חושן משפט שצ״זChoshen Mishpat 397

Se’if 1א׳

מי שבהמתו רגילה ליכנס לתוך שדה חבירו ובהמת הקצבים שמזקת. ובו ב סעיפים: מי שבהמתו רגיל' ליכנס לשד' חבירו ומזיקתו יכול בעל השדה להתרות בבעל הבהמה שישמור בהמתו וצריך לשומר' (ואם לא שמרה והזיקה חייב לשלם היזקו) (כן מוכח מדברי התוס' והרא"ש) ואינו יכול לומר לו גדור שדך כדי שלא תכנס בו:

One whose animal is accustomed to enter his fellow's field, and the butchers' animals that damage; it contains two se'ifim. One whose animal is accustomed to enter his fellow's field and damages it — the owner of the field may warn the owner of the animal to guard his animal, and he must guard it (and if he did not guard it and it damaged, he must pay its damage) (so it is proven from the words of the Tosafot and the Rosh); and he cannot say to him, "Fence your field so that it does not enter it."

Se’if 2ב׳

הקצבים שיש להם בהמות לשחוט ביום השוק אם הם מזיקות אפי' בר"ה מתרים בבעלי' ג' פעמים שישמרם ואם לא שמרום רשאי הניזק לשחטם שחיטה כשיר' ואומרים לבעלים בואו ומכרו הבשר שלכם:

The butchers who have animals to slaughter on market day: if they damage, even in the public domain, they warn their owners three times to guard them; and if they did not guard them, the one damaged may slaughter them with a valid slaughter and say to the owners, "Come and sell your meat."