חושן משפט רצ״וChoshen Mishpat 296

Siman 296 of 427 in Choshen Mishpat — 8 se'ifim

Choshen Mishpat is set from the Lemberg 1898 edition, which is unpointed, so the vowels switch has nothing to remove here.

Se’if 1א׳

המפקיד בעדים וטוען הנפקד נגנבה או להד"מ. ובו ח סעיפים: א' המפקיד או המשאיל או המשכיר את חבירו בעדים או שלא בעדים דין א' יש להם כיון שהודה זה מפי עצמו שהפקיד בידו או שהשאילו או שהשכירו ה"ז נשבע שבועת השומרים שאין אומרים מגו לפוטרו משבועה אלא לפוטרו מלשלם (וי"א דאמרינן מיגו ליפטור משבועה אלא שאין זה מיגו טוב לכן לא אמרינן ליה) (טור בשם הרא"ש ור"ן ר"פ הנשבעין והמגיד פ"ב דשכירות):

One who deposits before witnesses, and the bailee pleads "it was stolen" or "these things never happened"; it contains eight se'ifim. One who deposits with, or lends to, or hires out to his fellow, whether before witnesses or not before witnesses — they have one law: since this one admitted out of his own mouth that he deposited with him, or lent to him, or hired to him, he swears the oath of the bailees; for we do not say a migo (a plea he could have made in which he would have been believed) to exempt him from the oath, but only to exempt him from paying (and some say that we do say a migo to exempt from the oath, but this is not a good migo, therefore we do not say it for him) (Tur in the name of the Rosh, and the Ran, beginning of chapter "Those who swear", and the Maggid, chapter 2 of the Laws of Hire).

Se’if 2ב׳

אבל אם טען לא הפקדת בידי מאומה ולא השאלתני ולא השכרתני או שאמר אמת הפקדת בידי או השכרתני או השאלתני אבל החזרתי לך נשבע היסת ונפטר אפי' הפקיד בידו או השאילו או השכירו בשטר נאמן בשבועה בנקיטת חפץ לומר החזרתי לך במיגו שהיה יכול לומר נגנב אם הוא ש"ח או נאנס אם הוא ש"ש ומתה מחמת מלאכה אם הוא שואל וכשם שאם היה טוען כן היה צריך לישבע מן התורה בנקיטת חפץ כך כשטוען החזרתי צריך לישבע כעין של תורה:

But if he pleaded, "You deposited nothing in my hand, and you did not lend to me, and you did not hire to me", or said, "It is true that you deposited in my hand, or hired to me, or lent to me, but I returned it to you", he swears the oath of hesset (the oath the Sages imposed on one who denies a claim outright) and is quit. Even if he deposited in his hand, or lent to him, or hired to him by a document, he is believed with an oath, holding a sacred object, to say "I returned it to you", by the migo that he could have said "it was stolen" if he is an unpaid bailee, or "it was lost by mishap" if he is a paid bailee, or "it died from the work" if he is a borrower. And just as, had he pleaded so, he would have had to swear by Torah law, holding a sacred object, so when he pleads "I returned it" he must swear in the manner of the Torah's oath.

Se’if 3ג׳

בד"א כשהיה השומר יכול לטעון לומר נאנסו ולא נצרך אותו להביא ראיה על טענתו אבל אם היה חייב להביא ראיה על טענתו כגון שהיה במקום שעדים מצויים אינו נאמן לומר החזרתי אלא ישבע בעל השטר בנקיטת חפץ שלא החזיר לו וישלם והוא דאמר לו ישתבע לי שלא החזרתיו לך אבל אנן לכתחלה אמרינן ליה זיל שלים ליה:

In what case are these words said? Where the bailee could plead "they were lost by mishap" and would not need to bring proof of his plea. But if he would be obliged to bring proof of his plea — for example, it was in a place where witnesses are common — he is not believed to say "I returned it"; rather, the holder of the document swears, holding a sacred object, that he did not return it to him, and he pays. And this is where he said to him, "Let him swear to me that I did not return it to you"; but we, at the outset, say to him, "Go, pay him".

Se’if 4ד׳

בא להחזיר לו פקדונו וא"ל המפקיד אין זה פקדוני אלא אחר הוא או שלם היה ושברתו או חדש היה ונשתמשת בו מאה סאין הפקדתי אצלך ואין אלו אלא חמשים וב"ה אומר זהו שהפקדת בעצמך וזה שנתת אתה נוטל הרי השומר נשבע היסת כשאר כל הנשבעים שאין כל שומר נשבע שבועת השומרים האמורה בתורה אלא בזמן שמודה בעצמו של פקדון כמו שאמר המפקיד אלא שטוען שנגנב או אבד או נשבה אבל אם אמר זהו שהשאלתני או שהשכרת לי או שנטלתי שכר על שמירתו והבעלים אומרים אינו זה אלא אחר או נשתנה מכמות שהיה הרי השומר נשבע היסת או שבועת התורה אם הודה במקצת כיצד מאה סאה הפקדתי אצלך והשומר אומר לא הפקדת אצלי אלא חמשים נשבע שבועת התורה מפני שהודה במקצת לא משום שבועת השומרים מאה כור של חטים הפקדתי אצלך והוא אומר לא הפקדת אצלי אלא מאה של שעורים נשבע היסת כשאר כל הנשבעים בטענה כזו:

If he came to return his deposit to him, and the depositor said to him, "This is not my deposit, but another", or "It was whole and you broke it", or "It was new and you used it", or "I deposited a hundred se'ah with you and these are only fifty", and the householder says, "This is the very thing you deposited, and what you gave you take" — the bailee swears the oath of hesset like all others who swear. For no bailee swears the oath of the bailees stated in the Torah except when he admits the very deposit as the depositor said, but pleads that it was stolen, or lost, or carried off. But if he said, "This is what you lent me", or "what you hired to me", or "what I took a fee for guarding", and the owner says, "It is not this, but another", or "It has changed from what it was", the bailee swears the oath of hesset, or an oath by Torah law if he admitted part. How so? "I deposited a hundred se'ah with you", and the bailee says, "You deposited with me only fifty" — he swears an oath by Torah law, because he admitted part, not by reason of the oath of the bailees. "I deposited with you a hundred kor of wheat", and he says, "You deposited with me only a hundred of barley" — he swears the oath of hesset, like all others who swear on such a plea.

Se’if 5ה׳

מתנה ש"ח להיות פטור משבועה והשואל להיות פטור מלשלם וכן מתנה בעל הפקדון על ש"ח או ש"ש ושוכר להיות חייבים בכל כשואל שכל תנאי בממון או בשבועת ממון קיים וא"צ לא קנין ולא עדים:

An unpaid bailee may stipulate that he be exempt from an oath, and a borrower that he be exempt from paying; and likewise the owner of the deposit may stipulate with an unpaid bailee, or a paid bailee, or a hirer, that they be liable for everything like a borrower. For every stipulation regarding money, or regarding an oath about money, stands, and requires neither a kinyan (a formal act of acquisition) nor witnesses.

…and 3 more se'ifim in this siman.

Become a premium member

Or start free — a free account opens your first 5 gematria searches in full. Create free account

The daily learning is free on your account, every day.

Shulchan Aruch, Choshen Mishpat — Lemberg 1898 edition, via Sefaria — public domain

English rendered from the Hebrew for this app — The Gematria's own rendering program. A rendering of the words, not a ruling; practical halacha is learned with a rav