בבא מציעא ח׳Bava Metzia 8

Mishnah

משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וָמֵתָה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַיָיב שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.

MISHNAH: If somebody borrowed a cow and asked its owner [to work with him], or borrowed a cow and paid its owner [to work with him], or asked or paid its owner [to work with him] and then borrowed the cow: if it died he is not liable since it was said: “if its owner was with it he does not pay.” But if he borrowed the cow and afterwards asked or paid its owner [to work with him] and it died he is liable since it was said: “if its owner was not with it, certainly he shall pay.”

Halakhah

הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול׳. אָמַר רִבִּי אִילָא. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל הַפָּרָה וְלֹא שָׁאַל בְּעָלָהּ עִמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִין חוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ וָמֵתָה חַיָיב.

HALAKHAH: “If somebody borrowed a cow,” etc. Rebbi Ila said, from the meaning of what is said, “certainly he shall pay”; would we not have known that if its owner was with it he does not pay? Why does the verse say, “if its owner was not with it, certainly he shall pay”? But since he borrowed the cow and did not ask its owner at the same time, even if the latter was ploughing with it when it died, he is liable.

אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַיָיב. אָמַר רִבִּי לָא. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלָהּ עִמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים חוֹרְשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר וָמֵתָה פָּטוּר.

“But if he borrowed the cow and afterwards asked or paid its owner [to work with him] and it died he is liable.” Rebbi La said, from the meaning of what is said, “if its owner was not with it, certainly he shall pay,” would I not have known that if its owner was not with it, certainly he shall pay? Why does the verse say, “if its owner was with it he does not pay”? But since he borrowed the cow and did ask its owner at the same time, even if the latter was ploughing at another place when it died, he is not liable.

Mishnah

משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה שְׁאָלָהּ חֲצִי יוֹם וּשְׂכָרָהּ חֲצִי יוֹם שְׁאָלָהּ הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ לְמָחָר שָׂכַר אַחַת וְשָׁאַל אַחַת הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר שְׁאוּלָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ חַיָיב. הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁהַשְּׂכוּרָה מֵתָה. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.

MISHNAH: Somebody borrowed a cow; he borrowed it for half a day and leased it for half a day, or borrowed it for one day and leased it for the next, or borrowed for one and leased for one. The lessee says, the borrowed one died, or it died on the day it was borrowed, or it died during the time it was borrowed, and the other one says “I do not know”, he is liable. The lessor says, the leased one died, or it died on the day it was leased, or it died during the time it was leased, and the other one says “I do not know”, he is not liable. One says the borrowed and the other one says the leased; let the lessee swear that the leased one died. If both say “I do not know” they shall split.

Halakhah

הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול׳. לָיְלָה שֶׁבֵּנְתַיִים מָהוּ. אִיתָ מְרִין. דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ עַל יְדֵי שֶׁשּׂוֹכְרָהּ אֶצְלוֹ לא לָנָה כִּשְׁאוּלָה הִיא אֶצְלָהּ וְהוּא חַיָיב. וְאִיתָ מְרִין. אֵין דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ כִּשְׂכוּרָה אֶצְלוֹ וּפָטוּר.

HALAKHAH: “Somebody borrowed a cow,” etc. What is the status of the night in between? Some say, usually cows rest at their owners’, and this one, because it is leased to him, stays overnight and is as if loaned to him; he is liable. But some say, usually cows do not rest at their owners’, and this one is as if being leased to him; he is not liable.

Mishnah

משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁילַּח לוֹ בְיַד בְּנוֹ וּבְיַד עַבְדּוֹ וּבְיַד שְׁלוּחוֹ אוֹ בְיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁלַּשּׁוֹאֵל וָמֵתָה פָטוּר. אָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל שַׁלְּחָהּ לִי בְּיַד בְּנִי וּבְיַד עַבְדִּי וּבְיַד שְׁלוּחִי אוֹ בְיַד בִּנְךָ אוּ בְיַד עַבְדְּךָ אוֹ בְיַד שְׁלוּחֲךָ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּשְׁאִיל הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָהּ לָךְ בְּיַד בְּנִי בְּיַד עַבְדִּי בְּיַד שְׁלוּחִי אוֹ בְיַד בִּנְךָ אוֹ בְיַד עַבְדְּךָ אוֹ בְיַד שְׁלוּחֲךָ וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל שַׁלַּח וְשִׁילְּחָהּ וָמֵתָה חַיָיב. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחֲזִירָהּ.

MISHNAH: If somebody borrowed a cow and [the lender] sent it through his son, or his slave, or his agent, or through the borrower’s son, or slave, or agent, and it died, he is not liable. If the borrower said, send it to me through my son, or slave, or agent, or through your son, or slave, or agent, or if the lender said, I am going to send it to you through my son, or slave, or agent, or through your son, or slave, or agent, and the borrower said: send! If it died, he is liable. The same holds when he returns it.

Halakhah

הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול׳. תַּנֵּי. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהִשָּׁאֵל לִי בָהֶן חֲמִשָּׁה יָמִים. מֵתָה. מִשִּׁיעְבּוּד הָרִאשׁוֹנִים. מִשִּׁיעְבּוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה. הַשְׁאִילֵנִי פָרָתָךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהִשָּׁאֵל לִי בָהֶם רִאשׁוֹנִים. מֵתָה בְתוֹךְ הָאַחֲרוֹנִים. מִשִּׁעְבּוּד הָרִאשׁוֹנִים מֵתָה. מִשִּׁיעְבּוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ לָאַחַר עֶשֶׂר יָמִים. אָמַר לֵיהּ. סַבָּהּ מִן כְּבָר. מֵתָה. מִשִּׁיעְבּוּד הָרִאשׁוֹנִים מֵתָה. מִשִּׁיעְבּוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה.

HALAKHAH: It was stated: ‘Lend me your cow for ten days and you shall be lent to me the first five days.’ If it died, was it subject to the first days’ servitude? It died subject to the later days’ servitude. ‘Lend me your cow for ten days and you shall be lent to me the first of these.’ If it died during the later days, was it subject to the first days’ servitude? it died subject to the later days’ servitude. ‘Lend me your cow after ten days.’ The other one said, ‘take it now.’ If it died, was it subject to the first days’ servitude? It died subject to the later days’ servitude.

הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ וַאֲנִי נִשְׁאַל לָךְ. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ וּבוֹא וַעֲשֵׂה עִמִּי. הַשְׁאִילֵינִי קַרְדּוֹמָךְ וּבוֹא וְנַכֵּשׁ עִמִּי. הַשְׁאִילֵינִי תַמְחוּיָיךְ וּבוֹא וַאֲכוֹל עִמִּי. שְׁאָלָהּ מִן הַבַּיָיר אוֹ מִן הַסַּנְטָר אוֹ מִן הָאֹיקוֹמֹנוֹס וָמֵתָה כְּמִי שֶׁהַבְּעָלִים עִמּוֹ.

Lend me your cow and I shall respond to your request; lend me your cow and come work with me; lend me your axe and come weed with me; lend me your plate and come eat with me. If he borrowed it from the superintendent of cisterns, the steward, or the administrator and it died, it is as if the owners were with it.

Mishnah

משנה: הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַחֲמוֹר וְיָלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יַחֲלוֹקוּ. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה. הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר הַגָּדוֹל לָקַחְתִּי וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ זָכָה בַגָּדוֹל. הַמּוֹכֵר אוֹמֵר הַקָּטוֹן מָכַרְתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן. זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן יִישָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכַר. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.

MISHNAH: Somebody exchanged a cow for a donkey and it gave birth, or he sold his slave girl and she gave birth. If one said, [it happened] before I sold, the other said, after I bought, they shall split. If he had two slaves, one adult and one young, or two fields, one large and one small. The buyer says, I bought the large one, and the seller says, I do not know: he acquired the large one. The seller says, I sold the small and the other party says, I do not know: he has only the small one. If one says the large one and the other says the small, let the seller swear that he sold the small one. If both say, I do not know, they shall split.

Halakhah

הלכה: אָמַר לוֹ הִשְׁאִילָהּ לִי כול׳. הַמַּחֲלִיף פָּרָה כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ לְהוֹצִיא מִידֵי סוּמָּכוֹס שֶׁאוֹמֵר. כָּל הַסְּפֵיקוֹת יַחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי לָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. עַל דָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי סוּמָּכוֹס.

HALAKHAH: “If he said to him, lend me,” etc. “Somebody exchanged a cow,” etc. Rebbi Joḥanan said, this contradicts Symmachos who says that in all cases of doubt one splits evenly. Rebbi La said, explain it if both of them say, I am certain. Rebbi Yose explained, if both of them say, I am certain, that is what Rebbi Joḥanan refered to when he said, this contradicts Symmachos’s words.

Mishnah

משנה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים וְעָשׂוּ פָחוּת מֵרְבִיעִית לַסְּאָה הֲרֵי אֵילּוּ לְבַעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לַסְּאָה זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ. שָׁטַף הַנָּהָר זֵיתָיו וּנְתָנָם לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ.

MISHNAH: Somebody sold his olive trees for their wood. If they produced less than a quartarius [of oil] per se‘ah, it belongs to the owner of the olive trees. A quartarius [of oil] per se‘ah, one says, my olive trees grew [the olives], the other says, my land grew them: they shall split evenly. If a river flooded his olive trees and carried them to another’s field; one says, my olive trees grew them, the other says, my land grew them: they shall split evenly.

Halakhah

הלכה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעֵי. הִרְטִיבוּ מַה הֵן.

HALAKHAH: “Somebody sold his olive trees for their wood,” etc. Rebbi Joḥanan asked, what is their status if they become moist?

רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁשָּׁטְפָן בְּגוּשֵׁיהֶן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. שְׁנֵי עָרְלָה בֵּינֵיהֶן.

Rav Huna said, if it swept them away in their earth. Rebbi Yose ben Ḥanina said, the years of ‘orlah are their dispute.

Mishnah

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִן הֶחָג עַד הַפֶּסַח. וּבִימוֹת הַחַמָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבַכָּרַכִּין אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבַחֲנוּיוֹת אֶחָד כָּרכִּין וְאֶחָד עֲיָירוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

MISHNAH: He who rents a dwelling to another person cannot remove him from there during the rainy season, from Tabernacles to Passover, but in the dry season on thirty days’ notice. But in walled cities, whether in the dry or the rainy season, on twelve months’ notice. For a store, whether in a walled city or in a village, twelve months. Rabban Simeon ben Gamliel said, a baker’s or dyer’s store, three years.

Halakhah

הלכה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול׳. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָמְרוּ ל̇ יוֹם וְי̇ב̇ חוֹדֶשׁ לֹא שֶׁיִּדּוֹר בְּתוֹכָן ל̇ יוֹם וְי̇ב̇ חוֹדֶשׁ אֶלָּא שֶׁיּוֹדִיעוֹ קוֹדֶם ל̇ יוֹם וְקוֹדֶם י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. בֵּית הַבַּד כָּל שָׁעַת בֵּית הַבַּד. בֵּית הַגַּת כָּל שָׁעַת הַגַּת. בֵּית הַיּוֹצְרָה אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּאִילֵּין שֶׁהֵן עוֹשִׂין בֶּעָפָר שָׁחוֹר. אֲבָל בְּאֵילוּ שֶׁעוֹשִׂין בְּעָפָר לָבָן כּוֹנֵס גּוֹרְנוֹ וּמִסְתַּלֵּק.

HALAKHAH: “He who leases a dwelling to another person,” etc. It was stated: “Anywhere they mention 30 days or twelve months it does not mean that one has to dwell there 30 days or twelve months but notice must be given before 30 days or twelve months. An oil press, the entire period it is in use. A wine press, the entire period it is in use. A potter’s atelier no less than twelve months. Rebbi Yose said, when has this been said? For those who work with black earth. But one who works with white earth collects his stock and leaves.”

Mishnah

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ הַמַּשְׂכִּיר חַיָיב בַּדֶּלֶת בַּנֶּגֶר וּבַמַּנְעוּל וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אוּמָּן הַשּׂוֹכֵר עוֹשֵׂהוּ. הַזֶּבֶל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אֵין לַשּׂוֹכֵר אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר וּמִן הַכִּירַיִם בִּלְבַד.

MISHNAH: He who leases a dwelling to another person: the lessee must provide the door, the key-bolt and the door handle and everything that requires expert installation. But anything that does not require experts, the lessor does it. Manure belongs to the lessee; the lessor only has what comes from the oven and the cooking stove.

Halakhah

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול׳. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה. מְזוּזָה מַעֲשֵׂה יְדֵי אוּמָּן.

HALAKHAH: “He who leases a dwelling to another person,” etc. Rebbi Isaac ben Ḥaqula instructed that a mezuzah requires expert installation.

Mishnah

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה לַשּׂוֹכֵר. הִשְׂכִּיר לוֹ לֶחֳדָשִׁים נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה לַמַּשְׂכִּיר. מַעֲשֶׂה בְצִיפּוֹרִין שֶׁשָּׂכַר מֶרְחָץ מֵחֲבֵירוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר זָהָב לַשָּׁנָה מִדֵּינָר זָהָב לַחֹדֶשׁ וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי וְאָמְרוּ יַחֲלוֹקוּ אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר.

MISHNAH: He who leases a dwelling to another person by the year, if the year was intercalated, it was intercalated for the lessor. If he leased by the month, if the year was intercalated it was intercalated for the lessee. It happened in Sepphoris that a person leased a bathhouse from another for twelve gold denars per year, one gold denar per month. The case came before Rabban Simeon ben Gamliel and Rebbi Yose who said, they should split the intercalated month.

Halakhah

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול׳. וְהֵיכִי. אִם בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ גְּבֵיי לֵיהּ כּוּלָּהּ. וְאִם בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אֲמַר לֵיהּ. פּוּק לָךְ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּאֶמְצַע הַחוֹדֶשׁ. רַב אָמַר. דִּינָא דָגַר. אָמַר רִבִּי לָא. לֵית דָּא פָשְׁטָא עַל שִׁיטַּת בֶּן נַנָּס דּוּ אָמַר. בִּיטֵּל לָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן.

HALAKHAH: “He who leases a dwelling to another person,” etc. Why? If he came to claim at the end of the month, can he collect everything? And if he came to him at the beginning of the month, he can tell him, get out. Samuel says, the Mishnah is so: If he came to claim in the middle of the month. Rav said, a rule to collect. Rebbi La said, this clearly does not follow the rule of Ben Nannas who said, the later language supersedes the earlier one.

Mishnah

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנָפַל חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ בַיִת. הָיָה קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל. גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַים. שְׁנַיִם לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחוֹת מִן הַחֲלוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן.

MISHNAH: He who leases a dwelling to another person and it collapsed has to provide him with a dwelling. If it was small he may not make it large, large he may not make it small. One room he shall not make into two, two he may not make into one. He may not reduce the number of windows nor add to them except with the agreement of both parties.

Halakhah

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַעֲמִידוֹ עַל גַּבָּיו. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאוֹמֵר לוֹ. בַּיִת כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ. אֶלָּא הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לְמוֹכְרוֹ. אָמַר רִבִּי אִמִּי. לֹא [עָלְתָה] עַל דַּעַת שֶׁזֶּה יָמוּת בָּרָעָב. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן מָרִין. מִכֹּל קָנוּי לוֹ. אֶלָּא דּוּ אָמַר לֵיהּ. שִׁיבְקֵיהּ. דְּשָׁרֵי עַד יְמַלֵּא אֲנַקְלֵווסִיס דִּידֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נִיסִי וְלָא קְבִיל. מַה פְלִיג. אָמְרֵי. בְּרַתֵּיהּ הֲוָות מְמַשְׁכְּנָהּ גָּבֵּי חַד רוֹמַי. [וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְמִפְרְקָהּ. וְהוֹרָה רִבִּי אַסִּי שֶׁיִּמְכּוֹר.] בְּגִין כֵּן הוֹרֵי כְרִבִּי אִימִּי.

HALAKHAH: “He who leases a dwelling to another person,” etc. Rebbi Simeon ben Laqish said, if he puts him into it. Rebbi Joḥanan said, if he told him, a dwelling like this I shall lease to you. But if a person leasing a house wants to sell it? Rebbi Immi said, nobody thinks that this one should die of hunger. Rebbi Ze‘ira and Rebbi Hila both say, while certainly it is acquired by him, he has to tell him, let him dwell there until the time of his recall. There came a case before Rebbi Nisi and he did not accept this. Does he disagree? They said, his daughter was given as a pledge to a Roman [and he did not have the wherewhithal to redeem her and Rebbi Assi instructed to sell;] therefore he instructed following Rebbi Immi.