בכורים ב׳Bikkurim 2

Mishnah

משנה: הַתְּרוּמָה וְהַבִּיכּוּרִים חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ וַאֲסוּרִין לַזָּרִים וְהֵן נִיכְסֵי כֹהֵן וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִים וְהֶעֱרֶב שֶׁמֶשׁ. הֲרֵי אֵילּוּ בַתְּרוּמָה וּבַבִּיכּוּרים מַה שֶׁאֵין כֵן בְּמַעֲשֵׂר.

MISHNAH: For heave and First Fruits one incurs the penalty of death or a fine of a fifth; they are forbidden to lay persons, are Cohen’s property, may be lifted by one in 100, need washing of the hands and sundown. This applies to heave and First Fruits but not to tithe.

Halakhah

הלכה: הַתְּרוּמָה וְהַבִּיכּוּרִין כול׳. כְּתִיב וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמוֹתָיי. שְׁתֵי תְרוּמוֹת הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִין. תְּרוּמָה דִכְתִיב וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְלוּהוּ. הַבִּיכּוּרִים דִּכְתִיב וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עוֹלוֹתֵיכֶם אֵילּוּ הַבִּיכּוּרִים דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֶן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ. אוֹ נֹאמַר בַּקֳּדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. כְּבָר כְּתִיב כָּרֵת בַּקֳּדָשִׁים. וִיהֵא מִיתָה וְכָרֵת בַּקֳּדָשִׁים. וְכִי יֵשׁ מֵת וְחוֹזֵר וּמֵת.

HALAKHAH: “For heave and First Fruits,” etc. It is written ( Num. 18.8): “Behold, I gave to you the watch over My heaves.” Two heaves, heave and First Fruits. About heave it is written ( Lev. 22:9): “They should not carry sin because of it and die if they desecrate it.” First fruits as it is written ( Deut. 12:6): “There you shall bring your elevation offerings,” these are First Fruits, as it is written ( Deut. 26:4): “The Cohen shall take the basket from your hand.” Maybe we should say that the verse refers to sacrifices? Extirpation is already written in regard to sacrifices.

כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמֵּת לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה מֵת בְּהִיכָּרֵת. לַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם מִיתַת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. לְשִׁשִׁים מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. לְשִׁבְעִים מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. לִשְׁמוֹנִים מִיתָה שֶׁלְזִקְנָה. מִיכָּן וָהֵילָךְ חַיֵּי צַעַר.

Should sacrifices be subject to death and extirpation? Can somebody die and die again? As we have stated: “If somebody dies at age 50, he dies of extirpation. At 52, the death of the prophet Samuel. At 60, it is the death written in the Torah. At 70, a death of love. At 80, death of old age. After that, a life of suffering.”

מַה חֲמִית מֵימַר מֵת לַחֲמִשִּׁים מֵת בְּהִיכָּרֵת. כְּתִיב אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי וגו׳ וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ וְלֹא יָמוּתוּ. עֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר שֶׁלְתַּקָּנָה שֶׁלֹּא יְזוּנוּ עֵינֵיהֶן מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקֳדָשִׁים. וּכְתִיב וְלֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקּוֹדֶשׁ וָמֵתוּ. וּכְתִיב וּמִבֶֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. רִבִּי אָבִין בְּרֵיהּ דְּרִבִּי תַּנְחוּם בַּר טְרִיפוֹן שָׁמַע לָהּ מִן הָכָא. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. צֵא מֵהֶן עֵשְׂרִים שָׁנָה שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁלְמַעֲלָן עוֹנְשִׁין וְכוֹרְתִין. נִמְצֵאת אוֹמֵר הַמֵּת לַחֲמִשִּׁים מֵת בְּהִיכָּרֵת.

From where do you understand that if somebody dies at age 50, he dies of extirpation? It is written ( Num. 4:18–19): “Do not extirpate the tribe of the families of (Levi), etc. Do the following for them that they should live and not die.” Organize them that they should not enjoy seeing the holiest of holies. And it is written ( Num. 4:20): “They should not come to look, when the holies are wrapped, and die.” And it is written ( Num. 8:25): “At age 50, he should retire from the work force.” Rebbi Abin, the son of Rebbi Tanḥum ben Rebbi Tryphon, understood it from here ( Ps. 90:10): “The days of our lives here are 70 years.” Subtract from these 20 years during which the Heavenly Court does neither punish not extirpate, and you will find that one who dies at up to 50 years dies in extirpation.

לַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם מִיתַת שָׁאוּל הַנָּבִיא. רִבִּי אַבָּא בְּרִיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר. חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבְתָה בִתְפִילָּתָהּ קִיצְרָה בְיָמָיו שֶׁלְשְׁמוּאֵל. שֶׁאָמְרָה וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם. וַהֲלֹא אֵין עוֹלָמוֹ שֶׁלְלֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. וְהֶיְי דְלוֹן חַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וּשְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ.

“At 52, the death of the prophet Saul.” Rebbi Abba the son of Rebbi Pappai in the name of Rebbi Levi; Rebbi Joshua from Sikhnin in the name of Rebbi Joshua ben Levi ( Prov. 14:23): “From all toil there will be gain but from talk of lips only want.” Hannah, because she prayed too much, shortened Samuel’s life, since she said ( 1S. 1:22): “He shall dwell there forever.” But the “forever” of a Levite is only 50 years, as it is written ( Num. 8:25): “At the age of 50 years he shall retire from the workforce.” But this one lived 52 years? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, two years until she weaned him.

לְשִׁשִׁים מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. כְּתִיב אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וגו׳. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעוֹד עָשָׂה בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וָמֵת. נִמְצֵאת אוֹמֵר הַמֵּת לְשִֹׁשִּׁים שָׁנָה מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. וּכְתִיב תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר.

“At 60, it is the death written in the Torah.” Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jacob bar Aḥa: It is written ( Deut. 1:35): “If any male among these people, this evil generation, should see.” Think of it, if anybody left Egypt at age 20 and then was in the desert for 40 years when he died, you find that the death written in the Torah is at age 60. And it is written ( Job. 5:26): “You shall come into your grave bklḥ.”

לְשִׁבְעִים מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. לִשְׁמוֹנִים מִיתָה שֶׁלְזִקְנָה. שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה. וְכֵן בַּרְזִילַיי אוֹמֵר לְדָוִד בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הֲאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע.

At 70, a death of love. ( Ps. 90:10): “The days of our lives are then 70 years.” At 80, death of old age, as it is said: “At most, 80 years.” Also thus Barzilai said to David ( 2S. 19:36): “I am today 80 years of age, do I still know good from bad?”

אָפַר חֲמִשִּׁים וְעָשָׂה דָבָר שֶׁהוּא בְהִיכָּרֵת אֲבָל רַב חָדֵי. אָפַר שִׁיתִּין וְעָשָׂה דָבָר שֶׁהוּא בָעֲוֹן מִיתָה אֲבָל חָדֵי. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה בֶן אַנְטִיגֳנָס אוֹמֵר זָקֵן שֶׁאָכַל אֶת הַחֵלֶב. וְכִי מִי מוֹדִיעֵינוּ שֶׁהוּא בְהִיכָּרֵת. כְּהָדָא דְתַנֵּי אוֹ שֶׁחִילֵּל אֶת הַשַּׁבָּת מֵת בְּהִיכָּרֵת. אֶלָּא כֵינִי. הַמֵּת לְיוֹם אֶחָד מִיתָה שֶלְזַעַם. לִשְׁנַיִם מִיתָה שֶׁלְבֶּהָלָה. לִשְׁלֹשָׁה מֵת בַּמַּגֵּפָה. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל. מֵת בְּאֶחָד בִּשְׁנַיִם בִּשְׁלֹשָׁה בְּהִיכָּרֵת. לְאַרְבָּעָה לַחֲמִשָּׁה מִיתָה הֲדוּפָה. לְשִׁשָּׁה מִיתַת דֶּרֶךְ הָאָרֶץ. לְשִׁבְעָה מִיתָה שֶׁלְחִיבָּה. מִיכָּן וָאֵילַךְ מֵת בִּיִיסוּרִין.

If he had passed the age of 50 and did something punishable by extirpation, is he truly very happy? If he had passed the age of 60 and did something punishable by death, can he truly be happy? It was stated: Rebbi Ḥanina ben Antigonos said, if an old man ate fat, who will show us that he is subject to extirpation? As we have stated, or if he desecrated the Sabbath he dies by extirpation. But it must be the following: He who dies in one day dies by rage, in two by urgency, in three by plague. Rebbi Ḥalafta ben Shaul stated: He who dies in one, two, three [days], dies by extirpation. Four or five is a hurried death, six a usual death, seven a death of love, longer he dies in pain.

מַה חֲמִית מֵימַר מֵת לִֹשְלֹשָׁה יָמִים מֵת בְּמַגֵּפָה. חִילְפַיי בַּר בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ אָמַר שָׁמְעִית קָלֵיהּ דְּרבי דְרָשׁ וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף יי אֶת נָבָל וַיָּמֹת. תָּ‎‎לָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב אֶבְלוּ עִם הַצַּדִּיק וְעָשָׂה עוֹד שְׁלֹשָׁה יָמִים וּמֵת בַּמַּגֵּפָה. רִבִי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לַעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים. תָּלָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשָׂרָה יָמִים כַּעֲשֶׂרֶת יָמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְלֹא עָשָׂה.

What did you see to assert that he who dies in three days dies from the plague? Hilfai the grandson of Rebbi Abbahu said, I heard the voice of my grandfather who preached ( 1S. 25:38): “It was like the ten days that the Eternal smote Nabal and he died.” The Holy One, praise to Him, suspended His judgment during the seven days of mourning for Samuel, that mourning for him and for the just person should not overlap; then he lingered another three days and died. Rebbi Ḥaggai in the name of Rebbi Samuel bar Naḥman: It is not written “after ten days” but “like the ten days”; The Holy One, praise to Him, suspended His judgment for ten days, like the Ten Days between New Year’s Day and the Day of Atonement, that he should repent, but he did not.

כַּהֲנָא שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא. זָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ בָּעֲוֹן מִיתָה. מִן דְּצָלִי אָמַר לֵיהּ אֲנִי יי הִפְסִיק הָעִנְיָין. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן זָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה בָּעֲוֹן מִיתָה. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. אוֹכְלֵי תְרוּמָה בְזָדוֹן. טָהוֹר שֶׁאָכַל טָהוֹר. וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא. וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא. וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר. בָּעֲוֹן מִיתָה. אוֹכְלֵי תְרוּמָה בַכֹּהֲנִים. טָהוֹר שֶׁאָכַל טָהוֹר כְּמִצְוָותוֹ. טָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא בַּעֲשֵׂה. טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מַה חֲמִית מֵימַר טָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא בַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִים. מִן הַטְּהוֹרִין וְלֹא מִן הַטְּמֵאִין. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא.

Cahana asked Rebbi Zeïra: A layman who ate heave? He said to him, it is a deadly sin. After he had prayed, he said to him ( Lev. 22:3): “I am the Eternal” closed the statement. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan: A layman who ate heave committed a deadly sin. A baraita supports Rebbi Joḥanan: “Those who eat heave intentionally, whether pure [person] eating pure [heave], or impure eating impure, or pure eating impure, or impure eating pure, have commited a deadly sin. Cohanim eating heave, pure [person] eating pure [heave] fulfills its commandment; pure eating impure [has violated] a positive commandment; impure eating pure or impure eating impure [has violated] a prohibition. What did you see to say that a pure [person] eating impure [heave has violated] a positive commandment? Rebbi Abba bar Mamal said, ( Lev. 22:7) “Afterwards he shall eat of the hallowed [food]”, of what is pure but not of what is impure. Any prohibition which is implied by a positive commandment has the status of a positive commandment.

אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר כָּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין וְכָל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת לֹא תֹאכֵלוּ. לִיתֵּן עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה עַל הַטְּמֵאִים. בְּגִין דִּכְתִיב. הָא אִילּוּ לֹא הֲוָה כְתִיב עֲשֵׂה הוּא. הֲוֵי כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא.

Rebbi Avina said: Would one not understand that, since it is said ( Lev. 11:9): “Any [creature in the water] having fins and scales you shall eat” we know that any creature having no fins and scales you shall not eat. To give both positive commandment and prohibition on the impure. Because it is written. If it were not written, it would be a positive commandment. Therefore, any prohibition which is implied by a positive commandment has the status of a positive commandment.

רִבִּי יָסָא שָׁמַע לָהּ מַן הָכָא הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכֲלֶנּוּ. כָּאן הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת. בִּתְרוּמָה אֵין הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר אוֹכְלִין בִּקְעָרָה אַחַת. בְּקֳדָשִׁים. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָא אִין בְּגִין קֳדָשִׁים כְּבָר כְּתִיב וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל.

Rebbi Assi understood it from the following ( Deut. 12:22): “The impure and the pure shall eat it together.” Here, the impure and the pure shall eat it from the same platter, but heave the impure and the pure may not eat from the same platter. About sacrifices? Rebbi Joḥanan ben Marius said, if about sacrifices it is already written ( Lev. 7:19): “Meat touching anything impure may not be eaten.”

מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הַתְּרוּמָה וְהַבִּיכּוּרִים חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה. פָּתַר לָהּ בַּכֹּהֲנִים. וְהָא תַנִּינָן חוֹמֶשׁ. וְכִי יֵשׁ חוֹמֶשׁ בַּכֹּהֲנִים. פָּתַר לָהּ. לִצְדָדִין הִיא מַתְנִיתָא. רֵישָׁא בַכֹּהֲנִים וְסֵיפָא בְיִשְׂרָאֵל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. וָאֲסוּרִין לְזָרִים. פָּתַר לָהּ פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר.

The Mishnah disagrees with Rav: “For heave and First Fruits one is liable to penalty of death.” He explains it, for Cohanim. But did we not state: “fifth”? Is there a fifth for Cohanim? He explains that the Mishnah is case by case. The first clause for Cohanim, the last for Israel. Does the Mishnah support Rebbi Joḥanan: “They are forbidden to lay persons”? He explains it, less than a legal quantity.

וְהֵן נִיכְסֵי כֹהֵן. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְךָ נְתַתִּיו לְמָשְׁחָה. לְמָשְׁחָה לִגְדּוּלָה. לְמָשְׁחָה לִיסִיכָה. לְמָשְׁחָה לְהַדְלָקָה. הָיִיתִי אוֹמֵר בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ. מַבְעִיר אַתְּ הַתְּרוּמָה בְטוּמְאָה. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. מְנַיִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַצְמוֹ שֶׁנִּיטְמָא שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא. רָאוּי לִפְדּוֹתוֹ וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. לֹא אַתְיָא דְלֹא אוֹ בְלָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּיטְמָא. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה אוֹף בְּבִיכּוּרִין שֶׁנִּיטְמְאוּ דִּבְרֵי הַכֹּל.

“They are the Cohen’s property.” Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Joḥanan ( Num. 18: 8): “To you I gave it as mošḥâ.” As mošḥâ, for importance. As mošḥâ, for anointing. As mošḥâ, as fuel. I would say, both for impure and pure. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan, ( Deut. 26:14) “I did not burn any of it,” but one liquidates heave in impurity. Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Eleazar: From where for Second Tithe proper which became impure that one may not use it as fuel? The verse says, “I did not burn any of it in impurity”. One may redeem it and you are saying this? One may only interpret it as referring to what was bought with Second Tithe money. Rebbi Jehudah said, but for First Fruits which became impure it is the opinion of everybody.

הֲרֵי אֵילּוּ בַתְּרוּמָה [וּבַבִּיכּוּרִין] מַה שֶׁאֵין כֵן בְּמַעֲשֵׂר. תַּמָּן תַּנִּינָן נוֹטְלִין לְיָדַיִם לְחוּלִין וּלְמַעֲשֵׂר. וְלִתְרוּמָה וּלְקוֹדֶשׁ מַטְבִּילִין. תַּמָּן אַתְּ אָמַר. אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה וְהָכָא אַתְּ אָמַר הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. הֵן דְּתֵימַר הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רַבָּנִין. הֵן דְּתֵימַר אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה. רִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה וּמוּתָּר בְּחוּלִין וּבְמַעֲשֵׂר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בְּמַעֲשֵׂר. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. מַהוּ וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בְּמַעֲשֵׂר. נִפְסַל גּוּפוֹ מִלּוֹכַל בְּמַעֲשֵׂר. מַיי כְדוֹן. הֵן דְּתֵימַר הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה בְּרוֹצֶה לוֹכַל. הֵן דְּתֵימַר אֵין הַמַּעֲשֵׂר טָעוּן רְחִיצָה בְּרוֹצֶה לִיגַּע. לֹא הוּא רוֹצֶה לוֹכַל הוּא רוֹצֶה לִיגַּע. אֶלָּא מִשֻּׁם נְטִילַת סֶרֶךְ. וְהָתַנִּינָן תְּרוּמָה. וְכִי יֵשׁ תְּרוּמָה מִשֻּׁם נְטִילַת סֶרֶךְ. אֶלָּא בְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ. וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ לֹא כְחוּלִין הֵן. תִּיפְתָּר אִי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִי כְרִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. אִי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר הַיָּדַיִם תְּחִילָּה לְחוּלִין וּשְׁנִיּוֹת לִתְרוּמָה. אִי כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק דְּתַנִּינָן תַּמָּן וְחוּלִין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּב הַקּוֹדֶשׁ הֲרֵי אֵילּוּ כְחוּלִין. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר הֲרֵי אֵילּוּ כִתרוּמָה לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד.

“This applies to heave and First Fruits but not to tithe.” There, we have stated: “One washes his hands for profane, tithe, and heave; but for sacrifices one immerses.” There, you say that tithe does not need washing and here you say, tithe needs washing! Those who say, tithe needs washing, the rabbis; he who says, tithe does not need washing, Rebbi Meїr. There, we have stated: “Anything needing immersion in water by rabbinic decree makes sacrifices impure and heave unusable but is permitted for profane food and tithe. But the Sages forbid for tithe.” Is that not explained by what Rebbi Samuel says in the name of Rebbi Zeïra, what means the Sages forbid for tithe? His body is disqualified from eating tithe. What is that? May you say tithe needs washing, if he wants to eat; may you say tithe does not need washing, if he wants to touch? No, wanting to touch is the same as wanting to eat. So it must be washing as discipline. But we have stated: “heave”! Is there washing as discipline for heave? But it is about profane food prepared by the rules of sacrifices. Is profane food prepared by the rules of sacrifices not profane? Explain it either following Rebbi Simeon ben Eleazar or following Rebbi Eleazar ben Rebbi Ẓadog. Either following Rebbi Simeon ben Eleazar as it was stated: Rebbi Simeon ben Eleazar says in the name of Rebbi Meїr: Hands are [impure] in the first degree for profane food, in the second for heave. Or following Rebbi Eleazar ben Rebbi Ẓadog as it was stated there: “Profane food prepared by the rules of sacrifices is profane. Rebbi Eleazar ben Rebbi Ẓadog says it is like heave, it may be impure in two degrees and invalidates a third.”

Mishnah

משנה: יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂר וּבְבִיכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה. שֶׁהַמַּעֲשֵׂר וְהַבִּיכּוּרִים טְעוּנִין הֲבָאַת מָקוֹם וּטְעוּנִין וִידּוּי וַאֲסוּרִין לָאוֹנֵן. רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְחַיָיבִין בַּבִּיעוּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן מִלּוֹכַל בִּירוּשָׁלֵם אַף לְזָרִים וְאַף לִבְהֵמָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. הֲרֵי אֵילּוּ בְּמַעֲשֵׂר וּבְבִכּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה.

MISHNAH: Some rules apply to tithe and First Fruits but not to heave since tithe and First Fruits need to be brought to the Place; they need a declaration and are forbidden to the current mourner, but Rebbi Simeon permits. They are subject to removal, but Rebbi Simeon frees from the obligation. They forbid in Jerusalem the most minute amount to be eaten by the unauthorized and animals; Rebbi Simeon permits. These rules apply to tithe and First Fruits but not to heave.

Halakhah

הלכה: טְעוּנִין הֲבָאַת מָקוֹם. דִּכְתִיב וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עוֹלוֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם. תְּרוּמַת יֶדְכֶם אֵילּוּ הַבִּיכּוּרִים. דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ.

HALAKHAH: “They need to be brought to the Place.” Because it is written ( Deut. 12:6): “There, you shall bring your elevation offerings, your family sacrificies, your tithes, and your hand’s heave.” “Your hand’s heave” are First Fruits since it is written ( Deut. 26:4): “The Cohen shall take the basket from your hand.”

עַד כְּדוֹן מַעֲשֵׂר. בִּיכּוּרִים מְנַיִין. כַּיי דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר חָמָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. הַקּוֹדֶשׁ הַקּוֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן מַשְׁמַע.

So far tithe, from where First Fruits? As Rebbi Jacob bar Ḥama said in the name of Rebbi Eleazar ( Deut. 26:13): “The hallowed food.” That hallowed food is meant which was described in the preceding paragraph.

וּטְעוּנִין וִידּוּי. דִּכְתִיב וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יי אֱלֹהֶיךָ. עַד כְּדוֹן מַעֲשֵׂר. בִּיכּוּרִין מְנַיִין. כַּיי דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. הַקּוֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן בְּמַשְׁמַע.

“They need a declaration.” Since it is written ( Deut. 26:5): “You should formally declare before the Eternal, your God.” So far tithe, from where First Fruits? As Rebbi Jacob bar Ḥama said in the name of Rebbi Eleazar ( Deut. 26:13): “The hallowed food.” That hallowed food is meant which was described in the preceding paragraph.

וַאֲסוּרִין לָאוֹנֵן. דִּכְתִּיב לֹא אָכַלְתִּי בְּאוֹנִי מִמֶּנּוּ. עַד כְּדוֹן מַעֲשֵׂר. בִּיכּוּרִין מְנַיִין. כַּיי דְאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. הַקּוֹדֶשׁ הַקּוֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן בְּמַשְׁמַע.

“They are forbidden to the current mourner.” Since it is written ( Deut. 26:14): “I did not eat from it in my deep mourning.” So far tithe, from where First Fruits? As Rebbi Jacob bar Aḥa said in the name of Rebbi Eleazar ( Deut. 26:13): “The hallowed food.” That hallowed food is meant which was described in the preceding paragraph.

תַּנִּינָן כָּל אִילֵּין מִילַּיָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג. גַּבֵּי וִידּוּי לֵית רִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג. וִידּוּי זוֹ קִרְיָיה. וְלֵית רִבִּי שִׁמְעוֹן פַּלִּיג דִּכְתִיב וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ.

In all these cases we stated that Rebbi Simeon disagrees. For the declaration Rebbi Simeon does not disagree. The declaration is the reading; there, Rebbi Simeon does not disagree since it is written ( Deut. 26:5): “You should formally declare.”

כֵּינִי מַתְנִיתָא וְאוֹסְרִין כָּל שֶׁהֵן מִלּוֹכַל בִּירוּשָׁלֵם. רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְגִידוּלֵיהֶן אֲסוּרִין מִלּוֹכַל בִּירוּשָׁלֵם וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְאַף לְזָרִים וְאַף לִבְהֵמָה רִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. וְאוּף רַבָּנִין מוֹדוֹי לֵיהּ. מִן דּוּ מָתִיב לוֹן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין בָּהֶן מוּתָּרִין לְזָרִים שֶׁהֵן מוּתָּרִין לַאֲכִילַת בְּהֵמָה. וְיֵשׁ מְחִצָה לַאֲכִילַת זָרִים וְיֵשׁ מְחִצָה לַאֲכִילַת בְּהֵמָה. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְחִצָה לְזָרִים כָּךְ אֵין מְחִצָה לַאֲכִילַת בְּהֵמָה. רַבָּנִין אָמְרִין יְרוּשָׁלֵם עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין. כְּמַה דְתֵימַר דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין אֹסֵור כָּל שֶׁהוּא. וְדִכְוָותֵיהּ יְרוּשָׁלֵם אוֹסֵר כָּל שֶׁהוּא.

So is the Mishnah: “They forbid in Jerusalem in the most minute amount; Rebbi Simeon permits. Their growth in Jerusalem is forbidden to be eaten and Rebbi Simeon permits. Also by the unauthorized or by animals does Rebbi Simeon permit.” Do not the rabbis agree with him since he asked them: Do you not agree that if they are permitted for the unauthorized, they are permitted as animal feed? Does one need walls for unauthorized eating or for feeding animals? Just as one does not need walls for unauthorized eating, one does not need walls for feeding animals! The rabbis say, they made Jerusalem something which has no possibility to become permitted. Anything which has no possibility to become permitted prohibits in the most minute amounts; similarly, Jerusalem prohibits in the most minute amounts.

מַה פְלִיגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנִין. בְּגִידּוּלִין. אֲבָל בְּעֵירוּבִין אוּף רִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵיי. מַה בֵין עֵירוּבִין מַה בֵין גִּידּוּלִין. עֵירוּבִין בְּעֵיְינָן הֵן. גִּידּוּלִין כְּבָר בָּטְלוּ. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵי לְרַבָּנִין בְּעֵירוּבֵי מַעֲשֵׂר. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי בִּיכּוּרִין כְּגִידּוּלִין הֵן. וְכֵן הָיָה רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין הַבִּיכּוּרִין אוֹסְרִין אֶת עֵירוּבֵיהֶן וְגִידּוּלֵיהֶן מִלּוֹכַל בִּירוּשָׁלֵם. מַה בֵין מַעֲשֵׂר מַה בֵין בִּיכּוּרִין. מַעֲשֵׂר אֵין לוֹ עֲלִיָיה. בִּכּוּרִים יֵשׁ לָהֶן עֲלִיָיה. הֲוֵי מַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֵי לָרַבָּנִין בַּדָּבָר שֶׁאֵין לוֹ עֲלִיָיה. מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּאוֹתָהּ הַסְּאָה שֶׁהֶעֱלָה מִתּוֹךְ סְאָה שֶׁהִוא טְעוּנָה מְחִיצָה וּטְעוֹנָה הֲנָיָיה. וְרַבָּנִין אָמְרִין כּוּלְּהֶן טְעוּנוֹת מְחִיצָה וּטְעוּנוֹת הֲנָיָיה.

About what do Rebbi Simeon and the rabbis disagree? About growth. But in mixtures even Rebbi Simeon agrees. What is the difference between growth and mixtures? In mixtures all exists. In growth it already has disappeared. Where Rebbi Simeon agrees with the rabbis is in mixtures of tithe, but mixtures of First Fruits are treated like growth. And so did Rebbi Simeon say: “First fruits do not forbid their mixtures or growths to be eaten in Jerusalem.” What is the difference between tithe and First Fruits? Tithe cannot be lifted, First Fruits can be lifted. Rebbi Simeon agrees that the seah lifted for another seah needs walls and needs use. But the rabbis say, all need walls and need use.

רִבִּי יוֹחָנָן אָזַל לְחָד אָתָר אָמַר אֲנָא בֶּן עַזַּיי דְּהָכָא. אָתָא חַד סָב שָׁאַל לֵיהּ. אָמַר גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְרוּמָה וְגִידּוּלֵי גִידּוּלִין חוּלִין. אֲבָל טֵבֵל וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּסְפִיחֵי שְׁבִיעִית וּתְרוּמַת חוּץ לָאָרֶץ הַמְּדוּמָּע וְהַבִּיכּוּרִין גִּידוּלֵיהֶן חוּלִין. תַּמָּן אַתְּ אָמַר גִּידּוּלֵיהֶן מוּתָּרִין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר גִּידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין. אָמַר לֵיהּ. הֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה. וְהֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן אֵי זֶהוּ דָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה. כְּגוֹן הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים. וְהַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים חַיָיבִין בְּבִיכּוּרִים. אָמַר אָזַל בֶּן עַזַּאי דְּהָכָא אַתְּ אָמַר. שָׁאַל לְרִבִּי יַנַּאי. אָמַר לֵיהּ לְמַעֲשֵׂר הוּשְׁבָה דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה.

Rebbi Joḥanan went to a place and said, I am Ben Azai here. There came an old man to ask him. He said, “the growth from heave is heave; the growth from their growth is profane. But the growths from ṭevel, second tithe and first tithe, aftergrowth of the Sabbatical, heave from outside the Land, dema‘, and First Fruits are profane.” There, you say their growth is permitted, why do you say here, their growth is forbidden? He said to him, where do we say their growth is permitted? For things whose seeds disappear. Where do we say their growth is forbidden? For things whose seeds do not disappear. He said to him, but did we not state: “What is one whose seeds do not disappear? For example arum, garlic, and onions.” Are arum, garlic, and onions obligated for First Fruits? He said, the Ben Azai from here went away as you say. He asked Rebbi Yannai who told him, for tithe everything was classified as things whose seeds do not disappear.

מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לְקַרְנָהּ שֶׁלִּנְבֵילָה הוּשְׁבָה. אָמַר לֵיהּ לֹא כֵן אִילְפָן רִבִּי. רָאִיתִי כִגְרִיס שְׁנַיִם. וְאָמַר אוּף הָכָא וְגִידּוּלֵיהֶן. וְעוֹד מִן הָדָא. לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ. בְּאֵי זֶה מַעֲשֵׂר אֲמָרוֹ. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הַטָּהוֹר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלֵם וְיָצָא. וְעוֹד מִן הָדָא דְתַנֵּי לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן יֵשׁ בְּמַעֲשֵׂר שֶׁהַמַּעֲשֵׂר אוֹסֵר דָּמָיו וְעֵירוּבָיו וְקַנְקָנָיו וְסָפֵק עֵירוּבוֹ כָּל שֶׁהוּא וְאֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. וְאָמַר אוּף בְּגִידּוּלִין כֵּן. אָמַר רִבִּי הִילָא הֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין רַבָּנִין. וְהֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן מוּתָּרִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמְרוּ לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן גִּידוּלֵי הֶקְדֵּשׁ וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי חוּלִין וּפוֹדֶה אוֹתָן בִּזְמַן זַרְעוֹ. לְאֵי זֶה דָבָר הוּא פוֹדֶה אוֹתָן. לֹא מִפְּנֵי קְדוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן. אוּף הָכָא יִטְעֲנוּ מְחִיצָה מִפְּנֵי קְדוּשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הֶן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן אֲסוּרִין אִיסּוּר מְחִיצָה. וְהֵן דְּתֵימַר גִּידּוּלֵיהֶן מוּתָּרִין הֵיתֵר זָרוּת. הֲרֵי אֵילּוּ בְּמַעֲשֵׂר וּבְבִיכּוּרִין מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּתְרוּמָה.

Rebbi Joḥanan’s argument seems inverted. There, Rebbi Joshua ben Levi said, it was quoted for the horns of a cadaver. He said to him, did the teacher not teach: “I saw” the size of two beans? Should he have said here also, “their growths”? In addition, from the following ( Deut. 12:17): “You may not eat your grain’s tithe in your gates.” About which tithe has this been said? About pure second tithe which entered Jerusalem and left. Also from the following which Rebbi Simeon stated. It was stated in the name of Rebbi Simeon: “Tithe is special in that tithe forbids its money, mixtures, and vessels; the doubt of an admixture forbids in the most minute amount and one may not use it for lighting.” He should say, the same holds for growth! Rebbi Hila said, he who says growth is permitted, Rebbi Simeon. Those who say growth is forbidden, the rabbis. They said to him, did we not state: “Growths from dedicated [seeds] and Second Tithe are profane; one redeems them corresponding to the time of sowing.” Why does he have to redeem? Not because of their inherent sanctity? Here also they should require walls because of their inherent sanctity! Rebbi Jeremiah, Rebbi Ammi, in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: When one says the growth is forbidden, the prohibition of walls. When one says the growth is permitted, the permission for unauthorized persons. “These rules apply to tithe and First Fruits but not to heave.”

תַּמָּן תַּנִּינָן וְגַם נְתַתִּיו זוֹ תְרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. תַּמָּן אַתְּ אָמַר תְּרוּמָה טְעוּנָה וִידּוּי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר תְּרוּמָה אֵין טְעוּנָה וִידּוּי. אָמַר רִבִּי הִילָא תַּנֵּיי תַמָּן הַתְּרוּמָה וְהַבִּכּוּרִים. אֶחָד הַנּוֹתְנָן וְאֶחָד הַנּוֹטְלָן טְעוּנִין וִידּוּי. אָמַר רִבִּי זְעִירָה רַבָּנִין דְּתַמָּן סָבְרִין וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָמְרִין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִתְוַדֶּה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּרוּמָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵינוֹ מִתְוַדֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יֵשׁ לָהֶן עָרֵי מִקְלָט. מַה נָן קַיָימִין. אִם בִּתְרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֶׁלּוֹ הֵן. אֵלָּא כִּי נָן קַיָימִין בִּתְרוּמָה. אָמַר רִבִּי הִילָא שְׁמָעִנָן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲשֵׂר בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִתְוַדֶּה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּיכּוּרִין בִּיכּוּרִין בִּפְנֵי עַצְמָן מִתְוַודֶּה. שְׁמָעִנָן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְרוּמָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ מִתְוַדֶּה.

There, we have stated: “ ‘Also I gave it,’ includes heave and heave of the tithe.” There, you say that heave needs declaration but here you say, heave does not need declaration. Rebbi Hila said, there they stated: Heave and First Fruits, both the one who gives and the one who takes need to declare. Rebbi Zeïra said, the rabbis there think, and the rabbis here say, if a person has only tithe, he declares; if a person has only heave, he does not declare. Rebbi Yose said, a Mishnah says so: “Rebbi Yose says, they have their cities of refuge.” Where do we hold? If about heave and tithe, they are his. But it must deal with heave. Rebbi Hila said, we [did] understand that if a person has only tithe, he declares; if a person has only First Fruits, he declares. We [now] understand that if a person has only heave, he declares.

Mishnah

משנה: יֵשׁ בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִים. שֶׁהַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר אוֹסְרִין אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהֶן שִׁיעוּר וְנוֹהֲגִין בְּכָל הָפֵּירוֹת בִּפְנֵי הַבַּיִת וּשְׁלֹא בִפְנֵי הַבַּיִת וּבָאֲרִיסִין וּבֶחָכוֹרוֹת וּבַסִּיקָרִיקוֹן וּבַגּוֹזְלָן. הֲרֵי אֵילּוּ בִתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבִיכּוּרִין. יֵשׁ בְּבִיכּוּרִין מַה שֶׁאֵין בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר. שֶׁהַבִּיכּוּרִים נִקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע עוֹשֶׂה אָדָם כָּל שָׂדֵהוּ בִּיכּוּרִים וְחַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָם וּטְעוּנִין קָרְבָּן וְשִׁיר וּתְנוּפָה וְלִינָה. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּיכּוּרִים בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים וְלַתְּרוּמָה בִשְׁתֵּי דְּרָכִים. נִיטֶּלֶת מִן הַטְּהוֹרָה עַל הַטְּמֵאָה וְשֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף כְּבִיכּוּרִים. וְאוֹסֵר אֶת הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר כִּתְרוּמָה.

MISHNAH: Some rules apply to heave and tithe but not to First Fruits since heave and tithe forbid on the threshing floor, they have a fixed measure, apply to all produce, are due whether the Temple exists or not, and apply to sharecroppers, tenant farmers, sicarii, and robbers. They apply to heave and tithe but not to First Fruits. Some rules apply to First Fruits but not to heave and tithe. For First Fruits acquire [hallowed status] when connected to the ground, a person may dedicate his entire field as First Fruits, he is responsible for them, and they need a sacrifice, song, weaving, and staying overnight. Heave of the tithe is similar to First Fruits in two ways and to heave in two ways. It may be taken from pure for impure and from produce not earmarked, like First Fruits. It forbids the threshing floor and it has a measure like heave.

Halakhah

הלכה: נִיחָא הַתְּרוּמָה אוֹסֶרֶת אֶת הַגּוֹרֶן. תִּיפְתָּר שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִים. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִים פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.

HALAKHAH: It is true that heave makes the threshing floor forbidden? Explain it if he gave it early, from ears, as Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Simeon ben Laqish: First Tithe given early, from ears, is free from [the obligation of] great heave.

נִיקְנִין בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע דִּכְתִּיב בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם.

“They acquire [hallowed status] connected to the ground”, as it is written ( Num. 18:13): “The First Fruits of anything on their land.”

עוֹשֶׂה אָדָם אֶת כָּל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים. דִּכְתִיב וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל.

“A person may dedicate his entire field as First Fruits.” As it is written ( Ez. 44:30): “The first of all First Fruits of everything.”

וְחַיָיבִין בְּאַחֵרָיוּתָן דִּכְתִּיב רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ.

“One is responsible for them,” for it is written ( Ex. 23:19): “The beginning of the First Fruits of your land.”

וּטְעוּנִין קָרְבָּן. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁלָמִים אַף כָּאן שְׁלָמִים.

“And they need a sacrifice.” Joy is mentioned here and elsewhere. Since joy there means a well-being sacrifice, so joy mentioned here means a well-being sacrifice.

וְשִׁיר. נֶאֱמַר כָּאן שִׁיר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהִנְּךָ לָהֶם כְּשִׁיר עֲגָבִים.

“And song.” Song is mentioned here and it is said there ( Ez. 33:32): “Behold, you are for them like an erotic song.”

וּתְנוּפָה. דִּכְתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ וְהִנִּיחוֹ. לְרַבּוֹת הַבִּיכּוּרִין שֶׁיִּטְעֲנוּ תְנוּפָה כְּרִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.

“And weaving,” as it is written ( Deut. 26:4) “The Cohen shall take the basket from your hand and deposit it,” to add that First Fruits require weaving, following Rebbi Eliezer ben Jacob.

וְלִינָה. דִּכְתִּיב וּפָנִיתָ בַבּוֹקֶר וְהָלַכְתָּ לְאוֹהָלֶיךָ. הָא כָּל הַפּוֹנוֹת שֶׁאַתָּה פוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא בַבּוֹקֶר. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין עִמָּהֶן קָרְבָּן. אֲבָל יֵשׁ עִמָּהֶן קָרְבָּן בְּלֹא כָךְ טָעוּן לִינָה מַחְמַת הַקָּרְבָּן.

“And staying overnight.” As it is written ( Deut. 16:7): “In the morning, you may leave and return to your tent.” That is, all your leaving should only be in the morning. Rebbi Jonah said, that is only said if there is no sacrifice accompanying them. But if there is an accompanying sacrifice, without [that Mishnah] he needs to stay overnight because of the sacrifice.

רִבִּי יוֹנָה אָמַר רִבִּי מַיְישָׁא וְחַד מִן רַבָּנִין. חַד מִינְהוֹן אָמַר זֹאת אוֹמֶרֶת שֶהַפֵּירוֹת הַטְּמֵאִין חַיָיבִין בְּבִיכּוּרִים. וְחָרָנָה אָמַר מַעֲשֵׂר רִאשוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁיבֳּלִין פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְדוֹלָה.

Rebbi Jonah said, Rebbi Maisha and one of the rabbis. One said, this means that impure fruits are subject to First Fruits and the other one said, first tithe given early, from ears, is free from [the obligation of] great heave.

Mishnah

משנה: אֶתְרוֹג שָׁוֶה לָאִילָן בִּשְׁלֹשָׁה דְרָכִים וְלַיָּרָק בְּדֶרֶךְ אֶחָד. שָׁוֶה לָאִילָן בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַשְּׁבִיעִית. וְלַיָּרָק שֶׁבִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ אִישּׂוּרוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שָׁוֶה לָאִילָן בְּכָל דָּבָר.

MISHNAH: A citron follows the rules of trees in three aspects and those of vegetables in one. It follows the rules of trees in ‘orlah, the fourth year, and the Sabbatical, and those for vegetables in that the moment it is harvested determines its tithe, the words of Rabban Gamliel. Rebbi Eliezer says, it follows the rules of trees in all respects.

Halakhah

הלכה: אִם לָאִילָן לָמָּה לַיָּרָק. אִם לַיָּרָק לָמָּה לָאִילָן. תַּמָּן אָמְרִין נִכְנַס מִשִּׁשִּׁית לַשְּׁבִיעִית הֲרֵי הוּא לַבְּעָלִין כְּאִילָן וּפָטוּר מִמַּעְשְׂרוֹת כְּיָרָק. אָמַר לוֹן רַב הַמְנוּנָא. אָמְרִין דְּבַתְרָהּ. נִכְנַס מִשְּׁבִיעִית לַשְּׁמִינִית הֲרֵי הֶבְקֵר כְּאִילָן. וְחַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת כְּיָרָק. וְהֶבְקֵר חַיָיב בְּמַעְשְׂרוֹת.

HALAKHAH: If a tree why a vegetable, if a vegetable, why a tree? There, they say that if it grows from the sixth [year] into the Sabbatical [year] it belongs to the owners as if from a tree and is free from tithes as if a vegetable. Rav Hamnuna told them, look at the following [year]! If it grows from the Sabbatical to the eighth year, it should be ownerless as if from a tree and subject to tithes as if a vegetable. Is anything ownerless subject to tithes?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ אַתְּ מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּיָרָק. וּבַשְּׁבִיעִית אַתְּ מְהַלֵּךְ בּוֹ כְּאִילָן. הֵיךְ עֲבִידָא. מֵחֲמִישִּׁית לְשִׁשִּׁית שִׁשִּׁית. מִשִּׁשִּׁית לַשְּׁבִיעִית שִׁשִּׁית. נִכְנַס מֵחֲמִישִּׁית לַשִּׁשִּׁית לַשְּׁבִיעִית. לְקָטָן בַּשְּׁבִיעִית שִׁשִּׁית. לְקָטָן מֵשִׁשִּׁית חֲמִישִּׁית. נִכְנַס מִשִּׁשִּׁית לַשְּׁבִיעִית לַשְּׁמִינִית. לְקָטוֹ בַּשְּׁמִינִית שְּׁמִינִית. רַבּוֹתֵינוּ חָזְרוּ וְנִמְנוּ אֶתְרוֹג בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִיישּׂוּרוֹ לְמַעְשְׂרוֹת וְלַשְּׁבִיעִית.

Rebbi Joḥanan said, in the remaining years of the Sabbatical cycle you treat it as a vegetable but in the Sabbatical as a tree. How is that? From the fifth to the sixth, sixth. From the sixth to the Sabbatical, sixth. If it stayed from the fifth to the sixth to the Sabbatical, if he harvested it in the Sabbatical [it is tithed for the] sixth; if he harvested it in the sixth [it is tithed for the] fifth. If it stayed from the sixth to the Sabbatical to the eighth, if he harvested it in the eighth [it is tithed for the] eighth. “Our teachers took the problem up a second time and voted that for a citron the moment it is harvested determines its tithe and Sabbatical status.”

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלֹּוֹ בְּט"ו בִּשְׁבָט. רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יוֹנָתָן. כְּסִדְרָן שֶׁלְּשָׁנִים אוֹ כְסִדְרָן שֶׁלִּתְקוּפוֹת. אָמַר לֵיהּ כְּסִדְרָן שֶׁלְּשָׁנִים וַאֲפִילוּ שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Ammi, in the name of Rebbi Joḥanan. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Everybody agrees that its New Year is the 15th of Šebaṭ. Rebbi Joḥanan asked Rebbi Jonathan: According to years or according to seasons? He said to him, according to years and even in an intercalary year.

מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁלָּקַט אֶתְרוֹג וְנָהַג עָלָיו חוּמְרֵי בֵית שַׁמַּי וְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל. לָמָּה לִי [אֶתְרוֹג] אֲפִילוּ שְׁאָר כָּל הָאִילָן. תַּנֵּי כְּחוּמְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְחוּמְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי לִיעֶזֶר לֹא מִן בֵּית הִלֵּל אִינּוּן הֲווֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּשֶׁחָנַט קוֹדֶם לְט"ו בִּשְׁבָט שֶׁלַּשְּׁנִיָיה וְנִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל עִישּׂוּרוֹ עָנִי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר עִישּׂוּרוֹ שֵׁינִי. מַה עָשָׂה לוֹ. קָרָא שֵׁם לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁבּוֹ וּפְדָייוֹ וְנוֹתְנוֹ לֶעָנִי.

“It happened that Rebbi Aqiba picked a citron and observed for it the stringencies of the House of Shammai and those of the House of Hillel.” Why about a citron and not about any tree? It was stated “the stringencies of Rabban Gamliel and those of Rebbi Eliezer.” But are Rabban Gamliel and Rebbi Eliezer not from the House of Hillel? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, explain it that it budded before the 15th of Šebaṭ of the second year and the third year came. In the opinion of Rabban Gamliel it is subject to tithe of the poor; in the opinion of Rebbi Eliezer it is subject to second tithe. How did he handle this? He gave a name to the second tithe in it, redeemed it, and gave it to the poor.

Mishnah

משנה: דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שָׁוֶה לְדַם בְּהֵמָה לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. וְדַם הַשֶּׁרֶץ אֵין חַיָיבִין עָלָיו.

MISHNAH: The blood of two-legged beings is similar to the blood of animals in that it prepares plants, but one is not guilty because of the blood of crawling beings.

Halakhah

הלכה: רִבִּי בָּא רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה. וְהָתַנִּינָן דַּם הַשֶּׁרֶץ אֵין חַיָיבִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי בָּא אֵין חַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת. וְהָתַנֵּי דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שֶׁאֵין בּוֹ טוּמְאָה קַלָּה. דַּם הַשֶּׁרֶץ שֶׁאֵין בּוֹ טוּמְאָה חֲמוּרָה. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם דָּם. אֲבָל אִם הִתְרוּ בוֹ מִשּׁוּם שֶׁקֶץ לוֹקֶה.

HALAKHAH: Rebbi Abba, Rav Huna in the name of Rav: If he was warned, he is whipped. But did we not state: “But one is not guilty because of the blood of crawling beings”? Rebbi Abba said, one is not subject to extirpation for it. But was it not stated: “The blood of two-legged beings which have no minor impurity, the blood of crawling things which have no major impurity”? Rebbi Ḥiyya bar Ada said, that is, if they warned him because of blood. But if they warned him because of abomination, he is whipped.

Mishnah

משנה: כּוֹי יֵשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לַחַיָּה וְיֵשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לַבְּהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְרָכִים שָׁוֶה לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה וְיֵשׁ בּוֹ דְרָכִים שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לַבְּהֵמָה וְלֹא לַחַיָּה. כֵּיצַד שָׁוֶה לַחַיָּה. דָּמוֹ טָעוּן כִּיסּוּי כְדַם חַיָּה וְאֵין שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. וְאִם שְׁחָטוֹ אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ. וְחֶלְבּוֹ מִטַּמֵּא בְּטוּמְאַת נְבֵילָה כַחַיָּה. וְטוּמְאָתוֹ בְּסָפֵק וְאֵין פּוֹדִין בּוֹ פֶּטֶר חֲמוֹר. כֵּיצַד שָׁוֶה לַבְּהֵמָה. חֶלְבּוֹ אָסוּר כְּחֵלֶב בְּהֵמָה וְאֵין חַיָיבִין עָלָיו כָּרֵת. וְאֵינוֹ נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר לֶאֱכוֹל בִּירוּשָׁלֵם וְחַיָיב בִּזְרוֹעַ וּבִלְחָיַיִם וּבַקֵּיבָה. רִבִּי לָעְזָר פּוֹטֵר שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. כֵּיצַד אֵינוֹ שָׁוֶה לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה. אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם עִם הַחַיָּה וְעִם הַבְּהֵמָה. הַכּוֹתֵב חַיָיתוֹ וּבְהֵמָתוֹ לִבְנוֹ לֹא כָתַב לוֹ אֶת הַכּוֹי. אִם אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה אוֹ בְּהֵמָה הֲרֵי הוּא נָזִיר. וּשְׁאָר כָּל הַדְּרָכָיו שָׁוִים לַחָיָּה וְלַבְּהֵמִה וְטָעוּן שְׁחִיטָה כָּזְה וְכָזֶה. וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה וּמִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי כָּזְה וְכָזֶה.

MISHNAH: The koy in some ways follows the rules for wild animals and in some those for domestic animals, in some the rules for both domestic and wild animals, and in some those for neither domestic nor wild animals. How does it follow the rules of wild animals? Its blood must be covered like the blood of a wild animal; one does not slaughter it on a holiday but if it was slaughtered one does not cover its blood. Its fat can become impure in the impurity of a carcass like a wild animal; that impurity is one of doubt. One may not use it to redeem the first-born of a donkey. How does it follow the rules of domestic animals? Its fat is forbidden like the fat of domestic animals, but one is not punished for it by extirpation. It cannot be bought with tithe money to be eaten in Jerusalem and it is subject to the foreleg, the lower jaw, and the first stomach [to be given to a Cohen]. Rebbi Eleazar frees since the claimant has to bring proof. How does it differ from both a wild and a domestic animal? It is forbidden as kilaim with wild animals and domestic animals. If somebody writes his wild or domestic animals over to his son, he did not include the koy. If somebody said, I am a nazir if that is neither a wild nor a domestic animal, he is a nazir. In all other ways it is like wild and domestic animals; it needs slaughtering by cutting its throat like both, and as carcass it is impure like both.

Halakhah

הלכה: אֵי זֶהוּ כּוֹי. אָמַר רִבִּי לָעְזָר עֵז שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי צְבִי וּצְבִי שֶׁעָלָה עַל גַּבֵּי עִיזָּה. וְרַבָּנִין אָמְרִין מִין הוּא עִיקָּרוֹ וְלֹא יָכְלוּ חֲכָמִים לַעֲמוֹד עָלָיו.

HALAKHAH: What is a koy? Rebbi Eleazar said, [the offspring of] a he-goat which mated with a hind or of a stag which mated with a she-goat. But the rabbis say it is a separate kind and the Sages could not determine its nature.

פָּדוּי בְּכוֹי חוֹזֵר וּפוֹדֶה בְשֶׂה. לְפִיכָךְ אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

If it was redeemd by a koy, one has to redeem again by a sheep. Therefore, if one of them died, the claimant has to bring proof.

מַתְנִיתָא דְלֹא כְרִבִּי לָעְזָר. דְּתַנֵּי רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר כּוֹי (אֵין) חַיָיבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרַב. דְּרַב [אָמַר] כָּל שֶׁאֵיפְשַׁר לַעֲמוֹד עַל וַודָּאוֹ לֹא יְהוּ חַיָיבִין עַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי. פָּתַר לָהּ חֲלוּקִין עַל דִּבְרֵי רִבִּי לָעְזָר.

The Mishnah does not follow Rebbi Eleazar, as it was stated: Rebbi Eleazar says one must bring a “hung” sacrifice for the fat of a koy. Is the Mishnah not following Rav? Since Rav said, for anything that can never be ascertained, one shall not be obliged for a “hung” sacrifice for this doubt. Explain it, they disagree with the words of Rebbi Eleazar.

וַאֲפִילוּ בַּשָּׁעָה שֶּׁהָיוּ לוֹקְחִין בְּהֵמָה לִבְשַׂר תַּאֲוָה אֵינוֹ נִלְקָח מַעֲשֵׂר לֵיאָכֵל בִּירוּשָׁלֵם.

And even in the time they were buying animals for meat of desire it could not be bought with tithe money to be eaten in Jerusalem.

וְחַיָיב בִּזְרוֹעַ וּבִלְחָיַיִם וּבַקֵּיבָה. רִבִּי לָעְזָר פּוֹטֵר. רִבִּי לָעְזָר דּוּ אָמַר עַכְשָׁיו הוּא נִסְתַּפֵּק לוֹ דּוּ אָמַר פָּטוּר. וְרַבָּנִין דִּינוּן מָרִין מִין הוּא עִיקָּרוֹ. אִינּוּן אָמְרִין חַיָיב.

“It is subject to the foreleg, the lower jaw, and the first stomach [to be given to a Cohen]. Rebbi Eleazar frees.” Since Rebbi Eleazar says that now he is in doubt, he says “free”. But the Sages, who teach that it is an original species, say “obligated.”

מַתְנִיתָא דְּלָא כְרִבִּי. דְּתַנֵּי הִקְדִּישׁ חַיָיתוֹ וּבְהֵמָתוֹ לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי. רִבִּי אוֹמֵר הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי.

The Mishnah does not follow Rebbi, as it was stated: If somebody dedicated his wild and domestic animals to the Temple, he did not dedicate the koy. Rebbi said, he dedicated the koy.

אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה. נָזִיר. שֶׁזֵּה בְּהֵמָה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה חַיָּה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה. נָזִיר. שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה. נָזִיר. שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה. נָזִיר.

“If somebody said, I shall be a nazir if that is a wild animal, he is a nazir. That this is a domestic animal, he is a nazir. That this is not a wild animal, he is a nazir. That this is not a domestic animal, he is a nazir. That this is a wild and a domestic animal, he is a nazir. That this is neither a wild nor a domestic animal, he is a nazir.”

רִבִּי חַגַּיי בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לָמָּה לֹא תַנִּינָן הָרוֹבַע וְהַנִּרְבַּע מִמֶּינּוּ חַיָיב. אָמַר לֵיהּ תַנֶיתַהּ בְּסוֹפָהּ וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִין לַחָיָּה וְלַבְּהֵמָה.

Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose: Why did we not state that the human having active or passive sex with a koy is guilty? He told him, it was stated: “In all other ways it is like wild and domestic animals.”