חגיגה א׳Chagigah 1

Mishnah

משנה: הַכֹּל חַיָיבִין בָּרְיָיה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוחְרָרִים הַחִיגֵּר וְהַסּוּמֶא וְהַחוֹלֶה וְהַקָּטָן וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. אֵיזֶהוּ קָטָן כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלשׁ רְגָלִים:

MISHNAH: All are obligated to appear except the deaf-mute, the insane, and the child, and the sexless, and the hermaphrodite, women, and unemancipated slaves, the lame, and the blind, and the sick, and the child, and anybody who cannot ascend on his feet. Who is a child? Any who cannot ride on his father’s shoulder from Jerusalem to the Temple Mount, the words of the House of Shammai. But the House of Hillel say, any who cannot hold on to his father’s hand and climb from Jerusalem to the Temple Mount, as it is said, three walking occasions.

Halakhah

הלכה: הַכֹּל חַיָיבִין בָּרְאִיָיה כול׳. מַתְנִיתָה בִרְאִיַית קָרְבָּן. אֲבָל בִּרְאִיַית פָּנִים אֲפִילוּ קָטָן חַיָיב. מִן הָדָא הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. וְאֵין קָטָן גָּדוֹל מִטַּף.

HALAKHAH: “All are obligated to appear,” etc. The Mishnah is about the sacrifice of appearance, but the child is obligated in the personal appearance. From the following, assemble the people, men, women, and toddlers. And are not children older than toddlers?

דְּתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹחָנַן בֶּן בְּרוֹקָה וְרִבִּי אֶלְעָזָר חַסְמָא שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין מִיַּבְנֶה לְלוֹד וְהִקְבִּילוּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּבְקִיעִין. אָמַר לָהֶן. מַה חִידּוּשׁ הָיָה לָכֶם בְּבֵית הַמִּדִרָשׁ הַיּוֹם. אָמְרוּ לוֹ. הַכֹּל תַּלְמִידֶיךָ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִין. אָמַר לָהֶן. אַף עַל פִּי כֵן אֵי אֶיפְשַׁר לְבֵית הַמִּדְרַשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ דָבָר חָדָשׁ בְּכָל יוֹם. מִי שָׁבַת שָׁם. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. מֶה הָיתָה פַרְשָׁתוֹ. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. פַּתַח בָּהּ אָמַר. הוֹאִיל וְהָאֲנָשִׁים בָּאִין לִלְמֹד וְהַנָּשִׁים לְשְׁמוֹעַ. הַטָּף לָמָּה בָא. אֶלָּא כְדֵי לִיתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן. אָמַר לָהֶן. אֵין הַדּוֹר יָתוֹם שֶׁרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְתוֹכוֹ.

As it was stated: It happened that Rebbi Joḥanan ben Beroqa and Rebbi Eleazar Ḥasma were walking from Jabneh to Lydda when they were visiting Rebbi Joshua in Beqi`in. He asked them, what was new today in the House of Study? They said to him, we all are your students and drink from your waters. He said to them, even so, it is impossible that there not be a new idea every day in the House of Study. Who stayed there over the Sabbath? They said to him, Rebbi Eleazar ben Azariah. And what was his text? Assemble the people, men, women, and toddlers. He started by saying, since men come to learn and women to listen, why do the toddlers come? It must be to give a reward to those who bring them. He said to them, a generation is not orphaned which counts Rebbi Eleazar ben Azariah among them.

אַתָיָא דְרִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּלָא כְּבֶן עַזַּאי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי. חַיָיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ.

It follows that Rebbi Eleazar ben Azariah disagrees with Ben Azzai, as we have stated there: “From here Ben Azzai said, a person is obligated to teach Torah to his daughter, that in case she would drink she knows that merit suspends.”

חֵרֵשׁ. חֲבֵרַיָיא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַעַן יִלְמְדוּן. עַד כְּדוֹן בִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. חֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לְמַעַן יִלְמְדוּן. וּלְמַעַן יְלַמֵּדוּן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא אָמְרָה דְלֵית כְּלָלוֹי דְרִבִּי כְלָלִין. דִּתַנִּינָן תַּמָּן. חֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לֹא יִתְרוֹם. וְסָבְרִנָן מֵימַר. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ חֵרֵשׁ. שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר [אֵינוֹ] חֵרֵשׁ. וְתַנִּינָן. הַחֵרֵשׁ שֶׁנֶּחֱלַץ וְהַחֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצָה וְהַחוֹלֶצֶת לַקָּטָן חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּשֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר. וְאָמַר וְאָמְרָה. וְתַנִּינָן. חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר. וְדָא מְסַיְיעָה לְרִבִּי יוֹנָה. דְּרִבִּי יוֹנָה אָמַר. הָדָא אָמְרָה לֵית כְּלָלוֹי דְרִבִּי כְלָלִין.

The deaf-mute. The colleagues in the name of Rebbi Eleazar: So they should hear and learn. So far one who speaks but cannot hear; what about one who hears but cannot speak? Rebbi Ila in the name of Rebbi Eleazar: So they should learn, so they should teach. Rebbi Jonah said, this means that the principles of Rebbi are no principles, since we have stated: “A ḥereš who speaks and does not hear should not give heave” and we thought that one who speaks but does not hear is ḥereš, one who hears but does not speak is [not] ḥereš. But we have stated: “ Ḥaliṣah is invalid if performed for a ḥereš man, or by a ḥereš woman, or by a woman for an underage male.” And Rebbi Joḥanan said, because they cannot say he shall say, she shall say. We also have stated: “A ḥereš mentioned anywhere by the Sages is a deaf-mute.” This supports Rebbi Jonah, for Rebbi Jonah said that the principles of Rebbi are no principles.

רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. חֵרֵשׁ בְּאָזְנוֹ אַחַת מָהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנִן. דְּתַנֵּי וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כוּתֳנוֹת. רַבָּנִן אָמְרֵי. שְׁתֵּי כוּתֳנוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. אֲפִילוּ כֻתֳּונֶת אַחַת לָכָל אֶחָד וְאֶחָד. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִן. וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כוּתֳנוֹת. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. לְמֵאָה בְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כוּתֳנוֹת. וְהָכָא תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. רַבָּנִן אָמְרֵי. שְׁתֵּי אָזְנַיִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רִבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר. אֲפִילוּ אוֹזֶן אַחַת לָכָל אֶחָד וְאֶחָד.

Rebbi Joḥanan asked, what about a person deaf in one ear? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, the disagreement between the Rabbis and Rebbi Yose. As it was stated, and for Aaron’s sons make coats. The Rabbis said, two coats for each one. Rebbi Yose said, even one coat for each one. What is the Rabbis’ reason? And for Aaron’s sons make coats. What is Rebbi Yose’s reason? For a hundred sons of Aaron make coats. And here, read this Torah in front of all of Israel into their ears. The Rabbis are saying, two ears for each of them. Rebbi Yose is saying, even a single ear for each of them.

שׁוֹטֶה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת.

“The insane.” Rebbi Eleazar said, you were shown to know.

קָטָן. רִבִּי יִרְמְיָה וְרִבִּי אַיְיבוֹ בַּר נַגָּרִי הֲווֹן יִתִיבִין. אָמְרִין. תַּנִּינָן. אֵיזֶהוּ קָטָן כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁלְאָבִיו. וְקָטָן שׁוֹמֵעַ וְקָטָן מְדַבֵּר. חָזֵרוּן וְאָמְרוּן. כָּל זְכוּרְךָ. לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן. וְיֵימַר. כָּל זְכוּרְךָ. לְרַבּוֹת אֶת הָחֵרֵשׁ. לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַעַן יִלְמְדוּן. פְּרָט (לְקָטָן) [לְחֵרֵשׁ]. [וְיֵימַר לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וּלְמַעַן יִלְמְדוּן. פְּרָט לְקָטָן]. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב אֶחָד מַרְבֶּה וְכָתוּב אֶחָד מְמָעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַקָּטָן שֶׁהוּא רָאוּי לָבוֹא לְאַחַר זְמַן. וּמוֹצִיא אֶת הַחֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לְאַחַר זְמַן. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. קָטָן חֵרֵשׁ מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב. אָמַר לֵיהּ. אִיתָא חֲמִי. יְצִיבָא (בַשְּׁמַיָיא) [בָאַרְעָא] וְגִיּוּרָא בִשְׁמֵי שְׁמַיָיא. אִילּוּ גָדוֹל חֵרֵשׁ פָּטוּר. קָטָן חֵרֵשׁ לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּדִין הָיָה קָטָן וְלֹא חֵרֵשׁ יְהֵא פָטוּר. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הוּא. כָּל זְכוּרְךָ. לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן. הָיִיתִי אוֹמֵר. אִילּוּ (קָטָן) [גָדוֹל] חֵרֵשׁ יְהֵא חַיָיב. שֶׁלֹּא לַחֲלוֹק בְּהִילְכוֹת זְכוּרְךָ. הֲוִי צוֹרְכָה לַהַהִיא דְאָמַר רִבִּי יּוֹסֵה. מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב אֶחָד מַרְבֶּה וְכָתוּב אֶחָד מְמָעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַקָּטָן שֶׁהוּא רָאוּי לָבוֹא לְאַחַר זְמַן. וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַחֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לְאַחַר זְמַן.

“The child.” Rebbi Jeremiah and Rebbi Ayvo bar Naggari were sitting. They said, we have stated: Who is a child? Any who cannot ride on his father’s shoulder.” And can a child hear and can a child speak? They turned around and said, all your males, to include the child. Or should we say, to include the deaf-mute? So they should hear and learn, to exclude (the child) [the deaf-mute. Or should we say, so they should hear and learn, to exclude the child?] Rebbi Yose said, since one verse excludes and one verse includes, I am including the child who will be able to come in the future, and excluding the deaf-mute who will not be able to come in the future. Samuel bar Abba asked before Rebbi Ze`ira: May a deaf-mute child be liable? He said to him, come and see; the permanent dweller (in Heaven) [on earth] and the traveller in the highest Heaven? Since an adult deaf-mute is not liable, a child deaf-mute not a fortiori? Rebbi Jeremiah said, it would have been logical that a child who is no deaf-mute should be not liable. It is the decision of the verse, all your males, to include the child. I would say, but a (child) [adult] deaf-mute should be liable, not to split the practice of males. Therefore what Rebbi Yose said is necessary: since one verse excludes and one verse includes, I am including the child who will be able to come in the future, and excluding the deaf-mute who will not be able to come in the future.

טוּמְטוּם. הַכֹּל מוֹדִין בְּטוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא חַיָיב. מַה פְלִיגִין. בִּשְׁאָר הַיָּמִים. חִזְקִיָּה אָמַר. יֵרָאֶה יֵרָאֶה אֶת שֶׁהוּא חַיָיב בָּרִאשׁוֹן חַיָיב בַּשֵּׁינִי. אֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָיב בָּרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָיב בַּשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁבְעָה תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אִילָא. מִפֶּסַח הַשֵּׁינִי לָמַד רִבִּי יוֹחָנָן. כְּמַה דְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּמָּן. פֶּסַח שֵׁינִי תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא. כָּל שִׁבְעָה תַשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמַר. כָּל שִׁבְעָה חוֹבָה. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵיר בִּשְׁאָר הַיָּמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה חַיָיב. אַף בְּטָמֵא כֵן. נִיטְמָא בִּשְׁאָר הַיָּמִים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תַּמָּן רָאוּי הוּא. קְרִיעָה הִיא שֶׁגָּרְמָה. בְּרַם הָכָא הַטָּמֵא עַצְמוֹ אֵינוֹ רָאוּי.

“The sexless.” Everybody agrees that a sexless who was torn open and turned out to be a male on the first day of a holiday is liable. Where do they disagree? On the remaining days. Ḥizqiah said, he shall be seen, he shall be seen, he who is liable on the first {day} is liable on the second; he who is not liable on the first {day} is not liable on the second. Rebbi Joḥanan said, all seven {days} are make-up for the first. Rebbi Ila said, Rebbi Joḥanan inferred this from the Second Pesaḥ. As Rebbi Joḥanan said there, the Second Pesaḥ is make-up for the first, so he says here, all seven {days} are make-up for the first. Rebbi Hoshaia said, all seven {days} are obligatory. What results between them? A proselyte who converted on one of the other days. In Ḥizqiah’s opinion he is not liable; in Rebbi Joḥanan’s and Rebbi Hoshaia’s opinions he is liable. Is it the same for the impure one? In Ḥizqiah’s opinion is he not liable; in Rebbi Joḥanan’s and Rebbi Hoshaia’s opinions is he liable? Rebbi Yose said, there he is suitable; the tearing caused it. But here the impure person himself is not suitable.

אַנְדְּרוֹגִינֹס. כָּל זְכוּרְךָ. פְּרָט לְאַנְדְּרוֹגִינֹס. תַּמָּן תַּנִּינָן. סָפֵק אַנְדְּרוֹגִינֹס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינֹס. מַה אָמַר כָּא רִבִּי יְהוּדָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי מִשֵּׁם רִבִּי יְהוּדָה. אַף הַסּוּמֶא. וְלֵית בַּר נַשׁ אָמַר אַף אֶלָּא דְהוּא מוֹדֵי עַל קַדְמִיָיתָא. מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. פְּרָט. וְהָכָא הוּא אָמַר. לְרַבּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנִן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. רַבָּנִן דּוֹרְשִׁין עָרֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עָרֵל זָכָר. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ זָכָר. רִבִּי יוּדָה דָרַשׁ זָכָר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עָרֵל. וַאֲפִילוּ מִקָצָתוֹ עָרֵל. בְּרַם הָכָא. כָּל זְכוּרְךָ. פְּרָט לְאַנְדְּרוֹגִינֹס.

“The hermaphrodite.” All your males, to exclude the hermaphrodite. There, we have stated: “One does not desecrate the Sabbath for a case of doubt {or} for a hermaphrodite; Rebbi Jehudah permits for the hermaphrodite.” What does Rebbi Jehudah say in this case? Let us hear from the following: Joḥanan ben Dahavai said in the name of Rebbi Jehudah, neither does the blind one. Nobody says “neither” unless he agrees with the preceding statement. The argument of Rebbi Jehudah seems inverted. There he says except, but here he says including. Rebbi Jehudah and the rabbis explain the same verse. The rabbis explain uncircumcised. Why does the verse say, an uncircumcised male? Only if he be totally male. Rebbi Jehudah explains male. Why does the verse say, uncircumcised? Even if he is only partially uncircumcised. But here, a ll your males, to exclude the hermaphrodite.

נָשִׁים. כָּל זְכוּרְךָ. פְּרָט לְנָשִׁים.

“Women”. All your males, excluding women.

עֲבָדִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יָצָא הָעֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מְנַיִין שֶׁכָּל הַמְּקַיֵים מִצְוַת רְאִיָיה כְּאִילּוּ מְקַבֵּיל פְּנֵי שְׁכִינָה. מִן הָדָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן יי וגו׳.

“Slaves”. Let us hear from the following: Three times a year shall all your males be seen, anybody who has no master but the Holy One, praise to Him. This excludes the slave who has another master. Rebbi Joshua ben Levi said, from where that anybody who keeps the commandment of appearance is like one who greets the Divine Presence? From this, Three times a year shall all your males be seen before the face of the Master, the Eternal, etc.

חִיגֵּר. דִּכְתִיב רְגָלִים.

“The lame”, for it is written, walking occasions.

חוֹלֶה. דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ.

“The sick”, for it is written, you shall enjoy.

זָקֵן. דִּכְתֵיב רְגָלִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֶה. תַּרְתֵּיהוֹן לְקוּלָּא. יָכוֹל לִשְׂמוֹחַ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו רְגָלִים. יָכוֹל לְהַלֵּךְ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂמוֹחַ. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו וְשָׂמַחְתָּ.

“The old”, for it is written, walking occasions. Rebbi Yose said, both are for leniency. If he can enjoy but not walk, I am reading for him walking occasions. If he can walk but not enjoy, I am reading for him you shall enjoy.

רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר זְכוּרְךָ. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר רְגָלִים. טוּל בֵּנְתַיִם אֶת שֶׁהוּא יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁלְאָבִיו. וַאֲפִילוּ קָטָן יָכוֹל הוּא לִרְכּוֹב יָצָא. אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא רוֹאֶה כְתֵיפוֹ שֶׁלְאָבִיו וּמַפְסִיעַ. בֵּית הִלֵּל דּוֹרְשִׁין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר זְכוּרְךָ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר רְגָלִים. טוּל בֵּנְתַיִם אֶת שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁלְאָבִיו. וּלְעִנְיַין טַהֲרוֹת אַתְּ אָמַר. אֵת שֶׁהוּא תָפוּס בְּיַד אָבִיו סְפֵיקוֹ כְפִיקֵּחַ. אָבִיו תּוֹפֵשׂ בְּיָדוֹ [סְפֵיקוֹ] כְחֵרֵשׁ. בְּרַם הָכָא בֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיָיב.

Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: The House of Shammai and the House of Hillel explain the same verse. The House of Shammai are saying, one verse says your males, and another verse says, walking occasions. Take in between them the one able to ride on his father’s shoulder. But even a {very} small one can ride on his father’s shoulder; must he fulfill his obligation? But one who sees his father’s shoulder and runs to him. The House of Hillel explain: one verse says your males, and another verse says, walking occasions. Take in between them the one able to grab his father’s hand. But in matters of purity you are saying, if he grabs his father’s hand, in matters of doubt he is treated as intelligent being. If his father grabs his hand, [in case of doubt] he is treated as deaf-and-dumb. But here in both cases he is liable.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. אֵיכָן הָיוּ מַרְאִים פָּנִים. בְּהַר הַבָּיִת אוֹ בָעֲזָרוֹת. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַטָּמֵא פָּטוּר מִן הָרְאִיָיה. דִּכְתִיב וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. וְאֵין טָמֵא מֵת נִכְנַס לְהַר הַבַּיִת. הָדָא אָמְרָה. בָּעֲזָרָה הָיוּ מַרְאִים פָּנִים.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Ze`ira: Where does one appear? On the Temple Mount or in the Temple courtyards? He told him, let us hear from the following: “The impure is exempt from appearance, for it is written, you shall come there and bring there.” And one impure in the impurity of the dead may not enter the Temple Mount. This implies that appearance is in the Temple courtyards.

מֵאֵיכָן אַתְּ מוֹדֵד. מִן הַחוֹמָה אוֹ מִן הַבָּתִּים. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. מִן הַשִּׁילוֹחַ. וְשִׁילוֹחַ הָיָה בְאֶמְצַע הַמְּדִינָה.

From where does one measure? from the wall or from the houses? Samuel stated, from the Siloam. And the Siloam was in the middle of the capital.

רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. מָהוּ לְשַׁלֵּחַ חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה. דִּכְתִיב וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. הַטָּמֵא פָּטוּר מִן הָרְאִיָה. דִּכְתִיב בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת וגו׳. הָרָאוּי לָבוֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל מֵבִיא. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מֵבִיא. וְיִשְׁלַח חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ חֲגִיגָתוֹ בְּיַד אַחֵר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. אוֹ חִילּוּף. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין (פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּה. דִּכְתִיב בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל. חָזַר רִבִּי שַׁמַּי וְאָמַר. מּוּכֵּי שְׁחִין וּפוֹלִפְּסִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין) לָבוֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין הֵן לָבוֹא בִּפְנֵי עַצְמָן. הַטָּמֵא אֵינוֹ רָאוּי לֹא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא עִם כָּל יִשְׂרָאֵל.

Rebbi Abun bar Ḥiyya asked before Rebbi Ze`ira: May one send one’s appearance sacrifice by another person? He said to him, let us hear from the following: “Those afflicted by scabies or polyps are exempt from appearance, since it is written you shall come there and bring there. The impure is exempt from appearance since it is written, when all of Israel comes, etc. The one able to come with all of Israel brings; the one unable to come with all of Israel does not bring.” Could he not send his appearance sacrifice by another person? Rebbi Yose said, this implies that he may not send his appearance sacrifice by another person. Rebbi Shammai asked, or maybe the other way. Those afflicted by scabies or polyps (are exempt from appearance, since it is written when all of Israel comes. Rebbi Shammai turned around and said, Those afflicted by scabies or polyps) even though they cannot come with all of Israel, they can come by themselves. The impure one is unable to come by himself and with all of Israel.

הִפְרִישׁ חֲגִיגָתוֹ וָמֵת. הַיּוֹרְשִׁים מָהוּ שֶׁיָּבִיאוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִילָא אָמַר. יֵרָאֶה יֵירָאֶה. הָרָאוּי לָבוֹא מֵבִיא. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא אֵינוֹ מֵבִיא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה כַּהִיא דְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. אֲפִילוּ לְאַחַר מִיתָה. וְהָכָא לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. אֲפִילוּ לְאַחַר מִיתָה. אָמַר רִבִּי בָּאִ בַּר מָמָל. מַחֲלוֹקֶת שְׁמוּאֵל וְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וָמֵתָה יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וָמֵתָהּ. לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּמוּפְרֶשֶׁת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּפְרֶשֶׁת. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁיָּרְשׁוּ קַרְקַע. בְּהָדָא אָמַר שְׁמוּאֵל. בְּמוּפְרֶשֶׁת. אִם בְּשֶׁיָּרְשׁוּ מִיטַּלְטְלִין. בְּהָדָא רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוּ אֵינָהּ מוּפְרֶשֶׁת. מַה נְפַק מִן בֵּינֵיהוֹן. יָרְשׁוּ קַרְקַע. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל לִתְבֹעַ אֵין תּוֹבְעִין וּלְמַשְׁכֵּן אֵין מְמַשְׁכְּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן אוֹף לְמַשְׁכֵּן מְמַשְׁכְּנִין. יָרְשׁוּ מְטַלְטְלִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן לִתְבוֹעַ תּוֹבְעִין וּלְמַשְׁכֵּן [אֵין] מְמַשְׁכְּנִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אַף לִתְבוֹעַ אֵין תּוֹבְעִין.

If he separated his festival offering and died, do the heirs have to bring it? Rebbi Ila said, shall be seen, has to be seen. He who can come brings, he who cannot come does not bring. Rebbi Ze`ira said, following Rebbi Joḥanan and Rebbi Jonathan who both said, you have to redeem any first born of your sons, even after death, and here, they shall not appear before My Presence empty-handed, even after death. Rebbi Abba bar Mamal said, there is a disagreement between Samuel and Rebbi Joḥanan, regarding what we have stated there, “A woman who brought her purification sacrifice and died, the heirs have to bring her elevation sacrifice. Her elevation sacrifice and she died, the heirs shall not bring her purification sacrifice.” Samuel said, if it was separated. Rebbi Joḥanan said, even if it was not separated. Where do we hold? If they inherited real estate, does Samuel say if it was separated? If they inherited movables, does Rebbi Joḥanan say, even if it was not separated? What is the difference between them? If they inherited real estate, in Samuel’s opinion one does neither claim it nor taking pledges for it; in Rebbi Joḥanan’s opinion one even takes pledges. If they inherited movables, in Rebbi Joḥanan’s opinion one claims it (and is) [but is not] taking pledges for it. In Samuel’s opinion one does not claim it.

Mishnah

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הָרְאִיָיה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַחֲגִיגָה מָעָה כֶּסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים הָרְאִיָיה מָעָה כֶּסֶף וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶּסֶף:

MISHNAH: The House of Shammai say, the sacrifice of appearance is two silver coins, and the festival sacrifice one obolus. But the House of Hillel say, the sacrifice of appearance is one silver obolus, and the festival sacrifice two silver coins.

Halakhah

הלכה: רְאִיָיה עוֹלוֹת וַחֲגִיגָה שְׁלָמִים. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. מַרְבִּין בָּעוֹלוֹת וּמְמָעֲטִין בַּשְּׁלָמִים. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים. מְמָעֲטִין בָּעוֹלוֹת וּמַרְבִּין בַּשְּׁלָמִים. רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּאי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בֵּית שַׁמַּי יָלְפִין לָהּ מִקָּרְבְּנוֹת [הָעֲצֶרֶת. בֵּית הִלֵּל יָלְפִין לָהּ מִקָּרְבְּנוֹת] הַנְּשִׂיאִים. אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי. לֹא מוּטָב לְלַמֶּד קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן יָחִיד וְלֹא לְלַמֵּד קָרְבַּן יָחִיד מִקָּרְבַּן צִיבּוּר. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי. מוּטָב לְלַמֶּד דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת מִדָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת. וְאַל תָּבֵא לִי קָרְבַּן נְשִׂיאִים שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לַדּוֹרוֹת.

HALAKHAH: The sacrifice of appearance is elevation offerings, but the festival sacrifice is well-being offerings. The House of Shammai are saying, one increases elevation offerings and diminishes well-being offerings. The House of Hillel are saying, one diminishes elevation offerings and increases well-being offerings. Rebbi Tanḥum bar Ilai in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: The House of Shammai infer from the sacrifices [of Pentecost; the House of Hillel infer from the sacrifices] of the princes. The House of Hillel said to the House of Shammai, is it not better to be instructed from a private offering about private offerings and not to be instructed from public offerings about a private offering? The House of Shammai said to them, it is better to be instructed by something applicable to the future; do not refer to the sacrifice of the princes which is not applicable to the future.

תַּנֵּי. יֵשׁ בָּרְאִיָיה מַה שֶׁאֵין בַּחֲגִיגָה. וּבַחֲגִיגָה מַה שֶׁאֵין בָּרְאִיָיה. שֶׁהָרְאִיָיה כוּלָּהּ לַּגְּבוֹהַּ. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּחֲגִיגָה. חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנִי הַדִּיבֵּר וּלְאַחַר הַדִּיבֶּר. מַה שֶׁאֵין כֵּן בָּרְאִיָיה. חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנִי הַדִּיבֵּר. לְשׁוֹן חֲגִיגָה נוֹהֶגֶת לִפְנִי הַדִּיבֵּר. שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחוֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר. וּבַשִּׂמְחָה מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁנֵיהֶן. שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹהֶגֶת בֵּין בַּדָּבָר שֶׁהוּא מִשֶּׁלּוֹ בֵּין בַּדָּבָר שֶׁהוּא מִשֶּׁלַּאֲחֵרִים. בֵּין בַּדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָכֵן בֵּין בַּדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָכֵן. וְאֵילּוֹ אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ. וּבִלְבַד מִדָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לָכֵן. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. כָּל שֶׁהוּא חַיָיב בָּרְאִיָיה חַיָיב בַּשִּׂמְחָה. וְיֵשׁ שֶׁהוּא חַיָיב בַּשִּׂמְחָה וְאֵינוֹ חַיָיב בָּרְאִיָיה. נָשִׁים חַיָיבוֹת בַּשִּׂמְחָה וְאֵינָן חַיָיבוֹת בָּרְאִיָיה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְשָׂמַחְתָּ. אֲפִילוֹ מִמַּקִילוֹן. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים. רַב חוּנָה אָכַל (פָּשׁוֹשׁ) [פשוט] כָּל שִׁבְעָה.

It was stated: “There is about the sacrifice of appearance what does not apply to the festival sacrifice, and about the festival sacrifice what does not apply to the sacrifice of appearance. For the sacrifice of appearance is totally for the High; this does not apply to the festival sacrifice. The festival sacrifice was in use before the Word and after the Word; this does not apply to the sacrifice of appearance.” Was the festival sacrifice in use before the Word? The language of festival sacrifice was in use before the Word: send My people that they present Me with festival sacrifices in the desert. “ And joy applies to matters which are his property and matters which are others’ property; whether matters usually used for the purpose or matters not usually used for the purpose. But those apply only to his own property and matters usually used for the purpose.” Rebbi Yose said, and why do we not say, anybody liable for a sacrifice of appearance is liable for joy but there are those liable for joy but not liable for a sacrifice of appearance: “Women are liable for joy but not liable for a sacrifice of appearance”? Rebbi Joshua ben Levi said, and you shall enjoy, even from a butcher shop. Rebbi Eleazar said, joy is mentioned here and joy in mentioned there. Since the joy mentioned there refers to well-being sacrifices so also joy mentioned here refers to well-being sacrifices. Rav Ḥuna ate (deflated things) [simply] all seven days.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף דְּבַר תּוֹרָה. תַּנָּא רִבִּי יָסָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. רְאִיָיה כָל שֶׁהִיא. חֲכָמִים הֶם שֶׁאָמְרוּ. מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. אָמַר לֵיהּ. וְיֵשׁ כָּן זוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְכָל הַשִּׁיעוּרִין לֹא חֲכָמִים הֵן שֶׁנָּתְנוּ. כְּזַיִת מִן הַמֵּת. כְּזַיִת מִן הַנְּבֵילָה. וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. לָא אֲתָא מִישְׁאוֹל אֶלָּא כַיי דְּתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דְּתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. אֲפִילוּ כָל שֶׁהוּא. חֲכָמִים הֵם שֶׁאָמְרוּ. מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. וְקַשְׁיָא. מִן דּוּ סְמַךְ לָהּ לִדְבַר תּוֹרָה הוּא אָמַר. חֲכָמִים הֵם שֶׁאָמְרוּ. מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. כָּל הַשִּׁיעוּרִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. הֲוֵי דוּ אָמַר. מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְּדַעְתֵּיהּ. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה דּוּ אָמַר. הָאוֹכֵל אִיסּוּר בַּזְּמַן הַזֶּה צָרִיךְ לָשַׁנּוֹת לְפָנָיו אֶת הַשִּׁיעוּרִין. שֶׁמָּא יַעֲמוֹד בֵּית דִּין אַחֵר וִישַׁנֶּה עָלָיו אֶת הַשִּׁיעוּרִין. וְיהֵא יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה שִׁיעוּר אָכַל. הֲוֵי דוּ אָמַר רְאִיָיה כָל שֶׁהִיא. חֲכָמִים הֵן שֶׁאָמְרוּ. מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. אָמְרִין. חָזַר בֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִן הָדָא. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹנָתָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. לֹא חָזַר בֵּיהּ. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. אִיתפַּלְּגוֹן חִזְקִיָּה וְרִבִּי יוֹחָנָן. חִזְקִיָּה אָמַר. אָדָם חוֹלֵק חוֹבָתוֹ לִשְׁתֵּי בְהֵמוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין אָדָם חוֹלֵק חוֹבָתוֹ לִשְׁתֵּי בְהֵמוֹת. אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בְיָדוֹ שְׁתֵּי כֶסֶף לְכָל אַחַת וָאַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם חִזְקִיָּה. אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה וְאֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה וְאֵין אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמֹת לִבְהֵמָה. הֵיךְ עֲבִידָה. הָיוּ לְפָנָיו עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת. הִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. וְהַמּוֹתָר מָהוּ שֶׁיִּדְּחוּ אֶת יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. רִבִּי קְרִיסְפִּי אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. דּוֹחֶה. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵינוֹ דּוֹחֶה. וְלָא יָדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. נְפָרֵשׁ מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין מִן מִילֵּיהוֹן. רִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר. אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה. אֵין אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה. הוּא דּוּ אָמַר דּוֹחֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּוּ אָמַר. אָדָם טוֹפֵל בְּהֵמוֹת לִבְהֵמָה. אֵין אָדָם טוֹפֵל מָעוֹת לְמָעָה. הוּא דּוּ אָמַר. אֵינוֹ דּוֹחֶה. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם הוּא מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ וְדוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב עַד שֶׁיֹּאמַר. עוֹד אֵין בְּדַעְתִּי לְהוֹסִיף.

Rebbi Joḥanan said: “One silver obolus and two silver coins are words of the Torah.” Rebbi Yasa stated before Rebbi Joḥanan: The appearance is with anything; the Sages only said: “One silver obolus, two silver coins.” He said to him: Is there anything like that? Rebbi Jonah said, are not all measures determined by the Sages? They said: The volume of an olive from a corpse, the volume of an olive from a cadaver, the volume of a lentil from a dead reptile. The question here is only what Rebbi Hoshaia stated: They should not be seen before Me empty-handed, with anything; the Sages only said: “A silver obolus, two silver coins.” The difficulty is that this is support for the opinion that it is based on words of the Torah. He said that only the Sages instituted: “one silver obolus, two silver coins.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said: Rebbi Joḥanan follows his own opinion and Rebbi Hoshaia follows his own opinion. Rebbi Joḥanan follows his own opinion since Rebbi Joḥanan said that all measures are practice taught by Moses at Sinai; he says that “one obolus and two silver coins are the word of the Torah.” Rebbi Hoshaia follows his own opinion; Rebbi Hoshaia is the one who said: he who eats forbidden food in the present time has to study the quantities; maybe a new court will arise and change the measures for him; then he will know what measure he ate. Therefore he is the one who said, the appearance is with anything; the Sages only said: “one silver obolus, two silver coins.” They said, Rebbi Joḥanan changed his mind about this. Rebbis Jonah and Jonathan said, he did not change his mind; additionally, Rebbi La said in the name of Rebbi Ammi: Ḥizqiah and Rebbi Joḥanan disagreed. Ḥizqiah said, a man may split his obligation for two animals. Rebbi Joḥanan said, nobody may split his obligation for two animals, but for each one he has to have two silver coins in his hand. Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Ḥizqiah: A person adjoins an animal to an animal but no person may adjoin money to money. Rebbi Joḥanan said, a person may adjoin money to money but no person may adjoin animals to an animal. What may be done? There were before him ten animals, he sacrificed five of them on the first holiday. May the remainder push aside the last holiday? Rebbi Crispus said, Rebbi Joḥanan and Rebbi Simeon ben Laqish disagree. One said, they push; the other one said, they do not push. We do not know who said what. Rebbi Ze`ira said, we may explain the words of the rabbis by their own words. Rebbi Joḥanan said: a person may adjoin coins to coins but not animals to an animal; he must say, they push. But Rebbi Simeon ben Laqish said, a person adjoins an animal to an animal but no person may adjoin money to money; he must say, they do not push. Simeon bar Abba came in the name of Rebbi Joḥanan: He adds and pushes the holiday further until he says: I do not intend to add further.

Mishnah

משנה: עוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת מִן הַחוּלִין וּשְׁלָמִים מִן הַמַּעֲשֵׁר. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִן הַחוּלִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר:

MISHNAH: Elevation sacrifices on a holiday come from profane money and well-being offerings from tithe money. On the first day of any holiday, the House of Shammai are saying from profane money but the House of Hillel are saying from tithe money.

Halakhah

הלכה: רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּאי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּךְ מֵשִׁיבִין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל. דָּבָר שֶׁהוּא בָא חוֹבָה בָּא מִן הַמַּעֲשֵׂר. אָמְרוּ לָהֶן. אִילּוּ בַחוֹל שֶׁמָּא אֵינוֹ מֵבִיא אַחַת מִן הַחוּלִין וְטוֹפֵל לְמַעֲשֵׂר. וָכָא מֵבִיא אַחַת מִן הַחוּלִין וְטוֹפֵל לְמַעֲשֵׂר. וּמְנַיִין שֶׁהוּא טוֹפֵל [לְמַעֲשֵׂר]. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נֶאֱמַר כָּאן מִסַּת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ. מַה שְׂאֵתוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן מַעֲשֵׂר אַף כָּאן מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה הָאָמוּרָה לְהַלָּן מַעֲשֵׂר אַף כָּאן מַעֲשֵׂר. וְיָבִיא כוּלָּם מִן הַמַּעֲשֵׂר. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. נֶאֱמַר כָּאן מִסַּת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן. מַה מַשְׂאַת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אַחַת עִיקָּר וְהַשְּׁאָר טְפֵילָה. אַף מִסַּת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אַחַת עִיקָּר וְהַשְּׁאָר טְפֵילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַהֲלֹא שַׁלְמֵי נְדָבָה כְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה הֵן. וְלָמָּה הוּא טָפַל לוֹן לְאִילֵּין קְרָיָיא. לְלַמְּדָךְ שֶׁדּוֹחִין עֲלֵיהֶן יוֹם טוֹב.

HALAKHAH: Rebbi Tanhum bar Ilai in the name of Rebbi Yose ben Ḥanina: So answer the House of Shammai to the House of Hillel: May any obligatory sacrifice come from tithe? They said to them, if it were a weekday, could he not bring one from profane money and add the tithe money? And here he brings one from profane money and adds tithe money. From where that one may add [tithe money]? Rebbi Yose ben Ḥanina said, it is said here measure, and it is said there, for you cannot carry it. Since carrying mentioned there refers to tithe, so also here tithe. Rebbi Eleazar said, it mentions joy here and it mentions joy there. Since joy mentioned there refers to tithe, so also joy mentioned here refers to tithe. Could not all of them be brought from tithe money? Ulla bar Ismael said, it is said here measure and it is said there, the gift for Benjamin exceeded. Since gift which is mentioned there refers to one as principal and the remainder addition, so also here one is principal and the remainder addition. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, are not the voluntary well-being offerings like the well-being offerings of the holiday? Why does he add those verses? To tell you that for them one pushes aside the holiday.

Mishnah

משנה: יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׁר בְּהֵמָה. וְהַכֹּהֲנִים בַּחַטָּאת וּבָאָשָׁם וּבֶחָזֶה וּבַשּׁוֹק וּבִבְכוֹר. אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בַמְּנָחוֹת:

MISHNAH: Israel fulfill their obligation with vows, and voluntary gifts and animal tithe, and the Cohanim with purification sacrifices, and reparation sacrifices, and breast and thigh, and firstlings, but not with birds or cereal sacrifices.

Halakhah

הלכה: רִבִּי זְעוּרָה עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁשְּׁחָטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵינוֹ יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרֶגֶל. הָתִיב רִבִּי בָּא. וְהָא תַנֵּי. חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹצְאִין בָּהּ מִשֵּׁם שִׂמְחָה. וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ מִשֵּׁם שְׁלָמִים. [אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תִּפְתָּר בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ בָּרֶגֶל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי בָּא. אִם בְּשֶׁשְּׁחָטוֹ בָּרֶגֶל אֵין זּוֹ חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר. מַאי כְדוֹן.] אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן שְׁמַע תָּנָא עולָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כַּד סַלְקִית לְהָכָא שְׁמַע תָּנָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לְשִׂמְחָה. אוֹ יָכוֹל אַף לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. אוֹ חִלֵּף. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. מִשֶּׁאַתְּ מִתְחַיֵיב בַּחֲגִיגָה אַתְּ מִתְחַיֵיב בַּשִּׂמְחָה. הָתִיבוֹן. וְהָא תַנִּינָן. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן לְהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. לְשׁוֹחְטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵין אַתְּ יָכוֹל. דְּאָמַר רִבִּי זְעוּרָה עולָּא בַּר ישְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה שֶׁשְּׁחָטָן מֵעֶרֶב הָרֶגֶל אֵינוֹ יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּרֶגֶל. לְשׁוֹחְטָן בָּרֶגֶל אֵין אַתְּ יָכוֹל. שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה דּוֹחָה שַׁבָּת. אֵימָתַי אָמְרוּ. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קִיְימָהּ רַב אֶבְדּוּמָא נְחוּתָא בַכֹּהֲנִים וּבַשָּׂעִיר.

HALAKHAH: Rebbi Ze`ira, Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar: With pilgrimage well-being offerings which were slaughtered on the eve of a festival one does not satisfy his obligation for the pilgrimage. Rebbi Abba objected, was it not stated: With the pilgrimage offering of the Fourteenth one fulfills the obligation of joy but one does not fulfill the one of well-being offerings? Rebbi Ze`ira said, explain it that he slaughtered it on the holiday. Rebbi Abba said, if he slaughtered it on the holiday it is not a festival offering of the Fourteenth. What about it? Rebbi Ze`ira said, when we still were there, we heard stated Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar. When we came up to here we heard stated, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Eleazar: only be joyful, to add the night of the las festival day for joy. Or maybe also the nights of the firs day of the festival? Or inverse? Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Eleazar: and you shall be joyous on your festival of pilgrimage. When you are obligated for a sacrifice of pilgrimage you are obligated for joy. They objected, did we not state, “ hallel and joy eight”? Think of it, if the first day of the holiday falls on a Sabbath! He cannot slaughter on the eve of the holiday since Rebbi Ze`ira, Ulla bar Ismael in the name of Rebbi Eleazar said, with pilgrimage well-being offerings which were slaughtered on the eve of a festival one does not satisfy his obligation for the pilgrimage. He cannot slaughter on the holiday since we already have learned that the pilgrimage offering does not push aside the Sabbath. When did they say, Hallel and joy eight? Rebbi Yose said, Rav Eudaimon the emigrant explained it for Cohanim and the goat.

אֲבָל לֹא בָעוֹפוֹת וְלֹא בַמְּנָחוֹת. דִּכְתִיב זֶבַח.

“But not with birds or cereal sacrifices.” For it is written slaughter.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לֹו אוֹכְלִין מְרוּבִּין וּנְכָסִים מְמוּעָטִים מֵבִיא שְׁלָמִים מְרוּבִּין וְעוֹלוֹת מְמוּעָטוֹת. אוֹכְלִין מְעוּטִין וּנְכָסִים מְרוּבִּין מֵבִיא עוֹלוֹת מְרוּבּוֹת וּשְׁלָמִים מְמוּעָטִין. זֶה וְזֶה מְמוּעָטִין עַל זֶה נֶאֱמַר מָעָה כֶסֶף וּשְׁתֵּי כֶסֶף. זֶה וְזֶה מְרוּבִּין עַל זֶה נֶאֱמַר אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ.

MISHNAH: He who has many eaters and a small budget brings many well-being offerings and few elevation offerings. Few eaters and a large budget, he brings many elevation offerings and few well-being offerings. Both few, for this one it was said “one obolus, two silver coins.” Both ample, for this one it was said, each man according to his means, corresponding to the blessing by the Eternal, your God, which He gave you.

Halakhah

הלכה: עָנִי וְיָדוֹ רְחָבָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו. אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ. עָשִׁיר וְיָדוֹ מְעוּטָה. קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו. כְּבִרְכַּת יי אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. עָנִי וְיָדוֹ מְעוּטָה. עַל זֶה נֶאֱמַר. אֵין פָּחוּת מִשְׁתֵּי כֶסֶף.

HALAKHAH: If he is poor but generous, I am reading for him, each man according to his means, rich but stingy, I am reading for him, corresponding to the blessing by the Eternal, your God, which He gave you. If he is poor and stingy, on this one it was said, not less than two silver coins.

אִישׁ. פְּרָט לְקָטָן. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אָמַר. הֲרֵי עָלַי חֲגִיגָה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים. וְהֵבִיא בִּשְׁתַּיִם. יָצָא אוֹ כְּבָר נִקְבַּע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְלָמָּה לֹא. אִילּוּ מִי שֶׁאָמַר הֲרֵי עָלַי אָשָׁם בְּחָמֵשׁ סְלָעִים. שֶׁמָּא לֹא נִקְבַּע. וָכָא נִקְבַּע.

“Each man”, to exclude the minor. Rebbi Jeremiah asked, if he said, it is on me to bring a festival offering worth five tetradrachmas, but he brought for two; did he fulfill his obligation or is he already fixed Rebbi Yose said to him, why not? If somebody said, it is on me to bring a reparation sacrifice for five tetradrachmas, is he not fixed? And here he is fixed.

Mishnah

משנה: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג אֵינוֹ חַיָיב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. עַל זֶה נֶאֱמַר מְעוּוָת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִימָּנוֹת:

MISHNAH: Someone who did not bring his holiday sacrifice on the first day of the holiday may bring it during the entire festival including the last day of the festival. Once the festival has passed he is not liable for its warranty. On that it was said, the distorted cannot be repaired and the deficient cannot be made whole.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחַג. מַה חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. אַף חֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַג יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן. יְהוּדָה בַּר סַפְרָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעִיָה. וְחַגּוֹתֶם אוֹתוֹ חַג לַיי שִׁבְעַת יָמִים. וְכִי שִׁבְעָה הֵם. וַהֲלֹא שְׁמוֹנָה הֵם. אֶלָּא צֵא שַׁבָּת מֵהֶם הֲרֵי שִׁבְעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְכִי מִיכָּן לָמַדְנוּ שֶׁאִין חֲגִיגָה דוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. לֹא מִמָּקוֹם אַחֵר. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן אֲחוֹי דְרַב סַפְרָא. וְהָא תַנֵּי. אַף בַּפֶּסַח כֵּן. מֵעַתַּה צֵא שַׁבָּת מֵהֶן הֲרֵי שִׁשָּׁה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. מֵעַתַּה צֵא מֵהֶם שְׁנֵי יָמִים הֲרֵי שִׁשָּׁה. אָתָא רִבִּי חֲנַנְיָה יְהוּדָה בַּר סַפְרָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעִיָה. וְחַגּוֹתֶם אוֹתוֹ חַג לַיי שִׁבְעַת יָמִים. וְכִי שִׁבְעָה הֵם. וַהֲלֹא שְׁמוֹנָה הֵם. אֶלָּא צֵא שַׁבָּת מֵהֶם. שֶׁכְּבָר לָמַדְנוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה דוֹחָה שַׁבָּת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר תְּחָגּוּהוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן.

HALAKHAH: Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Ismael: It is said fifteenth regarding Passover and it is said fifteenth regarding Tabernacles. Since for the fifteenth which was said regarding Passover the last day is a make-up for the first, also for the fifteenth which was said regarding Tabernacles the last day is a make-up for the first. Jehudah bar Safra in the name of Rebbi Hoshaia: You shall bring a holiday sacrifice for the Eternal seven days. Are they seven? Are they not eight? But remove Sabbath from them, there remain seven. Rebbi Yose said, do we infer from here that the holiday sacrifice does not push the Sabbath aside? Was it not from another place? Rebbi Joḥanan the brother of Rav Safra objected, was it not stated, the same holds for Passover? Then remove Sabbath from them, there remain six. Think of it, if the first and the last holiday fall on the Sabbath, then remove two days from them and there remain six! There came Rebbi Ḥanania, Jehudah bar Safra in the name of Rebbi Hoshaia: You shall bring a holiday sacrifice for the Eternal seven days. Are they seven? Are they not eight? But remove Sabbath from them, since we already infer that the holiday sacrifice does not push the Sabbath aside; why does the verse say, bring on it a holiday sacrifice? But it teaches that the last day of the festival is make-up for the first.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רֶגֶל. דְּאָמַר רִבִּי אַבּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. בְּכוּלְּהֹם כְּתִיב וּבַיּוֹם וְכָאן כְּתִיב בַּיּוֹם. לְלַמְּדָךְ שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פַּיִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיֵיס כִּרְגָלִים. בְּרָכָה. אָמַר רִבִּי לָא. זְמָן. קָרְבָּן. פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד.

Rebbi Joḥanan said, it was stated so that the eighth day was a separate holiday, a separate lottery, a separate benediction, a separate sacrifice. Holiday, as Rebbi Abun said in the name of Rebbi Aḥa, for all of them is written and on day, but here is written on day, to teach you that it is a separate holiday. Lottery, Rebbi Yose said, the Mishnah says this, “on the eighth day they returned to the lottery as on holidays.” Benediction, Rebbi La said, time. Sacrifice, one bull and one ram.

Mishnah

משנה: רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵיזֶהוּ מְעוּוָּת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתְקוֹן זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר. אִם תֹּאמַר בְּגַנָּב וְגַזְלָן יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וּלְתַקֵּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר אֵין קוֹרִין מְעוּוָּת אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתוּקָּן מִתְּחִילָּה וְנִתְעַוֵות. וְאֵיזֶה זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁפִּירֵשׁ מִן הַתּוֹרָה:

MISHNAH: Rebbi Simeon ben Menassiah says, who is distorted cannot be repaired? This is one committing incest or adultery and producing a bastard. If you would say a thief or robber, that one may repent and repair. Rebbi Simeon ben Menassia says, one calls distorted only what was correct before and became distorted. Who is that? This is a scholar who separated from the Torah.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אִם רָאִיתָ עֲיָירוֹת שֶׁנִּתְלְשׁוּ מִמְּקוֹמָן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּע שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ בִּשְׂכַר סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים. מַה טַעַם. עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי יוֹשֶׁב. וַיֹּאמֶר יי עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי.

HALAKHAH: Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: When you see towns in the Land of Israel uprooted from their place, know that they did not contribute to the wages of Bible and Mishnah teachers. What is the reason? Why is the land ruined, torn down like an uninhabited wilderness? The Eternal said, because they abandoned My Torah.

רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא שְׁלַח לְרִבִּי חִיָיה וּלְרִבִּי אַסִּי וּלְרִבִּי אִמִּי לְמִיעֲבוֹר בַּקִּרֵיָיתָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לִמְתַקְנָא לוֹן סָפְרִין וּמַתְנִיָינִין. עֲלוֹן לְחַד אֲתַר וְלָא אַשְׁכְּחוֹן לָא סְפַר וְלָא מַתְנִיָין. אָמְרִין לוֹן. אַייתוֹן לָן נְטוּרֵי קַרְתָּא. אַיְיתוֹן לוֹן סַנְטוּרֵי קַרְתָּא. אָמְרוּן לוֹן. אֵילֵּין אֵינּוּן נְטוּרֵי קַרְתָּא. לֵית אֵילֵּין אֶלָּא חָרוּבֵי קַרְתָּא. אָמְרִין לוֹן. וּמָאן אִינּוּן נְטוּרֵי קַרְתָּא. אָמְרוּן לוֹן. סַפְרַיָיא וּמַתְנִיָינַיָּא. הָדָא הִיא דִּכְתִיב אִם יי לֹא יִבְנֶה בַיִת וגו׳.

Rebbi Judah the Prince sent Rebbi Ḥiyya, Rebbi Assi, and Rebbi Immi to tour the towns of the Land of Israel in order to give them Bible and Mishnah teachers. They came to one place where they found neither Bible nor Mishnah teacher. They said to them, bring us the watchmen of the town. They brought them the stewards of the town. They told them, these are not the watchmen of the town, they are the destroyers of the town. They asked them, and who would be the watchmen of the town? They told them, the Bible and Mishnah teachers. That is what is written, if the Eternal would not build the house, etc.

רִבִּי חוּנָה רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מָצָאנוּ שֶׁוִּיתֶּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲבוֹדָה זָרָה וְעַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים. וְעַל מְאָסָם בַּתּוֹרָה לֹא וִויתֵּר. מַה טַעָם. וַיֹּאמֶר יי עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא וַיֹּאמֶר יי עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. אוֹתִי עָזְבוּ אַוַותְּרָה. שֶׁמָּא אֶת תּוֹרָתִי שָׁמָרוּ. שֶׁאִילּוֹ אוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי שָׁמָרוּ הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּהּ הָיָה מְקָרְבָן אֶצְלִי. רַב חוּנָה אָמַר. לַמֵּד תּוֹרָה שְׁלֹּא לִשְׁמָהּ. שֶׁמִּתּוֹךְ שְׁלֹּא לִשְׁמָהּ אַתְּ בָּא לִשְׁמָהּ.

Rebbi Ḥuna, Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Samuel bar Rav Isaac: We find that the Holy One, praise to Him, did forego for Israel about idol worship, incest and adultery, and bloodshed. But for their rejection of the Torah he did not forego. What is the reason? It is not written here “The Eternal said, because they committed idol worship, incest and adultery, and bloodshed,” but the Eternal said, because they abandoned My Torah. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, that they abandoned Me I could forego, maybe they would keep My Torah, since if they abandoned Me but kept My Torah, the leavening in it would bring them close to Me. Rav Ḥuna said, study Torah even not for its own merit, since through {studying} not for its own merit you come to {study} for its own.

רִבִּי יְהוּדָה כְּשְׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַמֵּת וְאֶת הַכַּלָּה מִתְקַלְּסִין הָיָה נוֹתֵן עֵינָיו בַּתַּלְמִידִים וְאוֹמֵר. הַמַעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתַּלְמוּד.

When Rebbi Jehudah saw a funeral procession or the acclamation of a bride he looked at the students and said, deed precedes study.

נִמְנוּ בַּעֲלִיַית בֵּית אָרִיֹס. הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה. רִבִּי אַבָּהוּ הֲוָה בְקַיְסָרִין. שָׁלַח לְרִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ מַזְכֵּי בְטִיבֵּרִיָּה. שָׁלְחוֹן וְאָמְרוּן לֵיהּ. גְּמַל הוּא חֶסֶד. שְׁלַח כָּתַב לֵיהּ. הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּקַיְסָרִין שְׁלַחְתִּיךָ לְטִיבֵּרִיָּא. כְּבָר נִמְנוּ בַּעֲלִיַית בֵּית אָרִיֹס בְּלוֹד הַתַּלְמוּד קוֹדֵם לַמַּעֲשֶׂה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. הָדָא דְאַתְּ אֲמַר. בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה. אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם לַתַּלְמוּד. דְּלֹמָא. רִבִּי חִיָיה רִבִּי יָסָא רִבִּי אִמִּי עַנְיָן מֵיתֵי לְגַבֵּי רִבִּי לָעְזָר. אֲמַר לוֹן. אָן הֲוִיתוֹן יוֹמָא דֵין. אָמְרוֹן לֵיהּ. גְּמַל חֶסֶד. אֲמַר לוֹן. וְלָא הֲוָה תַמָּן חוֹרָנִין. אָמְרִין לֵיהּ. מָגִיר הֲוָה.

They voted in the upper floor of the house of Arius that study precedes action. Rebbi Abbahu dwelt in Caesarea. He sent his son Rebbi Ḥanina to acquire merit in Tiberias. They sent and said to him, he does works of charity. He wrote to him, are there no graves in Caesarea that I sent you to Tiberias? For they already voted in the upper floor of the house of Arius in Lydda that study precedes action. The rabbis of Caesaria say, that is, if there is somebody there who will do it. But if nobody is there who will do it, the action has precedence. Example. Rebbi Ḥiyya, Rebbi Yasa, Rebbi Immi, were late in coming to Rebbi Eleazar. He asked them, where have you been? They told him, performing an act of charity. He asked them, where there no others? They answered him, it was a neighbor.

Mishnah

משנה: הֶיתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר וְאֵין לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִיסְמֹכוּ. הִילְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וּמְעִילוֹת כַּהֲרָרִים תְּלוּיִּם בִּסָעֲרָה. מִקְרָא מְמוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. הַדִּינִים וְהָעֲבוֹדוֹת הַטַּהֲרוֹת וְהַטּוּמְאוֹת וְהָעֲרָיוֹת יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִיסְמֹכוּ. וְהֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה:

MISHNAH: The dissolution of vows flies in the air and has no support. The rules of the Sabbath, holiday sacrifices, and larceny on sancta are like mountains hanging on a hair, few verses and many rules. Civil law, Temple service, purity and impurity, and forbidden sexual relations have support. All of them are the body of the Torah.

Halakhah

הלכה: תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶׁיִיסְמְכוּ. נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיְּימָה. פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶׁיִיסְמְכוּ. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי. בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי. חוֹזֵר אֲנִי בִי.

HALAKHAH: It was stated: Rebbi Eliezer says, they have support. I swore and shall keep it. Sometimes I do not keep it. Rebbi Joshua says, they have support. Which I swore in My anger. I swore in My anger, I am changing My opinion.

תַּמָּן תַּנִּינָן. אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים. וְכָל הַנְּדָרִים לֹא חֲכָמִים הֵם שֶׁהֶן מַתִּירִין. כָּתוּב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. תָּלָה הַפָּרָשָׁה בְּרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת שֶׁיְּהוּ מַתִּירִין לָהֶן אֶת נִדְרֵיהֶן. רַב יְהוּדָה בֵשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּתוּב לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל דְּבָרוֹ. אַחֵר הוּא שֶׁעוֹשֶׂה דְבָרוֹ חוּלִין. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה חָכָם שֶׁהוּא מַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ.

There, we have stated: “Four kinds of vows did the Sages dissolve.” Do not the Sages permit all kinds of vows? It is written: Moses spoke to the heads of the tribes of the Children of Israel. He referred the paragraph to the heads of the tribes that they should dissolve their vows. Rav Jehudah in the name of Samuel: He shall not profane his word. He cannot profane his word; this implies that others can profane his words. Who is that? That is the Sage who dissolves the vow.

רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה יִרְמְיָה בַּר אַבָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן יוֹדְעִין לִפְתֹּחַ מַתִּירִין כְּזָקֵן. סָבֵרִין מֵימַר. בְּמָקוֹם שֵׁאֵין זָקֵן. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אֲפִילוּ בְּמָקוֹם שֵׁיֵּשׁ זָקֵן. אָמְרוּן קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. רַב חוּנָה רָאשֵׁי מַטּוֹת. אָמַר לֵיהּ. אִין לֵית רַב חוּנָה רָאשֵׁי מַטּוֹת מָאן אִינּוּן רָאשֵׁי מַטּוֹת. רַב חוּנָה רֹאשׁ לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת.

Rebbi Ze`ira, Rav Jehudah, Jeremiah bar Abba in the name of Samuel: Three who know how to find an opening may permit like an Elder. They thought, at a place where no Elder was available. The rabbis of Caesarea are saying: Even at a place where there is an Elder. They said before Rebbi Yasa: Is Rav Ḥuna “head of tribes”? He answered them, if Rav Ḥuna is not head of tribes, who are the heads of tribes? Rav Ḥuna is head of the heads of tribes.

מָהוּ לִמְנוֹת זְקִינִים לִדְבָרִים יְחִידִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רַב מְנִיתֵיהּ רִבִּי לְהַתִּיר נְדָרִים וְלִרְאוֹת כְּתָמִים. מִן דִּדְמָךְ בְּעָא גַּבֵּי בְּרֵיהּ מוּמֵי בְּכוֹרוֹת. אָמַר לוֹ. אֵינִי מוֹסִיף לָךְ עַל מַה שֶׁנָּתַן לָךְ אַבָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כּוּלָּא יְהַב לֵיהּ. לְדִין יְחִידִי וּלְהַתִּיר נְדָרִים וְלִרְאוֹת כְּתָמִים וְלִרְאוֹת מוּמִין שֶׁבְּגָלוּי. מִן דִּדְמָךְ בְּעָא גַּבֵּי בְּרֵיהּ מוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר. אָמַר לֵיהּ. אֵינִי מוֹסִיף לָךְ עַל מַה שֶׁנָּתַן לָךְ אַבָּא. אַף עַל גַּו דַּתְּ אֲמַר. מְמַנִּין זְקִינִים לִדְבָרִים יְחִידִים. וְהוּא שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְכָל הַדְּבָרִים. כְּהָדָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַנִּי לְכָל תַּלְמִידוֹי. וַהֲוָה מִצְטָעֵר עַל חַד דַּהֲוָה (נְכִי) [בְּכִי] בְּעֵיינוֹי וְלָא הֲוָה יְכִיל מַמְנִיָיתֵיהּ. וִימַנֵּייהּ לִדְבָרִים יְחִידִים. הָדָא אָמְרָה. הָרָאוּי [לְכָל הַדְּבָרִים רָאוּי] לְדָבָר אֶחָד. [ושֶׁאֵינוֹ] רָאוּי לְכָל הַדְּבָרִים אֲפִילוּ לְדָבָר אֶחָד אֵינוֹ רָאוּי.

May one appoint Elders for selected topics? Let us hear from the following: Rebbi appointed Rav to invalidate vows and to see stains. After his death, he asked his son for {permission to judge} defects of firstlings. He said to him, I shall not add to what my father gave you. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, he gave him everything: To sit in judgment alone, to invalidate vows, to see stains, and to see outside blemishes. After his death, he asked his son for {permission to judge} hidden defects. He said to him, I shall not add to what my father gave you. Even though you say, one appoints Elders for selected topics, only if he is competent for everything. As the following: Rebbi Joshua ben Levi ordained all his students, but he was sorry about one who (had a defect in his) [had a running] eye and he could not ordain him; could he not have ordained him for selected topics? That implies (that one who is competent in one thing has to be competent in everything, even for one thing he is not competent) [one who is competent in everything is competent in one thing but one who is not competent in everything cannot be declared competent in one thing.]

מָהוּ לִמְנוֹת זְקֵינִים לְיָמִים. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא אֲתַא לְגַבֵּי רִבִּי לָעְזָר. אֲמַר לֵיהּ. פַּיֵיס לִי לְרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא דִי כְתוֹב לִי חָדָא אִיגְרָא דְאִיקָר. נִיפּוּק לְפַרְנָסָתִי לְאַרְעָא בָּרְיָיתָא. פַּיְיסֵיהּ וְכָתַב לֵיהּ. הֲרֵי שִׁילַּחְנוּ אֲלֵיכֶם אָדָם גָּדוֹל. שְׁלוּחֵינוּ וּכְיוֹצֵא בָנוּ עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ אֶצְלֵינוּ. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי דוֹסִתַי רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא. וּמַטּוּ בָהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרִבִּי דוֹסִתַי סַבָּא. הָכֵין כָּתַב לֵיהּ. הֲרֵי שִׁילַּחְנוּ לָכֶם אָדָם גָּדוֹל. וּמַה הוּא גְדוּלָּתוֹ. שֶׁאֵינוֹ בוֹשׁ לוֹמַר. לֹא שָׁמַעְתִּי.

May one appoint Elders for a fixed time? Let us hear from the following: Rebbi Ḥiyya bar Abba went to Rebbi Eleazar and asked him to intervene with the Patriarch Rebbi Jehudah, that the latter should write him a letter of recommendation for seeking a livelihood in a foreign country. He intervened, and {the Patriarch} wrote for him: Here we are sending you as our representative a great personality with all our powers until he shall return to us. Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Dositheus, Rebbi Abba bar Zamina, and they report in the name of the old Rebbi Dositheus: He wrote him the following. Here we are sending you a great personality. What is his greatness? He will not be ashamed to say “I did not learn this”.

מָהוּ לְהַתִּיר בְּפֶלֹנֶיס. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מַתִּירִין בְּפֶלֹנֶיס. רִבִּי הִתִּיר בְּפֶלֹנֶיס. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַתִּיר בְּפֶלֹנֶיס. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טַלִּית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לִנְדָרִים קַלִּין.

May one permit wearing a coat? Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: One permits wearing a coat. Rebbi permitted wearing a coat. Rebbi Joshua ben Levi permitted wearing a coat. Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Jeremiah: At a place where one does not wear a toga. Rebbi Yose ben Abun said, for easy vows.

הִילְכוֹת שַׁבָּת. רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה מַקְשֵׁי. וַהֲלֹא אֵין כָּתוּב אֶלָּא אַךְ מַעְיָין וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר. וְאַתְּ לָמֵד מִמֶּנּוּ כַּמָּה הֲלָכוֹת.

“The rules of the Sabbath.” Rebbi Jonah said that Rebbi Ḥama bar Uqba asked, is it not written only but a spring, or a cystern, a water pool shall be pure, and you infer from this many rules.

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ אַל תַּפְלִיגֶינָּהּ לְדָבָר אַחֵר. שֶׁהֲרֵי כַּמָּה הֲלָכוֹת נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְכוּלְּהֹן מְשׁוּקָּעוֹת בַּמִּשְׁנָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְיֵאוּת. הֲרֵי שְׁנֵי מִינֵי חִיטִּים. אִילוּלֵא שֶׁבָּא נָחוּם וּפִירְשָׁהּ לָנוּ יוֹדְעִין הָיִינוּ.

Rebbi Ze`ira said in the name of Rebbi Joḥanan: If you come to notice a practice of which you do not know the reason, do not push it aside as something alien since many practices were said as from Moses on Sinai and all of them were absorbed into the Mishnah. Rebbi Abun said, that is correct! If Naḥum had not come and explained it to us about the two kinds of wheat, could we have known?

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֶכְתָּוב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי. וְכִי רוּבָּהּ שֶׁלַּתּוֹרָה נִכְתְּבָה. אֶלָּא מְרוּבִּין הַדְּבָרִים הַנִּדְרָשִׁין מִן הַכְּתָב מִן הַדְּבָרִים הַנִּדְרָשִׁין מִן הַפֶּה. וְכֵינִי. אֶלָּא חָבִיבִין הַדְּבָרִים הַסְּמוּכִין לִכְתָב מִן הַדְּבָרִים הַסְּמוּכִין לְפֶה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. אֶכְתָּוב לוֹ רוּבֵּי תּוֹרָתִי. אֵילּוּ הַתּוֹכָחוֹת. אֲפִילוּ כֵן לֹא כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. אִילּוּ כָתַבְתִּי לָךְ רוּבֵּי תּוֹרָתִי לֹא כְּמוֹ זָר נֶחְשָׁבוּ. מָה בֵינָן לָאוּמּוֹת. אֵילּוּ מוֹצִיאִין סִפְרֵיהֶן וְאֵילּוּ מוֹצִיאִין סִפְרֵיהֶן. אֵילּוּ מוֹצִיאִין דִּפְתְּרֵיהֶן וְאֵילּוּ מוֹצִיאִין דִּפְתְּרֵיהֶן.

Rebbi Ze`ira in the name of Rebbi Eleazar: I wrote down for him most of My teaching. But was most of the Torah written down? Rather, more things are derived from what is written than what is derived from oral tradition. Is that so? But things derived from what is supported by a verse are preferred over those supported by oral tradition. Rebbi Judah ben Pazi said: I wrote down for him most of My teaching, these are the admonitions. Nevertheless, is it not that they were considered foreign? Rebbi Abun said: If I had written down for you most of my teaching, would it not be considered Gentile? What would be the difference between us and the Gentiles? These produce their books and those produce their books. These produce their parchments and those produce their parchments.

רִבִּי חַגַּיי בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. נֶאֶמְרוּ דְבָרִים בְּפֶה וְנֶאֶמְרוּ דְבָרִים בִּכְתָב וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין (אֵילּוּ) [אֵיזוֹ] מֵהֶן חָבִיבִין. אֶלָּא מִן מָה דִכְתִיב כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. הָדָא אָמְרָה. אוֹתָן שֶׁבַּפֶּה חָבִיבִין. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. חַד אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אֲנִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְאִם לָאו אֵינִי כוֹרֵת אִתְּךָ בְרִית. וְחוֹרָנָה אָמַר. אִם שִׁימַּרְתָּ מַה שֶׁבַּפֶּה וְשִׁימַּרְתָּ מַה שְׁבִּכְתָב אַתְּ מְקַבֵּל שָׂכָר. וְאִם לָאו אֵין אַתְּ מְקַבֵּל שָׂכָר. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עֲלֵיהֶם וַעֲלֵיהֶם כָּל כְּכָל דְּבָרִים הַדְּבָרִים. מִקְרָא וּמִשְׁנָה תַלְמוּד הֲלָכוֹת וָאֲגָדוֹת. אֲפִילוּ מַה שֶׁתַּלְמִיד וָותִיק עָתִיד לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ כְּבָר נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה בַּסִּינַי. מַה טַעַם. יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא. חֲבֵירוֹ מֵשֵׁיבוֹ וְאוֹמֵר לוֹ. כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵינוּ.

Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: Things have been said orally and things have been said in writing, and we do not know which ones are preferred. From what is written: by the mouth of these words I concluded a covenant with you and Israel, it follows that the oral traditions are preferred. Rebbi Joḥanan and Rebbi Yudan ben Rebbi Simeon. One said that if you kept what is oral tradition and kept what is written I will conclude a covenant with you, otherwise I shall not conclude a covenant with you. The other one said, if you watched all that is oral tradition and kept all that is written you will receive your reward, otherwise you will not receive any reward. Rebbi Joshua ben Levi said: On them, and on them; all, like all; words, the words; Bible, Mishnah, Talmud, practices and Aggadah. Even what a competent student will discover before his teacher was said to Moses on Sinai. What is the reason? There is something about which one would say, look, this is new! His colleague will answer, it already has been forever.

רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין מוֹרִין לֹא מִן הַהֲלָכוֹת וְלֹא מִן הָאֲגָדוֹת ולֹא מִן הַתּוֹסָפוֹת אֶלָּא מִן הַתַּלְמוּד. וְהָא תַנָּא רִבִּי חֲלַפְתַּא בֶּן שָׁאוּל. הִיא שְׁנֵי מֵינֵי חִיטִּין הִיא שְׁנֵי מֵינֵי שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. כָּךְ הָיְתָה הֶלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָיחוּהָ. הִיא שְׁנֵי מֵינֵי חִיטִּין הִיא שְׁנֵי מֵינֵי שְׂעוֹרִין. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּחֲלִיק בְּצָלִים לַחִים לַשּׁוּק וּמְקַיֵּים יְבֵישִׁין לַגּוֹרֶן. אִית לָךְ מֵימַר. שׁוּק וְגוֹרֶן. כָּךְ הָיְתָה הֶלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָיחוּהָ.

Rebbi Ze`ira in the name of Samuel: One makes inferences neither from practices, nor from homiletics, nor from extraneous sources, but only from study. Did not Rebbi Ḥalaphta ben Shaul state: The case of two kinds of wheat is the same as the case of two kinds of barley? Rebbi Ze`ira said, that was part of the original practice and it was forgotten: The case of two kinds of wheat is the same as the case of two kinds of barley. But did we not state “He who strips moist onions for the market and stores dry ones;” can you say about market and storage that this was of the original practice and was forgotten?

רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין לְמֵידִין מִן הַהוֹרָיָיה. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין לְמֵידִין מִן הַמַּעֲשֶׂה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. הָדָא דַתְּ אֲמַר בָּהוּא דְלָא סְבַר. בְּרַם בָּהוּא דִסְבַר עֲבִיד. אֲמַר לֵיהּ. בֵּין דִסְבַר בֵּין דְּלָא סְבַר בָּהוּא דְפַלִּיג. בְּרַם בָּהוּא דְלָא פַלִּיג בֵּין סְבַר בֵּין לָא סְבַר עֲבַד.

Rebbi Ḥananiah in the name of Samuel: One makes no inferences from a ruling. Everybody agrees that one makes no inferences from an action. Rebbi Mana said to him, that means somebody who does not understand, but he who understands may act. He said to him, whether one understands or one does not understand, if there is a disagreement. But if there is no disagreement, whether one understands or one does not understand one acts.

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הָאִסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן. שׁוֹגֵג מוּתָּר מֵזֵיד אָסוּר. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. אִם שׁוֹגֵג מוּתָּר. אִם מֵזִיד אָסוּר. מַתְנִיתָה בִתְרוּמָה דְרוֹבָהּ. אֲתַא מֵימוֹר לָךְ. וַאֲפִילוּ בִּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא כָּךְ אָסוּר לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּאָת הֲלָכָה תַחַת יָדֶיךָ וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם לִתְלוֹת אִם לִשְׂרוֹף. לְעוֹלָם הֲוֵי רָץ אַחַר הַשְּׂרֵיפָה יוֹתֵר מִן הַתְּלִיָיה. שֶׁאֵין לָךְ חָבִיב בַּתּוֹרָה מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין וְהֵן בַּשְּׂרֵיפָה. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. וּלְמֵידִין דָּבָר שֶׁאֵין מִצְוָתוֹ לְכָאן מִדָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ לְכָאן.

Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan: All forbidden things, if one added to them in error it is permitted, intentionally it is forbidden. Is that not the Mishnah, “if it was in error it is permitted, if intentional it is forbidden”? The Mishnah is about addition to heave, he comes to tell you about other things. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Jonathan: Just as one has a duty to instruct about actions that should be done so one has a duty to instruct negatively about actions that should not be done. Rebbi Eleazar said, just as it is forbidden to declare the impure as pure, so it is forbidden to declare the pure as impure. Rebbi Abba bar Jacob in the name of Rebbi Joḥanan: If a practical case comes before you and you do not know whether to suspend or to burn, always try to burn rather than to suspend since there is nothing in the Torah more distinguished than burned bulls and burned rams, and they are burned. Rebbi Yose asked, is it possible to infer from something whose commandment is thus for something whose commandment is not so?