חושן משפט ת״דChoshen Mishpat 404

Se’if 1א׳

שור שחבל בשור או השביח או פיגם. ובו ב סעיפים: שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והפחיתו חמשים ובשעת העמד' בדין השביח הניזק והרי הוא שוה ת' ואלמלא הנגיח' שהפחיתו היה שוה ת"ת בין שפטמו בין ששבח מאליו אינו נותן אלא כשעת הנזק:

An ox that wounded an ox, or it improved or deteriorated; it contains two se'ifim. An ox worth two hundred that gored an ox worth two hundred and reduced it by fifty, and at the time of standing in court the one damaged improved and is worth four hundred, and had it not been for the goring that reduced it, it would have been worth eight hundred — whether he fattened it or it improved of itself, he gives only as at the time of the damage.

Se’if 2ב׳

כחש מחמת המכה בשעת העמד' בדין והרי הפחת שוה מאה נותן לו כשעת העמדה בדין השביח המזיק בשעת העמד' בדין אם מחמת שפטמו שבח אינו משתלם ממנו אלא מה שהי' שוה בשעה שהזיק (וי"א דאם השבח יתר על ההוצאה נוטל המזיק דמי ההוצאה ושכר טרחו ועמלו ובשאר השבח נוטל הניזק חלקו) (טור ס"ג) ואם מחמת עצמו השביח משתלם ממנו כשעת העמד' בדין:

If it grew lean on account of the blow at the time of standing in court, and the loss is worth a hundred, he gives him as at the time of standing in court. If the damaging ox improved at the time of standing in court: if it improved because he fattened it, he is paid from it only what it was worth at the time it damaged (and some say that if the improvement exceeds the expense, the one who damaged takes the value of the expense and the wage for his trouble and toil, and of the rest of the improvement the one damaged takes his share) (Tur, se'if 3); and if it improved of itself, he is paid from it as at the time of standing in court.