בבא קמא ב׳Bava Kamma 2

Mishnah

משנה: כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָיְתָה מְבַעֶטֶת אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּרְסָה עַל הַכֵּלִי וּשְׁבָרַתּוּ וְנָפַל עַל כֵּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

MISHNAH: How is the foot notorious to break anything in its way? An animal is notorious to break anything in its way. If it was kicking or if pebbles were ricocheting from under its feet and breaking vessels, he pays half of the damage. If it stepped on a vessel and broke it when [the pieces] fell on another vessel and broke that, for the first he pays full damages and half damages for the last.

Halakhah

הלכה: כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת כול׳. וְאֵין דַּרְכָּהּ לְהַתִּיז צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי אִמִּי. בְּשֶׁהָיָה כֵּלִי נָתוּן בִּידֵי אָדָם. אֲבָל אִם הָיָה מוּנַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוֹאִיל וְזֶה מוּנַח בִּרְשׁוּת וְזוֹ מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת פָּטוּר. רַבָּה בַּר מָמָל אָמַר. בָּהּ שְׁתֵּי דְרָכִים. אַחַת יֵשׁ בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת וְאַחַת אֵין בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת. הִנִּיחָה אֶת שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת וְהִילְּכָה בְזוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂבִים וּצְרוֹרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּנַח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא חוּץ לְגוּפָהּ לֹא חִלְּקוּ בוֹ חֲכָמִים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לַחֲצִי כּוֹפֶר.

HALAKHAH: “How is the foot notorious,” etc. Does not an animal usually make pebbles ricochet? Rebbi Immi said, if the vessel was held by a human. But if it was lying in the public domain, since it was rightfully lying there and [the animal] was rightfully walking there, he is free. Rebbi Abba bar Mamal said, if there were two roads. On one there are grasses and pebbles, on the other there are no grasses or pebbles. It disregarded the one with no grasses or pebbles and went on that with grasses and pebbles; even though it was in the public domain he is free. Rebbi Eleazar said, in anything not concerning its body, the Sages made no difference between private and public domain in the matter of half damages.

מַהוּ שֶׁתְּקַבֵּל הָעֲדָאָה בְּדָבָר שֶׁהוּא חוּץ לְגוּפָהּ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. מְקַבֶּלֶת. רִבִּי אִילָּא אָמַר. אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עֲלוֹי. שׁוֹר שֶׁמִּתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל וְנָפַל עַל הָאָדָם וַהֲרָגוֹ חַיָיב בַּכּוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה. וְכִי יֵשׁ כּוֹפֶר בְּתָם. וַאֲפִילוּ כְרִבִּי אִילָּא לֵית הִיא פְלִיגָא. וְלָמָּה פָטוּר מִמִּיתָה. בְּשֶׁהוּעֲדָה לִהְיוֹת מַפֶּלֶת אֶת הַכְּתָלִים. כְּשֶׁהִפִּילָה אֶת הַכּוֹתֶל לֹא הָיָה אָדָם שָׁם.

Is it subject to a declaration of notoriety in a matter extraneous to its body? Rebbi Ze‘ira said, one accepts. Rebbi Illa said, one does not accept. Rebbi Ze‘ira said, a baraita disagrees with him: An ox which rubs itself against a wall which fell on a human and killed him is obligated for weregilt but free from death. Does there exist weregilt for a harmless animal? But it does not disagree with Rebbi Illa. Why is it free from death if it was notorious to destroy walls? When it destroyed it, no human was there.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. הִטִּילָה גְלָלִים מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. דִּלֹ כֵן מָה אֲנָן אָמְרִין. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַמִּקְלוֹט בְּיָדוֹ הָדָא דְתֵימָא. בְּשֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְכֵן. אֲבָל בְּשֶׁדַּרְכָּהּ לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הַמִּקְלוֹט בְּיָדוֹ.

Rebbi Eleazar said: If it produced dung, one pays full damages. For if it were not so, what would we say? He has to have a receptacle handy? That is to say, if it does not do so habitually. But if it does so habitually, he has to have a receptacle handy.

רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה וְרִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא הֲווֹן יָתְבִין. עָאַל רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְשָׁאַל. כִּישְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ. כְּגוֹן אִילֵּין פֵּירְדָתָא. מָהוּ. וְלָא אָמְרִין לֵיהּ כְּלוּם. בָּתַר כֵּן אָמַר לֵיהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה. דִּלֹ כֵן מָה נָן אָמְרִין. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תוֹפֵשׂ בִּזְנָבָהּ. הָדָא דְתֵימַר. בְּשֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לָכֵן אֲבָל בְּשֶׁדַּרְכָּהּ לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תוֹפֵשׂ בִּזְנָבָהּ. וּמַה פְשִׁיטָא לוֹן. בְּנֶזֶק שָׁלֵם. וּמַה צְרִיכָה לוֹן. בַּחֲצִי נֶזֶק.

Rebbi Hoshaia the Elder and Rebbi Jehudah Neśia were sitting. Rebbi Abba bar Mamal came to them and asked: If it wagged its tail as those mules do, what are the rules? They did not tell him. Later, Rebbi Hoshaia the Elder told him, for if it were not so, what would we say? Does he have to grab its tail? That is, if it does not usually do it. But if it usually does it, he has to grab its tail. What is obvious to us? The problem of full damages. What is problematic for us? Half damages.

פִּיסְקָא. דָּרְסָה עַל הַכֵּלִי וּשְׁבָרַתּוּ רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. דָּרְסָה עַל נוֹד מָלֵא שֶׁמֶן. עַל הַנּוֹד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַשֶּׁמֶן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הָיְתָה טַבֶּלָּה מוּנַחַת וּזְכוּכִית עָלֶיהָ. דָּרְסָה עַל גַּבֵּי הַטַּבֶּלָּה וְנִשְׁתַּבְּרוּ הַזְּכוּכִית. עַל הַטַּבֶּלָּה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַזְּכוּכִית מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הָיוּ שְׁתֵּי טַבֶּלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. דָּרְסָה עַל הָעֶלְיוֹנָה וְנִשְׁתַּבְּרָה הַשְּׁנִיָיה. עַל הָעֶלְיוֹנָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַתַּחְתּוֹנָה חֲצִי נֶזֶק הָיְתָה טַבֶּלָּה מוּנַחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּרְסָה עָלֶיהָ וְהִתִּיזָה וְהָלְכָה וְנִשְׁתַּבְּרָה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד. אַחַר מִי אַתְּ מְהַלֵּךְ אַחַר דְּרִיסָתָהּ אוֹ אַחַר שְׁבִירָתָהּ אִין תֵּימַר. אַדְּרִיסָתָהּ פָּטוּר. אַשְּׁבִירָתָהּ חַיָיב.

New Paragraph. “If it stepped on a vessel and broke it.” Rebbi Jeremiah asked: If it stepped on a skin full of oil, he pays full damages for the skin and half damages for the oil. If there was a table lying there and glass on top of it. If it stepped on the table and by that the glass broke. He pays full damages fort the table and half damages for the glass. If there were two tables on top of one another. If it stepped on the upper one and the lower one was broken. He pays full damages fort the upper table and half damages for the lower. If the table was lying in the public domain, [the animal] stepped on it and it ricocheted, went and broke into a private domain. What do you follow, the stepping or its breaking? If you say, after stepping, he is free [from paying] for its stepping on it; if you say, after its breaking, then he is guilty for the breaking.

Mishnah

משנה: הַתַּרְנוֹגַלִּין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלוֹ אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

MISHNAH: Chickens are notorious for breaking things in their usual walk. If a thread was bound to its foot or it was scraping and broke vessels, he pays half damages.

Halakhah

הלכה: הַתַּרְנוֹגַלִּין מוּעָדִין כול׳. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁנִּקְשַׁר מֵאֵילָיו. אֲבָל אִם קְשָׁרוֹ הוּא מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. תַּנֵּי. תַּרְנוֹגַלִּין שֶׁהִידְּסוּ אֶת הָעִיסָּה וְאֶת הַפֵּירוֹת אוֹ שֶׁנִּיקְּרוּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הִידְּסוּ עָפָר עַל גַּבֵּי עִיסָּה אוֹ עַל גַּבֵּי פֵירוֹת מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. הָיוּ מְחַטְּטִין בַּחֶבֶל וְנִפְסַק הַדְּלִי אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. נָפַל עַל חֲבֵירוֹ. עַל הָעֶלְיוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאַתַּחְתּוֹן חֲצִי נזֶק. וְאֵינוֹ כְעוֹשֶׂה בוֹר בְּמָקוֹם אֶחָד וּמַזִּיק בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִיפּוֹל אֶלָּא בְאוֹתוֹ הַבּוֹר כְּמִי שֶׁהוּא בוֹרוֹ. תַּנֵּי. תַּרְנוֹגַלִּין שֶׁנָּפְלוּ לְגִינָּה וְשִׁיבְּרוּ אֶת הַיָּרָק וְקִירְטְמוּ הַחִילְפִין מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. סוּמַּכוֹס אוֹמֵר. עַל הַקִּירְטוּם מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַשִּׁיבּוּר מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. תַּרְנְגוֹל הַפּוֹרֵחַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהִזִּיק בְגוּפוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. בָּרוּחַ שֶׁבֵּין כְּנָפָיו מְשַׁלֵּם חֲצִי נזֶק. סוּמֲכוֹס אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. נָפַח בַּכֵּלִים וּשְׁבָרָן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

HALAKHAH: “Chickens are notorious,” etc. Rav Huna said, if it became tied by itself. But if he tied it, he pays full damages. It was stated: “If chickens scraped dough or fruit, or they pecked, he pays full damages. If they scraped dust on dough or on fruit, one pays half of the damages. If they were picking at a rope and the pail was separated or broke, he pays full damages. If one fell on another; for the uppermost he pays full damages; for the lower one half damages; it is not comparable to a pit at one place which causes damage at another place.” Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, since it usually falls only into this cistern, it is as if it were his pit. It was stated: “If chickens fell in a garden, broke vegetables, and cut rosemary, he pays full damages. Symmachos said, for cutting he pays full damages, for breaking he pays half damages. If a chicken flew from one place to another and did damage with its body, he pays full damages. By the wind between its wings, he pays half damages; Symmachos says, full damages. If it blew at vessels and broke them, he pays full damages.

Mishnah

משנה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לוֹ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לוֹכַל פֵּירוֹת אוֹ יְרָקוֹת. אָכְלָה כְסוּת אוֹ כֵלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. וְאִם נֶהֱנֵית מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית.

MISHNAH: How is the tooth notorious to eat what is fitting for it? A domesticated animal is notorious for eating fruits and vegetables. If it ate a garment or vessels, he pays half damages. When has this been said? In the domain of the person sustaining the damage. But on public property he is free; but if it benefited, he pays what it benefited.

Halakhah

הלכה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת כול׳. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל כּוּלָּהּ הוּשְּׁבָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עָמְדָה וְאָכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַיֶיבֶת. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. אָמְרֵי. תַּמָּן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּרַם הָכָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה פָּטוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה חַיָיב. לֹא סוֹף דָּבָר בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה אוֹ רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת. בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת. אָמַר רִבִּי אִמִּי לֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּרְבוּצָה פְּטוּרָה. אֲבָל רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת אוֹ מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת חַיֶיבֶת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כּוּלָּהּ פָּטוּר. טַעֲמָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַב אָמַר. עָמְדָה וְאָכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין [חַיֶיבֶת]. מַה הִיקִּלוּ בְּשֵׁן שֶׁאָכְלָה מְהַלֶּכֶת בֵּין הָעוֹמֶדֶת. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הָעוֹמֶדֶת. אִילְפַיי אָמַר. עָמְדָה וְאָכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַיֶיבֶת. מַה הִיקִּלוּ בְּשֵׁן שֶׁאָכְלָה מְהַלֶּכֶת {בֵּין הָעוֹמֶדֶת} [מִן הַמְהַלֶּכֶת]. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הַמְּהַלֶּכֶת.

HALAKHAH: “How is the tooth notorious,” etc. Rebbi Simeon ben Laqish said, it refers to the first part. Rebbi Joḥanan said, it refers to all. The argument of Rebbi Simeon ben Laqish seems inverted. There, Rebbi Simeon ben Laqish said in the name of Rebbi Hoshaia: If it stood still and ate from heaped produce, it is responsible. And here, he says so? They said, there in the name of Rebbi Hoshaia; but here, in his own name. Rebbi Simeon ben Laqish’s word implies that if a walking [animal] kicks one which is lying down, is it free [from payment]. Rebbi Joḥanan’s word implies that if a walking [animal] kicks one which is lying down, it is obligated. Not only if the walking [animal] kicks one which is lying down or one which is lying down kicks the walking one. If a walking [animal] kicks a walking one? Rebbi Immi said, Rebbi Simeon ben Laqish said, only if a walking [animal] kicks one which is lying down, it is free [from payment]. But in the case of one lying down against one walking or one who was walking against one walking, it is obligated. Rebbi Hoshaia stated: It always is free. What is Rebbi Hoshaia’s reason; is there no “horn” in the public domain? Rav said, if it stood still and ate from heaped produce, [it is obligated]. Since the leniency for “tooth” is in case it ate walking from the standing; the restriction for “horn” is in case the walking animal kicked the one standing still. Ilfai said: If it stood still and ate from heaped produce, it is obligated. Since the leniency for “tooth” is that it ate walking {from the standing} [from the walking]; the restriction for “horn” is in case the walking animal kicked the walking one.

Mishnah

משנה: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. מִצִּידֵּי הָרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.

MISHNAH: How does he pay for what it benefited from? If it ate on the public square, he pays for what it benefited from. On the borders of the public square, he pays for what it damaged. From the door of a store, he pays for what it benefited from; inside the store he pays for what it damaged.

Halakhah

הלכה: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית כול׳. רַב אָמַר. עָקְמָה צַוָּארָהּ וְאָכְלָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. וְהָא תַנִּינָן. מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיָה חֲמוֹר טָעוּן גְּדָיִים וּבִשְׁעַת עֲבָרָתָן פָּשְׁטוּ צַוָּארֵיהֶן וְאָכְלוּ מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. רַב אָמַר. אָכְלָה שְׂעוֹרִים מְשַׁלֵּם תֶּבֶן. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָיה וּפְלִיג. לְפִיכָךְ אִם אָכְלָה חִיטִּין שֶׁהֵן רָעוֹת לָהּ הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. שִׁינָּת וְאָכְלָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. מַהוּ שִׁינָּת וְאָכְלָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הָיְתָה קוּפָּתוֹ מוּפְשֶׁלֶת לַאֲחוֹרָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפָשְׁטָה פָרָה אֶת פִּיהָ וְאָכְלָה מִמֶּנָּהּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. סוֹג שֶׁנָּתוּן בְּפֶתַח הֶחָנוּת חֶצְיוֹ מִבִּפְנִים וְחֶצְיוֹ מִבַּחוּץ וּפָשְׁטָה פָרָה אֶת פִּיהָ וְאָכְלָה מִמֶּנָּהּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

HALAKHAH: “How does he pay for what it benefited from,” etc. Rav said, if it bent its neck and ate, he pays for what it damaged. But did we not state: “From the door of a store, he pays what it benefited from; inside the store he pays for what it damaged”? How is that? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, explain it that a donkey carried lambs and when it passed by, they bent their necks and ate; from the door of a store, he pays what they benefited from; inside the store he pays for what they damaged. Rav said, if it ate barley, he pays for straw. But did not Rebbi Ḥiyya state and disagree? “Therefore, if it ate wheat which is bad for it, it is free. If it changed and ate, he pays full damages. What means ‘if it changed and ate, he pays full damages’? If somebody had his chest hanging on his back and a cow stretched out its neck and ate from it, [its owner] pays full damages. If a large container was at the entrance to a store, partially outside and partially inside; if a cow stretched its neck and ate from it, he pays full damages.”

Mishnah

משנה: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשִׁיבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. כֶּלֶב שֶׁנָּטַל אֶת הַחֲרָרָה וְהָלַךְ לוֹ לְגָדִישׁ אָכַל אֶת הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

MISHNAH: For a dog or a kid goat which jumped from a roof and broke vessels one pays full damages because they are notorious. If a dog stole a hot pitta and went to a stack of sheaves; while it was eating the hot pitta it ignited the stack. For the pitta [its owner] pays full damages, for the stack he pays half damages.

Halakhah

הלכה: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג כול׳. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁקָּפְצוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁנָּפְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁקָּפְצוּ. נָפְלוּ לֹא בְדָא.

HALAKHAH: “For a dog or a kid goat which jumped from a roof,” etc. There are Tannaïm who state: “jumped”. There are Tannaïm who state: “fell”. Rebbi Joḥanan said, so is the Mishnah: “jumped”. But “fell” does not apply.

כֶּלֶב שֶׁנָּטַל אֶת הַחֲרָרָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַצִּית אֶת הָאוֹר עַל כָּל שִׁיבּוֹלֶת וְשִׁיבּוֹלֶת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נַעֲשֶׂה כְּזוֹרֵק אֶת הַחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרֵישׁ לָקִישׁ. הָיָה גְדִי כָפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ חַיָיב. עֶבֶד כָפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ פָּטוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵין כְּזוֹרֵק אֶת הַחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. עַל שִׁיבּוֹלֶת הָרִאשׁוֹנָה נִתְחַיֵיב מִיתָה. מִיכָּן וְהֵילָךְ תַּשְׁלוּמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בַּשַּׁבָּת חַיָיב. וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בַּשַּׁבָּת פָּטוּר. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁאֵינוֹ כְּזוֹרֵק אֶת הַחֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְיֵיעָשֶׂה כְמִי שֶׁחָלוּ עָלָיו תַּשְׁלוּמִין. מִיכָּן וְהֵילַךְ יְהֵא חַיָיב בְּתַשְׁלוּמִין. חַד בַּר נַשׁ אַפִּיק פֻּלַטֵירָה בְּפוֹרָה. עָבַר חַמְרָא וְתַבְרֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי. אָמַר לֵיהּ לֹא חַיָיב לָךְ כְּלוּם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם נִיזּוֹק חַיָיב בְּנִזְקוֹ.

“A dog stole a hot pitta.” Rebbi Simeon ben Laqish said, only if he lit every single ear of grain. Rebbi Joḥanan said, he is like a person who shoots an arrow from one place to another. Rebbi Isaac bar Tevelai said, a Mishnah supports Rebbi Simeon ben Laqish: “If a kid goat was bound to it and a slave was close by and was burned, he is obligated. If the slave was bound and the kid goat close by, he is free.” But if you say that he is not like a person who shoots an arrow from one place to another, then for the first ear he is guilty of a capital crime; for the remainder he should be liable for repayment. Rebbi Yose said, you also understand that from: “If his cattle set fire to a stack of sheaves on the Sabbath, he is obligated. But if he set fire to a stack of sheaves on the Sabbath, he is free.” But if you say that he is not like a person who shoots an arrow from one place to another, then should he not become obligated since for the remainder he should be liable for repayment. A person did put out a hot water bottle outside. A donkey passed by and broke it. The case came before Rebbi Isaac bar Tevelai, who said to him: He does not owe you anything. Not only that but if [the donkey] suffered damage, [you] would be obligated for its damages.

Mishnah

משנה: אֵי זֶהוּ תָם וְאֵי זֶהוּ מוּעָד. מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שֶׁלֹשָׁה יָמִים. תָּם שֶׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוּעָד שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שֶׁלֹשָׁה פְעָמִים. וְתָם שֶׁהַתִּינּוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ.

MISHNAH: Which one is tame and which one is notorious? Notorious if there was testimony against it for three days. Tame if it behaved during three [days], the words of Rebbi Jehudah. Rebbi Meїr says, notorious if there was testimony against it three times; tame if children touched it.

Halakhah

הלכה: אֵי זֶהוּ תָם וְאֵי זֶהוּ מוּעָד כול׳. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָן. מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. מַה מְקַיֵים רִבִּי מֵאִיר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. פָּתַר לָהּ בְּהַפְלֵג נְגִיחוֹת. שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי וְלֹא נָגַח. בַּשְּׁלִישִׁי נָגַח. אֵין נַעֲשֶׂה שׁוֹר מוּעָד עַד שֶׁיִּגַּח שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. יָצָא בַיּוֹם רִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִין. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה מִינִין לִשְלֹשָׁה יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח. יָיבֹא כְתַפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם רִאשׁוֹן וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רִב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֹאשָׁהּ וְתַמָּן הֲוִינָא בְסֵיפָהּ וְתַמָּן הֲוִינָא בְּאֶמְצָעִיתָהּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וָמַר. וַודַּאי. וְחָזַר וָמַר. סָפֵק. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַדַּאי.

HALAKHAH: “Which one is tame and which one is notorious,” etc. What is Rebbi Jehudah’s reason? “From yesterday and the day before.” How does Rebbi Meїr confirm “from yesterday and the day before”? He explains it by separate gorings, that if it was let out the first day and gored, the second day and it did not gore, the third day it gored, it is not declared a notorious bull unless it gored on three consecutive days. If it was let out the first day and gored bulls, the second it gored dogs, the third it gored pigs: would it be declared a notorious bull for three different kinds on three days? If it was let out the first day and gored, the second day it was not let out, the third day it was let out and gored, we come to the disagreement between Rav Ada bar Aḥawa and Rav Huna, who disagreed: A menstruating woman checked herself the first day and found herself impure. The second day she did not check. On the third day she checked and found herself impure. Rav Ada bar Aḥawa said in the name of Rav: she certainly is niddah. Rav Huna said in the name of Rav: it is doubtful whether she is niddah. Rav Huna said, I was there at the beginning, I was there at the end, and I was there in the middle when Rav was asked, and he said, it is doubtful. Rav was asked and he said, it is certain; then he reversed himself and said, it is doubtful. Rav Ada bar Aḥawa was only there when he said, it is certain.

רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה. וּכְרִבִּי יוּדָה בְהַעֲדָאָה. דְּתַנֵּי. שׁוֹר שֶׁנָּגַח שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּיוֹם אֶחָד אֵינוֹ מוּעָד. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. אֶלָּא שֶׁאִם חָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה אֵינוֹ נִידּוֹן אֶלָּא כְתָם. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. הֲלָכָה כְרַב הוּנָא דּוּ אָמַר. מֵעֵין ושְׁנֵיהֶם. אָתָא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְהַוַודָּעָה.

Rav Jeremiah in the name of Rav: Practice follows Rebbi Meïr for the tame animal and Rebbi Jehudah for testimony, as we have stated: “A bull which gored three times on the same day is not notorious. Why does the verse say ‘from yesterday and the day before’? For if it mended its ways for three days one after the other it is judged to be tame.” We were thinking to say that practice follows Rav Huna who said following both of them. This is confirmed by Rav Jeremiah in the name of Rav: Practice follows Rebbi Meïr for the tame [bull] and Rebbi Jehudah for testimony.

Mishnah

משנה: שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק כֵּיצַד נָגַח נָגַף נָשַׁךְ רָבַץ בָּעַט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר נֶזֶק שָׁלֵם וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶן רִבִּי טַרְפוֹן. מַה בִּמְקוֹם שֶׁהֵיקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא פָטוּר הֶחֱמִיר עֲלֵיהֶן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. מְקוֹם שֶׁהֶחֱמִיר עַל הַקֶּרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהֶן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. אָמְרוּ לוֹ דַּייוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חֲצִי נֶזֶק אַף בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק חֲצִי נֶזֶק. אָמַר לָהֶן. אֲנִי לֹא אָדִין קֶרֶן מִקֶּרֶן אֲנִי אָדִין קֶרֶן מֵרֶגֶל. וּמַה אִם בִּמְקוֹם שֶׁהֵיקֵל עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֶחֱמִיר בַּקֶּרֶן. מְקוֹם שֶׁהֶחֱמִיר עֲלֵיהֶן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֵינוֹ דִין שֶׁנַּחְמִיר בַּקֶּרֶן. אָמְרוּ לוֹ דַּייוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. מַה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מֲצִי נֶזֶק אַף בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק חֲצִי נֶזֶק.

MISHNAH: How does one treat the bull of the person causing the damage in the domain of the person sustaining the damage? If it gored, hit, bit, wallowed, or kicked, in the public domain he pays half of the damages. In the domain of the person sustaining the damage, Rebbi Ṭarphon said, full damages; but the Sages say, half damages. Rebbi Tarphon said to them: Since in a case where He was lenient with [damage by] tooth or foot in the public domain, where one is free, He was restrictive for them in the domain of the person sustaining the damage, when full damages must be paid, and He was restrictive regarding damage by the horn in the public domain, where one has to pay half damages; is it not logical that we should be restrictive in this case in the domain of the person sustaining the damage, that full damages must be paid? They said to him, it is sufficient for the result of an argument de minore ad majus that it should be like the premiss. Since in the public domain [one pays] half damages, also in the domain of the person sustaining the damage half damages. He said to them, I do not argue horn from horn, I argue horn from foot! Since in a case where He was lenient with [damage by] tooth or foot in the public domain, He was restrictive for damage by the horn, when He was restrictive with [damage by] tooth or foot in the domain of the person sustaining the damage; is it not logical that we should be restrictive [in case of damage] by the horn? They said to him, it is sufficient for the result of an argument de minore ad majus that it should be like the premiss. Since in the public domain [one pays] half damages, also in the domain of the person sustaining the damage half damages.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק כול׳ עַד סוף. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הוּא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.

HALAKHAH: “The bull of the person causing the damage in the domain of the person sustaining the damage,” etc. to the end. Rebbi Joḥanan said, this follows Rebbi Ṭarphon: “In the domain of the person sustaining the damage, Rebbi Ṭarphon said, full damages; but the Sages say, half damages.”

Mishnah

משנה: אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן. סִימָּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ וְשִׁבַּר אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.

MISHNAH: A human is always notorious: Whether in error, or intentionally, whether awake, or sleeping, if he blinded another person or broke vessels, he pays full damages.

Halakhah

הלכה: אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. מַתְנִיתָא בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יְשֵׁינִין. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָשֵׁן וּבָא חֲבֵירוֹ לִישָׁן אֶצְלוֹ זֶה שֶׁבָּא לִישָׁן אֶצְלוֹ הוּא הַמּוּעָד.

HALAKHAH: “A human is always notorious,” etc. Rebbi Isaac said: The Mishnah if both of them were sleeping. But if one was sleeping and another one came to sleep near him, the one who came to sleep near him is notorious.