אורח חיים קפ״חOrach Chayim 188

Se’if 1א׳

אַחַר שֶׁחָתַם: בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, יַעֲנֶה אָמֵן אַחַר בִּרְכַּת עַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סִיּוּם הַבְּרָכוֹת דְּאוֹרַיְיתָא, דְּהַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֵינָהּ דְּאוֹרַיְיתָא.

The text of the third blessing, laws of Grace After Meals on Shabbat, and one who errs in Grace After Meals. Containing 10 sections: After concluding with boneh Yerushalayim, one answers Amen after one's own blessing, because this is the conclusion of the Torah-level blessings, as HaTov veHaMeitiv is not Torah-level.

Se’if 2ב׳

אָמֵן זֶה יֹאמְרֶנּוּ בְּלַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ שֶׁבִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֵינָהּ דְּאוֹרַיְתָא וִיזַלְזְלוּ בָּהּ. הַגָּה: וְנִרְאֶה דְּדַוְקָא כְּשֶׁמְּבָרֵךְ לְבַד וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר שְׁאָר בְּרָכוֹת; אֲבָל כְּשֶׁמְּזַמְּנִין, עוֹנִין עָלָיו כִּשְׁאָר אָמֵן שֶׁעוֹנִין עַל בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, אַף עַל גַּב דְּהַמְבָרֵךְ עוֹנֶה גַּם כֵּן מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ נִכָּר כָּל כָּךְ, הוֹאִיל וַאֲחֵרִים עוֹנִין גַּם כֵּן עִמּוֹ; וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְאָמְרָם בְּקוֹל רָם אֲפִלּוּ הַמְבָרֵךְ עַצְמוֹ, כְּשֶׁמְּזַמְּנִים, וְאוּלַי הוּא מֵהַאי טַעֲמָא.

This Amen should be said quietly, so that people do not notice that HaTov veHaMeitiv is not Torah-level and come to treat it lightly. Rema: It seems this applies specifically when one is blessing alone and no one answers Amen after the other blessings; but when there is a zimun, others answer Amen just as they do for the earlier blessings, and even though the one blessing also answers, it is not so noticeable since others are answering along with him. This is the custom in these lands to say it aloud, even the one blessing himself when there is a zimun, and perhaps this is the reason.

Se’if 3ג׳

צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וְאֵין לְהַזְכִּיר בָּהּ שֵׁם וּמַלְכוּת אַחֵר; וְהָאוֹמֵר: וּמַלְכוּתְךָ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, טוֹעֶה, שֶׁאֵין לְהַשְׁווֹת מַלְכוּתָא דְּאַרְעָא עִם מַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא; וְכֵן אֵין לוֹמַר בָּהּ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף כְּשֶׁאוֹמֵר יַעֲלֶה וְיָבֹא, לֹא יְסַיֵּם מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, אֶלָּא יְדַלֵּג מִלַּת מֶלֶךְ (אַבּוּדַרְהַם), וּסְבָרָא נְכוֹנָה הִיא אֲבָל לֹא רָאִיתִי נוֹהֲגִין כֵּן.

One must mention the kingdom of the House of David in the third blessing, and one should not mention any other kingdom in it. One who says "and Your kingdom and the kingdom of David Your anointed" errs, for one may not equate an earthly kingdom with the heavenly kingdom. Similarly, one should not say Avinu Malkeinu in it. Rema: Some say that even when saying Ya'aleh veYavo one should not conclude with melech chanun verachum but should skip the word melech [Abudraham]. This is a sound reasoning, but I have not seen it practiced.