ברכות ד׳Berakhot 4

Mishnah

משנה: תְּפִילַּת הַשַּׁחַר עַד חַצּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד פְּלָג הַמִּנְחָה. תְּפִילַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע. וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם.

MISHNAH: Morning prayers are until noon; Rebbi Yehudah says, until four hours. Afternoon prayers are until evening, Rebbi Yehudah says until half ofʹ Minḥah. Evening prayers have no fixed time. Musaph prayers have all day.

Halakhah

הלכה: כְּתִיב לְאַהֲבָה אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדּוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בְּלֵב. וְאֵי זוּ זוּ תְפִילָּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵיהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִינֵּךְ. וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל. וְאֵי זוּ זוּ תְפִילָּה.

HALAKHAH: It is written ( Deut. 11:13) “To love the Eternal, your God, and to work for Him with all yor heart and all your soul,” does there exist work in the heart? This refers to prayer. And so it says ( Dan. 6:17): “Your God, whom you serve permanently, may rescue you.” Is there any service in Babylonia? This refers to prayer.

יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן כְּאַחַת פִּירֵשׁ בְּדָנִיֵּאל וְזִימְנִין תְּלָתָא בְיוֹמָא הוּא בֵּרַךְ עַל בִּרְכוֹהִי וְגוֹמֵר. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל לְכָל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכַוִּין פְּתִיחִין לֵיהּ בְּעִילִּיתֵיהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֵם. יָכוֹל מִשֶּׁבָּאוּ לַגּוֹלָה כֵן תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל קְבֵל דַּהֲוָה עָבִיד מִן קַדְמַת דְּנָא. יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל שְׁלָשְׁתָּן בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה. כְּבַר פִּירֵשׁ דָּוִד עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם. יָכוֹל יְהֵא מַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וּמִתְפַּלֵּל. פִּירֵשׁ בְּחַנָּה וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. יָכוֹל יְהֵא מְהַרְהֵר בְּלֵב. תַּלְמוּד לוֹמַר רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת. הָא כֵיצַד מַרְחִישׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו.

One might think that one may pray all three together - it is explained in Daniel ( Dan. 6:11): “Three times a day he fell on his knees, etc.” One might think that one may pray in any direction one wants - the verse says “slits were open for him in the direction of Jerusalem.” One might think that he started after he went into captivity - the verse says “as was his wont from before that.” One might think that one may pray all three at any time he wishes - already David did explain ( Ps. 55:18): “Morning, evening, and afternoon.” One might think that one may pray aloud - it was explained about Hannah ( 1Sam. 1:13): “Hannah was speaking to herself.” One might assume that he might simply think - the verse says “only her lips moved.” How is that? One whispers with one’s lips.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִן הַפָּסוּק הַזֶּה אַתְּ לָמֵד אַרְבָּעָה דְּבָרִים. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ. מִיכַּן שֶׁהַתְּפִילָּה צְרִיכָה כַּוָּנָה. רַק שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת. מִיכַּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַרְחִישׁ בְּשִׂפְתוֹתָיו. וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע. מִיכַּן שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ וְיִתְפַּלֵּל. וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכּוֹרָה. מִיכַּן שֶׁהַשִׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל.

Rebbi Yose bar Ḥanina said: From this verse ( 1Sam. 1:13) you may learn four things. “Hannah was speaking to her heart,” from here that prayer needs attention. “Only her lips moved,” from here that one must whisper with one’s lips. “Her voice was not heard,” from here that nobody should pray at high voice. “And Eli thought that she was drunk,” from here that a drunk is forbidden to pray.

מִילְתָא דְּחָנָן בַּר אַבָּא פְלִיגָא דְּחָנָן בַּר וָוא אָמַר לַחֲבֵרָיָא נֵימָר לְכוֹן מִילְתָא טָבְתָּא דְחָמִית לְרַב עֲבִיד וְאַמְרִתָהּ קוֹמֵי שְׁמוּאֵל וְקָם וְנָשַׁק עַל [פּוּמִי]. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹחֵחַ. בָּא לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם זוֹקֵף. שְׁמוּאֵל אָמַר וַנָּא אֲמָרִית טַעֲמָא יי זוֹקֵף כְּפוּפִים. אָמַר רִבִּי אַמִּי לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא אֲמַר אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִיחַת הוּא. אָמַר רִבִּי אָבוּן אִלּוּ הֲוָה כְתִיב בִּשְׁמִי נִיחַת הוּא הֲוָה יֵאוּת. לֵית כְּתִיב אֶלָּא מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא. קוֹדֶם עַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם כְּבָר נִחַת הוּא.

The word of Ḥanan bar Abba disagrees since Ḥanan bar Abba said to the colleagues: I shall tell you one of the good things that I saw Rav do and, when I told it before Samuel he got up and kissed me on my mouth. At “praised are You”, he bows down. When he comes to mention Hashem, he straightens up. Samuel said: I shall give the reason ( Ps. 35:10): “The Lord straightens the bent ones.” Rebbi Ammi said: It is not reasonable, but ( Mal. 2:5): “Before My Name he is low.” Rebbi Abun said: If it were written “at My Name he is low” then you would be right, but it is written “before My Name he is low”, before he mentions Hashem he is low.

רִבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא מַצְלֵי בְקָלָא. רִבִּי יוֹנָה כַּד הֲוָה מַצְלֵי בִּכְנִישְׁתָּא הֲוָה מַצְלֵי בִלְחִישָׁה. כַּד הֲוָה מַצְלֵי בְּבֵיתָא הֲוָה מַצְלֵי בְקָלָא עַד דְּיַילְפוּן בְּנֵי בֵייתֵיהּ צְלוּתָא מִינֵּיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא וּבְנֵי בֵּיתֵיהּ דְּאַבָּא יָלְפָא צְלוּתָא מִינֵּיהּ.

Rebbi Abba bar Zavda prayed aloud. Rebbi Jonah prayed whispering in the synagogue; he prayed aloud in his house so that the people in his house should learn prayer from him. Rebbi Mana said: Really, the people in my father’s house learned prayer from him.

מֵאֵיכַן לָמְדוּ שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבְּרִיּוֹת. בְּשַׁחַר צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁהוֹצֵאתָנִי מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה. בְּמִנְחָה צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁזְּכִיתָנִי לִרְאוֹת הַחַמָּה בְמִזְרָח כַּךְ זָכִיתִי לִרְאוֹת בְּמַעֲרָב. בָּעֶרֶב צָרִיךְ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתַי כְּשֵׁם שֶׁהָיִיתִי בָּאֲפֵילָה וְהוֹצֵאתָנִי לְאוֹרָה כַּךְ תּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵילָה לְאוֹרָה.

From where did they learn the three prayers? Rebbi Samuel bar Naḥmani said: According to the three times that the day changes for man. In the morning, one must say: I thank you, o Eternal, my God and God of my fathers, that you led me from darkness to light. At Minḥah, one must say: I thank you, o Eternal, my God and God of my fathers, that just as You let me see the sun in the East, so I could see it in the West. In the evening, one must say: May it be Your pleasure, o Eternal, my God and God of my fathers, that just as I was in darkness and You led me into light, so may You lead me from darkness into light.

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר תְּפִילּוֹת מֵאָבוֹת לִמְּדוּם. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּוֹקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם לִפְנֵי יי. וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר וַיַּעֲמוֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִיִּצְחָק אָבִינוּ. וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְפִילָּה. כְּמָה דְתֵימַר תְּפִילָּה לֶעָנִי כִי יַעֲטוֹף וְלִפְנֵי יי יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. תְּפִילַּת הָעֶרֶב מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם. וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְפִילָּה כְּמָה דְתֵימַר יִפְגְּעוּ נָא בַּיי צְבָאוֹת. וְאוֹמֵר אַל תִּשָּׂא בַּעֲדָם רִינָּה וּתְפִילָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי.

Rebbi Joshua ben Levi said: They learned prayers from the patriarchs. Morning prayer from our father Abraham ( Gen. 19:27): “Abraham got up early to the place where he had stood there in the presence of the Eternal.” Standing means praying, as it says ( Ps. 106:30) “Phineas stood and prayed.” Minḥah prayers from our father Isaac. ( Gen. 24:63) “Isaac went out to speak on the field.” Speaking means praying, as it says ( Ps. 102:1) “A prayer of the deprived one when he faints and pours out his speech before the Eternal.” Evening prayer from our father Jacob. ( Gen. 28:11) “He entreated at the Place.” Entreaty means prayer, as it is said ( Jer. 27:18) “Please, let them entreat the Eternal of hosts.” And it says ( Jer. 7:16): “Do not lift for them (your voice in) a cry and do not entreat me.”

וְרַבָּנָן אָמְרוּ תְּפִילּוֹת מִתְּמִידִין גָּמְרוּ. תְּפִילַּת הַשַּׁחַר מִתָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר. תְּפִילַּת הַמִּנְחָה מִתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. תְּפִילַּת הָעֶרֶב לֹא מָצְאוּ בַּמֶּה לִתְלוֹתָהּ וְשָׁנוּ אוֹתָהּ סְתָם. הֲדָא הִיא דְּתַנִּינָן תְּפִילַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע וְשֶׁל מוּסָפִין כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא עוֹד הִיא קָבְעוּ אוֹתָהּ כְּנֶגֶד אִיכּוּל אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁהָיוּ מִתְאַכְּלִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה.

The rabbis said, they inferred prayers from daily sacrifices. The morning prayer from the perpetual sacrifice of the morning ( Num. 28:4): “The first lamb you should present in the morning.” Minḥah prayer from the perpetual sacrifice of the evening: “And the second lamb you should present in the evening.” They did not find anything to peg evening prayers onto it and simply stated it; that is what we have stated: Evening prayers have no fixed time. Musaph prayers are all day. Rebbi Tanḥuma said: In fact, they fixed it corresponding to the consumption of limbs and fat which were consumed on the altar during the entire night.

מִדִּבְרֵי תוֹרָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּחוֹם הַיּוֹם הֲרֵי שֵׁשׁ אָמוּר. הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּים וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאַתְּ דָּרִישׁ בַּבּוֹקֶר בַּבּוֹקֶר. מַה בַּבּוֹקֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַף בַּבּוֹקֶר שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּאַרְבַּע שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא קָרִיר. בְּשִׁית שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא חֲמִין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא מַהוּ כְּחוֹם הַיּוֹם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין צֵּל לְכָל בִּרְיָיה.

Rebbi Yehudah learned from words of the Torah, since Rebbi Ismael stated: ( Ex. 16:21) “The sun was hot and it melted,” four hours into the day. You say four hours or should it be six hours? When it says ( Gen. 18:1): “In the heat of the day”, that means at six hours. Therefore, how can I interpret: “The sun was hot and it melted,” four hours into the day! You derive it from ( Ex. 17:21): “In the morning,” ( Num. 28:4) “in the morning.” Since the first “morning” meant “four hours”, “morning” mentioned there also means “four hours.” At four hours the sun is warm and the shadow is cool. At six hours both sun and shadow are hot. Rebbi Tanḥuma said ( Gen. 18:1): “In the heat of the day”, at an hour when there is no shadow for any creature.

רִּבִּי יָסָא מַצְלֵי בִּתְלַת שָׁעִין. רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא מַצְלֵי בִּתְלַת שָׁעִין. רִבִּי בְּרֶכְיָה חֲמוּנֵיהּ קָרֵי קִרְיַת שְׁמַע וּמַצְלֵי בָּתָר תְּלַת שָׁעִין. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה. נֵימָר כְּבָר קִיבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּעוֹנָתָהּ.

Rebbi Yasa prayed at three hours. Rebbi Ḥiyya bar Abba prayed at three hours. They saw Rebbi Berekhiah that he recited Shema‘ and prayed after three hours. But did we not formulate ( Berakhot 1:5): “He who reads after that did not lose, he is like a man reading in the Torah.” We may say that he accepted the yoke of heaven in its time.

אִי מֵעֵדוּת לָמַד רִבִּי יוּדָה דָּמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶן לֵוִי בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי טְלָיִים. פַּעַם אַחַת שִׁילְשְׁלוּ לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ שְׁנֵי טְלָיִים מְבוּקָּרִים בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הֵעִיד רִבִּי יוּדָה בַּר אַבָּא עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרֵב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.

Or Rebbi Yehudah learned from testimony since Rebbi Simon said in the name of Rebbi Joshua ben Levi: In the time of the hellenistic government they lowered them two boxes with gold and they gave them two lambs to pull up. Once they lowered them two boxes with gold and they gave them two kid goats to pull up. At that moment the Holy One, praise to Him, enlightened their eyes and they found two certified lambs in the hall of lambs. About that time did Rebbi Yehudah bar Abba testify that the perpetual morning sacrifice was brought at four hours.

אָמַר רִבִּי לֵוִי אַף בִּימֵי מַלְכוּת רִשְׁעָה הַזֹּאת הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי כְּבָשִׂים. וּבְסוֹף שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְעָלוּ לָהֶן שְׁנֵי חֲזִירִין. לא הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְחַצִּי חוֹמָה עַד שֶׁנָּעַץ הַחֲזִיר בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה הַחוֹמָה וְקָפַץ אַרְבָּעִים פַּרְסָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּרְמוּ הָעֲווֹנוֹת וּבָטֵל הַתָּמִיד וְחָרֵב הַבַּיִת.

Rebbi Levi said: Also in the days of the present evil government they lowered them two boxes with gold and they gave them two sheep to pull up. Once they lowered them two boxes with gold and they let them pull up two swine. They did not manage to get to half the height of the wall when the swine clawed the wall; the wall trembled, and [the swine] jumped 40 parasangs from the Land of Israel. At that time the sins caused that the perpetual sacrifice was stopped and the Temple destroyed.

מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן. שְׁנַיִם לַיּוֹם. חֲלוֹק אֶת הַיּוֹם. טַעְמָא דְּרִבִּי יוּדָה שְׁנַיִם לַיּוֹם חוֹבָה לַיּוֹם. שְׁנַיִם לַיּוֹם שְׁנֵי פָּרַקְלֵיטִין לַיּוֹם. שְׁנַיִם לַיּוֹם. שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָן לְשֵׁם הַיּוֹם.

What is the reason of the rabbis? ( Num. 28:3) “Two for the day”, split the day in two. The reason of Rebbi Yehudah: “two for the day”, two advocates per day; “two for the day” that they should be slaughtered expressly for the day.

שְׁנַיִם לַיּוֹם. שֶּׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָן כְּנֶגֶד הַיּוֹם. הֲדָא הִיא דְּתַנִּינָן תַּמָּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּיה כְּנֶגֶד הַיּוֹם וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּיה כְּנֶגֶד הַיּוֹם. וְהוּא שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט בְּשַׁחֲרִית וְאֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט בָּעֲרָבִית.

“Two for the day”, that their slaughtering should be facing the day. That is what we have stated: The perpetual morning sacrifice was slaughtered at the Northwest corner at the second ring, facing the day, and the evening one was slaughtered at the Northeast corner at the second ring, facing the day. And that he should know which one was to be slaughtered in the morning and which one in the evening.

רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה וּתְפִילַּת הַמּוּסָף תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. הֲווּן בָּעִין מֵימַר כְּשֶׁאֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁנֵיהֶן אֲבָל אִם יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁנֵיהֶן תְּפִילַּת מוּסָף קוֹדֶמֶת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵיהֶן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. רִבִּי נָתָן בַּר טוֹבִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵיהֶן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. וְהָתַנִּי הִקְדִּים תְּפִילַּת הַמִּנְחָה לִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין יָצָא. לְשֶׁעָבַר הָא בַּתְּחִילָּה לָא בְּדָא. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִילָּה. כַּהֲדָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְפַקֵּד לְתַלְמִידָיו אִין הֲוָה לְכוֹן אֲרִיסְטוֹן וּמָטָא יוֹמָא לְשִׁית שָׁעִין עַד דְּלָא תִסְקוּן לַאֲרִיסְטוֹן תִּהֲווּן מַצְלוּן דְּמִנְחָתָא עַד דְּלָא תִסְקוּן.

Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Yoḥanan: Minḥah and Musaph prayers, the Minḥah prayer has precedence. They wanted to say, that is if there is no time in the day to pray both of them; but if there is time in the day to pray both of them then the Musaph prayer has precedence. Rebbi Zeïra in the name of Rebbi Yoḥanan: Even if there is time in the day to pray both of them, the Minḥah prayer has precedence. Rebbi Nathan bar Ṭobi in the name of Rebbi Yoḥanan: Even if there is time in the day to pray both of them, the Minḥah prayer has precedence. But did we not state: “If somebody made Minḥah prayer precede Musaph prayer, he has done his duty.” Retrospectively, but from the start, not so. Explain it if the time for prayer has not yet arrived, as in the following: Rebbi Joshua ben Levi commanded his students: If you have lunch and the day progressed to six hours before you entered, then pray Minḥah before you enter.

וְכַמָּה הוּא פְּלָג הַמִּנְחָה אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר רְבִיעַ.

( Tosephta Berakhot 3:1) How much is half of Minḥah? Eleven hours minus a quarter.

תַּמָּן תַּנִּינָן תָּמִיד נִשְׁחַט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. עֶרֶב פְּסָחִים נִשְׁחַט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה בֵּין בְּחוֹל בֵּין בְּשַׁבָּת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי הָכָא אַתְּ עֲבַד מִנְחָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְהָכָא אַתְּ עֲבִיד מִנְחָה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא הוּקְשָׁה תְּפִילַּת הַמִּנְחָה לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם אֶלָּא לִקְטוֹרֶת. מַה טַעַם תִּכּוֹן תְּפִילָּתִי קְטוֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. צֵא שָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ וְאַתְּ עֲבַד מִנְחָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה.

There ( Pesaḥim 5:1) we have stated: “The perpetual sacrifice is slaughtered at 8:30 hours and brought at 9:30 hours. On Passover Eve days it is sacrificed at 7:30 hours and brought at 8:30 hours, whether it be weekday or Sabbath.” Rebbi Jeremiah asked: Here you make Minḥah at two and a half hours and here you make Minḥah at three and a half hours? Rebbi Yose said, Minḥah prayer was not bound to the perpetual sacrifice of evening but to incense burning. What is the reason? ( Ps. 141:2): “May my prayer be prepared as incense before You, the lifting up of my hands as the gift of evening.” Take one hour for its preparation and you make Minḥah at two and one half hours.

רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה כְּדֵי שֶׁיְהֵא עָלָיו מוֹרָא שָׁמַיִם כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וִיְהֵא חֶלְקִי עִם הַמִתְפַּלְלִים עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה מַה טַעַם עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא. מַהוּ לְעֵת מְצוֹא לְעֵת מִיצּוּיוֹ שֶׁל יוֹם.

Rebbi Yose ben Ḥanina used to pray when the sun set so that the fear of Heaven should be on him the entire day long. Rebbi Yose ben Ḥanina said: May my lot be with those who pray at sunset. What is the reason? ( Ps. 32:6) “For that, every pious person should pray to You at the time of מצא”, at the time when the day is pushed out.

אַחוּי דְּאִימֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא הֲוָה מְצַיֵּיץ גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי תִּיהַב לִי גוּלְתִי דְּנַצְלֵי דְּמִנְחָתָא. וְשִׁמְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי תַּמָּן אַיְמָמָא הוּא. הכא דָּמַר רִבִי יוֹחָנָן הָאוֹמֵר לְצוּלָה חֳרָבִי זוּ בָּבֵל שֶׁהִיא זוּטוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צוּלָה שֶׁשָׁם צָלְלוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. גַּם בְּבָבֶל לִנְפּוֹל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּבָבֶל נָפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ. כְּתִיב וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁשָׁם נִנְעֲרוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. דָּבָר אַחֵר שֶׁהֵם מֵתִים בְּתַשְׁנוּק בְּלֹא נֵר בְּלֹא מֶרְחָץ. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֵן מְנוּעֲרִין מִן הַמִּצְוֹת בְּלֹא תְרוּמָה וּבְלֹא מַעֲשֵׂר. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁשָּׂרֶיהָ מֵתִים נְעָרִים. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וָעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע.

The maternal uncle of Rebbi Ada had rolled up the kaftan of Rav on the Great Fastday. He said to him: When you see the sun on top of the date palms, give me my kaftan so that we may pray Minḥah. And when the sun is on top of the date palms it is daytime. As Rebbi Yoḥanan said ( Is. 44:27): “He Who said to the deep: dry up!”, that is Babylonia, the filth of the world. Rebbi Yoḥanan said: Why is it called “the deep”, because there the dead of the Deluge were submerged, ( Jer. 51:49) “Also in Babylonia the slain of Israel will fall, also in Babylonia the corpses of all the earth did fall.” It is written ( Gen. 11:2) “They found a valley in the land Shinear and dwelt there.” Rebbi Simeon ben Laqish said, why is it called Shinear? Because there the dead of the Deluge were thrown. Another explanation: Because they die in strangulation, without light or public baths. Another explanation: Shinear, because they are stripped of miẓwot, without terumah and without tithes. Another explanation: Shinear, because its rulers die as youths. Another explanation: Shinear, because it produced a hater and enemy of the Holy One, praise to Him. Who is that? That is Nebuchadnezzar the evil one.

רַב כְּרִבִּי יוּדָה. אִין תַּעַבְדִּינֵיהּ כְּרַבָּנָן לֵית רִבִּי יוּדָה מוֹדֵי. אִין תַּעַבְדִּינֵיהּ כְּרִבִּי יוּדָה אוֹף רַבָּנָן מוֹדוּ.

Rav acted according to Rebbi Yehudah. If you do it following the rabbis, Rebbi Yehudah will not agree. If you do it following Rebbi Yehudah, the rabbis also will agree.

מְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִילָּה. מִכַּאן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל עֵצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר. חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבְתָ בִתְפִילָּה קִצְּרָה בְיָמָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל שֶׁאָמְרָה וְיֵשֵׁב שָׁם עַד עוֹלָם וַהֲלֹא אֵין עוֹלָמוֹ שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. וְהַוְיָין לֵיהּ חַמְשִׁין וְתַרְתִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן שְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וְכָה אָמַר הָכִן. אִי אָמְרָהּ כֵּן לְיָחִיד כֵּן לְצִיבּוּר. רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יי. מִיכַּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה.

From where about Neïlah? Rebbi Levi said: ( Is. 1:15) “Even if you prolong your prayers.” From here that everyone who increases his prayers will be answered. The argument of Rebbi Levi is inverted. There says Rebbi Abba, the son of Rebbi Pappai, Rebbi Joshua of Sikhnin in the name of Rebbi Levi ( Prov. 14:23) “In all excitement there is something superfluous; and the word of the lips is but for deficit.” Hannah, because she prayed too long, reduced the years of Samuel because she said ( 1Sam. 1:22) “He shall dwell there forever” but “forever” for a Levite is only 50 years, as it is written ( Num. 8:25): “At age fifty he should return from the worshipping hosts”. But in fact it was 52. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said two years until she weaned him. And here you say so? If he ever said it, one for private the other for public prayers. Rebbi Ḥiyya in the name of Rebbi Yoḥanan, Rebbi Simeon bar Ḥalaphta in the name of Rebbi Meïr ( 1Sam. 1:12): “When she prayed very long before the Eternal,” it follows that everyone who extends his prayers will be answered.

אֵימָתַי הִיא נְעִילָה רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָמְרִין אִיתְפַּלְּגוּן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אֲמַר רִבִּי יוּדָן [אַנְתּוֹרְדָּיָא] מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁלָשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם. בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסָף. בְּמִנְחָה. וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים. בְּתַעֲנִיּוֹת. וּבְמַעֲמָדוֹת. וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ מֵימָר נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בַּיּוֹם.

When is Neïlah? The rabbis of Caesarea say: Rav and Rebbi Yoḥanan disagree. Rav said, when the gates of Heaven are locked. And Rebbi Yoḥanan said, when the gates of the Temple are locked. Rebbi Yudan Antordaya said: A Mishnah supports Rebbi Yoḥanan ( Taäniot 4:1): “On three occasions do the Cohanim lift their hands four times in one day, mornings, Musaph, Minḥah, and at the locking of the gates: on fastdays, at support services, and on Yom Kippur. May you say that the gates of heaven are locked while it is still daytime?

אַחוּי דְּאִימֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא הֲוָה צַיֵּיר גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי תִּיהַב לִי גוּלְתִי דְּנַצְלֵי נְעִילַת שְׁעָרִים. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב תַּמָּן הוּא אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וְכֹה אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אֲמַר רַב מַתָּנָה עַל יְדֵי דַּהֲוָה מַאֲרִיךְ רַב בִּצְלוֹתֵיהּ סַגִּין הֲוָה מַגִּיעַ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.

The maternal uncle of Rebbi Ada had rolled up the kaftan of Rav on the great fast. He said to him: When you see the sun on the top of the date palms, give me my kaftan so that we may pray the Locking of the Gates. The argument of Rav is inverted. There he says “the locking of the Gates of Heaven” and here he says “the locking of the gates of the Temple.” Rav Mattanah said: Since Rav needed a lot of time to pray, he reached the Locking of the Gates of Heaven.

נְעִילָה מַהוּ שֶׁתִּפְטוֹר שֶׁל עֶרֶב. רִבִּי אַבָּא וְרַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אַבָּא לְרַב הוּנָא הֵיאַךְ הוּא מַזְכִּיר שֶׁל הַבְדָּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי אַבָּא הֵיאַךְ יְהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמַר לֵיהּ וְלֹא כְּבָר אִיתְתִּבַת. אֲמַר לֵיהּ בְּגִין דְּאִיתְתִּבַת תִּיבְטִיל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַה דְּאַקְשֵּׁי רִבִּי אַבָּא קָשֶׁי יְאוּת. מַה דְּאַקְשֵּׁי רִבִּי יוֹנָה לָא קָשֶׁי יְאוּת. קַל הֵיקִלוּ עָלָיו מִשּׁוּם תַעֲנִיתוֹ שֶׁיְּהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר לַחֲבֵרָיָיא מָרַיי מִן כּוּלְּכוֹן שַׁמְעִית שֶׁאֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶֶב. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן וְתַנִּי רִבִּי חִיָיא בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר.

May Neïlah free one from evening prayers? Rebbi Abba, Rav Ḥuna in the name of Rav: Neïlah frees one from evening prayers. Rebbi Abba said to Rav Ḥuna: How may he mention havdalah? Rebbi Jonah said to Rebbi Abba: How may seven free one from eighteen? He said to him, did I not already contradict it? He said to him: Because you contradicted it, should it be abandoned? Rebbi Yose said, what Rebbi Abba asked is truly difficult. What Rebbi Jonah asked is not at all difficult, they made it easy on people because of the fast, that seven should free one from eighteen. Rebbi Abba bar Mamal said to his colleagues: From all of them I understand that Neïlah does not free one from evening prayers. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Neïlah does not free one from evening prayers. Rebbi Yose bar Abun said: Did not Rebbi Ḥiyya state this: “Every day one prays eighteen benedictions, including the end of Sabbath, end of Yom Kippur, and end of public fast days.”

רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְּשַׁבָּת מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בִּנְעִילָה. אוֹסְפוּן עָלֵיהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתַעֲנִית צִיבּוּר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נְעִילָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּנְעִילָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְמוּסָף. אוֹסְפוּן עָלָהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מוּסָף בַּחֲנוּכָּה מַזְכִּיר שֶׁל חֲנוּכָּה בְמוּסָף.

Rebbi Isaac bar Naḥman in the name of Rebbi Joshua ben Levi: If Yom Kippur happens to be on the Sabbath, one mentions Sabbath in Neïlah even though there is no Neïlah for Sabbath. They added to it: If the New Moon happens to be on a public fast-day, one mentions the New Moon in Neïlah even though there is no Neïlah for the New Moon. Rebbi Simon in the name of Rebbi Joshua ben Levi: On a Sabbath that falls on Ḥanukkah, one mentions Ḥanukkah for Musaph even though there is no Musaph for Ḥanukkah. They added to it the New Moon that happens to be in it, one mentions Ḥanukkah for Musaph even though there is no Musaph for Ḥanukkah.

רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּתַעֲנִית הֵיאַךְ מַזְכִּיר הוּא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ. רִבִּי זְעוֹרָא אָמַר בְּהוֹדָיָה. רִבִּי אַבָּא בַּר מָמָל אָמַר בַּעֲבוֹדָה. רִבִּי אֲבִינָא אָמַר אוֹמֵר בְּרָכָה רְבִיעִית. אָמַר רִבִּי אַבָּא מַה מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. אַף כַּאן אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית. וְכֵן נָפַק עֻבְדָּא כַּהֲדָא דְרִבִּי אַבָּא.

When the New Moon falls on a fast day, how does one mention the New Moon? Rebbi Zeïra said, in “thanksgiving”. Rebbi Abba bar Mamal said, in “Temple service”. Rebbi Avina said, he says it as the fourth benediction. Rebbi Abba said, how do we find everywhere that he says it as the fourth benediction, here also as the fourth benediction. And so it was acted upon according to Rebbi Abba.

בְּמַה קוֹרִין. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא כְּגוֹן מוֹדַעְתּוּן [בּוֹ] תַּעֲנִית רְבִיעִין עַל מֵעֵיהוֹן וְלֹא יָדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. אָמַר לֵיהּ לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי קוֹרִין בְּראשׁ חֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבוּךְ הֲדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא לֹא הֲוָה אָמַר כֵּן אֶלָּא בְּעֵין טָב עַל יְדֵי דְּאִינּוּן יָדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

What does one read? Rebbi Yose said, one reads blessings and curses. Rebbi Mana said to him: For example to tell them about the fast day? They are lying on their bellies and should not know that it is a fast day? He said to him: To tell you that one reads blessings and curses. Rebbi Yudan the Kappadokian said before Rebbi Yose in the name of Rebbi Yehudah ben Pazi: One reads about the New Moon. Rebbi Yose met Rebbi Yehudah ben Pazi. He asked him: Did you hear that from your father? He said to him: My father did not say so, except that at Eyn Ṭab, since they know for sure that it is the New Moon, they read about the New Moon. Hence, at all other places one reads blessings and curses.

יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַמִּי וּמַתְנִיתַא אָמְרָה כֵן לַכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֱֳדָשִׁים לְחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.

Jeremiah the Scribe asked before Rebbi Jeremiah: What does one read if the day of the New Moon is a Sabbath? He said to him: One reads about the New Moon. Rebbi Ḥelbo said before Rebbi Ammi: The Mishnah says so ( Megillah 3:6), “One interrupts for everything, for New Moons, for Ḥanukkah, and for Purim.”

יִצְחָק סְחוֹרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִּינְחָס וְרִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מָטוּ בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדִּימִא דְּמִן חֵיפָא קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָא סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל חֲנוּכָּה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא שִׁבְעָה אִינּוּן קוֹרִין. אִית לָךְ לְמֵימַר שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. שְׁאִילְתִּינְהוּ לְסַפְרָא אָמַר לֵיהּ וַהֲדָא שְׁאִלְתָא דְּסָפָר.

Isaac the trader asked Rebbi Isaac: What does one read on a New Moon that falls in Ḥanukkah? He said to him: Three for the New Moon and one for Ḥanukkah. Rebbi Phineas and Rebbi Simon, Rebbi Abba bar Zamina brought it in the name of Rebbi Eudaimon of Haifa: Three read of Ḥanukka and one of the New Moon, to tell you that the fourth one comes only because of the New Moon. Bar Shelemiah the scribe asked Rebbi Mana: Think of it, if the New Moon of Ḥanukkah falls on a Sabbath, do not seven read? How can you say, to tell you that the fourth one comes only because of the New Moon? They asked the scribe; he said to him: That is a true question of a scribe.

רִבִּי מִפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִיָיא בַּר וָוה מִפְקֵּד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּעֵרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַמִּי רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג וְלָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה עַל הֲדָא לָמָּה שֶׁכֵּן מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קוֹדֶשׁ. וְעוֹד דְּסַלְקוּן חוֹמָּרַיָיא מִן עָרָב לְצִיפּוֹרִין וְאָמְרִין כְּבַר שַׁבָּת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. וְיֶידָה אָמְרָה דָּא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וַאֲפִילּוּ אַף עֲלָהּ לָא הֲוָה צְרִיךְ מִיפְלְגָה דְּרִבִּי מִפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִיָיא בַּר וָוה מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיזוּ קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרִין עָלָה אָדָם עַל מִיטָּתוֹ אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵירֵד. אֲמַר רִבִּי זְעוּרָא כָּל מַאן דַּהֲוִינָא עֲבַד כֵּן הֲוִינָא מְפָחֵד בַּלַּיְלִיָּא. לֵית לָךְ אֶלָּא כַהֲדָא דְּרִבִּי מִפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קַיָים. רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא מִפְקֵד לַאֲמוֹרִיהּ כו׳.

Rebbi commanded his speaker Abdan: Proclaim before the congregation that he who wants to pray, should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥiyya bar Abba commanded his speaker: Proclaim before the congregation that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥanina said: Rebbi Ismael ben Rebbi Yose drew me to an inn and said to me: Here my father prayed Saturday (Friday night) prayers on Friday. Rebbi Ammi said: Rebbi Yoḥanan disagrees but he should not have disagreed since one adds from the profane to the holy time; in addition, donkey drivers come from Arab to Sepphoris and say, Rebbi Ḥanina ben Dosa already did consecrate the Sabbath in his town. But so it has been said, that Rebbi Ḥanina said: Rebbi Ismael ben Rebbi Yose drew me to an inn and said to me, here my father prayed Saturday night prayers on the Sabbath. But even with that he should not have disagreed, since Rebbi commanded his speaker Abdan: Proclaim before the congregation that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥiyya bar Abba commanded his speaker: Proclaim before the congregation that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. In the house of Rebbi Yannaï they said: If a man went to bed, one does not bother him to get up. Rebbi Zeïra said, all the time that I followed this rule, I was afraid in the night. You have only what Rebbi commanded his speaker Abdan: Proclaim before the congregation that he who wants to pray should pray evening prayers as long as it is still daylight. Rebbi Ḥiyya bar Abba commanded etc.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא תַּנִּיֵי תַּמָּן תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַתְיָין אִילֵּין פַּלְגְּוָותָא כְּאִינּוּן פַּלְגְּוָותָא מָאן דָּמַר חוֹבָה אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. וּמָאן דָּמַר רְשׁוּת נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב.

Rebbi Jacob bar Abba said: There, they did state, what is the status of evening prayer? Rabban Gamliel said, it is obligatory. Rebbi Joshua said, it is voluntary. Rebbi Ḥanina said, this difference parallels the other difference: He who holds that evening prayer is obligatory, holds that Neïlah does not free one from evening prayers. He who holds that it is voluntary, holds that Neïlah frees one from evening prayers.

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא וְשָׁאַל אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לֵיהּ רְשׁוּת. בָּא וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לֵיהּ חוֹבָה. אָמַר לוֹ וְהָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר לוֹ לְמָחָר כְּשֶׁאֶכָּנֵס לְבֵית הַוַּועַד עֲמוֹד וּשְׁאוֹל אֶת הַהֲלָכָה הַזֹּאת. לְמָחָר עָמַד אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְשָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. אָמַר לוֹ חוֹבָה. אָמַר לוֹ הָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי רְשׁוּת. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַתְּ הוּא אוֹמֵר רְשׁוּת אָמַר לֵיהּ לָאו. אָמַר לוֹ עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּךָ. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עַל רַגְלָיו עַד שֶׁרִינְּנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ לְרִבִּי חֻצְפִּית הַתּוּרְגְּמָן הַפְטֵר אֶת הָעָם. אָמְרוּ לְרִבִּי זֵינוֹן הַחֲזָן אֶמוֹר הַתְחֵיל וְאָמַר הַתְחִילוּ. וְעָמְדוֹ כָל הָעָם עַל רַגְלֵיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ כִּי עַל מִי לֹא עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד. הָלְכוּ וּמִינּוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה בֶּן שֵׁשׁ עֵשְׂרֵה שָׁנָה וְנִתְמַלֵּא כָּל רֹאשׁוֹ שֵׂיבוֹת. וְהָיָה רִבִּי עֲקִיבָא יוֹשֵׁב וּמִצְטָעֵר וְאָמַר לֹא שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֶלָּא שֶׁהוּא בֶּן גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִמֶּנּי. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבֹתָיו אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יָתֵד בְּמִי לְהִתָּלוֹת בָּהּ. וְכִי מַה הָיְתָה יְתֵידָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁהָיָה דּוֹר עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. וְכַמָּה סַפְסָלִין הָיוּ שָׁם. רִבִּי יַעֲקֹב בֶּן סִיסִי אָמַר שְׁמוֹנִים סַפְסָלִים הָיוּ שָׁם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים חוּץ מִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי אָבוּן אָמַר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָיוּ שָׁם חוּץ מִן הָעוֹמְדִין לַאֲחוֹרֵי הַגֶּדֶר. כְּיַי דְּתַנִּינָן תַּמָּן בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. תַּמָּן תַּנִּינָן זֶה מִדְרָשׁ דָרַשׁ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּכֶרֶם בְּיַבְנֵה. וְכִי כֶרֶם הָיָה שָׁם אֶלָּא אֵילוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ עֲשׂוּיִין שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת כְּכֶרֶם. מִיַּד הָלַךְ לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפַיְיסוֹ בְבֵיתוֹ. אֲזַל גַּבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַשְׁכְּחֵיהּ יְתִיב עֲבִיד מְחָטִין. אֲמַר לֵיהּ אִילֵּין אַתְּ חַיֵּי. אֲמַר לֵיהּ וְעַד כְּדוֹן אַתְּ בָּעֵי מִידְעֵי. אוֹי לוֹ לְדוֹר שֶׁאַתָּה פַּרְנָסוֹ. אָמַר לוֹ נֶעֱנֵיתִי לָךְ. וְשָלְחוּן גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה חַד קַצָּר. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי עֲקִיבָא הֲוָה. אָמַר לוֹ מִי שֶׁהוּא מַזֶּה בֶּן מַזֶּה יַזֶּה מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא מַזֶּה וְלֹא בֶּן מַזֶּה יֵימַר לְמַזֶּה בֶּן מַזֶּה מֵימֶיךָ מֵי מְעָרָה וְאֶפְרָךְ אֶפֶר מַקְלֶה. אָמַר לוֹ נִתְרַצִּיתֶם אֲנִי וְאַתֶּם נַשְׁכִּים לְפִתְחוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אַף עַל פִּי כֵּן לֹא הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ אֶלָּא מִינּוּ אוֹתוֹ אַב בֵּית דִּין.

It happened that one student came and asked Rebbi Joshua: What is about evening prayer? He said to him: It is voluntary. He asked Rabban Gamliel: What is about evening prayer? He said to him: It is obligatory. He said to him: But Rebbi Joshua told me that it was voluntary. He said to him: Tomorrow, when I enter the assembly hall, stand up and ask me about this practice. The next day, this student stood up and asked Rabban Gamliel: What is about evening prayer? He said to him: It is obligatory. He said to him: But Rebbi Joshua told me that it was voluntary. Rabban Gamliel said to Rebbi Joshua: Are you the one who says it is voluntary? He answered him: No. He said to him: Stand up on your feet so that they may testify against you. Then Rabban Gamliel was sitting down and lecturing while Rebbi Joshua was standing up until the people started talking and said to Rebbi Ḥuẓpit the interpreter: Send the people home. They said to Rebbi Zenon the ḥazan: Start! He said: Start! All the people stood up and said to him ( Nahum 3:19): “Certainly, on whom did your evil not pass always?” They went and appointed Rebbi Eleazar ben Azariah to the Yeshivah when he was 16 years old; his head became all white. Rebbi Aqiba sat and was sad; he said, not that he is a greater Torah scholar than I am, but he comes from a greater family than I do; hail to the man whose forefathers created merit for him, hail to the man who has a peg to hang on to. What was Rebbi Eleazar ben Azariah’s peg? He was the tenth generation after Ezra. How many seats were there? Rebbi Jacob ben Sisi said: Eighty seats were there of accomplished scholars, not to count those standing behind the railing. Rebbi Yose ben Rebbi Abun said 300 were there, not to count those standing behind the railing. As we have stated there ( Mishnah Zebaḥim 1:3) “On the day Rebbi Eleazar ben Azariah was appointed to the Academy.” There ( Mishnah Ketubot 4:6) we have stated: “This inference did Rebbi Eleazar ben Azariah present before the sages at the vineyard of Jabneh.” Was there a vineyard? It means that the scholars sat there in rows like vines in a vineyard. Rabban Gamliel went immediately to pacify each one in his house. He came to Rebbi Joshua and found him occupied with the making of needles. He asked him: This is how you earn your living? He answered him: Until now you did not know? Woe to the generation whose caretaker you are! He said to him: I humble myself before you. They sent a washerman to Rebbi Eleazar ben Azariah, but some say that it was Rebbi Aqiba. He told him: The sprinkler, son of a sprinkler, should sprinkle. Should anyone who is neither a sprinkler nor the son of a sprinkler say to the sprinkler: your water is water from a cave and your ashes are ashes from a fireplace? He said to him: You made your peace with him! I and you shall go in the morning to Rabban Gamliel’s door. Nevertheless they did not remove him from his dignity but made him head of the court.

Mishnah

משנה: רִבִּי נְחוֹנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְפִילָּה קְצָרָה. אָמְרוּ לוֹ מַה טִיבָהּ שֶׁל תְּפִילָּה זוּ. אָמַר לָהֶן בִּכְנִיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָלָה עַל יָדִי וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי.

MISHNAH: Rebbi Neḥoniah ben Haqqanah used to recite a short prayer when he entered and when he left the house of study. They asked him, what kind of prayer is this? He told them: When I enter, I pray that no mishap should come through me and when I leave I give thanks for my lot.

Halakhah

הלכה: בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא אַקְפִּיד כְּנֶגֶד חֲבֵרַי וְלֹא חֲבֵרַי יַקְפִּידוּ כְנֶגְדִּי. שֶׁלֹּא נְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וְלֹא נְטָהֵר אֶת הַטָּמֵא. שֶׁלֹּא נֶאֱסוֹר אֶת הַמּוּתָּר וְלֹא נַתִּיר אֶת הָאָסוּר. וְנִמְצֵאתִי מִתְבַּיֵּיש לְעוֹלָם הַזֶּה וּלְעוֹלָם הַבָּא. וּבִיצִיאָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁנָּתַתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵית הַמִּדְרָשׁ וּבָתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וְלֹא נָתַתָּ חֶלְקִי בְּבָתֵּי תֶּרַטִּיּוֹת וּבְבָתֵּי קִרְקֻסִּיּוֹת שֶׁאֲנִי עָמֵל וְהֵן עֲמֵלִין. אֲנִי שׁוֹקֵד וְהֵן שׁוֹקְדִין. אֲנִי עָמֵל לִירֵשׁ גַּן עֵדֶן. וְהֵן עֲמֵלִין לִבְאֵר שַׁחַת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא תַעֲזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידֶךָ לִרְאוֹת שָׁחַת.

HALAKHAH: What does he say when he enters? May it be Your pleasure, o Eternal, my God and God of my fathers, that I should not be offended by my colleagues and my colleagues should not be offended by me; that we should not declare impure that which is pure, nor declare pure what is impure; that we should not forbid that which is permitted, nor permit what is forbidden and I would be ashamed in this world and the world to come. What does he say when he leaves? I thank You, o Eternal, my God and God of my fathers, that You ordained my lot with those who sit in the house of study and in synagogues and You did not ordain my lot in theaters and circuses. For I toil and they toil, I am diligent and they are diligent. I toil to inherit the Garden of Eden, but they toil for the pit of destruction as it is said ( Ps. 16:10): “Certainly, You will not abandon my soul to the pit, You will not let Your pious ones see destruction.”

רִבִּי פְּדָת בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי אֶלְעָזָר הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וְאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁלֹּא תַעֲלֶה שִׂנְאָתֵינוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא שִׂנְאַת אָדָם תַעֲלֶה עַל לִבֵּינוּ. וְלֹא תַעֲלֶה קִנְאָתֵינוּ עַל לֵב אָדָם וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַעֲלֶה עַל לִבֵּינוּ. וּתְהֵא תוֹרָתָךְ מְלַאכְתֵּינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְיִהְיוּ דְּבָרֵינוּ תַחֲנוּנִים לְפָנֶיךָ. רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא מוֹסִיף וּתְיַיחֵד לְבָבֵינוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמָךְ וּתְרַחֲקֵינוּ מִכָּל מַה שֶׁשָּׂנֵאתָ וּתְקָרְבֵינוּ לְכָל מַה שֶׁאָהַבְתָּ וְתַעֲשֶׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

Rebbi Pedat in the name of Rebbi Jacob bar Idi: Rebbi Eleazar used to recite three prayers. What did he say after his prayer? May it please You, o Eternal, my God and God of my fathers, that nobody should come to hate us in his heart nor should we hate anybody in our hearts, that nobody should be envious of us nor we envious of anybody. May Your Torah be our occupation all the days of our life and may our words be supplications before You. Rebbi Ḥiyya bar Abba added: Make our hearts singleminded in the fear of Your name, remove us from all You hate and bring us close to all You love, and deal with us in charity for Your name’s sake.

דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָמְרִין הַנּוֹעֵר מִשְּׁנָתוֹ צָרִיךְ לוֹמַר בָּרוּךְ אַתָּה יי מְחַיֵּה הַמֵּתִים. רִבּוֹנִי חָטָאתִי לָךְ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי שֶׁתִּתֵּן לִי לֵב טוֹב חֵלֶק טוֹב יֵצֶר טוֹב סֵבֶר טוֹב שֵׁם טוֹב עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ טוֹב וְנֶפֶשׁ שְׁפֵלָה וְרוּחַ נְמוּכָה. אַל יִתְחַלֵּל שִׁמְךָ בָנוּ וְאַל תַּעֲשֵׂינוּ שִׂיחָה בְּפִי כָל הַבִּרְיוֹת וְאַל תְּהִי אַחֲרִיתֵינוּ לְהַכְרִית וְלֹא תִקְוָותֵינוּ לְמַפַּח נֶפֶשׁ. וְאַל תַּצְרִיכֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וְדָם וְאַל תִּמְסוֹר מְזוֹנוֹתֵינוּ בִידֵי בָשָׂר וְדָם שֶׁמַּתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרוּבָּה. וְתֵן חֶלְקֵינוּ בְתוֹרָתָךְ עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנָךְ. בְּנֵה בֵיתָךְ הֵיכָלָךְ עִירָךְ וּמִקְדְּשָׁךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

In the house of Rebbi Yannai they say: He who awakes from his sleep must say “Praised are You, o Eternal, Who resurrects the dead. My Lord, I sinned before You. May it please You, o Eternal, my God, that You might give me a good heart, good part, good inclinations, good hope, good repute, benevolent eye, good soul, meek soul and meek spirit. Your Name should not be desecrated by us; do not make us a byword in the mouths of all creatures; our future should not end in destruction, nor our hope in sorrow. Do not let us need the gifts of flesh and blood, do not deliver our subsistence into the hands of flesh and blood, for their gifts are small but the shame is big. Give our part in Your Torah with those who do Your will, build Your house, Your Temple, Your city, Your Sanctuary quickly, in our days.

רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא מַצְלִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן בְּלִבֵּינוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה לְפָנֶיךְ שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם הַבָּא. רִבִּי יוּדָן בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל קָבַע לָהּ לַאֲמוֹרֵיהּ דְּיֵימָר בָּתָר פְּרִשָׁתֵיהּ כֵּן.

Rebbi Ḥiyya bar Abba prayed: May it please You, o Eternal, our God and God of our fathers, that You may put into our hearts to do complete repentance before You so that we should not be ashamed before our forefathers in the World to Come. Rebbi Yudan ben Rebbi Ismael made it permanent that his Amora should say this after his explanations.

רִבִּי תַּנְחוּם בַּר אֵיסְכוֹלַסְטִיקָא מַצְלִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתִּשְׁבּוֹר וְתַשְׁבִּית עוּלּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע מִלִּבֵּינוּ שֶׁכַּךְ בְּרָאתָנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ וְאָנוּ חַיָיבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ אַתְּ חָפֵץ וְאָנוּ חֲפֵיצִים וּמִי מְעַכֵּב שְׂאוֹר שֶׁבְּעִיסָּה גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךְ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמוֹד בּוֹ. אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְבִיתֵהוּ מֵעָלֵינוּ וְתַכְנִיעֵהוּ וְנַעֲשֵׂה רְצוֹנָךְ כִּרְצוֹנֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם.

Rebbi Tanḥum the scholar prayed: May it please You, o Eternal, my God and God of my fathers, that You may break and remove the yoke of evil inclinations from our hearts since so You created us to do Your will, and we are required to do Your will. You desire it and we desire it, who obstructs? The sour matter in the dough! It is obvious and known that we have no power to resist. But may it be Your pleasure, o Eternal, my God and God of my fathers, that You may remove it from us, subdue it, so that we may do Your will as our own with a willing heart.

רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַצְלִי יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכֵּן בְּפוּרְיֵינוּ אַהֲבָה וְאַחֲוָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת וְתַצְלִיחַ סוֹפֵינוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְתַרְבֵּה גְּבוּלֵינוּ בְּתַלְמִידִים וְנָשִׂישׂ בְּחֶלְקֵינוּ בְגַן עֵדֶן וְתַקְּנֵינוּ לֵב טוֹב וְחָבֵר טוֹב וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִיחוּל לְבָבֵינוּ וְתָבוֹא לְפָנֶיךְ קוֹרַת נַפְשֵׁינוּ לְטוֹבָה.

Rebbi Yoḥanan prayed: May it please You, o Eternal, my God and God of my fathers, that You may make dwell in our marriage couches love and understanding, peace and friendship. Let our end suceed in future and hope, increase the students in our boundaries. May we enjoy our part in paradise; grant us a good heart and a good colleague; may we get up and find, and may the quiet of our minds come before You in kindness.

וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָיה עַל חֶלְקִי. אָמַר רִבִּי אָבוּן לָאֵל שֶׁחָלַק לִי דֵּיעָה וּמַעֲשֵׂה טוֹב.

“When I leave I give thanks for my lot.” Rebbi Abun said, to God Who alotted me knowledge and good works.

Mishnah

משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אִם שְׁגוּרָה תְפִילָּתוֹ בְּפִיו מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאִם לָאו מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

MISHNAH: Rabban Gamliel says: Every day one prays eighteen benedictions; Rebbi Joshua says, similar to eighteen benedictions. Rebbi Aqiba says, if he is fluent in his prayer then he prays eighteen benedictions, otherwise similar to eighteen benedictions.

Halakhah

הלכה: וְלָמָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְּמוֹרוֹת שֶׁכָּתוּב מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל תִּילִים עַד יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. אִם יֹאמֵר לָךְ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם לֵית הוּא מִינּוֹן. מִיכַּן אָמְרוּ הַמִּתְפַּלֵּל וְלֹא נֶעֱנֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי מָנָא רֶמֶז לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְרַבּוֹ תִּשָּׁמַע תְּפִילָּתָךְ.

HALAKHAH: And why 18? Rebbi Joshua ben Levi says, corresponding to the 18 psalms that are written from the start of Psalms to ( Ps. 20:2): “May the Lord listen to you on the day of need.” If somebody would say to you they are 19, tell him ( Ps. 2:1) “Why are the Gentiles in upheaval” is not in the count. From here they said that one who prayed and was not answered needs to fast. Rebbi Mana said, a hint that a Torah student must say to his teacher: May your prayers be answered.

אָמַר רִבִּי סִימוֹן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חוּלְיוֹת שֶׁבְּשִׁדְרָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לָשׁוּחַ בְּכוּלָּן. מַה טַעַם כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ.

Rebbi Simon said, corresponding to the 18 bones in the spine since when a person prays he has to bend all of them bowing down. What is the reason? ( Ps. 35:10) “All my bones shall say, o Eternal, who is like You?”

אָמַר רִבִּי לֵוִי כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לַיי בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִּי חוּנָה אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה אִינּוּן. אֱמוֹר לוֹ שֶׁל מִינִין כְּבַר קָבְעוּ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְהָכְתִיב אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּי כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל פּוֹשְׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵידִים. וְשֶׁל זְקֵינִים וְשֶׁל גֵּרִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. אִית לָךְ מַסְפְּקָא לְכָל חָדָא וְחָדָא מִינְהוֹן אַדְכָּרָה.

Rebbi Levi said, corresponding to the 18 Divine Names written in ( Ps. 29) “Give to the Eternal, o sons of the mighty.” Rebbi Ḥuna said: If it were said that they are 17, tell him the one against sectarians the Sages fixed already at Jabneh. Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose objected before Rebbi Yose, but is it not written ( Ps. 29:3) “the God of Glory thundered”? He said to him: Has it not been stated: He takes together the one against sectarians and sinners in “He Who subdues offenders”, the one for elders and proselytes in “Assurance to the righteous”, and the one for David in “He Who builds Jerusalem.” Then you have enough to have a Divine name for each one of them.

רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְעָמִים שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה. אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ וְהִנֵּה יי נִצָּב עָלָיו לֵית הוּא מִינְהוֹן. אִם יֹאמַר לְָךְ אָדָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק מִינּוֹן.

Rebbi Ḥanina in the name of Rebbi Phineas: Corresponding to the eighteen times the Patriarchs are mentioned together in the Torah, Abraham, Isaac, Jacob. If somebody will tell you that there are nineteen, tell him that ( Gen. 23:13) “Behold, the Eternal was standing over him” is not counted. If somebody will tell you that there are seventeen, tell him that ( Gen. 48:16) “My name should be called over them, as well the names of my fathers Abraham and Isaac” is counted.

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה צִיוּוּיִין שֶׁכָּתַב בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן שֵׁינִי. אַמָר רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא וּבִלְבַד מִן וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אַחִיסָמָךְ עַד סוֹפֵיהּ דְּסִיפְרָא.

Rebbi Samuel bar Naḥmani in the name of Rebbi Yoḥanan: Corresponding to the eighteen times “commandment” is mentioned in the second description of the tabernacle. Rebbi Ḥiyya bar Abba said, only from ( Ex. 38:23) “And with him Aholiab ben Aḥisamakh” to the end of the book.

שֶׁבַע שֶׁל שַׁבָּת מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לַיי בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִי יוּדָן עַנְתּוֹרָיָא כְּנֶגֶד שִׁבְעָה אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּמִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.

The seven of Sabbath, from where? Rebbi Isaac said, corresponding to the seven “voices” written in ( Ps. 29) “Give to the Eternal, o sons of the mighty.” Rebbi Yudan Antoraya said, corresponding to the seven Divine Names in ( Ps. 92) “Psalm, Song for the Sabbath Day.”

תֵּשַׁע שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא קַרְטִיגֵנָיָא כְּנֶגֶד תֵּשַׁע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת חַנָּה. וּכְתִיב בְּסוֹפָהּ יי יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ.

Nine of New Year’s Day, from where? Rebbi Abba from Carthage said: Corresponding to the nine Divine Names in Hanna’s prayer; there it is written at the end: ( 1Sam 2:10) “The Eternal will judge the ends of the earth.”

עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת מְנַיִין. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה שֶׁל שְׁלֹמֹה רִינָּה וּתְפִילָּה וּתְחִינָּה.

The twenty-four of fast days, from where? Rebbi Ḥelbo and Rebbi Samuel bar Rav Naḥman both say, corresponding to the twenty-four times that entreaty, prayer, and supplication are mentioned in Solomon’s prayer ( 1Kings 8).

רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה יָחִיד בְּתַעֲנִית צִיבּוּר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים. וּמַהוּ אוֹמֵר עַנֵּינוּ יי עַנֵּינוּ בָּעֵת וּבְעוֹנָה הַזֹּאת כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלֵּם מִתְּחִינָּתֵנוּ כִּי אַתָּה יי עוֹנֶה בְעֵת צָרָה פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת מְצוּקָה וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצָּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. בָּרוּךְ אַתָּה יי עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. רִבִּי יַנַּיי [בֵּרִבִּי] יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם בֵּית רִבִּי יַנַּיי אוֹמֵר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.

Rebbi Zeïra in the name of Rav Jeremiah, a private person has to mention the occasion on a public fast day. Where does he say it? Between “Redeemer of Israel” and “Healer of the sick.” What does he say? “Answer us, o Eternal, answer us in this time and season because we are in great trouble, do not hide Your presence from us, do not be oblivious to our supplications, because You, o Eternal, will answer in time of trouble, redeem and save in any time of distress. ( Ps. 107.6) “They cried to the Eternal in their trouble, He led them out from their distress.” Praise to You, o Eternal, Answering in times of trouble. Rebbi Yannai ben Rebbi Ismael in the name of the House of Rebbi Yannai says: In “He Who hears prayer.”

רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר תַעֲנִית עַל עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב הוּנָא כְּלֵילוֹ שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי מָנִי אֲנָא דְּלָא בְדַקְתָּהּ אִין כַּהֲדָא דְּרַב יִרְמְיָה. אִין כַּהֲדָא דְּרִבִּי יַנַּאי [בְרִבִּי יִשְׁמָעְאֵל] סָלְקִית לְסִדְרָה וְשָׁמְעִית רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי וְהָא מַתְנִיתָא פְּלִיגָא. בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִן מַה דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא פְּלִיגָא. הֲוָה כֵן אִיתְתָּבַת בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים.

Rebbi Jonah in the name of Rav: Even an individual who decreed a fast day on himself has to mention the occasion. Where does he say it? Rebbi Zeïra in the name of Rav Ḥuna: Similar to Friday night and Sabbath day. Rebbi Mani said: I, who did not check whether one follows Rav Jeremiah or Rebbi Yannai the son of Rebbi Ismael, went to the study hall and I heard: “Rav Ḥuna in the name of Rav: Even an individual who decreed a fast day on himself has to mention the occasion. Rebbi Yose objected that a baraitha disagrees: Every day one prays eighteen benedictions, including the night after Sabbath and the nights after Yom Kippur and after Public Fasts.” Since Rebbi Yose said, this baraita disagrees, it contradicts the statement: between “Redeemer of Israel” and “Healer of the sick.”

אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי [הוּנָא רַבָּא] דְצִיפּוֹרִין יָחִיד בְּתִשְׁעָה בְּאַב צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. מַהוּ אוֹמֵר. רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַםִ עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הָעִיר הָאֲבֵילָה וְהַחֲרֵיבָה וְהֶהָרוּסָה וְהַשּׁוֹמְמָה הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים הָרְמוּסָה בְיַד עָרִיצִים וַיִּירָשׁוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיְּחַלְלוּהָ עוֹבְדֵּי פְסִילִים וּלְיִשְׂרָאֵל עַמָּךְ נָתַתָּהּ נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָּהּ כִּי בְאֵשׁ הֵיצַתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יי חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ.

Rebbi Aḥa bar Isaac in the name of the older Rebbi Huna of Sepphoris: An individual must mention the occasion on the Ninth of Av. What does he say? “Have mercy, o Eternal, our God, in Your great mercy and your trusted kindness, towards us, Your people Israel, Your city Jerusalem, Zion the dwelling place of Your glory, and on the mourning, ruined, destroyed, and desolate city that is given into the hand of strangers, trampled down by haughty peoples, that was inherited by legions and desecrated by idol worshippers, when You had given her to Your people Israel as property, and let her be inherited by the seed of Yeshurun, for in fire You set her on fire and with fire You will build her in the future as it has been said ( Zach. 2:9): “But I shall be for her, says the Eternal, a wall of fire around, and Glory I shall be in her midst.”

רִבִּי אֶבְדַּימָא דְּצִיפּוֹרִין בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא אֵיכַן אוֹמְרָהּ. אָמַר לוֹ וְאֲדַיִין אֵין אַתְּ לְזוּ. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָבֹא אוֹמְרָהּ בָּעֲבוֹדָה. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֶׁעָבַר אוֹמְרָהּ בְּהוֹדָאָה. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לְעָתִיד לָבוֹא.

Rebbi Eudaimon of Sepphoris asked before Rebbi Mana: Where does one say this? He said to him: You still do not understand? Anything for the future one says in “Service” and anything about the past one says in “Thanksgiving”. The Mishnah ( Berakhot 9:6) says as much: “One gives thanks for the past and cries about the future.”

אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַב אָמַר סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. אִית תְּנָיֵי תַנִּי שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִית תְּנָיֵי תַנִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. מָאן דָּמַר שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְסַיֵיעַ לִשְׁמוּאֵל וּמָאן דָּמַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְסַיֵיעַא לְרַב.

What are “seven similar to eighteen”? Rav says the end of each benediction and Samuel says the head of each benediction. Some formulate “seven similar to eighteen” and some formulate “eighteen similar to eighteen.” He who says “seven similar to eighteen” supports Samuel, he who says “eighteen similar to eighteen” supports Rav.

רִבִּי זְעוֹרָא שָׁלַח לְרִבִּי נָחוּם גַּבֵּי רִבִּי יַנַּיי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעְאֵל אָמַר לֵיהּ אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה דִּשְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ הֲבִינֵינוּ רְצֵה תְשׁוּבָתֵינוּ סְלַח לָנוּ גּוֹאֲלֵינוּ רְפָא חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אִם הָיוּ גְשָׁמִים אוֹמְרִים [בְּגִשְׁמֵי] בְרָכָה. אִם הָיוּ טְלָלִים אוֹמְרִים בְּטַלְלֵי בְרָכָה. כִּי מְפוּזָרִים אַתָּה מְקַבֵּץ וְתוֹעִים עָלֶיךָ לִשְׁפּוֹט וְעַל הָרְשָׁעִים תָּשִׁית יָדְךָ וְיִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ בְּבִנְיַין עִירָךְ וּבְחִידּוּשׁ בֵּית מִקְדְּשָׁךְ וּבְצֶמַח דָּוִד עַבְדָּךְ כִּי טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה כָּאָמוּר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וְאוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת. וְאוֹמֵר בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי.

Rebbi Zeïra sent Rebbi Naḥum to Rebbi Yannai ben Rebbi Ismael and said to him: What are the “seven similar to eighteen” of Samuel? He said to him: Give us understanding, have pleasure in our repentance, forgive us, redeem us, heal our sicknesses, bless our years [Rebbi Ḥaggai said, in the rainy season one says: with blessed rains, in the season of dew one says: with blessed dew], for You gather in the dispersed, Yours it is to judge the misguided, put down Your hand on the wicked, but in You may rejoice all who hope for You to rebuild Your city, to renew Your Temple with the offspring of Your servant David, because before we call You will answer as it is said ( Is. 65:24): “It shall be before they call that I shall answer, they still shall be talking while I will listen.” Praise to You, o Eternal, Who hears prayer. And he says the first three and the last three benedictions. And he says ( Ps. 28:6): Praised be the Eternal, Who certainly hears the voice of my supplications.

Mishnah

משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הַמְּהַלֵּךְ בְּמָקוֹם הַסַּכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה קְצָרָה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר הוֹשִׁיעָה יי אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פָּרַשָׁת הָעִיבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְתַחֲנוּנִים.

MISHNAH: Rebbi Eliezer says: If one makes his prayers fixed, his prayer is not a supplication. Rebbi Joshua says: He who passes through a place of danger recites a short prayer (similar to eighteen prayers) and says: Help, o Eternal, your people Israel; in all passing situations may their needs be before You. Praised are You, o Eternal, Who hears prayer (and entreaties).

Halakhah

הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִיגֶּרֶת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר בְּכָל יוֹם. אֲחִיתוֹפֶל הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם. אֲמַר רִבִּי זְעוֹרָא כָּל זְמָן דַּהֲוֵינָא עֲבִיד כֵּן הֲוֵינָא טְעִי. וְלֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִגֶּרֶת. רִבִּי אֶלְעָזָר הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם. רִבִּי אַבָּהוּ הָיָה מְבָרֵךְ בְּרָכָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם.

HALAKHAH: “Rebbi Eliezer says: If one makes his prayer fixed, his prayer is not supplication.” Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Eleazar: Only that one should not be like one who reads a letter. Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Yose: One has to say something new every day. Aḥitophel used to say three new prayers every day. Rebbi Zeïra said: Any time that I was trying to do that, I was committing errors. Therefore, one has only what Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Eleazar: Only that one should not be like one who reads a letter. Rebbi Eleazar used to say a new prayer every day. Rebbi Abbahu used to recite a new benediction every day.

רִבִּי יוֹסֵי צַיְידַנָיָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לִפְנֵי תְפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִילָּתֶךָ. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. רִבִּי יוּדָן אֲמַר תְּרַוֵּיהוֹן קוֹמֵי צְלוּתֵיהּ.

Rebbi Yose from Sidon in the name of Rebbi Yoḥanan: Before one’s prayer one says ( Ps. 51:17) “Master, open my lips that my mouth may proclaim Your praise.” After one’s prayer, one says ( Ps. 19:15): “May the sayings of my mouth be agreeable and the thoughts of my heart, before You, my Rock and my Redeemer.” Rebbi Yudan used to say both of them before his prayer.

הָיָה עוֹמֵד וְנִזְכַּר שֶׁהִתְפַּלֵּל רַב אָמַר חוֹתֵךְ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹתֵךְ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּולְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֵית מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. וְלֹא אֲגִיבֵהּ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. רִבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן אֵלָּא בְּעַיָין קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אֲמַר לוֹן וּולְוַאי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת.

If one was praying and remembered that he already had prayed, Rav says, he cuts short, and Samuel says, he does not cut short. Simeon bar Abba in the name of Rebbi Yoḥanan: If only one would pray the whole day long, why, because prayer is never in vain. Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yose: Did not Rebbi Yoḥanan say that if one is in doubt whether he did pray or not, that he should not pray? He did not give him an answer. Rebbi Abbahu came in the name of Rebbi Yoḥanan: If one is in doubt whether he did pray or not, he should not pray. Rebbi Ḥanina did not say so but: They asked before Rebbi Yoḥanan, if one is in doubt whether he did pray or not? He told them, if only one would pray the whole day long, why, because prayer is never in vain.

הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח שֶׁל שַׁבָּת וְהִזְכִּיר שֶׁל חוֹל. רִבִּי חוּנָא אֲמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וְרַב שֵׁשֶׁת. חַד אָמַר חוֹתֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר גוֹמֵר אֵֶת הַבְּרָכָה. הַכֹּל מוֹדִים בְּחוֹנֵן הַדַּעַת שֶׁהוּא גוֹמְרָהּ. וָתָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמִיָּה אֲנִי הֵיאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת. אִם אֵין דֵּיעָה מְנַיִין תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק גְּדוֹלָה הִיא הַדֵּיעָה שֶׁהִיא מְמוּצַּעַת בֵּין שְׁתֵּי הַזְכָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵל דֵּיעוֹת יי. אִית דִּבְעֵי מַשְׁמְעִינָהּ מִן הַדָּא אָז תָּבִין יִרְאַת יי וְדַעַת [אֱלֹהִים] תִּמְצָא.

If one was standing praying on the Sabbath; he forgot about the Sabbath and prayed for weekday. Rebbi Ḥuna said, Rav Naḥman bar Jacob and Rav Sheshet disagree, one says he cuts the benediction short and the other says, he finishes the benediction. All agree that he finishes “Gracious Giver of knowledge”. This follows Rebbi, since Rebbi said: I wonder why they eliminated “Gracious Giver of knowledge” on Sabbath; if there is no knowledge, from where comes prayer? Rebbi Isaac said: Knowledge is great because it is in the middle between two mentions of divine names as it is said ( 1Samuel 2:3): “Certainly, a God of knowledge is the Eternal”. Some want to understand from here ( Prov. 2:5): “Then you will understand the fear of the Eternal and the knowledge of God you will find.”

רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רִבִּי יַַנַּיי כַּד הֲוָה נְפִיק לָאַכְּסֵנִיָּא הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי מָנָא כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי בְּמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֶׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַחוֹלִי בְּחֶזְקַת הַסַּכָּנָה.

Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Ḥanina: Any travel is presumed to be dangerous. Rebbi Yannai, when he went abroad, commanded his household. Rebbi Mana commanded his household when he went to a bathhouse that was heated. Rebbi Ḥanina the son of Rebbi Abbahu, Rebbi Simeon bar Abba in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Every sickness is presumed to be dangerous.

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְתוֹבֵעַ צָרְכֵי עַמְּךָ לְפָנֶיךָ. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי לֵוִי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם מְנַחֵם דְּגַלִּיָיא זֶה שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה אֵין אוֹמֵר לוֹ בּוֹא וְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בּוֹא וְקָרֵב עֲשֵׂה קְרָבֵינוּ עֲשֵׂה צָרְכֵינוּ עֲשֵׂה מִלְחֲמוֹתֵינוּ. פַּיֵּיס בַּעֲדֵינוּ.

Rebbi Aḥa in the name of Rebbi Assi: Everything that the representative of the congregation passes by before the Ark and requests the needs of Your people before You. Rebbi Phineas, Rebbi Levi, Rebbi Yoḥanan, in the name of Menaḥem from Gallia: He does not say to the one who steps before the Ark “come and pray for us” but “come and present our presentation, work our needs, wage our wars, pacify for us.”

אֲחֵרִים אָמְרוּ צוֹרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּבִּין וְדַעְתָּן קְצָרָה אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל בִּרְיָה וּבִרְיָה צְרָכֶיהָ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ. בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנָיי. בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. רַב חִסְדָּא אָמַר הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת.

Others say: “The needs of Your people are many and their minds are dull. May it be pleasure before You, o Eternal, our God and God of our fathers, that You may give every single creature its needs and to every single body according to his want. ( Ps. 28:6) Praised be the Eternal, certainly He heard the sound of my supplications. Praised are You, o Eternal, Who hears prayer.” Rav Ḥisda said: Practice follows “others”. Rav Ḥisda said, the first and last three benedictions.

אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו. וְאִית תַּנָּיֵי תַּנִּי תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל. מַאן דָּמַר מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו תְּפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְאַחַר כַּךְ וְלִפְנֵי יי יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. וּמַאן דָּמַר תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִינָּה וְאַחַר כַּךְ אֶל הַתְּפִילָּה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה יָחִיד תּוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.

Some Tannaïm have stated: One should first pray and then ask for one’s personal needs. Some Tannaïm have stated: One should first ask for one’s personal needs and then pray. He who says, one should first pray and then ask for one’s personal needs ( Ps. 102:1) “Prayer of the deprived one who wraps himself up” and afterwards “and before the Eternal he pours out his speech.” But he who says, one should first ask for one’s personal needs and then pray, ( 1Kings 8:28) “To listen to lamentation” and after that “and to prayer.” The opinion of the sages: Rebbi Zeïra in the name of Rav Ḥuna, the private person asks for his personal needs in “He Who hears prayer”.

רִבִּי אַבָּא רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיוּחָד לִתְפִילָּה. וּמַה טַעַם בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי. אֲשֶׁר תַּזְכִּיר אֶת שְׁמִי אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא בְּכָל מָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִינָא צָרִיךְ אָדָם לְיַיחֵד לוֹ מָקוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל. וּמַה טַעַם וַיְהִי דָּוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים.

Rebbi Abba, Rebbi Ḥiyya, in the name of Rebbi Yoḥanan: A person has to pray at a place that is dedicated for prayer. What is the reason? ( Ex. 20:24) “At every place where I shall let My name be mentioned.” It does not say “where you will mention” but “at every place where I shall let My name be mentioned.” Rebbi Tanḥum bar Ḥanina said: A person has to select a fixed place in the synagogue where he prays. What is the reason? ( 2Sam. 15:32) “David came to the top”, it does not say “where he prostrated himself before God” but “where he was used to prostrate himself before God.”

רִבִּי יָסָא רִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ מָטִי בָּהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמָא דְּמִן חֵיְפָא צָרִיךְ אָדָם לְהַסֵּב פָּנָיו לַכּוֹתֶל לְהִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. בְּאֵי זֶה קִיר נָשָׂא עֵינָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל רָחָב נָשָׂא עֵינָיו כִּי בֵּיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָחָב הַזּוֹנָה שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת הִצִּילָה לָךְ רְאֵה כַּמָּה נְפָשׁוֹת הִצַּלְתָּ לָהּ. הֲדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים וְגוֹמֵר. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אֲפִילוּ הָיְתָה בְמִשְׁפַּחְתָּהּ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְדָבְקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת כּוּלְּהָם נִיצּוֹלוּ בִזְכוּתָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁקִּירְבוּ לָךְ כָּל הַגֵּרִים הָאֵילּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אָמַר בְּקִירוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא עֵינָיו. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִיפִּי וּמְזוּזוֹתָם אֵצֶל מְזוּזוֹתָי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְהָיוּ מִתְפַּלְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבוֹתַיי שֶׁעָשׂוּ לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל שׁוּנָמִית נָשָׂא עֵינָיו שֶׁנֶּאֱמַר נַעֲשֵׂה נָא עֲלִיַּית קִיר קְטַנָּה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַשּׁוּנָמִית קִיר אַחַת עָשְׂתָה לֶאֱלִישָׁע וְהֶחֱיֵיתָ אֶת בְּנָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁעָשׂוּ לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִתֵּן לִי נַפְשִׁי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּקִירוֹת לִבּוֹ נָשָׂא עֵינָיו. מֵעַיי מֵעַיי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הוֹמָה לִי. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חִיזַּרְתִּי עַל ר̇מ̇ח̇ אֵיבָרִים שֶׁנָּתַתָּ בִּי וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהִכְעַסְתִּיךָ בְּאַחַת מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּינָּתֶן לִי נַפְשִׁי.

Rebbi Yasa, Rebbi Ḥelbo. Rebbi Berekhiah, Rebbi Ḥelbo comes to it in the name of Rebbi Eudaimon from Ḥaifa: A person has to turn his face to the wall in order to pray. What is the reason? ( Is. 38:2) “Hezekiah turned his face to the wall.” Which wall did he lift his eyes to? Rebbi Joshua ben Levi said, he lifted his eyes to Raḥab’s wall, ( Jos. 2:15) “For her house was on the wall of the fortification.” He said before Him: Master of the world, Raḥab the inn-keeper saved two souls for You, and see how many souls You saved for her. [That is what is written ( Jos. 6:23): “The youths came, etc.” Rebbi Simeon bar Yoḥai said, even if her family was 200 persons strong and they furthermore were related to another 200 families, all of these were saved by her merit.] My forefathers who brought to You all these proselytes, so much more. Rebbi Ḥananiah bar Pappus said, he lifted his eyes to the wall of the Temple. ( Ez. 43:8) “When they put their lintel next to My lintel, their doorposts next to My doorpost, with the wall between Me and them.” They were important people, they could not go and pray in the Temple every time, so they prayed in their house and the Holy One, praise to Him, considers it as if they had prayed in the Temple. My fathers who built for You all this glory, so much more. Rebbi Samuel bar Naḥman said, he lifted his eyes to the wall of the woman from Sunem, as it was said ( 2Kings 4:10): “Let us make a small upper storey on the wall”. He said before Him: Master of the world, the woman from Sunem made one wall for Elisha and You revived her son. My forefathers who built for You all this glory, so much more that You should give me my life. The rabbis say, he lifted his eyes to the walls of his heart. ( Jer. 4:19) “My innards, my innards I make tremble, the walls of my heart are in uproar.” He said before Him: Master of the world, I checked all my 248 limbs that You gave me and I did not find one of them I offended You with; so much more that You should give me my life.

Mishnah

משנה: הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר יֵרֵד וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶת פָּנָיו יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים. הָיָה רוֹכֵב בִּסְפִינָה אוֹ בְּאַסָּדָא יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים.

MISHNAH: If one was riding on a donkey, he should descend. If he cannot descend, he should turn his head; if he cannot even turn his head, he should focus his intent towards the Holiest of Holies. If he was riding in a ship or on a raft, he should focus his intent towards the Holiest of Holies.

Halakhah

הלכה: תַּנִּי הָיָה רָכוּב עַל הַחֲמוֹר אִם יֵשׁ לוֹ מִי לֶאֱחוֹז בַּחֲמוֹרוֹ. יוֹרֵד וּמִתְפַּלֵּל לְמַטָּן. וְאִם לַאו מִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹ. רִבִּי אוֹמֵר בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ מִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹ שֶׁכַּךְ לִבּוֹ מְיוּשָּׁב. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּרִבִּי.

HALAKHAH: It has been stated: One who was riding on a donkey, if he has somebody to hold his donkey, he should descend and pray on the ground, otherwise he should pray where he is. Rebbi says, in any case he should pray where he is because then his mind will be at peace. Rebbi Judah ben Pazi in the name of Rebbi Joshua ben Levi: Practice follows Rebbi.

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא תְּנָיי תַּמָּן לְכָל הָרוּחוֹת אֵין מַחְזִירִין חוּץ מֵרוּחַ מִזְרָחִית. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר אָבוּן בַּתְּחִילָּה אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם קֵדְמָה לַשֶּׁמֶשׁ.

Rebbi Jacob bar Aḥa: It has been stated there, in all directions one does not stop him except in the Eastern direction. Rebbi Yose bar Abun said, as of old ( Ez. 8:16): “Their backs to the Temple of the Eternal and their faces turned East, they were prostrating themselves Eastwards before the sun.”

תַּנִּי סוּמָא וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּין אֶת הָרוּחוֹת הֲרֵי אֵילוּ מִתְפַּלְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן שֶׁנֶּאֱמַר וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יי. הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמַה טַעַם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ [אַרְצָם] אֲשֶׁר נָתַתָּ לַאֲבוֹתָם. הָעוֹמְדִין וּמִתְפַּלְלִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי יְרוּשָׁלַיִם. וּמַה טַעַם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ. הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בִּירוּשָׁלַםִ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הַר הַבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לְשִׁמְךָ. הָעוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִין בְּהַר הַבַּיִת הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וּמַה טַעַם וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִשְׁמַע אֶל מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלַחְתָּ. נִמְצְאוּ הָעוֹמְדִין בַּצָּפוֹן פְּנֵיהֶן לְדָרוֹם. הָעוֹמְדִין לַדָּרוֹם פְּנֵיהֶם לְצָפוֹן. הָעוֹמְדִים בַּמִּזְרָח פְּנֵיהֶן לְמַעֲרָב. לְמַעֲרָב פְּנֵיהֶן לְמִזְרָח. נִמְצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְלִין אֶל מָקוֹם אֶחָד. הֲדָא הִיא דִכְתִיב כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִילָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

It has been stated: One who is blind and one who cannot determine directions should have in mind to pray to Heaven as it is said ( 1Kings 8:44) “They shall pray to the Eternal”. Those who are praying outside the Land turn their faces towards the Land of Israel. What is the reason? ( 1Kings 8:48) “They will pray to You through their Land that You gave to their forefathers.” Those who are praying in the Land of Israel turn their faces towards Jerusalem. What is the reason? ( 2Chr. 6:34) “They shall pray to You by way of this city that You chose.” Those who are praying in Jerusalem turn their faces towards the Temple Mount, as it is said ( 1Kings 8:48): “And the Temple that I built for Your Name.” Those who are praying on the Temple Mount turn their faces towards the Holiest of Holies. What is the reason? ( 1Kings 8:30) “They will pray to this place and You will hear at Your dwelling place in Heaven, You will hear and forgive.” Those who stand North will be facing South, those who stand South will be facing North, those who stand East will be facing West, those who stand West will be facing East. It turns out that all of Israel pray towards one place. That is what is written ( Is. 56:7) “For My house will be called a house of prayer for all people.”

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי לִפְנִים. הֵיכָל שֶׁכָּל הַפָּנִים פּוֹנִין לוֹ. עַד כְּדוֹן בְּבִינְיָינוֹ. בְּחוּרְבָּנוֹ מְנַיִּין. אָמַר רִבִּי אָבוּן בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת. תֵּל שֶׁכָּל הַפִּיּוֹת מִתְפַּלְלִין עָלָיו. בִּבְרָכָה בְּקִרְיַת שְׁמַע וּבִתְפִילָּה. בִּבְרָכָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. בִּתְפִילָּה אֱלֹהֵי דָוִד וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. בְּקִרְיַת שְׁמַע פּוֹרֵשׂ סוּכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל [מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה] יְרוּשָׁלַיִם.

Rebbi Joshua ben Levi said: ( 1Kings 6:17) “That is the Temple לִפְנָי”, Inside. A Temple towards which all turn. So far when it is standing. In its destruction, from where? Rebbi Abun said ( Cant. 4:4): “Built for talpiot”, a mound (תל) on which all mouths (פיות) pray, in Grace, recitation of Shema, and Amidah. In Grace, “Builder of Jerusalem”. In Amidah, “God of David Who builds Jerusalem”. In the recitation of Shema‘, “He Who spreads a hut of peace over us and His people Israel, Consoler of Zion and Builder of Jerusalem.”

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אֵלֵךְ וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. הָא כֵּיצַד פָּנָיו לְמַעְלָה וְעֵינָיו וְלִבּוֹ לְמַטָּה.

One verse says ( Hosea 5:19) “I shall go, I shall return to My place”. Another verse says ( 1Kings 9:3) “My eyes and attention shall be there forever.” How is that? One’s face upwards, one’s eyes and attention downwards.

וְאִם לָאו יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים. לְאֵי זֶה בֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים. רִבִּי חִיָיא רַבָּא כְּנֶגֶד קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים שֶׁל מַעְלָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים שֶׁל מַטָּן. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס לָא פְלִיגִין בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים שֶׁלְּמַטָּן מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִים שֶׁלְּמַעְלָן. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ. מְכוּוָּן כְּנֶגֶד שִׁבְתְּךָ.

“And if not he should focus his intent towards the Holiest of Holies.” Toward which Holiest of Holies? The Great Rebbi Ḥiyya: towards the Heavenly Holiest of Holies. Rebbi Simeon ben Ḥalaphta said, towards the earthly Holiest of Holies. Rebbi Phineas said, they do not disagree, the earthly Holiest of Holies corresponds to the Heavenly Holiest of Holies. ( Ex. 15:16) “A base for Your throne”, corresponding to Your throne.

הַר הַמּוֹרִיָּה. רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יַנַּיי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָיָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם יִרְאָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. אָרוֹן רִבִּי חִיָיא רוּבָּא וְרִבִּי יַנַּאי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם אוֹרָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם אֲרִירָה יוֹצְאָה לָעוֹלָם. דְּבִיר רִבִּי חִיָיא וְרִבִּי יַנַּאי חַד אָמַר שֶׁמִּשָּׁם דִּבֵּר יוֹצֵא לָעוֹלָם. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁמִּשָּׁם דִּיבְּרוֹת יוֹצְאִין לָעוֹלָם.

( 2Chr. 3:1) On Mount Moriah. The Great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Yannai, one of them said that from there teaching goes out to the world, the other one said that from there fear goes out to the world. Ark. The Great Rebbi Ḥiyya and Rebbi Yannai, one of them said that from there light goes out to the world, the other one said that from there curse goes out to the world. Temple Hall. Rebbi Ḥiyya and Rebbi Yannai, one of them said that from there inspiration goes out to the world, the other one said that from there the commandments go out to the world.

הִיא אַסָּדָא הִיא אִסְכַדִּיָּא הִיא רַפְסוֹדוֹת. וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסוֹדוֹת אֶל יַם יָפוֹ.

Assada is the same as σχεδία, which is the same as raphsodot. ( 2Chr. 2:15) “We shall bring them to you as rafts.”

Mishnah

משנה: רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֵין תְּפִילַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בְּחֶבֶר עִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּחֶבֶר עִיר וּשְׁלֹא בְּחֶבֶר עִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶבֶר עִיר הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִילַּת הַמּוּסָפִין.

MISHNAH: Rebbi Eleazar ben Azariah says, Musaph prayer is said only in an organized community, but the Sages say, with and without an organized community. Rebbi Yehudah says in his name, at any place where there is an organized community a private person is free from reciting Musaph prayers.

Halakhah

הלכה: רִבִּי בִּיבִי בְשֵׁם רִבִּי חָנָה אָמַר הֲלָכָה כְּרִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. מִילְתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר כֵּן דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר אֲנָא מִן יוֹמֹיי לָא צְלִית דְּמוּסָפָא אֶלָּא חַד זְמָן דְּמִית בְּרֵיהּ דְּרֵישׁ גָּלוּתָא וְלָא צָּלוּ צִיבּוּרָא וּצְלִיית.

HALAKHAH: Rebbi Bibi in the name of Rebbi Ḥana: Practice follows Rebbi Yehudah who said in the name of Rebbi Eleazar ben Azariah. What we know of Samuel means the same; for Samuel said: I never prayed Musaph except once when the son of the Resh Galuta died and there was no public prayer, then I prayed.

מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן פְּלִיגָן. דָּמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא בְּרוֹעִים וּבְקַיָיצִים. הָא מַתְנִיתָא לָא אֲמַר [אֶלָּא] בְּרוֹעִים וּבְקַיָיצִים הָא שְׁאָר כָּל אָדָם חַיָיבִין. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֲמַר כֵּן דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֲנִי רָאִיתִי אֶת רִבִּי יַנַּאי עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשׁוּק שֶׁל צִיפּוֹרִין וּמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִתְפַּלֵּל שֶׁל מוּסָף. וְאֵין חֶבֶר עִיר בְּצִיפּוֹרִין. אַתְּ שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. אַתְּ שְׁמַע מִינַּהּ שֶׁשּׁוּקֵי שֶׁל צִיפּוֹרִין כְּצִיפּוֹרִין. אַתְּ שְׁמַע מִינַּהּ חֲלוּקִין עַל רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אַתְּ שְׁמַע מִינַּהּ שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמִתְפַּלֵּל שֶׁל מוֹסָף. אָמַר רִבִּי אַבָּא וְלֹא סוֹף דָּבָר עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶלָּא אֲפִילוּ שָׁהָא כְּדֵי הִילּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת.

The words of the rabbis disagree since Rebbi Jacob bar Idi said in the name of Rebbi Simeon the pious: For shepherds and field guards. Hence, the Mishnah spoke only for shepherds and field guards; therefore, everybody else is obliged. The words of Rebbi Yoḥanan agree since Rebbi Yoḥanan said: I saw Rebbi Yannai standing in the market of Sepphoris praying; then he walked four cubits and prayed Musaph. Is there no organized community in Sepphoris? You infer from this three conclusions. You infer that the markets of Sepphoris have the status of Sepphoris. You infer that one disagrees with Rebbi Yehudah who spoke in the name of Rebbi Eleazar ben Azariah. You infer that a person may pray, walk four cubits, and then pray Musaph. Rebbi Abba said, not necessarily four cubits but even if he waited the time necessary to walk four cubits.

רַב אָמַר צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. רִבִּי זְעִירָא בְּעִי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַהוּ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר. אָמַר לֵיהּ אֲפִילוּ אָמַר וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךְ אֶת חוֹבוֹתֵינוּ תְּמִידֵי יוֹם וְקָרְבַּן מוּסָף יָצָא.

Rav says, one must change the text, but Samuel says, one does not have to change the text. Rebbi Zeïra asked before Rebbi Yose: What is the practice, to change the text? He said to him: even if one said only: “And we shall bring before You what is our duty, the perpetual sacrifice of the day and the Musaph sacrifices”, he has satisfied his duty.

רִבִּי שִׁילָא בְּשֵׁם רַב נִתְפַּלֵּל וּמָצָא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְלִין מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. רִבִּי זְעוֹרָא וְרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב הֲווּ יָתְבִין. מִן דְּמַצְלוּן אִתַּת צֻלוּתָא קָם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב מַצְלִיא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוֹרָא וְלָא כְבָר צְלִונָן. אֲמַר לֵיהּ מַצְלִי אֲנָא וַחֲזַר וּמַצְלִי. דָּמַר רִבִּי שִׁילָא בְּשֵׁם רַב נִתְפַּלֵּל וּמָצָא עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְלִין מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן.

Rebbi Shila in the name of Rav Ḥananel: If he had prayed and found ten people who were praying, he prays with them. Rebbi Zeïra and Rav Naḥman bar Jacob were sitting. After they had prayed there came prayer. Rav Naḥman bar Jacob got up and prayed. Rebbi Zeïra said to him: Did we not pray already? He said to him: I pray and pray again, since Rebbi Shila said in the name of Rav Ḥananel: If he had prayed and found ten people who were praying, he would pray with them.

רִבִּי אָחָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוֹרָא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. לֹא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף. אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָמְרוּ. תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחָרָנָה אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס וְלֹא פְלִיגִון. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.

Rebbi Aḥa, Rebbi Jonah, in the name of Rebbi Zeïra: If one had said the morning prayers and came and found them praying Musaph, he prays with them. If he did not pray the morning prayers and came and found them praying Musaph, if he knows that he may start and finish before the reader begins and he can answer “Amen”, he may start, otherwise he may not start. About which “Amen” did they talk? Two Amoraïm, one says the Amen of “the holy King” and the other says the Amen of “He Who listens to prayer”. Rebbi Phineas said, they do not disagree. He who said: the Amen of “the holy King”, on Sabbath, and he who said: the Amen of “He Who listens to prayer”, on weekdays.

תַּמָּן תַּנִּינָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שְׁלִיחַ צִיבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. רִבִּי הוּנָא רַבָּא דְצִיפּוֹרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. רִבִּי זְעוֹרָא וְרַב חִסְדָּא הֲווּ יָתְבִין תַּמָּן בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. מִן דִּצְלוּן אֲתָת צְלוּתָא קָם רַב חִסְדָּא מַצְלִיא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעוֹרָא וְלָא כְבָר צְלִינָן. אֲמַר לֵיהּ מַצְלִי אֲנָא וַחֲזַר וּמַצְלִי. דְּנַחְתֻּין מַעֲרָבָאֵי לְתַמָּן וְאָמְרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּאִילֵּין תְּקִיעָתָא. וַאֲנָא דְּלָא כְּוָונִית הָא אִלּוּ כְּוָונִית הֲוִינָא נְפִיק יְדֵי חוֹבָתִי. אֲמַר רִבִּי זְעוֹרָא וְיֵאוּת כָּל תְּנָאֵי תַּנִּי בְּשֵׁם רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָא תַּנִּי לָהּ בְּשֵׁם חֲכָמִים. רִבִּי אָדָא דְּקֵיסַרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מֵרֹאשׁ הַתְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם בַּר יִרְמְיָה וּמַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן סֶדֶר בְּרָכוֹת אוֹמֵר אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדוּשַׁת הַשֵּׁם.

There we have stated: Rabban Gamliel says, the reader frees the public from their obligation. The older Rebbi Huna from Sepphoris in the name of Rebbi Yoḥanan: Practice follows Rabban Gamliel for the prayer accompanying the blowing of the Shofar. Rebbi Zeïra and Rav Ḥisda were sitting there for the blowing of the Shofar. After they finished the prayer, Rav Ḥisda got up and prayed. Rebbi Zeïra said to him: Did we not pray just now? He said to him, I prayed and I am repeating the prayer, because Westerners came down and said in the name of Rebbi Yoḥanan: Practice follows Rabban Gamliel for the prayer accompanying the blowing of the Shofar, but I was inattentive. If I had been attentive, I would have fulfilled my duty. Rebbi Zeïra said, that is fine. All Tannaïm state it in the name of Rabban Gamliel, Rebbi Hoshaia states it in the name of the Sages. Rebbi Ada from Caesarea in the name of Rebbi Yoḥanan: This is only if he attended from the start. Rebbi Tanḥum said, the Mishnah expresses this: The order of benediction, one says “Forefathers”, “Greatness”, and “Sanctification of the Name”.