חושן משפט רפ״בChoshen Mishpat 282

Se’if 1א׳

שלא להעביר נחלה ממי שראוי לירש. ובו סעיף אחד: כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים אע"פ שאין היורשים נוהגים בו כשורה אין רוח חכמים נוחה הימנו וזכו האחרים בכל מה שנתן להם ומדת חסידות שלא להעיד בצואה שמעבירין בה הירושה מהיורש אפי' מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה: הגה מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה (מרדכי פרק מי שמת):

Not to transfer an inheritance from one who is fit to inherit; it contains one se'if. Whoever gives his property to others and passes over the heirs — even though the heirs do not behave properly towards him — the spirit of the Sages is not pleased with him; and the others acquire all that he gave them. And it is the trait of piety not to be a witness to a will by which the inheritance is transferred from the heir, even from a son who does not behave properly to his brother who is wise and behaves properly. Hagah [Rema]: One who commanded that the best that can be done be done with his property — they give it to his heirs, for there is nothing better than this (Mordechai, chapter "One who died").