ברכות ה׳Berakhot 5

Mishnah

משנה: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשּׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְלִין כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם. אֲפִילוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. וַאֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק.

MISHNAH: One starts to pray only in a serious frame of mind. The first Ḥasidim waited one hour before praying in order to be able to concentrate. Even if the king greets one, he should not respond. Even if a snake is wound around one’s heel, he should not interrupt.

Halakhah

הלכה: רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּא הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל. וּמַה טַעַם לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּיה וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן. רִבִּי זְרִיקָן רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי הַמֵּיצַר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִסְתַּבְּרָא אֶלָּא מִן הָדֵין קָרְיָין לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּיה וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיָּיִן.

HALAKHAH: Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Abba: Prayer is forbidden to him who comes from a trip. What is the reason? ( Is. 51:21) “Listen to that, poor woman, drunk and not from wine.” Rebbi Zeriqan, Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi Eliezer, son of Rebbi Yose the Galilean: Prayer is forbidden to one in pain; is that not our verse: “Listen to that, poor woman, drunk and not from wine”?

תַּנִּי לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵילִין אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה וְכֵן אַל יִפָּטֵר אָדָם מִתּוֹךְ חֲבֵירוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵילִים אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּנְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ חוֹתְמִין אֶת דִּבְרֵיהֶן בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וּבְדִבְרֵי נֶחָמוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר חוּץ מִיִּרְמְיָהוּ שֶׁחָתַם בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן עוֹד הוּא בְּדִבְרֵי נְחָמוֹת חָתַם וְאָמַר כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל. לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה חוֹזֵר וּמִתְנַבֵּא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. יָכוֹל בְּחוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָתַם. תַּלְמוּד לוֹמַר עַד הֵנָּה דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בְּמַפּוֹלֶת שֶׁל מַחֲרִיבָיו חָתַם. לֹא חָתַם בְּדִבְרֵי תוֹכָחוֹת. וְהָ‍כְתִיב וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר. בַּגּוֹיִם הִיא עֲסִיקִינָן. וְהָ‍כְתִיב כִּי מָאוֹס מְאַסְתָּנוּ. הֲשִׁיבֵינוּ תַחַת כִּי מָאוֹס מְאַסְתָּנוּ. אַף אֱלִיָּהוּ לֹא נִפְטַר מֵאֱלִישָׁע אֶלָּא מִתּוֹךְ דָּבָר שֶׁל תּוֹרָה. וַיְהִי הֵמָּה הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר. בְּמַה הָיוּ עוֹסְקִין רִבִי אַחֲוָוא בְּרִבִּי זְעִירָא אָמַר בְּקִרְיַת שְׁמַע הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאָמַר אָמַר וְדִבַּרְתָּ בָּם. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי אָמַר בִּבְרִיאַת עוֹלָם הָיוּ עוֹסְקִין. [הֵיךְ מַה] דְּאָמַר בִּדְבַר יי שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. רִבִּי יוּדָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַיְיבוּ אָמַר בְּנֶחָמוֹת יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ עוֹסְקִין. כְּמַה דְאָמַר דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם. וְרַבָּנָן אָ‍מְרִין בַּמֶּרְכָּבָה הָיוּ עוֹסְקִין. הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וגוֹ׳.

It is stated: “One should pray neither out of conversation, nor out of jokes, nor out of frivolities, nor out of idle occupations, but out of words of Torah. Similarly, one should not take leave from one’s friend either out of conversation, or out of jokes, or out of frivolities, or out of idle occupations, but out of words of Torah, since we find that the earlier prophets were closing their words with expressions of praise and consolation.” Rebbi Eleazar said, except for Jeremiah who closed with words of reprobation. Rebbi Yoḥanan said to him, still he closed with words of consolation and said ( Jer. 51:64) “So Babylon shall sink.” Because Jeremiah continued to prophesy about the Temple. One could think that he closed with the destruction of the Temple, but the verse states ( Jer. 51:64) “So far the words of Jeremiah,” he finished with the downfall of its destroyers, he did not close with words of reprobation. But is it not written ( Is. 66:24): “They will be a horror for all flesh?” That verse deals with Gentiles. But is it not written ( Lament. 5:22): “But You much despised us”? ( Lament. 5:21) “Make us return” replaces “But You much despised us”. Also Elijah did take leave from Elisha only out of words of Torah, ( 2Kings 2:11) “they walked talking.” What did they talk of? Rebbi Aḥawa the son of Rebbi Zeïra said, they discussed the recitation of Shema‘, ( Deut. 6:7) “you should talk about them.” Rebbi Judah ben Pazi said, they were discussing Creation, ( Ps. 33:6) “through the word of the Eternal the heavens were made.” Rebbi Yudan, the son of Rebbi Ayvu, said, they were occupied with the consolations of Jerusalem, as you say ( Is. 40:2) “Speak to Jerusalem’s heart.” But the rabbis say, they were occupied with the Divine Chariot, as you say ( 2Kings 2:11) “behold, a chariot of fire and horses of fire, etc.”

רַב יִרְמְיָה אָמַר לֹא יַעֲמוֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ דִּין שֶׁל הֲלָכָה. רַב יִרְמְיָה אָמַר הָעוֹסֵק בְּצוֹרְכֵי צִיבּוּר כְּעוֹסֵק בְּדִבְרֵי תוֹרָה. רַב חוּנָה אָמַר הָרוֹאָה טִיפָּה כְּעֵין הַחַרְדָּל יוֹשֶׁבֶת וּמְשַׁמֶּרֶת עָלָיו שִׁבְעָה נְקִיִים וְקָאִים וּמַצְלִי. זְעוֹר בַּר חִינְנָא אָמַר הַמֵּקִיז דָּם בַּקֳּדָשִׁים מָעַל. עוֹד הוּא מֵהֲלָכוֹת קְצוּבוֹת. תַּנִּי בַּר קַפָּרָא אָמַר אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִידָּה לְנִידָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינָי. תַּנִּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה מַרְבֶּה אָדָם דָּגָן בְּתֶבֶן וּמַעֲרִים עָלָיו לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. אַבְדָּן שָׁאַל לְרִבִּי כַּמָּה מַעֲלוֹת בַּקּוֹדֶשׁ. וְהוּא אָמַר לֵיהּ אַרְבַּע. וְכַמָּה מַעֲלוֹת בִּתְרוּמָה. וְהוּא אָמַר לֵיהּ שָׁלֹשׁ וְקָאִים וּמַצְלִי.

Rav Jeremiah said, one should start to pray only from a practical rule. Rav Jeremiah said, he who deals with public needs is like him who studies Torah. Rav Ḥuna said: a woman who saw a spot like a mustard seed sits and watches seven days of purification because of it; then he stood up and prayed. Zeïra bar Ḥinena said: He who draws blood from a dedicated animal committed larceny; that is one of the decided practices. Bar Qappara stated: Eleven days between periods is a practice taught to Moses at Sinai. Rebbi Hoshaiah stated: One may add produce on the stalk and be tricky in order to free it from tithes. Abdan asked Rebbi: How many levels are there for dedicated things? He answered him: four. And how many levels for Terumah? He answered: three, then he stood up and prayed.

רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם אַל יְהֵא הַפָּסוּק הַזֶּה זָז מִתּוֹךְ פִּיךָ יי צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגַּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַחֲבֵרָיָיא יי צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ.

Rebbi Ḥizqiah, Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Yasa in the name of Rebbi Yoḥanan: The following verse should never leave your lips: ( Ps. 46:12) “The Eternal of hosts is with us, the God of Jacob is a refuge to us, Selah”. Rebbi Yose ben Rebbi Abin, Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Yoḥanan and the colleagues: ( Ps. 84:13) “O Eternal of hosts, hail to the man who trusts in You”.

רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּצִּילֵנוּ מִשָּׁעוֹת הַחֲצוּפוֹת הַקָּשׁוֹת הָרָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם.

Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Abbahu: May it be please You, o Eternal, our God and God of our fathers, that You may save us from agressive, hard, evil hours that organize to come upon the world.

אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשּׁ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר הִשְׁתַּחֲווּ לַיי בְּהַדְרַת קוֹדֶשׁ בְּחֶרְדַת קוֹדֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חְנִינָא אָמַר עִבְדּוּ אֶת יי בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִרְעָדָה. אָמַר רִבִּי אָחָא לִכְשֶׁיָּבוֹא יוֹם רְעָדָה תָגִילוּ.

“One starts to pray only in a serious frame of mind.” Rebbi Joshua ben Levi said, ( Ps. 29:2) “Bow down before the Eternal in the splendor of the sanctuary,” in fear of the holy. Rebbi Yose ben Ḥanina said, ( Ps. 2:11) “Serve the Eternal in fear, rejoice in trembling.” Rebbi Aḥa said, when an evil day should come, you may rejoice.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לֵישֵׁב שְׁתֵּי יְשִׁיבוֹת. אַחַת עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל וְאַחַת מִשֶּׁיּתְפַּלֵּל. עַד שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. וְאַחַת מִשֶּׁיּתְפַּלֵּל אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.

Rebbi Joshua ben Levi said, he who is about to pray has to sit down twice. Once before he prays and once after he prays. Before he prays, ( Ps. 84:5) “Hail to those who sit in Your house.” Once after he prays, ( Ps. 140:14) “But the righteous will thank Your name, the upright ones will sit before You.”

חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְלִין שָׁעָה וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת לְאַחַר תְּפִילָּתָן. אֵימָתַי עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. אֵימָתַי עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲסִידִים הָ‍יְתָה בְרָכָה נִיתֶּנֶת בְּתוֹרָתָן וּבְרָכָה נִיתֶּנֶת בִּמְלַאכְתָּן.

“The first Ḥasidim waited one hour before praying,” they prayed for one hour and waited an hour after their prayer. When did they study Torah? When did they work? Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar said, because they were pious, their study was blessed and their work was blessed.

חוּנָה אָמַר הַמִּתְפַּלֵּל אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִקְרָא רָשָׁע. שֶׁנֶּאֱמַר סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלֵּכוּן. רַב חוּנָה אָמַר כָּל מִי שֶׁאֵינוּ נִכְנַס בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַּעַם סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלֵּכוּן.

Ḥuna said, he who prays behind the synagogue is called criminal as it is said ( Ps. 12:9) “Criminals walk around.” Rav Ḥuna said, one who does not enter a synagogue in this world will not enter the synagogue in the future world. What is the reason? ( Ps. 12:9) “Criminals walk around.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הַמִּתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּאִילּוּ מַקִּיפוֹ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא אָמַר רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיוּחָד לִתְפִילָּה. וְכָה אָמַר אָכֵן. וְכַּאן בְּיָחִיד כַּאן בְּצִיבּוּר.

Rebbi Yoḥanan said: He who prays in his own house is as if he were surrounded by an iron wall. The argument of Rebbi Yoḥanan is inverted. There Rebbi Abba said, Rebbi Ḥiyya said in the name of Rebbi Yoḥanan, one has to pray at a place that is dedicated to prayer. And here he says that? One is about a single person, the other about the public.

רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא הַמִּתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּאִילּוּ מַקְרִיב מִנְחָה טְהוֹרָה. מַה טַעַם כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יי. רִבִּי [יִרְמְיָה] בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ דִּרְשׁוּ אֶת יי בְּהִמָּ‍צְאוֹ. אֵיכַן הוּא מָצוּי. בְּבָתֵּי כְּנֵיסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. קְרָאוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. אֵיכַן הוּא קָרוֹב. [בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.] אָמַר רִבִּי יִצְחָק בֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶּׁאֱלֹהֵיהֶן עוֹמֵד עַל גַּבָּן. מַאי טַעְמָא אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְפּוֹט.

Rebbi Phineas in the name of Rebbi Hoshaiah: He who prays in the synagogue is as if he had sacrificed a pure flour offering. What is the reason? ( Is. 66:20) “As the children of Israel bring flour offering in a pure vessel in the Eternal’s House.” Rebbi Jeremiah in the name of Rebbi Abbahu: ( Is. 55:6) “Seek the Eternal where He is to be found”. Where is He to be found? In synagogues and houses of study. “Call on Him when He is close.” Where is He close? In synagogues and houses of study. Rebbi Isaac ben Rebbi Eleazar said, not only that but their God stands over them. What is the reason? ( Ps. 82:1) “God stands in the assembly of the mighty; from the inside God will judge.”

רַב חִסְדָּא אָמַר זֶה שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִשְּׁנֵי דְּלָתוֹת. מַה טַעַם אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקוֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם. דַּלְתוֹתַי וְלֹא דְּלָתִי. מְזוּזוֹת וְלֹא מְזוּזַת. אִם עָשָׂה כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן כִּי מוֹצְאִי מָצָא חַיִּים.

Rav Ḥisda said: He who enters the synagogue must enter inside two doors. What is the reason ( Prov. 8:34) “Hail to the man who listens to Me, always to be diligent at My doors.” My doors and not my door. Doorposts and not doorpost. If he did that, what is written there? ( Prov. 8:35) “Because he who found Me found life.”

רַב חוּנָא אָמַר זֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת צָרִיךְ לְהָקֵל אֶת רַגְלָיו. מַה טַעַם נֵדְעָה נִרְדְּפָה לְדַעַת אֶת יי. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ קִימְעָא. מַה טַעַם כִּי אַתָּה צְּעָדַי תִּסְפּוֹר.

Rav Ḥuna said: He who goes to the synagogue must be light-footed. What is the reason? ( Hos. 6:3) “We shall know, let us run to know the Eternal.” But when one leaves, one has to go in small steps. What is the reason? ( Job 14:16) “For now You will count my steps.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַיָּגֵעַ תַּלְמוּדוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רִבִּי [חֲנִינָא עֵנְתֵּנָיָיה] בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַיָּגֵעַ תַּלְמוּדוֹ בְצִנְעָה לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. מַה טַעַם וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּרִית כְּרוּתָה הִיא הַלָּמֵד אֲגָדָה מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם הַסּוֹבֵר תַּלְמוּדוֹ לֹא בִמְהֵרָה הוּא מְשַׁכֵּחַ. מַה טַעַם פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.

Rebbi Yoḥanan said: A covenant is sealed that he who labors at his studies in the synagogue will not quickly forget. Rebbi Ḥanina from Ein Tana said: A covenant is sealed that he who labors at his studies in modesty will not quickly forget. What is the reason? ( Prov. 11:2) “Wisdom is with the modest.” Rebbi Yoḥanan said: A covenant is sealed that he who studies homiletics from a book will not quickly forget. Rebbi Tanḥum said: He who understands what he has learned will not quickly forget. What is the reason? ( Deut. 4:9) “That you shall not forget the things your eyes understood.”

רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי תַּנְחוּם בֵּי רִבִּי חִיָיא זֶה שֶׁהוּא רוֹאֶה חֲלוֹם קָשֶׁה צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁיְּהוּ כָּל חֲלוֹמֹתַי שֶׁחָלַמְתִּי בֵּין בַּלַּיְלָה הַזֶּה בֵּין בִּשְׁאָר הַלֵּילוֹת בֵּין שָׁחָלַמְתִּי אֲנִי וּבֵין שֶׁחָ‍לְמוּ לִי אֲחֵרִים. אִם טוֹבִים הֵם יִתְקַיְימוּ עָלַי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה לִבְרָכָה וּלְחַיִּים. וְאִם לְדָבָר אַחֵר כְּשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת מֵי הַמָּרָה לִמְתִיקָה וּמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע לִמְתִיקָה. וְאֶת קִלְלַת בֶּן בְּעוֹר לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ אֶת כָּל חֲלוֹמוֹת הַקָּשִין. וּמַה שֶׁחָ‍לְמוּ לִי אֲחֵרִים לְטוֹבָה לִבְרָכָה וְלִרְפוּאָה וּלְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשוֹן וּלְשָׁלוֹם. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּיתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵינִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָּבוֹד וְלֹא יִדּוֹם יי אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. וְלֹא אָבָה יי אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפוֹךְ יי אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יי אֱלֹהֶיךָ. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְמָחוֹל וּבֲחוּרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּיו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִיחַמְתִּים וְשִׂימַּחְתִּים מִיגוֹנָם.

Rebbi Jonah in the name of Rebbi Tanḥum ben Rebbi Ḥiyya, He who sees a disquieting dream must say: “May it be Your pleasure, o Eternal, my God and God of my fathers, that all my dreams that I dreamed, in this night or in any other night, whether I dreamed or others dreamed about me, if they are good they should be fulfilled for me in enjoyment and joy, blessing and life. If they are something else then, just as You turned bitter water to sweet waters, the waters of Jericho to sweet ones through Elisha, and the curse of the son of Beör to a blessing, so may You turn all bad dreams, including what others dreamed about me, to good, blessing, healing, life, joy and enjoyment, and peace. ( Ps. 30:12–13) ‘You turned my wailing into a dance, you opened my sackcloth and girded me with joy. So that the liver may sing to You and never be silent; o Eternal, my God, I shall eternally thank You! ( Deut. 23:6) The Eternal, your God, refused to listen to Bileam, the Eternal, your God, turned curse into blessing since the Eternal, your God, loves you. ( Jer. 31:12) Then the maiden will rejoice in dance, young and old men together; I shall turn their mourning to enjoyment and I shall console them and give them joy out of their hurt.’”

אֲפִילוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. אָמַר רִבִּי אָחָא הֲדָא דְּאָמַר בְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּמַלְכֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם מֵשִׁיב שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. תַּנִּי הָיָה כּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם אֲפִילוּ מֶלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. הָיָה כּוֹתֵב שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת כְּגוֹן אֵל אֱלֹהִים יי הֲרֵי זֶה גוֹמֵר אֶת אֶחָד מֵהֶן וּמֵשִׁיב שְׁאֵילַת שָׁלוֹם.

“Even if the king greets one, he should not respond.” Rebbi Aḥa said, that is, if the greeter is a king of Israel. But one returns greeting from a Gentile king. It was stated: If one is writing a Divine name, then even if the king greets him, he should not respond. If he is writing two or three Names, e. g. ( Jos. 22:22) “Powerful, God, Eternal”, he finishes one of them and then responds to the greeting.

רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יְתִיב קְרִי קוֹמֵי כְּנִישְׁתָּא דְּבָבֶל בְּצִיפּוֹרִין עָבַר אַרְכוֹנָא וְלָא קָם לֵיהּ מִקוֹמוֹי אָתוּן בְּעַיָּין מִימְחוּנֵיהּ. אֲמַר לוֹן אַרְפּוּנֵיהּ בְּנִימוֹסָא דְּבָרְיֵיהּ הוּא עֲסִיק. רִבִּי חֲנִינָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָלוּן קוֹמֵי אַנְטִיפּוּתָא דְּקֵיסַרִין חֲמִתוּן וְקָם מִן קוֹמֵיהוֹן. אָ‍מְרוּ לֵיהּ מִן קוֹמוֹי אִילֵּין יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאִים. אָמַר לוֹן אַפֵּיהוֹן דְּמַלְאָכִין חֲמִית. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי עָלוּן קוֹמֵי אִרְסִקִּינָס בְּאַנְטוֹכִיָּא [חֲמִתוּן] וְקָם מִן קוֹמֵיהוֹן. אָ‍מְרִין לֵיהּ מִן קוֹמוֹי אִילֵּין יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאִים לָךְ. אָמַר לוֹן אַפֵּיהוֹן דְּהַנֵּי אֲנָא חֲזֵי בִקְרָבָא וּנְצַח. רִבִּי אָבוּן עַל קוֹמוֹי מַלְכוּתָא כִּי נְפִיק הָפַךְ קְּדָל. אֲתוּן בְּעַיּוּן מִיקְטְלוּנֵיהּ וַחֲמוּן תְּרֵין זִיקוּקִין דְּנוּר נָ‍פְקִין מִקָּדְלֵיהּ וְשָׁ‍בְקוּהּ. לְקַיֵּים מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יי נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָ‍רְאוּ מִמֶּךָּ.

Rebbi Yoḥanan was sitting and reciting in front of the Babylonian synagogue of Sepphoris. The prefect passed by and he did not get up before him. They wanted to whip him; he said to them: Let him, he is occupied in the laws of his Creator. Rebbi Ḥanina and Rebbi Joshua ben Levi appeared before the proconsul of Caesarea. He saw them and rose before them. They said to him, you get up before these Jews? He said to them, I saw faces of angels. Rebbi Jonah and Rebbi Jose appeared before Ursicinus in Antiochia. He saw them and rose before them. They said to him, you get up before these Jews? He said, I win in battle if I see the faces of these. Rebbi Abun appeared before the king. When he left, he turned his neck. They came and wanted to kill him but they saw two sparks of fire emanating from his neck, so they let him go, to affirm what is said ( Deut. 28:10): “All peoples of the earth will see that the Name of the Eternal is called over you and they will be afraid of you.”

תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יי נִקְרָא עָלֶיךָ. כֹּל אֲפִילוּ רוּחוֹת אֲפִילוּ שֵׁידִים. רִבִּי יַנַּיי וְרִבִּי יוֹנָתָן הֲווּ מְטַיְילִין בְּאסלטין חַמְתּוּן חַד וְשָׁאַל בְּהוֹן אֲמַר לְהוֹן שְׁלַמְכוּן רִבַּיָיא. אָ‍מְרִין אֲפִילוּ תּוֹאַר חֲבֵרוּת אֵין עָלֵינוּ לְרָעָה.

Rebbi Simeon ben Yoḥai stated: “All peoples of the earth will see that the name of the Eternal is called over you”, all - even spirits and demons. Rebbi Yannai and Rebbi Jonathan were promenading in a forest. One saw them, greeted them, and said: “Peace upon you, rabbis.” They said, even the religious title does not harm us.

[רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִיהֲגִי] בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָה נְפִיק לֵיהּ לְבַר מִתְּחוּמָא דְּשַׁבָּתָא וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּים מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי יוּדָן בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל [מִיהֲגִי] בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָות גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ [וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּים מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִי שִׁמְעוֹן מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָות גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ] וַחֲכִינָא מִזְדַּהֲרָא לָהּ. אָ‍מְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רִבִּי הָא גוּלְתֵךְ שְׁרִיעָה. אָמַר לוֹן וְלֵית הַהִיא רְשִׁיעָתָא זְהִירָא לָהּ.

Rebbi Simeon ben Laqish was thinking very hard about Torah. He overstepped the Sabbath boundary without noticing it, to confirm ( Prov. 5:19): “In its love you will always err.” Rebbi Yudan ben Rebbi Ismael was thinking very hard about Torah. His toga slipped off from him and he did not notice it, to confirm: “In its love you will always err.” Rebbi Eleazar ben Rebbi Simeon was thinking very hard about Torah. His toga slipped off from him but a viper was caring for it. His students told him: Teacher, your toga has slipped off. He said to them, does this evil one not care for it?

אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵיבוֹ לֹא יַפְסִיק. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ. אֲבָל עַקְרָב מַפְסִיק. לָמָּה דְּמָ‍חְיָיא וְחָ‍זְרָה וּמָ‍חְיָיא. רִבִּי אִילָא אָמַר לֹא אָ‍מְרוּ אֶלָּא כָּרוּךְ אֲבָל אִם הָיָה מַרְתִּיעַ וּבָא כְּנֶגְדּוֹ הֲרֵי זֶה מַסְתִּיר מִלְּפָנָיו. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ. תַּנִּי הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּאִסְרָטַיָא אוֹ בִּפְלָטֵיָא הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הַחֲמוֹר וּמִפְּנֵי הַקָּרוֹן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ.

“Even if a snake is wound around one’s heel, one should not interrupt.” Rebbi Ḥuna in the name of Rebbi Yose: They mentioned only a snake, but for a scorpion he interrupts. Why, because it stings repeatedly. Rebbi Ilaï said: They stated only “wound around”, but if a snake is attacking him, he hides before him but he should not interrupt his prayer. It is stated: If he was praying in a thoroughfare or on a square he removes himself from before a donkey or before a cart but he should not interrupt his prayer.

אָמְרִין עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וּבָא חֲבַרְבָּר וְהִכִּישׁוֹ וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ וְהָ‍לְכוּ וּמָ‍צְאוּ אוֹתוֹ חֲבַרְבָּר מֵת מוּטָל עַל פִּי חוֹרוֹ. אָ‍מְרוּ אִי לוֹ לְאָדָם שֶׁנָּ‍שְׁכוֹ חֲבַרְבָּר. וְאִי לוֹ לַחֲבַרְבָּר שֶׁנָּשַׁךְ אֶת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא. מַה עִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין חֲבַרְבָּרָיָא כַּד הֲוָות נְכִית לְבַר נַשָּׁא אִין בַּר נַשָּׁא קָדִים לְמַיָא חֲבַרְבָּרָא מָיִית. וְאִין חֲבַרְבָּרָא קָדִים לְמַיָא בַּר נַשָּׁא מָיִית. אָ‍מְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לֹא הִרְגַּשְׁתָּ. אָמַר לָהֶן יָבֹא עָלַי מִמָּה שֶׁהָיָה לִבִּי מִתְכַּוֵּין בִּתְפִילָּה אִם הִרְגַּשְׁתִּי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲיָין תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר רְצוֹן יְרֵיאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְועָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.

They said about Rebbi Ḥanina ben Dosa that he was standing in prayer when a brightly dotted snake came and bit him. He did not interrupt his prayer. They went and found that dotted snake lying dead at the entrance of its hole. They said, woe to the human who is bitten by a dotted snake, but woe to the dotted snake that bites Rebbi Ḥanina ben Dosa. [What is the nature of that dotted snake? If it bites a human and the human reaches water first, the dotted snake dies, but if the dotted snake reaches water first, the human dies.] His students asked him: Rabbi, did you not notice? He said to them: There should happen to me these things; I was concentrating on my prayer and did not notice! Rebbi Isaac ben Eleazar said, the Holy One, praise to Him, created a well under his foot soles, to confirm what has been said ( Ps. 145: 19): “He will do the will of those who fear Him, He will hear their entreaties and save them.”

Mishnah

משנה: מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים וְשׁוֹאֲלִין גְּשָׁמִים בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָאָה.

MISHNAH: One mentions the power of rains in “resurrection of the dead”; one prays for rain in the benediction “of years” and Havdalah in “He Who by His grace grants knowledge;” Rebbi Aqiba said: it is recited as separate fourth benediction; Rebbi Eliezer says, in “thanksgiving”.

Halakhah

הלכה: כְּשֵׁם שֶׁתְּחִיַית הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כַּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקַיְּמֶנּוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. נֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יי כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ.

HALAKHAH: Just as the resurrection of the dead brings life to the world, so rains bring life to the world. Rebbi Ḥiyya bar Abba understood it from here ( Hos. 6:2–3): “He will resurrect us after two days, on the third day He will raise us up and we shall live before Him. We shall know, we shall pursue to know the Eternal, like morning his appearance is well-based.”

כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעַד אֶל אַחְאָב חַי יי [אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו] אִם [יִהְיֶה] הַשָׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר רִבִּי יָסָה וְרַבָּנָן חַד אָמַר בֵּין עַל הַטַּל וּבֵין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְחָרָנָא אָמַר עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מִן הֲדָא לֵךְ הֵרָאֶה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר וְגוֹמֵר. וּמַן דָּמַר בֵּין עַל הַטַּל בֵין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. אֵיכַן הוּתָּר נִדְרוֹ שֶׁל טַל. אָמַר רִבִּי תַּנחוּמָא [אֶדְרֶעִיָיא] סָ‍בְרִין מֵימַר נֶדֶר שֶׁהוּתָּר מִכְּלָלוֹ הוּתָּר כּוּלּוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר בִּבְנָהּ שֶׁל צָ‍רְפִית וַיִּקְרָא אֶל יי וַיֹּאמַר יי אֱלֹהָי וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי לְאֶחָד שֶׁגָּנַב נַרְתִּיקוֹ שֶׁל רוֹפֵא. עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא נִפְצַע בְּנוֹ. חָזַר אֶצְלוֹ אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא רְפָא אֶת בְּנִי. אָמַר לוֹ לֵךְ וְהַחְזֵר אֶת הַנַּרְתִּק שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ וַאֲנִי מְרַפֶּא אֶת בִּנְךָ. כַּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁל טַל שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אֶלָּא בִטְלָלִים וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת בְּנָהּ שֶׁל צָ‍רְפִית. וּמְנַיִּין שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּין אֶלָּא בִטְלָלִים. יִחְיוּ מֵתֶיךְ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּיךָ וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אֲמַר רִבִּי תַּנְחוּם אֶדְרֶעִיָיא וְאַרְעָא תַפְקִידֶיהָ תְּפַלֵּט.

It is written ( 1Kings 17:1) “Elijah the Tisbite, from the inhabitants of Gilead, said to Aḥab: By the Living Eternal One, the God of Israel, before Whom I stood, there will not be dew nor rain these years except by my word.” Rebbi Berekhia said, Rebbi Yasa and the rabbis. One of them said, he was heard both for dew and for rain; the other one said, he was heard for rain but was not heard for dew, from ( 1Kings 18:1): “Go, appear before Aḥab and I shall give rain, etc.” And he who said, he was heard both for dew and for rain, where was the vow of dew dissolved? Rebbi Tanḥuma from Edreï said, they are of the opinion that a vow that was dissolved partially is dissolved totally. Some want to say, on the occasion of the son of the woman from Sarepta, ( 1Kings 17:20) “He called on the Eternal and said, o Eternal, my God, etc.” Rebbi Judah ben Pazi said, about one who stole a doctor’s bag. When he left, his son was injured.He returned to him and said: Please, sir doctor, heal my son. He said to him: Go and return my bag because it is full of medicines, and I shall heal your son. So the Holy One, praise to Him, said to Elijah: Go and lift the vow of dew because the dead are resurrected only by dew, then I shall resurrect the son of the Sareptan. And from where that the dead will live only by dew? ( Is. 26:19) “Your dead will live, the corpses will arise. Wake up and jubilate, those who dwell in dust! For a dew of light is Your dew, וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.” Rebbi Tanḥum from Edreï said, “the earth will give up those that are deposited in it.”

רִבִּי יַעֲקֹב דִכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵינָן רְצוֹנִי נִשְבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי זָז טַל מִבָּנָיו לְעוֹלָם מַה טַעַם לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ נִשְׁבַּע יי וְלֹא יִנָּחֵם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּדִיַיתֵּיקִי נְתַתִּיו לְאַבְרָהָם בְּמַתָּנָה נְתַתִּיו לוֹ. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵירָה וּמַעֲשִׂים רָעִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין הֵן מְבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד כְּגוֹן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֲבָל הַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּזְכוּת בִּרְיָיה מַה טַעַם כְּטַל מֵאֵת יי כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.

Rebbi Jacob from Kefar Ḥanan in the name of Resh Laqish: When Abraham their forefather did My will, I swore to him that dew will never move away from his descendants forever; what is the reason? ( Ps. 110:3) “You have the dew of your youth.” And it is written after that ( Ps. 110:4) “The Eternal swore and He will not change His intention.” Rebbi Judah ben Pazi said, by a will I gave it to Abraham, as a gift I gave it to him. ( Gen. 27:28) “God may give you from the dew of heaven.” Rebbi Samuel ben Naḥmani said, when Israel sin and do evil the rains are arrested. They bring an old man like Rebbi Yose the Galilean, he prays for them and the rains come. But dew does not descend by the merit of any creature, what is the reason? ( Micah 5:6) “Like dew from the Eternal, like light showers on grass, that do not listen to anybody nor wait for humans.”

רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא הָיָה עוֹמֵד בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּטַל וְהִזְכִּיר שֶׁל גֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי בְּטַל וּבְרוּחוֹת לֹא חִיְיבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר וְאִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר. לֹא דָמִי לְהַהוּא דְּמֵיקַל לְהַהוּא דְּלָא מַצְלִי וְלָא מֵיקַל. בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּהַהוּא דְּלָא אִדְכָּר לָא טַל וְלָא מָטָר.

Rebbi Zeïra in the name if Rebbi Ḥanina: When someone stood [praying] in the rainy season and mentioned dew one does not make him repeat. In the season of dew and he mentioned rain one makes him repeat. But is it not stated: The sages did not oblige one to mention dew and winds but if he wants to mention them, he may mention? One cannot compare one who takes it easy to one who does not pray and does not take it easy. “When he stood in the rainy season and mentioned dew one does not make him repeat.” But is it not stated: If he did not ask for it in the benediction “for years”, or he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat? That is about one who mentioned neither dew nor rain.

רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רִבִּי חוּנָה אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וּדִכְוָותָהּ אִם לֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. מַה אִם שְׁאֵלָה שֶׁהִיא מִדּוֹחָק אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אַזְכָּרָה שֶׁהִיא מֵרֵיוַח לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּימִי אַחֲוֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי בְּשֶלֹּא אָמַר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.

Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Ḥuna: If he did not ask in the benediction “for years” he says it in “He Who hears prayer”. Similarly, if he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead” he says it in “He Who hears prayer”. If the request, made under duress, may be recited in “He Who hears prayer,” the mention, made under easy circumstances, so much more! But is it not stated: If he did not ask in the benediction “for years” or that he did not mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat? Rebbi Eudaimon the brother of Rebbi Yose said, if he did not say it in “He Who hears prayer”!

אֵיכַן הוּא חוֹזֵר. כִּדָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה וְאִם לָאו חוֹזֵר לַעֲבוֹדָה. אַף הָכָא אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה.

Where does he return to? Just as Rebbi Simeon bar Abba said in the name of Rebbi Yoḥanan: On the day of the New Moon, if he had moved his feet he repeats from the start, otherwise from “Temple service”. Here also, if he had moved his feet he repeats from the start.

וְאִם לָאו חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. בְּנִינְוֶה צָ‍רְכוּן מִיעֲבֵד תַּעֲנִית בָּתַר פִּסְחָא. אֲתוּן שַׁיְילוּן לְרִבִּי אָמַר לוֹן רִבִּי לְכוּ וַעֲשׂוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּיעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה. אֵיכַן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר אוֹמְרָהּ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַית הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וָמַר לוֹן רִבִּי לְכוּ וַעֲשׂוּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְשַׁנּוּ מַטְבֵּיעָהּ שֶׁל תְּפִילָּה. עַל דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי אֵיכַן הוּא אוֹמְרָהּ. בְּשֵׁשׁ שֶׁהוּא מוֹסִיף. עַד כְּדוֹן צִיבּוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁשׁ. יָחִיד שֶׁאֵין לוֹ שֵׁשׁ מְנַיִין אָמַר רִבִּי חֲנִינָא לֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה יָחִיד שׁוֹאֵל צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְאֵילּוּ צְרָכָיו הֵן.

At Nineveh they needed to make a fast-day after Passover. They came to ask Rebbi. He told them, go ahead and make one but do not change the form of prayer. Where may he say it? Rebbi Jeremiah thought to say that he says it in “He Who hears prayer.” Rebbi Yose said to him: Did not Rebbi Zeïra say in the name of Rebbi Ḥuna: If he did notask in the benediction “for years”, or that he failed to mention the power of rains in “resurrection of the dead”, one makes him repeat at “He Who hears prayer?” But Rebbi said to them, go ahead and make one but do not change the form of prayer! According to the opinion of Rebbi Yose, where does one say it? In the six that he adds. That works for the public which has six. A private person who does not have six, where? Rebbi Ḥanina said, did not Rebbi Zeïra say in the name of Rav Ḥuna, a private person asks for his personal needs in “He Who hears prayer,” and these are his needs.

וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן דָּבָר שֶׁהוּא נוֹהֵג וּבָא חֲכָמִים חוֹלְקִין עָלָיו. אָמַר לוֹ עַל יְדֵי שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס שְׁכָחוּהָ בִתְפִילָּה. מִילְתֵיהּ אָ‍מְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ בְּכוֹס. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי יִצְחָק רוּבָּא אָ‍מְרָהּ בְּכוֹס אָ‍מְרָהּ בִּתְפִילָּה בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹת אֶת הַתִּינּוֹקוֹת. מִילְתֵיהּ אָ‍מְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ בִּתְפִילָּה. רִבִּי זְעוּרָא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אָ‍מְרָהּ בְּכוֹס אָ‍מְרָהּ בִּתְפִילָּה אוֹמְרָהּ בִּתְפִילָּה אוֹמְרָהּ בְּכוֹס. מִילְתֵיהּ אָ‍מְרָה שֶׁעִיקָּרָהּ כַאן וְכַאן.

“And Havdalah in ‘He Who by His grace grants knowledge’”. Simeon bar Abba asked before Rebbi Yoḥanan: Something that one does all the time, and the Sages differ about it? He said to him: Since its main place is over a cup they forgot it in prayer. His statement means that its main place is over a cup. Rebbi Jacob bar Idi in the name of the old Rebbi Isaac: If he said it over a cup he must repeat it in prayer; it was in order to let children participate. His statement means that its main place is in prayer. Rebbi Zeïra, Rav Yehudah in the name of Samuel: If he said it over a cup he must repeat it in prayer, if he said it in prayer he must repeat it over a cup. His statement means that its main place is here as well as there.

רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָיָיה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי מַטִּין כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיַּד. רִבִּי יִצְחָק רֻבָּה בְּשֵׁם רִבִּי הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבַּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא לָאו בְּגִין דַּאֲתוּן תַּרְתֵּיי שְׁמוּעִין אֶלָּא בְּגִין דְּרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן וְרִבִּי אֶלְעָזָר תְּרַוֵּיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הֲלָכָה כְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר לְעוֹלָם.

“Rebbi Eliezer says, in ‘thanksgiving’”. Rebbi Yoḥanan in the name of Rebbi: One is inclined toward Rebbi Eliezer’s opinion on a holiday that falls immediately after the Sabbath. The old Rebbi Isaac in the name of Rebbi: Practice follows Rebbi Eliezer on a holiday that falls after the Sabbath. Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Ḥanina ben Gamliel: Practice follows Rebbi Eliezer at all times. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: Practice follows Rebbi Eliezer at all times. Rebbi Jacob bar Aḥa, not because because there are two traditions, but because Rebbi Isaac bar Naḥman and Rebbi Eleazar both say in the name of Rebbi Ḥanina ben Gamliel: Practice follows Rebbi Eliezer at all times.

וְאַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדַּעַת דִּבְרֵי חֲכָמִים רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בְּעַצְמָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה וְאַחַר כַּךְ מַבְדִּיל. וַתְיָיא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמֵיהֵנִי הֵיְאַךְ בִּיטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת אִם אֵין דֵיעָה תְּפִילָּה מְנַיִין. וְכֹה אִם אֵין דֵיעָה הַבְדָּלָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר מַבְדִּיל וְאַחַר כַּךְ אוֹמֵר מַטְבֵּעַ בְּרָכָה.

“And Havdalah in “He Who in His grace grants knowledge”, the words of the Sages. Rebbi Aqibah said: one says it as separate fourth benediction” Rebbi Jacob bar Aḥa in the name of Samuel: He says it as fourth benediction. Rebbi Yudan says, the text of the benediction and after that he says Havdalah. His version agrees with Rebbi, since Rebbi said: I wonder why they eliminated “He Who in His grace grants knowledge” on Sabbath; if there is no knowledge, where is prayer? And here, if there is no knowledge, where is Havdalah? Rebbi Isaac ben Eleazar said, he says Havdalah and afterwards adds the text of the benediction.

רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אַבְדָּלוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אָ‍מְרוּ הַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מִשָּׁלֹשׁ וְהַמּוֹסִיף לֹא יוֹסִיף יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה אַבְדָּלוֹת. לֵוִי אָמַר וּבִלְבַד מֵאַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. נָחוּם בֵּירִבִּי סִימַאי נְפַק וָמַר בְּשֵׁם אָבוֹי וַאֲפִילוּ אַבְדָּלָה אַחַת. וְאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ וְצָרִיךְ לַחְתּוֹם בְּהַבְדָּלָה. רִבִּי מָנָא בְעִי מֵעַתָּה אֲפִילוּ פָּתַח בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל וְחוֹזֵר וְחוֹתֵם בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן וְלֹא מִבְּרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּבָרוּךְ וְחוֹתְמִין בְּבָרוּךְ הֵן.

Rebbi Eleazar ben Rebbi Hoshaiah: Only one should not mention less than three separations. Rebbi Yoḥanan said, they said that he who says little should not say less than three and he who adds should not add more than seven separations. Levi said, but only separations mentioned in the Torah. Naḥum ben Rebbi Simai went out and said in his father’s name: even one separation. But Rebbi Abbahu said, one must seal with “separation”. Rebbi Mana objected, even if he started by “He Who separates between holy and worldly” and ends, seals by “He Who separates between holy and worldly”? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, is it not from the benedictions that one starts with “praised” and ends with “praised”?

רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. כְּמַה דְּאָמַר אָמַר אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיַּבְדִּיל. וְדִכְוָתָהּ אָסוּר לוֹ לְאָדָם לִתְבּוֹעַ צְרָכָיו עַד שֶׁיַּבְדִּיל.

Rebbi Eleazar ben Antigonos in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Yannai: That means that one is forbidden from doing any work before one recites Havdalah. As he said, he said that one is forbidden from doing any work before one recites Havdalah, and similarly one is forbidden to pray for one’s needs before one recites Havdalah.

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס [בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר] בֵּירִבִּי יַנַּאי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בְּרִיבִי אִם לֹא הִבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מַבְדִּיל אֲפִילוּ בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת. הֲדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּמַבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל. אֲבָל בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ אוֹמְרָהּ מִיַּד.

Rebbi Zeïra, Rebbi Eleazar ben Antigonos in the name of Rebbi Eleazar ben Rebbi Yannai in the name of the important Rebbi Yehudah: If he did not recite Havdalah at the end of Sabbath, he recites even on Thursday. That is restricted to Havdalah proper, but “illuminating fire” he may say only immediately.

רִבִּי זְעוּרָא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה רִבִּי אַבָּא בְּשֵׁם אַבָּא בַּר יִרְמְיָה אֲפִילוּ יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת אוֹמֵר בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא לְרַב יְהוּדָה וְכִי שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ וְכִי יֵשׁ טוּמְאָה וְטָהֳרָה לְפָנָיו.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Yehudah, Rebbi Abba in the name of Abba bar Jeremiah: Even if a holiday falls in the middle of the week onerecites “He Who separates between Sabbath and the six workdays” Rebbi Zeïra said to Rav Yehudah: Has one six workdays before him? He said to him: Has one impurity and purity before him?

רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי צָרִיךְ לוֹמַר הָחֵל עָלֵינוּ אֶת הַיָּמִים שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֵׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵינוּ לְשָׁלוֹם. רִבִּי אַבָּא מוֹסִיף וְהַשְׁמִיעֵנוּ בָּהֶן שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הֲבִינֵנוּ וְלַמְּדֵינוּ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה הָעוֹנִין אָמֵן צְרִיכִין לִיתֵּן עֵינֵיהֶן בַּכּוֹס וְעֵינֵיהֶן בַּנֵּר. רִבִּי חִזְקִיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה אַרְבַּעַת מִינִין שֶׁבְּלוּלָב נִיטָּלִין דֶּרֶךְ גִּידוּלֵיהֶן.

Rebbi Jeremiah, Rebbi Zeïra in the name of Rav Ḥiyya bar Ashi: One must say, “start the days, the six coming workdays, for peace.” Rebbi Abba adds: “And let us hear in them rejoicing and joy.” Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: “Let us understand and teach us.” Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: Those who answer Amen have to look at the cup and the candle. Rebbi Ḥizqiah in the name of Rebbi Jeremiah: The four kinds of the lulav must be taken in the direction of their growth.

Mishnah

משנה: הָאוֹמֵר עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שִׁמְךָ מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו וְלֹא יְהֵא סַרְבָּן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּמֵאַיִן הוּא מַתְחִיל מִתְּחִילַּת בְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה.

MISHNAH: One silences someone who says “Your mercy will reach over a bird’s nest,” “Your name shall be remembered on good things,” “we thank, we thank.” If the one standing before the arc makes a mistake, another person should replace him and he should not refuse at that moment. Where does he start? From the start of the benediction where the other person made the mistake.

Halakhah

הלכה: רִבִּי [פִּינְחָס] בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן כְּקוֹרֵא תִּיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן בְּנוֹתֵן קִצְבָא לְמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַד קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. אִית תְּנַיֵּי תַּנִּי עַל. וְאִית תְּנַיֵּי תַּנִּי עַד. מַאן דָּמַר עַל מְסַיֵיעַ לְרִבִּי פִּינְחָס. וּמַן דָּמַר עַד מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן לָא עָ‍בְדִּין טָבוּת שֶׁעוֹשִׂין לְמִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים. וְאִילֵּין דִּמְתַרְגְּמִין עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַה דַּאֲנָא רַחֲמָן בִּשְׁמַיָּא כַּךְ תֶּהֱווּן רַחֲמָנִין בְּאַרְעָא. תּוֹרְתָא אוֹ רְחֵילָה יָתָהּ וְיַת בְּרָהּ לָא תִּיכְסוּן תְרַוֵּיהוֹן בְּיוֹמָא חַד לָא עָ‍בְדִּין טָבָאוּת שֶׁהֵן עוֹשִׂין מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים.

HALAKHAH: Rebbi Phineas in the name of Rebbi Simeon: He is like one who quarrels with the measures of the Holy One, praise to Him: Your mercies reached over a bird’s nest but did not reach this man! Rebbi Yose in the name of Rebbi Simeon: He is like one who makes finite the measures of the Holy One, praise to Him: Your mercies reach down to the bird’s nest. Some Tannaïm formulate “over”, some Tannaïm formulate “to”. He who says “over” supports Rebbi Phineas, he who says “to” supports Rebbi Yose. Rebbi Yose bar Abun said: They do not act well who declare the measures of the Holy One, praise to Him, to be mercy. And those who translate ( Lev. 22:21) “My people Israel, just as I am merciful in Heaven so you should be merciful on earth. A cow or a mother sheep, it and its young you should not slaughter together on one day,” they do not act well because they declare the measures of the Holy One, praise to Him, to be mercy.

מוֹדִים מוֹדִים מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר. הֲדָא דְּאָמַר בְּצִיבּוּר. אֲבָל בְּיָחִיד תַּחֲנוּנִים הֵן.

“One silences one who says ‘we thank, we thank.’” Rebbi Samuel bar Rav Isaac said ( Ps. 63:12): “For the mouth of those who speak lies will be dammed up.” That is, in public. But in private it is supplication.

הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְּשֵׁם רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בַּתְּחִילָּה. אָדָא בַּר בַּר חָנָה גַּנִּיבָה בְּשֵׁם רַב טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָה בְּשֵׁם רַב טָעָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בַּתְּחִילָּה. בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיכַן טָעָה חוֹזֵר לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ.

“If the one standing before the arc makes a mistake.” Rebbi Yose ben Ḥanina in the name of Rebbi Ḥananiah ben Gamliel: If one erred in one of the first three benedictions, he starts anew. Ada bar bar Ḥana, Ganiva in the name of Rav: If one erred in one of the last three benedictions, he returns to “Temple Service.” Rebbi Ḥelbo, Rav Huna in the name of Rav: If one erred in one of the first three benedictions, he starts anew; in one of the last three benedictions, he returns to “Temple Service”; if he erred and he cannot remember where he erred he returns to the place that is clear to him.

רִבִּי אָחָא וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי יָ‍תְבִין בְּחַד כְּנִישְׁתָּא אָתִי עֲבַר חַד קוֹמִי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגָּר חַד בְּרָכָה. אֲתוּן וְשַׁיְילוּן לְרִבִּי סִימוֹן. אָמַר לוֹן רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שְלִיחַ צִיבּוּר שֶׁהִשְׁגִּיר שְׁתַּיִם שָלֹשׁ בְּרָכוֹת אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אַשְׁכַּח תְּנָיי וּפְלִיג. לַכֹּל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ חוּץ מִמִּי שֶׁלֹּא אָמַר מְחַיֵּה הַמֵּתִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. אֲנִי אוֹמֵר מִין הוּא. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן עֲבַר קוֹמִי תֵיבוּתָא וְאַשְׁגָּר מַכְנִיעַ זֵדִים בְּסוֹפָהּ שְׁרִי מַשְׁקִיף עֲלֵיהוֹן. אָ‍מְרִין לֵיהּ לֹא שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים [בָּךְ].

Rebbi Aḥa and Rebbi Judah ben Pazy were sitting in a synagogue. One came and stood before the arc and forgot one benediction. They went and asked Rebbi Simon. Rebbi Simon said to them in the name of Rebbi Joshua ben Levi: One does not remove an emissary of the congregation who forgot two or three benedictions. They found a formulation that made a difference: One does not remove him for anything except if he did not say “He Who revives the dead”, “He Who subdues evildoers”, “He Who builds Jerusalem;” I say that he is a sectarian. Samuel Minor stood before the ark and forgot “He Who subdues evildoers.” At the end he started looking at them. They said to him, the Sages did not take you as a yardstick.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר סָפֵק הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ סָפֵק לא הִזְכִּיר מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. לְאֵיכַן הוּא חוֹזֵר. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אִם עָקַר אֶת רַגְלָיו חוֹזֵר לְכַתְּחִילָּה. וְאִם לָאו חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָזִי הִסִּיעַ דַּעַת כְּמִי שֶׁעָקַר אֶת רַגְלָיו. וְאִילֵּין תַּחֲנוּנַיָּא צְרִיכָה.

Rebbi Jacob bar Aḥa, Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Eleazar: If one is in doubt whether he mentioned the New Moon or not, one makes him repeat. Where does he return to? Simeon bar Abba in the name of Rebbi Yoḥanan, if he had moved his feet, he repeats from the start, otherwise from “Temple Service.” Rebbi Judah ben Pazi said, if he let his thoughts wander that is as if he had moved his feet. The private supplications are a problem.

רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְנִשְׁתַּתֵּק זֶה שֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן. אִם אֹמֵר אַתְּ מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הָרִאשׁוֹנִים נִתְבָּ‍רְכוּ לִפְנֵיהֶן וְלֹא נִתְבָּ‍רְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן. וְהָאַחֲרוֹנִים נִתְבָּ‍רְכוּ לְאַחֲרֵיהֶן וְלֹא נִתְבָּ‍רְכוּ לִפְנֵיהֶן וּכְתִיב תּוֹרַת יי תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ. שֶׁתְּהֵא כוּלָּהּ תְּמִימָה.

Rebbi Abba the son of Rebbi Ḥiyya bar Abba in the name of Rebbi Yoḥanan: If one became paralyzed while reading in the Torah, the one who steps in for him should start from the place the first one started. For if you say from the place he stopped, the first verses would have been blessed before them but not after them, the last ones after them but not before them, but it is written ( Ps. 19:8): “The Torah of the Eternal is perfect, restores the soul”, that it should be totally perfect.

תַּנִּי לֹא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֶחָד מְתַרְגֵּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא מִפְּנֵי הַבְּרָכָה. וְהָתַנִּי לֹא יְהוּ שְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וְאֶחָד קוֹרֵא אִית לָךְ מֵימַר מִפְּנֵי הַבְּרָכָה אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁאֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת נִכְנָסִין לְתוֹךְ אוֹזֶן אַחַת.

It has been stated: Two should not read the Torah and one translate. Rebbi Zeïra said, because of the benedictions. But has it not been stated: Two should not translate and one read; could you say that is because of the benedictions? But it is because two voices do not enter into one ear.

תַּנִּי שְׁנַיִם קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֵין שְׁנַיִם מַפְטִירִין בְּנָבִיא. אָמַר רִבִּי עוּלָּא קְרוּיוֹת בַּתּוֹרָה וְאֵין קְרוּיוֹת בְּנָבִיא.

It has been stated: “Two may read in the Torah but two may not read the haphtarah in the prophets.” Rebbi Ulla said, one calls several people to the Torah but one does not call several people for the prophets.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמָיָא שְׁלשָׁה דְּבָרִים רוּבָּן וּמִיעוּטָן רַע וּבֵינוֹנִתָן יָפֶה הַשְּׂאוֹר וְהַמֶּלַח וְהַסֵּרוּב. בַּתְּחִילָּה מְסָרֵב שְׁנִיָיה מְעַמְעֵם. וּבַשְּׁלִישִׁית רָץ וּבָא. רִבִּי חוּנָא הֲוָה יְתִיב בְּחַד כְּנִישְׁתָּא עֲאַל חֲזָנָא וְאַטְרַח עַל חַד דְּיֵיעוֹל וְלָא קְבִיל עִילוֹי. בְּסוֹפָא אֲתָא לְגַבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר לֵיהּ לָא יִכְעוֹס מָרִי עָלַי בְּגִין דְּלָא הֲוִינָא מִיתְעַר לָא עֲלִית. אֲמַר לֵיהּ עֲלָךְ לָא כְּעַסִּית אֶלָּא עַל הַדֵּין דְּאַטְרַח.

Rebbi Joshua the Southerner said: There are three things of which too little or too much is bad and average is good: sour dough, salt, and refusal. The first time he refuses, the second time he hesitates, the third time he runs and comes. Rebbi Ḥuna was sitting in a synagogue. The organizer came and importuned one to go up and he did not accept it. At the end, that one came to Rebbi Eleazar and said to him: My master should not be angry with me; I did not go up because I was not fully awake. He said to him: I am not mad at you but at the one who importuned.

בְּטִיטַיי אִישְׁתַּתַּק בְּאוֹפָנַיָיה אֲתוּן וְשַׁיְילוּן לְרִבִּי אָבוּן. אֲמַר לוֹן רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה שֶׁעוֹבֵר תַּחְתָּיו יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. אָ‍מְרִין לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן מַתְחִיל הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה. אֲמַר לוֹן מִכֵּיוָן דַּעֲנִיתוּן קְדוּשְׁתָּא כְּמִי שֶׁהוּא תְּחִילַת בְּרָכָה.

Batitay was paralized at ophanim. They went and asked Rebbi Abun. Rebbi Abun said to them in the name of Rebbi Joshua ben Levi: His replacement should start at the place where he interrupted. They said to him: But did we not state: “He starts from the start of the benediction where the other person made the error?” He said to them: Since you answered Qedušah, it is as if you started a new benediction.

Mishnah

משנה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן מִפְּנֵי הַטֵּירוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הֻבְטַחְתּוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִילָּתוֹ רְשָׁאִי.

MISHNAH: He who stands before the arc should not answer Amen after the Cohanim because of the distraction. If there is no Cohen there but him, he should not lift his hands. But if he is sure that he can lift his hands and return to his prayer, he may do so.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי הַפּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְהָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהַנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְהַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהַמַּפְטִיר בְּנָבִיא וְהַמְבָרֵךְ עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לֹא יַעֲנֶה אַחַר עַצְמוֹ אָמֵן. וְאִם עָנָה הֲרֵי זֶה בּוּר. אִית תְּנָיֵי תַּנִּי הֲרֵי זֶה בּוּר. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי הֲרֵי זֶה חָכָם. אָמַר רַב חִסְדָּא מַאן דָּמַר הֲרֵי זֶה חָכָם בְּעוֹנֶה בְּסוֹף. וּמַאן דָּמַר הֲרֵי זֶה בּוּר בְּעוֹנֶה עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.

HALAKHAH: It was stated: He who recites the blessings for the Shema‘, he who stands before the ark, he who lifts his hands, he who reads in the Torah, he who recites Haphtarah from the prophets, and he who recites any blessing for obligations spelled out in the Torah, should not recite Amen after his own benediction. If he answered, he is uncivilized. Some Tannaïm have stated: he is uncivilized; and some Tannaïm have stated: he is wise. Rav Ḥisda said: He who said “he is wise” refers to him who answers at the end, but he who says “he is uncivilized” refers to him who answers every single benediction.

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא שְׁנַיִם יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן מְמַצְּעִין אֶת הַכֹּהֵן. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּם שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן תַּלְמִיד חָכָם מְמַצְּעִין אֶת הֶחָבֵר.

Rebbi Ḥanina said: Two Israel and one Cohen, one takes the Cohen in the middle. That is, when they are all equal. But if one of them is learned, one takes the one with a title in the middle.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִיָּמַי לֹא בֵּרַכְתִּי לִפְנֵי כֹהֵן וְלֹא הִנַּחְתִּי יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ לְפָנַי.

Rebbi Joshua ben Levi said: I never recited Grace in the presence of a Cohen and I never let an Israel say Grace before me.

רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי כַּד הֲוָה תָּשִׁישׁ הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ וְקָאִים לֵיהּ אֲחוֹרֵי עֲמוּדָא. רִבִּי אֶלְעָזָר נְפִיק לֵיהּ לִבְרָא.

Rebbi Judah ben Pazi in the name of Rebbi Eleazar: Every Cohen who stays in the synagogue and does not lift his hands transgresses a positive commandment. When Rebbi Judah ben Pazi was weak he supported his head and stood behind a pillar. Rebbi Eleazar went outside.

רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּמָא בֵּרִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְלַאי עִיר שֶׁכּוּלָּהּ כֹהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. לְמִי הֵן מְבָ‍רְכִין לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּצָפוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּדָרוֹם לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּמִזְרָח לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּמַעֲרָב. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן הַנָּשִׁים וְהַטַּף.

Rebbi Aḥa, Rebbi Tanḥuma ben Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Simlai: They lift their hands in a town where all are Cohanim. Whom do they bless? Their brethren in North, South, East, and West. Who answers Amen after them? Women and small children.

תַּנָּא אַבַּיי בֵּי רִבִּי בִּנְיָמִן הָעוֹמְדִים לַאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה. הָעוֹמְדִין לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא אֲפִילוּ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל הַבְּרָכָה מַפְסֶקֶתָהּ. הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא נִתְכַּוֵון לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו. לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזִּיָיתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו הַזִּיָיתוֹ כְּשֵׁירָה. הֲדָא אָ‍מְרָה אַף הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין בִּכְלָל בְּרָכָה הֵן.

Abbaye ben Rebbi Benjamin stated: Those who stand behind the Cohanim are not included in their blessing. Those who stand before the Cohanim; Rebbi Ḥiyya bar Abba said the blessing even cuts through an iron wall. About those who stand on the side, we may understand from the following: If he wanted to sprinkle before him and he sprinkled behind him, behind him and he sprinkled before him, his sprinkling is invalid. Before him and he sprinkled on his sides, his sprinkling is valid. This implies that those who stand on the side are included in the blessing.

אָמַר רַב חִסְדָּא וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַחֲזָן יִשְׂרָאֵל. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר אִם הָיָה כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֵן אִם הָיוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים כֹּהֲנִים. אָמַר רַב חִסְדָּא אֲפִילוּ כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֲנִים שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא לַשֵּׁבֶט.

Rav Ḥisda said, the organizer must be an Israel. Rav Naḥman bar Jacob said, if there was one Cohen he calls “Cohen”, if there are two they call “Cohanim”. Rav Ḥisda said, even if there was only one Cohen he says “Cohanim”, because he only calls the tribe.

Mishnah

משנה: הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִיבּוּר הוּא סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָ‍מְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָ‍מְרוּ לוֹ מְנַיִין אַתָּה יוֹדֵעַ. אָמַר לָהֶן אִם שְׁגוּרָה תְפִילָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל. וְאִם לָאו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוּרָף.

MISHNAH: It is a bad sign for him who prays when he makes a mistake. And if he is an emissary of the congregation, it is a bad sign for those who sent him because the emissary of somebody is like that person. They said about Rebbi Ḥanina ben Dosa that he was praying for sick people and saying that this one was going to live and that one was dying. They asked him, how do you know? He said to them, if my prayer comes easily from my lips I know that he has been accepted; otherwise, I know that he is being torn.

Halakhah

הלכה: רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר וּבִלְבַד בְּאָבוֹת.

HALAKHAH: Rav Aḥa bar Jacob said, only at “Forefathers.”

מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁחָלָה בְנוֹ וְשָׁלַח שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. אָמַר לוֹן הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶעֱלֶה לַעֲלִיָיה וְעָלָה לַעֲלִיָיה וְיָרַד אָמַר לָהֶן בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁנִּינוּחַ בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל מֵחָלְייוֹ וְסִיְימוּ בְּאוֹתֶהּ שָׁעֶה תָּבַע מָזוֹן. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּרִבִּי נַחְמָנִי אִם כִּוָונְתָּה אֶת לִבְּךָ בִתְפִילָּה תְּהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִילָּתָךְ. וּמַה טַעַם תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶיךָ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אִם עָשׂוֹ שִׂפְתוֹתָיו שֶׁל אָדָם תְּנוּבָה יְהֵא מְבוּשָּׂר שֶׁנִּשְׁמְעָה תְפִילָּתוֹ. מַה טַעַם בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יי וּרְפָאתִיו.

It happened that the son of Rabban Gamliel fell ill and he sent two scholars to Rebbi Ḥanina ben Dosa in the latter’s city. He said to them, wait until I go to the upper floor. He went to the upper floor, came back, and said to them: I am sure that Rabban Gamliel’s son will get respite from his sickness. They noted that at this hour he asked for food. Rebbi Samuel ben Rebbi Naḥmani said: If you were able to concentrate your attention on your prayer, you are told that your prayer was heard. What is the reason? ( Ps. 10:17) “You prepare their hearts, You will listen with Your ears.” Rebbi Joshua ben Levi said: If a person’s lips bore fruit he is told that his prayer was heard. What is the reason? ( Is. 57:19) “He Who created the fruit of lips: peace, peace to the far and the near said the Eternal, I shall heal him.”