חושן משפט ע״הChoshen Mishpat 75

Siman 75 of 427 in Choshen Mishpat — 25 se'ifim

הלכות טוען ונטעןPlaintiff and Defendant· siman 75

Choshen Mishpat is set from the Lemberg 1898 edition, which is unpointed, so the vowels switch has nothing to remove here.

Se’if 1א׳

אם המלוה והלו' צריכין לברר הטענות (וכל דיני המחויב שבועה מן התורה או מדרבנן ומי שאינו יכול לישבע וכל שטוען התובע ונתבע ברי ושמא). ובו כה סעיפים: התובע את חבירו בב"ד מנה לי בידך בית דין אומרים לו ברר דבריך ממה חייב לך הלוית אותו או הפקדת בידו או הזיק ממונך שאפשר שהוא חושב שחייב לו ואינו חייב לו וכן הנתבע אם משיב אין לך בידי כלום או איני חייב לך כלום צריך לברר דבריו דשמא טועה וסובר שאינו חייב לו והוא חייב לו ואפי' היה חכם גדול אומרים לו אין לך הפסד שתשיב על טענתו ותודיענו כיצד אין אתה חייב לו: הגה ואם אינו רוצה לברר דבריו אם נראה לדיין שיש רמאות בדבר יפסיד ואם לאו אלא שנראה לדיין שאינו יכול לברר וכיוצא בזה אין מחייבים אותו משום שאינו מברר דבריו דאין אומרים לו ברר דבריך אלא משום כדי להוציא הדין לאמיתו משום דנפישי רמאים (מרדכי פ"ק דב"מ והרא"ש בתשו' כלל ק"ז) וע"ל מ"ש סימן ע"ב סעיף י"ז:

Whether the lender and the borrower must make their claims clear (and all the laws of one who is obliged to take an oath by Torah law or by rabbinic law, and of one who cannot swear, and of every case where the plaintiff and the defendant plead with certainty or with "perhaps"); it contains twenty-five se'ifim. One who claims from his fellow in court, "You have a maneh (a hundred zuz) of mine" — the court says to him: make your words clear; from what does he owe you? Did you lend it to him, or deposit it with him, or did he damage your property? For it is possible that he thinks he owes him and he does not owe him. And likewise the defendant: if he answers, "You have nothing in my hand", or "I owe you nothing", he must make his words clear, for perhaps he is mistaken and thinks he does not owe him when he does owe him. And even if he was a great sage, they say to him: you lose nothing by answering his claim and letting us know how it is that you do not owe him. Hagah [Rema]: And if he does not want to make his words clear — if it appears to the judge that there is deceit in the matter, he loses; and if not, but it appears to the judge that he is unable to make them clear, and the like, they do not hold him liable because he does not make his words clear, for they say to him "make your words clear" only in order to bring the judgment out to its truth, because deceivers are many (Mordechai, chapter 1 of Bava Metzia, and the Rosh in a responsum, klal 107). And see above what is written in siman 72, se'if 17.

Se’if 2ב׳

מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמשים חייב לישבע מן התורה שאינו חייב לו אלא חמשים ונותן החמשים שהודה ואם יש א' שמסייעו י"א שפוטרו משבועה וי"א שאינו פוטרו (וע"ל סי' פ"ז סעיף ו'):

"You have a maneh of mine." "You have only fifty in my hand." He must swear by Torah law that he owes him only fifty, and he gives the fifty that he admitted. And if there is one witness who supports him, some say that he exempts him from the oath, and some say that he does not exempt him (and see below, siman 87, se'if 6).

Se’if 3ג׳

אם לא תבעו אדם אלא הוא מעצמו אומר מנה היה לאביך בידי ונתתי לו חמשים ונשאר לו חמשי' פטור אף שבועת היסת (בעה"ת שער ז' ושער ל"ח ורמב"ם פ"ד מהל' טוען דין זה):

If no one claimed from him, but he of his own accord says, "Your father had a maneh in my hand, and I gave him fifty, and fifty remain to him", he is exempt even from the oath of hesset (the oath the Sages imposed on one who denies a claim outright) (Ba'al haTerumot, gate 7 and gate 38, and the Rambam, chapter 4 of the Laws of Claimant and Defendant, this law).

Se’if 4ד׳

כפר בכל ועדים מעידים שחייב לו חמשי' ישלם חמשים וישבע מן התורה על השאר שלא תהא הודאת פיו גדול' מהעדאת עדים: הגה וי"א דוקא שהעדים מעידים על פה ובלא קנין אבל אם כתבו שטר או שיש כאן קנין אין עדים מחייבין אותו שבועה דשטר הוי כהילך (מרדכי פ' הנשבעין) ויש מי שחולק (ב"י בשם הר"ן פ' הדיינים) (וע' לקמן ריש סי' פ"ז) בד"א כשתבעו מלוה אבל אם תבעו חפצים שוה מנה פקדון והלה אומר אין לך בידי כלום ועדים מעידים שראו בידו כשנתבע מאותם חפצים שוה חמשים הוחזק כפרן והתובע נשבע ונוטל:

He denied everything, and witnesses testify that he owes him fifty: he pays fifty and swears by Torah law on the rest, so that the admission of his own mouth should not be greater than the testimony of witnesses. Hagah [Rema]: And some say this is only where the witnesses testify orally and without a kinyan (a formal act of acquisition); but if they wrote a document, or there is a kinyan here, the witnesses do not oblige him in an oath, for a document is as "here it is" (money already in the claimant's hand) (Mordechai, chapter "Those who swear"); and there is one who disagrees (Beit Yosef in the name of the Ran, chapter "The judges") (and see below, beginning of siman 87). In what case are these words said? When he claimed a loan from him; but if he claimed from him objects worth a maneh, a deposit, and the other says, "You have nothing in my hand", and witnesses testify that they saw in his hand, when he was sued, some of those objects worth fifty, he is established as a denier, and the plaintiff swears and takes.

Se’if 5ה׳

מנה לי בידך מהלוא' פלונית ומנה מהלואה אחרת שהלויתיך בזמן אחר כך וכך והנתבע משיבו אין לך בידי כלום לפי שמהלואה ראשונ' פרעתיך כך וכך ומהלוא' שניה פרעתיך כך וכך ומתוך טענתם הכירו הב"ד שעדיין חייב לו מאותם שתי הלואות עשרים דינרין הו"ל כשנים מעידים אותו שיש בידו חמשים שהרי הב"ד עדים במה שהודה שנשאר עליו וישבע שבועה מן התורה על השאר: הגה ודוקא שהכירו הב"ד שהודה עדיין במקצת לפי חשבונו אבל אם נתחייב במקצת לפי שאינו נאמן בדבריו לא מיקרי הודאה במקצת (ב"י בשם רשב"א) ועיין לקמן סי' פ"ז סעיף ה':

"You have a Maneh of mine from a certain loan, and another Maneh from another loan which I lent you at a different time, such and such," and the defendant responds: "I have none of your money, for I paid you back for the first loan such and such, and for the second such and such" and the Beth Din realized from their claims that he still owes him twenty dinars from those two loans -- it is like [the case in the Talmud where] there are two witnesses who testify that he owes fifty, for the Beth Din are witnesses to what he has admitted that he still has not repaid, and the defendant makes a biblically ordained oath on the remainder. Rem"a: And specifically in the case where the Beth Din realized that the defendant admitted to still owing some of it according to his own accounting, but if he is obligated in the remainder because his claim is not believed -- that is not a partial admission (Bet Yosef in the name of the Rashb"a) and see below 87:5.

…and 20 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Choshen Mishpat — Lemberg 1898 edition, via Sefaria — public domain

English: Sefaria Community Translation — CC0

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav