah

הלכה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. אֶלָּא יוֹמָהּ הוּא טְבוּחָהּ. הָא בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ אַחַר שַׁבָּת. [וְאֵין] כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. (קוֹל) [מִקַּל] וָחוֹמֶר. מָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית הִלֵּל אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי לֹא כָל שֶׁכֵּן.

HALAKHAH: “If Pentecost falls on a Friday, the House of Shammai are saying that its slaughter-day is after the Sabbath, but the House of Hillel are saying that it has no slaughter-day.” But its day is its slaughter-day. Here the House of Shammai are saying, its slaughter-day is after the Sabbath, and the High Priest (wears) [does not wear] his garments (?)[.] It is an argument de minore ad majus. Since in a time where there are well-being and elevation offerings following the House of Hillel the High Priest does not wear his garments, in a time when there are no well-being and elevation offerings following the House of Shammai, not so much more?

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. כֵּיצַד יִתְקַיְימוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל אַת חוֹגֵג וְשׁוֹבֵת. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת לְמָחָר אַתְּ חוֹגֵג וְקוֹצֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן. וּבִלְבַד שִׁיבֳּלִים לְעִיסָּתוֹ. כְּהָדָא דְתַנֵּי. לָהֶן אִינַשׁ דִּיהֶוֵי עֲלוֹהִי אָעִין וְבִכּוּרִין. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ וְגִיזִירִין לַמַּעֲרָכָה. אָסוּר (בְּסֵפֶד) [בַּהֶסְפֶּד] וְתַעֲנִית וּמִלְעֲשׂוֹת מְלָאכָה בוֹ בַיּוֹם.

One verse says, the harvest festival, the first fruits of your work. Another verse says, any productive work you shall not do. Rebbi Ḥanania said, how could both verses be sustained? If it falls on a weekday you bring the festival offering and refrain from work. If it falls on the Sabbath, the following day you bring the festival offering and harvest. Rebbi Yose ben Rebbi Bun said, only ears for her dough. As what was stated, “therefore anybody who has an obligation for wood and first fruits. He who says, I am taking upon me {to bring} wood for the altar and logs for the arrangement on that day is forbidden funeral orations, and fasts, and working.”

מוֹדִים שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. הָא בֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. עוֹרוֹת שֶׁל מִי. רִבִּי טָבִי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָּה. אִיתְפּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֶׁלְּכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שֶׁלְאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר. וַתְּ אָמַר. יוֹם טְבוֹחַ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שַׁבָּת. עוֹרוֹת שֶׁלְמִי. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֲצֶרֶת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה. הָתִיב רַב הוֹשַׁעְיָה. וְהָא תַנֵּי. מַה הַחוֹדֶשׁ לִמְנוּיָיו יוֹם אֶחָד אַף הָעֲצֶרֶת לִמְנוּיָיהּ יוֹם אֶחָד. אָמַר רִבִּי לָא. שֶׁאִם לֹא חָג בָּרִאשׁוֹן יָחוּג כָּל שִׁבְעָה.

“They agree that if it falls on the Sabbath that its slaughter-day is after the Sabbath.” So the House of Hillel are saying, its slaughter-day is after the Sabbath. Whose are the hides? Rebbi Tabi in the name of Rebbi Joshia: Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. Rebbi Joḥanan said, of all watches. Rebbi Simeon ben Laqish said, of this watch. And you are saying, its slaughter-day is after the Sabbath; whose are the hides? The disagreement between Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish? Rebbi Joḥanan said, Pentecost has all of seven days as make-up. Rav Hoshaia objected: was it not stated, just as the New Moon is one day after its count, to Pentecost is one day after its count? Rebbi La said, if he did not bring his holiday sacrifice on the first day, he may bring it all seven days.

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. אִם יֵשׁ נְדָרִים וּנְדָבוֹת הוּא מַקְרִיבָן. וְהוֹלֵךְ וְאוֹכֵל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבָא וּמַקְרִיב תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם. וּבָא וְלָן בִּלִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. רִבִּי עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָיָה עוֹשֶׁה כֵן אֶלָּא בַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי אֲפִילוּ בְזָוִית. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִית. מֵהָדָא דְיוֹם הִַכִּיפּוּרִים. מָאן דְּאָמַר. הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל מִצְחוֹ. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מָאן דְּאָמַר. אֲפִילוּ בְזָוִית. מְסַיּיֵּעַ לְרִבִּי עוּקְבָּה.

Rebbi Yose ben Rebbi Abun in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Every day the High Priest dresses in his robes, comes, and sacrifices the daily morning sacrifice. If there are vows or voluntary sacrifices, he offers them. Then he goes to his house, and returns to bring the daily evening sacrifice, and comes to stay overnight in the Palhedrin lodge. Rebbi Uqba in the name of Rebbi Joshua ben Levi: He did this only on Sabbath and holidays. There are Tannaim who state: the diadem propitiates on his forehead. There are Tannaim who state: even in a corner. He who says, the diadem propitiates on his forehead, it always shall be on his forehead. But he who says, even in a corner, from the Day of Atonement. He who says, the diadem propitiates on his forehead, supports Rebbi Yose ben Rebbi Abun; he who says, even in a corner, supports Rebbi Uqba.

Mishnah

משנה: נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לַחוּלִין וְלַמַּעֲשֵׂר וְלַתְּרוּמָה. וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ:

MISHNAH: One washes hands for profane food, tithe, and heave, but for sancta one immerses. And for the Red Cow if his hands became impure so became his body.

Halakhah

הלכה: וְיֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. אֶלָּא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יֵשׁ יָדַיִים לַחוּלִין. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. מַה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַמַּכְנִיס יָדָיו לְבַיִת הַמְנוּגָּע יָדָיו תְּחִילָּה דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. כְּרַבָּנִן הִיא תַמָּן. מַה טַעֲמוֹן הָכָא. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. וְלֹא מַחְמַת מַשְׁקֶה גָזְרוּ עֲלֵיהֶן. וְיִהְיוּ תְחִילָּה. (קוֹל) [קַל] וָחוֹמֶר. מָה אִם טְבוּל יוֹם שֶׁהוּא דְבַר תוֹרָה אֵינוֹ אֶלָּא פוֹסֵל. יָדַיִם שֶׁהֵן מִדִּבְרֵיהֶן לֹא כָל שֶׁכֵּן. דָּבָר אַחֵר. כְּלוּם גָּזְרוּ עַל הַיָּדַיִם לֹא כְדֵי שֶׁיְּהֵא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה. מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לוֹ. יָדָיו שְׁנִיּוֹת. אַף הוּא בָדֵל מִן הַתְּרוּמָה.

HALAKHAH: Is hand-washing required for profane food? But it must follow Rebbi Simeon ben Eleazar, since Rebbi Simeon ben Eleazar says, hand-washing is required for profane food. It is everybody’s opinion, so he should separate from heave. Rebbi Simeon ben Eleazar stated in the name of Rebbi Meïr, hands are first degree impure for profane food and second degree impure for heave. Does Rebbi Simeon ben Eleazar follow Rebbi Aqiba, as we have stated there, “if somebody puts his hands into a leprous house, his hands are impure in the first degree, the words of Rebbi Aqiba, but the Sages are saying, his hands are impure in the second degree”? There, it follows the rabbis; what is their reason here? Since you tell him that his hands are impure in the second degree, he will separate from heave. But did they not decide about them because of fluids; then they should be impure in the first degree? It is an argument de minore ad majus. Since the Tevul Yom, which is a word from the Torah, only disqualifies, impure hands, which are from their words, not so much more? Another explanation: Did they not decide about hands only that he should separate from heave? Since you tell him that his hands are impure in the second degree, he will separate from heave.

תַּמָּן תַּנִּינָן. [הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ. וַאֲסוּרִים לַזָּרִים. וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן. וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה. וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ.] הֲרֵי אֵילּוּ בִתְרוּמָה וּבְבִכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּמַּעֲשֵׂר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רַבָּנִן. הֵן דַּתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רִבִּי מֵאִיר. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. וְלָא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. נִפְסַל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. מַאי כְדוֹן. הֵן דַּתְּ אָמַר. הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. [בְּרוֹצֶה לוֹכַל. וְהֵן דַּתְּאָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה.] בְּרוֹצֶה לִיגַּע. וְלֹא הוּא רוֹצֶה לוֹכַל הוּא רוֹצֶה לִיגַּע. אֶלָּא מִשּׁוּם [נְטִילַת סֶרֶךְ. וְהָתַנִּינָן. תְּרוּמָה. וְכִי יֵשׁ בִתְרוּמָה מִשּׁוּם] נְטִילַת סֶרֶךְ. אֶלָּא בְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל [גַּב] טַהֲרַת הַקּוֹדֶשׁ. וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ לֹא כְחוּלִין הֵם. תִּיפְתָּר אוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אוֹ כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אַלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לַחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לַתְּרוּמָה. אוֹ כְרִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילּוּ כְּחוּלִין. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ כִּתְרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד.

There, we have stated: [“For heave and First Fruits one incurs the penalty of death or a fine of a fifth; they are forbidden to lay persons, are property of the Cohen, may be lifted by one in 100, need washing of the hands and sundown.] This applies to heave and First Fruits but not to tithe.” There, you are saying tithe does not need washing, but here, you are saying that tithe needs washing. When you are saying that tithe needs washing, following the rabbis; but when you are saying that tithe does not need washing, following Rebbi Meïr. As we have stated there, “anything which requires immersion by the words of the Sopherim makes sancta impure and disqualifies heave but is permitted for profane food and tithe, the words of Rebbi Meïr. But the Sages forbid for tithe.” He did not understand that Rebbi Samuel said in the name of Rebbi Ze`ira: What means, “but the Sages forbid for tithe”? His body became disqualified from consuming tithe. How it that? If you are saying, tithe needs washing, [for one who intends to eat. If you are saying, tithe does not need washing,] if he intends to touch. But does not one who wants to eat also want to touch? Only because of [handwashing as discipline. But did we not state “heave”? For heave is there] handwashing as discipline? Therefore about profane food prepared in the purity of sancta. But is profane food prepared in the purity of sancta not profane food? Explain either following Rebbi Simeon ben Eleazar or Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq. Either following Rebbi Simeon ben Eleazar, as it was stated, Rebbi Simeon ben Eleazar says in the name of Rebbi Meïr, hands are first degree impure for profane food and second degree impure for heave. Or Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq, as we have stated there: “profane food prepared in the purity of sancta is profane food. Rebbi Eleazar ben Rebbi Ṣadoq says, it is like heave, to be impure in two stages and disqualified in the third.”

וְלַקּוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. כָּל הֵן דְּתַנִּינָן מַטְבִּילִין. בְּאַרְבָּעִים סְאָה אֲנָן קַיָימִין. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹטֵל יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. [אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. אֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. כָּאן וְכָאן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת.] כָּאן בְּקוֹדְשֵׁי מִקְדָּשׁ הַמֻּקְודָּשִׁין. וְכָאן בְּחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ.

“But for sancta one immerses.” Anywhere we state “immerses” it means in 40 seah. But did we not state, “he who washes his hands in the Temple needs a quartarius”? Rebbi Eleazar said, here for impure hands, there fore pure hands. [Rebbi Ḥanina ben Rebbi Hillel said, even if you are saying here and there for pure hands, here and there for impure hands.] Here for dedicated Temple sancta, there for profane food prepared in the purity of sancta.

וְלַחַטָּאת אִם נִיטְמְאוּ יָדָיו נִיטְמָא גּוּפוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה. לֹא שֶׁחִידְשׁוּ טוּמְאָה לַחַטָּאת. אֶלָּא אָמְרוּ. הַמִּיטָּמֵא טוּמְאָה קַלָּה כְמִיטָּמֵא טוּמְאָה חֲמוּרָה. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְאָסַף אִישׁ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר טָהוֹר. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ אַתְּ אוֹסְפוֹ בְמַגְרֵיפָה אָמְרָה הַתּוֹרָה טָהוֹר. מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְמַתֶּכֶת. וַהֲלֹא פְשׁוּטֵי כְלֵי מַתָּכוֹת טְמֵאִין. אִם בְּמַגְרֵיפָה שֶׁלְעֵץ. לֹא כְעוֹמֵד מַחְמַת דָּבָר טָמֵא הוּא. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּנֶסֶר. וְאֶיפְשַׁר שֶׁלֹּא יִנָּשֵׂא עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. תִּיפְתָּר בְּאוֹסְפוֹ בְּמַלְתֵּרָא עָבָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. מַה בֵין אָדָם טָהוֹר לַחַטָּאת לִכְלִי רֵיקָן טָהוֹר לַחַטָּאת. אָמַר לֵיהּ. וְאָסַף טָהוֹר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אִישׁ. אֶלָּא לִיתֵּן טַהֲרָה מְעוּלָּה לָאִישׁ לַעֲשׂוֹתוֹ כְמֵי חַטָּאת וּכְאֶפֶר חַטָּאת. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֵיסֵּט שֶׁטִּיהַרְתִּי לָךְ בַּשֶּׁרֶץ טִימֵּאתִי לָךְ כָּאן.

“And for the Red Cow if his hands became impure so became his body.” Rebbi Ḥanina said, not that they introduced new impurities for the Red Cow but they said, he who becomes impure in an easy impurity is like one who became impure in severe impurity. Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Rebbi Eleazar: And it shall be collected by a man, why does the verse say, pure? Think of it. Even if you collect it by a shovel, the Torah requires pure. Where do we hold? If a metal shovel, but also flat metal implements are subject to impurity. If a wooden shovel, is it not held together because of something subject to impurity? Rav Hoshaia said, explain it if he collects it with a plank. Then it is impossible that he should not carry it. Rebbi Yudan, the father of Rebbi Mattaniah, said, explain it if he collects it with a coarse cross-beam. Rebbi Abba bar Mamal asked before Rebbi Immi: what is the difference between a person pure for the Red Cow and an empty vessel pure for the Red Cow? He answered him, And it shall be collected by a pure, why does the the verse say, man? Only to prescribe extraordinary purity to the man to handle the water for ashes of the Red Cow and the ashes of the Red Cow. Rebbi Yasa in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: The moving which I declared pure for you for crawling animals I declared impure for you here.

Mishnah

משנה: הַטּוֹבֵל לַחוּלִין וְהוּחְזַק לַחוּלִין אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר. הַטּוֹבֵל לַמַּעֲשֵׂר וְהוּחְזַק לַמַּעֲשֵׂר אָסוּר לַתְּרוּמָה. הַטּוֹבֵל לַתְּרוּמָה וְהוּחְזַק לַתְּרוּמָה אָסוּר לַקּוֹדֶשׁ. הַטּוֹבֵל לַקּוֹדֶשׁ וְהוּחְזַק לַקּוֹדֶשׁ אָסוּר לַחַטָּאת. הַטּוֹבֵל לֶחָמוּר הוּתָּר לַקַּל. טָבַל וְלֹא הוּחְזַק כְּאִילּוּ לֹא טָבָל:

MISHNAH: He who immersed himself for profane food and considers himself pure for profane food is prohibited tithe. He who immersed himself for tithe and considers himself pure for tithe is prohibited heave. He who immersed himself heave and considers himself pure for heave is prohibited sancta. He who immersed himself for sancta and considers himself pure for sancta is prohibited handling ashes of the Red Cow. He who immersed himself for the more stringent is permitted the lesser one. He who immersed himself and does not consider himself pure is as if he did not immerse.

Halakhah

הלכה: וְחוּלִין צְרִיכִין כַּוָונָה. דְּרוֹבָא אֲתַא מֵימוֹר לָךְ. אֲפִילוּ טוֹבֵל לַחוּלִין וְהֹחְזָק לַחוּלִין אָסוּר בְּמַעֲשֵׂר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּמִינְיָין הַחוּלִין כֵּן מִינְיָין הַמַּעֲשֵׂר. כָּאן לָאֲכִילָה וְכָאן לַמַּגָּע. הַטּוֹבֵל סְתָם מוּתָּר בְּכוּלָּם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בִּמְזוּקָּק לְכוּלָּן. עוֹדֵיהוּ רַגָלָיו מְשׁוּקָּעוֹת בַּמַּיִם מַחֲזִיק עַצְמוֹ לְכָל טַהֲרָה שֶׁיִּרְצֶה.

HALAKHAH: But needs profane food intention? He is informing you of more: even if he immersed himself for profane food and considers himself pure for profane food he is prohibited tithe. Did not Rebbi Eleazar say, the count for profane food is the count for tithe? Here it is for eating, there for touching. He who immerses himself without specification is pure for all of them. Rebbi Joḥanan said, if he had relationship with all of them. As long as his feet are in the water, he may consider himself pure for any stage he chooses.

תַּמָּן תַּנִּינָן. מַקֵּל שֶׁהִיא מְלֵיאָה מַשְׁקִין טְמֵאִים. כֵּיוָן שֶׁהִשִּׁיקָהּ לַמִּקְוֶה. טֻהָרָה. דְּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. עַד שֶׁיִּטְבּוֹל אֶת כּוּלָּהּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מַה פְלִיגִין. בְּטוּמְאָה קַלָּה. אֲבָל בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה אַף רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אַף בְּטוּמְאָה חֲמוּרָה פְלִיגִין. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עוֹדֵיהוּ רַגָלָיו מְשׁוּקָּעוֹת בַּמַּיִם מַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּכָל טַהֲרָה שֶׁיִּרְצֶה. פָּתַר לָהּ בָּאוֹכֵל אוֹכָלִין טְמֵאִין וְשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הָאוֹכֵל אוֹכָלִין טְמֵאִין וְשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין גּוּפוֹ טָהוֹר בְּלֹא כַוָונָה. מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ לַטַּהֲרָה מְעוּלָּה מִמֶּנָּה [אֵינוֹ] צָרִיךְ כַּוָונָה. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מִקְוֶה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכוּוָּנוֹת וְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ [שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין.] זֶה אַחַר זֶה הָרִאשׁוֹן טָהוֹר וְהַשֵּׁינִי טָמֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָיוּ רַגְלָיו שֶׁל רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם אַף הַשֵּׁינִי טָהוֹר. וְעוֹד הִיא בָאוֹכֵל אוֹכָלִין טְמֵאִין וּבְשׁוֹתֶה מַשְׁקִין טְמֵאִין. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צְנוֹן שֶׁבִּמְעָרָה אִשָּׁה נִידָּה מַדִּיחָתוֹ וְהוּא טָהוֹר. הֶעֱלָתוֹ כָּל שֶׁהוּא מִן הַמַּיִם טָמֵא. וְתַנֵּי עֲלָהּ. רִבִּי יְהוּדָה מְטָהֵר מִשֵּׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְנִידָּה לֹא טוּמְאָה חֲמוּרָה הִיא. הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְלֵית לָהּ קִיּוּם.

There, we have stated: “A staff which is full of impure fluids, when it touched the miqweh it is pure, the words of Rebbi Joshua. But the Sages are saying, only if he immerses it completely.” Rebbi Simeon ben Laqish said, where do they disagree? For easy impurity; but for severe impurity even Rebbi Joshua agrees. Rebbi Joḥanan said, they even disagree for severe impurity. A baraita disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “As long as his feet are in the water, he may consider himself pure for any stage he chooses.” Explain it about one who ate impure food and drank impure drinks. Did not Rebbi Jacob bar Zavdi, Rebbi Abbahu say in the name of Rebbi Simeon ben Laqish, the body of one who ate impure food and drank impure drinks is pure without special intention? From the moment he intended elevated purity he (needs) [does not need] intention. A Mishnah disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: “A miqweh containing exactly 40 seah into two persons descended, [both are pure]. One after the other, the first one is pure, the second impure. Rebbi Jehudah says, if the feet of the first touched the water, the second one also is pure.” Still this is about one who ate impure food and drank impure drinks. A baraita disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish: A woman in her period may rinse a radish in a cave and it is pure. If she lifted it in any way out of the water it is impure. And we have stated thereto: Rebbi Jehudah declares it pure in the name of Rebbi Joshua. And represents a menstruating woman not a severe impurity? This disagrees with Rebbi Simeon ben Laqish and it has no standing.

Mishnah

משנה: בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפְּרוּשִׁים. בִּגְדֵי פְּרוּשִׁים מִדְרָס לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה. בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה מִדְרָס לַקּוֹדֶשׁ. יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה חָסִיד שֶׁבַּכְּהוּנָּה וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַקּוֹדֶשׁ. יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא הָיָה אוֹכֵל עַל טָהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ כָּל יָמָיו וְהָיְתָה מִטְפַּחְתּוֹ מִדְרָס לַחַטָּאת:

MISHNAH: The garments of the vulgar are “support” for Pharisees; the garments of Pharisees are “support” for the eaters of heave; the garments of eaters of heave are “support” for the eaters of sancta. Yose ben Yoezer was the most pious of the priests but his handkerchief was “support” for sancta. Joḥanan ben Gudgada all his life ate in the purity of sancta but his handkerchief was “support” for the ashes of the Red Cow.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּמַגָעוֹת שָׁנוּ. רִבִּי זְעוּרָה בָעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. מֵאֵיכָן נִיטְמָא הַבֶּגֶד הַזֶּה מִדְרָס. אָמַר לֵיהּ. תֵּיפְתָּר שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלְעַם הָאָרֶץ יוֹשֶׁבֶת עָלָיו עֲרוּמָה. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. כַּמָּה דַתְּ אָמַר תַּמָּן. אֵין הֵיסֵּט בַּחוּלִין. וְיֵשׁ הֵיסֵּט בַּחוּלִין עַל יְדֵי מַגַּע. וְדִכְוָותָהּ אֵין מַשָּׂא בַּחוּלִין. וְיֵשׁ מַשָּׂא בַחוּלִין עַל יְדֵי מַגָּע. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. יָשְּׁבָה עַל הַכִּסֵּא וְנָגְעָה בוֹ. מַה נַפְשֵׁךְ. אִם מַשָּׂא הֲרֵי מַשָּׂא. אִם מַגָּע הֲרֵי מַגָּע. כְּמַה דַתְּ אָמַר בְּמַשָּׂא. עַד שֶׁיִנָּשֵּׂא רוּבּוֹ. וְדִכְוָותָהּ בְּמַגָּע. עַד שֶׁיִּגַּע בְּרוּבּוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Yasa in the name of Rebbi Joḥanan: They stated it for touchings. Rebbi Ze`ira asked before Rebbi Yasa, from where did this garment become impure by support? He told him, explain it that the vulgar’s wife sat on it naked. Samuel bar Abba asked before Rebbi Ze`ira: As you are saying there, there is no “support” for profane food but there is “support” for profane food by touching, similarly there is no load for profane food but there is load for profane food by touching. Rebbi Samuel the brother of Rebbi Hoshaia said, Rebbi Jeremiah asked, if she sat on a chair and touched it? As you look at it, if load, there is load; it touching there is touching. As you are saying about load, on condition that most of it be carried, similarly if most of it be touched?

גּוּפוֹ שֶׁלְפָּרוּשׁ מָהוּ שֶׁיֵיעָשֶׂה כְּזָב אֶצֶל הַתְּרוּמָה. הָתֵיב רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּנִּיחַ עַם הָאָרֶץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְשׁוֹמְרוֹ. בִּזְמָן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַנִּכְנָסִין וְאֶת הַיּוֹצְאִין. הָאוֹכָלִין וְהַמַּשְׁקִין וכְלֵי חֶרֶשׂ פְּתוּחִין טְמֵאִין. אֲבָל הַמִּשְׁכָּבוֹת וְהַמּוֹשָׁבוֹת וּכְלֵי חֶרֶשׂ מוּקָּפִין צָמִיד פָּתִיל טָהוֹר. אִין תֵּימַר. עָשׂוּ גוּפוֹ כְּזָב אֶצֶל הַתְּרוּמָה. אֲפִילוּ מוּקָּפִין צָמִיד [פְּתִיל] יִהְיוּ טְמֵאִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. תִּיפְתָּר בְּעַם הָאָרֶץ אֶצֶל הַפָּרוּשׁ. וְלֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. אָמַר רִבִּי מָנָא. כֵן אָמַר רִבִּי יּוֹסֵה רִבִּי. כָּל מַה דַאֲנָן קַיָימִין הָכָא בִתְרוּמָה אֲנָן קַיָימִין. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֲפִיל מוּבָל אֲפִילוּ כָפוּת הַכֹּל טָמֵא. כְּלוּם אָמְרוּ טְמֵאִים לֹא מִשֵּׁם הֶיסֵּט. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא חֲצָצוֹת וְלֹא הֶסֵּיטוֹת וְלא [רְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא] עַם הָאָרֶץ אֶצֶל הַתְּרוּמָה. גּוּפָהּ שֶׁלְתְּרוּמָה מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה כְּזָב אֶצֶל הַקּוֹדֶשׁ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַחוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלְקוֹדֶשׁ. הַחוֹתְכָהּ וְהַמַּטְבִּילָהּ טָעוּן טְבִילָה. נִיחָא חוֹתְכָהּ. מַטְבִּילָהּ. וְיַכְרִכֶינָּהּ (בְּסִיט) [בְּסִיב] וְיַטָבִּילָהּ. אֶלָּא תִּיפְתָּר בְּשֶׁחָתְכָהּ עַל מְנַת לְהַטְבִּילָהּ. גּוּפוֹ שֶׁלְקוֹדֶשׁ מָהוּ שֶׁיֵּיעָשֶׂה כְּזָב אֶצֶל הַחַטָּאת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְׁנֵי לָגִינִים. אֶחָד טָהוֹר לַקּוֹדֶשׁ וְאֶחָד טָהוֹר לַתְּרוּמָה. שֶׁנָּגְעוּ זֶה בָזֶה. שְׁנֵיהֶן טְהוֹרִין. וְהָא מַתְנִיתָה פְלִיגָא. עָשָׂה אֶת הַטָּהוֹר לַחַטָּאת שֶׁהִיסִּיט בִּרוֹקוֹ וּבְשִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁל טָהוֹר לַתְּרוּמָה וְנִיטְמָא. הִיא טָהוֹר לַתְּרוּמָה הִיא טָהוֹר לַקּוֹדֶשׁ.

May the body of a Pharisee be considered like that of a sufferer from gonorrhea for heave? Rebbi Joḥanan asked, but did we not state, “somebody who let a vulgar watch his house, at times when he sees those who enter and those who leave, food, and drinks, and open clay vessels are impure. But couches and seats and clay vessels tightly wound closed are pure”? If you are saying, they considered the body of a Pharisee like that of a sufferer from gonorrhea for heave then even those tightly [wound] closed should be impure. Rebbi Jehudah bar Pazi said, explain it concerning a vulgar at a Pharisee’s, and you cannot infer anything. Rebbi Mana said, so said my teacher Rebbi Yose, all that we are considering here refers to heave. You may know that this is so, since we have stated there, “even moved, even tied, everything is impure.” Did they not say they are impure, not because moving? Did not Rebbi Joḥanan say, concerning heave there is neither separations, nor movings, nor [private domain, nor] vulgar. May heave itself be considered like a sufferer from gonorrhea in relation to sancta? Let us hear from the following. If one cuts a tube for sancta, he who cuts it and he who immerses it need immersion. One understands he who cuts. He who immerses? Could he not bind it with a ( sit) [fiber] and immerse it? But explain it that he cut it in order to immerse it. May a sanctum itself be considered like a sufferer from gonorrhea in relation to the ashes of the Red Cow? Let us hear from the following. Two pitchers, one pure for sancta and one pure for heave, who touched one another are both pure. But does not a baraita disagree? They made that the person pure for the ashes of the Cow who moved spittle or semen of one pure for heave that it became impure. The same is pure for heave and pure for sancta.