אורח חיים שי״בOrach Chayim 312

Se’if 1א׳

מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת הִתִּירוּ לְטַלְטֵל אֲבָנִים לְקַנֵּחַ, וַאֲפִלּוּ לְהַעֲלוֹתָם לַגַּג עִמּוֹ דְּהָוֵי טִרְחָא יְתֵרָה, מֻתָּר. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד לְבֵית הַכִּסֵא, יָכוֹל לְהַכְנִיס עִמּוֹ אֲבָנִים לְקַנֵּחַ מְלֹא הַיָּד; וְאִם אֵין לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ, מַכְנִיס עִמּוֹ כְּשִׁעוּר בּוּכְנָא קְטַנָּה; וְאִם נִכָּר בָּאֶבֶן שֶׁקִּנְּחוּ בּוֹ, מֻתָּר לְהַכְנִיסוֹ אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל הַרְבֵּה, אוֹ אֲפִלּוּ הֵם הַרְבֵּה מִמְּלֹא הַיָּד, מֻתָּר לִטֹּל כֻּלָּן דְּכֵיוָן שֶׁקִּנְּחוּ בָּהֶן הוּכְנוּ לְכָךְ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בְּחָצֵר מֻתָּר לְטַלְטֵל אֲבָנִים (רַשִׁ"י סוֹף פֶּרֶק הַמּוֹצִיא יַיִן וְרַ' יְרוּחָם ני"ב חי"ו ור"ן). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָיָּחִיד נָמֵי שָׁרֵי, דְּהָא נָמֵי אֵינוֹ רַק אִסּוּר דְּרַבָּנָן, וּמִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת הִתִּירוּהוּ. (תּוֹסָפוֹת פֶּרֶק לוּלָב הַגָּזוּל וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַזּוֹרֵק).

What one who needs to relieve himself may use to wipe on Shabbat. 10 sections: Out of concern for human dignity, the Sages permitted handling stones for wiping — even carrying them up to a roof, which is extra effort, is permitted. One who has a designated place for a bathroom may bring a handful of stones with him. If he has no fixed place he may bring with him the size of a small pestle. If it is evident that a stone was used for wiping, it is permitted to bring it even if it is very large, or even if there are many more than a handful — since they were used for wiping they have been designated for that purpose. Rema: Some say it is only permitted to carry stones in a courtyard. (Rashi, end of ch. HaMotzi Yayin, R. Yerucham 12:16, and Ran) Some say even from a karmelit to a private domain is permitted, since that too is only a Rabbinic prohibition and the Sages permitted it out of concern for human dignity. (Tosafot, ch. Lulav HaGazul, and Hagahot Mordechai, ch. HaZorek)

Se’if 2ב׳

אִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים עַל הָאֲבָנִים וְנִטְבְּעוּ; אִם רִשּׁוּמָן נִכָּר, מֻתָּר לִטְּלָן כְּדֵי לְקַנֵּחַ וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם סוֹתֵר וְלֹא מִשּׁוּם טוֹחֵן.

If rain fell on stones and they sank into the ground — if their impression is visible it is permitted to take them for wiping, and there is no concern of demolishing or grinding.

Se’if 3ג׳

צְרוֹר שֶׁעָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים, מֻתָּר לְקַנֵּחַ בּוֹ וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִתָּלְשׁוּ, דְּאַף אִם יִתָּלְשׁוּ לֵיכָּא אִסוּרָא דְּדָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן הוּא.

A pebble upon which grass has grown — it is permitted to wipe with it, and we are not concerned that the grass may be pulled off, for even if it is pulled off there is no violation since it is an unintended act.