חושן משפט ר״סChoshen Mishpat 260

Se’if 1א׳

המוצא דבר שמוכח שהונח שם. ובו יא סעיפים: המוצא בגל או בכותל ישן שאין זוכרים מי בנאו ולא היה מימות עולם בחזקת זה שדר בו עתה ובחזקת אבותיו הרי הוא של מוצאה והוא שהעלה חלודה שאני אומר של עכו"ם הקדמונים הוא והוא שימצאנה מטה מטה כדרך כל המטמוניות הישנים אבל אם מראים הדברים שהם מטמון חדש אפי' נסתפק לו הדבר ה"ז לא יגע בהם שמא מונחים הם שם וכותל חדש דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו ולא יצא מרשותם מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו אפי' יש בו סימן והוא שהעלה חלודה שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים מחציו ולפנים של בעל הבית אפי' אם העלה חלודה ואם הוא ממלא כל הכותל חולקים אפילו אם כל הכותל משופע ולא אמרינן ממקום הגבוה הוא ונתגלגל למקום השפל:

One who finds a thing that evidently was placed there; it contains eleven se'ifim. One who finds in a heap of stones, or in an old wall of which they do not remember who built it, and which was not from days of old in the presumptive possession of this one who dwells in it now and in the presumptive possession of his fathers — it is its finder's; provided that it has gathered rust, for I say it is of the ancient gentiles; and provided that he finds it deep down, in the manner of all the old hidden hoards. But if the matters show that it is a new hoard, even if the matter is in doubt for him, he shall not touch it, lest they were placed there. And a new wall — that is, where it is known that the fathers of this one who dwells there built it, and it has not gone out of their domain — a find that is found in it, from its middle outwards, is its finder's, even if it has a identifying mark, provided that it has gathered rust, for its owners have certainly despaired of it, since it has been there a long time; from its middle inwards it is the householder's, even if it has gathered rust. And if it fills the whole wall, they divide, even if the whole wall slopes, and we do not say it came from the high place and rolled to the low place.

Se’if 2ב׳

במה דברים אמורים במוכין או בנסכא שאין הוכחה מאיזה מקום בא לשם אבל סכין או כיס הוא מוכיח על עצמו מאיזה מקום בא שאם יד הסכין ורצועת הכיס לצד חוץ ודאי מחוץ בא שם והיא של מוצאו ואפי' מחציו ולפנים ואם הם לצד פנים הם של בעל הבית אפי' מחציו ולחוץ:

In what case are these words said? With tufts of wool or with a bar of metal, where there is no indication from which place it came there. But a knife or a purse indicates of itself from which place it came: for if the handle of the knife and the strap of the purse are towards the outside, it certainly came there from outside, and it is its finder's, even from its middle inwards; and if they are towards the inside, they are the householder's, even from its middle outwards.

Se’if 3ג׳

בד"א שמחציו ולפנים של בעל הבית כשהוא טוען שהוא שלו או שהיה יורש שאנו טוענין לו שמא של אביו היה אבל אם הודה שהם מציאה הרי היא של מוצאה לפיכך אם היה משכיר לאחרי' הרי הם של שוכר אחרון ואם השכירו לג' עכו"ם כאחת הרי עשאו פונדק וכל הנמצא בו אפי' בתוך הבית הרי הוא של מוצאו מפני שאין אחר יכול לטעון שהם שלו או שהוא טמון שהרי עשאו פונדק:

In what case are these words said, that from its middle inwards it is the householder's? When he claims that it is his, or he was an heir, for whom we plead: perhaps it was his father's. But if he admitted that they are a find, it is its finder's. Therefore, if he was letting it to others, they are the last tenant's. And if he let it to three gentiles at once, he has made it an inn, and everything found in it, even inside the house, is its finder's, because no other can claim that they are his, or that it is hidden, for he has made it an inn.