חושן משפט ס״טChoshen Mishpat 69

Se’if 1א׳

דין הוציא עליו כתב ידו מקוים או בלתי מקוים ודין טענת פרעתי ומודה מקצת. ובו ו סעיפים: הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין בין שכתב אני פלוני הבא על החתום מודה שאני חייב לפלוני מנה וחתם למטה בין שכתוב בכתב יד אחר והוא חתום למטה וה"ה אם לא חתם למטה אלא כתב אני פלוני בן פלוני חייב לך מנה אלא שבזה יש חילוק שכשחתם למטה אפי' כל העליון כתב יד אחר גובה אבל כשחתם שמו למעלה צריך שיהא הכל בכתיבת ידו דשמא חתם שמו בראש המגילה ומצאו אחר וכתב תחתיו אבל כשהכל הוא כתב ידו ליכא למיחש לזיופי אפי' לא כתב שמו אלא שכתב אני חייב לפלו' כו"כ כיון שהוא כתב ידו חייב לפיכך הפיתקות שהשותפים מוציאים זה על זה הואיל והוא כתב ידם אפילו אין בו חתימה כלל אלא קבלתי ביום פלוני כך וכך גובין בו מבני חורין ואינו נאמן לומר לא היו דברים מעולם: הגה אפי' כתב לו בכתב ידו חתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים אפי' הכי לא הוי רק כשאר כתיבת יד (פסקי מהרא"י סי' ר"א):

The law where he produced against him a note in his handwriting, confirmed or unconfirmed, and the law of the plea "I paid", and of one who admits part; it contains six se'ifim. If he produced against him a note in his handwriting that he owes him, he collects from unencumbered property — whether he wrote: I, so-and-so, the undersigned, admit that I owe so-and-so a maneh — and signed below; or whether it is written in another's handwriting and he is signed below. And the same applies if he did not sign below, but wrote: I, so-and-so son of so-and-so, owe you a maneh. Only, in this there is a distinction: when he signed below, even if all the upper part is another's handwriting, he collects; but when he signed his name above, all of it must be in his handwriting, for perhaps he signed his name at the head of the scroll, and another found it and wrote beneath it. But when all of it is his handwriting, there is no concern for forgery, even if he did not write his name but wrote: I owe so-and-so such-and-such — since it is his handwriting, he is liable. Therefore the slips that partners produce against one another, since they are in their handwriting, even if there is no signature on them at all, but only: I received on such-and-such a day such-and-such — they collect with them from unencumbered property, and he is not believed to say: those things never happened. Hagah [Rema]: Even if he wrote to him in his handwriting: my signature below shall testify against me like a hundred witnesses — even so, it is only as other handwriting (Piskei Maharai, siman 201).

Se’if 2ב׳

[אפי'] נתקיים בב"ד שהוא כתב ידו אין לו אלא דין מלוה על פה בעדים ואינו גובה לא מן היורשים ולא מן הלקוחות אלא ממנו אם הודה שלא פרע אבל אם טוען פרעתי נאמן ונשבע היסת ונפטר ואינו יכול לומר שטרך בידי מאי בעי שאינו חושש להניחו בידו כיון שאינו שטר גמור ואם מודה לו מקצת נשבע שבועה דאורייתא ואם כפר ואמר שאינו כתב ידו אם נתקיים בב"ד או שעדים מעידים שהוא כתב ידו הוחזק כפרן ומשלם ואם לאו נשבע היסת ונפטר: הגה וי"א דאינו יכול לומר פרעתי על כ"י (טור בשם הרמ"ה ומגיד פי"א מה' מלוה ונ"י ס"פ המוכר את הבית ומרדכי פ' ג"פ) ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות (ריב"ש סי' תנ"ד) ואם טוען ואומר אמת כי היא חתימתי אבל מעולם לא חתמתי על הודאת הלואה אלא שכחתי וחתמתי שמי בסוף מגילה ואפשר שמצאה זה וכתב עליה: הגה ולא מהני טענה זו אלא בטוען ודאי לא חתמתי שמי מעולם אבל אם טוען טענת שמא לא מהני (ב"י בשם התרומות) או שטוען אמנה היתה הודאתי זאת ביני לבינו אבל לא לויתי הלואה זו מעולם נאמן בהיסת במיגו שאם היה רוצה היה אומר פרעתי ואם כתוב בו נאמנות אם נתקיימה חתימתו אינו נאמן לומר פרעתי שאלו פרעו לא היה מניחו בידו כיון שיש בו נאמנות ואם לא נתקיימה חתימתו וטען פרעתי נאמן בשבועת היסת (ועיין לקמן סי' קכ"ו סי"ג וי"ד אם נאמן לומר טעיתי במיגו דפרעתי):

Even if it was confirmed in court that it is his handwriting, it has only the law of a loan by word of mouth made before witnesses, and he does not collect either from the heirs or from the purchasers, but only from him, if he admitted that he did not pay. But if he claims: I paid — he is believed, and swears the oath of hesset (the oath the Sages imposed on one who denies a claim outright) and is exempt; and he cannot say: your document is in my hand, what is it doing there? — for he is not concerned to leave it in his hand, since it is not a complete document. And if he admits part to him, he swears an oath by Torah law. And if he denied and said that it is not his handwriting — if it was confirmed in court, or witnesses testify that it is his handwriting, he is established as a denier and pays; and if not, he swears the oath of hesset and is exempt. Hagah [Rema]: And some say that he cannot say: I paid, against a note in his handwriting (Tur in the name of the Ramah, and the Maggid, chapter 11 of the Laws of Lender and Borrower, and Nimukei Yosef, the end of chapter "One who sells the house", and Mordechai, chapter "A plain bill of divorce"); and the judge has in this only what his eyes see (Rivash, siman 454). And if he claims and says: it is true that it is my signature, but I never signed on an admission of a loan; rather I forgot and signed my name at the end of a scroll, and it may be that this one found it and wrote on it — Hagah [Rema]: And this claim avails only where he claims with certainty: I never signed my name; but if he claims a plea of perhaps, it does not avail (Beit Yosef in the name of the Terumot) — or he claims: this admission of mine was made on trust between me and him, but I never borrowed this loan — he is believed with the oath of hesset, by a migo (a plea he could have made in which he would have been believed), for had he wished he would have said: I paid. And if a clause of trust (a clause making the lender believed as to non-payment) is written in it — if his signature was confirmed, he is not believed to say: I paid, for had he paid him he would not have left it in his hand, since it has a clause of trust in it; and if his signature was not confirmed and he claimed: I paid, he is believed with the oath of hesset (and see below, siman 126, se'ifim 13 and 14, whether he is believed to say: I erred, by a migo of: I paid).

Se’if 3ג׳

כתב ידו שהחתים עדים אחר חתימתו לא לקיים החתימה אלא לקיים הענין אינו נאמן לומר פרעתי:

A note in his handwriting on which he had witnesses sign after his signature, not to confirm the signature but to confirm the matter — he is not believed to say: I paid.