בבא קמא ג׳Bava Kamma 3

Mishnah

משנה: הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּשְׁבָרָהּ פָּטוּר. וְאִם הוּזַּק בָּהּ בַּעַל הֶחָבִית חַיָיב בִּנְזָקָיו.

MISHNAH: If somebody puts his jar down in the public domain and another person stumbled over it and broke it, [the second person] does not have to pay; if he was hurt, the owner of the amphora has to pay his damages.

Halakhah

הלכה: הַמַּנִּיחַ אֶת הַכַּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול׳. וְאֵין דֶּרֶךְ אָדָם לַהֲנִיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַב אָמַר. בִּמְמַלָּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל אִם אֵינָהּ מְמַלָּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים אֵין דֶּרֶךְ אָדָם לִהְיוֹת מַנִּיחָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. שְׁמוּאֵל אָמַר. אוֹ בִּמְמַלָּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ עַד שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה עַל קֶרֶן זָוִית. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וַאֲפִילוּ אֵינָהּ מְמַלָּא כָל רְשׁוּת הָרַבִּים אִם יִטְלֶינָּהּ מִיכָּאן וְיִתְנֶינָּהּ כָּאן הֲרֵי זֶה בוֹר וַאֲפִילוּ אֵינָה נְתוּנָה עַל קֶרֶן זָוִית אֵין דֶּרֶךְ אָדָם לִהְיוֹת מַנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

HALAKHAH: “If somebody puts his jar down in the public domain,” etc. Is it not usual for a person to put things in the public domain? Rav said, if it was filling the entire public domain. But if it does not fill the entire public domain, is it not usual to put things in the public domain? Samuel said, either if it was filling the entire public domain or if it is at a corner. Rebbi Eleazar said, even if it does not fill the entire public domain (if he took it from here and put it down there he would create a “pit”) and even if it was at a corner; it is not usual for a person to put things in the public domain.

הָיְתָה מְמַלָּא כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים אִם יִטְלֶינָּהּ מִיכָּן וְיִתְנֶינָּהּ כָּאן נַעֲשֶׂה בוֹר. אֶלָּא יִטּוֹל הַמַּקֵּל וִישַׁבְּרֶנָּהּ אוֹ יַעֲבוֹר עָלֶיהָ וְאִם נִשְׁבְּרָה נִשְׁבְּרָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שׁוֹר שֶׁעָלָה עַל חֲבֵירוֹ וּבָא בַּעַל הַשּׁוֹר לִשְׁמוֹט אֶת שֶׁלּוֹ אוֹ הוּא שֶׁשִּׁימֵּט אֶת עַצְמוֹ וְנָפַל וָמֵת פָּטוּר. אִם דְּחָייוֹ וְנָפַל וָמֵת חַיָיב. וְלָא יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ שְׁבַקָּתָהּ הֲוִינָא יְהִיב לָךְ נִזְקָךְ. עוֹד הוּא דוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ שְׁבַקָּתָהּ הֲוִיתָה יְהִב לִי חֲצִי נֶזֶק. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה מוּעָד לֹא כָּל מִמָּךְ שֶׁאֱהֵא מְחַזֵּר עִמָּךְ עַל בָּתֵּי דִינִין.

If it was filling the entire public domain, if he took it from here and put it down there he would create a “pit”. But could he take a stick and break it or step over it and if it broke, it broke? Let us hear from the following: If a bull mounted another and the [latter’s] owner came to draw away his own, or [the bull] slipped away, and [the attacker] fell down and died, he is free from payment. If he pushed [the attacker] which then fell down and died, he must pay. Could he not tell him, if you had not interferred, I would have paid your damages? But he could have answered, If I had not interferred, you would have paid me half the damage! Think of it, if it was notorious? It is not in your power to drag me through the courts.

הִנִּיחַ חָבִית בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְהִנִּיחַ אֲחֶרֶת סְמוּכָה לָהּ וּבָא הָרִאשׁוֹן לִיטּוֹל שֶׁלּוֹ אִם יִטְלֶינָּהּ מִיכָּן וְיִתְנֶינָּהּ כָּאן נַעֲשֶׂה בוֹר. אֶלָּא יִטּוֹל אֶת הַמַּקֵּל וִישַׁבְּרֶנָּהּ אוֹ יַעֲבוֹר עָלֶיהָ וְאִם נִשְׁבְּרָה נִשְׁבְּרָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שׁוֹר שֶׁעָלָה בַּחֲבֵירוֹ וּבָא בַּעַל הַשּׁוֹר וּשְׁמָטוֹ מִתַּחְתָּיו אִם עַד שֶׁלֹּא̇ עָלָה שְׁמָטוֹ וְנָפַל וָמֵת פָּטוּר. וְאִם דָּחֵהוּ וְנָפַל וָמֵת חַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְתִישְׁמַע מִינָּהּ. רָאָה אַמַּת הַמַּיִם שׁוֹטֶפֶת וּבָאָה לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ הַמַּיִם לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ רַשַּׁאי לְפַנּוֹתֶן לְמָקוֹם אַחֵר. מִשֶּׁנִּכְנְסוּ אֵין רַשַּׁאי לְפַנּוֹתֶן לְמָקוֹם אַחֵר. אֲהֵן כְרֻיסוֹ אַרְגִּירָא עַד דְּלָא יֵיתֵי אֲהֵן כְרֻיסוֹ אַרְגִּירָא שָׁרֵי מֵימַר. פְּלָן עֲבִיד עֲיבִידָתִי פְּּלָן עֲבִיד עֲיבִידָתִי. מִן דְּיֵיתֵי אֲהֵן כְרֻיסוֹ אַרְגִּירָא אָסוּר. הָדֵן אַכְסְּנַיי פָּרֹכֹא עַד דְּלָא יֵיתוֹן רוֹמַאי שָׁרֵי (מיחשדוניה) [מְשַׁחְדִּינֵיהּ]. מִן דְּיֵיתוֹן רוֹמַאי אֲסִיר.

Somebody put down an amphora in the public domain and then another person came and put another one close to the first. If the first person comes to take his own and would move [the second] and put it down at another place, he would create a “pit”. But could he take a stick and break it or step over it and if it broke, it broke? Let us hear from the following: If a bull came to mount another and the [latter’s] owner came to draw away his own, if he drew him away before it could mount, and [the attacker] fell down and died, he is free from payment. If he pushed [the attacker] which then fell down and died, he must pay. Rebbi Yose said, we can hear from this that if one saw a flood threatening in his irrigation canal, before the flood reached his field he is permitted to divert the water to another place; after the flood reached his field he is not permitted to divert it to another place. If the chrysargyros was imposed, before [the collector of] chrysargyros arrived, one is permitted to say, X is following my profession, Y is following my professon. Once the [the collector of] chrysarguros arrived, it is forbidden. It is permitted to bribe the quartermaster before the Roman [soldiers] arrive; after the Roman [soldiers] arrive it is forbidden.

הִנִּיחַ אַבְנוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְהִנִּיחַ אֲחֶרֶת סְמוּכָה לָהּ וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בְּזוֹ וְנֶחְבַּט בְּזוֹ. מִי חַיָיב בְּנִזְקוֹ. הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁינִי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שׁוֹר שֶׁדָּחַף לַחֲבֵירוֹ וְנָפַל לַבּוֹר. בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָיב וּבַעַל הַבּוֹר פָּטוּר. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. בְּמוּעָד זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וּבְתָם בַּעַל הַשּׁוֹר נוֹתֵן שְׁנֵי חֲלָקִים וּבַעַל הַבּוֹר רְבִיעַ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בַּעַל הַשּׁוֹר נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּבַעַל הַבּוֹר נוֹתֵן רְבִיעַ. (הִנִּיחַ אַבְנוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְהִנִּיחַ אֲחֶרֶת סְמוּכָה לָהּ וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בְּזוֹ וְנֶחְבַּט בְּזוֹ. מִי חַיָיב בְּנִזְקוֹ. הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁנִי.)

A person put down a stone in the public domain, another person put down another stone next to the first, a third person stumbled over the first and struck the other. Who has to pay damages, the first or the second person? Let us hear from the following: “A bull pushed another ox which then fell into a pit. The owner of the bull has to pay; the ‘owner’ of the pit is free. Rebbi Nathan says, if the attacker was notorious, each of them pays one half; if it was tame, the owner of the bull pays two thirds and the ‘owner’ of the pit a quarter.” Rebbi Ḥanania said, so is the baraita: The owner of the bull pays three quarters and the ‘owner’ of the pit a quarter. (A person put down a stone in the public domain, another person put down another stone next to the first, a third person stumbled over the first and struck the other. Who has to pay damages, the first or the second person?)

הִנִּיחַ אַבְנוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָאת הָרוּחַ וְהִפְרִיחָתָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ. מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּנִזְקוֹ.

A person put down a stone in the public domain, the wind blew it onto a private domain, another person stumbled over it. Is [the first] responsible for damages?

הִנִּיחַ אַבְנוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וְהִתִּיזָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ. מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַיָיב בְּנִזְקוֹ.

A person put down a stone in the public domain, another person stumbled over it and made it roll into a private domain where a third person stumbled over it. Is [the first] responsible for damages?

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הִנִּיחַ אַבְנוֹ וּמַשָּׂאוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהֶן וּצְלוּחִיתוֹ בְיָדוֹ. בֵּין שֶׁנִּתְקַל בָּאֶבֶן וְנֶחְבַּט בַּקַּרְקַע בֵּין שֶׁנֶּחְבַּט בָּאֶבֶן וְנִתְקַל בַּקַּרְקַע חַיָיב עַל נִיזְקֵי אָדָם וּפָטוּר עַל נִיזְקֵי צְלוּחִיתוֹ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה. בּוֹר שֶׁלַּנִּזָּקִין פָּטוּר עַל הַכֵּלִים. וְאִם כְּדֶרֶךְ הַטָּחָה הִטִּיחַ אֲפִילוּ עַל נִיזְקֵי צְלוּחִית חַיָיב.

Rebbi Joḥanan said: A person put down a stone and his load in the public domain, a second person stumbled over it while he held a flask in his hand. Whether he stumbled over the stone and hit the ground or hit the stone and stumbled over the ground, [the first] has to pay damages to the person but is free from damages to the flask. The statement of Rebbi Joḥanan implies that for “pit” damages one is free from damages to vessels. But if he hit it in walking, he has to pay even for the flask.

Mishnah

משנה: נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּחְלַק אֶחָד בַּמַּיִם אוֹ שֶׁלָּקָה בַחֲרָסֶיהָ חַיָיב. רִּבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּמִתְכַּוֵּן חַיָיב בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן פָּטוּר.

MISHNAH: If his jar was broken in the public domain and another person slipped on the water or was hurt by one of its shards, he must pay. Rebbi Jehudah said, if intentionally, he has to pay; if unintentionally, he is free.

Halakhah

הלכה: נִשְׁבְּרָה כַדּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כול׳. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. בִּשְׁעַת נְפִילָה נֶחְלְקוּ אֲבָל לְאַחַר נְפִילָה כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁחַיָיב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין בִּשְׁעַת נְפִילָה בֵּין לְאַחַר נְפִילָה הִיא הַמַּחֲלוֹקֶת. מְתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי לָעְזָר. אִם בִּשְׁעַת נְפִילָה פָּטוּר. אֵינוֹ קַל וָחוֹמֶר לְאַחַר נְפִילָה. וְלָמָּה פָטוּר בִּשְׁעַת נְפִילָה. שֶׁכֵּן אָדָם מַבְקִיר נְזָקָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אִית מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין וְאִית מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְדֵין. דְּתַנֵּי. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יוּדָן בְּמַנִּיחַ אַבְנוֹ וּמַשּׂוֹאוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהֶן פָּטוּר. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. הָא אִם לֹא הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ עַל מְנָת כֵּן חַיָיב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. בְּמִתְכַּוֵּין לַחֲרָסִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר. בְּמִתְכַּוֵּין לְהַזִּיק. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי לָא תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַבְקִיר שׁוֹר שֶׁנָּגַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁחַיָיב. לֹא דוֹמֶה נֶזֶק עוֹמֵד לְנֶזֶק מְהַלֵּךְ.

HALAKHAH: “If his jar was broken in the public domain,” etc. Rebbi Eleazar said, they disagree at the moment of the accident. But after the accident everybody agrees that he must pay. Rebbi Joḥanan said, the disagreement is both at the moment of the accident and afterwards. Rebbi Joḥanan objected to Rebbi Eleazar: If he does not have to pay at the moment of the accident, is it not an inference de minore ad majus afterwards? Why should he be free at the moment of the accident? For a person declares his damaged property in the public domain as ownerless. A baraita supports both of them, as it was stated: “The Sages agree with Rebbi Jehudah that somebody who puts down his stone or his load in the public domain does not have to pay if another person stumbled over it, for on this condition did Joshua distribute the Land.” Therefore, if Joshua had not distributed the Land on this condition, he would have to pay. In the opinion of Rebbi Joḥanan, if he intended use of the potsherds. In the opinion of Rebbi Eleazar, if he intended to cause damage. Rebbi Ze‘ira and Rebbi La both say that Rebbi Jehudah agrees with the Sages that one has to pay if he declares his bull who gored in the public domain ownerless. Stationary damage cannot be compared to walking damage.