בבא קמא ד׳Bava Kamma 4

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִין זֶה אַחַר זֶה יְשַׁלֵּם לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן. אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר יַחֲזִיר לְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם וְאֵין הַנְּבֵילָה שָׁוָה כְּלוּם זֶה נוֹטֵל מְנָה וְזֶה נוֹטֵל מְנָה. חָזַר וְנָגַח לְשׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָא וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב.

MISHNAH: A bull which gored four or five bulls, one after the other, should pay for the last of them If there is anything left, it should revert to the penultimate. If then there is anything left, it should revert to the one before the penultimate. The later one is always advantaged, the words of Rebbi Meïr. Rebbi Simeon says, if a bull worth 200 gored a bull worth 200 and the carcass is not worth anything, each one takes a mina. If then it gored another bull worth 200, the last one takes 100 and the preceding each take 50. If then it gored another bull worth 200, the last one takes 100, the preceding one takes 50 zuz 4, and the two first ones each a gold denar.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִין כול׳. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. בָּא עָלָיו רִבִּי מֵאִיר מִשְּׁנֵי צְדָדִין. מַה נַפְשֵׁךְ. שֶׁלָּךְ הוּא תְּנֵיהוּ לוֹ. אֵינוֹ שֶׁלָּךְ תְּנֵיהוּ לִי שֶׁאַגְבֶּנּוּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי לָעְזָר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת קִנְיָין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוּדָן. וּמְסָרוֹ לוֹ לִנְזָקָיו וְאֵינוֹ אֶלָּא כְּמַשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ.

HALAKHAH: “A bull which gored four or five bulls,” etc. Rebbi Yannai said, Rebbi Meïr attacks him from two sides: As you take it, if it is yours, give it to me. If it is not yours, hand it over to me that I may satisfy my claim. But did not Rebbi Eleazar say, the guarding of damages parallels the guarding of acquisitions? Rebbi Jehudah told him, it was delivered to him for his damages but it remains a pledge.

וּמַה בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הֶקְדֵּשׁ בֵּינֵיהוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. מַקְדִּישׁ הָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. שְׁנֵיהֶן מַקְדִּישִׁין אוֹתוֹ. הוֹקִיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. הוֹקְרָה לָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הוֹקְרָה לַשֵּׁינִי. עָשָׂה שָׂכָר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. הַשָּׂכָר לָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הַשָּׂכָר לִשְׁנֵיהֶן. הִשְׁבִּיחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן. הִשְׁבִּיחַ לָרִאשׁוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. הִשְׁבִּיחַ לִשְׁנֵיהֶן.

What is between them? Rebbi Joḥanan said, dedication is between them. In Rebbi Jehudah’s opinion, the first [owner] may dedicate. In Rebbi Meïr’s opinion, [only] both together may dedicate it. If it went up in price. In Rebbi Jehudah’s opinion, it increased for the first. In Rebbi Meïr’s opinion, it increased for the second. If it was rented out, in Rebbi Jehudah’s opinion, the rent belongs to the first. In Rebbi Meïr’s opinion, [the rent] belongs to both of them. If it improved, in Rebbi Jehudah’s opinion, the improvement belongs to the first. In Rebbi Meïr’s opinion, the improvement belongs to both of them.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶן אָמְרוּ דָבָר אֶחָד. כְּמָה דְרִבִּי יוּדָה אָמַר. קָנָה. כֵּן רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. קָנָה. אֶלָּא שֶׁרִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. קָנָה לַחַי קָנָה לַמֵּת. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לֹא קָנָה אֶלָּא לַמֵּת בִּלְבַד.

Rebbi Joḥanan said, Rebbi Jehudah and Rebbi Simeon stated the same. Just as Rebbi Jehudah said, he acquired, so Rebbi Simeon said, he acquired, only that Rebbi Jehudah says, he acquired the living and the dead; but Rebbi Simeon says he only acquired the (dead).

תַּמָּן תַּנִּינָן. וְכֵן שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס. הוֹתִירוּ אוֹ פָחֲתוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי בּוּן. נִרְאִין דְּבָרִים בְּשֶׁנָּטְלוּ מַרְגָּלִית. דִּיכוֹל מֵימַר לֵיהּ אִילּוּלֵא עֲשַׂרְתֵּי דֵינָרַיי לֹא הֲוִיתָה מְזַבִּין כְּלוּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵחָלֵק מֵבִיאִין לָאֶמְצָע וְחוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי לָעְזָר וַאֲפִילוּ דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֵחָלֵק. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ פְּרַגְמָטַּיָּא דִידָךְ סַגִּין וְאַתְּ מַנְעָה מַזְבִּנְתָּא. אֲנָא פְּרַגְמָטַּיָּא דִידִי קָלִיל וַאֲנַא הֲפַךְ וּמִתְהַפֵּךְ בְּדִידִי וּמַטִּי בָךְ. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיְתָה פְּרַגְמָטַּייוֹ נְתוּנָה כָאן. הָיְתָה פְּרַגְמָטַּייוֹ נְתוּנָה בְּרוֹמֵי. דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. עַד דְּאַתְּ סְלִיק לְרוֹמֵי אֲנַא הֲפַךְ וּמִתְהַפֵּךְ בְּדִידִי הָכָא וּמַטִּי בָךְ.

There, we have stated: “Similarly, if three who invested together lost or gained they would split in this manner.” Rebbi Abun said, the statement looks reasonable if they bought a precious stone because he can say to him, without my ten denars you could not have bought anything. But anything that usually is split {smaller units that can be bought with less capital} one adds together and splits {proportionally to the capital invested}. Rebbi Eleazar says, even things that usually are split [are divided evenly], because he can say to him, you have a lot of merchandise and you have difficulty selling it. I have little merchandise and turn it over rapidly and make as much as you do. So far if his merchandise was here. What if his merchandise was in Rome? He can say to him, by the time you went to Rome, I turn mine over rapidly here and make as much as you do.

תַּנֵּי. שְׁלֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס וְנִגְנְבוּ כָּךְ הֵן חוֹלְקִין. וְהָתַנֵּי. בְּאֵילּוּ אֲבָנִים וְנִגְנְבוּ מֶחֱצָה לָזֶה וּמֶחֱצָה לָזֶה. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. סְלָעִים גַּסּוֹת הֵן וְאֶיפְשַׁר לִבְלוֹל לָצֵאת יְדֵי כוּלָּן. אֲבָל אֲבָנִים דַּקּוֹת הֵן וְלֵית יְדַע אִי מִן הָדֵין נְסַב אִי מִן הָדֵין נְסַב. מִסָּפֵק כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. מַה חֲמִית בִּגְנֵיבָה מֵימַר אֲנָן קַיָימִין אוֹ אֵינָן קַיָימִין אֶלָּא בְּמִשְׁתַּיֵיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. בִּגְנֵיבָה אֲנָן קַיָימִין. נִמְצֵאת מִידַּת הַדִּין לוֹקָה. הַגַּע עַצְמָךְ. דַּהֲוָה לְדֵין חֲמִשִּׁין וּלְדֵין מֵאָה וְחַמִשִׁין. נִגְנְבוּ חֲמִשִּׁין אִישְׁתַּכַּח דְּהָדֵין דַּחֲמִשִׁיתָה דְלָא מִפְּסָד כְּלוּם.

It was stated: Three who invested together and suffered theft, absorb [the loss] in the same way. But was it not stated: If those [precious] stones were stolen, half for each one. Rebbi Shammai said, tetradrachmas are large and it is possible to subdivide exactly but stones are easy and it is impossible to know which part in it belongs to whom. Because of the doubt, each one takes proportional to his investment. What did you see to say that we deal with theft, maybe one deals only with what is left? Rebbi Yose ben Rebbi Abun said, even if you say that we deal with theft, would not equity be hurt? Think of it, if one invested 50 and the other 150. If 50 was stolen, would not the one with 50 not lose anything?

תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מְנָה וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז. וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דֵּינָרֵי זָהָב. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֶׁם רִבִּי זְעִירָא. וְכֵן לְשָׂכָר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא דְרִבִּי זֵירָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי לָעְזָר. אָמַר רִבִּי מָנִי. קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. אָמַר לִי. לֹא מוֹדֶה רִבִּי לָעְזָר שֶׁאִם הִתְנוּ בֵינֵיהֶן שֶׁזֶּה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ. שְׁוָורִים כְּמוּתָנִין הֵן. חָזַר וְאָמְרָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אָמַר לֵיהּ. בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגֵי. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. סְתַמָּן חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. סְתַמָּן זֶֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ וְזֶה נוֹטֵל לְפִי כִיסוֹ.

There, we have stated: “If [the ox] gored an ox worth 200, the last one takes 100, the one before him 50, and the two first ones each a gold denar.” Rebbi Samuel in the name of Rebbi Ze‘ira: The same holds for earnings. Rebbi Yose said, the statement of Rebbi Ze‘ira disagrees with Rebbi Eleazar. Rebbi Mani said, I asked this before Rebbi Yudan. He said to me: does Rebbi Eleazar not agree if they contracted between themselves that each can take according to his contribution? Oxen are as if contracted. He turned around and said this before Rebbi Yose, who answered him, they disagree explicitly: Rebbi Eleazar said, if nothing was said, they split evenly; Rebbi Ze‘ira said, if nothing was said, each takes according to his contribution.

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. מוּעָד לָאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לַבְּהֵמָה. מוּעָד לַקְּטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לַגְּדוֹלִים. אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אָמְרוּ לִפְנֵי רִבִּי יְהוּדָה הֲרֵי שֶׁהָיָה מוּעָד בַּשַׁבָּתוֹת וְאֵין מוּעָד בִּימוֹת הַחוֹל. אָמַר לָהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וּבִימוֹת הַחוֹל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. אֵימָתַי הוּא תָּם מִשֶּׁיַּחֲזוֹר בּוֹ שְׁלֹשֶׁת יְמֵי שַׁבָּתוֹת.

MISHNAH: A bull which is notorious for its kind but not notorious for other species, notorious for humans but not notorious for animals, notorious for small ones but not notorious for large ones, pays full damages for what it is notorious for, but half damages for what it is not notorious for. They asked before Rebbi Jehudah: If it was notorious on the Sabbath but not on weekdays? He answered, it pays full damages on Sabbaths but half damages on weekdays. When does it revert to be tame? If it changed its ways for three Sabbath days.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ כול׳. מִכֵּיוָן שֶׁהָרַג אָדָם אֶחָד אֵינוֹ מוֹעָד. רַב אָמַר. בְּשֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גוֹיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁרָדַף שָׁלֹשׁ רְדִיפוֹת וְהֵן מְשַׁעֲרִין שֶׁיֵּשׁ בִּרְדִיפָתוֹ נְגִיחָה.

HALAKHAH: “A bull which is notorious for its kind,” etc. After it killed one human, is it not notorious? Rav said, if it killed three Gentiles. Rebbi Yose ben Ḥanina said, if it pursued three times and it was estimated that every pursuit was for goring.

שֶׁאִם יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח שְׁוָורִים. בַּשֵּׁינִי וְנָגַח כְּלָבִים. בַּשְּׁלִישִׁי וְנָגַח חֲזִירִים. עַל יְדֵי ג̇ מִינִין לִג̇ יָמִים מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹר מוּעָד. יָצָא בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְנָגַח. בַּשֵּׁינִי לֹא יָצָא. בַּשְּׁלִישִׁי יָצָא וְנָגַח וכול׳. יָיבֹא כִפְלוּגְתָא דְּרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא וּדְרַב הוּנָא. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. נִידָּה שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ. בַּיּוֹם רִאשׁוֹן בָּדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. בַּשֵּׁינִי לֹא בָדְקָה. בַּשְּׁלִישִׁי בָדְקָה וּמְצָתָהּ טָמֵא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא בְשֵׁם רַב. נִידָּה וַודַּאי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב אָמַר. נִדָּה סָפֵק. אָמַר רַב הוּנָא. תַּמָּן הֲוִינָא בְרֵישָׁא וּבְסֵיפָאּ וּבְאֶמְצָעִיתָאּ. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. סָפֵק. אִישְׁתָּאלַת לְרַב וְאָמַר. וַודַּאי. חָזַר וָמַר. סָפֵק. וְרַב אָדָא בַּר אַחֲוָוא לֹא הֲוָה תַמָּן אֶלָּא כַּדָ מַר. וַודַּאי.

If it was let out the first day and gored bulls, the second it gored dogs, the third it gored pigs: would it be declared a notorious bull for three different kinds on three days? If it was let out the first day and gored, the second day it was not let out, the third day it was let out and gored, we come to the disagreement between Rav Ada bar Aḥawa and Rav Huna, who disagreed: A menstruating woman checked herself the first day and found herself impure. The second day she did not check. On the third day she checked and found herself impure. Rav Ada bar Aḥawa said in the name of Rav: she certainly is niddah. Rav Huna said in the name of Rav: it is doubtful whether she is niddah. Rav Huna said, I was there at the beginning, I was there at the end, and I was there in the middle when Rav was asked, and he said, it is doubtful. Rav was asked and he said, it is certain; then he reversed himself and said, it is doubtful. Rav Ada bar Aḥawa was only there when he said, it is certain.

רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר בְּתַמָּה וּכְרִבִּי יוּדָה בְּהַוְועֲדָה.

Rav Jeremiah said in the name of Rav: Practice follows Rebbi Meïr for the tame animal and Rebbi Jehudah for testimony.

הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה. מִכֵּיוָן דּוּ חֲמִי לוֹן לְבִישִׁין נְקִיִין עוֹד הוּא מְשַׁנֶּה דַּעְתֵּיהּ.

We wanted to ask: what is the reason of Rebbi Jehudah? Because it sees us dressed cleanly, it changes its behavior.

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלְּישְׂרָאֵל פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר שׁוֹר רֵעֵהוּ וְלֹא שׁוֹר הֶקְדֵּשׁ. שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל נָכְרִי פָּטוּר וְשֶׁלַּנָּל נָכְרִי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נזֶק שָׁלֵם.

MISHNAH: The bull of an Israel which gored a bull of Temple property or the bull of Temple property which gored a bull of an Israel are not liable since it was said “his neighbor’s bull”, not a bull of Temple property. The bull of an Israel which gored a bull of a non-Jew is not liable; the bull of a non-Jew which gored a bull of an Israel pays full damages, whether tame or notorious.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁלַּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי כול׳. רַב אָמַר. רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם. הִתִּיר מָמוֹנָן שֶׁלַּגּוֹיִם. חִזְקִיָּה אָמַר. הוֹפִיעַ מֵהַר פָּרָן. וְהוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד אוּמּוֹת הָעוֹלָם. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. הוֹרִידָן מִנִּכְסֵיהֶן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כְּדִינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָא. לֹא עַל הָדָא אִיתְאֲמָרַת אֶלָּא בְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה. שׁוֹר שֶׁלַּגּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁלַּגּוֹי אַחֵר חֲבֵירוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן כְדִינֵי יִשְׂרָאֵל בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדִינֵיהֶן.

HALAKHAH: “The bull of an Israel which gored a bull of a non-Jew,” etc. Rav said, “He saw and permitted Gentiles,” He permitted the Gentiles’ money. Ḥizqiah said, “He appeared from Mont Paran,” He appeared in front of the Gentiles; Rebbi Yose ben Ḥanina said, He made them poor. Rebbi Abbahu in the name of Rebbi Joḥanan said, following their laws. Rebbi La said, this was not said referring to this topic, but to what Rebbi Ḥiyya stated: If a Gentile’s bull gored another Gentile’s bull, even though they accepted to be judged by the laws of Israel, he is liable for full damages whether tame or notorious. On that it was said that Rebbi Abbahu said in the name of Rebbi Joḥanan, following their laws.

מַעֲשֶׂה שֶׁשִּׁילַּח הַמַּלְכוּת שְׁנֵי איסרטיוטות לִלְמוֹד תּוֹרָה מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְלָמְדוּ מִמֶּנּוּ מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וַאֲגָדוֹת. וּבְסוֹף אָמְרוּ לוֹ. כָּל תּוֹרַתְכֶם נָאָה וּמְשׁוּבַּחַת חוּץ מִשְּׁנֵי דְבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְיַילֵּד לַנָּכְרִית אֲבָל נָכְרִית מְיַילֶּדֶת לְבַת יִשְׂרָאֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵנִיק בְּנָהּ שֶׁלַּנָּכְרִית אֲבָל נָכְרִית מֵנִיקָה לְבַת יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ. גְּזֵילוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר וְשֶׁלַּנָּכְרִי מוּתָּר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל עַל גְּזֵילוֹת נָכְרִי שֶׁיְּהֵא אָסוּר מִפְּנֵי חִילּוּל הָשֵׁם. שׁוֹר שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי פָּטוּר כול׳. בַּדָּבָר הַזֶּה אֵין אָנוּ מוֹדִיעִין לַמַּלְכוּת. אֲפִילוּ כֵן לָא מָטוּן לְסוּלָּמֵיהּ דְּצוֹר עַד דְּשָׁכְחוֹן כּוּלּוֹ.

It happened that the [Roman] government sent two officials to study Torah with Rabban Gamliel. They learned from him Bible, Mishnah, Talmud, practice, and homilies. At the end, they told him: All of your teachings are beautiful and commendable except two things which you say: “A Jewish woman shall not act as midwife to a Gentile, but a Gentile woman may act as midwife for a Jewish woman; a Jewish woman shall not nurse the child of a Gentile, but a Gentile woman may nurse for a Jewish woman with her consent; what was robbed from a Jew is forbidden but from a Gentile it is permitted.” At that moment did Rabban Gamliel decide that what was robbed from a Gentile be forbidden because of desecration of the Name. “The bull of an Israel which gored a bull of a non-Jew is not liable,” etc. But we shall not inform the government of this. Nevertheless, by the time they reached the Tyrian ladder they had forgotten everything.

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁל פִּיקֵּחַ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן חַיָיב. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל פִּיקֵּחַ פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגחוּ מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. נִתְפַּקַּה הַחֵרֵשׁ נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן חָזַר לְתַמּוּתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא בְחֶזְקָתוֹ. שּׁוֹר הָאִצְטַדִין אֵינוֹ חַיָיב מִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי יִגַּח וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ אֲחֵרִים.

MISHNAH: If a bull of a sane person gored the bull of a deaf-mute, insane, or underaged person, he is liable. If a bull of a deaf-mute, insane, or underaged person gored the bull of a sane person, he is not liable. If a bull of a deaf-mute, insane, or underaged person gored, one appoints a guardian for them and receives testimony about them in the presence of the guardian. If the deaf-mute became hearing, the insane normal, the underaged of age, it returns to be tame, the words of Rebbi Meïr; Rebbi Yose said, it remains in its prior state. A bull of the stadion is not to be killed since it is said: “if it gores,” not that others train it to gore.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁלְּפִיקֵּחַ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹר שֶׁלְּשׁוֹטֶה שׁוֹר שֶׁלְּקָטָן.

HALAKHAH: “If a bull of a sane person,” etc. So is the Mishnah: The bull of a deaf-mute, the bull of an insane, the bull of an underaged.

וְהָא תַנִּינָן. שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגחוּ מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפּוֹס וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהוּעֲדוּ לִפְנֵי הַבְּעָלִים וּמְסָרוּם לָאֶפִּיטְרוֹפִּין. הוּעֲדוּ לִפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין וּמְסָרוּם לַבְּעָלִים מָהוּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שָׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם וְנִמְצָא מוּעָד הַבְּעָלִין מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק וְהַשּׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. הֲרֵי הוּא כְּחֶזְקָתוֹ. וְאִין כְּרִבִּי יוֹסֵי יְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. בְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם. וְאִין בְּשֶׁשָּׁאֲלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָם לֹא יְשַׁלֵּם כְּלוּם. בְּיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא נָגְחָן. תַּנֵּי. הֵמִית בִּפְנֵי הַשּׁוֹאֵל וּמְסָרוֹ לַבְּעָלִים עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ פָּטוּר. מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ חַיָיב. רִבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר. אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ עַד שֶׁלֹּא נִסְקַל פָּטוּר.

Did we not state: “If a bull of a deaf-mute, insane, or underaged person gored, one appoints a guardian for them and receives testimony about them in the presence of the guardian”? So far if testimony was taken in the presence of the owner and he delivered to the guardian. If testimony was taken in the presence of the guardian and he delivered to the owner? Let us hear from the following: “If somebody borrowed it with the understanding that it was tame but it turned out to be notorious, the owner pays half of the damages and the borrower pays half of the damages.” Rebbi Eleazar said, this is Rebbi Yose’s, since Rebbi Yose said, it remains in its prior state. But if this is Rebbi Yose’s, he should pay in full. If he borrowed it with the understanding that it was tame. But if he borrowed it with the understanding that it was tame, he should not have to pay anything. If he knew that it was apt to gore. It was stated: “If it killed while at the borrower’s, who handed it back to the owners, before judgment was rendered he is not liable, after judgment was rendered he is liable. Rebbi Jacob said, even after judgment was rendered but before it was stoned, he is not liable.”

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּתְּחִילָּה אֵין מְמַנִּין אֶפִּיטְרוֹפִּין עַל מְנָת לַחוֹב לָהֶן אֶלָּא לְזַכּוֹת לָהֶן. וְאִם חָבוּ חָבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בֵּין בַּתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מְמַנִּין אֶפִּיטְרוֹפִּין עַל הַיְּתוֹמִין לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. מַעֲמִידִין לָהֶן אֶפִּיטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אֶפִּיטְרוֹפִּין. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיא הִיא בְּשׁוֹר שֶׁלֹּא יֵצֵא וְיַזִּיק.

Rebbi Joḥanan said, as a matter of principle one does not appoint guardians for orphans to their detriment, but only to their profit; but if they are detrimental, they are detrimental. Rebbi Yose bar Ḥanina said, neither as a matter of principle nor as a reaction, neither for profit nor for detriment. A Mishnah disagrees with Rebbi Yose bar Ḥanina: “One appoints a guardian for them” There is a difference about an ox, lest it continue to cause damage.

שׁוֹרוֹ שֶׁלַּיְּתוֹמִין וְשֶׁלְּאֶפִּיטְרוֹפִּין שֶׁיָּצָא וְהִזִּיק מָהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשֶּׁלַּיְּתוֹמִין. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר. מִשֶּׁלְּאֶפִּיטְרוֹפִּין. לֹא נַעֲשֶׂה אָדָם מֵעוֹלָם אֶפִּיטְרוֹפּוֹס. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. מִשֶּׁלְּאֶפִּיטְרוֹפִּין. וַתְיָיא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כְּאַבָּא שָׁאוּל וּדְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִין יִשָּׁבֵעַ. מִינּוּהוּ בֵּית דִּין לֹא יִשָּׁבֵעַ. שֶׁבֵּית דִּין מַבְחִנִין אוֹתוֹ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר חִילּוּף הַדְּבָרִים. אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִין לֹא יִשָּׁבֵעַ. דְּבָעֵי מְמַשְׁכְּנָה לֵיהּ. מִינָּהוּ בֵּית דִּין יִשָּׁבֵעַ. אִית בַּר נַשׁ בָּעֵי מִיתַּן כַּמָּה וּמִיתְקָרֵי הֵימָן.

If a bull of orphans and guardians went out and did damage, what is the rule? Rebbi Joḥanan said, [the damage is paid] from the orphan’s property. For if you say from the guardians’, nobody ever will agree to become a guardian. Rebbi Yose ben Ḥanina said, from the guardians’. Rebbi Yose ben Ḥanina follows Abba Shaul and Rebbi Joḥanan the rabbis, as it was stated there: “A guardian appointed by the orphans’ father shall be made to swear; if he was appointed by the court he shall not be made to swear,” for the court will check him out. “Abba Shaul says, it is the other way around,” a guardian appointed by the orphans’ father shall not be made to swear; it would be as if he would take a pledge from him. If he was appointed by the court he shall be made to swear, since a person will do much to be called trustworthy.

אָמַר אַבָּא בַּר רַב הוּנָא. הָדָא אָמְרָה. הַמַּכִּישׁ בְּהֵמַת חֲבֵירוֹ וְהָלְכָה וְהִזִּיקָה חַיָיב בִּנְזָקֶיהָ.

Abba bar Rab Huna said: This implies that somebody who hit another person’s animal which as a consequence went and did damage is responsible for the damage caused.

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם וָמֵת מוּעָד מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר וְתָם פָּטוּר מִן הַכּוֹפֶר וְזֶה וָזֶה חַיָיבִין מִיתָה וְכֵן בַּבֵּן וְכֵן בַּבַּת. נָגַח עֶבֶד אוֹ אָמָה נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סְלָעִים בֵּין שֶׁהוּא יָפֶה מְנָא וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דֵינָר זָהָב.

MISHNAH: A bull which gored a human who then died, if it is notorious [the owner] pays weregilt, if tame he is not liable for weregilt; in both cases they have to be killed. The same holds for a son or a daughter. It it gored a male or female slave, [the owner] pays 30 tetradrachmas, whether he was worth a mina or was worth only a gold denar.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם כול׳. תַּנֵּי. וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מֵחֲצִי כוֹפֶר. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי. וַהֲלֹא מוּקְדָּם הוּא לְבֵית הַסְֲּקִילָה חֲמוּרָה. אָמַר לוֹ. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּנִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם כול׳. עַד דּוּ מַקְשֵׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי לִעֶזֶר יַקְשֶׁינָּהּ עַל דִּידֵיהּ. אָמַר רִבִּי מִיָישַׁא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁעָבַר וּשְׁחָטוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. מָאן דְּיַלְּפָהּ מִן דְּרִבִּי לִיעֶזֶר עוֹד הוּא אָמַר כֵּן. לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשֶׁנִּתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם. לְנָכְרִי וְהָרַג יִשְׂרָאֵל. לִנְפָלִים וְהָרַג שֶׁלְּקַיָימָה. פָּטוּר. מַה מְקַיֵים רִבִּי עֲקִיבָה וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי לִיעֶזֶר נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. אִם כּוֹפֶר יוּשַׁת עָלָיו. בְּמוּעָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְלֵית לֵיהּ לְרִבִּי עֲקִיבָה נָקִי מֵחֲצִי כוֹפֶר. נֶאֱמַר כָּאן הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הַשּׁוֹר יִסָּקֵל. מַה שׁוֹר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּמוּעָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר אַף הַשּׁוֹר יִסָּקֵל שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּמוּעָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְלֵית כְּתִיב סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר. אָמַר. מוּטָּב יִלָּמֵד הַשּׁוֹר יִסָּקֵל מִשּׁוֹר יִסָּקֵל וְאַל יִלָּמֵד שׁוֹר יִסָּקֵל מִסָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר.

HALAKHAH: “A bull which gored a human,” etc. It was stated: “But the owner of the bull is free,” free from half the weregilt, the words of Rebbi Eliezer. Rebbi Aqiba said to him, Rabbi, is he not destined for the severity of the stoning place? He answered him, I said this only for one which intended to kill an animal but killed a human, etc. Before he objects to Rebbi Eliezer, should he not object to himself? Rebbi Miasha said, explain it if he transgressed and slaughtered it. But some want to say, from what we learn from Rebbi Eliezer who said, I said this only for one which intended to kill an animal but killed a human, a Gentile but killed an Israel, still birth but killed a viable [child], he is not liable. How does Rebbi Aqiba explain “the owner of the bull is free”’? Free from paying for a slave. Does not Rebbi Eliezer agree that he is free from paying for a slave? “If weregilt is imposed on him,” the verse speaks of the notorious. Does not Rebbi Aqiba agree that he is free from half the weregilt? It is said here, “the bull shall be stoned,” and it says there, “the bull shall be stoned.” Since about “the bull” mentioned there, the verse speaks of the notorious, so also about “the bull shall be stoned” mentioned here, the verse speaks of the notorious. But is it not written: “The bull by stoning shall be stoned”? It is better that “the bull shall be stoned” shall be interpreted following “the bull shall be stoned” rather than that “the bull shall be stoned” should be interpreted following “the bull by stoning shall be stoned”.

אָמַר רִבִּי יָסָא. מִילָּה שְׁמָעִית מִן דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הָכָא וְלֵית אֲנָא יְדַע מַה הִיא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא. דִּילְמָא דָא הִיא. בַּתְּחִילָּה אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּתָם. הֶחֱזִיר אֶת הַמּוּעָד לַכּוֹפֶר. הֶחֱזִיר אֶת שְׁנֵיהֶן לִנְזָקִין. יָכוֹל כְּשֶׁם שֶׁהֶחֱזִירוֹ לִנְזָקִין כָּךְ הֶחֱזִירוֹ לִדְמֵי עֶבֶד. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. אָמַר רִבִּי לָא. בְּכָל אָתָר אַתְּ מַחְמִיר בְּעֶבֶד יוֹתֵר מִן הַכֹּל. שֶׁאֲפִילוּ מוּכֶּה שְׁחִין נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ כֵּן. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מִדְּמֵי וְולָדוֹת. בְּכָל אָתָר אַתְּ מַחְמִיר בְּמוּעָד מִתָּם וְהָכָא אַתְּ מַחְמִיר בְּתָם יוֹתֵר מִבְּמוּעָד. אֶלָּא כֵּינִי. אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָן מִתְכַּוְונִין חַיָיבִין. שְׁוָורִין שֶׁאֵינָן מִתְכַּוְונִין פְּטוּרִין. הָא אִם הָיוּ מִתְכַּוְונִין יְהוּ חַיָיבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מִדְּמֵי וְולָדוֹת. תַּנָּיי חוֹרָן תַּנֵּי. וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. וְלֵית כְּתִיב וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים. אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָורִים. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֲנָשִׁים שֶׁאֵין מִתְכַּוְונִין חַיָיבִין. שְׁוָורִים שֶׁאֵין מִתְכַּוְונִין פְּטוּרִין. הָא אִם הָיוּ מִתְכַּוְונִין יְהוּ חַיָיבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי. נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. וְלֵית כְּתִיב כִּי יִנָּצוּ כִּי יְרִיבוּן. וַהֲלֹא הִיא מַצּוּת הִיא מְרִיבָה. אִי מַה לְהַלָּן בְּמִתְכַּוֵּין אַף כָּאן בְּמִתְכַּוֵּין. מַה כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין אַף לְהַלָּן בְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין. מַאי כְדוֹן. כַּיי דָּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בַּתְּחִילָּה אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּתָם כול׳.

Rebbi Yasa said, I heard something from Rebbi Samuel ben Rav Isaac in this matter, but I do not remember what it was. Rebbi Ze‘ira told him, maybe it was the following: At the start the discussion refers to the tame animal. It added weregilt for the notorious. Then it added damages for both of them. I could think that as it added damages, it added the payment for the slave; the verse says “but the owner of the bull is free;” free from paying for a slave. Rebbi La said, everywhere you are more restrictive for a slave than anything else since even if he is scabbed one pays thirty tetradrachmas; I would have said also (for his father and his mother) the same; the verse says “but the owner of the bull is free;” free from paying for fetuses. Everywhere you are more restrictive for a notorious than for a tame one, would you be more restrictive here for a tame one than for a notorious? But it must be so: Men who act unintentionally are liable; bulls who act unintentionally are not liable. Does this mean that if they acted intentionally, they were liable? The verse says, “but the owner of the bull is free;” free from paying for a slave. Another Tanna stated: “But the owner of the bull is free;” free from paying for a slave. But is it not written: “If people quarrel”, people but not bulls. Rebbi Ḥaggai said, so is the baraita: Men who act unintentionally are liable; bulls who act unintentionally are not liable. Does this mean that if they acted intentionally, they were liable? The verse says, “but the owner of the bull is free;” free from paying for a slave. But is it not written: “When they quarrel,” “when they brawl”. Is not quarrel the same as brawl? Since there the act was intentional, so here the act was intentional; or since here the act was unintentional, so here the act was unintentional. What about this? As Rebbi Samuel ben Rav Isaac said, at the start it treats the tame animal, etc.

וּמְנַיִין לְנִזְקֵי הָעֶבֶד. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ בֶן יִגַּח אוֹ בַת יִגַּח. וְאִם עֶבֶד וגו׳. רִבִּי חִיָיה בַּר וָוא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. חַד אָמַר. לֹא תְהֵא תוֹסֶפֶת יְתֵירָה עַל הָעִיקָּר. וְחָרָנָה אָמַר. מְשַׁלֵּם לוֹ כָּל נִזְקוֹ.

From where damages for a slave? The verse says, “or it gores a son, or it gores a daughter, …, and if a slave, etc.” Rebbi Ḥiyya bar Abba and Rebbi Samuel bar Isaac. One said, the addition may not be more than the main thing. But the other said, he has to pay the entire damages.

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל וְנָפַל עַל הָאָדָם נִתְכַּוֵון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם לַנָּכְרִי וְהָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל לַנְּפָלִים וְהָרַג בֶּן קַיָימָא פָּטוּר.

MISHNAH: A bull which was rubbing itself against a wall which then fell on a human, [or which] intended to kill an animal but killed a human, a Gentile but killed a Jew, stillbirth but killed a viable child, is free from prosecution.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל כול׳. וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם. לְהָבִיא אֶת הַמַּכֶּה וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. אָמַר רִבִּי לָא. וַאֲפִילוּ יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וּבָא אַחֵר וְהֵמִית הַמֵּמִית חַיָיב. וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. מַה הָאִישׁ מוֹרִישׁ נְזָקָיו לְבָנָיו אַף אִשָּׁה מוֹרֶשֶׁת נְזָקֶיהָ לְבָנֶיהָ. וְאֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ. כָּךְ פֵּירְשָׁהּ רִבִּי הוֹשַׁעְיָה אֲבִי הַמִּשְׁנָה. בַּכּוֹפֶר שֶׁלְּאַחַר מִיתָה שָׁנוּ.

HALAKHAH: “A bull which was rubbing itself against a wall,” etc. “A man who kills any human soul,” to include a hit which is potentially deadly. Some Tannaïm state, even if it is not deadly. Rebbi La said, even if it is deadly but a third person came and killed, the killer is guilty. “And it killed a man or a woman,” just as a man lets his sons inherit his injury claims, so a woman lets her sons inherit her injury claims. But does not a man inherit from his wife? Rebbi Simeon ben Laqish said, so did Rebbi Hoshaiah, the father of the Mishnah, explain: One teaches here about weregilt which is due after death.

תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ וְנִמְצָא נָגְחָן. רַב אָמַר. מִקַּח טָעוּת הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ. לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ. וְנָתַן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נֶפֶשׁ מַזִּיק. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נֶפֶשׁ נִיזָּק. מָאן דְּאָמַר. נֶפֶשׁ נִיזָּוק. הִכָּהוּ הָרִאשׁוֹן הַכָּיַית מִיתָה וּבָא הַשֵּׁינִי וּבִילְבְּלוֹ. אִין תֵּימַר. יֵשׁ נְזָקִים בְּכוּלּוֹ. הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן נִזְקוֹ וְהַשֵּׁינִי נוֹתֵן כּוֹפְרוֹ. אִין תֵּימַר. אֵין נְזָקִין בְּכוּלּוֹ. הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן כּוֹפְרוֹ וְהַשֵּׁינִי פָּטוּר. כְּמָאן דָּמַר. פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁלְּמַזִּיק. אִין תֵּימַר. יֵשׁ נְזָקִין בְּכוּלּוֹ. הָרִאשׁוֹן נוֹתֵן כּוֹפְרוֹ וְהַשֵּׁינִי פָּטוּר. אִין תֵּימַר. אֵין נְזָקִין בְּכוּלּוֹ. שְׁנֵיהֶן פְּטוּרִין.

If somebody sells a bull to another person and it turns out to be goring. Rav said, it is an acquisition in error, but Samuel says, he can tell him: I sold it to you to be slaughtered. “He shall give weregilt for his person.” Some Tannaїm state: The attacker’s person. Some Tannaїm state: The person suffering the damage. Following him who said, the person suffering the damage, [assume] the first one injured him fatally and then the second came and kept him in confusion. If you say that damages are fully required, the first one pays damages and the second pays the weregilt. If you say that damages are not fully required, the first one pays weregilt but the second is not liable. Following him who said, the attacker’s person, if you say that damages are fully required, the first one pays weregilt and the second is not liable. If you say that damages are not fully required, neither one is liable.

Mishnah

משנה: שׁוֹר הָאִשָּׁה שׁוֹר הַיְתוֹמִין שׁוֹר אֶפִּיטְרוֹפּוֹס שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֶּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָיבִין מִיתָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֶּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן בְּעָלִים.

MISHNAH: A bull belonging to a woman, a bull belonging to orphans, a bull under a guardian, a wild bull, a bull of Temple property, a bull belonging to a proselyte who died without heirs, these are subject to the death penalty. Rebbi Jehudah says that a wild bull, a bull of Temple property, a bull belonging to a proselyte who died without heirs, are not subject to the death penalty since they have no owners.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר הָאִשָּׁה שׁוֹר הַיְתוֹמִין כול׳. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָן. וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ. אֵין בְּעָלִים לָאֵילּוּ לְעִנְיַין נְזָקִין. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְעִנְיַין נְזָקִין רִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב וְרִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר. לַכּוֹפֶר מָה. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הַכֹּל מוֹדִין בַּכּוֹפֶר שֶׁהוּא חַיָיב. וְאִית דְּאָמְרִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בִּנְזָקִין כָּךְ הֵן חוֹלְקִין בַּכּוֹפֶר. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֵיךְ עָבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. לְעִנְיַין נְזָקִין רִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב וְרִבִּי יוּדָן פּוֹטֵר. הָא לַכּוֹפֶר דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָיב.

HALAKHAH: “A bull belonging to a woman, a bull belonging to orphans,” etc. What is Rebbi Jehudah’s reason? “It was testified to before its owners and they did not watch it;” those have no owners who could be responsible for damages. Rebbi Hoshaia stated: In matters of damages, Rebbi Meïr declares liable but Rebbi Jehudah declares not liable. What about weregilt? Rebbi Pedat in the name of Rebbi Hoshaia: Everybody agrees that he is liable for weregilt. But some say, Rebbi Joḥanan in the name of Rebbi Yannai: Just as they disagree for damages so they disagree for weregilt. Rebbi Jeremiah asked before Rebbi Ze‘ira: How does one actually act? He said to him, following Rebbi Hoshaia that in matters of damages, Rebbi Meïr declares liable but Rebbi Jehudah declares not liable; therefore, in matters of weregilt everybody agrees that he is liable.

Mishnah

משנה: שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל וְהִקְדִּישׁוֹ בְעָלָיו אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ וְאִם שְׁחָטוֹ בְּשָׂרוֹ אָסוּר. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ הִקְדִּישׁוֹ בְעָלָיו מוּקְדָּשׁ וְאִם שְׁחָטוֹ בְּשָׂרוֹ מוּתָּר.

MISHNAH: If one dedicates a bull which is led out to be stoned, it is not dedicated, and if it was slaughtered, its meat is forbidden. If its owner dedicated it before sentence was pronounced, it is dedicated, and if it was slaughtered, its meat is permitted.

Halakhah

הלכה: שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל כול׳. תַּנֵּי. שׁוֹר שֶׁהָיָה יוֹצֵא לִיסָּקֵל וְנִמְצְאוּ עֵידָיו זוֹמְמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יִיאוּשׁ טָעוּת הוּא. וְכֵן עֶבֶד הַיּוֹצֵא לִיהָרֵג וְנִמְצְאוּ עֵדָיו זוֹמְמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. זָכָה עַצְמוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יִיאוּשׁ טָעוּת הוּא.

HALAKHAH: “A bull which is led out to be stoned,” etc. It was stated: If a bull was led out to be stoned when its witnesses were found to be false, Rebbi Joḥanan said, the first to come acquires it; Rebbi Simeon ben Laqish said, it was false despair. Similarly, if a slave was led out to be killed when his witnesses were found to be false, Rebbi Joḥanan said, he acquired himself; Rebbi Simeon ben Laqish said, it was false despair.

Mishnah

משנה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וְלַשּׁוֹאֵל וְלַנּוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִכְנְסוּ תַחַת הַבְּעָלִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְתָם מְשַׁלֵם חֲצִי נֶזֶק. קְשָׁרוֹ בְעָלָיו בַּמּוֹסֵירָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי וְיָצָא וְהִזִּיק אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תָּם חַיָיב וּמוּעָד פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו וְשָׁמוּר הוּא זֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

MISHNAH: If it was handed over to an unpaid trustee, or a borrower, or a paid trustee, or a lessee, they entered instead of the owner; a notorious animal pays full damages, a tame one half damages. If he tied it down with a rope and locked it in as he should, if then it broke out and caused damage he is liable whether tame or notorious. Rebbi Jehudah says, for the tame he is liable, for the notorious he is not liable since it was said: “if its owner would not guard it,” but it was guarded. Rebbi Eliezer says, this one can be guarded only by the knife.

Halakhah

הלכה: מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. שְׁמִירַת נְזָקִין כִּשְׁמִירַת שׁוֹמֵר חִנָּם. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. שְׁמִירַת נְזָקִין כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מָסַר שׁוֹר לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק פָּטוּר. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַיָיב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. מָסַר שׁוֹר מוּעָד לְשׁוֹמֵר חִנָּם. יָצָא וְהִזִּיק חַיָיב. יָצָא וְנִטְרַף פָּטוּר. לְשׁוֹמֵר שָׂכָר. יָצָא וְהִזִּיק חַיָיב. נִטְרַף חַיָיב. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וַהֲלֹא שָׁמוּר הוּא וְהַתּוֹרָה חִיַּיבְתּוֹ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. כָּל שְׁמִירָה שֶׁאָמְרָה תוֹרָה אֲפִילוּ הִקִּיפוֹ חוֹמַת בַּרְזֶל אֵין מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְגוּפוֹ. לְפִיכַךְ רוֹאִין אוֹתוֹ אִם רָאוּי לִשְׁמִירָה פָּטוּר וְאִם לָאו חַיָיב.

HALAKHAH: “If it was handed over to an unpaid trustee,” etc. Rebbi Eleazar said, the words of Rebbi Meïr that watching for damages is on the level of an unpaid trustee; Rebbi Jehuda said that watching for damages is on the level of a paid trustee. Rebbi Eleazar said, the words of Rebbi Meïr: If one handed over a bull to an unpaid trustee, if it went off and did damage, he is not liable; if it went out and became torn, he is not liable. To a paid trustee, if it went off and did damage, he is liable; if it went out and became torn, he is not liable. Rebbi Eleazar said, the words of Rebbi Jehudah: If one handed over a notorious bull to an unpaid trustee, if it went off and did damage, he is liable; if it went out and became torn, he is not liable. To a paid trustee, if it went off and did damage, he is liable; if it went out and became torn, he is liable. Rebbi Eleazar said, was it not watched? But the Torah declared him liable. Rebbi Eleazar said, for every guarding required by the Torah, even if it was done by enclosing in an iron wall, one only qualifies by personal presence. Therefore one determines whether he is qualified for watching; then he is not liable, otherwise he is liable.