חושן משפט צ״זChoshen Mishpat 97

Siman 97 of 427 in Choshen Mishpat — 30 se'ifim

הלכות טוען ונטעןPlaintiff and Defendant· siman 97

Choshen Mishpat is set from the Lemberg 1898 edition, which is unpointed, so the vowels switch has nothing to remove here.

Se’if 1א׳

להלוות לעני ושלא לנגשו ושלא לחבול כלי אוכל נפש ואלמנה והשבת העבוט ודין הסידור. ובו ל סעיפים: מצות עשה להלוות לעניי ישראל והיא מצוה גדולה יותר מהצדקה וקרובו עני קודם לעניים אחרים ועניי עירו קודמים לעניי עיר אחרת ואפילו עשיר שצריך להלוות מצוה להלוותו לפי שעה ולההנותו אף בדברים וליעצו עצה ההוגנת לו:

Lending to the poor, and not pressing him, and not taking in pledge utensils used in preparing food, nor from a widow; and the return of the pledge; and the law of the arrangement (the necessities the court sets aside for a debtor); it contains thirty se'ifim. It is a positive commandment to lend to the poor of Israel, and it is a greater mitzvah than charity; and one's poor relative comes before other poor, and the poor of his city come before the poor of another city. And even a rich man who needs to borrow — it is a mitzvah to lend to him for the time being, and to benefit him even with words, and to advise him with counsel that is fitting for him.

Se’if 2ב׳

אסור לנגוש את הלוה לפרוע כשיודע שאין לו ואפי' להראות לו אסור מפני שהוא נכלם בראותו למלוה ואין ידו משגת לפרוע:

It is forbidden to press the borrower to pay when one knows that he has nothing; and even to show oneself to him is forbidden, because he is ashamed on seeing the lender when his hand cannot reach to pay.

Se’if 3ג׳

אסור ללוה לכבוש ממון חבירו ולומר לו לך ושוב ומחר אתן ויש אתו:

It is forbidden for the borrower to withhold his fellow's money and say to him, "Go, and come back, and tomorrow I will give it", when he has it with him.

Se’if 4ד׳

אסור ללוה לקחת הלואה ולהוציאה שלא לצורך ולאבדה עד שלא ימצא המלוה ממה לגבות חובו ואם עושה כן נקרא רשע וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זו מוטב שלא ללותו ממה שילוהו ויצטרך לנגשו אח"כ ויעבור בכל פעם משום לא תהיה לו כנושה:

It is forbidden for a borrower to take a loan and spend it unnecessarily or waste it to the extent that the lender will have nothing from which to collect the debt. If he does so, he is called wicked. When a lender recognizes that the borrower has this trait, it is better not to lend to him at all than to lend and later need to pressure him for repayment, which would repeatedly violate the prohibition of "Do not act toward him as a creditor."

Se’if 5ה׳

אם בא המלוה לב"ד למשכן ללוה או ליפרע ממנו יש לב"ד לעשות לו דין ולא יאמרו פלוני עני ואין לו ופלוני עשיר ואין צריך לו אלא אין מרחמים בדין:

If the lender comes to the court to take a pledge from the borrower or to be repaid from him, the court should do him justice, and they should not say, "So-and-so is poor and has nothing, and So-and-so is rich and does not need it"; rather, there is no mercy in judgment.

…and 25 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Choshen Mishpat — Lemberg 1898 edition, via Sefaria — public domain

English: Sefaria Community Translation — CC0

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav