יורה דעה רצ״וYoreh De'ah 296

Se’if 1א׳

הַזּוֹרֵעַ שְׁנֵי מִינֵי תְּבוּאָה אוֹ שְׁנֵי מִינֵי יְרָקוֹת עִם זֶרַע הַכֶּרֶם, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם (וַיִּקְרָא יט, יט) וְאַחַת מִשּׁוּם לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם (דְּבָרִים כב, ט) וְאֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא תִּזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם (דְּבָרִים כב, ט) עַד שֶׁיִּזְרַע בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד. וְכֵן אִם חִפָּה אוֹתָם בְּעָפָר, לוֹקֶה. וְכֵן אִם זָרַע שְׁנֵי מִינֵי יָרָק וְחַרְצָן, אוֹ זֶרַע אֶחָד יָרָק וְזֶרַע אֶחָד מִין תְּבוּאָה וְחַרְצָן בְּמַפֹּלֶת יָד, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה. וְאֵינוֹ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל קַנְּבּוֹס וְלוּף וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, מִזְּרָעִים שֶׁנִּגְמָרִים וְעִם תְּבוּאַת הַכֶּרֶם, אֲבָל שְׁאָר הַזְּרָעִים אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְכֵן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם לִזְרֹעַ כִּלְאֵי הַכֶּרֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאֵין עוֹדְרִין עִם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּכִלְאַיִם, אֲבָל עוֹקְרִין עִמּוֹ כְּדֵי לְמַעֵט הַתִּפְלָה.

One who sows two kinds of grain or two kinds of vegetables together with a seed of the vineyard is flogged twice: one on account of "you shall not sow your field in mingled kinds" (Leviticus 19:19), and one on account of "you shall not sow your vineyard in mingled kinds" (Deuteronomy 22:9). And he is not flogged on account of "you shall not sow your vineyard in mingled kinds" (Deuteronomy 22:9) until he sows, in the Land of Israel, wheat and barley and a grape-pip in a single cast of the hand. And likewise if he covered them with earth, he is flogged. And likewise if he sowed two kinds of vegetable and a grape-pip, or one seed of a vegetable and one seed of a kind of grain and a grape-pip, in a single cast of the hand, he is flogged. And he is liable by Torah law only for hemp and luf (a bulbous plant of the arum kind) and the like — of the seeds that come to full growth together with the produce of the vineyard; but other seeds are forbidden by rabbinic law. And likewise it is forbidden by rabbinic law to sow the mingled seeds of a vineyard outside the Land. And one does not hoe together with an idolater (oved kokhavim — the standing term for a gentile) in kilayim (the forbidden mixed growths of a vineyard), but one may uproot together with him, so as to lessen the unseemliness.

Se’if 2ב׳

אֵין אֲסוּרִים מִשּׁוּם כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֶלָּא מִינֵי תְּבוּאָה וּמִינֵי יְרָקוֹת בִּלְבַד. אֲבָל שְׁאָר מִינֵי זְרָעִים, מֻתָּר לְזָרְעָם בְּכֶרֶם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאָר אִילָנוֹת.

Nothing is forbidden on account of the mingled seeds of a vineyard except kinds of grain and kinds of vegetables alone. But other kinds of seeds it is permitted to sow in a vineyard; and there is no need to say other trees.

Se’if 3ג׳

אָסוּר לִזְרֹעַ יְרָקוֹת אוֹ תְּבוּאָה בְּצַד הַגְּפָנִים, אוֹ לִטַּע גֶּפֶן בְּצַד הַיָּרָק אוֹ הַתְּבוּאָה. וְאִם עָשָׂה כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה, הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ, וְנֶאֶסְרוּ שְׁנֵיהֶם בַּהֲנָאָה הַיָּרָק אוֹ הַתְּבוּאָה וְהַגְּפָנִים, וְשׂוֹרְפִין אֶת שְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע. (דְּבָרִים כב, ט) וַאֲפִלּוּ הַקַּשׁ שֶׁל תְּבוּאָה וְהָעֵצִים שֶׁל גְּפָנִים הָאֵלּוּ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה וְשׂוֹרְפִים אוֹתָם, וְלֹא יַסִיק בָּהֶם תַּנּוּר וְכִירַיִם, וְלא יְבַשֵּׁל בָּהֶם בְּאֵשׁ שְׂרֵפָתָן.

It is forbidden to sow vegetables or grain beside the vines, or to plant a vine beside the vegetables or the grain. And if he did so, even though he is not flogged, he has rendered them forbidden, and both of them — the vegetables or the grain, and the vines — are forbidden in benefit, and they burn both of them, as it is said: "lest the fulness of the seed be forfeited" (Deuteronomy 22:9). And even the straw of the grain and the wood of these vines are forbidden in benefit, and they burn them; and he shall not heat an oven or a stove with them, nor cook with them in the fire of their burning.