חושן משפט רס״חChoshen Mishpat 268

Se’if 1א׳

דין קנייה בחצירו ובד' אמותיו. ובו ה סעיפים: כל מציאה שאמרנו שהיא של מוצאה אינו זוכה בה עד שתגיע לידו או לרשותו אבל אם ראה את המציאה אפי' נפל עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה: הגה ודוקא בר"ה אבל במקום שארבע אמות קונות קנה ולא גרע משום דנפל עליה (טור וב"י בשם הרי"ף והרא"ש וכן נ"ל דעת הרמב"ם ור"ן בשם הרא"ה) ודלא כיש חולקין (ר"ן בשם הרשב"א ונ"י פ"ב דמציעא והמ"מ בפי"ז לדעת הרמב"ם):

The law of acquisition by one's courtyard and by one's four cubits; it contains five se'ifim. Any found object that we have said belongs to its finder, he does not acquire until it reaches his hand or his domain. But if he saw the found object, even if he fell upon it, and another came and took hold of it, the one who took hold of it has acquired it. Hagah [Rema]: And this is specifically in the public domain; but in a place where four cubits acquire, he has acquired it, and he is no worse off because he fell upon it (Tur, and Beit Yosef in the name of the Rif and the Rosh; and so it seems to me is the view of the Rambam, and the Ran in the name of the Ra'ah), and not as those who disagree (the Ran in the name of the Rashba, and Nimukei Yosef, the second chapter of Bava Metzia, and the Maggid Mishneh in chapter 17, according to the view of the Rambam).

Se’if 2ב׳

ד' אמות של אדם שהוא עומד בצדן הרי אלו קונים לו ואם הגיע המציאה לתוך ד' אמות שלו זכה בה וחכמים תקנו דבר זה כדי שלא יריבו המוצאים זה עם זה בד"א בסימטא או בצידי רשות הרבים שאין הרבים דוחקים בהם או בשדה שאין לה בעלים אבל העומד ברשות הרבים או בתוך שדה חבירו אין ד' אמות קונות לו ואינו קונה שם עד שתגיע מציאה לידו: הגה שנים שבאו כאחד לתוך ד' אמות או שעומדים שניהם ונפלה המציאה לתוך ד' אמותיהן קנו שניהן (טור):

The four cubits of a person who stands beside them acquire for him; and if the found object came within his four cubits, he has acquired it. And the Sages ordained this so that the finders should not quarrel with one another. When is this said? In a side-street, or at the sides of the public domain, where the public do not press, or in a field that has no owner. But one who stands in the public domain, or within his fellow's field — four cubits do not acquire for him, and he does not acquire there until the found object reaches his hand. Hagah [Rema]: Two who came together within four cubits, or who were both standing and the found object fell within their four cubits — both have acquired (Tur).

Se’if 3ג׳

חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואם נפל בה מציאה הרי היא של בעל החצר בד"א בחצר המשתמרת (ואין חצירו קונה לו) אלא ביודע במליאה או דאסיק אדעתיה אבל בדבר שאינו רגיל לבא אין חצירו קונה לו אע"פ שבאה מציאה לשם ובא אחר ונטלה שם זכה הואיל ולא ידע בעל החצר במציאה אשר שם קודם שזכה בה השני (נ"י ומרדכי פ' אלו מציאות) וע' לעיל סי' רכ"ב סעיף י"ח ואם סוחר ח' הביא סחורה בזול לחצירו של שמעון ובא שמעון ואמר תקנה לי חצירי ובא ראובן אח"כ ולקחה י"א דזכה ראובן דמאחר שאינו מציאה גמורה כי בעל החצר צריך לקנותה (במעות) לא זכתה לו חצירו וי"א דזכה בעל החצר (מרדכי פ"ק דמציעא ב' הדיעות) ואם אח"כ בא סחורה לחצירו של ראובן ואמר תקנה לי חצירי וקנאה שמעון וראובן אינו רוצה ליתן הסחורה לשמעון כי אמר שחצירו קנה לו ושמעון טוען ממה נפשך תתן לי הסחורה הראשונה או השנייה אם כבר נפסק הדין במעשה הראשון א"כ הוי המעשה השני לחוד והמוציא מחבירו עליו הראיה אבל אם לא נפסק הדין בראשונה עד שאירע מעשה שני צריך ראובן ליתן לשמעון סחורה אחת ממה נפשך (ת"ה סי' ש"י) אבל בשדה וגנה וכיוצא בהן אם היה עומד בצד שדהו ואמר זכתה לי שדי זכה בהם ואם אינו עומד שם או שהיה עומד ולא אמר זכתה לי שדי כל הקודם זכה (וי"א דבעומד בצד שדהו לחוד סגי טור בשם הרא"ש והמגיד פי"ז דגזילה בשם רשב"א) וע' לעיל סי' ר':

A man's courtyard acquires for him without his knowledge; and if a found object fell into it, it belongs to the owner of the courtyard. When is this said? In a guarded courtyard (and his courtyard does not acquire for him) except where he knows of the found object, or where it comes to his mind; but with a thing that does not usually come there, his courtyard does not acquire for him even though a found object came there, and if another came and took it there, he has acquired it, since the owner of the courtyard did not know of the found object that was there before the second acquired it (Nimukei Yosef and Mordechai, chapter "These are the found objects"). And see above, siman 222, se'if 18. And if a merchant brought merchandise cheaply to Shimon's courtyard, and Shimon came and said, "Let my courtyard acquire for me", and Reuven came afterwards and took it: some say that Reuven acquired it, for since it is not a complete find, as the owner of the courtyard must buy it (with money), his courtyard did not acquire for him; and some say that the owner of the courtyard acquired it (Mordechai, the first chapter of Bava Metzia, both views). And if afterwards merchandise came to Reuven's courtyard, and he said, "Let my courtyard acquire for me", and Shimon bought it, and Reuven does not want to give the merchandise to Shimon, for he says that his courtyard acquired for him, and Shimon claims, "Whichever way you take it, give me the first merchandise or the second": if judgment had already been given in the first case, then the second case stands on its own, and the burden of proof lies on the one who seeks to take from his fellow; but if judgment had not been given in the first before the second case occurred, Reuven must give Shimon one lot of merchandise, whichever way you take it (Terumat haDeshen, siman 310). But in a field or a garden and the like, if he was standing beside his field and said, "Let my field acquire for me", he has acquired them; and if he is not standing there, or he was standing and did not say, "Let my field acquire for me", whoever comes first acquires (and some say that standing beside his field alone suffices; Tur in the name of the Rosh, and the Maggid, chapter 17 of the Laws of Robbery, in the name of the Rashba). And see above, siman 200.